בעקבות הטרגדיה בירושליםפשוט אני..

אני באמת מנסה להבין,

ללמד זכות,

לחשוב מה הייתי עושה אם מצבי הכלכלי היה אחר (ואני מזכיר שבעבר הוא בהחלט היה אחר)...


ובכל זאת, אני פשוט לא מצליח לתפוס את זה.


איך זה שהורים מחכים 9 חודשים ללידת האוצר שלהם, לפעמים קדמו לזה חודשים או שנים של ציפייה והמתנה, אחרי הלידה הם בכו מהתרגשות, ברכו שהחיינו / הטוב והמטיב, חזרו הביתה עם התינוק החדש ושימחו את כל האחים הגדולים, הסבים והסבתות...


ואז, בגיל 3 חודשים, שולחים את הפעוטות חסרי הישע האלה למקומות נוראיים שכאלה. דירה בבניין עם 55 תינוקות. מזרנים בכל פינה, ילדים הולכים לישון מתחת לאסלה ובתוך ארונות הבגדים.


לפעמים יש מטפלות שנראות מקסימות, ובסוף מתברר שהן מתעללות. ה' ישמור. לא תמיד אפשר לזהות מראש, לצערנו, לא תמיד אפשר לדעת היכן הסכנה.


אבל במקרה הזה - זה כ''כ זועק לשמיים! מטפלת אכזרית יכולה לחייך מול ההורים ולהסתיר את הכיעור הפנימי שלה, אך קירות לא יכולים לשקר! דירת 100 מטרים לא יכולה להתרחב לכדי אחוזה מפוארת, ולהכיל 55 ילדים בצורה נורמלית!

איך 110 הורים הרגישו בנוח לשלוח את ילדיהם למעון כ''כ צפוף, שבו ילדים הולכים לישון בזוגות בתוך ארונות בגדים?


אני לא יודע מה סיבת המוות והאם היא בכלל קשורה להזנחה הפושעת הזאת. אבל מה שלא יהיה, אני פשוט מקווה שמחר בבוקר כל אותם הורים ששלחו את ילדיהם למעונות מוזנחים ומזניחים שכאלה, יבינו את המסר המזעזע.

שאותם הורים ירשמו עוד היום את ילדיהם למקום אחר, גם אם יעלה כמה מאות שקלים יותר.


יהי זכר תינוקות של בית רבן, שנהרגו על קידוש הכסף, ברוך.

מישהי בפורום רשמהSeven

שמתוך הכרות עם המעון זו לא הייתה דירה 1 אלא 2...

כלומר 25 ילד בדירה

וה יעזור כנראה ההורים לא ראו את מה שכשהכוננים נכנסו באמצע כן ראו

זה הדבר היחיד שאתה לא מבין?!הסטורי

איך זה שהורים מחכים 9 חודשים ללידת האוצר שלהם, לפעמים קדמו לזה חודשים או שנים של ציפייה והמתנה, אחרי הלידה הם בכו מהתרגשות, ברכו שהחיינו / הטוב והמטיב, חזרו הביתה עם התינוק החדש ושימחו את כל האחים הגדולים, הסבים והסבתות...

 

ואז הם נוסעים איתו ועם האחים שלו בלי לחגור אותם כראוי.

 

ואז הם נותנים להם בגיל לא מתאים (מתחת ל9!!!) לחצות כבישים לבד. (סליחה לא לבד, הילד בן השבע לוקח איתו את אחיו בן ה4).

 

ואז הם נותנים להם ליסוע באופניים/קורקינט בלי קסדה.

 

ואז הם משאירים אותו ברכב כש'רק' קופצים למכולת, כאילו לא היו דברים מעולם.
 

וכן, אני לא מדבר על אחרים, אני מדבר על אנשים בפורום הזה, על שכנים שלי, על חובשי כיפות סרוגות שמשרתים במילואים גם בגיל חמישים...

אני מבטיח לךפשוט אני..

שאם היו נהרגים היום 2 תינוקות בגלל אחת הסיבות שכתבת,

הייתי כותב משהו דומה שמתייחס לאותן הסיבות.


ואדרבה, אתה לגמרי צודק. תזכורת כואבת לכולנו להקפיד על כל החוקים, ההוראות וההמלצות שנועדו לשמור עלינו ועל ילדינו בחיים.


לא להתכתב בנהיגה, לא לגנוב רמזורים, לא לתת לקטנים לחצות כביש וכיוצ''ב. בנפשנו הדבר.

אז נגלה לךהסטורי
שזה אמנם לא היה אירוע אחד אלא שניים נפרדים, אבל ממש לא מזמן שני ילדים בישובים 'שלנו' איבדו את חייהם. בלי להכנס לפרטים שעלולים להכאיב מידי לקוראים - ילד אחד היה איתנו אם היה חובש קסדה וילדה היתה איתנו, אם היה ברור שלרדת לכביש לפני גיל 9, זה קו אדום.


אנשים שמרשים לעצמם ליסוע בלי חגורות, הם, ילדיהם וגם ילדים של אחרים (יום אחד הבן שלי אמר "במכונית של משפחת... אפשר ליסוע בלי חגורה", מאז אנחנו לא שולחים איתם...). בלי חגורות זה עוד עדין, עם ילדים שעומדים על המושב, נהג שנוהג עם תינוק על הברכיים, עקיפות על קו לבן ובמהירות עצומה, להמשיך?! (או שרק את 'החרדים' צריך לתקן)

לא הייתי מודע לרשלנות שכתבת עליהפשוט אני..
בוודאי שלא היית מודע, זו גם לא אשמתךהסטורי

פשוט כשזה לא חרדים - לא מעניין.


היה דיווח כאן בערוץ, כמו גם בשאר אתרי החדשות על הטרגדיה שבה נדרס ילד למוות, גם כשנדרסה ילדה היה דיווח.

אבל היה צריך לקרוא ממש בין השורות, כדי להבין את ההקשר, את האירוע ואת העובדה שהקפדה על כללי בטיחות בסיסיים - יכלה למנוע את הטרגדיה.


רק כשמדובר ב'חרדים' פתאום הכל מותר - מותר לחרוץ דין בלי לדעת את העובדות, מותר למלא כותרות בנסיבות שונות ומשונות שמתחלפות כל שעה, מותר להפיץ חופשי תמונות מזירה שלא נחקרה.


אני שותף להרבה מהביקורת המוצדקת על ההתנהלות החרדית בכלל ובתחומי בטיחות בפרט, אני יכול למלא ספר שלם מדוגמאות מופקרות שראיתי בעבר כשגרתי בשכנותם. אבל כל עוד ששכני דהיום, הדתיים לאומיים למהדרין (וגם החילונים) מגלגלים עיניים על זה שאיני מרשה לבן ה6 לחצות כבישים לבד, או לא מוכן להעלות טרמפיסטית מהישוב עם תינוק כשאין כסא בטיחות מתאים - אני משתדל לא לרקוד על הדם שעוד לא התקרר באירוע שעוד לא התברר.

ואי ואיSeven

רק אני לא מסכימה להקפיץ ילדות מהגן של הילדים אם אין לי עוד בוסטר🤦‍♀️

מה קורה עם ההורים היום שהשם ישמור

אצלנו בקהילהדרקונית ירוקה
היה דיון סוער גם אחרי המקרים שכתבת, והתחילה לפעול תוכנית בטיחות בדרכים במטרה להעלות למודעות את כללי הבטיחות
אתה כל כך צודקמישהי נשואה

הפלאפון בנהיגה

סכנת נפשות!!!

כולם כולם מסביב בפלאפון בזמן נהיגה

סליחה אבל זה ממש נראה לי לא המקוםהפי

לרבים באזכור שמם של תינוקות שמתו

קחו על עצמכם משהו טוב או פשוט אל תריבו

זה מה שחסר עכשיו.. 

כלומר לא ללמוד לקח אלא פשוט לתת צדקה?פשוט אני..
אולי גם אחרי האסון במירון, במקום ללמוד מטעויות היו צריכים פשוט להדליק נרות שבת כמה דקות מוקדם יותר?


זו לא היהדות שלי 

אני לא עומדת לריב איתךהפי

זה סתם מוסיף לחילול ה' מעבר למה שהיה שם

מה ההבדל בינךרקאני

לבין ההוא שדרש לא ללבוש חצאיות עם שסע?

שניכם באים לחנך את האחרים

 

אני לא מאשים אנשים אחרים ביצר שליפשוט אני..
לא מוצא שום דמיון בינינו 
אני לא יכול לשפוטנפשי תערוג

אבל אתאר לך סיטואציה

זוג הורים עובדים קשה קשה. מנצלים כל זמן וכוח שיש להם כדי לשמור על הבית

ב"ה נולד ילד (מין הסתם לא ילד ראשון כך שיש עוד הוצאות )

עושים חישוב חודשי כמה כסף נשאר בסוף החודש כדי  לפרנס את התינוק המתוק שלהן.

יצא 3000 שח. סכום נאה בסך הכל.

טיטולים+מגבונים+ביגוד+מטרנה (כי האמא לצערנו לא יכולה להניק)  יוצא 1500 בחודש (זה בערך המחיר. אל תתפוס אותי על השקל)


ואז לאמא ואבא יש התלבטות.


1.לשים את הילד בגן "מוזנח" שעולה 1500 שח. אבל הילד יקבל אוכל וטיטולים וכו' כמו שצריך.


2. לשים את הילד בגן סביר. ויאללה נחליף טיטול פעם ב6 שעות. מידי פעם נדלג לו על ארוחה


3. נשים אותו בגן בינוני שיש שעולה 2500 שח לחודש.  הוא יבכה חזק והמטפלת כבר תתן לו מאוכל של ילד אחר. בבית שיהיה חזק, ניתן לו חלב תנובה כי מטרנה זה יקר.


4. אפשר לשים אותו בגן הכי טוב שיש. יעלה 3000 שח. מי צריך לאכול ולהחליף טיטול? למה בטבע מישהו מחליף טיטול לגור של הג'ירפה?


אתה כאבא. מה היית בוחר?

5. לא להביא ילדים אם אין את האמצעיםנעמי28
אני מסכים עם הגישה שלךנפשי תערוג

אבל צריך להבין איפה גם עובר את הגבול

קולגה שלי שיתף אותי לאחרונה שהוא החליט להביא רק 2 ילדים לעולם, כי הוא חישב שהוא יוכל לקנות רק 2 דירות. ומבחינתו המינימום (כן כן, זה המינימום) זה לתת לילד דירה

לשמחתי אני לא מכניס את השיקול הזה למשוואה, כי אחרת לא היו לי ילדים

 

מישהו אחר, יביא ילדים רק אם הוא יוכל לשלוח אותם לחוגים

שלישי רק אם הוא יוכל להעניק להם חדר נפרד בבית

רבעי השכלה גבוה

חמישי, רק אם הוא יוכל לתת להם אוכל בריא

שישי, אם הוא יוכל לדאוג להם לצרכים בסיסיים

 

והזנחה של אחד, זה לאו דווקא הזנחה של אחר

כי זה שאני אפילו לא מעלה על דעתי שאני אקנה לכל ילד דירה, לדעתו של הראשון אני מזניח אותם

 

אז נכון, לשים תינוק בארון זה קו אדום (איפה קראת את זה?)

או 25 ילדים בדירה זה הרבה

אבל אם 99% מהחברים שלך עושים את זה, כנראה זה הופך להיות סוג של נורמה

קראתי שאותו מעון עובד כבר 25 שנים

משמע זה לא איזה מוסד שנפתח אתמול, מי שניהלה אותו ידעה מה היא עושה

מה מידת האשמה של יקבע בית המשפט 

 

הנקודה היא

שנורמה של אחד זה לא נורמה של אחר

 

ולפעמים לפעמים,

יש גם מצבים שלא ממש בוחרים להביא את הילדים לעולם

או שהיה תכנון לX תקציב והמציאות שינתה את התכנון ב180 מעלות (ויש לצערנו הרבה סיבות למה זה זה יכול לקרות)

 

 

 

 

 

אתה משווה דירה למטרנה?מרגול

אתה באפשרויות הבאת בכל האפשרויות הזנחה.

יש דברים ש*אני* הייתי רוצה להעניק לילדיי, ויש דברים שאני, וכולנו, *מחוייבים* להעניק לילדינו.


אוכל, ביטחון, אהבה, חינוך (כאן כבר אפשר להתווכח איזה), בריאות (גם כאן אפשר להתווכח).


אל תסתכל מהמבט שלך, תסתכל ממבט של מורה שומרת חוק במערכת החינוך. באילו מקרים צריך להתערב כי קיימת הזנחה של הילד?


תמ"ל (או חלב אם), חיתולים, בגדים תואמי עונה, השגחה אחראית, קורת גג, כל אלו הם חובה.


חוגים, רכב משפחתי בשביל תחבורה, הלבנת שיניים, קניית דירה, מימון חתונה, ילקוט חדש כל שנה, קולקציית בגדים חדשה דנדשה כל שנה - יש הורים שיציבו לעצמם כסטנדרט. אבל היעדר של הדברים האלו לא מהווה *הזנחה*

לא חושב שההורים שם "חסכו" בדברין בסיסייםנפשי תערוג

למה הילדים נפטרו?

לא יודעים.

מהבוקר שמעתי 7-8 קביעות למה.

חומרי הדברה

ואז הוחלף בהרעלת co

ואז בחנק

ואז בהתייבשות

ואז במוות בעריסה


בנתיים אין קביעה חד משמעית

בטיחות זה לא דבר בסיסי? והם חסכו שם…מרגול
לא הבנתי איך קבעת את זה?נפשי תערוג

היו 20 ילדים עם 2 מטפלות קבועות

ועוד מטפלות מתגברות (כך מעדויות של הורים במשפחתון הזה)

מתמונות שראיתי. נראה בית נורמטיבי לחלוטין

אולי אפילו יותר טוב משל חלק מכותבי השרשור


מי אמר שחסכו בבטיחות?

מי אמר שיש אשמה של ההורים או של המטפלת?

נגמרה החקירה שאת יכולה לקבוע כך?

נכון התקשורת עשתה הרבה סלטSeven

פינו את כל המעונות שהיו שם בכמה דירות ןלכן פונו סהכ 55 אבל בפועל בדירה לא היה כמות כזו

דבר נוסף לא יודעת מי הפיץ את הקטע שילדים בארונות צפיתי בסירטונים אף ילד לא היה בארון והמקום לא היה נראה מוזנח

רק הילד בשירותים צריך בירור האם באמת פינו אותו לשם

מעבר לזה אפשר לראןת שגם הילדים שפונו היו נראים מתוקתקים וממש לא מוזנחים

היה כאן המון ניפוח תיקשורתי ואני מתחילה לחשוב שלא סתם...

וואי ממשרקאני

הבלאגן בתקשורת

האמת שהזדעזעתי להיחשף ככה לחדר שינה של זוג רק כי יש שם עגלה

 

יכול להיות שפה גם אם היה פיקוח זה היה קורהמרגול
אבל אני מדברת על העקרון של לשלוח ככה תינוקות למקומות שעובדים בלי פיקוח, כנגד החוק (עד 6 ילדים בבית אפשר לטפל בלי פיקוח, כן צריך ביטוח. 7 ומעלה צריך פיקוח וגם עוד מטפלת, כי צריך מטפלת על כל 6 ילדים במקסימום).


פה אולי זה היה בלתי נמנע. אבל יש מקרים אחרים שהפיקוח נחוץ והכרחי

שהאמא אם אפשרמישהי נשואה

תטפל בתינוק בבית

כל התרבות הזאת שהאשה צריכה לעבוד

גורם לכל הבלאגן

אני לא מצדיקברגוע

אבל מי שחי במציאות כזאת שכולם סביבו שולחים למקומות כאלה כנראה לא מרגיש שהוא מזניח את הילד שלו.

לומר שהם נהרגו על קידוש הכסף זה רדוד ופרובוקטיביפתית שלג

חוץ מזה אנחנו לא יודעים מה ההורים ידעו\חשבו ומה לא, לא יודעים מה מצבם הכלכלי מאפשר להם, לא יודעים מה הנורמה באזור הזה ומה היו הברירות שלהם.

מה שכן המקרה הזה יכול להעלות את נושא העוני בציבור החרדי, ואיך אפשר לשפר אותו. אני מעריך שכל האימהות ששלחו למעון הזה הן נשים עובדות, שלא יכלו להישאר עם התינוק בבית, ואולי הן גם המפרנסות העיקריות.

נכוןאוסיללה

דיי אני בטוחה שההורים האלה היו הכי מסורים ורצו את הכי טוב בשביל ילדיהם

תפסיקו לשפוט אותם

כל התגובות על האמהות, ושכחו שיש אבות…מרגול

מניחה שברוב המשפחות החרדיות יש אבא בתמונה, ובמקרים רבים הוא לומד תורה.

וכאן מדובר על פיקוח נפש ועל ילדיו שלו. אם כבר מגיעים למצב שאין כסף לשלוח את הילד לטיפול הולם, אז שהאב יתכבד וישמור על התינוק (או שניים) שלו בבית.

למה אנשים שוכחים שזו אופציה???


אפשר גם להיות יצירתיים ולהתאחד שתי משפחות, חצי מהזמן האבא מהמשפחה הראשונה שומר והשני לומד, ובחצי השני להיפך.


אבל לא. שכחו שזו אופציה. הכי קל להאשים את המדינה או העוני. 

מי אמר לך שהאבא לא עובד?נפשי תערוג

אולי הוא עובד במשרה מלאה ועדיין הכסף לא מספיק?

אולי הוא עובד במשרה כפולה כי אישתו לא יכולה לגדל את התינוק (למנות לך סיבות?) אז שמו את התינוק במשפחתון?

איך קבעת את זה?

בגלל שהם חרדים?


(אני לא חרדי. אבל רוב החרדים שאני מכיר. ואני מכיר לא מעט. הגבר הוא המפרנס העיקרי בבית. )

אמרתי בהכללהמרגול
היו שם 55 תינוקות. מניחה שחלק מהאבות שלהם עובדים. אבל מדובר בחברה החרדית ולכן סביר ש*רובם* לומדים בכולל בשעות היום.


ולהבנתי המלגה בכולל היא אלף וקצת בחודש. גם על המשפחתון העלוב הוא משלם, אז הפער הכלכלי קטן ממה שזה נראה (מה גם שהוא יכול ללכת לכולל לחלק מהיום, כלומר אחהצ-ערב כשאשתו חזרה הביתה, אז זה לא לגמרי לא להיות)

גישתי דומה לשלךנפשי תערוג

ויחד עם זאת אני מצליח להבין ולקבל שיש שיקולים ורצונות אחרים בעולם.

ואם זוג החליטו שיותר נכון להם שהאבא ישב בכולל, זכותם


במקרה הספציפי הזה זה לא שהמעון היה בהתעללות או משהו. אלה בצפיפות.

לא אמרו שהצפיפות היא זאתי שגרמה לפגיעה בילדים. רק אחרי שיהיה תשובה חד משמעית מה קרה לילדים, נוכל לדעת אם יש אסיפות במעון גם אשם תורם


מרחב הבחירה מגיע אחרי ההכרחמרגול

גם זוג יכול להחליט שיותר נכון להם לצאת כל שבוע למסעדה. בגדול אין לי בעיה עם זה שכל אחד יעשה מה שבא לו.

אבל אם הם לא מספקים לילדים שלהם צרכים בסיסיים אז אין להם את האופציה בכלל לבחור ללכת למסעדה, כי יש להם פה חובה בסיסית קודם לעשות.

נשמע לך הגיוני שיתקמצנו על חיתולים בזמן שיושבים במסעדה כל שבוע?


אז כן, הם קודם כל מחוייבים לדאוג לביטחון, בריאות, אוכל, וצרכים בסיסיים של הילדים. אח"כ שיחשבו מה מסתדר עם זה תעסוקתית, כלכלית, וכל שיקול אחר שירצו. 

ראי את התגובה שלי למטה. היו שם 15אונמר

בבית שלה.

גם במעון יש בקבוצה כמות כזו של ילדים.

 

ה55 הגיעו מכל הבנין כי חששו מהרעלה.

 

ועל איזושהי מטפלת היה פיקוח?מרגול

אני מדברת על מצב שבו שולחים תינוקות למקומות עם הרבה ילדים ובלי פיקוח.

כפי שציינתי בתגובה אחרת, אני לא יודעת מה הייתה סיבת המוות פה ספציפית (להבנתי עוד לא הבינו סופית), ולכן לא יודעת אם זה משהו שהיה נמנע לו היה פיקוח.


אבל לשלוח למקום עם הרבה ילדים (7 ומעלה) ושאין בו פיקוח זה חוסר אחריות. וגם לא חוקי.

אותה הגננת בדיוק יכלה להיות תחת הפיקוח ועדיין לקבל בביתה וכו וכו. 

מציעהלךנחלת

מרגול, להפנות את התגובה שלך לחלק מהמגיבים כאן שמאשימים את החרדים

מסחיטת מדינה.....יש אברכים שמרוויחים אפילו פחות מהסכום שציינת, לחודש

אבל אף אחד לא מאשים מוסדות המקבלים תקציבים מכובדים מאוד מהמדינה

ולא על לימוד תורה, ולא על חיזוק יהדות, אולי ההיפך לפעמים...

 

אבל כשזה נוגע לחרדים....הכל מותר. כי הם....חרדים.

 

אגב, כל ההורים ששלחו ילדיהם לאותו מעון שיבחו פה אחד את המטפלות החמות

והטובות.  לבטח שמעתם מאז את אמא של אהרן כ"ץ ז"ל, שהלכה לבית המשפט

להגן על המטפלות. התפעלתי מגודל האמונה והבטחון שלה בקב"ה. גיבורה.

 

כדאי להקשיב לשיעורו שלש הרב ברוך רוזנבלום על פרשת "בא".

הוא הזכיר בסוף השיעור את המקרה העצוב כל כך הזה.

 

אני מעדיפה מעון צפוף ומטפלות אמהיות על מעון מרווח, מקושט בצבעי

ילדים עליזים ומטפלות אדישות או קרות. אם כבר.

 

לב טוב. זה העיקר.

לב טובמישהי נשואה
ולישון בארונות? ובשירותים?
א. כי הוא גם מקבל מילגה על השעות שלו בכוללפתית שלג

ב. כי מעון מעין זה הוא אפשרות לגיטימית בסביבה שבה הוא חי.

ג. אולי הם חשבו שהרמה קצת יותר רצינית.

 

ד. דוקא במשפט האחרון באתי להדגיש שכנראה בעית העוני באותן משפחות מגיעה אחרי מקסום של כח העבודה הנשי, שהן גם לפעמים בעלות תארים וקריירה מוצלחת. מה שממקד את הבעיה בדבר אחר. בין היתר, הגברים. אבל לא בטוח, ובטוח שלא רק.

מבחינתי זה לא משנה אם ההורים ידעו או לאפשוט אני..
כי כל אחת מהאפשרויות האלה, מובילה למסקנה של הזנחה קשה מאוד
האם זה צירוף מקרים?פשוט אני..

התעלמות מוחלטת של מאות אלפים מהנחיות מצילות חיים בזמן מגפה,

אסון מירון,

אסון הטריבונות בגבעת זאב,

ילדים ונערים שצריכים חילוץ מעמודי חשמל ומגגות של אתרי בנייה אחרי הפגנות בירושלים,

ילד שנדרס למוות אחרי שהוא וחבריו ביצעו לינץ' בנהג אוטובוס,

האסון במעון הפיראטי ברוממה...


האם כל אירוע כאן הוא מקרי ועומד בפני עצמו, וזה סתם מזל רע שבכולם הקרבנות היו חרדים? או שיש קו מחבר שגורם לכל זה, למשל זלזול בוטה בחיי אדם, זלזול בהוראות בטיחות, מחשבה שתמיד יהיה בסדר, מחשבה גלותית שהוראות תכנון ובנייה נכתבו על ידי הפריץ הרשע ולכן חובה לעקוף אותן וכיוצ''ב?


עקיבא נוביק כתבפשוט אני..
‏פשוט בושה וחרפה לראות צייצנים ופוליטיקאים חרדים שרוקדים ככה על דמם של פעוטות מסכנים, עוללים שלא פשעו, תינוקות מתוקים של בית רבן, כדי לגרד עוד איזו נקודה מול היועמ"שית ולהתחמק בכל מחיר מלעשות חשבון נפש. חברה חולה, שנפנפה את אסון מירון כאילו כלום, שבזה לחוקי תכנון ובניה, ומתנערת מאחריות הורית בצורה הפושעת ביותר.


‏הריקבון הזה מושרש בחלקים גדולים מדי של החברה החרדית. אפיקורסי ככל שזה יישמע, להורים יש אחריות לפרנס את ילדיהם. אבא שבוחר לא לעבוד, גוזר על ילדיו חיי דלות ועוני. חמישים שנה הצליחו החרדים לכפות על הציבור העובד לסבסד את העוני הזה (מאז עליית בגין לשלטון). עכשיו המדינה דורשת השתתפות בנטל הבטחון. במקום להרכין ראש מול ההחלטה הקדושה לסבסד את המשפחות המשרתות בצה"ל, או לפחות את אלה שבהן שני ההורים עובדים ומפרנסים, יוצאים פה במקהלה צינית על "היועמשית".


‏אריה דרעי לא מאמין לאף מילה שהוא אומר פה. הוא איש חכם ויודע בדיוק מי אחראים לתרבות המופרעת הזאת. זה אותם אחראים גם לאסון מירון ולתאונות בהפגנות שבהן נערים מטפסים על עמודי חשמל ועגורנים. דרעי יודע היטב מי האחראי, אבל הוא לעולם לא יודה באחריות. לכל היותר ימלמל בבכי שאוי לנו מלנחש חשבונות שמיים. לא משנה כמה השמיים האלה יבהירו לו בפסוקים מפורשים מה החשבונות שלהם.


‏האסונות הבאים ברחוב החרדי הם עניין של זמן. ככה זה כשמתעקשים לטמון את ראש בחול ולצפצף על כללי בטיחות ואחריות. אבל מה זה משנה? דרעי ולהקתו כבר ימצאו את מי להאשים גם בהם

האיש רוקד על הדם מהצד השנינקדימון
קודם כל בוא נשתלח ונרוויח עוד כמה נקודות בפוליטיקה של השמאלנים, ואחר כך נבדוק מה באמת העובדות, והאם באמת החברה החרדית שונה במקרה הזה.


ככה זה נוביק. אין לו בושה אפילו להאשים אחרים בריקוד על הדם. שיקשוט עצמו קודם.

עמיחי אתאליפשוט אני..
1. בסוף זה מדהים, האוכלוסייה היהודית שהכי מנותקת מהמפעל הציוני, זאת שמתעקשת שלא לנקוף אצבע בשעת החירום הכי גדולה בתולדותינו, זאת שבזה בקול רם למדינת ישראל, שרוקדת וצוהלת "בחוקי הציונים אין אנו מאמינים" - היא זאת שיש לה הכי הרבה ציפיות מהמדינה.


2. לא זו בלבד, היא גם החברה שלפי כל מדד, מקבלת מהמדינה הכי הרבה.


3. האסון בירושלים והתגובות האוטומטית של פוליטקאים ועסקנים חרדים, הם דוגמה ומופת לסתירה הלוגית המובנית שעליה מושתתת החרדיוּת בישראל.


4. זה שהורים שלחו את הילדים שלהם למעון שהוא מחסן ילדים, והתרחש שם אסון מחריד, לשיטתם של עסקנים ופוליטיקאים חרדים, זה בעצם בגלל המדינה האנטישמית.


5. זאת שברשעותה הקוזאקית כבר לא מממנת את הגבר החרדי שמתעקש שלא לעבוד ולשלם מיסים, ולא להתגייס לעזרת ישראל מיד צר.


6. חוצמזה שעובדתית זה לא נכון, והמעון הספציפי הזה קיים 30 שנה, מה זה צורה החשיבה הזאת? אף מדינה לא אחראית לחוסר האחריות של אדם פרטי, לא כל שכן מדינה שאתם בזים לה במופגן.


7. וזאת תמצית התפיסה החרדית: לאחוז את המקל משני קצותיו. לא לתת יד כשצריך אתכם, לצפות שאחרים יעשו בשבילכם את העבודה, ואם מתרחשת תקלה, להתקרבן, לעולם לא לקחת אחריות, ותמיד תמיד למצוא את מי להאשים.


8. אפילו אנחנו שלא בזים למדינה, לא רק לא בזים, מתפללים לשלומה בשם ובמלכות, מציינים את יום ייסודה בתפילת הלל בבית הכנסת, אפילו חבריי ואני לא חושבים שהמדינה תיקח אחריות בשבילנו.


9. בבסיס, כל יהודי ציוני, לא רק שלא מצפה שיקחו בשבילו אחריות, הוא גם שומע שפרצה מלחמה, ורק בוער לו הישבן: איפה אני יכול להיות הכי מעורב. זאת היתה החוויה האישית שלי מרגע שהתחילה המלחמה. שלי ושל עשרות חברים מסביב.


10. ולקיחת האחריות של אדם סביר כמובן באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בחייו הפרטיים: מאות אלפי שקלים הוצאתי בחיי על מעונות ומשפחתונים לילדיי. אף פעם לא הייתי זכאי לסבסוד. ובכל זאת אף פעם לא האשמתי את המדינה על הרמה של המוסד הפרטי שאליו שלחתי את הילדים שלי.


10. אפילו שאני ציוני שרוף, אף פעם לא האשמתי את המדינה בהשלכות של חוסר אחריות שהבאתי על עצמי.


11. ובאורח פלא, דווקא החרדים, אלה שנותנים הכי פחות, אלב שבזים למפעל הציוני הכי הרבה, כשזה מגיע לרמת הציפיות שלהם מהמדינה, כל אחד יותר ציוני מא.ד גורדון.


12. המלחמה הזאת היא מכה אדירה לכולנו, אבל כמו כל מכה, יש בה גם הזדמנות לגדול ולהיפטר מהרגלים אסוניים. יש בה הזדמנות לנער את האבק מעל נורמות חולניות שצמחו בחיים שלנו למימדים מפלצתיים.


13. אין לי שום עניין להפוך אף חרדי לפחות חרדי במילימטר אחד. יש לי, לכולנו, עניין עצום, יש לנו צורך שבקרוב יהיה כבר בלתי ניתן לדחיה, לעשות סדר במבנה החברתי החרדי הבלתי אפשרי.


14. המבנה הזה רע מאוד להם, לצערנו הוא גם מתגלה שוב ושוב כמסכן חיים, וממש לא ירחק היום שבו הוא יביא לסף קריסה את החברה ואת הכלכלה הישראלית.

אפשר אבל לומר זאת על כל מיעוט נחשל בכל מדינה. שזהקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בשבט תשפ"ו 9:52

 

 

 

בעצם אשמתו שהוא נחשל.

 

אני רוצה לראות מה יהיו התגובות אם מישהו יאמר זאת על הבדואים (שיש אצלם המון אסונות כאלו בשל רשלנות) או על השחורים בארה"ב...


 

השאלה היא לא אם זה אשמת מגזר כזה או אחר. אלא מה החברה יכולה לעשות כדי לשפר את אותו מגזר (וכמובן מה המגזר עצמו יכול לעשות).

 

וכנ"ל, אני יכול לעשות לך סקירה כזאת על חוליי החברה החילונית ועל כמות ההתאבדויות שיש שם כתוצאה מבדידות, פירוק המשפחה ותחושת ריקנות וחוסר משמעות וכו'

 

אבל באופן כללי מסכים. החברה החרדית בזה לבטיחות כדבר מובנה תרבותית, וכל מי שייסע בבני ברק ויראה את הזלזול בבטיחות בדרכים יווכח בזה. איך משפרים זאת? שאלה

 

בסוף לא משנה מה היתה כוונתו של אתאלי. בציבור הפוסט שלו משודר כפוסט שטנה, ולא כביקורת בונה מול החרדים. האם יש סיכוי כלשהו שמה שהוא כתב ישפר את החרדים או את החקיקה בנוגע לחרדים? לא נראה לי. מה שכן זה פוסט שמלבה במילא את השנאה הקיימת

למי אכפת מהבדואים?מישהי נשואה
הגופות עוד לא התקררונקדימון

וכבר פוליטונאים משתמשים באסון כדי לקדם קמפיין. זה מגעיל באלף רמות.

 

שלפחות יחכו עד אחרי הקבורה.

מסכים במאה אחוזפשוט אני..
הקפיצה בראש של חברי הכנסת של שס למשל, להאשים את היועמשית כאילו היא אשמה בכך שהמעון הזה פעיל עוד כשהייתה בבית הספר היסודי, הזויה
וואטאבאוטיזם. יפה.נקדימון

אבל בשונה ממך, אני לא נקטתי צד כאן.

אם זה רע כששסניק עושה את זה, זה רע לא פחות כשפוליטונאי עושה את זה.

זה לא וואטאבאוטיזםפשוט אני..

זה לא שקרה אסון, ואז במקביל היו 2 סיעות שונות שהשתמשו באסון לצרכים הפוליטיים שלהן (כפי שקורה למשל אחרי פיגועים: הימין מיד אומר שזו הוכחה שצריך יד יותר חזקה נגד הטרור ולהקים עוד התיישבויות וכיוצ''ב, השמאל מיד אומר שזאת הוכחה שצריך לעשות שלום ולדבר עם הפרטנרים שלנו ולסגת מהשטח. כמובן פישטתי את הדברים אבל בשביל הרעיון...).


מה שקרה כאן שונה לחלוטין:


רק צד אחד ניסה להשתמש באסון כדי להוכיח את צדקתו, אלא שהוא עשה זאת בצורה אווילית ואכזרית. אווילית כי המעון הזה קיים כבר עשרות שנים, אכזרית כי להאשים את מיארה (שאני מאוד מאוד מתנגד לה ולפועלה) במוות שאין לה שום קשר אליו, זה פשוט אכזרי.


הצד השני, עמיחי אתאלי למשל, לא הגיב לאירוע ישירות אלא הגיב לתגובה של הצד הראשון. הסביר למה התגובה של הצד הראשון שגויה וגם מעידה על צביעות.


ככה שהיחידים שניסו לקדם פוליטיקה על חשבון דם הילדים, הם אלה שהאשימו את המדינה / יועמשית / בגץ באסון הזה.

חולק עליךנקדימון

א. דווקא בגלל שיש אמת בדברים של הפוליטונאים האלה זה חמור בעיניי.

היחצנים של שס הם סתם מטומטמים כי האשמת השווא כאן נגד המדינה היא דבר ברור (המעון לא חדש, הכספים כן הועברו לחרדים בסופו של דבר, וכו).


ב. אני לא ממש מכיר את אתאלי, אבל נוביק הפוליטונאי מסוג בנט היה כותב את דבריו בכל מקרה. אם אתאלי דומה לנוביק, אז כנ"ל.

נכון מאוד, ואגב נכון גם לפעמים לגבי נערי גבעותפתית שלג

(פשוט הם לא מספיק הרבה בשביל לייצר כאוס כזה).

ברור שזה לא עומד בפני עצמו. אבל אמון זה דבר שצריך לבנות במחשבה רבה ובתהליך, במיוחד כאשר הוא נהרס פעם אחר פעם אחר פעם.

מן הסתם לא יצא לך להיות במירון בהילולה, אבל היום זה מתנהל אחרת לגמרי ממה שהיה עד ל"ג בעומר תשפ"א, ומהכאוס שעוד היה בשנת תשפ"ב.

מים שקטים חודרים עמוקהעני ממעש

שילוב של זלזול, אווירת סוף קורס, ידיעת הכל, בעלות על הדעת, קלפי ג'וקר אלמותיים של שמד ציוייינים ושות',

כל זה נתוני פתיחה, בנוסף לשגרה השוחקת שיש בכל חברה / בית .

אני אישית מחזיקה את עצמי חזק לא לפרשן כלוםמתואמת

לפני שתיגמר החקירה באופן מסודר.

הכי קל להאשים את החרדים בהזנחה ובקמצנות, אבל אני ממש לא בטוחה שזה המקרה.

היו מקרים של הזנחה ושל התעללות גם במקומות מפוקחים, למיטב ידיעתי.

וכן, באופן אישי גם אנחנו שולחים לכאורה למשפחתונים לא מפוקחים, פשוט כי אין לנו צורך במקומות המפוקחים (לא זכאים להנחת תמ"ת כי אני לא עובדת במשרה מלאה). ואני כמובן בודקת היטב את המטפלות (ככל שיכולתי מגעת) ואת התנאים הבסיסיים (שמבחינתי הם חום ואהבה אמיתיים, החלפת חיתולים בזמן, האכלה באוכל שאני מביאה, השכבה לישון בעגלה ובטיחות סביבתית בסיסית של דברים שבירים ושקעי חשמל מחוץ להישג יד). ויש כאלה שהתנאים הבסיסיים האלה לא מספיקים להם... בסדר, אז מה? כל אחד והסטנדרטים שלו... (והשיקול הוא בכלל לא כלכלי. אני חושבת שאנחנו משלמים יותר ממה שמשלמים למעון פר שעה בלי הנחה)

וזהו. צריך להשתדל מאוד לא לרקוד על הדם...

תודה על זהזיויק
הייתי ממליץ לך לקרוא את הפוסט של חגי לוברadvfb
רק אומרת שלא היו 55 ילדים בבית אחדאונמר

זה קריטי להבין את הסיטואציה.

היו שם 15 ילדים כמו כל מטפלת רגילה בכל שכונה.

בכל מקום שיש מעון מפוקח יש גם מטפלות פרטיות.

בדר"כ גם יש להן ביטוח ויש עוסק פטור וזה מותר בחוק.

 

הילדים שפונו כל כך הרבה זה כי חששו מהרעלה ופינו את כל הבנין מכל ילדיו כשהיו בבנין עוד כמה נשים שמטפלות בילדים.

כך נוצר ריכוז גבוה כלכך.

 

עצוב מאד.

 

ומוסיפה שאין שם באזור מעון מפוקח.

ככה אמרו לי.

אמור להיות דאגה של מישהו לפתוח מעון נורמלי שיכיל את כל הילדים של האזור.

אמא אחת פרטית לא אמורה לפתוח מעון.

וכשאין מעון ואין מקום במעון הקיים זה בעיה שמוכרת בהרבה מקומות.

 

לא משייכת את זה בכלל להורים שהחליטו להביא ילדים ולהזניח אותם.

 

ואגב גם לא בטוח בכלל שזה כזה זול המטפלת הזו.

אם היא עם מלא ניסיון ואוהבים אותה חופשי שהיא גם לוקחת יקר ורק מי שמשקיע שם אצלה.

כאמא אפשר להתעלם מבית לא חדש ונוצץ ואי אפשר להתעלם מיזה שמטפלת במעון  מפוקח יכולה להיות ערביה. לדוגמא.

אני מעדיפה מישהי שאני מכירה ואוהבת ילדים וראיתי אותה כמה פעמים איך היא איתם מאשר מעון שאת לא יודעת מי היום תגיע להשלים. ולא תתן דין וחשבון לעולם.

 

הילדים שלי במעון מפוקח כי במקרה באזור שלי זה קיים ויש מקום.

ואני משלמת סכום שהרבה סביבי טכנית לא יכולית להוציא.

ואולי יש כאלה ששוקלים אם להביא ילד בגלל זה. אין לדעת.

 

אבל רק אומרת שזה לא ככה כמו שאתה מצייר את זה, שסתם בחרו להביא ילדים ולהניח אותם בסל בתחנה מרכזית.

גם משפחתון יכול להיות מפוקח…מרגול
כלומר, גם מטפלת שמטפלת כל יום ב6 תינוקות בבית שלה, צריכה ויכולה להיות תחת פיקוח.


אז אותה המטפלת שגם ככה החליטה לעבוד בזה, שתביא פיקוח… למה זה כזה הזוי?

אכן לא הזוי. אבל מקובל ממש וקיים בכל הארץ. וחוקי.אונמר
לא חוקידרקונית ירוקה

החוק שונה לפני כמה שניפ. כל מטפלת עם 7 תינוקות ומעלה צריכה פיקוח.

פיקוח ≠ סבסוד

אמת. ומדובר על 7 ומעלה בלי קשר למספר המטפלותמרגול

בכל אופן בגיל הזה (מתחת 15 חודשים) מותר עד יחס של גננת על 6 תינוקות.

כלומר אם היו שם 22 תינוקות היו צריכות להיות שם 4 מטפלות.


ומכיוון שהיו יותר מ7 ילדים באותה הדירה, צריך פיקוח.


האם זה היה נמנע לו היה פיקוח? לא יודעת, כי להבנתי עוד לא ברור מה היה גורם המוות.


אבל זו תזכורת לכך שאסור לשלוח תינוקות למטפלות שפועלות באופן לא חוקי.

או שיש עד 6 ילדים בדירה, או שיש יותר ויש פיקוח. אין אופציה אחרת.


ואכן, פיקוח לא אומר שבהכרח יש סבסוד. זה שני דברים שונים (אם כי כל מקום מסובסד אמור להיות עם פיקוח)

אני שולחת למטפלתרקאני

פרטית

שעובדת בדיוק ככה, עם עוסק פטור וביטוח

באזור לא חרדי, כל ילדי הגן לא חרדים

 

ממש ככה והרבה יותר מזהסברא ישרה
יש בישראל 550 אלף תינוקות מגילאי 0-3 ויש סך הכל 160,000 אלף מוקומות לילדים, דהיינו יש 390 אלף שגם אם הם ירצו מאוד וישלמו הרבה כסף, אין להם מקום לשים את הילד. זה הזנחה שהאחראי המרכזי זה משרד החינוך מזה עשרות שנים, שאין חולק שמעון בגיל הזה הוא חיוני וחשוב לכל המגזרים, מוזנח לחלוטין.
אבלנחלת

אבל ככה רואים את החרדים: מסכנים, גלותיים, סתומים, מזניחים את הילדים שלהם, מביאים מדי הרבה ילדים,

עשירים (גונבים כסף מהמדינה), מתייחסים לאסונות כלאחר יד, אדישים לגורל אחיהם עם ישראל.....

 

 

ולמרות הכל ועל אף הכל 

 

 אני גאה להיות חרדית. בחרתי בזה. לא נולדתי ולא גדלתי כך. היא הכי פחות

נוגעת בחברה החילונית, היא היחידה שנושאת את הדגל, דגל היהדות של אלפי שנים, בלי חיפופים

ושירת "אנו באנו ארצה" על שפתיה (מתחת  לכיפה.....). 

 אנשים לא טובים? יש בכל חברה,

בעיות למיניהן?  יש בכל חברה, מוסכמות כאלו ואחרות?  יש בכל חברה. הליכה עדרית (לא

ביהדות, לא בדברים מהותיים)? יש בכל חברה. דעות קדומות? יש בכל......

 

משאת הנפש של כל אמא חרדית אמיתית זה שבניה ילמדו תורה. כל היום וכל

הלילה. שיהיו רחוקים כמטווחי קשת מכל פסיק חילוני, שכד השמן יהיה טהור

וחתום.

 

רק חרדית אני רוצה להיות. חרדית לדבר השם.  באמת.

אז ככה ממה שהבנתי קצת עובדותחדשה דנדשה

מדובר ב3 דירות בבניין-שהם מעונות 

למעון הזה ספציפית היו 22 ילדים

מדובר במעון יקר ונחשב


 

לגבי הילדים בשירותים חשוב לציין ששמו אותם שם הכוננים שנכנסו


 

לא יודעת מה היה מבחינת הזנחה או לא

מקווה שיגלו מה באמת גרם לדבר הנורא הזה 

למעשה מה ששמעתי שהיה חימום מהמזגן והתייבשות…


 

זה נורא כמובן אבל זה שונה מהעלת מזון למשל


 

אישית לא שולחת עד גיל 3 לגן עיריה אז לא נכנסת לזה. 

 

יודעת שבכל המגזרים שולחים לפעמים למטפלת שהיא לא בדיוק עם רשיונות אלא מציעה עצמה לטפל ב1-2-3 ילדים

בדירה

מניחה שהורים בדקו ראו ויש את ה"עדר" שכולם שמים שם כולם חושבים שזה מקום נחשב אז רק מחכים להתקבל לשם.


 

 

כתבת נכון מאודנקדימון

בנוסף, לפי השמועות, מדובר בגן שפועל כבר הרבה שנים - וממש לא במשהו שנפתח בזריזות עכשיו בגלל בעיות כלכליות..

הכוננים לא שמו אף אחד לישון בשירותיםפשוט אני..
הם אלה שצילמו את זה
יש כתבה היום שהפרמדיק הודה שהוא הכניס את התינוק עםסיסו מהתברואה

יש כתבה היום שהפרמדיק הודה שהוא הכניס את התינוק עם המזרן לשירותים כי חשש מגז רעיל...............

המטפלות שמו שםמשה

היה חשד שיש רעל בחדר הראשי אז הם הרחיקו את הילדים. לא בלתי סביר.

כן שמונחלת

לידיעתך.

תודה. כמה הסיפור הזה הוא שיעור בללמד זכות ולארעיה ואם בישראל

ולוא להוציא דיבה של ציבור שלם.

לא 55 ילדים בדירה - אלא מחולקים ל-3 דירות.

הילדים לא הונחו בשירותים - אלא הוזזו לשם בבהילות על ידי הפרמדיקים.

המקום לא מוזנח - אלא מעון יקר ונחשב.

 

כנראה שיש סיפור של חימום, התיבשות  - כואב וקשה לשמוע, אבל לא הזנחה פושעת או רשלנות. 

 

כמה חשוב לזכור שדיני לשון הרע תקפים גם על ציבורים שלמים.

 

תודהנחלת

שאת מזכירה לי את דיני לשון הרע. כי אחרי שאני קוראת חלק מהתגובות (יש לציין שהיו תגובות עניניות מאוד ולא מלאות שנאה ובוז

כמו של אחדים מהמגיבים - זה עשה לי טוב. סימן שהמצב לא כל כך גרוע...)

 

אבל באמת תודה לך. כי לפעמים, אחרי תגובות שטנה כאלה (ולא רק במקרה הזה), אני כל כך מזדעזעת (הרי כל ההפגנות המלאות

שנאה לפני השביעי אוקטובר - ממש התבקש שיקרה משהו נורא, אבל אלה היו חילונים שחלקם הגדול היה ערב רב כנראה)

שאני מרגישה שאני חייבת  לספר זאת לחברה שגדלה במגזר הדת"ל והתחרדה. היא לא מתרגשת כי חלק מהמשפחה שייך

לציבור הדתי לאומי והחרד"לניקי, אבל זה כנראה באמת לשון הרע. כי מה השתנה אם כך מהשביעי לאוקטובר? יש יותר

אחדות? יש יותר הבנה לזולת? לא בטוחה.

 

אני כן בטוחה שהקב"ה לא שמח בזה, בלשון המעטה.

 

אז לפחות, אם אנחנו לא יכולים להתגבר על ההתנשאות של מגזר אחד על משנהו, לפחות נשתוק. לראות את זה שחור

על לבן, זה.....כואב.

 

כל אחד שיחשוב כרצונו אבל אולי בפורום כדאי לשתף בנושאים פחות טעונים. לא?

 

שבוע  טוב (ושמח) לכולם!

שניה, לגבי התנשאות של מגזר אחד על משנהוקופצת רגע

למי את מתכוונת?

לפי דעתי פשוט התנשאות יש בכל הצדדים, קשה להאשים רק צד אחד בהתנשאות... 

למיטב הבנתיהמקורית

לא מדובר בדירה אחת שהכילה 55 תינוקות, אלא בבניינים סמוכים שיש בהם כמה מסגרות, ולכן המספר הגדול

תפתח כל פורום אקראי שמדבר על מטפלות, כולל זה הסמוך, ותגלה המון פוסטים על מקומות לא חוקיים/ מפוקחים שבהם ילדים ישנים ואוכלים בעגלות שלהם במשך ימים שלמים לאורך זמן ו"הכל בסדר" כי לא מדובר בחרדים. זה מותר לאחרים אבל לחרדים לא כי הם אוכלי חינם


מכאן לאסון מירון. אסון מירון לא קרה בגלל חרדים. יש גורמי אכיפה שאמורים לדאוג לסדר הציבורי ולמכסות כניסה שלא יסכנו את האנשים.. ודווח על כך בדוח מבקר המדינה. זה לא חדש שעמוס שם כל שנה. אבל זה אשמת ה "חרדים" (למרות שכל עמך ישראל בארץ ובחול מגיעים והיום שם רק שהתמזל מזלם והם לא היו מהקורבנות) שהם מתו כי הם היחידים שהיו שם, אז "בעיה שלהם ושילמדו לקח"

Really?


אתה מדבר פה על זה שהורים מקדשים את הכסף על חשבון חיי ילדיהם, וסליחה - זה פשוט לרקוד על הדם כי אתה ניזון מהתקשורת שלא מחבבת חרדים בלשון המעטה, וזו הוצאת שם רע על ציבור שלם ואני מוחה על זה

כל מילהרקאני
כמה מהקורבנות באסון מירון היו מהציונות הדתיתהסטורי
ולולי בג"ץ שביטל את ההפקעה, האסון היה נמנע.
ערכתי. לא הבנתי אותך נכוןהמקורית

וצודק. גם היו מהציבור הדתל

מי התעקש בכנסת ובממשלה שלא יהיו הגבלות?פשוט אני..

אמנם מראש רצו להגביל בגלל הקורונה ולא בגלל הצפיפות,

ועדיין - היו אלה חברי הכנסת החרדים שעשו מהומה כדי שלא יהיו הגבלות, תוך סיכון ממשי לחיי המשתתפים.

 

למקרה שלא היה ברור:

ההאשמה הייתה מופנית כלפי המארגנים, לא כלפי הקורבנות. כנ''ל לגבי אסון הטריבונה.

קורונה היתה באותה שנההסטורי
שנתיים אח"כ לא היתה. גם כאן בפורום בקרתי בחריפות את ההתנהלות החרדית סביב הקורונה. בכל זאת - אם האסון לא היה אז, הוא היה מגיע בשנה אחרת שאין בה קורונה, נס שלא הגיע הרבה קודם.


כדי להסדיר את המקום, המדינה הובילה מהלך של הפקעה והסדרה. אגב, מי שהיה חתום על ההפקעה, הוא שר האוצר דאז - לפיד. בג"ץ עצר את ההליך בכל מיני אמתלאות, שהסה"כ שלהם הוא המצאת 'מניעה משפטית', והפקעת סמכות הממשלה למשול. לולי ההתערבות של בג"ץ - המקום היה מוסדר.

באחת האזכרות של סבא שלי ז''לפשוט אני..

היה שיעור תורה מפי אחד מרבני גור.


הוא דיבר על המלאך שעבר בין אומות העולם כדי להציע את התורה, וקיבל סירוב אחר סירוב מכל האומות אחרי שהן שמעו מה מופיע בתורה.


הרב שאל שאלה מדהימה שאף פעם לא חשבתי עליה עד אותו שיעור:


למה שאומה כלשהי תסרב לקבל ספר מצוות רק בגלל שכתוב בו שאסור לרצוח? וכי יש אומות שמתירות לכל אדם לרצוח כאוות נפשו את מי שיחפוץ בכך?

וכי יש אומות שלא מעמידות לדין גנבים? שלא מסכימות שחשוב לכבד אב ואם?


אלא שאותן האומות לא הבינו איך מסמך אלוהי, כולל בתוכו דברים כל כך בסיסיים וארציים. איך בספר שאמור לדבר על קרבנות ותפילות, טומאה וטהרה - מדברים על החובה הכ''כ מובנת מאליה לא להכות אב ואם. מבחינת אותן האומות, זה מראה על חוסר רצינות. כמו שאני אקנה חוברת על חינוך הילדים, ויהיה בה סעיף ''אסור לזרוק ילד מהחלון בקומה 10''. ברור שזה אסור, עצם הזכרת האיסור הזה בחוברת יגרום לי לחשוב שהיא לא רצינית.


אז אנחנו יהודים מאמינים, ויודעים שהתורה שלנו כוללת גם דיני טומאה וטהרה, וגם מצוות כיבוד הורים. גם הלכות קרבנות וגם איסור לרצוח. דווקא זאת הגדולה שלה, ולא ירידה ביוקרתה: התורה היא תורת חיים. היא כוללת גם דברים ברומו של עולם, וגם דברים פשוטים פשוטים על חיי היום יום שלנו. ואת כל זה ציווה בורא שמיים וארץ.


ע''ד לשונו.


אז למה, ריבונו של עולם, מצוות ברורות מהתורה כמו להישמר על נפשותינו, כמו לבנות מעקה בגג, פשוט נתפסות כלא חשובות או כאיזו המצאה של הציויינים?


''כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצוות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה" (רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש י"א, ד).


"כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך, או איני מקפיד בכך - מכין אותו מכת מרדות. והנזהר מהם - עליו תבוא ברכת טוב" (שולחן ערוך חו"מ תכ"ז, י)


אני שואל מכאב ואהבה, לא משנאה חלילה. הלוואי שזה יהיה האסון האחרון.


ובדיוק בגלל מה שאתה אומרadvfb

בא קודם כל ניתן מקום לכאב האוטנתי,

אח"כ יהיה זמן לשאלות..

לגור בעופרה יותר מסוכן מלשים ילד במקום לא מפוקח..סברא ישרה
לכל ציבור יש את הדברים שהוא מאמין בהם והם חשובים לו, בציבור החרדי לימוד התורה הוא הגדול מכולם, ואצל הדת”ל ישוב א”י וכל אחד צריך לעשות חשבון נפש שהוא לא לוקח את הדבר שהוא מצטיין בו על חשבון דברים אחרים...
לגור בעופרה לא יותר מסוכן מלגור בסנהדריההסטורי

קילומטר וחצי מצומת רמות...

 

ולולי המסירות נפש של תושבי עופרה, שיוצאים לעזרת ישראל מיד צר ומגינים על כל עם ישראל, תושבי סנהדריה היו (ח"ו) נטבחים ע"י ערביי שועאפת ושייך ג'ראח.

 

בתור אחד שכל חייו הבוגרים ועוד קודם - לומד ומלמד תורה, וויתרנו על המון נוחות בשביל זה, אבל לא מבין איך זה קשור להתנהלות מופקרת של חוסר פיקוח שמחוייב חוקית, על התנאים בהם מוחזקים ילדים.

 

נ.ב.

איני מתייחס לאירוע הספציפי, שאת פרטיו איני יודע בוודאות. רק לעקרונות המופרכים בהודעתך.

אם לגור בעופרה לא יותר מסוכן מסנהדריה,סברא ישרה
אז למה אתה קורא להם מוסרי נפש. [ושוב אני לא באתי ח”ו לזלזל, אלא לגוף הטיעון]
כי הם חיים במסירות נפשהסטורי
היו שנים שבאמת הדרכים היו מסוכנות, אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא שכל החיים שלהם מכוונים למסירות נפש לעם ישראל. מכח המסירות הזאת המוני בני הישוב יצאו למערכות ישראל וכמה מהם לא שבו.


מכח המסירות הזאת, ר' זאב (ז'בו) ארליך הי"ד, שלמרות שהסתובב בלי תואר (ובוודאי בלי פראק והמבורג...) כל מי שהכיר אותו יודע שהיה תלמיד חכם גדול (כנראה לא פחות מרוב תלמידי החכמים שבסנהדריה), שגם ידע שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה ומתוך כך הלך להקים את עופרה והתהלך בארץ שד' נתן לאברהם, לארכה ולרחבה לגובה ולעמקה.


מכח המסירות הזאת בן הישוב לירון שניר הי"ד יצא, אחרי שנות שקידה ארוכות על תלמודו, וכשבכל חופשה מהצבא חזר לשקוד על תלמודו, להלחם מלחמת עזרת ישראל מיד צר.


מועצת בנימין, שעופרה הוא חלוץ ישוביה, קברה אתמול את החלל השישים מתחילת המלחמה. המסירות של האנשים אינה עצמם, אלא על ארץ ישראל והעם היושב בה.


אחרי כל זה, לא הבנתי איזה מסירות על תורה מצאת בהפקרות של שליחה למעון לא מפוקח.

אהבתי את הדבר תורה, תודה!קופצת רגע
אני לא חושבת שזה עניין כלכליהשקט הזה

קודם כל- העובדות מתבררות לאט, ודברים שנאמרו בהתחלה התבררו כלא נכונים.


אז זה קודם תזכורת חשובה עבורינו לחכות תמיד לפני ששופטים (ולגמרי אומרת את זה גם לעצמי כי זו גם הייתה תגובתי הראשונה..)


אני כן מסכימה שיש נורמות שקשורות לחברה-

בחברות מסויימות זה נורמטיבי לשלוח למשפחתון (מפוקח או שלא) שישנים בו בעגלות, וזה לא קשור דווקא לחרדים או לא, גם בחברות בתוך הציבור הדת"ל זה מקובל

ואצלי למשל זה לא היה עובר.


ואני כן אגיד בכאב שיש *לי* תחושה *אישית* שלפעמים יש בציבור החרדי זלזול מסויים בחוקים שמטרתם בטיחות ושמירה על החיים, אולי כי זה חוקים של המדינה והיחס למדינה הוא מורכב


ואני באמת אומרת את זה בכאב גדול כי היה אפשר לחסוך מקרי מוות מיותרים


אבל מצד שני, יכול להיות שאני לא רואה את הדבשת של עצמי ולא שמה לב למקומות שבהם אנחנו כציבור מעגלים פינות (למשל תנועות נוער שמאד מקובלות אצלנו- שיכולות לזמן לא מעט פתחים לאסונות. . )

מכיר אישית את המקוםסברא ישרה

דבר ראשון אני מכיר אישית את המקום, אין שום הזנחה, לא שירותים ולא נעליים, זה קרה בשעת מעשה שחשבו שיש דליפת גז ולכן שמו אותם שמה. המטפלת לא אכזרית היא אישה טובה ומקצועית, ומכירים אותה עשרות שנים. יכול להיות שהייתה רשלנות ספציפית והדבר נבדק, אבל הזנחה אין, הכל ספין תקשורתי. [הראיה הכי גדולה, שלא מעניין אותם החיים של החרדים, שאתמול נרצח בחור בן 17 ע”י דריסת נהג אוטובוס ויש עדים ךאירוע ויש הסרטות, כנ”ל נהג דרס מפגין בן 15 ופצע אותו בינוני. ויש שקט תקשורתי מחפיר, מהדהדים את זה שהיה אלימות של חרדים, אבל זה שרצחו חרדים זה לא מעניין וזה מושתק, בושה וחרפה!!! רק לפני שבועיים היינו באירוע דומה והמשטרה והפרקליטות והנהג מסתובב חופשי ללא תנאים מגבילים.

דבר שני במעון יש 30 ילדים עם שני מטפלות, ונכון שזה הרבה, אבל זה בשליטה. וברור שכולנו היינו רוצים לשלוח למעון מפוקח, הבעיה שהפער בין מטפלת למעון מפוקח, הוא לא מאות שקלים, אלא בין 1000 ש”ח לאלפיים ש”ח

אני גם מאד הופתעתיניק חדש2

שלא ראיתי שום אזכור בתקשורת לרצח המזעזע שאירע אתמול.

רצח כפשוטו.

אין מה להיות מופתעים מיחס התקשורתזמירות
כי כאשר מי שמשתתף בהפגנה לא חוקית, אלימה ופראית, שגורמת סבל עצום לאלפי אזרחים תמימים, ורק משניא את עצמו יותר ויותר מול שאר חלקי העם - נפגע בעצמו תוך כדי
אבל אותה תקשורת בדיוקרקאני

אם היה קורה כזה דבר בהפגנות של השמאל

היו מסקרים יום שלם

ודורשים מיצוי הדין עם הרוצח

השמאל הוא שהביא לסובלנות המשפטית לחסימת כבישיםזמירות

כאשר הימין חסם כבישים בהפגנות נגד פינוי יישובי גוש קטיף, כאשר הימין הפגין נגד פינוי יישובים בצפון השומרון ובעמונה - היה פיזור אלים מאוד של החסימות + מעצרים.  


בעקבות הפגנות השמאל נגד הממשלה הימנית, חסימת כבישים נעשתה עניין לגיטימי משפטית.  

"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי" כלשון היועמ"שית..🥲

היו גם הפגנות של ארגוני נכים שהביאו לחסימת כבישים ראשיים ומרכזיים.  

ומאז הלגיטימיות של חסימת כבישים, זה הפך לעניין שגרתי.  


המחאה נגד הרפורמה המשפטית (2023–2024) - היא  הדוגמה הבולטת והנרחבת ביותר בשנים האחרונות. במסגרת "ימי שיבוש" ארציים, נחסמו צירים מרכזיים בכל רחבי הארץ על ידי קבוצות כמו "כוח קפלן", "אחים לנשק" וארגונים נוספים.


חסמו בצורה מאורגנת - אבל לא ראית שאנשים מההפגנה משתוללים בכביש.  

אלפים עמדו בכביש וחסמו אותו.  


במקרה של הרג המפגין עם האוטובוס, כולם ראו בסרטים את ההתפרעות מול האוטובוס והנהג.  שיגעו אותו והוא כנראה נכנס לפניקה.  

 

נכוןרקאני

השמאל הביא לגיטימציה לחסימת כבישים

אבל רק ע"י שמאלנים

אם זה חרדים אז מותר לרצוח אותם

 

והנהג לא נכנס לפניקה הוא נכנס להתקף עצבים

וגם פניקה זה לא סיבה לרצוח

 

מה שהיה אתמול זה אפילו לא היה התפרעות

זה היה נער בשולי הכביש שהנהג פשוט נכנס בו

למה לא, אם גם ככה העונש הכי גרוע שלו יהיה שלילה ל90 יום

זה משעשענעמי28

כי יש לי חברים שמאלנים שטוענים את אותו הדבר על ההפגנות של החרדים.

שלחרדים נותנים לגיטימציה וכו'.

גם שם היו לא מעט סיפורים של שוטרים שתקפו מפגינים עם סוסים ודברים דומים.


לא יודעת מה דעתי על זה, כנראה שכל צד מעט צודק ומעט טועה.

אבל זה משעשע לראות שהטענות אותן טענות (ולא רק בנוגע להפגנות) רק הרעיונות הפוכים.

לגיטימציה מסוכנתסברא ישרה
קצת נסחפת, רצח זה גבול אדום!!!סברא ישרה
במיוחד כשזה נהפך לתופעה מסוכנת במובן הכי חמור של המילה
קשה להאמין שההורים ראו את הפעוטות בשירותיםכמו🐌תמס

ובארונות.

הם באו בבוקר, ומסרו את התינוק למטפלת.

וראו צפיפות. אבל צפיפות זה לא שווה ערך להזנחה.

קשה לי להאמין שהם ידעו כמה פעוטות יש שם.

אני זוכרת שהיה בפעוטון חילוני רצח מזוויע שמטפלת לא יהודיה ישבה על ראש של פעוטה עד שמתה. ותהום הארץ. אבל לא אמרו שככה זה אצל חילונים. בכו.

מאז לצערנו היו הרבה זוועות בפעוטונים

וצריך להגיד ביושר שזה חוצה מגזרים.


 

 

...ברגוע

לשלוח למטפלת בלי לדעת כמה ילדים יש שם זה לא מעשה כ"כ אחראי

(בלי קשר למקרה הספציפי שהפרטים עדיין לא ברורים)

אם ואני מדגישה אם. כי התקשורת זו לא חקירת משטרהכמו🐌תמס
אבל אם. היא השכיבה תינוקות בארונות, אז ההורים לא העלו את זה בדעתם. הם ראו כמה עגלות. המספר האמיתי נחשף רק כשכוחות ההצלה הגיעו.


זה הזמן לחכות לתוצאות חקירת המשטרה

המשטרה החמירה את ההאשמותסודית
עבר עריכה על ידי סודית בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 17:20

להתעללות ותקיפה.


 

 

ציפוף השורות החרדי נראה רע!

לא משרת את האינטרס החדרי לצאת יותר טוב בדעת הקהל.


 

מזכיר את התמיכה של ליצמן במלכה לייפר... והמאבק למנוע הסגרתה למשפט.


 

במיוחד מזיק התירוץ שהשכיבו תינוק בשירותים כדי להרחיק אותו מהגז...


 

לא חושבת שההורים ידעו.


 

חכו שיבררו מה קרה שם.

יכול להיות שיתברר שאין שום אשמה.

שהייתה דליפה של משהו סביבתי.

הציבור החרדי עושה לעצמו שם של מי שלא אכפת לו מתינוקות, העיקר להגן על הכבוד שלו. טעות!

והטענות לגבי נהגי האוטובוסים הדורסים - נכונות. אלו אנשים שהוכיחו מסוכנות. אין מה למהר.

 

 למה לשים בראשי פוסט של השערות. חכו עם כל המסקנות. המשטרה לא עושה הנחות, אבל עוד אין פסק דין.

 

אפשר לשלוח באוטובוס, או במונית, או ברכבת, או ברכביוסי כ
כמה שקרים פירסמו בתקשורתאודי-ה

מה שאחר כך אמרו -

לא כל הילדים היו אצל מטפלת אחת.

הילד לא ישן בשירותים אלא הוזז לשם על ידי מישהו מכוחות ההצלה.


אם אמא בדרך כלל נמצאת עם הילד בבית ושמה אותו ליום אחד כשהיא צריכה לצאת לסידורים או משהו כזה זה ממש לגיטימי לשים אותו להשגחה אצל מטפלת לכמה שעות ולא לשלוח אותו למעון מפוקח לכל השבוע. הפוך - זו אמא מסורה שרצתה להיות איתו בבית ולא לתת לאחרות לטפל בתינוק שלה.


אם באמת יש רשלנות אז צריך לפתור אותה וללמוד לקח. ובכל נושא הבטיחות המגזר החרדי ככלל צריך להשתפר כי מבחינה סטטיסטית במגזר החרדי יש יחסית הרבה בעיות בנושא הזה.

מה שבטוח שלעצור את המטפלות לא באמת נחוץ, אלא רק לחקור היטב מה קרה שם.


לגבי ההשלכה שחלק מהמגיבים החרדים עושים להתחיל להצטדק ב- "המתנחלים גם מפקירים את הילדים שלהם כשהם גרים בשטחים" - הזוי שיהודים מדברים ככה.

דבר ראשון - להיות יהודי זה פיקוח נפש בפני עצמו, בכל מקום בעולם ואין כמו הטבח להוכיח את זה. בשביל המחבלים תושבי בארי הם מתנחלים בדיוק כמו יהודי תושב יו"ש, וגם מי שגר בחו"ל "ולא מתגרה בהם" דינו מוות.

דבר שני - כבר הוכח ששטחים תמורת שלום לא מונע פיקוח נפש אלא גורם לפיקוח נפש, יישוב ארץ ישראל הוא זה שגורם לביטחון. אם רק הממשלה והצבא היו מכוונים יותר לתקיפות והרתעה מול האויבים אז גם היו פחות פיגועים (בכל הארץ).

דבר שלישי - מצוות ישוב הארץ דוחה פיקוח נפש.

חד משמעית, אין ספק שהשומרון שומר על המרכזסברא ישרה

זה הייתה בסך הכל תגובה,על מה שכתבו שהציבור החרדי לא מעניין אותו ונשמרתם, ולגור בתוך הערבים... זה ממש ענין של ונשמרתם. כל ציבור יש לו את הדברים שהוא מצטיין בהם, וצריך לראות שזה לא בא על חשבון משהו אחר.

אף אחד לא בא להכפיש את המתיישבים [כי אני בעצמי גר בשטחים] וברור לכולם שבמצב הנוכחי אם לא היה מתיישבים... המתיישבים הם אינטרס ביטחוני ראשון במעלה דווקא בשביל תל אביב ורעננה...

אשמח למקור שמצוות ישוב א"י דוחה פיקוח נפשסברא ישרה
מה שידוע לי שחוץ מג’ עבירות וכן בשעת השמד [דהיינו שבאים לעביר את ישראל מעל ”דתם” ולא מעל ציוניותם] כל התורה כולה נדחית בפני פיקו”נ משום שחז”ל דרשו ’וחי בהם’ ולא שימות בהם.
למה כולם פה מתייחסים למטפלת כהזנחה?ניגון של הלב

באיזור שאני נמצאת פה (שדומה מאוד לאיזור שבו קרה האסון, לשלוח למטפלת זה נחשב יותר טוב ממעון. בבית פרטי, פחות שעות, פחות ילדים לרוב (לא היו אצלה כל הילדים שהיו בכתבות, זה משלוש מטפלות ועוד כמה גנים שיש באותו בניין). רוב האימהות בסביבה שלי יעדיפו לשלוח למטפלת מאשר למעון, ומעון זה רק אלה שאין להן ברירה ועובדות מ8-16 חמישה ימים בשבוע. גם בפורום אחר פה נראה שמטפלת פרטית או משפחתון הם נורמה שלא נחשבת הזנחה בשום צורה, אז הנחת המוצא של רוב מי שהגיב פה שמעון נחשב טוב יותר ממטפלת היא לא מובנת מאליה, והורים ששולחים למטפלת לא בהכרח שווה הורים מזניחים!

חד משמעית.אונמר

כשיהיה לא עלינו מקרה של מטפלת במעון שמתעללת יגידו הפוך.

איך אפשר לשלוח למעון שאת לא ידודעת מי המטפלת שקמה הבוקר להשלים מקום???

 

בטח כשהתקשורת האכילה כל כך הרבה שטויות.

כל מה שאמרו היה חירטוטים. כלום לא היה נכון.

 

גם מטפלת ביותר משישה ילדים צריכה פיקוח על פי חוקהסטורי
אני בהחלט מסכים למה שכתבת. עדיין, צריך פיקוח. ההגיון אומר שעל עד שישה ילדים - אפשר לשים לב, לראות אם מישהו לא מרגיש טוב, אם יש איזו בעיה קר/חם מידי וכד' אם מישהו מסתבך עם שמיכה וכד'.. זה לא ימנע לחלוטין מוות עריסה, כמי שהוא מתרחש גם בבית, אבל ממעיט מאוד את הסיכוי לאסונות.


מעל זה - צריך פיקוח גם אם זו מטפלת פרטית. פיקוח מגדיר כמה אנשי צוות צריכים להיות, באלו תנאים וכד'. גם אם 50 ילדים הם משלוש מטפלות שונות, זה עדיין כשבעה עשר ילדים למטפלת, בדירות מאוד צפופות. לא תקין.

שטויןת הבת שלי הייתה בגןירחמיאלר

הכל פה שקר הבת שלי בגן  זה אולי 15 ילדים וגם היא אף פעם לא שמה את הילדים מתחת לאסלה זה היה הצלה לא היהפעם אחת שהיא שמה את הילדים מתחת לאסלה ואני שם מלא הכל זה תקשורת שמלונית לא היה ולא נברא בכל הרחוב היו 50 ילדים

אף איש רפואה לא שם פעוט עם הראשכמו🐌תמס

מתחת לאסלה.

כי גז שוקע- וזה מקום נמוך

כי זה מקום מטונף

כי מי שמוציאים אותו מאיזור רעיל מוציאים אותו ישר לאוויר הצח


 

 

וזה טפשות להדהד את התירוץ העלוב הזה.


 

 

תשתקו וזהו. הכי בריא זה להגיד שמעולם לא ראיתם כזה דבר. ולא לכתוב את ההבלים האלה על פעולות אנשי ההצלה. 

 

 

זה יותר שומר על הכבוד שלכם.

 

 

ובכלל, כל הורה יכול ליפול לגן עם סייעת או גננת מתעללת, אין מגזר שנקי מזה. גם לא הציונות הדתית. בעצמי הוצאתי ילד מגן מפוקח שהייתה בו סייעת מתעללת, ובעצמי רשמתי ילד אחר למעון לא מפוקח שהייתה לו גננת חמה ונפלאה. הדרך היחידה לדעת מה קורה בגן זה: או להתחבא ולהקשיב אם מצליחים, או לעשות ביקורות פתע, וגם אז צריך הרבה שמירה ורחמים מלמעלה.

 

 

לא בושה ליפול בפח. 

והחקירה עוד לא נגמרה, ולא יודעים מה היה. 

עצוב כמה תקשורת משקרת ואת מאמינה לה !יהודיה שאוהבת

בדירה בה נפטרו הילדים - היו בסה"כ 20 תינוקות ב-100 מטר -זה בהחלט תואם את התקן - תבדקי !

התינוק ששכב מתחת לאסלה -  זה בינה מלאכותית !!!!!- אף הורה לא זיה בגד כזה !

ועוד ועוד שקרים .

הורים נורמטיביים ומשכילים ,אף אחד מהם לא פרייאר להיות מרומה .

האמת?אחת פשוטה
הערכתי אותך הרבה יותר לפני השירשור הזה. 
שימחת אותיפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ה' בשבט תשפ"ו 12:13

התגובה שלי עכשיו עשויה להיראות ''בצחוק'' או סרקסטית, אבל בחיי שאני כותב אותה בשיא הרצינות:


 

בהרבה מאוד תחומים הדעות שלי יחודיות. עוף מוזר, אם תרצי.


 

בדרך כלל ועל רוב הנושאים, אני שותק ולא כותב את דעתי, כי ממילא לא אצליח לשכנע אף אחד ואין טעם לגרום לכולם לכעוס עלי.


 

עם זאת, יש נושאים שבהם אני מרגיש חובה לכתוב, גם אם אני יודע שיכעסו עלי ויעריכו אותי פחות. נושאים שפוגשים אותי במקום אחר בנפש שלי.


 

והנה סיפור שכתבתי כאן כבר בעבר:


 

בקבוצת הוואצאפ של הקהילה שלי, כתבתי נגד זה שהרב דרוקמן מביא למוטי אלון ''הכשר'', ונותן לו ללמד בישיבת אור עציון.


 

מיד כולם יצאו עלי, ''איך אתה מעז, אתה עפר לרגלו, מי אתה שתדבר עליו, חילול ה''' ועוד כהנה וכהנה. אחד מהקהילה הגיב ''אתה חצוף!'' והפסיק לדבר איתי.


 

חלפו השנים, לצערי הוכח שצדקתי, אבל המחיר היה כבד. עוד נערים נפגעו *בגלל* ההכשר שנתן הרב דרוקמן.


 

עכשיו אני שואל:

מי עשה חילול ה'?


 

אני, שהתרעתי על הידוע מראש?

או תלמידי הרב שלא העזו להגיד מילה, ובכך גרמו לכך ששמו יזכר לעולם כמי שבגללו, בפעם השנייה, נערים נפגעו?

כשזה התפוצץ בכל אחרי החדשות - הדתיים והחילוניים - הכותרות זעקו ''הרב דרוקמן מודה שהפעם הוא מאמין לתלונות'', ''הרב דרוקמן כועס על מוטי אלון: סמכתי עליך'' וכו'.


 

ואולי אם תלמידיו היו ''מחללים שם ה''' ולא מאפשרים לו להכניס עבריין מין, אז שם ה' היה הרבה פחות מתחלל? שלא לדבר על שמו של הרב דרוקמן עצמו..

אגב, אף לא אחד מהקהילה, כולל מר ''אתה חצוף!'', לא ביקש סליחה אחרי שהפרשה התפוצצה.


 

 

האמת היא שלמרות שהייתי בטוח שאני צודק בכך שאסור לתת לו ללמד קטינים, מאוד נפגעתי אחרי שחברי קהילתי יצאו עלי ותקפו אותי. הגעתי ממש למצב שהיה קשה לי להירדם בלילה בגלל מחשבות על זה (אדם רגיש, מה לעשות...). וכך זה קרה גם בפעמים אחרות שבהן כתבתי את דעתי על נושאים שנויים במחלוקת, ולמען ההגינות כמובן אכתוב שברוב מוחלט של המקרים לא הוכח שצדקתי, בניגוד לעניין של מוטי אלון והרב דרוקמן.


 

לכן, אני גאה בעצמי על כך שעדיין יש לי כוח לספוג את זה, לכתוב דברים לא נעימים רק בגלל שהם חשובים לי, גם במחיר של לקרוא תגובות שלא מכוונות רק לדעה שלי אלא גם אלי אישית (את עוד היית מאוד מאוד עדינה. היו תגובות מזעזעות כלפיי אישית שהנהלת הפורום הסירה)


 

כי להיות נחמד לכולם זה באמת הכי קל לי, אבל כשיש נושא שבוער בי - אני פשוט לא מסוגל. וכן, פגיעה בילדים היא אחד מאותם נושאים.


 

 

 

יש לי הרבה מה להגיבאחת פשוטה

לזה.. אבל מפאת הזמן (יום שישי)  רק אתנצל.

לא רציתי לפגוע אלא באמת לאמר שאני מעריכה את דעותיך וחבל לי שנפלת גם ישר לשיפוטיות של המקרה שארע.

אבל אני יכולה להבין שלא נעים לקרוא את התגובה שלי כשזה ככה בפורום כללי ולא באישי.

אז מחילה.

אם יהיה לי זמן בהמשך אגיב לטענות שהעלת .שבת שלום

תודה רבה, ממש מעריך🙏🏼פשוט אני..
ההורים לא יעשו כלום בעצמם למען שיפור המצבזמירות

הם צריכים את העסקנים והמאכרים המקומיים שיעשו מעשה.


 

בציבור החרדי הכל עובר דרך עסקנים ומקושרים.  

עסקני הרפואה הם גאווה מגזרית, ואנשי הקשר בעיריות הם הכתובת למי שצריך להחליק ולהכשיר תוספות בנייה. עם השנים, העזרה הזו הפכה לסוג של נכות חברתית. כל דבר מצריך "פרוטקציה" כדי להסתדר.  ומי שאין לו קשרים, נשאר מאחור.  יש תלות תמידית במתווכים.  

לכל אלה שמאשימים אותי שאני מאמין לתקשורתפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ה' בשבט תשפ"ו 11:19

אתם יודעים מי היו הראשונים לצעוק על כך שהתנאים במעון היו נוראיים?

שהצפיפות, ההזנחה וחוסר הפיקוח גרמו למותם של שני ילדים?


 

חברי הכנסת החרדים...


 

הם כמובן לא עשו זאת כדי לדפוק על החזה של עצמם בהכאה על חטא, אלא כדי להתנגח ביועמשית, ועדיין - אותם אף אחד לא תקף על זה שהם ממהרים להסיק שהייתה במעון הזנחה.


 

אז הכל פוליטי?

אין משמעות לאמת?

המציאות היא אותה המציאות, אבל רק לצורך פוליטי מסוים?

אני לא מבין אותךשלג דאשתקד

הרי מה שהתגלה לאחרונה הוא כל כך סביר והגיוני. למה צריך תגליות? אחך לא חשבנו על זה לבד?


מה יותר הגיוני מזה שיש מיטות במקלחת לשעת חירום? וכי יש ספק שהמקום הכי נורמלי לזמן של איום טילים הוא חדר שמחופה בקרמיקות? וכי לא מובן מאליו שממש נוח וקל להכניס ילד במהירות האפשרית, כשצריך לדחוף אותו מתחת לצינור של ברז? ובכלל, איפה בריא ונקי בבית יותר מהשירותים?!

אומרים לך ש50 תינוקות לא היו בדירה אחת, וההוכחה היא שיש כמה דירות בבניין ויש כמה נשים שמוכנות לספר שגם אצלן היו תינוקות (מלבד זמני חירום שהכניסו את כולם לאיזה שירותים). במקום לשאול שאלות פשוטות, כמו: תכלס כמה סייעות היו על כמה ילדים בתוך ה"בית אבא ואמא" הזה, אתה מתעלם מהאצילות של השכנות שעוזרות לטיוח גם במחיר של הרצח הבא. אתה פשוט חלאה!

אתה לא מתבייש לחשוב שהתינוקות מתו באשמת מישהו, כשגם אתה מבין שזה לא אחראי לומר את זה ללא נתיחה. ובעצם אתה בכלל כזה חצוף לדרוש נתיחה כדי לדעת באשמת מי זה. אז בתוך הסתירה הזו אתה בטח אדם לא אחראי ולא אכפת לך ממוות של תינוקות! מה פחות הגיוני מזה?!

והנה לקח שלושה ימים למצוא הסברים, כי גם היחצנים צריכים לתת נימוקים מפולפלים. אבל אתה בחוצפתך, פשוט לא נותן להם אפילו דקה לעבוד עליך. גועל נפש!!

(הדברים כתובים על בסיס המידע הבסיסי שהתפרסם כאן ובעוד מקומות, אני לא קורא חדשות בכלל אז יתכן שיש נתונים שמפריכים חלק מכתב האישום שהצגתי כאן)


בקיצור, אתה פשוט מנובל כי דיברת על חרדים. על כל שאר הפרטים נבדוק ונעדכן בהקדם.

לקח לי כמה רגעים להבין את הסרקזם...פשוט אני..
הם עשו מזה פוליטיקהאודי-ה

כי הם טענו שבגלל היועמ"שית או כל מי שנגד החרדים - ההורים נדחקו לפינה ונאלצו לשלוח את התינוקות למעון עם תנאים כאלו.

בעצם זה שירת את הנרטיב שהם בחרו להציג.
 

בסוף הסתבר שכל זה כנראה מופרך -

ההורים לאו דווקא רצו את המעון הזה בגלל העלויות של מעון רגיל, תנאי המעון לא עד כדי כך גרועים והצינוקות כנראה לא מתו מהסיבות שצויינו.

כמובן שצריך לחכות ולשמוע מה הסיבה האמיתית למוות ולהפיק לקחים.
 

 

וכדאי לזכור כלל בתקשורת - תמיד לפקפק במה שפורסם בתקשורת ואתה לא מכיר את הפרטים ממקור ראשון ממש. תמיד יש מקום ללמד זכות כי הרבה מאוד פעמים הם מעוותים ומסלפים.

אין סיבה לפקפק כששני הצדדים מסכימיםפשוט אני..

אם בתקשורת הייתה מוצגת תמונה מסוימת,

ונציגי הציבור היו מציגים תמונה אחרת,

באמת לא יכולתי לדעת למי להאמין. לכל אחד יש האינטרס שלו.


אבל כאשר אין כלל מחלוקת, גם התקשורת וגם הח''כים החרדים מדברים על הזנחה וחוסר תנאים, למה שאני אחשוב שגם אלה וגם אלה משקרים?

הח"כים לא היו שם. מאיפה הם יודעים?אודי-ה

הם שמעו את התקשורת והגיבו.

ועכשיו רוצים לייבא לפה סייעות מהמזרח הרחוקמתוך סקרנות

מישהו כאן חושב שזה הפתרון? 

לא מצאתי את הידיעה כעת,  אבל ראיתי צילום מסך כזה מאחד מאתרי החדשות, מקווה שזה פייק...

כנראה חושבים שאם הן טובות לקשישים, אז גם לתינוקותפ.א.
אולי כי לשניהם צריכים טיפול דומה: להחליף טיטולים, לרחוץ, להאכיל, לצאת לגינה… 😜 
זה לא מהמזרח הרחוקנפשי תערוג

זה מהמזרח הקרוב

מדת השלום והאחוה


וזה קיים כבר

אתה בטוחשלג דאשתקד
שאצל החרדים יקבלו מטפלות מעדות המזרח? 😉
לא יפה מצידך וכמובן לא נכון.נחלת
הלוואי שזה היה לא נכוןנפשי תערוגאחרונה

על יפה או לא יפה אפשר לדון

להיפך. בתור שואבי המים וחוטבי עצים, הם תמיד יתקבלופ.א.

בברכה

זו הגזענות בחברה החרדית כלפי עדות המזרח. מעמד נחות.  

בחברה החרדיתמישהי נשואה
יש גם עדות המזרח
בעוז קדימה בני עקיבא, אלא אם כן אתם שוניםפשוט אני..

עברו הרבה מאוד שנים, אבל זה עדיין צורב.

במיוחד סביב שבת ארגון.

כיתה י', אני מדריך בשנה הראשונה. נהנה מאוד מההדרכה, אוהב את החניכים ומקבל מהם המון הערכה.

מתישהו באביב אני מספר לקומונרית על האישיו שלי. התמודדות עם משיכה לבנים.

טיפש. הייתי בן 16 והיא 18, אבל היא היתה קומונרית אז חשבתי שהיא סגנית של אלוקים. תמיד דיברה כל כך יפה על ערכים, על הנפשות של החניכים, דקלמה ססמאות שנכנסו היישר לליבי.

במקום לקבל את מה שציפיתי, תמיכה או עידוד או אפילו עצה טובה, קיבלתי תנאי:

לך לפסיכולוג מסוים שאני אגיד לך, ואני גם אדאג למימון של הטיפול, אחרת תסולק מההדרכה.

המום, פגוע, אבל לא רוצה לאבד את ההדרכה - הלכתי אל הפסיכולוג.

נזק עצום, הורדת הביטחון, החדרת שנאה עצמית פתולוגית. זה מה שיצא לי מהפסיכולוג הזה.

עד היום אני לא יודע איך היא מימנה את הטיפולים, איך היא בכלל הגיעה אליו, ואיך היא גילתה שהפסקתי להגיע למפגשים איתו.

כשהיא הודיעה לי שאני מסולק מההדרכה, מתישהו בימי בין המצרים, ביקשתי שתתן לי לפחות להמשיך עד תשעה באב, כי כבר הכנתי מערך מדהים שמתאים לתקופה.

היא לא הסכימה. אמרה לי שאני צריך לעזוב מיד.

לפחות פעולת פרידה? התחננתי על נפשי.

לא, הגברת החליטה שאני אסולק מעכשיו לעכשיו. גם אסרה עלי להיפרד מהחניכים.

פשוט נעלמתי מחייהם ביום קיצי אחד.

והמערך שלא העברתי, כמה אירוני, דיבר על שנאת חינם.

🥺פצל"פ

גיל העשרה הוא באמת קשה בקטע הזה

הכל קיצוני

כואבשבורת,לב

ואני מבינה שזה פגע,

אבל יכול להיות שהיא התנהגה באחריות שתואמת את הגיל שלה והסיטואציה.

ותואם את החברה שגדלה בהמתנחל חייכן

ואת המחשבות של פעם על הנושא

בעיקר את ה"סכנות" שעלולות לקרות ממפגש כזה,

לצערי, אני בספק אם ההחלטה לא הופלה עליה מלמעלה

אולי היום בני עקיבא מקום יותר ליברלי פוסט מודרנישבורת,לב

ואולי גם קצת ווק.

אבל גם היום מסגרת דתית לא תיקח מדריך פנמיה גיי למשל.

ולא צריך שזה יהיה הרבה מלמעלה, סביר ופשוט שהרבה הורים לא היו רוצים את זה.

מדריך זו דמות מאוד משמעותית, דמות להערצה, ובודאי שילד בכיתה י' לא יכול להבין את זה.

היא לא היתה צריכה לשלוח לטיפול, זה לא עניין שלה אבל זה מה שידעו אז לעשות ובטח בגילה הצעיר. אני משערת שגם אם טעתה היא התכוונה לטוב ולעזור לפשוט אני.

אין ספק שהחוויה קשה ופוגעת 💔

אמתמתנחל חייכן

גם היום זה מאוד שונה, רק שבעבר ידעו פחות לאכול את זה , לא רק דברים כאלה היו מחוץ לסף ההתמודדות,

וליבי עם פשוט אני

היא פעלה מתוך שנאה, לא מתוך רצון לעזורפשוט אני..אחרונה

והאיסור על פעולת פרידה הבהיר את זה היטב.

איךתתעלמו ממני

עוזרים לבת/בן זוג שלא רוצים לעזור לעצמם?

קשה מאוד. כואב מאודהסטורי

לפעמים אפשר לזעזע, אבל הרבה פעמים המקסימום שאפשר לעשות - זה להיות נוכח כשצריך. שהיא/הוא ידעו שאם ירצו עזרה את/ה שם.

וכן, הבדידות במצב כזה היא נוראה, חשוב שגם לך תהיה תמיכה.

בהצלחה רבה

אי אפשר כל כך 😕נעמי28

משנים בעצמנו דינמיקות שתומכות בבעיה, הרבה פעמים יש כאלה

, ונותנים לו להרגיש שאנחנו איתו ושקיימת עזרה בחוץ.

הלוואי והייתי יודעתתעלמו ממני

מה אני יכול לשנות

לא בידיים שלנו בשום צורהמשה

אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בצד שלנו. אם הם יצטרפו? מעולה. אם לא, לא בידיים שלנו.

אמoo

בנאדם מבוגר שלא רוצה עזרה

אי אפשר לתת לו אותה בכוח

ואולי הוא לא צריך את העזרה הספציפית שמציעים

אפשר לשאול אם אפשר לעזור בדרך כלשהי

ובעיקר לכבד את ההחלטה שלו

כי זה העזרה הראשונה שאנשים צריכים

הכלה

ואם יש מחיר להחלטות שלו

שישא אותו בעצמו

ולא יפיל על אחרים

היא רוצה עזרהתתעלמו ממני

אבל לא שום דבר ספיציפי

אנחנו נשואים

אני נושא בהשלכות גם אני ארצה וגם אם לא

היא רוצה עזרה.. אומשה

היא רוצה לרוקן אותך כדי שלא 'תפריע' לה לצנוח?

משפט מעניין, אתה חושב שיש כאלו ש"נופלים" על השנימתוך סקרנות

רק כדי לרוקן אותו?

יכול לחדד קצת?

זה לא נעשה בצורה מודעתנעמי28

למשל אדם עם דפוס קורבני שואב את האנרגיה והכוח שלו מה"אשמים".

ואני לא יודעת אם זה המצב, אבל אדם קורבני דוחה לפעמים כל עזרה בטענות שונות כי יותר נוח להישאר בעמדה הקורבנית שבה אין אחריות, רק הטחת אשמה, וכל האחריות בידי ה"אשם".

משה

והרבה פעמים בקשת עזרה זה שינוי רדיקלי בחיים.

רוצה עזרהתתעלמו ממני

שאלה אחת, שורה אחת, שטומנת בתוכה כ"כ כ"כ הרבה כאבנגמרו לי השמות

וגם השם של הניק ממש כואב

אז קודם כל - אנחנו לא מתעלמים ממך!

אנחנו רואים אותך ❤️

והכאב שלך נראה. וקיים. ונוכח.

גם הכאב אל מול בן/בת הזוג שחווים את הקושי

וגם הכאב שלך לאור כל ההשלכות של זה עלייך ועל המשפחה כולה.

זה אכן קשה מאוד מאוד.

כמו שכתבו בחוכמה לפניי, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו בראש ובראשונה, שזה יבוא ממנו, וכל דבר אחר חיצוני לו פחות אפקטיבי.

אבל מה שכן אפשר לעשות מהצד שלך (כותבת בלשון נקבה כי לא יודעת אם את אישה או גבר, אז אם אתה איש פשוט להפוך את זה) - הוא להנכיח ולהניח את הצד שלך. את הכאב שלך. את הקושי שלך. ואת כל הלב שלך אל מול זה.

כן, ממש לומר את הגבול האנושי שלך. בצורה שמתמקדת בך ובמה שאת חווה. ובמה שאת צריכה שם, ובמה שלך כואב שם.

חשוב כן להציב את הצד הזה. לא להתעלם ממנו. כי הוא לא שקוף, כי את לא שקופה, וכי את עוברת הרבה.

ולהיפך, עצם ההנכחה הזו יכולה הרבה פעמים לתרום (אפילו אם רק חלקית) לכיוון הנעה של הגלגל קדימה אצל הצד המתמודד. כי הוא מבין ורואה וזה מונכח מה שעובר בן/בת הזוג האהוב/ה שלו. כי הוא מבין את ההשלכות. וכי זה יכול לתרום למוטיבציה גם לשינוי, גם אם בינו לבין עצמו אין כוח לזה, זה יכול לעזור למצוא את הכוח. אפילו בצורה התחלתית.

לכן הכיוון של כן לתת ניראות לכל מה שאת חווה

גם בינך לבין עצמך

וגם להנכיח לבעלך בצורה שמתמקדת בך היא חשובה.

מעבר לזה אפשר כמובן להתפלל, הכוח של התפילה הוא עצום.

אפשר גם למצוא קבוצת תמיכה של נשים למתמודדים (או גברים שנשואים למתמודדות) שקיימת ולקבל משם כוח.

אפשר גם לקבל ליווי ותמיכה מקצועית עבורך כדי לעבור את זה עם יותר כוחות ועיטוף וליווי והחזקה וכמובן לתת *מקום* לכל המתחולל בך.

אפשר גם להקל מעצמך בכל מה שקשור למיקור חוץ, הורדת הסטנדרטים, עזרה כלשהי בכל תחום שהוא, וכמה שיותר להתאוורר בעצמך.

ואפשר גם להגיד ש*לך* ו*עבורך* כן חשוב שהוא ילך לטיפול מותאם ומקצועי, רק כי כ"כ קשה לך בצורה הזו. זה כמובן תלוי בו אבל לפחות להניח ולהנכיח את זה.

שולחת חיבוק גדול גדול

ואומרת פרק תהילים לישועה שלמה ב"ה

(ואם תרצי שאצרף תגובה ארוכה שכתבתי בעבר על הנושא הזה שבו אחד מבני הזוג מתמודד עם בן/בת זוג שבקושי אישי - כתבי לי ואנסה לחפש אותה ב"ה ולצרף)

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏🌷

תודה על המיליםתתעלמו ממני

מעריך

אני גבר וכתבתי על אשתי

אממ הייתי שמח לשאול אותך על מה שכתבת

אבל פחות פה על גבי הפורום

ואני לא יודע אם זה בסדר לך לפנות אלייך במסר

אחרי השרשור שמעליךנגמרו לי השמות

וכל מה שהיה בו (השרשור עם הכותרת "חבוט") אני בכנות כבר לא יודעת מה לענות לך על השאלה ששאלת.

בדיוק הגבתי עכשיו לפותח השרשור ההוא, ואני עדיין עם כל הרושם של מה שעשה השרשור ההוא ומה שהוא פנה ככה בפרטי לעוד ועוד נשים,

אז חוששת פשוט לכתוב שכן אפשר.

אני כן אגיד, למקרה שאתה לא קשור אליו בכלל (זה פשוט שהמילים שלכם יצאו דומות. אולי במקרה. אבל גם הוא כתב תודה ומעריך וגם הוא היה במצוקה וגם הוא פנה בפרטי (ולא עניתי) אז כבר לא יודעת מה לחשוב.

עכשיו שיהיה ברור - אני לא אומרת שאתה והוא זה אותו אחד, בכלל לא.

אני כן אומרת שאחרי שנכווים שוב ושוב ושוב אז באמת "כל הנכווה ברותחין נזהר בצוננים".

וזה בדיוק מה שכתבתי לו בשרשור ההוא - שמה שמעשה כמו שעשה גורם זה לתת פחות אמון באחרים וזה פשוט לא פייר כלפי מי שבאמת זקוק לעזרה אמיתית, ולמי שכל כוונותיו טהורות, ולמי שבאמת כן צריך לתת בו או בה אמון. זה עושה להם עוול כי כבר יותר קל לחשוד, כבר נכוו, כבר יש פחות אמון מטבע הדברים, ופחות רצון להשקיע אנרגיה ומחשבה וכו' ובסוף מסתבר שזה למטרות רעות.

אז אם המטרה בפנייה במסר היא למשהו נקודתי וענייני שאני יכולה איכשהו לעזור בו - זה בסדר. וגם זה רק בגבולות הגזרה של מה שבהתמחותי וביכולתי ורק מה ששייך ומתאים ונכון ולא בכל התייעצות שהיא זה יהיה נכון כלל.

אבל כל דבר שהוא לא כזה, כל דבר שבא לפתח שיח כלשהו בפרטי, או כל דבר שאני בכלל לא כתובת לעזור בו, או כל דבר דומה לכל אלו - אז לא. ואומרת זאת מראש. אני לא עונה על הודעות כאלה, וגם כשכן כי עוד לא הבנתי ונתתי אמון בטוב של האדם באשר הוא אדם - אם יש איזושהי הרגשה של חשד שעולה בהמשך אני לא עונה יותר. ובכובע של המנהלת אם נשים נוספות כותבות לי בפרטי אני גם חוסמת או מעבירה הלאה או מה שאפשר לעשות. אז מראש כותבת את זה כאן גם לכל מי שקורא באופן כללי.

אז אם כל זה לא קשור אליך מתנצלת מראש שכל זה "נפל עליך", זה פשוט קורה בדיוק אחרי כל מה שהיה בשרשור ההוא. וכן כדאי להזכיר זאת באופן כללי, אז אל תיקח אישית אליך אם זה לא שייך לך, אלא רק כהזדמנות להזכיר זאת לכולנו.

ובכל מקרה שיהיו רק בשורות טובות והצלחה רבה בהכל.

הכל בסדרתתעלמו ממני

מובן

אפשר לעזורshindov

לקחת יעוץ לבד, היועץ יוכל לתת עזרה בנושא הזה. במקרה הצורך יפנה לטיפול.

מתפללים, אמפתיה והכלהשוקו.אחרונה

ומנסים להפעיל בעדינות מעגלי השפעה משפחה חברים וכו שיסייעו לו לפנות לטיפול ועזרה מקצועית בתחום הרלוונטי לו

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

נכון,נגמרו לי השמות

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה *על חשבון* דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

הייתה לי שיחה מעניינת על זה השבועמשה

לבחורה בצד שני של השיחה (אחות של שכן) יש ילד בגיל של הבן שלי. היא התחזקה וכתוצאה מזה מתעקשת שלבן שלה לא יהיה סמארטפון. מסיבות דתיות (לה עצמה יש).

אממה, הבחור חנון כבד. כמוני. לא מסתדר עם הכיתה שלו, לא מסתדר עם העולם. הפסיק ללכת לבית הספר כי ממש רע לו שם והמצב שלו התדרדר דרמטית.

סמארטפון עם רשת חברתית שמתאימה למצב שלו ועם חברים ברמה גבוהה היה משדרג לדעתי פלאים את החיים שלו. הוא לא היה צורך שם זבל בגלל תכונות הנפש שלו, הוא היה צורך שם תוכן שמעניין אותו וכל הקונפליקט עם בי"ס היה נעלם כשהיו לו חברים במקום אחר.

מבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה,נגמרו לי השמות

(ורק כי אפשר לצלול שם לעוד המון עומקים ורבדים נוספים, מציאת איזונים, מציאת יתרונות נוספים, התאמה באמת לאותו ילד וכן הלאה),

זה בדיוק זה - ודאי שניתן להפיק גם הרבה מאוד טוב מהמרחב הזה. זה נתון ודאי ומאוד גדול ועוצמתי כמו שכתבת מבחינת התועלת שלו.

רק פשוט שנזכור (בכתיבה כאן כיוונתי לעצמי בראש ובראשונה, שאני אזכור) להגיע למציאות שאנחנו רואים את התמונה השלמה בבהירות, מבינים מה היתרונות וגם מה החסרונות של המרחב הזה, ומגיעים למצב שבו אנחנו מנהלים את זמן המסך ואת המסך עצמו ולא הוא אותנו. גם בכמה, גם במה, וגם באיך.

ובתוך זה כמובן דואגים שלא נפספס את החיים עצמם, את הערכים שלנו, את המשפחה שלנו, את הילדים, את עצמינו, את היצירתיות שלנו ולא רק הצרכנות וכן הלאה.

זה נכון כמובן גם לסמארטפון. להגיע לכך שנרוויח את התועלת מבלי להיפגע בדרך. לראות גם את המחירים, לעשות מה שניתן כדי להימנע מלשלם את המחירים (כמו סינון תוכן והגבלת זמן וכו') ואז בתוך מרחב בטוח אפשר יותר להינות גם מהתועלת שניתן להפיק.

רק שאם המרחב עצמו לא בטוח או גורם לי לגזל זמן או לפיספוס החיים עצמם - פעמים רבות יצא שכרי בהפסדי. וכדאי באמת לחתור ל"גם וגם" הזה - גם יצירת מרחב בטוח מכל הבחינות, גם יצירת מציאות שאני שולטת ומנהלת את הכמה והמה והאיך שלי, גם שהערכים שלי והחיים שלי עצמם לא מתפספסים, וגם שאני מגיעה לתועלת מהמסך.

וכאמור יש עוד הרבה מה להאריך

ועוד משהו על סמארטפוןמשה

מי שקורא את הפורום המקביל של הרגישים שמע אצלי ולא רק אצלי את המושג "הצפה".

במצב הצפה, הגוף סובל מאוד ממשהו ומוכן לעשות הכל כדי להפסיק את הסבל. הרבה מאוד פעמים "הכל" זה הסלולרי הזה.

כלומר, העניין זה בכלל לא הטלפון. הוא לא מעניין. הוא סתם. העניין זה שיש לי עכשיו הצפה ואני סובל. בשנות התשעים כשהיה לי רע בבי"ס הייתי מסתובב עם רדיו ושומע חדשות בהפסקה (כן החדשות של שנות אוסלו הארורות). אז המורה החרימה לי את הרדיו. זה לא פתר את הבעיה. הבעיה הייתה שהיה לי רע בהפסקה ושבכללי המקום הזה היה לי מקום לא בטוח. סביר להניח שאם הייתי היום ילד בבי"ס הייתי מסתובב עם סמארטפון גלוי או סמוי בשביל לברוח מאותה בעיה. ואז המורה הייתה מחרימה אותו. זה נחמד, זה לא היה פותר את הבעיה.

כמובן שמה שצריך לעשות במצב הזה (וזה במידה רבה המקצוע השני שלי) זה למצוא את שורש ההצפה. ולפרק אותה בעין אוהבת ולא ב"מלחמה עם המכשיר הנייד". הוא סתם מראה.

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 1:35

למשל רב שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.

מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות

במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים

הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד

נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik

נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?

שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות

לרבנות ונושא בתואר רב?

איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג

גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?

גם רופא שהוא רב?

למה לא רופא שהוא מוסכניק?

אוליקל"ת

רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.

לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..

יש כאן ממד דתיshaulreznik

בבחינת "דייך מה שאסרה עליך התורה".🙂

מי אמר שהוא עושה את זה בגלל סיבה דתית?נפשי תערוגאחרונה

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בר

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

תכלס אתה לא מגנט והיא לא ברזל.שוקו.אחרונה

משיכה חזקה או חלשה היא בראש וחולפת. השאלה היא התאמה בסיסית ורצון לקשר ושותפות. במשך הזמן נבנית הערכה עמוקה האחד לשניה וממילא הרצון להתקרב.

אין הבטחות בתחום רק רצון אמיתי וכנה לעשות עבודה רצינית ולהשקיע בקשר עד גיל 99

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לב

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

לפנות לנשים באישי לא יעזור לך לפתור את הבעיותיעל מהדרום

זה אפילו יותר מזהמשה

עזבי את זה שיש פה נשים שלא אוהבות שכותבים להן באישי.

זה מהלך של יאוש. וגם מהלך שלא עובד.

הוא מגיע עם נפש ריקה וחבוטה. למה שמישהי תרצה בכלל להתכתבות עם אדם שנמצא במצב של אנרגיה מרוקנת וחלולה. לא מספיק הוא מרוקן, הוא ירוקן גם אותה?

מי הייתה פה ששיתפה צילום מסך של מישהו שהתחיל איתה גרוע והמשיך לכתוב לה גם כשהתעלמה?

זה היה אניאנוני.מית

וגם @נפש חבוטה התחיל איתי גרוע ברמה שפאדיחה לשתף צילום מסך.

גם איתיחושבת בקופסא

לפחות אני אגיד שהוא עזב אותי ברגע שביקשתי (שזה היה מייד).

זה נכון במקרה של שני רווקיםיעל מהדרום

לק"י

אצל אנשים נשואים זה לא שייך, גם אם הוא מלא חיות ואנרגיות.

לא שייך זה דבר אחדמשה

אבל זה גם לא עובד. אדם מרוקן הוא מרוקן בכל מקום. גם בבית שלו וגם בחוץ (ובטח גם בעבודה).

זה כל כך לא נכון מכל כך הרבה פרמטריםשבורת,לב

זה כ"כ מכעיס וכ"כ מצערנגמרו לי השמות

זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.

אנשים כותבים כאן מצוקה על גבי הפורום,

באים אנשים טובים ונשים טובות להגיב, להתייחס, לפנות זמן, אנרגיה, מחשבה, לב, עונים להם מכל הלב והרצון שיהיה טוב - ובסוף מה מסתבר?

שיש כוונות שליליות ורעות מאחורי זה.

זה כ"כ מכעיס אותי הדבר הזה.

שמסתבר שהנה, גם כאן, הפותח שלח לכ"כ הרבה נשים באישי (גם לי שלח מסר אחרי שהגבתי ע"ג הפורום, ולא עניתי בכלל למסר כי זה כבר היה לי חשוד.) ועכשיו להבין שזה עוד אחת ועוד ועוד.

באמת. @נפש חבוטה זה פשוט לא!

אח"כ אנשים שבאמת צריכים עזרה ובאמת במצוקה - כבר יש ישר חשדנות לגביהם, כבר יש פחות רצון לעזור ולכתוב, כבר יש פחות אנרגיה ופחות כוח מכל המסווה הזה, מכל הפעמים (האינסופיות!) האלה שמישהו פשוט ניצל את הטוב לב של אנשים!

למה? ובשביל מה?

זה כ"כ מעוות

כ"כ לא שייך

כ"כ רע.

אתה לא פונה לאישה בפרטי, בטח לא אישה נשואה, בטח לא כשאתה נשוי, לא משנה כמה המצוקה שלך גדולה, לא לא לא.

לא זו הדרך.

ואתה לא יכול, פשוט לא יכול שזה יבוא על חשבון מישהי אחרת!

כמה שאדם יהיה לו חוסר או רע, זה אף פעם לא יצדיק פגיעה באחר, זה אף פעם לא יצדיק ניצול של אחר, זה אף פעם לא יצדיק שום מעשה לא מוסרי ולא טוב בשום דרך ובשום צורה שהיא!

באמת איך אפשר ככה לסמוך,

אני אישית כבר תקופה בוחנת כל הודעה שנכתבת ורק אם מרגישה שיכולה לתרום איכשהו מגיבה, וכ"כ הרבה פעמים לא, לא רק להודעות שלא בטוחה אם יכולה לתרום בכלל, אלא גם להודעות שמראש עלולות להיות חשודות.

ואז הנה כאן שוב הגבתי, ועוד אחרות ואחרים. והנה שוב. להבין שזו בסך הכל הייתה במה לניצול הזה של החמלה והאמפתיה של אנשים כדי לפנות בפרטי?!

לעוד אחת ועוד אחת ועוד?! נשים נשואות?!

זה פשוט עצוב. ומכעיס. וחבל.

וההיפך ממה שאתה ספציפית צריך כדי שיעזור לך

וההיפך מכל מה שכל מי שרק רצה או רצתה לעזור לך כאן צריכים.

וזה פשוט גורם לכל אותם שבאמת צריכים עזרה להיפגע ישירות ולא רק בעקיפין. כי אח"כ כבר גם בהם חושדים, וגם להם כבר אין את האמון המלא שהם זקוקים לו.

זה פשוט עוול.

רק משפט אחדמשה

בסיטואציות כאלה הרבה פעמים הכותב לא חשוב כמו הקוראים הסמויים.

אל תיפול רוחך. גם אם הוא לא ראוי, בטוח קרא את זה מישהו ראוי שגם אין לו אומץ לכתוב.

אני באמת כותבת גם לקרואים הסמויים, לכולםנגמרו לי השמות

גם למי שזה מכוון אליו ישירות וגם לכל מי שיכול אי פעם להיות רלוונטי לו.

ואתה יודע מה?

אם יש כאן קורא שאפילו יקרא את הדבר הזה,

שאם הוא אי פעם ירצה או ינסה לפנות בפרטי לאישה נשואה

שרק יעצור רגע ויחשוב

איך הוא היה רוצה שיתייחסו ויפנו או לא יפנו לבת שלו, לאחות שלו, לאמא שלו, לאשתו (לאשתו כתבתי בסוף למרות שבעיניי צריך בהתחלה, רק בגלל שרוב אלה שפונים מסתבר שלא הכי טוב להם עם האישה שלהם עצמם, באופן כוללני וברור ברור שיש יוצאי דופן, אבל רק למקרה כזה שלא "אכפת לו" מאשתו, כתבתי זאת אחרי הבת והאחות והאמא)

אבל למען ה', שיחשוב קצת מעבר

ככה היה רוצה שיתייחסו לבת שלו?

שהיא נשואה וגבר זר פונה אליה, מנצל את הלב הטוב שלה, את החמלה, את הרצון לעזור, ואם חסר לו בבית חמלה או משהו אז הוא לוקח ממנה, מאישה נשואה?!

רוחי לא נופלת, אבל כן זה מאוד מכעיס ומצער אותי.

יש לכל אדם את הדברים ש"בוערים בו" מאז שנולד, שהם חלק ממנו,

במקרה שלי אישית מה שהקב"ה נתן לי וברא בי מאז שאני זוכרת את עצמי זה את זה, באמת כל מה שקשור לאיש ואשתו. והבלעדיות של איש ואשתו. נאמנות. אהבה. זוגיות. זה בדם שלי בנשמה שלי גם מה יכול להיות ועד כמה טוב אינסופי יכול להיות בין איש לאשתו כאשר זה בטוב, וגם בעירה פנימית למחות על כל מה שעלול לפגוע בקודש הקודשים הזה. ולכן כי זה נוגע בי אני מגיבה.

על הרבה דברים אחרים אני לא מגיבה, בטח לא בכזו "בעירה".

כאן כן. זה מכעיס ומצער אותי מאוד.

הרוח לא נופלת חלילה, אני עדיין מאמינה בטוב של האדם באשר הוא אדם, גם בכוח התשובה, והכי באהבה ובשלמות ובבלעדיות שבין איש לאישתו.

אבל כן היה חשוב לי להגיב.

מאישה נשואה.קופסא מכסף

כמו שאת כותבת על אישה נשואה, כביכול שהיא דבר קדוש.

היא מקודשת לאדם שקידשה. היא לא דבר קדוש. אפשר לדבר אליה, להתייעץ איתה, ולקבל ממנה אפילו יחס ואהבה.

הקיצוניות של קידוש האישה הנשואה לעיני כל מביא לבעיות כמו,

הטרדות במקווה.

גילוי עריות במשפחה.

מרחב נשימה בבקשה, גבר לא חייב לעשן כל היום כדי לשלוט במה שקורה במרשתת. יש אפשרות להבליג ולחכות רגע אחד ולראות שזה לא כזה "מיני" מה שהאדם רשם, הוא פשוט מגמגם.

עשרת הדברות כוללות גם את "לא תרצח".

מה עישנת?נעמי28

לא הבנתי מה כתבת

ומה הקשר בין הסוף להתחלה ולאמצע

ולהסקת המסקנות

ובסוף מתגלה שאתה אישה נשואה שהיא גבר גרוש🏳️‍🌈

והדבר היחידי שמביא להטרדות - זה אנשים שמטרידים.

מה עישנתי?קופסא מכסף

מה לא עישנתי... זו השאלה.

מצטרפת לכל מילה של נעמי28 שכתבה לךנגמרו לי השמותאחרונה

לא יודעת איך להתייחס להודעה הזו אפילו מרוב שהיא הזויה ונשמעת כמו גיבוב של מילים ללא שום קשר אחת לשנייה.

אז למען הסדר הטוב ולמען כל הקוראים בכללם אכתוב בנקודות:

א. אישה נשואה אכן מקודשת לאיש שלה.

שאמר לה תחת החופה - הרי את - ורק את

מקודשת לי - ורק לי

והיא מיוחדת לו והוא מיוחד לה.

ושום דבר אחר שנכנס ביניהם לא שייך כאן.

ולא אני שאני כלום אומרת אלא הקב"ה והתורה והמוסר האלוקי ולא האנושי.

אז שום דבר שיכול לחצוץ בקדושה הזו, בין במחשבה, בין בדיבור, בין במעשה - הוא פסול.

ואיך תדע?

יש לך את התורה הקדושה שמפרטת הכל ואת חז"ל שמלמדים אותנו ברחל בתך הקטנה (בדיוק בפרשה "רחל בתך הקטנה") מה ואיך וכמה ולמה.

מעבר לזה אתה רוצה לדעת?

זה לא כ"כ מסובך:

תשאל את עצמך איך היית רוצה שידברו / יחשבו / יעשו לבת שלך הנשואה. זה הכל.

היית רוצה שגבר זר יתחיל איתה שהיא נשואה?

היית רוצה שגבר זר ימשוך אותה בערמומיות ובמסווה למקומות לא ראויים, כמובן שהכל במסווה של מצוקה ורק להתייעץ או כל דבר אחר?

היית רוצה שלאט לאט יצור איתה קשר אישי שיכול לנוע מאפלטוני, דרך שיחות, דרך וידאו, ועד לפיזי ממש?

זה היחס שאתה מאחל לבת שלך?

הקב"ה לא מאחל זאת לאף בת שלו. ולאף בן שלו.

אז גם אני הקטנה לא.

מעבר לזה עדיין מסובך לך להבדיל? זה גם פשוט מאוד:

כל מה שאדם לא היה מעז לכתוב בפומבי ע"ג הפורום אלא רק במחשכים של מסר אישי או כל מחשכים אחרים שהם בהיחבא - כנראה יש כאן נורת אזהרה.

רוצה להתייעץ? בצורה נכונה וראויה ועניינית? אין בעיה. אפשר כאן ע"ג הפורום כמו שעשו ועושים ויעשו הגולשים כאן.

אין שום צורך לפנות בפרטי.

וגם אם כן - אם הוא לא היה מעז לכתוב זאת בפומבי - כנראה שצריך לחשוב שם פעמיים.

יש היום צילומי מסך והכל מתועד, אם היה חושש מצילום מסך וכו' האם היה כותב זאת מלכתחילה?

אם היה יודע שאשתו תצפה בזה? שילדיו יצפו בזה? היה כותב את זה?

הנה לך כל הדרכים להבדיל.

יש טוב. יש רע. יש הפרדה.

אנחנו לא בבילבול ובבלילה בין טוב לרע.

יש תורה אלוקית ואמת אלוקית.

אז אדם רוצה להתייעץ עם אישה אף שהיא נשואה? שיתכבד ויעשה זאת לפי האמור. בטח ובטח בפורום דתי.

יש לנו את המוסר האלוקי ואת התורה הקדושה.

וכמה שהתורה מדגישה את כל האמור על אשת איש. אחת מ3 העבירות שהן יהרג ובל יעבור. וכל ההרחבה שם ומשם.

ב. אין שום קשר, אבל שום, בין יחס ראוי לאישה נשואה לבין הטרדות במקווה או גילוי עריות במשפחה. ה' ישמור, מאיפה הבאת את זה בכלל? פה ממש מצטרפת למילים של @נעמי28 שזה במקרה הטוב עישנת משהו ובמקרה הפחות טוב אין לי מושג איך זה הגיע לך לראש.

אבל האמת צריכה להיאמר - אין שום קשר בין הדברים.

זה כמו שתכתוב ששמירה על בלעדיות בנישואים היא הגורמת לצונאמי / רציחות / עבודה זרה וכל קישקוש אחר.

מעבר לזה כל מילה וכל פירוט מיותר כיוון שחוסר ההיגיון זועק כאן מכל מילה.

ג. לא יודעת למה התכוונת "שהאדם רק מגמגם ולא כזה "מיני", אבל דע שאתה לא מעורה עד הסוף בכל מה שקורה מאחורי הקלעים, מה שנקרא במה שנשים דיווחו לי אישית בפרטי. לא אחת ולא שתיים ולא שלוש ולא ארבע. יש הרבה מעבר למה שאתה רואה, וכן, יש גם כיוון כמו שכתבת. הדברים לא נכתבו סתם, ובטח שלא בכזו נחרצות. יש סיבה להכל.

ד. מעבר לזה, ומעבר למקרה ספציפי כזה או אחר, לא חייב ולא צריך בכלל להגיע עד להכי גרוע. גם הרבה לפני זה רע מספיק. גם לקחת אנרגיה וכל מה שלא שייך במחשבה דיבור ומעשה לאישה נשואה או לאיש נשוי זה לא ראוי. שוב, כאן כל סעיף א' אפשר לקרוא שוב ולדעת להבדיל ולמצוא את האיזון בין מה שכן למה שלא.

יש לנו תורה. יש לנו מוסר אלוקי. מדובר בפורום דתי. וגם בלי קשר יש מוסר.

ואיך אמרת בשורה אחרונה, אכן עשרת הדיברות כוללות "לא תרצח", לא לרצוח ולא לקחת לא לאישה ולא לאיש את העולם הזה שלהם ואת העולם הבא שלהם.

גם אם אדם חושב שזה בסדר, או שאם זה "מתוך הסכמה" אז הכל טוב, כי גם אז זה לקחת את העולם הזה ואת העולם הבא. משניהם. שום דבר טוב לא יכול להיות מדבר כזה, אולי רק לטווח המאוד מיידי ומאוד קצר איזו הרגשה של ריגוש או סיפוק רגעי בלבד, אבל אחריו שבר ועוד בור ועוד תהום ועוד ריחוק מהאישה או מהאיש עצמם ועוד רע, בטח ובטח לטווח הארוך.

ומעדויות רבות מכלי ראשון יש כאן בהחלט המון שבר וכאב וממש לא טוב.

ובטח ובטח אם זה נעשה בצורה של מניפולציה זה אף עוד יותר גרוע.

וכן, גם אדם שמביע מצוקה, וכותב לאישה רנדומלית (ואיזה גועל נפש זה שכל אישה תחשוב שניק מסוים פשוט פונה לכ"כ כ"כ המון נשים, כל מי שיש לה דופק כאן בערוץ, ושפשוט מחפש לפתח שיח. איך אישה כזו צריכה להרגיש? אפילו אם הייתה רווקה זה מגעיל, מה היא חפץ אחד מני רבים שרק מנסים עליה את מזלו מבין כל ההמונים? פשוט מגעיל).

אבל קל וחומר שהיא נשואה, אז מה עניין לפתח שיח ומתוכו לצלול למעבר לכל מיני מחוזות, לא רק הגרועים שהם, שוב, גם לפני יש הרבה רע. מה עניין למשוך אישה נשואה ככה במילים?

הכך יעשו את אחותנו? ואת בתנו? ואת נשות ישראל?

אז אני לא מוכנה לזה. בטח לא במרחב של הפורום אם יש לי איזושהי שליטה מינימלית על ההנהלה ולדווח ולחסום ולהזהיר על נושאים כאלה.

בנות ישראל, אחיות שלי, יקרות לי. יקרות מדי ויקרות מפז.

ואף אחד לא יתייחס אליהן ככה.

כן, נכון, יהיו תמיד עוד אחוזים לא מבוטלים גם של גברים וגם של נשים שימשיכו להתכתב בפרטי, מרצונם החופשי, וכן, גם ילעגו לי ולכל מה שאני כותבת ואיך כתבו? יכנו זאת "משטרת מחשבות", אבל זה לא מזיז לי, כי אני מדברת אל מי שזה כן שייך אליו ומי שזה כן רלוונטי אליו, וגם אם זה רק אישה אחת או רק איש אחד שבעקבות הדברים יותר נזהרים - דייני.

וכל אחד אחראי על עצמו בלבד.

ברוך השם ותודה לאל שכבר יודעת שזה כן עזר לפי פניות באישי, אז לפחות בטיפה שאני יכולה לעשות זה יקר מאוד. ולאותן אלו שפנו בפרטי ולאותן אלה שקוראות סמויות (או קוראים) - בעיקר להן אני מכוונת. ותודה לה' על כך ועל כל מה שכתבו לי.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה

שנזכה להתחזק, כולנו, בקודש הקודשים שבין איש לאשתו, ובכל הטוב שבחיים,

שבת שלום ומבורך

📢📢📢 תזכורת חשובה בעקבות השרשור הזהנגמרו לי השמות

לאיך הודעה תמימה שמביעה מצוקה יכולה להיות בעצם במה מסוכנת מאוד לכל הנוגעים בדבר.

באיך כל מי שפותח שרשור, גם אם הלב יוצא אליו או אליה ומתוארת מצוקה קשה - יכולים בסוף לפנות בפרטי עם כוונות אחרות לגמרי!

תזכורת חשובה לכולנו. שוב.

על הסכנות כאן במרחב הזה.

לא משנה מי כותב.

לא משנה מה הותק שלו או שלה.

לא משנה אם מזדהה כאיש או כאישה.

לא משנה אם מתאר/ת מצוקה.

כל אלו הם לא ערובה שהכוונות והאמת אכן שם.

וכל אלו הם לא ערובה שאין מתחת לפני השטח כוונות אחרות.

לא לפותחי השרשור.

ולא למגיבים.

לא לכל מי שמנסה לראות מי יגיב (או תגיב לו) כאן

ואז לפנות אליה בפרטי

והכל במסווה של רצון לעזור ולהציל מהמצוקה

שכל מה שמתחת זה כוונה אחרת לגמרי!

ונשים טובות (ואנשים טובים במקרים אחרים) פשוט לא צריכות לחוות את העוול הזה שכל "חטאן" היה לב טוב ורצון לעזור או לחזק יהודי!

לא הן, ולא הפותח עצמו שזה ההיפך ממה שנכון לו, ולא אשתו של הפותח, ולא האיש של הנשים האלה, ולא הילדים של כולן, ולא מגיבים ומגיבות אחרים עתידיים שיתנו בהם פחות אמון מראש אפילו שבמקרה שלהם אין שום דבר פסול - פשוט כולם יוצאים נפסדים וזה עוול אחד גדול לכל הנוגעים בדבר!

אז בכוונה משאירה את ההודעה הזו

עם כל ההתפתחויות שלה

עם כל העדכונים של נשים באופן ישיר ומכלי ראשון על הפותח שפנה אליהן

ובכוונה לא מוחקת אף שנתבקשנו המנהלים ע"י פותח השרשור למחוק את ההודעה הזו.

אז לא.

לא רק לא למחוק אלא להדגיש מה יכול לצאת מדבר כזה.

למען יראו ויראו.

ולמען ידעו כולם כי סוף האמת לצאת לאור. תמיד! גם אם זה לוקח זמן.

אז ככה, באור, בשמש, בגלוי - להראות מה היה.

ולמען נישמר כולנו.

כן, גם רצון טוב רק לעזור יכול להוביל חלילה למקום לא טוב בכלל.

ושהקב"ה לא יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...