למה הפורום מיועד?
פורום אנשים רגישים מאוד
מכתב פתיחה
לא נעים לומר אבל....שונא את פורים. ממש.מה כבר ביקשתי
כבר עכשיו שמתחילים להתנגן שירי פורים, ושיש פרסומים על מסיבות וכזה, אני מתחיל להיות מוצף. פשוט המפגש הזה עם אנשים שתויים גומר עלי. אני לא מסוגל לגעת בטיפה ככה שתמיד יוצא שאני השפוי הכמעט היחידי ואני שם לב להכל. פשוט דוחה אותי לראות אנשים שמדברים שטויות, מקיאים, או סתם יוצאים משליטה. אני רק חושב על זה זה מעורר בי חלחלה. לא סובל את כל הרעש והבלאגן. אני נמנע מהרקדות ומסעודה עם חברים. אני חוטף רעדות רק מהמחשבה של לשבת שוב בסעודה עם אנשים שתויים. אפילו פעם יצאתי עם מישהי ואיכשהו הגענו לדבר על פורים, וכשאמרתי לה שאני לא שותה היא חייכה ואמרה שדווקא היא ממש היתה רוצה לנסות פעם. באותו רגע הרגשתי כלפיה דחיה שאני לא מסוגל לתאר. זה מרגיש לי כל כך לא יהודי מה שעשו מהחג הזה. למה חכמים לא יכלו לתקן פשוט עוד חנוכה? עוד קצת ניצחון הרוח במקום ניצחון הגוף....
חלילה לא התכוונתי שחכמים התכוונו לזהמה כבר ביקשתי
התכוונתי שמה שאנשים עושים מזה היום זה מזעזע בעיניי, וחבל שזה מה שיצא ממה שתיקנו חכמים...
לגבי קהילות של משפחות וכזה אתה צודק, אני כתבתי את זה מהמקום של פורים בישיבה, גם אצל בחורים וגם אצל אברכים, שבחוויה שלי זה לא כזה רחוק מיום של שכרות וגועל
....צאצא
אחי, אולי זה כל המטרה של פורים.
שטיפה נפסיק להיות האדם שיודע הכל,
ששונא,
שאוהב,
שבטוח שהוא שולט על הכל,
שהוא יודע מהו,
ונשתה, וטיפה נזרוק את השכל,
ואז קצת נגלה מה אנחנו, איפה אנחנו,
לא נדע כבר כלום, לא נבין כלום.
נזרוק את כל השאלות ונהיה פשוטים אמיתיים,
בלי הצגות וחקויים.
נכון זה גם יכול להגיע למקום רע ומגעיל,
ואם זה שמה, אז טיפה תסתכל איפה אתה...
זה בעניי כל פורים,
חג של אמת.
אני חושבזיויק
שאתה צריך להפריד בין פורים עצמו לבין מה שאנשים עשו ממנו, ואז תמצא את האופן הנכון לחגוג אותו
אולי תמצא לך חבורות יותר בסגנון שלךנעמי28
להעביר את החג.
ברור שזאת לא הכוונה של החג ואנשים מצאו סיבה למסיבה.
אבל ותבדוק עם עצמך על מה יושב הרתיעה משתיה באופן כללי.
למה זה גורם לך לכזאת דחייה.
יש הבדל עצום בין לשתות כמו שהבחורה הציעה לבין להקיא ולדבר שטויות.
מכירה לא מעט אנשים ששותים יין במשך השבוע בצורה מבוקרת תוך כדי ארוחה, נדירות הפעמים שנתקלתי במישהו שמקיא או מדבר שטויות ומשתכר.
גם לי יוצא להרגיש ככה בפוריםפתית שלג
פעם אחת החלטתי סוף סוף לקיים את דברי הרמב"ם- ישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו.
בשאר השנים הייתי יחד עם כולם, ואחרי מעט או הרבה שכרות כבר הלכתי להתבודד.
לדעתישלג דאשתקד
בהרבה מקומות יש גם שיכורים וגם לא שיכורים, וגם השיכורים הם ברמות שכרות שונות.
אני גם נגעל משיכורים מוגזמים הפרט אם זה לא בין חברים/משפחה וסתם נופל עליך איזה שיכור מסריח שאין לו ולך מושג למה ואיך הוא בכלל הגיע לעיר הזו. עם זאת, מכיוון שהגעתי מבית נטול שתייה ושיכרות, אני כן חושב שקצת שתויים מוסיף הרבה שמחה. אחרת סעודת פורים נהיית עוד מפגש משפחתי קטן ("יום זיכרון", כלשון הגשש).
בקיצור, תנסה להביא את עצמך למקום שבו אנשים מתנהגים כמו שנעים לך. יש הרבה לאן ללכת ולהתארח ותהיה במקום שבו הסטינג מראש הוא כמו שאתה רוצה.
מזדההעם ישראל חי🇮🇱
אני גרה במקום מול אולפנה ... שבוע שלם לפני פורים עם כל השירים והגל שומעים חזק גם כשהחלון סגור..קטסטרופה.
גם אני מרגישה קצת מוזר עם חגי השמחה האלו. מרגישה לי לא בנוח כל האובר שמחה הזאת
שירים ריקודים עליזות יתר לא מדבר אליי
חשבתי שרק אני ככה ..
ואני חשבתי שרק אני ככה 
מה כבר ביקשתי
לא רק שיש הרבה מאוד אנשים שלא סובלים את פוריםאריק מהדרום
גם כל שנה יוצאות כתבות על למה פורים כל כך שנוא, מנסים לפענח את הסיבות ולא חסר סיבות, אפשר לחפש בגוגל על שנאת היום הזה או לשאול את הצ'אט לעצלנים כדי לקבל ניתו אנרופולוגי מפורט על זה.
יו... ואני ככ אוהבת את השירים והריקודים הבוקעים מאאוריןאחרונה
מאולפנות וישיבות. בלי קשר לשתיה מיותרת. אבל מבינה שיש מי שזה מוחצן מדי בשבילו
חח וואי לגמרייעם ישראל חי🇮🇱
מה הגוונה?עם ישראל חי🇮🇱אחרונה
הצפה הצפה הצפהעם ישראל חי🇮🇱
אוף...לא יודעת מאיפה להתחיל. בא לי פשוט לבכות. יש לי ימים שהכל נראה קטן עליי והכל סך הכל סבבה ואני משתלטת על הכל ויש ימים שאפילו חלום על אדם יקר שכבר איבדנו קשר,או מישהו מהמשפחה שכבר לא בין החיים וחלמתי עליו ,יכול פשוט להטריף אותי יום או ימים שלמים . גם לכם קורה שאתם חושבים שאתם סך הכל די מסתדרים עם משהו ואז מישהו בא ומעורר בך גם חוסר בטחון ורק אומר "בטח זה קשה ה..." או איך את מסתדרת עם ...ופתאום אני מסתכלת וחושבת וואלה זה באמת קשה ופתאום זה נהיה קשה ,בקיצור מקווה שאני מובנת. יש לי גם קטע שגם אם מישהי מעניינת אותי ברמה החברית,אני לא אתאמץ להיות חברה שלה אם היא לא מראה לי שהיא גם רוצה, זה כמו גבר ואישה כאילו ,קשה להשגה. בסוף אני מפסידה..אבל גם זה מתוך הגנה .. קשה לי להחזיק קשר, להתקשר,זה מרגיש כמו לרדוף אחרי מישהו כאילו זה לא אני . מצד שני אני כן רוצה קשר אבל בתנאים שלי .. יש לי כ"כ הרבה על הלב. זיכרונות מהעבר שלא נותנים מנוח . מבולבלת...מותשת....לא בא לי להחזיק כבר הכל לבד. מאוכזבת מכל כך הרבה אנשים וגם מעצמי . מאנשים שקרובים אליי שהיו לי מהם ציפיות גדולות... כמה קשה להסתדר בעולם כזה קר שלא מבין אני רגישים. בחופשת לידה ולא בא לי לחזור לעבודה...מאוכזבת ברמות קשות מאנשים שהזמנתי אותם לאירוע שלי ואף אחד מהם לא טרח להגיע ....למה אני לוקחת דברים ככ קשה? הלוואי שידעתי להסתכל על הדברים בקלות כמו שכמעט כולם לוקחים. הרבה אני שואלת את עצמי מה הרגישות הזאת יותר מועילה או יותר מחריבה. באמת לא יודעת. לפעמים בא לי להיות קשה ורעה לפתח שריון קשוח שאף אחד לא יוכל לפגוע וששום דבר לא יפגע בי. אין .לא עובד. איך מסבירים להורה שאובססיבי אליך ומתקשר 3-4 פעמים ביום כדי לדבר, שאתה לא בנוי לשיט הזה? לא מסוגלת לראות אותה על הצג.... היא דורשת סינון! מחילה...כמה אפשר לדבר? ובאותה שיחה לשאול ככ הרבה פעמים מה נשמע? איך הילדים? אז מה חדש? הילדים בסדר? הכל בסדר? בישלת לשבת? ניקית? מה את עושה? או שאם היא מבקרת בשישי והילדים אומרים לה תבואי לשבת אז היא אומרת אבל אמא שלכל לא מזמינה אותי.. יצאה שהזמנתי אותה בטיפשותי שבת אחרי שבת אחרי שבת איזה שלושה שבועות אחרי הלידה והיא מעירה המון לילדים ויש ילד אחד ממש רגיש שנפגע ממנה נורא ואז יש ביניהם מתח ואז הם משלימים ושוב היא צועקת שיש הרבה רעש ולא יכולה לישון וכמה בלגן וכו וכו אז מרגיש לי שקשה לי להכיל גם אותה .בנוסף לזה שיש לי תאומים ועוד ילדים לטפל בהם. בקיצור היא חונקת ואני ממעטת איתה בקשר כמה שאפשר ....עצוב אבל חיוני. סליחה על הפריקה הארוכה ......
איך מפסיקים לחשוב כל הזמן על החייםפתית שלג
עבר עריכה על ידי פתית שלג בתאריך ב' באדר תשפ"ו 12:28
ומתחילים לחיות את החיים עצמם?
תנסה לעשות דברים משמעותייםזיויק
וזה יתן לך משמעות.
ברור שאנחנו פירור קטן, אבל לכל בורג במכונה יש תפקיד וככל שהתפקיד שהוא ממלא ברור לו ככה הוא מוצא את עצמו
מזדהה.. מבחינה פרקטית-אמרלדאחרונה
עבר עריכה על ידי אמרלד בתאריך ג' באדר תשפ"ו 13:26
למרות שאנחנו לא מכונות..
אני מנסה להגדיר זמני בסיס לחשוב בהם.
באמת , אם אני יודעת שאתן לעצמי זמן לזה
אז המחשבות האלה קצת פחות טורדניות.
לדוגמה, תראה מה יכול לעבוד לך:
רק ככה מצליחה לתחזק לו"ז ובנסיעות לבד/ ששותה קפה/אחרי פעילות שבועית ספציפית להגדיר זמן לחשוב..
וגם להקדים את המחשבות ולחוות אותן בצורה מסודרת,
אם זה בתחילת שנה לכתוב מה הייתי רוצה לפעול בשנה הזו,
או אפילו בחלוקה לפי חודשים/ תקופות
גם לכם קשה לזכור הרבהאנונימי (פותח)
לפעמים אני מרגישה שבגלל שאני מוצפת חושית ורגשית כל הזמן קשה לי לזכור פרטים כמו שמות של אנשים או לשלוף מידע שיש לי
כשיש שקט ואני מרגישה בנוח המידע מגיע ואני נזכרת בהכל אבל בסביבות יותר מציפות אני לא מצליחה להזכר
זה קורה גם לכם? אתם חושבים שהקישור שעשיתי נכון או שהקושי בזיכרון נובע מגורמים אחרים
קושי בזיכרון יכול להיות מושפע מהמון גורמיםזיויק
כאשר אנו מבולבלים או מוצפים זה משפיע על החדות המחשבתית שלנו
בטחנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך ב' באדר תשפ"ו 1:45
קורה לי לא מעט, בעיקר עם שפות ושמות.
ויש לזה הסבר פיזיולוגי.
כשאנחנו בחרדה התפקוד יורד בחלק הקדמי במוח (פרה פרונטל קורטקס) שאחראי על חשיבה מורכבת יותר, שליפה, קבלת החלטות, זיכרון (זיכרון מיידי, כמו לזכור שם או לשכוח שם כמה שניות אחרי שאמרו לך)
והתפקוד עולה בחלק אחר של המוח (האמיגדלה) אחראי לעיבוד רגשי, תגובה לאיום והיא מפעילה את המערכת הסימפתטית שמגיבה לאיום וחרדה.
לא רק בחרדה. אנחנו גם בהצפה של מידעמשה
צריך לעבד את כולו. וזה לוקח זמן.
הצפת המידע מתפרשת אצל אנשים רגישיםנעמי28
כחרדה ואיום ולכן המנגנון הוא כזה.
אצל אדם רגיל זה לא יוריד את התפקוד של החלק שאחראי על זה.
נכוןמשהאחרונה
נפגשתי עם איזה גבר לפגישה עסקית ויש לי אנרגיהאנונימי (פותח)
הי
אני אישה בגילאי ה30 פלוס מינוס. נפגשתי עם גבר למטרות ענייניות ועסקיות
ואני לא מצליחה להירגע. משהו לא טוב שם, משהו חולני.
הוא לא נגע בי אבל החמיא לי מאד. הוא יכול להיות סבא רבא שלי
הוא אמר שאני מוכשרת ולא הפסיק לשבח אותי. הוא מעריך אותי מאד וזה
מה עושים? האנרגיה אמיתית או משקרת?
בהתחלה הוא לחש לי דברים יעני כדי שלא ישמעו, אחר כך אמר שאני מאד איכותית
ושלא פגש כמוני, הוא אמר שנזהר כשהוא פונה לנשים ושבעיקרון הוא ממש צדיק ואיכותי.
במקרה הטוב הוא טמבלנעמי28
תתרחקי ואל תעשי איתו עסקים.
גם אדם שבעניין שלך או מתרשם ממך, יש דרך לומר דברים ולשמור על פאסון.
תסמכי על האינטואיציה שלך.
תמיד אפשר לסגת. לא התחייבת ולא התחתנת איתונפש חיה.
את יכולה פשוט לומר לו שהעסק לא מתאים
או כל דבר שיישמע ענייני ולא יסבך אותך.
הבטן לא משקרת.
תצליחי!
בוגדני זה עניין שלונעמי28
השאלה אם לך מתאים להתנהל עם כזה אדם וכמה חיכוך העבודה הזאת דורשת.
מתבררת כנכון, לגמרי... האינטואציה שלך כנראה זיהתהלב אוהב
אצלו משהו לא כשר. אין לדעת לאן הדברים אפילו נוגעים בעומק,העיקר שזיהית... ובעיניי גם בלי אינטואיציה נשמע לא תקין השיח
בפשטותמשה
אם לא נעים לך, אז לא נעים לך. גם אם הכל "בסדר" והוא לא חצה שום קו ואין מה לבוא אליו בטענות "על הנייר". פשוט לא נעים לך. וזהו.
בדיוקשלג דאשתקד
אם יש ספק - אין ספק.
לא עליו, הוא שיחשוב ויעשה מה שבא לו. אם לך לא נעים, תלכי. והכי טוב עם כמה שפחות דרמות.
זה קצת מעבר לזה, לדעתישלג דאשתקד
לא נראה לי שצריך לפחד מאעזה אירוע קיצוני. עובדתית רוב בני האדם לא מגיעים לזה.
אבל גם החוויה הבסיסית של החפצה וכניסה לרשותך במובן מסוים, זה לא נעים ואין סיבה שתעברי את זה.
כן חשוב להדגיש, שבמצב נורמלי הציפייה היא שאת תגידי בפשטות ובבהירות מה לא נעים לך ואיך את רוצה שיתייחסו אלייך
לא הבנתישלג דאשתקדאחרונה
מה לא מצב נורמלי? את מתכוונת לומר שבאופן כללי קשה לך להיות אסרטיבית? (אני שואל באמפתיה כדי להבין, את ממש לא הבנאדם הראשון שמתקשה במצבים כאלה...)
רוצה לספר לכם משהו: למי שיכול - בבקשה תאירו פניםאנונימי (פותח)
אין לכם מושג כמה שווה מעשה חסד קטן שלא עולה דבר מלבד חיוך. כתבו על זה הרבה חזרו על זה הרבה אבל כשזה פוגש אותך פתאום אתה קולט כמה זה אמת צועקת ואני מרגיש מחויבות להעביר את זה הלאה.
כמו אנשים רבים כאלו רגישים וכאלו שלא, אני חווה משברים עליות ומורדות. הייתי בתקופה ארוכה שממש היה קשה לי לצאת מהבית. פחדתי מהעולם שבחוץ וכשכבר יצאתי כל מה שראיתי היה עצוב וקשה, כמה אנשים קשי יום ובודדים - במידה רבה זה שיקוף של העולם הפנימי שלך (כשתהיה שמח גם פתאום תראה יותר אנשים שמחים) אבל בכל מקרה אני לא מאוד אוהב את המקום שבו אני גר (עירוני מנוכר קצת) וזה לא תורם ולא עושה חשק לצאת. בשבתות הייתי נלחם עם עצמי כל שבוע מחדש לצאת לקבלת שבת. לפעמים הייתי יוצא ומתיישב בבית כנסת לרבע שעה וחוזר בריצה הביתה. לפעמים סתם הייתי הולך והולך והולך עד שהחשיך וחוזר בריצה הביתה. הבנתם כבר את הקושי והחרדה.
תמיד קשה לי כשאני יוצא רענן ומקולח בבגדי שבת אל הרחוב בערב שבת, מצד אחד האווירה קדושה ואני באורות, ולפעמים פגם קטן בחוץ הוא פגם גדול בפנים. ככה זה כשאין חוסן נפשי אישי. לראות פתאום איש (אני מדבר על אנשים שנראים כמוני, בבגדים לבנים וכיפה) צועק או מקלל או מתנהג באופן בוטה, אפילו סתם כך ברחוב - זה משפיע על הנפש אני לא יודע להסביר. למה שאצא? למה שאפגע? למה שלא אשב בבית ואשיר עם עצמי קבלת שבת ואלמד עם עצמי?
קצת התפזרתי אבל זה רקע, הנקודה שלי היא דווקא הפוכה. כמה משפיע על הנפש פתאום הבן אדם ההפוך, זה שחולף מולך במדרכה בערב שבת ו-וואלה שניכם הולכים לקבלת שבת או חוזרים מערבית, אתה בבית כנסת בקצה הזה של הרחוב והוא בבית כנסת בקצה השני. ו-וואלה נכון, זה לא אולי לא הכי המנטליות של הקהילה והאזור והעיר, והמקום מעורב מכל מיני טיפוסים כמוך ולא תמיד קל, אבל הוא בוחר בכל זאת להסתכל עליך בעיניים להאיר פנים ולהגיד "שבת שלום". רק רגע של חיוך ושבת שלום, לא יותר מזה. אולי אתה מכיר אותו מהשכונה ואולי למדתם ביחד לתקופה לפני שנים, אולי הוא זר לגמרי - זה לא משנה. כמה זה הופך לי את הלב באותו רגע כמה כוח זה נותן. ואולי אני לא אדע להתמודד עם זה באותו רגע ובכל זאת אברח אחרי רבע שעה בבית כנסת הביתה, אבל דבר אחד אני מבטיח: אני אזכור את החיוך את האדיבות, אותה מחווה קטנה של החסד הזה - גם שבת הבאה. ובאותה שבת הבאה כבר יהיה בי יותר כוח בזכותו להישאר עד ערבית. ובשבת הבאה בזכות אותו אשכנזי סנוב (סליחה על ההכללה) שבכל זאת כיפף קצת את המידות שלו היום ובחר ללחוץ לי את היד ולכבד אותי במחווה הקטנטנה הזאת, יהיה בי עוד כוח לשבת הבאה להגיע ביום אחר כך למנחה.
לא צריך ליפול על אנשים אני לא מאמין בזה, אבל התייחסות כזאת קטנה וטבעית שעושה לא פחות טוב לאדם שעושה אותה (אותו אחד שחולף ברחוב שמרגיש שבירך לשלום את אחיו, אותו אחד שנכון, כבר מבגור ועם הצרות שלו ומה לו ולי - ובכל זאת מצא לנכון להאיר פנים לרגע, ללחוץ יד או לבקש ממך לעזור לו לסדר את המפה הלבנה על השולחן גם אולי כשלא היה צריך אותך ובטח ראה עליך שאתה מעופף ועצוב ויותר טבעי לו להימנע) התייחסות כזאת יכולה גם לעשות הבדל עצום, עצום, שאין לתאר. מים על נפש מדוכאת של אותו הלך או אורח שלא רואים כל יום (כמוני בסיפור) כי לך תדע מה הוא עובר בינו לבין עצמו.
זה מחויבות לי ולכם ולכל אחד. אם ה' נתן לך כוח אפילו רק מעט יותר כוח מהשכן שלך, תבין שהכוח שקיבלת לא שלך אלא קיבלת על מנת להשפיע - ואז אתה קונה אותו באמת ויתקיים בך.
ובשבת אחרת גם אני אלבין שיניים למישהו ברחוב ואברך בשבת שלום. ואם אין לו כוח להכיל יותר או שלי כוח לתת יותר - אז לא יותר מזה, אבל לפחות זה חובה עליי. ולעוד שבת אחרת אני אוכל גם לשאול לשלומו ואולי בעוד זמן כשאראה אותו בבית כנסת כל שבת גם אזמין אותו לסעודת שבת אפילו שזה הפך הטבע. ואם לא? החסד בכל מקרה קיים כבר משלב הארת הפנים והברכה. והוא ברכה לנותן ומחולל פלא עצום במקבל.
בבקשה אנשים תהיו אנשים, מחווה קטנה, הארת פנים - מכלי ראשון, זה מספיק כדי לשנות חיים של בן אדם.
מזדהה. ישר כח!פתית שלג
להרגשתי הענקה של הארת פנים רק מוסיפה כוחות נוספים❤
זה תמיד תמיד נכוןייתי ואחמיניהאחרונה
בסיס הקיום שלנו הוא הארת פנים, זה הבסיס של ואהבת לרעך כמוך ועל זה אמר הלל הזקן - עומדת כל התורה.
זה ברור ומובן שזה מרומם את רוחך ועושה לך טוב.
זה נכון לגבי כל אדם, בכל מצב נפשי.
וכן, תנסה גם אתה, בכוחותיך שלך, למי שאתה יכול - אם זה לילד קטן ואם זה למבוגר שיושב על ספסל. תאיר פנים - זה יחזור אליך, ממקומות לא צפויים.
רק לי התמונה הזו מייצרת רעש ויזואלי פסיכי?משה
אני חושב שלא הייתי שורד שלוש דקות במשרד כזה רק בגלל ההצפה
(צילום: יח"צ רמי גרינברג ר"ע פ"ת)