פורים הוא החג האהוב עליי! אני בנאדם סופר יצירתי, מבחינתי להתחפש לעבודה, תחפושת זוגית למסיבה ותחפושת משפחתית ועוד! כל עוד זה בטעם טוב בלי ויכוחים עם הילדים, עומס של משלוחי מנות שמוציא מזה את הכיף, וסעודה שתמיד מתחילה מאוחר מדי וצריכים להיות עם כל המשפוחחחחחה.
להיות במסיבה מחופשת זה כיף, לאכול ולשתות זה כיף, לשמוע שיעור טובה מחבר זה כיף.
א ב ל,
בשכונה בה אני גרה זה הופך לכזה פסטיבל.
מחכים למעלית מלאאאאא זמן כי כולם בבניין ובשכונה הדתית מעבירים משלוחים, במקום כיף וקלילות או שמחה אני מרגישה שכל היום אני מסונדלת לזה. ומילא לתת לשכנים ולמשפחה, גם לילדים מלא ילדים אחרים מהבניין מביאים. זה חמוןד ומעצים אבלך גם מחרפן ומעמיס שבא לי לברוח.
ככה אני, חושבת אחרת, אוהבת להיות שונה, העומס מלחיץ אותי והציפיות וההתעסקות-למה לא להיות בפורים בים בתל אביב ולהשאיר את ההנאה המפוקפקת הזו לאחרים?
אמרתי לבעלי שהשנה, אין לי כוח למשלוחי מנות ובא לי מצדי ללכת לים! בעלי אמר לי "ממש", בגיחוך כאילו אני הזויה
אבל אמר, תכיני כמה וזהו, הכל טוב.
ומה מעצבן? בכ"ז נפלתי לזה. החלטתי להקדים ולסיים ולהכין כולל אקסטרות ושבעלי יתן. קניתי דברים, הכנתי עם הילדים מראש לחברים שיהיו מלא מוכנים למקרה שנקבל עוד (החלטתי להקדים, א. מי יודע מה יהיה עם איראן? ב. אין לי כוח להיתקע בשני-שלישי ולהכין). ועדיין אני מוצאת את עצמי מכינה. כאילו, אי אפשר להימלט מזה אה?
ותמיד מתחשק לך להוסיף, ולקנות עוד, אני לא מסוגלת להסתפק במשהו סמלי.
מתבאסת על עצמי. שבכל זאת נפלתי לזה.
ואח"כ לריב עם הילדים על ממתקים כי הם לא מסוגלים לעצור את עצמם, להוסיף עוד משלוחים וכל הלחץ הזה ואז להיתקע עם מלא חמץ ולהשמין ברמה אחרת, כ"כ הרבה הכנות לחג שמסתיים בצ'יק.
אין דרך אחרת לעשות את זה?????????
שרשור- נחשי מי הרבנית!