אם אין דגלים אדומים רציניים אז להמשיך, כן.

אם הוא בחור יציב ומנוהל אז לא חושבת שזה נורא.

אם הוא נגרר אחרי דברים שעוברים לידו אז אם יחמיר כמות העישון זה פחות כייף.

ואם את חושבת שיש סיכוי שיפול לסמים קשים יותר אז זה עוד יותר לא כייף.

אבל אם זה כבר שנים שזה רק פעם ביום ברגוע לא הייתי נבהלת.

מלא מעשנים ככה היום ופשוט לא היו אומרים לך.

אבל כן היתי מוודאת שזה לא מגיע ממקום נופל. שהוא לא יכול להיגרר עם זה הלאה.

בהצלחה!

למה בכלל הוא מעשן? ממתי? כמה זמן זה כבר ככה? האם זה בקבוצה או לבד? איפה הוא משיג את הסמים? כמה זה עולה? האם הוא עלול למצוא את עצמו מסובך עם דברים רעים, או ליפול למקום נרקומני?

בסוף, המחשבה המרכזית צריכה להיות על העתיד המשותף. מה דעתך שלך על המצב שלו?

1. גראס זה לא מסוכן, אז מהבחינה הזו זה לא בעיה. זה בדרך כלל מתלווה לסיגריות וזה גם מסריח (הרבה אנשים חושבים שגם סיגריות זה מסריח), אבל על טעם וריח וכו'. אז מראש ההנחה היא שסיגריות זה בסדר לך.

2. גראס יכול להיות ממכר, ואם כן זו קצת בעיה, כי זה חומר יקר. בנוסף יש חומרים שמתלווים לגראס כמו נייס גיי וכדו' שהם כן יכולים להוביל לסכנות (בעקבות ההזיות). בנוסף, גראס משפיע על הנפש וכדאי לבדוק איך הוא מתפקד כשהוא עם הג'וינט ביד.

מעבר לזה, יש הרבה אנשים שמעשנים הרבה גראס וז  סבבה לגמרי. הכרתי אנשים שאם לא היו אומרים לך, לא היית חולמת שהם משלבים חום או ירוק בתוך הריזלה. אז זה מאוד משתנה וכדאי לבדוק טוב.

1. ממש לא תמיד מתלווה לסיגריות. מה שכן- הרבה פעמים "מדללים" את זה עם טבק ואז יש בזה גם ניקוטין (אבל מעט, אם הוא מעשן גוינט בשבוע זה כמות מאוד קטנה)

2. נכון מאוד. לדעתי כדאי גם לברר איך זה משפיע עליו. האם זה משנה את ההתנהגות שלו משמעותית? (דמייני מישהו ששותה כוס ויסקי פעם בשבוע. יש כאלו שיהיו שיכורים מזה, ויש שלא ישפיע הרבה)

3. אני מכירה מישהי, אמא, כבר לא ילדונת (40 בטוח יש לה), שבגלל מצב רפואי מעשנת גראס באופן קבוע. יומיומי. במרפסת של הבית שלה גם. בשום עולם לא הייתי מדמיינת שהיא מעשנת. האישה רצינית וממוסגרת, לדעתי אם היית שואלת אותה לפני כמה שנים היא היתה בהלם מהרעיון. אבל זה קורה

אגיד בכללי שזה ממש תלוי מה המצב. אם הוא כבר הרבה זמן מעשן, וזה תקופה ארוכה אותה כמות (כלומר אין מגמת עליה) זה משהו אחד. אם הוא לאט לאט עולה זה פחות.

וגם אז, אני הייתי מגבילה את זה למחוץ לבית. לא הייתי רוצה שהילדים שלי ייחשפו לזה. רוצה? שילך ויעשן במקום אחר (כולה פעם בשבוע). אבל בבית? לא. (מתכוונת כמובן למרפסת/גינה, ברור שלא בתוך קירות הבית)

99% ממה שנמכר פיראטית מגודל בצורה לא מפוקחת.

בלי פיקוח על חומרי הדברה או אפילו על כמות החומר הפעיל בצמח

מה שגורם לכך שאת מקבלת סם לא מפוקח

ניתן משל לכדור אקמול לא מפוקח.

בכדור אקמול סטנדרטי יש כ500 מג פרצטמול.

מה יקרה אם תקחי אקמול פיראטי של 50 מ"ג. לא יעשה שום השפעה

ומה יקרה אם תקחי אקמול של 10000 מ"ג. סיכוי סביר לקריסת כבד או לכל הפחות פגיעה בו.

ונוסיף על כך. שבגלל שגלל שקאנביס זה חומר יקר,

המגדלים/משווקים מדללים אותו בחומרים נוספים.

חלקם סתם כדי ליצור נפח.

וחלקם גורמים לו להיות חומר "מחוזק". חומרים סינטטיים שלא נחקרו במדע וברפואה. אף אחד לא יודע מה באמת יש לך שם

לפעמים מפרסמים את המוצר שנמכר בשווקים השחורים כ"גראס רפואי". מה שרפואי בו זה לכל היותר השקיות עם הכיתוב רפואי.

להצליח להבריח/לגנוב כמות מסחרית של גראס רפואי. משול לפריצה/שוד בנק.

קיים, אבל ברמה מזערית ממש.

גילוי נאות.

מעולם לא עישנתי או צרכתי קנאביס.

לפני כמה שנים באמת היו מוכרים בשקיות ניילון קטנות (סגירה בלחיצה כזה, כמו שקיות להקפאה, רק בקטן)

היום המון קונים רפואי או משיגים רפואי מחברים/מכרים

(מדברת על צעירים שמעשנים לכיף)

זה לא כזה יקר

ממה שהבנתי, מי שמקבל אישור לקנאביס רפואי, עושים לו התאמה של המינון. ממש עם רוקח וכאלה

ואז יש קטע שאם נניח היה חודש שאותו אדם קנה רק חצי מהמינון שמותר לו, מורידים לו אותו

זה מה שהבנתי ממישהי עם רישיון

אז זה יוצר פלונטר שכזה

כי אם חודש הבא אצטרך יותר והירידה היא רק החודש?

אז קונים את הכמות המותרת, משאירים מה שצריך ואת השאר מגלגלים הלאה

ישירות מחבר/משפחה שיש לו מרשם.

שאר הקנאביס שיש בשוק בשאר צורותיו הוא לא רפואי בשום צורה.

ברפואי שאנשים סוחרים בו

שמסתובב בשוק הוא רפואי.

והוא נקי 100%.

הוא שייך לנכי צה"ל שמקבלים מינון גבוה מהרופא ובפועל זקוקים רק לחלק מהמינון ואת השאר מוכרים.

למה נכי צה"ל דווקא?

כי הנכה מקבל החזר מלא, לשאר האנשים יש השתתפות עצמית שגדלה ככל שהמינון גדל, ולכן לא אכפת לו לקחת יותר ואת השאר למכור.

אני לא מתעסקת כרגע בחוקיות של העניין או בהיתר ההלכתי לעשות כן.

ולפותחת-

אני לא מתייחסת לעניין זה כחריג ולא הייתי דוחה את ההצעה.

אני באופן אישי צורכת גראס במינונים קטנים יחסית באידוי.

ומכירה הרבה בקהילה שלי שצורכים (גם סיגריות, גם גראס).

כולנו נורמטיביים,

מגדלים ילדים בשמחה ובבריאות ומתפרנסים היטב בתחומי עיסוק מגוונים וסופר נורמטיביים (שאינם רק בתחום הרוח).

מן הסתם שאינני דוחקת בך להתחיל לעשן, אני רק מציינת שאנשים רבים שאת מכירה מעשנים מבלי שאת יודעת ומבלי שאת רואה את ההשפעה ולכן באופן אישי לא רואה בכך דבר רע.

בהצלחה במה שתבחרי.

כן הייתי בלא מעט הרצאות מקצועיות בנושא.

טענו שם שאין רפואי אמיתי בשוק והכל מזויף

אלא אם כן אתה קונה ממישהו באופן ישיר

ואז הוא יכול לתת לך מקסימום לעוד כמה בודדים

סחר שקונים לא ישירות ממישהו בעל מרשם

99% לא רפואי

החל מעליה משמעותית ההתפרצות של מחלות נפש ועד התמכרות .

כמובן שגם עישון עצמו מאוד מסוכן.

ואז גיליתי כמה אנשים סביבי מעשנים ירוק. לא תמצאי אות נוגע בסיגריה (או באקמול, או בירוק) אבל פגשתי הרבה אנשים שאני מעריך שיש להם יום בשבוע עם ירוק (או משהו כזה) ובשאר הם מתפקדים לגמרי בסדר.

וכמובן יש גם מעשני סיגריות רגילים.

כמה זמן הוא כבר ככה

אם זה כבר שנים פעם בשבוע זה נשמע בסדר

אם זה משהו חדש אין לדעת לאן זה ילך

בגדול פעם בשבוע ואפילו פעמיים זה ממש לא בעיה

הבעיה היא רק אם מאבדים שליטה וצורכים המון או סוגים נוספים

וגם תבדקי איך הוא כשהוא בהשפעה של זה

מאד מאד משנה למה הוא מעשן ומאיפה החומר שהוא צורך.

בעיקר ה'למה'

ואחרי שיש תשובה לזה אפשר לשקול דברים 

אלא ההתעסקות סביב זה.

קודם כל כדי להשיג סמים צריכים להתערבב במקומות שהם לא תמיד טובים, ובסוף גם אם זה לא אומר כלום עצם העניין הוא לא חוקי. כל העיסוק הזה סביב להשיג, דילרים, תשלום וכו' בעייני הוא פשוט דבר שלא תואם בית תורני... אישית זה היה מפריע לי. בנוסף בסוף יהיו לכם ילדים, איזה מסר את מעוניינת שיעבור אליהם? 

(יש לנו בבית, אם כי לירוק אחר - חסות. גדל במרפסת וטעים יותר מהנמכר בחנות)

זה מן הסתם בלי ריסוסים\חממה סגורה

להשיג גראס זה לא כמו בסרטים

לא צריך דילרים והעברות בלי מצלמות וכל השטויות האלה

רק לסחור בסמים זה ככה

להשיג לשימוש עצמי זה קל ונקי

זה לא מה שאמור להדאיג אותה

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

אם אני הייתי פוסלת על עישון

הייתי מפסידה את הבעל הכי טוב שיש מכל הבחינות

אם היית מציבה אולטימטום שאם העישון לא פוסק לאלתר ולצמיתות אתם נפרדים הוא היה מפסיק כדי לא לאבד אותך .
ובאמת ובתמים אני לא יכול להבין בחורה שנכנסת לקשר עם מעשן . הם מסתירים את העישון עד אחרי כמה פגישות כשכבר יש קשר נפשי ?

אפילו אהבתי את הריח

אמרתי לו שבהריונות לא יעשן לידי וכמובן לא ליד הילדים

היום הוא לא מעשן

לא קשור אליי

בחירה לו להפסיק

שחררת והוא ויתר לבד מהסיבות שלו.

וכמובן שאני שמחה

כי זה לא בריא

(כן קצת מתגעגעת לריח 🤭 אבל לא שווה את זה)

קל וחומר סיגריות.

כל כך לא.

את לא אוכלת דברים לא בריאים?

כל אחד עושה דברים אחרים שמסוכנים.

אחת תגיד שמיקרוגל זה קרינה ומתים מסרטן.

יש מלא סיבות למות. לא רק לעשן. ולא על הכל אנחנו שומרים באדיקות ברמה של להוריד הצעת שידוך.

את לא בודקת אם הוא לא אוכל ג'לים או נזהר בכביש.

אכילת אוכל לא בריא בהחלט פוגעת בבריאות, אבל לא הורגת כמו סרטן הריאות.

יותר מזה, המעשן פוגע בכל מי שסביבו גם אם הוא לא מעשן לידם. חלקיקי עישון הדבקים לבגדים למשל, וזה פוגע מאוד בתינוקות למשל אם הוא מחזיק אותם.

מסכימה בהחלט לגבי נהיגה פרועה, ואם יוצא לבדוק את העניין קודם אז מצויין.

אישית אני מתעבת עישון מכל סוג שהוא, שונאת שמעשנים ומרעילים את האוויר מסביב, ולא יכולה לסבול את הריח, ותמיד סרבתי לצאת עם מעשנים

אבל להגיד שמי שמעשן הוא חסר אחריות שלא אכפת לו להשאיר אלמנה וילדים זה ללכת רחוק.

אז אולי נכנס לי מיד חזק מה שהיא כתבה.

אבל נראה לי עדיין קצת מוגזם לכתוב שמי שמעשן הוא מוכן למות בגיל צעיר ולא אוהב את אשתו וילדיו...

מעשנים פוגעים בסביבה שלהם, ויכולים באחוזים גבוהים לגרום לעצמם ולאחרים סרטן

יכולים להרוג את עצמם ואת הקרובים שלהם באחוזים גבוהים

ובכל זאת אף אחד לא מוריד על זה שידוך

אני ממש לא בטוח , הגיוני דווקא שאם בחורה רואה שמישהו נוהג בחוסר זהירות היא תעזוב אותו .

למה להתחיל ממקום לא טוב כשאפשר עוד קצת סבלנות ולמצוא בחור נקי מכל עישון , נהיגה פרועה ושאר השטויות שהעולם המערבי הכניס לנו .

הוא בחור טוב

שמתאים לה מכל הבחינות

והיא אוהבת אותו

אני מצפה מאדם בוגר ואחראי (ובייחוד דתי) לנהוג בצורה אחראית ובטוחה. אם הייתי יודעת לפני דייט שהבחור נוהג בצורה פרועה זה בהחלט היה מלמד אותי עליו דברים שהיו גורמים לי לסרב לצאת איתו.

ואני לא מדברת על נהיגה קצת מעבר למהירות המותרת בכביש ראשי...

דתיים בוגרים ואחראים

שנוסעים בצורה לא זהירה

עקיפות מפחידות וכו'

הרבה הרבה אנשים

והם מתחתנים 

גם מעשנים מתחתנים.

אני אישית בהחלט לא הייתי מתחתנת עם אדם שנוסע ללא חגורה, שמסכן אחרים בדרך בנהיגה שלו וכדומה. עברות תנועה הן תחום רחב למדי. הנקודה היא שאדם שהבטיחות שלו, של המשפחה שלו ושל אנשים אחרים בסביבתו לא חשובה לו הוא מישהו שלא הייתי רוצה להתחתן איתו. הוא מראה חוסר אחריות וחוסר איכפתיות

דברים שונים.

אישית לא הייתי מוכנה שילדיי יעלו לרכב עם נהג שעושה סיבובים ועקיפות מסוכנות. אולי יש כאלה שזה זורם להן... 

וראי זה פלא, הם לא נשארים רווקים

אבל לא על אופנוע. על קורקינט.

לא אמרתי שהם לא מתחתנים כל המעשנים והנהגים הלא בטוחים, נכון?

ועבור מי שנוהג על אופנוע - מסכימה אתך שזה מאוד מסוכן, אבל לפחות אם הוא נוהג בבטחה הוא מסכן רק את עצמו ולא אחרים

אם חס וחלילה אפגע באופנוען… גם אם זה לא יהיה באשמתי, זו תחושה נוראית!

ואחריות כבדה כבדה על חיי אדם 

לא אתייחס לעצם השאלה , רק אזכיר שגראס הוא גורם סיכון ללקות בסכיזופרניה ולכן צריך ייעוץ עם מישהו מקצועי

סמים הזיוניים קשים יכולים להפעיל את הגן של סכיזופרניה, וגם זה באחוזים קטנים וכמויות גדוחות. לא נראה לי שזה נכון על גראס.

בכל מקרה יש כבר מזמן טענות שהמחקרים על גראס לא ממש אמינים ואכמ"ל.

כל עוד שאת רואה שהוא אדם אחראי והחיים שלו מסודרים.

לנרמל אותו
למשל מתוך האתר של מכון אברמסון :

התופעות לוואי של קנאביס רפואי כוללות העלאה בקצב הדופק, יובש בפה, תיאבון מוגבר, סחרחורות, אדמומיות בעיניים, הפרעות בשטף הדיבור תחת השפעה, שיעול לאחר עישון או אידוי, ואף התמכרות לוויד במקרים מסוימים. בנוסף, חשוב לשקול האם קנאביס ממכר ולהבין את השפעות קנאביס לטווח הארוך והשפעותיו על המוח.

בנוסף, יש להדגיש שלקנאביס השפעות פסיכואקטיביות, ועל כן מוטב לחולים שמטופלים במוצריו ואינם מעוניינים לחוות שינויים של מצב ההכרה, לבחור בתרכובות שמכילות מינון מוגבר של CBD, החומר הפעיל, וריכוז נמוך של THC, הרכיב הפסיכואקטיבי.

לא למי שעושה ג'וינט אחד בערב.

אין תופעות לאחד בערב.

כמובן כמו שכתבתי היא כן צריכה לבדוק שאכן זה כך ויציב כמה שנים כך ולא משהו שישתנה לה.

כן יכול להשפיע נגיד על זכרון של דברים מפעם או כאלה, אבל באותה רמה שיכולה להיגרם מלידה נגיד אצל נשים.

שנהיים טיפה פחות מפוקסים.

לא אומרת שזה בא ברגל, אבל אם היא אוהבת אותו והם מתאימים אולי כן שווה לשקול.

זה להירגע. כשיש לו הרבה לחץ והוא מהאנשים שהיוםיום עמוס ומעיק עליו אז כייף יותר ללכת לישון בסוף יום כשאתה משוחרר מכל זה.

לא אומרת שהיתי עושה את זה בעצמי כי אני מאד תפוסה על המציאות.

אבל מבינה לגמרי את מי שעושה את זה.

ולא משנה מהו -

עישון סיגריות

גראס

שתיה

או משהו אחר.

במקום לטפל בשורש בורחים למשהו חיצוני וזו הבעיה. זה לא פותר כלום אלא רק גורע מכל בחינה שהיא.

לברוח לפלאפון

ואת זה כולם עושים

עישון זה רוע נטו .

פלאפון זה לגמרי תלוי מה אתה עושה איתו . אם הפלאפון משמש כסידור , תיקון קוראים , חומש , משניות , גמרא , רמב"ם וכד' , וגם כלי עבודה שאיתו נוסעים בתחב"צ , מטפלים בחשבון הבנק ועוד ועוד , אז אין בו שום דבר רע .

אם בורחים לפלאפון במקום לפתור את הבעיות זה לא תקין.

ואם אתה פותח בפלאפון תכנים חיוביים זה לא רע. בדיוק כמו לימוד בספר או במחשב.

אם זו בריחה קטנה בפלאפון זה עדיף על פני עישון ואפילו אם זה מעט עישון.

על כך שהמועמד בורח מידי פעם לפלאפון

שהתמכרות של מעל שעה ביום זה כבר קליני, או במצב שפוגע בשגרה.

אבל זה נשמע לי הגדרה מקילה מדי..

טלפון לא מרגיע על ידי הכנסת חומרים פסיכואקטיביים למוח, לא משנה את ההרכב הכימי של המוח ולא נקשר לרצפטורים במוח בשביל לשנות את התפקוד התקין שלהם.

להגיד ששניהם אותו הדבר רק בגלל ששניהם מיועדים לבריחה בסוף היום, זה כמו להגיד שאין הבדל בין לשדוד בנק לבין לעבוד, הרי בשניהם המטרה היא לקבל כסף.

כלומר גם אם המטרה לכאורה דומה, זה בשום פנים ואופן לא אומר שהפעולה דומה.

בנוסף,

בשביל טלפון לא צריך לקנות חומרים מעבריינים, לא צריך לפחד מהמשטרה (מלבד בנהיגה...), לא צריך להסתיר את זה מהילדים שלך...

הרי אם הילד שלך יראה אותך עם טלפון, הוא רואה פעולה נורמטיבית (גם אם היא דורשת הגבלה). אם הוא יראה אותך מעשנת חומר משנה תודעה כדי "לתפקד" או "להירגע", המסר שעובר לו הוא שהמציאות היא מקום שקשה לשאת אותו ללא עזרים כימיים, ואם לאמא או אבא מותר אז למה לא בעצם? 

לטענה שזה בעיה אם משהו חיצוני מרגיע

נתתי דוגמא שפלאפון זה משהו חיצוני מרגיע ש90% מהעולם משתמש בו

ואף אחד לא חושב שצריך להוריד על זה שידוך

גם לנגן על פסנתר זה מרגיע, גם לעשות יוגה... אבל כאמור אין שום קשר בין זה לבין הכנסת חומרים משני תודעה

אז הבעיה היא לא שמשהו חיצוני מרגיע

אלא הכנסת חומרים למוח

זה כבר שיקול אחר

אותי לא מפחיד שיכניס חומר למוח פעם בשבוע 

היו ימים. כבר לא.

לא מעודדת עישון גם לא של סיגריות.

סתם שחור בריאות.

אבל גם לא נבהלת כמו שנבהלים.

זה מרגיע

גם אם זה מזויף זה כיף.

אני חושב שזה נורא להתמכר, זה ממש הורס את החיים אבל מידי פעם זה ממש לא נורא.

ד"א אחלה בילוי זוגי אצלנו (אין בזה המלצה)

סם הוא סם ודווקא ה"קלים" משפיעים מאוד על המוח ברמה של שינויים ..

מתחילים בקלים ועוברים הלאה.. מכירה משהו שהתחיל בקטנה והפך למכור קשה .. הוא אמר שעשה טעות שבכלל התחיל והיום קשה לו -היום אולי בדגש על אולי, נקי מסם אבל צורך כדורים שממסטלים אותו..

בעיקרון הגיע למצב שאושפז בכפיה על פי צו שופט בהוסטל של נפגעי נפש

לכן השאלה היא אם יש שליטה עצמית וכמה שנים זה על פעם בשבוע.

וכמובן שהיה עדיף שלא יעשן גם לא סיגריות וגם שיאכל רק חסה.

אבל זה לא היקום שלנו.

ואם יש חיבור בכל שאר בנושאים ורק זה מרחף שווה לבדוק מה כן. עד כמה זה קריטי.

חבל מאד שנותנים לגיטימציה כלשהי לדבר כל כך פסול , מתועב ומסריח כמו עישון .
כדי שהיקום שלנו יהיה מקום שטוב לחיות בו , מעשנים צריכים להיות מנודים חברתית ובטח לא להיות אופציה בכלל בשידוכים .
הם מלכלכים כל מקום עם הבדלים שלהם . הם כופים עלינו את הרעל והסרחון שלהם בתחנות אוטובוס , בפתחי בנינים ובאופן כללי בתוך ריכוזי קהל . ויש מהם שמוסיפים חטא על פשע ומעשנים באולמות חתונה וכד' בניגוד לחוק .
וכאן ההבדל הגדול ממי שאוכל עוד דברים חוץ מחסה , מי שאוכל לא בריא לא כופה את עצמו על כל מי שסביבו .

מאשר לשלוח שיר עלוב עם תוכן זבל

תביא את הספק שיגיד גם שיש להם דין רודף וצריך להרוג אותם.

לא להרוג. רק לדרוס.

לא צריך להיות כאלה קיצוניים.

כן אני נותנת לגיטימציה להרבה דברים שאני לא חושבת שהם טובים או נכונים.

לכל אחד בעולם הזה יש בחירה על המעשים שלו בדיוק כמו שלך יש על המעשים שלך.

הבחירה הו הקב"ה נתן אותה לאדם. לא אתה.

לא מתפקידי לעמוד על אנשים מה נכון ומה לא ומה ישמור על העולם נקי יותר והבדלים שמטריפים אותך.

הכל טוב.

נכון יש בדלים.

יותר כואב לי מכוניות נוסעות בשבת.

קל וחומר אוטובוסים.

או מצעד גאווה.

או כל דבר אחר.

לא מזדעזעת מבדלים או עשן.

גם אוטובוסים מזהמים את האויר ולא שמעתי אף אחד פה מזדעק שצריך לבטל אותם.

אין מה לחלום על עולם ירוק וזוהר כשזה לא.

אז אין מה להתנגד לכל דבר שזז ולא לפי דעתי.

אני לא מעשנת אפילו שהיתי רוצה בדיוק כי זה לא בריא.

אבל לא כולם זה אני. ולא כולם חושבים כמוני.

ומותר להם.

יותר כואב שיש אנשים מעשנים מאשר שיש אנשים שנוסעים בשבת .
נסיעה בשבת זו עבירה בין אדם למקום שיום הכיפורים מכפר עליה .
עישון זו עבירה בין אדם לחברו שאין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו . איזה מעשן יכול למצוא את כל האנשים שהוא ציער עם הסיגריות שלו ?

עישנו מעולם. ואדם שמעשן ליד אחרים ממש גורם להם נזקים ומחקרים מראים שמוצאים בדמם חומרים מסוכנים. אז זה לא כזה תמים.

היא מדברת על דברים שעושים לבד.

לא שמבין בזה אבל ככה התרשמתי חח

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר