אם אין דגלים אדומים רציניים אז להמשיך, כן.

אם הוא בחור יציב ומנוהל אז לא חושבת שזה נורא.

אם הוא נגרר אחרי דברים שעוברים לידו אז אם יחמיר כמות העישון זה פחות כייף.

ואם את חושבת שיש סיכוי שיפול לסמים קשים יותר אז זה עוד יותר לא כייף.

אבל אם זה כבר שנים שזה רק פעם ביום ברגוע לא הייתי נבהלת.

מלא מעשנים ככה היום ופשוט לא היו אומרים לך.

אבל כן היתי מוודאת שזה לא מגיע ממקום נופל. שהוא לא יכול להיגרר עם זה הלאה.

בהצלחה!

למה בכלל הוא מעשן? ממתי? כמה זמן זה כבר ככה? האם זה בקבוצה או לבד? איפה הוא משיג את הסמים? כמה זה עולה? האם הוא עלול למצוא את עצמו מסובך עם דברים רעים, או ליפול למקום נרקומני?

בסוף, המחשבה המרכזית צריכה להיות על העתיד המשותף. מה דעתך שלך על המצב שלו?

1. גראס זה לא מסוכן, אז מהבחינה הזו זה לא בעיה. זה בדרך כלל מתלווה לסיגריות וזה גם מסריח (הרבה אנשים חושבים שגם סיגריות זה מסריח), אבל על טעם וריח וכו'. אז מראש ההנחה היא שסיגריות זה בסדר לך.

2. גראס יכול להיות ממכר, ואם כן זו קצת בעיה, כי זה חומר יקר. בנוסף יש חומרים שמתלווים לגראס כמו נייס גיי וכדו' שהם כן יכולים להוביל לסכנות (בעקבות ההזיות). בנוסף, גראס משפיע על הנפש וכדאי לבדוק איך הוא מתפקד כשהוא עם הג'וינט ביד.

מעבר לזה, יש הרבה אנשים שמעשנים הרבה גראס וז  סבבה לגמרי. הכרתי אנשים שאם לא היו אומרים לך, לא היית חולמת שהם משלבים חום או ירוק בתוך הריזלה. אז זה מאוד משתנה וכדאי לבדוק טוב.

1. ממש לא תמיד מתלווה לסיגריות. מה שכן- הרבה פעמים "מדללים" את זה עם טבק ואז יש בזה גם ניקוטין (אבל מעט, אם הוא מעשן גוינט בשבוע זה כמות מאוד קטנה)

2. נכון מאוד. לדעתי כדאי גם לברר איך זה משפיע עליו. האם זה משנה את ההתנהגות שלו משמעותית? (דמייני מישהו ששותה כוס ויסקי פעם בשבוע. יש כאלו שיהיו שיכורים מזה, ויש שלא ישפיע הרבה)

3. אני מכירה מישהי, אמא, כבר לא ילדונת (40 בטוח יש לה), שבגלל מצב רפואי מעשנת גראס באופן קבוע. יומיומי. במרפסת של הבית שלה גם. בשום עולם לא הייתי מדמיינת שהיא מעשנת. האישה רצינית וממוסגרת, לדעתי אם היית שואלת אותה לפני כמה שנים היא היתה בהלם מהרעיון. אבל זה קורה

אגיד בכללי שזה ממש תלוי מה המצב. אם הוא כבר הרבה זמן מעשן, וזה תקופה ארוכה אותה כמות (כלומר אין מגמת עליה) זה משהו אחד. אם הוא לאט לאט עולה זה פחות.

וגם אז, אני הייתי מגבילה את זה למחוץ לבית. לא הייתי רוצה שהילדים שלי ייחשפו לזה. רוצה? שילך ויעשן במקום אחר (כולה פעם בשבוע). אבל בבית? לא. (מתכוונת כמובן למרפסת/גינה, ברור שלא בתוך קירות הבית)

99% ממה שנמכר פיראטית מגודל בצורה לא מפוקחת.

בלי פיקוח על חומרי הדברה או אפילו על כמות החומר הפעיל בצמח

מה שגורם לכך שאת מקבלת סם לא מפוקח

ניתן משל לכדור אקמול לא מפוקח.

בכדור אקמול סטנדרטי יש כ500 מג פרצטמול.

מה יקרה אם תקחי אקמול פיראטי של 50 מ"ג. לא יעשה שום השפעה

ומה יקרה אם תקחי אקמול של 10000 מ"ג. סיכוי סביר לקריסת כבד או לכל הפחות פגיעה בו.

ונוסיף על כך. שבגלל שגלל שקאנביס זה חומר יקר,

המגדלים/משווקים מדללים אותו בחומרים נוספים.

חלקם סתם כדי ליצור נפח.

וחלקם גורמים לו להיות חומר "מחוזק". חומרים סינטטיים שלא נחקרו במדע וברפואה. אף אחד לא יודע מה באמת יש לך שם

לפעמים מפרסמים את המוצר שנמכר בשווקים השחורים כ"גראס רפואי". מה שרפואי בו זה לכל היותר השקיות עם הכיתוב רפואי.

להצליח להבריח/לגנוב כמות מסחרית של גראס רפואי. משול לפריצה/שוד בנק.

קיים, אבל ברמה מזערית ממש.

גילוי נאות.

מעולם לא עישנתי או צרכתי קנאביס.

לפני כמה שנים באמת היו מוכרים בשקיות ניילון קטנות (סגירה בלחיצה כזה, כמו שקיות להקפאה, רק בקטן)

היום המון קונים רפואי או משיגים רפואי מחברים/מכרים

(מדברת על צעירים שמעשנים לכיף)

זה לא כזה יקר

ממה שהבנתי, מי שמקבל אישור לקנאביס רפואי, עושים לו התאמה של המינון. ממש עם רוקח וכאלה

ואז יש קטע שאם נניח היה חודש שאותו אדם קנה רק חצי מהמינון שמותר לו, מורידים לו אותו

זה מה שהבנתי ממישהי עם רישיון

אז זה יוצר פלונטר שכזה

כי אם חודש הבא אצטרך יותר והירידה היא רק החודש?

אז קונים את הכמות המותרת, משאירים מה שצריך ואת השאר מגלגלים הלאה

ישירות מחבר/משפחה שיש לו מרשם.

שאר הקנאביס שיש בשוק בשאר צורותיו הוא לא רפואי בשום צורה.

ברפואי שאנשים סוחרים בו

שמסתובב בשוק הוא רפואי.

והוא נקי 100%.

הוא שייך לנכי צה"ל שמקבלים מינון גבוה מהרופא ובפועל זקוקים רק לחלק מהמינון ואת השאר מוכרים.

למה נכי צה"ל דווקא?

כי הנכה מקבל החזר מלא, לשאר האנשים יש השתתפות עצמית שגדלה ככל שהמינון גדל, ולכן לא אכפת לו לקחת יותר ואת השאר למכור.

אני לא מתעסקת כרגע בחוקיות של העניין או בהיתר ההלכתי לעשות כן.

ולפותחת-

אני לא מתייחסת לעניין זה כחריג ולא הייתי דוחה את ההצעה.

אני באופן אישי צורכת גראס במינונים קטנים יחסית באידוי.

ומכירה הרבה בקהילה שלי שצורכים (גם סיגריות, גם גראס).

כולנו נורמטיביים,

מגדלים ילדים בשמחה ובבריאות ומתפרנסים היטב בתחומי עיסוק מגוונים וסופר נורמטיביים (שאינם רק בתחום הרוח).

מן הסתם שאינני דוחקת בך להתחיל לעשן, אני רק מציינת שאנשים רבים שאת מכירה מעשנים מבלי שאת יודעת ומבלי שאת רואה את ההשפעה ולכן באופן אישי לא רואה בכך דבר רע.

בהצלחה במה שתבחרי.

כן הייתי בלא מעט הרצאות מקצועיות בנושא.

טענו שם שאין רפואי אמיתי בשוק והכל מזויף

אלא אם כן אתה קונה ממישהו באופן ישיר

ואז הוא יכול לתת לך מקסימום לעוד כמה בודדים

סחר שקונים לא ישירות ממישהו בעל מרשם

99% לא רפואי

החל מעליה משמעותית ההתפרצות של מחלות נפש ועד התמכרות .

כמובן שגם עישון עצמו מאוד מסוכן.

ואז גיליתי כמה אנשים סביבי מעשנים ירוק. לא תמצאי אות נוגע בסיגריה (או באקמול, או בירוק) אבל פגשתי הרבה אנשים שאני מעריך שיש להם יום בשבוע עם ירוק (או משהו כזה) ובשאר הם מתפקדים לגמרי בסדר.

וכמובן יש גם מעשני סיגריות רגילים.

כמה זמן הוא כבר ככה

אם זה כבר שנים פעם בשבוע זה נשמע בסדר

אם זה משהו חדש אין לדעת לאן זה ילך

בגדול פעם בשבוע ואפילו פעמיים זה ממש לא בעיה

הבעיה היא רק אם מאבדים שליטה וצורכים המון או סוגים נוספים

וגם תבדקי איך הוא כשהוא בהשפעה של זה

מאד מאד משנה למה הוא מעשן ומאיפה החומר שהוא צורך.

בעיקר ה'למה'

ואחרי שיש תשובה לזה אפשר לשקול דברים 

אלא ההתעסקות סביב זה.

קודם כל כדי להשיג סמים צריכים להתערבב במקומות שהם לא תמיד טובים, ובסוף גם אם זה לא אומר כלום עצם העניין הוא לא חוקי. כל העיסוק הזה סביב להשיג, דילרים, תשלום וכו' בעייני הוא פשוט דבר שלא תואם בית תורני... אישית זה היה מפריע לי. בנוסף בסוף יהיו לכם ילדים, איזה מסר את מעוניינת שיעבור אליהם? 

(יש לנו בבית, אם כי לירוק אחר - חסות. גדל במרפסת וטעים יותר מהנמכר בחנות)

זה מן הסתם בלי ריסוסים\חממה סגורה

להשיג גראס זה לא כמו בסרטים

לא צריך דילרים והעברות בלי מצלמות וכל השטויות האלה

רק לסחור בסמים זה ככה

להשיג לשימוש עצמי זה קל ונקי

זה לא מה שאמור להדאיג אותה

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

אם אני הייתי פוסלת על עישון

הייתי מפסידה את הבעל הכי טוב שיש מכל הבחינות

אם היית מציבה אולטימטום שאם העישון לא פוסק לאלתר ולצמיתות אתם נפרדים הוא היה מפסיק כדי לא לאבד אותך .
ובאמת ובתמים אני לא יכול להבין בחורה שנכנסת לקשר עם מעשן . הם מסתירים את העישון עד אחרי כמה פגישות כשכבר יש קשר נפשי ?

אפילו אהבתי את הריח

אמרתי לו שבהריונות לא יעשן לידי וכמובן לא ליד הילדים

היום הוא לא מעשן

לא קשור אליי

בחירה לו להפסיק

שחררת והוא ויתר לבד מהסיבות שלו.

וכמובן שאני שמחה

כי זה לא בריא

(כן קצת מתגעגעת לריח 🤭 אבל לא שווה את זה)

קל וחומר סיגריות.

כל כך לא.

את לא אוכלת דברים לא בריאים?

כל אחד עושה דברים אחרים שמסוכנים.

אחת תגיד שמיקרוגל זה קרינה ומתים מסרטן.

יש מלא סיבות למות. לא רק לעשן. ולא על הכל אנחנו שומרים באדיקות ברמה של להוריד הצעת שידוך.

את לא בודקת אם הוא לא אוכל ג'לים או נזהר בכביש.

אכילת אוכל לא בריא בהחלט פוגעת בבריאות, אבל לא הורגת כמו סרטן הריאות.

יותר מזה, המעשן פוגע בכל מי שסביבו גם אם הוא לא מעשן לידם. חלקיקי עישון הדבקים לבגדים למשל, וזה פוגע מאוד בתינוקות למשל אם הוא מחזיק אותם.

מסכימה בהחלט לגבי נהיגה פרועה, ואם יוצא לבדוק את העניין קודם אז מצויין.

אישית אני מתעבת עישון מכל סוג שהוא, שונאת שמעשנים ומרעילים את האוויר מסביב, ולא יכולה לסבול את הריח, ותמיד סרבתי לצאת עם מעשנים

אבל להגיד שמי שמעשן הוא חסר אחריות שלא אכפת לו להשאיר אלמנה וילדים זה ללכת רחוק.

אז אולי נכנס לי מיד חזק מה שהיא כתבה.

אבל נראה לי עדיין קצת מוגזם לכתוב שמי שמעשן הוא מוכן למות בגיל צעיר ולא אוהב את אשתו וילדיו...

מעשנים פוגעים בסביבה שלהם, ויכולים באחוזים גבוהים לגרום לעצמם ולאחרים סרטן

יכולים להרוג את עצמם ואת הקרובים שלהם באחוזים גבוהים

ובכל זאת אף אחד לא מוריד על זה שידוך

אני ממש לא בטוח , הגיוני דווקא שאם בחורה רואה שמישהו נוהג בחוסר זהירות היא תעזוב אותו .

למה להתחיל ממקום לא טוב כשאפשר עוד קצת סבלנות ולמצוא בחור נקי מכל עישון , נהיגה פרועה ושאר השטויות שהעולם המערבי הכניס לנו .

הוא בחור טוב

שמתאים לה מכל הבחינות

והיא אוהבת אותו

אני מצפה מאדם בוגר ואחראי (ובייחוד דתי) לנהוג בצורה אחראית ובטוחה. אם הייתי יודעת לפני דייט שהבחור נוהג בצורה פרועה זה בהחלט היה מלמד אותי עליו דברים שהיו גורמים לי לסרב לצאת איתו.

ואני לא מדברת על נהיגה קצת מעבר למהירות המותרת בכביש ראשי...

דתיים בוגרים ואחראים

שנוסעים בצורה לא זהירה

עקיפות מפחידות וכו'

הרבה הרבה אנשים

והם מתחתנים 

גם מעשנים מתחתנים.

אני אישית בהחלט לא הייתי מתחתנת עם אדם שנוסע ללא חגורה, שמסכן אחרים בדרך בנהיגה שלו וכדומה. עברות תנועה הן תחום רחב למדי. הנקודה היא שאדם שהבטיחות שלו, של המשפחה שלו ושל אנשים אחרים בסביבתו לא חשובה לו הוא מישהו שלא הייתי רוצה להתחתן איתו. הוא מראה חוסר אחריות וחוסר איכפתיות

דברים שונים.

אישית לא הייתי מוכנה שילדיי יעלו לרכב עם נהג שעושה סיבובים ועקיפות מסוכנות. אולי יש כאלה שזה זורם להן... 

וראי זה פלא, הם לא נשארים רווקים

אבל לא על אופנוע. על קורקינט.

לא אמרתי שהם לא מתחתנים כל המעשנים והנהגים הלא בטוחים, נכון?

ועבור מי שנוהג על אופנוע - מסכימה אתך שזה מאוד מסוכן, אבל לפחות אם הוא נוהג בבטחה הוא מסכן רק את עצמו ולא אחרים

אם חס וחלילה אפגע באופנוען… גם אם זה לא יהיה באשמתי, זו תחושה נוראית!

ואחריות כבדה כבדה על חיי אדם 

לא אתייחס לעצם השאלה , רק אזכיר שגראס הוא גורם סיכון ללקות בסכיזופרניה ולכן צריך ייעוץ עם מישהו מקצועי

סמים הזיוניים קשים יכולים להפעיל את הגן של סכיזופרניה, וגם זה באחוזים קטנים וכמויות גדוחות. לא נראה לי שזה נכון על גראס.

בכל מקרה יש כבר מזמן טענות שהמחקרים על גראס לא ממש אמינים ואכמ"ל.

כל עוד שאת רואה שהוא אדם אחראי והחיים שלו מסודרים.

לנרמל אותו
למשל מתוך האתר של מכון אברמסון :

התופעות לוואי של קנאביס רפואי כוללות העלאה בקצב הדופק, יובש בפה, תיאבון מוגבר, סחרחורות, אדמומיות בעיניים, הפרעות בשטף הדיבור תחת השפעה, שיעול לאחר עישון או אידוי, ואף התמכרות לוויד במקרים מסוימים. בנוסף, חשוב לשקול האם קנאביס ממכר ולהבין את השפעות קנאביס לטווח הארוך והשפעותיו על המוח.

בנוסף, יש להדגיש שלקנאביס השפעות פסיכואקטיביות, ועל כן מוטב לחולים שמטופלים במוצריו ואינם מעוניינים לחוות שינויים של מצב ההכרה, לבחור בתרכובות שמכילות מינון מוגבר של CBD, החומר הפעיל, וריכוז נמוך של THC, הרכיב הפסיכואקטיבי.

לא למי שעושה ג'וינט אחד בערב.

אין תופעות לאחד בערב.

כמובן כמו שכתבתי היא כן צריכה לבדוק שאכן זה כך ויציב כמה שנים כך ולא משהו שישתנה לה.

כן יכול להשפיע נגיד על זכרון של דברים מפעם או כאלה, אבל באותה רמה שיכולה להיגרם מלידה נגיד אצל נשים.

שנהיים טיפה פחות מפוקסים.

לא אומרת שזה בא ברגל, אבל אם היא אוהבת אותו והם מתאימים אולי כן שווה לשקול.

זה להירגע. כשיש לו הרבה לחץ והוא מהאנשים שהיוםיום עמוס ומעיק עליו אז כייף יותר ללכת לישון בסוף יום כשאתה משוחרר מכל זה.

לא אומרת שהיתי עושה את זה בעצמי כי אני מאד תפוסה על המציאות.

אבל מבינה לגמרי את מי שעושה את זה.

ולא משנה מהו -

עישון סיגריות

גראס

שתיה

או משהו אחר.

במקום לטפל בשורש בורחים למשהו חיצוני וזו הבעיה. זה לא פותר כלום אלא רק גורע מכל בחינה שהיא.

לברוח לפלאפון

ואת זה כולם עושים

עישון זה רוע נטו .

פלאפון זה לגמרי תלוי מה אתה עושה איתו . אם הפלאפון משמש כסידור , תיקון קוראים , חומש , משניות , גמרא , רמב"ם וכד' , וגם כלי עבודה שאיתו נוסעים בתחב"צ , מטפלים בחשבון הבנק ועוד ועוד , אז אין בו שום דבר רע .

אם בורחים לפלאפון במקום לפתור את הבעיות זה לא תקין.

ואם אתה פותח בפלאפון תכנים חיוביים זה לא רע. בדיוק כמו לימוד בספר או במחשב.

אם זו בריחה קטנה בפלאפון זה עדיף על פני עישון ואפילו אם זה מעט עישון.

על כך שהמועמד בורח מידי פעם לפלאפון

שהתמכרות של מעל שעה ביום זה כבר קליני, או במצב שפוגע בשגרה.

אבל זה נשמע לי הגדרה מקילה מדי..

טלפון לא מרגיע על ידי הכנסת חומרים פסיכואקטיביים למוח, לא משנה את ההרכב הכימי של המוח ולא נקשר לרצפטורים במוח בשביל לשנות את התפקוד התקין שלהם.

להגיד ששניהם אותו הדבר רק בגלל ששניהם מיועדים לבריחה בסוף היום, זה כמו להגיד שאין הבדל בין לשדוד בנק לבין לעבוד, הרי בשניהם המטרה היא לקבל כסף.

כלומר גם אם המטרה לכאורה דומה, זה בשום פנים ואופן לא אומר שהפעולה דומה.

בנוסף,

בשביל טלפון לא צריך לקנות חומרים מעבריינים, לא צריך לפחד מהמשטרה (מלבד בנהיגה...), לא צריך להסתיר את זה מהילדים שלך...

הרי אם הילד שלך יראה אותך עם טלפון, הוא רואה פעולה נורמטיבית (גם אם היא דורשת הגבלה). אם הוא יראה אותך מעשנת חומר משנה תודעה כדי "לתפקד" או "להירגע", המסר שעובר לו הוא שהמציאות היא מקום שקשה לשאת אותו ללא עזרים כימיים, ואם לאמא או אבא מותר אז למה לא בעצם? 

לטענה שזה בעיה אם משהו חיצוני מרגיע

נתתי דוגמא שפלאפון זה משהו חיצוני מרגיע ש90% מהעולם משתמש בו

ואף אחד לא חושב שצריך להוריד על זה שידוך

גם לנגן על פסנתר זה מרגיע, גם לעשות יוגה... אבל כאמור אין שום קשר בין זה לבין הכנסת חומרים משני תודעה

אז הבעיה היא לא שמשהו חיצוני מרגיע

אלא הכנסת חומרים למוח

זה כבר שיקול אחר

אותי לא מפחיד שיכניס חומר למוח פעם בשבוע 

היו ימים. כבר לא.

לא מעודדת עישון גם לא של סיגריות.

סתם שחור בריאות.

אבל גם לא נבהלת כמו שנבהלים.

זה מרגיע

גם אם זה מזויף זה כיף.

אני חושב שזה נורא להתמכר, זה ממש הורס את החיים אבל מידי פעם זה ממש לא נורא.

ד"א אחלה בילוי זוגי אצלנו (אין בזה המלצה)

סם הוא סם ודווקא ה"קלים" משפיעים מאוד על המוח ברמה של שינויים ..

מתחילים בקלים ועוברים הלאה.. מכירה משהו שהתחיל בקטנה והפך למכור קשה .. הוא אמר שעשה טעות שבכלל התחיל והיום קשה לו -היום אולי בדגש על אולי, נקי מסם אבל צורך כדורים שממסטלים אותו..

בעיקרון הגיע למצב שאושפז בכפיה על פי צו שופט בהוסטל של נפגעי נפש

לכן השאלה היא אם יש שליטה עצמית וכמה שנים זה על פעם בשבוע.

וכמובן שהיה עדיף שלא יעשן גם לא סיגריות וגם שיאכל רק חסה.

אבל זה לא היקום שלנו.

ואם יש חיבור בכל שאר בנושאים ורק זה מרחף שווה לבדוק מה כן. עד כמה זה קריטי.

חבל מאד שנותנים לגיטימציה כלשהי לדבר כל כך פסול , מתועב ומסריח כמו עישון .
כדי שהיקום שלנו יהיה מקום שטוב לחיות בו , מעשנים צריכים להיות מנודים חברתית ובטח לא להיות אופציה בכלל בשידוכים .
הם מלכלכים כל מקום עם הבדלים שלהם . הם כופים עלינו את הרעל והסרחון שלהם בתחנות אוטובוס , בפתחי בנינים ובאופן כללי בתוך ריכוזי קהל . ויש מהם שמוסיפים חטא על פשע ומעשנים באולמות חתונה וכד' בניגוד לחוק .
וכאן ההבדל הגדול ממי שאוכל עוד דברים חוץ מחסה , מי שאוכל לא בריא לא כופה את עצמו על כל מי שסביבו .

מאשר לשלוח שיר עלוב עם תוכן זבל

תביא את הספק שיגיד גם שיש להם דין רודף וצריך להרוג אותם.

לא להרוג. רק לדרוס.

לא צריך להיות כאלה קיצוניים.

כן אני נותנת לגיטימציה להרבה דברים שאני לא חושבת שהם טובים או נכונים.

לכל אחד בעולם הזה יש בחירה על המעשים שלו בדיוק כמו שלך יש על המעשים שלך.

הבחירה הו הקב"ה נתן אותה לאדם. לא אתה.

לא מתפקידי לעמוד על אנשים מה נכון ומה לא ומה ישמור על העולם נקי יותר והבדלים שמטריפים אותך.

הכל טוב.

נכון יש בדלים.

יותר כואב לי מכוניות נוסעות בשבת.

קל וחומר אוטובוסים.

או מצעד גאווה.

או כל דבר אחר.

לא מזדעזעת מבדלים או עשן.

גם אוטובוסים מזהמים את האויר ולא שמעתי אף אחד פה מזדעק שצריך לבטל אותם.

אין מה לחלום על עולם ירוק וזוהר כשזה לא.

אז אין מה להתנגד לכל דבר שזז ולא לפי דעתי.

אני לא מעשנת אפילו שהיתי רוצה בדיוק כי זה לא בריא.

אבל לא כולם זה אני. ולא כולם חושבים כמוני.

ומותר להם.

יותר כואב שיש אנשים מעשנים מאשר שיש אנשים שנוסעים בשבת .
נסיעה בשבת זו עבירה בין אדם למקום שיום הכיפורים מכפר עליה .
עישון זו עבירה בין אדם לחברו שאין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו . איזה מעשן יכול למצוא את כל האנשים שהוא ציער עם הסיגריות שלו ?

עישנו מעולם. ואדם שמעשן ליד אחרים ממש גורם להם נזקים ומחקרים מראים שמוצאים בדמם חומרים מסוכנים. אז זה לא כזה תמים.

היא מדברת על דברים שעושים לבד.

לא שמבין בזה אבל ככה התרשמתי חח

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.

החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.

לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו

בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל

כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים

אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.

כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.

אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.

וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.

ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.

(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה רוצה להיות מאושר.

ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.

למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.

לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.

אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.

רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.

ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו

רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"

לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.

לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

ב"הצלחה רבה

שלא טוב לך בחיים שלך עצמך.

קנאה מסמנת לנו שיש בתוכנו רצונות לא ממומשים, ומקומות או מצבים שהיינו רוצים להשתייך אליהם.

במקום לעסוק בפייסבוק ובחברים, כדאי לשאול את עצמך:

מה הייתי רוצה לשפר בחיים שלי? איך הייתי רוצה להרגיש?

מול עצמי, מול אשתי, מול הילדים?

בכלל?

עם מה מה שאני רואה בחוץ וצובט לי מפגיש אותי בתוכי? שם העבודה האמיתית.

אל תהיה קרבן, תנסה להבין מה חסר לך ואיזה טוב אתה רוצה בחיים שלך,

ומשם תצא לדרך שיהיו לך חיים משמחים ומספקים עבורך. 

כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל, קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עיסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עובר.

אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. 

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.

כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.

קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.

לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.

מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.

שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.

דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.

הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").

לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".

מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."

רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.

תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות

אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

למה זה קורה. יכול להיות שיש נשים שזה לוקח יותר זמן, אבל כדאי לבדוק שהכל בסדר. (זכור לי שמתישהו זה קרה לי אחרי הפלה והרופא כן מצא איזה משהו ונתן לי כדור כלשהו, זה היה כלכך מזמן שלא זוכרת מה זה היה.)

וגם אני יודעת שיש מצבים שאומרים להמעיט בבדיקות כדי להיטהר.

ובנוסף אחרי לידה, כמה שרוצים כבר חיבוק, הגוף צריך את הזמן שלו להחלים. אצל כל אחת זה זמן אחר ואולי פשוט עוד לא הגיע הזמן והגוף דורש לקחת את המנוחה שלו.  (חוץ מההחלמה המקומית, חוסר מנוחה מספיקה וחוסר בשתיה או מזון בריא, יכול לגרום לדימום.)

חוץ מזה שיש כאלו שאמצעי מניעה הורמונלים מפסיקים להן את הדימום.

מזל טוב והרבה בהצלחה