אבל די חזק.

אז יכול להיות שזה חיובי, אבל לא בטוח.

הבקרה ואז חלש יותר.

מזה?

ולפעמים היה מחזור

יום יום ביוץ ויצא שלילי חוץ מלפני 6 שבועות וחוץ מהשבוע.

מחזור אמור להגיע אחרי בערך שבןעים ואז היה שלילי אצלי בבדיקת ביוץ

אחר

יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'

חבל ללכת על האופציה הראשונה

עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?

לא מוצאת כבר מעל שבוע.

המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע

כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר

תחפשי משו אחר

יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק

חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר

עדיך לרדת למקלט בכל פעם

לא נשמע לי פתרון יעיל

הייתי עושה את זה רק בדירה עם ממד שאפשר להשכיב את הילדים שם ולא להצטרך להזיז אותם בכלל.

זה בלי סוף בלתמים.

עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)

במקום יחסית שקט בארץ.

לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.

שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך

ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.

וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.

אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.

נשמע לי טירוף

חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי

וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).

מהדברים האלה נמנעתי

שווה לנסות קטניות מונבטות

זה ממש פשוט וכיף להנביט.

כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)

ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.

איך מנביטים -

משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)

מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.

מכסים ומחכים בסבלנות.

בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).

עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.

מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..

ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?

אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..

יכול להיות שתהיה לו טראומה.

יש לי בהחלט ילדה שחוותה הרבה טיפולים חודרניים בגיל צעיר בשל בעייה רפואית וזה בהחלט משפיע על היכולת שלה ליצור קשר עם זרים ועל רתיעה מרופאים, אבל אין לי ברירה.

בכל סיטואציה אני מתמללת לה, גם בגיל צעיר מאוד מה הולך לקרות, מחבקת ומלטפת, אבל לא מוותרת.

אם יש צורך בטיפול רפואי, אז אין ברירה.

אני מציעה בהחלט לשתף אותו בשפה ברורה ופשוטה מה יקרה, להשתדל לא להלחיץ ולנסות כמה שיותר ליצור סביבה רגועה עם דברים שהוא אוהב, אבל גם לקחת בחשבון שאולי זו לא תהיה חוויה מיטבית, ואנחנו כהורים נתווך אותה כמה שאפשר אבל לא נוותר

במילים פשוטות, לא יודעת כמה היא הבינה, אבל הסברתי וליטפתי וחיבקתי, תוך כדי שבדקו אותה.  

גם לתינוק שלי שבגיל 7 שבועות עבר ניתוח מוח הסברתי. אני מאוד מאמינה בתמלול רגשות ובמתן מידע.

הייתי אומרת שנלך לרופא ונחליף בגדים ויכניסו אותו לחדר גדול ואז הוא ישן קצת ואחרי שיקום אולי קצת יכאב לו בגרון ואז נלך הביתה וכמה ימים נאכל גבינה וגלידה, לא הייתי אומרת דברים על סכינים וכו... רק על מה שהוא יראה.

וגם אם אין שיתוף פעולה, אני אומרת מה הולך לקרות, בעיני זה עוזר.

זה עוזר גם לחבק ולהיות שם גם אם יש פעולות קשות (השיא אצלנו היה פזיותרפיה נשימתית)

הוא קם בבןקר שקט מתמיד משהו שלא אופייני לו, נראלי הוא מרגיש אותי חחחח

אני צריכה להתאפס על עצמי

אמרנו שהולכים לרופא, שיוציא את מה שיש לה (הייתה לה צ'יסטה שהזדהמה, אז אמרנו לה שיוציאו את הגולה הזאת, זה בלט והיא הרגישה את זה..) אם אני זוכרת נכון, אמרנו לה שזה יכול לכאוב ואנחנו פה איתה (זה היה עם אישפוז) לא נראלי שהסברתי על ההחלפת בגדים וכו' אבל כדאי לדעתי. להסביר לו שיתנו לו תרופה והוא ילך לישון אז הוא לא ירגיש, והרופא יטפל לו באוזניים כדי שישמע יותר טוב, ואולי יהיה לא נעים אח"כ, אבל אתם פה איתו ומה עוד יכול לעזור (לא יודעת מה מתאים לניתוח כפתורים..) וזה יעבור ויעזור לו וכו'

בהצלחה! שיעבור בטוב ובקלות!

יש לי ילד שעבר מלא ניתוחים והוא מטורף על רופאים אין לו שום רתיעה מהם

הכי חשוב זה לדבר ולהרגיע ולפנק, זה ניתוח סופר פשוט שמשתחררים באותו היום אם אין סיבוכים מיוחדים ואחר כך.משפיע משמעותית לטובה

לומר כל הזמן שאתם איתו וזה קצר ובעזרת ה' יעבור את זה כמו גדול

חשוב לפנק לפני אחרי אין ברירה זה נותן כוח

"מחר נלך לרופא הנחמד. אתה תלבש בגדים מיוחדים, ואז הרופא ישים לך מסכה מצחיקה על הפנים. אמא תהיה לידך כל הזמן. אחר כך אתה תישן קצת, ואז תתעורר בחדר אחר בלי המסכה המצחיקה, אמא תהיה לידך ותלטף אותך. אחרי כמה זמן הרופא יבוא שוב להסתכל עליך, ובסוף נחזור הביתה."

אם יש לו איזושהי בובה אהובה כדאי להביא לו אותה בשביל ההתאוששות.

ובאמת, גם אם תהיה לו טראומה - אין הרבה ברירה... תהיי שלמה עם זה שהוא צריך את זה, ותתפללי שיצא מזה עם כמה שפחות נזקים

התקשרו לבד היום והציעו שנגיע מוקדם יותר טיפה כדי שנפגוש מטפלת רגשית שתלווה אותו (ואותנו)

זה ניתוח קטנציק אבל אצלו הכל מורכב בגלל המצב...

אז כן הסברתי לו מה שיכלתי ומקווה שמחר ילך טוב בע"ה

מקווה שבאמת יעזור לו!

הניתוח בציבורי או בפרטי?

התערבות יותר בגלל כל מיני דברים שצצים ובפרטי אין את השירות הזה, הם נתקלים הרבה פעמים שמעבירים אליהם ילדים מבתי חולים פרטיים. טיפול נמרץ וכאלה שלא נדע

הןא ילד עם אסתמה קשה וגם מורכב התפתחותי אז אמר לי אל תקחי סיכון אפילו שזה ניתוח קטנציק (רק כפתורים)

הבת שלי צריכה לעבור גם שקד שלישי וגם כפתורים וגם עושה בציבורי למרות ההמתנה לתורים

וכן יפה מצידם, שהתקשרו היום לוודא הגעה אמרתי שהוא ילד עם חרדות בגלל בדיקה שעבר ןאמרה שתבדוק לי אופציות , הציעה אחכ משקפי מציאות מדומה ובערב התקשרה אלי הפסיכולוגית לתאם במידה ונרצה

הבת שלי גם אמורה לעבור ניתוח כפתורים, ואנחנו רוצים לשלב בו עוד ניתוח באזןר הזה (משהו אסתטי יותר), וחשבנו כן ללכת בפרטי, ולשלם כנראה לשני רופאים... מקווה שלא יהיו סיבוכים🙈 (בכל אופן, זה יהיה בבי"ח ציבורי, רק בשר"פ)

וגם היא צריכה תמיכה רגשית, האמת... אבל אנחהו מקווים להתחיל איתה טיפול עוד קודם לכן.

רק רופאים פרטיים אז לא בעייה

זה לא כמו אסותא וכאלה

בתי חולים ציבוריים מבינים יותר בדברים מורכבים

פגשתי את זה בהרבה אשפוזים,אני ממליצה ממש על רפואה ציבורית 

זה מבאס אבל מניסיון אין ברירה

אם חלילה משהו קטן מסתבך יש שם את על מה שמתאים לוץכולל אשפוז להשגחה ללילה

נכון לפעמים כואב לך בלילה באוזן?

אנחנו הולכים לרופא כדי שלא יכאב יותר.

אתה תהיה במיטה מיוחדת, עם פיג'מה מיוחדת.

אמא תהיה איתך כל הזמן, וגם הבובה/שמיכה שאתה אוהב.

וכשנחזור הביתה יותר לא יהיה כואב באוזן/לא יהיה צריך לקחת את התרופה המעצבת/תוכל לשמוע ממש טוב את השירים שאני אשיר לך.

כן לספר את הסיפור, מאוד בקטנה כדי שיוכל להבין, ולחזק את מה שיוכל להקל בתהליך ואת כמה זה יעזור.

ומחזקת גם אותך, כי יכול להיות שהקשיים בהבנה נובעים מנוזלים ואחרי הניתוח תגלי שהוא מבין הרבה יותר ממה שחשבתם.

הבאנו פיגמה מהבית ונתנו לה להשאר איתה

אני נכנסתי איתה לחדר ניתוח

לא פתחו לה וריד לפני או נגעו בה לפני

היא ישבה עלי ושמו לה מסיכה (עם חומר בטעם ענבים והיא ליקרה אותה בהנאה) והיא נרדמה עלי

רק אחכ שמתי לה את הכובע

והם פתחו לה וריד

כשהיא התעוררה כבר היינו על ידה

בחוויה שלה היא הלכה לישון בידיים של אמא

וכמה כשאמא על ידה

ובכלל לא היתה מודעת לזה שהיא עברה ניתוח

חוץ מהכאב בגרון אחכ (זה היה כפתורים ושקד שלישי)