בפרשת יתרו.
אנחנו מבינים רגע שיש מוסר אחד והוא מוסר אלוקי.
לא מוסר אנושי כזה או אחר שמתחלף, אלא מוסר אלוקי.
אנו מצווים להיות בני אדם.
לא תרצח.
לא לרצוח.
לא לרצוח גם נפשות - של אשתך, של הילדים, ושל כל הנוגעים בדבר (גם כל קולגה וגם של עצמך בעצם עשיית ההיפך מהמוסר).
לא תנאף.
לא צריך להסביר אפילו...
לא לנאוף.
זו לא אופציה.
לא תחמוד.
לא לחמוד משהו שאינו שלי.
כן, היהדות אומרת לנו שאנחנו בעלי הבית על עצמינו
גם במחשבה
גם בדיבור
וגם במעשה
כן, זה מגיע גם עד המחשבה.
לא לחמוד.
לא תנאף.
לא תרצח.
לא תגנוב. לא תגנוב את הדעת של הנאמנות בינך לבין אשתך.
לא תענה ברעך עד שקר. ולא תענה ותענה בעינויים חמורים את רעייתך בשקרים הסתרות ובגידות.
אם הקב"ה נתן לנו את התורה, לכולנו,
זה אומר שיש בכוח כל אחד וכל אחת מאיתנו לעמוד בה. בטח בעשרת הדיברות.
ולא משנה כמה קשה לנו, אנו מחויבים לשמור על צלם אנוש בסיסי.
לעולם לא ניתן לרצוח אחרים ולייסר אחרים רק כי לנו קשה, אפילו אם קשה מאוד.
אז נזכיר את הברור מאליו - בגידה היא רצח נפשות. פשוטו כמשמעו.
היא יסורי נפש, היא ממעטת צלם האדם הנבגד שמרגיש שכבודו ומהותו נרמסו, ועוד ע"י האדם הקרוב לו ביותר,
היא רמיסת וייסורי הנפש לכל הילדים גם מהתוצאה של הדברים וגם מעצם העניין שהורה שלהם יכול לעשות זאת לאבא/אמא שלהם, אין שורף מזה,
היא רמיסת הביטחון העצמי והדימוי העצמי שאנחנו לא מאחלים כמעט לאויב את מה שזה עושה
בלא לבטוח באנשים, בעולם, באדם בעצמו, אין שום ביטחון בכלום יותר.
נשאר רק שריפה ולב שבור.
לא עושים זאת לבני אדם. ובטח שלא לאדם שכרתת איתו ברית והיא אם ילדיך.
אין ולא תהיה לגיטימציה לזה
לא משנה כמה "יפות נחמדות מקסימות" יגיעו עד אליך
לא משנה שאתה ואשתך בריחוק מהגיהנום
קודם כל - לא רוצחים. לא נואפים. לא חומדים. לא מייסרים כך אדם ונשמה הכי קרובה אלינו.
אסור שזו בכלל תהיה אופציה מעתה ועד עולם.
וזה מדהים שבדיוק בין שתי פרשות השבוע יש קו מחבר -
בפרשת השבוע שסיימנו בשבת האחרונה, פרשת בשלח, מוזכר איך בדיוק כשעם ישראל היה בריפיון אמונה הגיע עמלק,
בדיוק כשיש את הספק הזה הוא בא ומצנן הכל ואנו מצווים למחות אותו גם מהלב שלנו,
לזהות כל מקום של "ספק" כזה בחיינו ולמחות אותו עוד כשהוא קטן ולא לתת לו דרור,
לזהות כל מקום של ריפיון בקשר הברית שכרתנו
ולמחות אותו.
למחות כל זכר ממנו.
עמלק לא ידור אצלינו לעולם.
מלחמה לה' ולכל אדם מאיתנו בעמלק מדור ודור!
אנחנו מכריזים עליך מלחמה עמלק
עמלק שמטיל לנו ספק בנאמנות ובבלעדיות הקשר ביני לבין אשתי, ביני לבין אישי,
עמלק ששם לנו סימני שאלה על דברים בסיסיים במהות שלנו כבני אדם.
כי אתה ואשתך כבר עברתם את ים סוף,
קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף והנה מצאתם אחד את השנייה וקרעתם את ים סוף
ואתה ואשתך גם עמדתם במעמד הר סיני וקיבלתם תורה וכרתתם ברית נצח
ועמדתם תחת החופה וכרתתם ברית נצח
וקיבלתם את עשרת הדיברות
אז אם עכשיו קשה ומכאיב ורחוק ביניכם - הכיוון היחידי, *היחידי* הוא או לנסות לפתור זאת ואז *כל האנרגיה כולה* הולכת אך ורק על התיקון, הריפוי, הצמיחה הזוגית ולא לפזול ימינה או שמאלה מילימטר, ולעשות הכל כדי *להישאר יחד בטוב*
או אם כלו כל הקיצין ורואים שאין סיכוי כלל לכך, וגם ניסינו לבד וגם ניסינו בעזרה חיצונית עם אנשי מקצוע ולא אפשרי - אז לשים את כל האנרגיות וכל הכיוונון על *להיפרד בטוב*
לא להישאר ברע. זו לא אופציה.
לא להיפרד ברע. זו לא אופציה.
ובטח שלא לבגוד. זו הכי לא אופציה וזו ממש רציחת נפשות ובגידה לא רק בנבגד חלילה אלא גם באדם הבוגד עצמו ובצלם האנוש שבו ושל כל הנוגעים בדבר.
לכן תלחם בעמלק
תלחם ב"טשטוש" הזה שאומר לך כאילו יש דרך אפשרית ולגיטימית לבגוד אם רע לאדם
תלחם בטשטוש הזה שאומר שאם ניסיתי ואשתי כבויה ומרוחקת ממני עדיין אז זהו זה אומר שאין סיכוי ואולי כן אפזול החוצה.
תחתוך את זה הכי מהר שאפשר.
בדברים האלה שהם דיני נפשות בעיניי צריך אפילו לעזוב עבודה היום.
או לעשות שיחה חותכת עם אותה קולגה, אישה מרשעת (כן, מרשעת) בנוכחות עוד אדם אפילו ולהבהיר חד וחלק את הדברים,
כמו רב עמרם שצעק "אש בבית אש בבית" ואמר שעדיף שיתבייש בעולם הזה מבשר ודם ולא מהקב"ה בעולם האמת...
לא לראות אותה יותר, לא לדבר איתה יותר, היא לא קיימת. וכדאי פיזית להתרחק ולעזוב את המקום גם אם יש מחירים.
המחיר של החיים של אשתך, ילדיך ואתה יותר יקר.
ולשים באמת את כל כיוונון הלב, הראש, המחשבה, הדיבור, המעשה, האנרגיות, המשאבים, המאמץ, התיכנון - הכל לראות איך אתה ואשתך מצליחים להיות יחד בטוב.
מתקרבים. צומחים. גדלים. אוהבים.
וכנ"ל אם לצערנו לא מצליחים ובאמת ובתמים אין סיכוי - כל הכיוונון הנ"ל הולך לגירושין בכבוד ובצורה מלווה ועוטפת לכם ולילדים.
לא ללכת שבי אחר עצת הגיהנום עלי אדמות בכל מיני קולות כאלה ואחרים בהם תיתן לעצמך אפילו בדל של לגיטימציה אפילו לחשוב על קשר עם מישהי אחרת ואז ככל שאשתך תהיה יותר "מעצבנת" או רחוקה או מכאיבה הקולות הללו רק יגידו לך "הנה, אמרנו לך! זה לא שווה את זה!"
כי אי אפשר, פשוט אי אפשר לחיות כאן וכאן! אף אדם לא יכול באמת להצליח לעשות משהו ב100% ואת כל הריכוז שלו אם תמיד יש לו מאחורי הגב את הקול הזה, את האופציה הזו, את הלגיטימציה הזו, את הזר או הזרה ההם, את הפיתוי הזה, את האיש/ה האחר/ת הזו, לא ניתן כך.
לכן צריך לחתוך לגמרי כל אפשרות של קולות מהגיהנום האלה - אין אותם כלל, ורק אז כאשר מכוונים כל כולנו אך ורק באשתי/באישי ניתן להצליח.
ואז גם אם נתקלים בריחוק, בכאב, בפגיעה, בקושי - לא מתרחקים עוד יותר אלא מנסים להתקרב, לתקן, לרפא, להעמיק. רק זו הדרך היחידה.
אם מבעבע בך כל המטענים ואתה לא מצליח לחשוב בבהירות תנסה אפילו לחשוב על הבת שלך.
אם בעלה של בתך היה כותב את ההודעה שאתה כתבת - מה היית רוצה לומר לו?
מה היית מאחל לבת שלך? שאיך ינהג בה בעלה? גם אם היא מאוד מקשה עליו ורחוקה ממנו או מכאיבה לו?
היית רואה אותו בוגד בה?
תנסה להביא רגע את הפנים שלה מסתכלות עליך.
כאילו זו היא.
ואם יעזור לך תביא גם פנים ושם של אחותך, של אמך, של בתך.
אם זה היה האיש שלהן ששואל זאת?
והבא גם את הפנים של בנך, בתך, אשתך, כאשר יודעים (בעולם הזה או אחרי ה120 בעולם האמת) מה אבא עשה לאמא,
מה הפנים האלה אומרות לך עכשיו?
והנשמה
שלך
מה היא אומרת לך עצמך?
מי אתה? מי זה "אריזה משפחתית" האדם?
ומה הוא יעשה מעכשיו?
יכולה לכתוב עוד הרבה אבל כרגע אעצור.
דע שיש כאן פורום ויש כאן קריאה של תגובות, מילים, אנשים,
אבל בראש ובראשונה יש כאן אותך.
אף אחד לא יוכל לבחור במקומך, לחיות במקומך.
ובאמת באמת שניתנה לך כאן הזדמנות לעצור רגע ולבחור האם לקחת חיים מהאהובים שלך או לתת להם חיים.
אם היית יודע שאתה יכול להציל את ילדיך ממוות, את אשתך ממוות, אם היית יכול להחיות אותם, מה היית עושה?
אם היית יודע שבידך ובכוחך לתת להם חיים או חלילה לקחת מהם חיים וכל רצון וסיכוי ליצור אמון, חיים, ביטחון, שמחה, מה היית עושה?
שוב - בראש ובראשונה יש כאן אותך.
האדם שכתב, שקורא, ושילך לישון היום ויקום מחר ויעשה כל דבר ודבר ביומיום שלו עם המשפחה שלו, עם החיים שלו.
בסופו של דבר יש כאן רק אותך.
אדם.
יהודי.
עם צלם אנוש.
חלק אלו-ק ממעל.
מה אתה תעשה עם חייך
ומה אתה תעשה לחיי כל האהובים שלך
זה באמת אך ורק בידך.
אנא,
בחר בחיים
למענם
למען כולם
ובעיקר -
למענך.
בדיוק כך
❤️