עם כל הכאב על התהיות לגבי המחבר, הספרים דלו מצוינים. גם חלקם בעלי סגנון מאוד חרדי (לפחות כשאני קראתי אותם כילד, זה יותר התאים לחרדים מודרניים, אבל אולי היום זה מתאים לכל הקשת החרדית).

ויש את שאר הסופרים החרדיים הקלאסיים, מנוחה ברקמן (ילדי שי), שרה קיסנר, לאה פריד וכו וכו

עם כל הכבוד, אני בטוחה שארון ספרי הקריאה של ילדים חרדים, רחב הרבה יותר מספרי חיים ולדר.

למיטב זכרוני הוא לא הודה באשמה או הביע חרטה. למיטב זכרוני משפחתו לא גינתה.

אם את רוצה לפרנס אותם עם זכויות היוצרים- בכבוד.

אם את רוצה שילדיך יקראו ספרים שנכתבו ע"י פדופיל- בבקשה.

בעיניי להביא ספרים של חיים ולדר בשביל "ספרים נקיים"… מותה של האירוניה.

נקיה או לא שככל שהאדם היה פחות מוסרי בעצמו הוא בדרך כלל כתב טוב יותר

דוסטייבסקי, דיקנס, גתה, וולבק, אסימוב ועוד מלא

בטח במוזיקה

רוב אם לא כל מייצרי התרבות והמוזיקה הם לא כאלה מוסריים, דתיים או לא, מתנזרת מכולם או שולדר זה איזה סמל?

העניין עם וולדר הוא להוקיע אותו, למען ישמעו וייראו. לכן, גם אדם שיקרא ספרים של דסטייבסקי ויזמע מוזיקה דל וגנר, יחרים ספציפית את וולדר.

למה בכל זאת הצעתי את וולדר?

1. לטעמי הוא סופר ברמה הרבה יותר גבוהה מרוב הסופרים החרדים לפניו ואחריו.

2. סביר להניח שגם ככה הספרים שלו לא נמכרים בחנויות וזה רק להביא הביתה לילד. לא רואה איזו בעיה קיצונית בזה שילד יקרא בזה.

נכון שאין בדרך כלל קשר בין איך שהסופר כותב לבין האישיות והרמה המוסרית שלו,

אבל אפילו כך, אז לא נשאר כמעט מה לקרוא!

ואם מדברים על סופרים אנטישמים, אז בכלל סגרנו לעצמנו לקרוא כמעט כל סופר נוכרי....

זו דילמה, באמת.

אגב, אם מישהו קרא את "איש קטן גדול" של הנס פאלאדה, יכול לראות זאת חד וחלק -

שם זה סתירה חדה בין הדמות שאותה מגלם שחקן לבין התנהגותו במציאות.

עצוב באמת.

ואנחנו - מה עם המסיכות שלנו?

X

הספר שציינת מעולה גם אם תוקף את הענין הזה מזווית שונה לחלוטין

מה עם המסכות שלנו? שאלה נפלאה אם תהיה לך תשובה שתפי

מוסריים גם מוסריים

די מורכב בטח לא נתפס אז כאיזה מוסרי גדול בטח עם הפילגש ההיא שסירב להתחתן איתה כריסטינה

הרמן הסה לא נטש את המשפחה שלו להתמוטטות בשביל ללכת לכתוב? גם מאן

טולסטוי אולי היחיד מאלה שציינת שמתייחס למאבק הזה אבל הוא לא היה חסר מאבקים או נסיונות גם אם לא ניצח בכולם

כלל האצבע הזה מדויק, תבדוק

גם אריך קסטנר וגם דיקנס, לא היו צדיקים גדולים , אם אני לא טועה...

לגבי חיים ולדר:  לא בטוחה שבגלל שנאשם במה שנאשם ומשפחתו לא מחתה (או אולי כן?

לא יודעת, ואיני חושבת שזה לחובתם.  הם נפגעו מספיק. ה ו א  היה צריך להתנצל, למה הם?

מה הם עשו?  הם לא סבלו בגלל כל הסיפור? איזה בושות!) - אז בגלל זה אי אפשר לקרוא את

הספרים שלו; כי אם כך, אולי כל הסופרים שהוזכרו קודם לכן - גם את הספרים שלהם אי אפשר

לקרוא (מי שקורא)?

ייתכן מאוד שולדר עצמו נפגע כילד וזה היה עצמו כמו מחלת נפש. לא מטופלת....

זה לא נותן חלילה וחס לגיטימציה למעשיו, אבל אולי יכול להסביר איך הגיע למצב כזה.

נכון שהם לא היו פדופילים (יש לשער) ולא הזיקו לילדים (יש לשער...), אז זה פחות

נורא. אבל להזניח ולהתעלם מאשה שילדה לו ילד (לא זוכרת כבר מי זה היה, נדמה

לי אריך קסטנר, או דיקנס...) - זה גם לא מעיד על מידות תרומיות במיוחד, וגם הם

כתבו בזכות אנושיות והגינות ומוסריות.....   כתבו.

נכון שמי שרוצה ויכול באמת לחיות על טהרת הקודש, לא שייך שיקרא ויכניס

הביתה שום, שום ספר חילוני כזה או אחר. לא פרוזה ולא שירה. כלום.

כי נכון שהאופי וההתייחסות לחיים עלולים לבצבץ בכתיבה. לפחות להיכנס

בדלת האחורית.....

אני, כשילדי היו קטנים, כן הבאתי ספרות לא דתית לילדים מהספריה

אבל מאוד נזהרתי; ג'ול וורן וכאלה.

כי קראתי את הספרים האלה כילדה וקשה היה לי להשתחרר 

מהגרסא דינקותא, וזה השפיע גם על הילדים.

לא מכירה את ספרי הילדים החילונים של עכשיו, אבל שמעתי

מחברה ספרנית  שמעורה מאוד מה קורה בספריה, שחלק מהם, מוקצה מחמת מיאוס; אוי ואבוי

אם ילדינו יקראו אותם!

אם כבר מביאים, הייתי מציעה שאחד ההורים יקרא את

הספר קודם. ויראה אם אין משהו של תועבה או חוסר

צניעות. 

בעיה נוספת (לא יודעת איך זה במגזר הדתי-לאומי

וגם לא יודעת איך הספרים במגזר החרדי, עכשיו) 

שברגע שקוראים את אי המטמון  למשל או ספר

אחר מסוג זה - לא כל כך רוצים לקרוא ספרים

דתיים - במיוחד אם יש בהם מוסר השכל

בוטה.

וזה מעורר שאלה נוספת, לפי דעתי:

האם עדיף לתת לילד ספר שהוא לא משהו

מבחינה ספרותית, אבל עם ערכים שלנו,

או ספר טוב מבחינה ספרותית

אבל או שאין בו ערכים או שיש בו, אבל

לא משהו (במקרה הטוב).....

ועוד שאלה (סלחו לי ,אני כבר תחת

ההשפעה של הקושיות....):

האם א נ ח נ ו  יכולים להבחין

בכל מיני דקויות בספרים כאלה -

מבחינת ערכים ומוסר, המושחלים

ביד אומן, בין דפי הספר - כדי שנדע

להרחיק את י לדינו מהם?....

יש ספר שהוא דיאלוג בין הרב סבתו

לרב ליכטנשטיין (אני לא טועה בשם, נכון?)

שהיה אמנם ראש ישיבה אבל גם דוקטור

לספרות אנגלית (?) מהרווארד (נדמה לי).

הרב ליכטנשטיין אמר שהכי מסוכן זו

ספרות ילדים חילונית או להבדיל גויית -

משובחת. מפחיד!

מי שיכול לוותר על זה - אשריו וטוב לו!!!!!!

לגבינו, המבוגרים, אני הייתי נזהרת לקרוא

ספרים פילוסופים וכאלה, של גויים.

גם ספרי אוטוביוגרפיה, לפעמים לא עושים

רושם טוב על הסופר המצויין...

וזה די בולט.

הבאת דוגמאות די טובות לגבי ג'ול וורן בטח. לא מבין מה הבעיה שיכולה להיות בו וגם לא רואה אקט חינוכי משהו לחקור בציציות של כל אחד ולחפש בכוח איך הוא חי ומה הציון המוסרי שהייתי נותן לו כל עוד הספר טוב.

לילדים זה הרבה יותר פשוט בטח כשניגשים לקלאסיקות או לסיפורים בלשיים.

כמבוגר אני לפעמים רוצה לעורר את הביקורת הזו על כל מיני תופעות אני לא בא לייפות את העולם. לא יודע למה הרב ליכטנשטיין התכוון אולי לספרות הישנה יותר הגרמנית והבווארית שבאמת שרוטה. ברור לי שכד"ר לספרות הוא קרא וצרך הכל בלי צנזורה.

את חושבת שכל אחד בודק ככה לגבי תכניות? ועד מתי? אני לא מחנך עם אזיקים אני נותן בחירה ומאמין צריך שליטה עצמית לפני הכל

בס"ד

הנה כמה ספרים למבוגרים שהיו טובים בעיני.

ל"ק = לא קראתי אבל עושים רושם טוב.

יפן   - רח' הפרחים הלבנים  - מלחמת העולם השניה מהצד האזרחי היפני

         חכמת (או מתנת) המספרים (יש ספר בשם דומה איני זוכרת אם חכמת המספרים או מתנת..) אשה שהלכה לעבוד אצל פרופסור דמנטי.ספר קטן ופשוט ויפה. 

         סודוקו רוצה לחיות - הפצצה האטומית על אחת משתי הערים ביפן. סיפור נוגע ללב. מתאים גם לנוער. בהחלט.

סין   מוות בשנחאי (קומוניזם בסין)

       ברבורי פרא  (  "   ")

      עץ  המשי     (  "    ")

      סיפור כתוב על מניפה

קוריאה - מחפשים את אמא

מסעות:

מסע קונטיקי   - לאיי הפסחא עם רפסודה 

אינדיורנס        - לקוטב. 

שלוש כוסות תה - אגגניסטן או פקיסטן

בדד - ריצ'רד ברד, חוקר קוטב שעשה שם... התבודדות. 

חינוך מיוחד לסוגיו:

דיבס, הילד המחפש את זהותו - וירג'ינה אקסליין

ילד אחר - אוטיזם. אם אוסטרלית כותבת על בנה

טוד - אם הכותבת על בנה. פיגור קל. שיטת פילדלפיה (?)

ספרי שואה:

הרוח שגברה על הדרקון - ספר קשה ונפלא גם יחד

תקוות השני - מחבוא של משפחה יהודית

בת עמי - על השמדת יהודי ליטא, הדסה לוין. מדהים ועצוב. לא מחנות

לך לך בני, חיים שפירא - הרקע מלחמת העולם השניה. לא מחנות. ספר נפלא.

רקויים גרמני - עמוס אילון (?) - עיוני. מרתק ומעורר מחשבה.

ניחוח פרחי השלג - יהודים במחבוא. הונגריה.

אהרן אפלפלד

הרב אליעזר ננס - סיביר (שכחתי את שם הספר, אבל, וואו!)

ספרים קלאסים וכאלה שכמעט:

טולסטוי

תומס מאן , בית.....

יריד ההבלים, תומאס הארדי

המינגווי

עדין הוא הלילה, סקוט פיג'רלד

ג'ון סטיינבק

ויליאם פוקנר - ל"ק

נפשות מתות, גוגול.

הדבר, קאמי.

התפשן בשדה השיפון, סלינג'ר

עריסת הבמבוק - אברהם שוורצבאום

לבנות ארמונות עם כפית - איריס...

יהדות מעבר להרי הקרח (לא על רוסיה) - הרב ישראל וובר. משעשע ומקסים.

יד באפילה, אידה נודל. מסורבת עליה. נפלא

לא אירא רע, שרנסקי

היום אינו כלה.

צייד בודד הוא הלב - ל"ק

אל תיגע בזמיר, הרפר לי - רגיש ונפלא. גזענות בדרום ארה"ב

לטובת הילד - סופר בריטי

על אנשים ובעלי חיים:

כל הספרים של הוטרינר האנגלי ג'יימס האריוט  - מקסים!

היער השיכור  - ג'ראלד דארל מסע איסוף בדרום אמריקה

חברברי הסוונה - "    "     "     "   באפריקה

שאר הספרים שלו - לא.

חיות הבר אשר אהבתי

בינתיים, זהו.  אוסיף בהמשך בלי נדר.

לבדו ימות אדם - מלחמת העולם השניה. מרתק.

אז הנה עוד:

לבדו ימות אדם

לא בלי בתי (אקטואלי!), בטי מחמודי

שרופה  - רק לבעלי עצבים חזקים.

משחקת באש, טובה מורדו

גאולה שירה, נועה ירון

אמונתך בלילות (יש 2 ספרים בשם זה, שניהם מומלצים)

תינוק שנשבה, כרמלה רייס

להיות יהודי - וואו! על הרב יצחק זילבר זצ"ל

אל תשלח ידך אל הנער, הרב לאו

האי של סופיה, ויקטוריה...?

אלף עולמות (על הקמת בית היתומים בלומנטל), מרתק.

גאווה ודעה קדומה, ג'ין אוסטין

ספריו של הרב סבתו

מתוך ההפיכה, פועה שטיינר (גם לנוער)

אילן גדל בברוקלין , בטי סמית (רק הספר הזה שלה)

במערב אין כל חדש

החייל האמיץ שוויק

המלחמה על ירושלים

חזרה הביתה (?) - חייל שנפצע קשה והשיקום שלו. 

פציעה, אבי תמר

מעולם לא הבטחתי לך גן שושנים - מחלת נפש. ספר קשה.

רחוקי שלי, יפה ברוש - על הלום קרב. ספר קשה.

שבוע טוב לכולם!

ספרים שהרקע שואה:

מאה ילדים שלי, לנה קיכלר זילברמן

הילדים מכיכר שלושת הצלבים. ילדי רחוב יהודים בתקופת השואה.

בקצה היער, אירית קופר - מנזר

בחסדי זרים, עיוני, ילדים יהודים אצל גויים, במנזרים

יסר יסרני...., הרב גיברלטר

אש להבה, 

כוכב בעלטה, רותי זיידמן. (יש לה ספר המשך כשעלתה לארץ. מנחם.)

כחש, בן הכט - חשוב. מדהים!

בסתר רעם, אסתר פרבשטיין, יהדות פולין והסביבה בשואה. ספר מחקרי. חשוב.

בסתר המדרגה, "     "      "   . יהדות הונגריה בשואה.  "   "

ליל הבדולח, ההסטוריון מרטין גילברט

אושוויץ ובעלות הברית ,  " " "

לא לבדי.

מתמקד בספרות הקלאסית שהמלצת, הייתי מוסיף עוד כמה אבל הכיוון נראה טוב

תודה

כבר כתבתי כאן במפוזר כל מיני סופרים וספרים. אם תרצי אקבץ עוד כמה.

לא כתבת מה כללי הקריאה והצנזורה שלך ככה שנמנע מלהמליץ עד שאדע

אם לא קשה לכם מדי.

תודה.

על מצבו של האדם

החיים כמשל

מות הזקן

מול היערות

הכתם האנושי

אנה קארנינה

נפשות מתות

כה אמר זרתוסתרא

לילות לבנים

סוד בוער

נתראה באוגוסט

הקיץ האחרון בחייו של קלינגסור

(שעה חופשית, אשתו-עמנואל ברנהיים, חדר 411)

נמלים- אורפז

מימים ימימה

נערות- עמליה זיו

אדיוט

הקוסם מלובלין

השטן במוסקבה

זכרון דברים

אחרית דבר

קפקא...

מה שעולה לי סתם ככה ובעיקר מיין סטרים חוץ מכמה החרגות

ג'וקים ישרדו את השואה הגרעינית הממשמשת ובאה לא היית רוצה להיהפך לאחד ולשרוד?

סיפור יפה נרקם כאן תראי

לא הייתי רוצה לשרוד בצורת תיקן....

מקווה שנשרוד כי השם ירחם עלינו. בכל זאת, משתדלים לעשות

את רצונו, על אף שלא תמיד עולה בידינו 

כואב. כואב זה שבתוכו הוא נשאר אותו אדם שהיה אבל המראה

שלו כל כך סתר!  וזה קרה לו בלי שום הכנה מוקדמת. בלי שום

התראה, אזהרה, משמעות. מפחיד ממש.

אולי זה מה שמרגיש מי שמתגלגל באיזה בעל חיים?

חושבת שאלה הם היסורים הקשים ביותר.

וכמה ממהר האדם לשכוח את כל הטוב, כשהוא

מרוכז כולו רק במראה החיצוני שהשתנה.....

ומכאיב

לא הייתי מזלזל במראה החיצוני בטח לא במקרה כל כך קיצוני

נגע בנקודה

בכיתי ממש לקראת הסוף. זוועה דיסוציאטיבית

ברגע שבו האחות נשברת עם האלטרואיזם שלה ואומרת שהוא מגעיל - קשה מנשוא

קראתי מזמן מזמן, כנערה. בזמנו הייתי המומה. יש משהו רוחני בספר

אבל עד כמה שאני זוכרת, יש בו גם משהו מעוות. קצת סוטה ודי

הרבה נצרות.

שמעתי שבסוף ימין פנחס שדה חזר בתשובה (עם רבי אושר פרוינד זצק"ל).

היה משהו מיוחד

פנחס שדה בלשון עדינה לא בא לי טוב בפן האישי ומה היה לו בחיים אבל בכתיבה, לא השירים אלא הפרוזה, מעוררת עניין ומחשבה.

לגבי הנצרות מסכים הוא לא מסתיר את זה. גם נצרות ובכלל חיבה לכתבים ודמויות אזוטריות כמו יעקב פראנק אבל אני לא קורא אותו בשביל ללמוד תורה אני קורא סיפור ונחשף לתרבות שונה ממני. אני לא קורא מתוך הזדהות או רצון להזדהות. יש שיפוטיות בקריאה ובעידן הפרוגרסיבי הדפוק הזה זה דווקא מבורך ומצוין.

אני מחכה למי שיקרא אותו ויקלל אותו ויגיד שהתוכן בעייתי אבל הכתיבה טובה. תשפטי, תביעי דעה תדייקי את היצירה של עצמך

אולי כי מי חשב על יהדות אז? אם אני לא  טועה. אבל בסוף ימיו שב הביתה, ישתבח שמו.

שזה תורם לאיכות הכתיבה ומן הסתם לבן אדם כבן אדם מורכב יותר ולא איזה יצור מתמטי יבש וסטרילי

החיים מורכבים יותר מהדיכוטומיה הזאת של נקי או לא שחור לבן

תורם. אבל המורכבויות האלה, לא נגמרים טוב בדרך כלל,

לא? ומדכאות. ופסימיות. מן פקעת נואשת שאין ממנה

מוצא. לא?

למשל, הדבר של קאמי,

שהוא מצויין לדעתי. 

אבל כל כך לא יהודי. כל

כך עוסק רק בכאב של האדם

המתמודד לבדו, חסר אונים,

עם כוחות חזקים ממנו.

עם שמים ריקים, אכזריים....

קראתי אותו מזמן מזמן

וזה מה שאני זוכרת.

נכון שזו חוויה לקרוא אותו.

אבל שוב, מעבר להנאה מספר

איכותי וסופר מוכשר - מה הוא

נתן לי בעצם?

נכון. זו הנאה. כמו הנאה

אסתטית מתערוכת תמונות.

ספר טוב  זו הנאה אינטלקטואלית,

לא כך?

אבל לא קראתי את רוב הספרים

המומלצים כאן. אם הם לא מדכאים

ופסימים במיוחד, אנסה אולי, בעז"ה.

תודה!

כמו שהחיים עצמם הם פקעת נואשת שאין ממנה מוצא

זה אולי לא מתאים למי שלא גיבש את עצמו עדיין אבל מצד שני זה עצמו תורם לגיבוש אז אני בעד

בעד מורכבות בכללי

הרדידות הזאת מדכאת

פירוש "פקעת נואשת שאין ממנה מוצא"?  

מסכימה שספרות כזו מרתקת, אבל....

אולי אני באמת רדודה; אבל הייתי רוצה לשמוע

מה בעיניך ספר רדוד, למשל.

מהתגובה לגבי הפקעת

לגבי הרדידות עולות לי כמה דוגמאות אבל לא מחלק ציונים זה בקטע אחר של למה למנוע טוב ועומק עם כל מיני דרישות אבסורדיות של נקיון או שפה כשהתנך והגמרא עצמם מלאים במקרים מזוויעים עם לשון לא פוליטיקלי קורקט בכלל כאמירה חינוכית ובכלל שאין להימנע מהחיים וצריך להיכנס אליהם בשביל ללמוד ולצאת אנשים גדולים יותר.

סתם רדידות זה לנסות לחיות בתנאי מעבדה ולאנוס את העולם להיות מה שהוא לא

יכול להיות ספר נקי ומוסרי טוב ואיכותי ולעומת זאת ספר "העולם הגדול" רדוד.

רדידות בעיני זה חוסר עומק; שטחי. דמויות רדודות שחור לבן וכו'.

כי מה? לא ברור. אולי משהו עם הזקן

זה דווקא מאוד דתי ורוחני מעודד משמעות ומעבר

לא מוכר לי. מאיזה ספר?

אגב, גם טולסטוי, לפי מה שקראתי, לא בדיוק חי לפי הפילוסופיה שלו...

משתדלת להתנזר מספרות ושירה של אנשים כאלה

אומנות מביעה את נפש היוצר

זה משפיע על הנפש מאוד

ספרים כאלה, ולהינות מהרמה שלהם, לפעמים קשה לו להפסיק לגמרי.

אני, עכשיו, כמעט לא מביאה ספרים כאלה מהספריה. או שמביאה 

ומחזירה כלעומת שהבאתי. אולי פשוט כבר אין לי סבלנות לקרוא

אותם, והם באמת כל כך לא יהודים, כל כך עוסקים בנושאים

שהיהדות או מתרחקת מהם או מתייחסת אליהם באופן שונה לגמרי.

עדיף כבר להביא נשיונל ג'אוגרפיק..... משתדלים לבחור משהו

נורמלי פחות או יותר...זה נגמר מהר....לא סוחבים את זה בראש

הרבה זמן, וזהו.

אבל, כפי שכתבתי למעלה, יש לי רשימת ספרים שלענ"ד

אפשר בהחלט לקרוא אותם ולהינות מהם, למרות שרובם

נוכריים. אבל הם אנושיים.

הקטע שהבאתם, לא נשמע מאפיין את טולסטוי, או שאני טועה,

כלומר, השפה....

צריך לראות את כל  הקונטקסט, כי קטע כזה, יכול לאפיין

סופרים אחרים גם והוא , לענ"ד, לא מאוד חריג או יוצא

מן הכלל, ברעיון שלו. חושבת.

ובעצם, גם אנה קרנינה הוא לא ספר מוסרי, למרות הסוף

של הגיבורה (כמו אצל פלובר ב"מאדאם בובארי" ואצל

אמיל זולא (אגב, חושבת שגם אותו אפשר להוסיף לקלאסיים, לא?)

זה תלוי באמת מה כל אחד מוכן לקרוא. אולי לאנשים

דתיים ושמורים, באמת לא מתאים שום ספר שיש בו

אפילו שמץ של אזכור מיני. הלוואי עלי.

פעם הצעתי למישהי ספר שאהבתי והיא שאלה אם

כדאי "להתלכלך" עבורו, אם הוא שווה את זה.

באמת לא ידעתי מה לענות; לי, ( למרות שהייתי

מעדיפה את הספר בלי), זה לא כל כך הפריע

כי זה לא היה "לשמה";

לא משהו הקשור לבינו לבינה, אלא תיאור של

איזה סוטה שהסתובב בלי בגדים וזה קשור 

לנושא של הספר, ומדגיש משהו חשוב -

לא סתם תיאור כדי לרצות את הסקרנות

והמשיכה של הקורא לעריות,

ולמכור עקב כך, את הספר

יותר טוב. 

לא אקרא שום ספר מהסוג הזה

זו בדרך כלל גם לא ספרות טובה. ממש לא.

אז את צודקת שזה לא איזה מסמך היסטורי מחייב אבל יש לזה מקבילות כבר בספרים שלו ובאופן שבו הוא חי. לא חושב שהוא היה קדוש אבל כן התייחס לדברים שליליים כשליליים. כן היה לו מצפון עם כיוון מוגדר ביחס למוסר. גורקי מעיד שכתב את הרשימות תוך כדי השיח עם טולסטוי ושהוא עצמו ראה אותן אז בשבילי זה מספיק.

בכל אופן הקטע שתיארת לא מהווה איזה בעייתיות בעיני. מדברים כאן על צניעות אינטימית או על מחיקת מציאות וחיים?

אדם שמאבד את הדעת ומתחיל להתפשט זה לא אינטימי ודווקא מכוער וכואב. מי שקורא את זה כאקט לא צנוע הוא בעייתי בעיני עם מוח מעוות. לא יודע מה זה להתלכלך זה נשמע לי יותר ויותר כמו אובססיה למיניות שפשוט לא מדוברת.

כמו לשאול מישהו על מה הוא חושב אחרי שאמרו לו לא לחשוב על פיל סגול... נשמע שהציבור שמבקש את זה לא הכי "נקי" בעצמו בלשון המעטה

בקשר לקטע, זה תיאור בוטה. לא רק אדם שמתפשט. כן? סוטה.

חושבת שאתם מבינים שיש ספרים שהם גועל נפש מרוכז

(ספרים שהנושא שלהם הוא חד משמעי!)

איני רוצה לתת דוגמא, כדי שלא תקראו כדי לבדוק...... 

אין קשר בין זה לבין נקי או לא

אולי אפילו הפוך

את ולדר קראתי כילדה. שום סיכוי שספר שלו יהיה כעת בבית שלי. לא לתרום אפילו, אלא למחזור נייר.

אייל גולן? לא ולא. ילדה אמרה לי פעם- אמא לא מרשה לי לשמוע שירים שלו כי הוא איש רע.

אריק ברמן- דווקא אהבתי את השירים. לא בקיאה אם הוא גם עשה מעשים, אבל בהחלט היו לו התבטאויות בעייתיות וכל השירים שלו מחוץ לפלייליסט.

דואה ליפה עוכרת ישראל לגמרי אז גם היא בחוץ

זה דוגמאות שזוכרת כעת.

אתה מנסה להגיד שזה בגלל שהוא דתי? נו באמת. גם לא בגלל שהוא חרדי. זה בגלל שהוא פדופיל ועשה מעשים מזעזעים. 

אני פשוט מנתק בין התוכן ליוצר אני לא מתחתן איתו ויש גרועים ממנו בהרבה שנמצאים בקונצנזוס

אל תגידי לי שאת לא שומעת פינק פלויד

לנתק בין התוכן לבין היוצר? ניחא. אבל יש זכויות יוצרים וזה, מכיר? אתה מפרנס פדופיליה (שוב, המשפחה שלו התנערה? והם מן הסתם היורשים)

פינק פלויד אני לא שומעת וגם לא מכירה את הסיפור סביבם. נראה לי אני לא בגיל…

אבל הנה, את אריק ברמן (שאני מחבבת מאוד את שיריו) פסלתי בגלל דברים שהם פחות מאונס של ילדים.

והספרים שלו עוסקים בילדים ומיועדים לילדים, כן?

היא ביקשה ספרים נקיים לילדים.

זה ספרים נקיים?

ואיך אפשר להפריד בין יצירותיו של אדם שעוסקות בילדים לבין האדם שפגע *בילדים*?

הוא מיתמם להיראות "מגן הילדים" בזנן שהוא מתנהג כמו חזיר מהמדרגה הנמוכה ביותר.

אצל ברמן הוא מראש לא התיימר להיות טלית שכולה תכלת, אבל הוא אותנטי וישר מכף רגל ועד ראש. הוא לא פוליטיקלי קורקט ואם עשית לו cancel לאחרונה (🤦🏻‍♂️🤦🏻‍♂️🤦🏻‍♂️🤦🏻‍♂️🤦🏻‍♂️) אז זה בטח היה בהתבטאות שלו נגד #metoo (שאגב, הוא ירד על הברכיים והתרפס והתנצל ועשה תשובה בפני מכונת הcancel  כדת וכדין)...

אבל אם את מזכירה את ברמן ואת ולדר את מחמיצה את הפואנטה! את אריק לא הייתי משמיע בחיים לילדים שלי עד גיל מבוגר, כי הוא אמן "מלוכלך" "מורכב" שאומר כל הזמן רק את מה שעל ליבו.

הבעייתיות אצל ולדר היא הפוכה ב180°... לחנך את הילדים על ספריו זה בעצם להגיד להם שהכל שקר. זו הבעיה הכי חמורה. שכל הרגש שהרגשתי והתרגשתי מושתת על שקר, שזה לא אמיתי, שאין אמת וטהרה בעולם... להחרים אותו כדי "לא לפרנס פדופיל" ולשים אותו בשורה אחת עם אריק ברמן זה טרלול שלם 🤦🏻‍♂️🤦🏻‍♂️

עד כאן קו ההגנה

זכור לי סיפור אחד שלו שממש מלמד על מוגנות

על ילד שהלך עם איש זר

יחי האבסורד

השירים של ברמן לא מיועדים לילדים וגם לא מתאים להשמיע לידם. מסכימה. עוד מעבר למילים גסות, הסיפור שיש בשירים שלו הוא לא בדיוק משהו שילדים אמורים לדעת ולצרוך.

בהחלט מסכימה שיש הבדל מהותי בין אדם שהתבטא בצורה מגעילה והתנצל אח"כ, לבין אדם שפגע בפועל בצורה חמורה, לא התנצל, וניסה לעשות לכולנו מצפון עם המיקום בו סיים את חייו.

כמו גם, ה"אומנות" של ולדר מיועדת ספציפית לאוכלוסיה בה הוא פגע, ומניחה שגם דרך הספרים שלו והפרסום הוא הגיע ליותר ילדים יותר בקלות בשביל לפגוע בהם.

וכן, השירים של ברמן לא בדיוק מתחסדים, בעוד שספריו של ולדר מציגים ילדים תמימים וחמודים וצדיקים. 

אבל אם המשפחה לא חטאה, למה שלא תהיה להם פרנסה?

מה, הם צריכים לבקש נדבות כי ראש המשפחה היה סוטה פושע?

יש ספרים שהסופר לא חטא בעבירות כאלו, אבל הספרים שלו....

השם ישמור!  אז לו, כן מגיע להתפרנס מהספרים האלה?

אבל, כפי שציינתי, איני מכירה את הסיפור לגבי המשפחה,

אולי אתם יודעים פרטים שנעלמים ממני. לא חשוב.

בני ובנות המשפחה יכולים ללכת ולעבוד בעבודה רגילה ולהתפרנס ממנה.

הבעיה שלי היא לפרנס אותם דרך זכויות היוצרים על הספרים של הפדופיל. ספרים שמיועדים לילדים. ספרים שגרמו לו להיות מאוד מפורסם ועם מעמד. ספרים שגרמו לילדים לסמוך עליו ולהאמין בו.

ספרי הילדים שהוא כתב סייעו לו לפגוע בילדים.

האם ראוי בעינייך שיתקבלו הכנסות על הספרים האלו? שהמשפחה שלו תמשיך להנות ממשהו שעזר לראש המשפחה לפגוע בילדים?

בוודאי שהם יכולים להתפרנס. אבל שמקור ההכנסה יהיה קשור בפשע (חוקי ומוסרי)?

מעבר למחבר שלא הייתי רוצה שילדי יקראו משהו שסופר לא כשר בלשון המעטה כתב,

גם על איכות הספרות אני חולקת, שפה מונמכת מאוד ובלי עומק, 

הייתי מחפשת קצת ספרים שיותר תורמים להתפתחות הלשונית, לצד זו הרגשית,

קצת עלילה, קצת מתח, מאוד רדוד...

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.inn.co.il/news/536784&ved=2ahUKEwiby63P0oaTAxWOg_0HHcJDCVQQFnoECCQQAQ&usg=AOvVaw3CUHbp6gtSSeoAsgvNFSB_

ספרי חיים ולדר בטח כבר לא מופצים (עד כמה שזכור לי, הם כן נמצאים עדיין בספריות חרדיות).

לגבי שאר הסורים שהזכרתם. במקרה פגשתי אתמול את אחת מהסופרות הנ"ל והיא נראתה בת 100, חשבתי שהן כבר עזבו את התחום...

ראיתי לפחות בחנות ספרים (חרדית) אחת.

כמובן לא במקום בולט במיוחד, אבל גם לא מוסתר, אלא על מדף גבוה-יחסית.

אני מרשה לעצמי, כי זו לא הסטייה הראשונה כאן (לפחות: תרתי משמע).

מה לדעתכם ההבדל העקרוני והמהותי בין ספרות יפה שמקורה במגזר החרדי, לספרות מסוגה זו שמקורה בציונות הדתית (ניתן כמובן לחלק לפלגים בתוך המגזרים עצמם, אבל כן הייתי רוצה להתמקד בספרים שהתקבלו על רובו של כל אחד מהמגזרים).

21 בבית אחד

המכולת של כרמל

אם קומיקסים זה טוב אז גם קומיקסבא וכאלו...

חבורת תרי"ג

לכל ילד יש סיפור (כמו ילדים מספרים על עצמם אבל של סופר אחר, יש הרבה ספרים בסדרה)

הילדות שלי שומעות וקוראות את התכנים שלהם. לי זה נראה חרדי מדי, סוג של מסיון עדין שמועבר בחכמה לילד.

מעבר לזה, זה מאוד מתאים לבנים ומלא בפנטזיות לא מעלמא הדין ולא מעלמר דאתי. מזכיר לי את "חבורת מצוות" שהיינו שומעים בתור ילדים. לא יודע כמה זה מתאים לבנות...

אני אומר מה הטעם שלי. לא מחייב כמובן...

"כי בא מועד" חנה וובר. היא קוראת לעצמה גם רבקה שזורי.

על זה נאמר: קל יותר להוציא את היהודים מהגלות מאשר להוציא את הגלות מהיהודים!
ספרים נפלאים של רונית לונשטיין מלץ ז"ל שיכולים להתאים!

המושל מארץ דרדרולה

ביצת הזהב

ויש עוד

אמל

ביצת הזהב

ילדת חלומות

עקבות אבודים- סדרה

המסע האחרון של נאן- סדרה

שווה גם למבוגרים

וגם אני נהניתי לקרוא אותו. בהחלט.

יש הרבה ספרים טובים! תיכנסי לאתר/חנות של "פלדהיים", "אור החיים" או "דני ספרים"- המבחר עצום. 

סדרת "החוקרים" של שרי וולך מבוססת על תקופות היסטוריות (לדוגמא: משפט בייליס) ומספרת על חבורת ילדים שחוזרת בזמן עם הרבה דיוק וידע היסטורי. למ. קינן יש גם ספרים  לילדים צעירים (למשל: מולי הרשטיק- הילד בעל הכוונות הטובות). הספרים של תמר מור מצוינים, וכוללים גם ספרי פנטזיה בדיונית כמו "סוד הפלינולה". לשושי ברוידא יש את "תמר ילדה שכזאת" שמיועד בדיוק לילדה בכתה ג'. ואם תרצי בניחוח של פעם- סדרת הספרים של מאיר ברעם "עיר מלוכה", "שעון הקסמים", ועוד... כולם על רקע היסטורי. את כל הספרים האלו הבן שלי בכתה ג' קורא בהנאה. 

אולי ספרים מהסדרה של מנהרת הזמן של גלילה רון פדר עמית? ספר שגם נותן הרבה ידע היסטורי.

לא יודעת להגיד בוודאות סנקי כי מה שקראתי בעצמי היה לפני המון שנים אבל חושבת שנקי.

יש גם ספרי קומיקס מקסימים של יוסי ורותי טורצקי על העלייה מאתיופיה(אחד מהם נקרא המסע לאתיופיה. לא ככה זוכרת שמות של השאר

אבל, לענ"ד, טובים.

אם מישהו מעוניין, אכתוב רשימה.

עיגולים שבלב / מיכל פרץ יהודה - ספר מאוד חמוד על ילד שעובר דירה, פוגש חברים חדשים, ביניהם ילד אומנה. על ההרפתקאות והמעשים הטובים שלהם ועל האתגרים שלו, בין היתר התמודדות עם קושי בקשב וריכוז.

ארמון הקסם, דמויות הקסם / שפרה גליק - ספרים מאוד חמודים על ילדות שהולכת לחוג ציור ומקבלות עט מיוחד וקסום שמתברר שאפשר להיכנס באמצעותו לציור. בכל אחד מהספרים גיבורת הספר היא ילדה אחרת, והיא מתמודדת עם קושי או אתגר. הציור שהיא נכנסת אליו עוזר לה להתגבר ולגדול. ייתכן שיצא עוד ספר בסדרה - כוכב הקסם (הזכרת לי שהילדים שלי בטוח ירצו אותו לפסח אם כן )

סדרת תריסר ילדי קיסר / מחברות שונות - על עלילות משפחת קיסר שלה שנים עשר ילדים. חוש הומור משובח ביותר (הספרים מתורגמים מאנגלית והסגנון חרדי-אמריקאי. לא בטוחה אם ניתן להשיג כרגע בקלות. אולי חלק. היתה הדפסה מחדש לפני שנתיים בערך וחלק מהספרים לא הצלחנו להשיג כי אזלו לחלוטין)

ביצה מקושקשת / אסתי כץ - ספר משעשע מלא דמיון על ילדה שעוברת לעולם אחר בו היא נאלצת להתמודד עם תפקיד חדש כאמא לילדים...

סדרת פוצולופופום / תמר מור - שני אחים שמגלים עולם שלם קטנטן בחצר שלהם, הם נעשים קטנים כדי להיכנס אליו ולעזור ליצורים שחיים בו עם כל מיני בעיות איתן הם מתמודדים ולומדים בדרך כל מיני דברים על עצמם ועל היחסים ביניהם.

סדרת ספרי בנצי / (גם של) שפרה גליק - חמודים ומשעשעים.

סבתא שמחה / יפה גנז - סבתא שמחה ועץ הקינמון, סבתא שמחה והאבן המוזרה בגינה, סבתא שמחה ושבע המתנות המופלאות, סבתא שמחה במסע מסביב לעולם.

ספרים חמודים מלאים בהומור, אהבת אדם, אהבת ישראל, אהבת תורה. יש שם גם התרחשויות פנטסטיות ודמויות מוזרות באופן קצת שונה מהדמיונות של הספרים הדמיוניים האחרים -  אולי לא כל אחד יתחבר...

ולמי שחושש מספרים חרדים, הספרים של סבתא שמחה - הסופרת מהמגזר הלאומי-דתי החזק.

את שפרה גליק אנחנו מכירים והיא אשה נהדרת, חושבת, ערכית.

היכן אפשר לקנות את הספרים המומלצים האלה - בחנויות חרדיות?

שבוע טוב!

לספרים טובים, נקיים לחלוטין ולא אלימים ולא וולגרים, לילד בן 11; קורא הרבה.

הוא מעדיף לאחרונה בדיוני, ואני , הסבתא, לא מכירה כזה .

וגם ספרים אחרים טובים ונקיים. אפשר גם לא משלנו, אבל לגמרי נקיים;

חשבתי למשל על לאסי חוזרת הביתה , אי המטמון (קצת מתלבטת לגביו),

הוא קרא ג'ול וורן ולא התפעל מהסדרה של אנטוני ברקרידג' (ג'נינגס),

למרות שהמלצתי בכל לב...

הוא בוגר ואי אפשר לתת לו ספרים ילדותיים מדי.

תודה רבה!

הסיפור שאינו נגמר, מומו

רוכב הדרקונים

לא בדיוני אבל ספרים יפים-

סוד הגן הנעלם

בן איכרים,סדרת בית קטן בערבה

מכירה בן איכרים וסוד הגן הנעול , את היתר - לא. מתאימים לבנים? ערכיים?

יש שם הרבה פרטים טכניים והרפתקאות.

בכל אופן האחרים- לא יודעת מה זה אומר ערכיים בדיוק... לדעתי הם ספרים חמודים

הסיפור שאינו נגמר ומומו הם גם מעוררי מחשבה

של קורנל מקושינסקי (סופר פולני). יש לו מעולים ממש ממש. מעניינים, מצחיקים, ומרחיבי לב. באחד מהם - השד מהשביעית - יש רומנטיקה טיפונת (נער שמחבב מישהי למיטב זכרוני, לא משהו שהיה מפריע להרבה אבל בספרות חרדית לא היית מוצאת את זה כמובן). בשאר לא זוכרת שום דבר.

עוד ספרים שלו: מסע בסימן כלב (מעולה!), איגרת מעולם האמת, השערוריות של באשה, שניים שגנבו את הירח (קצת פחות אהבתי).

זה לא פנטזיה / מדע בדיוני, אבל ספרים מעולים.

(חותמת שהם נקיים ברמה שמורה בבית ספר דתי עשוי להמליץ לתלמידים לקרוא. לא חותמת על בית ספר חרדי... לא מספיק זוכרת, וכמובן יתכן שיש אזכורים נוצריים ועוד דברים שלא יעברו צנזורה חרדית.)

בספרות חרדית יש ליעל רועי ספרים טובים. חלק קצת פנטזיה אפילו, חלק לאו דוקא אבל פונים דווקא לבנים (כישלונות חרוצים, חמש עשרה ומעלה, אם אני זוכרת במדויק את השמות)

בגזרת הפנטזיה/מד"ב החרדית יש למיה קינן כמה ספרים. יש את סדרת ממלכה במבחן (איסתרק, מהללאל וכו' ..), אבל: א. סביר להניח שהוא כבר קרא, ומנגד ב. הם כן אלימים... (ולא בטוחה שאני ממליצה).

יש לה ספר מדע בדיוני בשם "אל חזור", שמצד אחד היה לי כיף לקרוא ומצד שני גם הציקו לי הרבה בעיות בו, שאני חוששת שמי שקרא הרבה מד"ב עלול ממש להתעצבן מהן.

אולי אגיע בהמשך עם עוד. כיף להיזכר בספרים

בס"ד

גם אני יכולה להמליץ, אם את רוצה. אבל הרוב, לא ספרים יהודים.

סדרה מקסימה.  אולי על "רמונה עולה לכיתה א' (או לכיתה ב', אינני זוכרת)

הייתי מוותרת.

לא רקע היסטורי, אבל כתוב כל כך בחן...

אותה סופרת  - בברלי קלירי - כתבה גם את הנרי מוכר העיתונים ועוד שני ספרים

מקסימים שאיני זוכרת כרגע את שמותיהם.  אולי היא קטנה מדי בשביל לקרוא אותם.

מה עם רובינזון קרוזו, גוליבר בארץ הגמדים, עליסה בארץ הפלאות, בארץ המראות,

אוהל הדוד תום, היידי בת ההרים - כולם או רובם מעובדים לילדים.

אגב, שמעת על ד"ר סוס? ספרים של משחקי מילים המתורגמים נפלא

על ידי לאה נאור וכוללים ציורים חמודים ומשעשעים של המחבר.

תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

ציפיתי למשהו שונה. אינני מתחברת לפנטסיות.

מאוד ייתכן שיש שם מסר ותובנות עמוקות אבל

לא היה לי כח וסבלנות להתעמק בהן.

אשמח לשמוע ניתוח של הספר. האם יש

בו באמת מסר עמוק?

דווקא הפתיחה מצאה חן בעיני -

המפגש בין האיש (קוסם? מכשף?

מחבר בין 2 עולמות?);  השאלות

שלו לנער היו טובות. מציאותיות.

הבנתי שהיצורים בארץ פנטסיה

הן מהמיתולוגיה הגרמנית.....

אני אוהבת ספרי פילוסופיה

(למרות שלא קוראת בהם

עכשיו) ויכול להיות שזו

עייפות של גיל - אין לי כוח

להתעמק מה רומז על מה...

לכן אשמח לשמוע ניתוח

על הספר.

דבר נוסף שהפריע לי

(לא קראתי את כל הספר

יותר רפרפתי) הוא האזכורים

הנוצרים (המושיע, הגואל,

הבן של כולם...בטח יש עוד

בהמשך).

 אני יודעת שהיום קוראים

הרבה ספרי פנטסיה. אולי בגלל

שנמאס לצעירים קצת מהעולם

הזה, השחוק, מעצבן, מתוח,

מאיים, מפחיד.....

חשבתי גם על כך שהעולם

הבא נקרא עולם האמת.

ועולמנו זה הוא פנטסיה

למרות שמורגש כל כך אמיתי,

מוצק, ארצי, חומרי....

והרי באמת זה לא כך. זה

רק נתפש אצלנו כך, בחמשת

החושים שבהם צייד אותנו

השם, כי כך רצה. כדי לאפשר

לנו בחירה, כדי להתאים 

לעולם שברא.

הרי השולחן למשל הוא

אוסף אטומים הנעים

במהירות מטורפת.

מעניין שמעולם הפנטסיה

בספר, מביא עמו הילד

אומץ, העזה, רגישות,

אל תוך העולם הממשי....

מחבר בין 2 העולמות

השונים כל כך.

תודה על ההמלצה!

קראתי אותו לראשונה כילד (כיתה ה' נראה לי?) והוא ממש מצא חן בעיניי.

חושבני שהרעיון העיקרי בספר הוא פחות המסרים הפילוסופיים – הגם שיש – אלא העולם המקסים והססגוני. זה יותר כמו להתבונן בציור במוזיאון. וכילד להיחשף לזה, בספר שחציו ירוק וחציו אדום, מתורגם בסגנון קצת מיושן, זה היה ממש נחמד.

למיטב זכרוני זה לא שהיה שם בסוף איזשהו פאנץ', זה יותר כמו אוסף של חוויות שכל אחת מהן היא עניין או מסר קטן.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.