השבוע היה לי קשוח מאוד פיזית, גם לא ישנתי בלילות. הגעתי לשישי גמורה מעייפות. השארתי מראש את בעלי היום בבית ולא הלך לעבוד. ועדיין-
הילדים לא מקולחים, עם הבגדים מהבוקר.
הבית לא הכי מסודר וגם לא שטוף.
קניתי אוכל מוכן.
הכביסה תלויה באמצע הסלון.
מחר עוד זכור, ואצלנו מקפידים ממש ללכת.. ואין לי כוח.
להגיד שאני שלמה עם זה ששיחררתי והקשבתי לגוף שלי ונחתי, ונכנסתי ככה לשבת ולא נורא שהכל לא מושלם?
ממש לא… כולי עצבים בגוף.
כשיש מסביבי לכלוך ובלאגן בראש שלי גם בלאגן.
(מקדימה לשואלות איפה בעלך 
- בעלי יאמר לזכותו שהוא ממש עזר היום עם קניות, לפזר ולקחת מהמסגרות, לשמור על הילדים בשוטף להחליף להאכיל, להבריק את המטבח והשרותים… וכולי.
אבל זה לא מספיק לאיש אחד לסיים בחצי יום הכל לשבת)
הכי חשוב אבל שתהיה שבת שלום ושקטה לעם ישראל.
והלוואי שארגע קצת.
