כבר אין לי כוח חחחחחח
מקלל,יורק,מרביץ-רק לה
היא אשמה בהכל בחיים שלו מבחינתו והיא פשוט מסכנה!!!
לא עוזר כבר שום דבר
מנסה לדבר איתו יפה,מנסה להעניש,לצעוק- שום דבר לא עוזר
אני יושבת בחדר שומעת אותו מציק רק לה 😭
די אין לי כוח לזה יותר
כבר אין לי כוח חחחחחח
מקלל,יורק,מרביץ-רק לה
היא אשמה בהכל בחיים שלו מבחינתו והיא פשוט מסכנה!!!
לא עוזר כבר שום דבר
מנסה לדבר איתו יפה,מנסה להעניש,לצעוק- שום דבר לא עוזר
אני יושבת בחדר שומעת אותו מציק רק לה 😭
די אין לי כוח לזה יותר
אני חושבת שהיא צריכה אותך עכשיו ולא נכון להסתגר. אתם (את או בעלך) צריכים לצאת אליו ולשים לו גבול שיתרחק ממנה
עכשיו עם כל היום בבית ובמלחמה וכו' הכל מתעצם, אבל עדיין לא להתעלם ולהשאיר אותה להתמודד לבד
אני לא מסתגרת במצב כזה בחיים
פשוט באפיסת כוחות
גם יום שישי משוגע כזה
יש לו כמה וכמה בעיות
אבל אותה במיוחד הוא רודף
יש ביניהם הפרש גדול ותמיד מרגיש לי שהוא מרגיש שהיא גנבה לו את המקום
גם אם זה בתת מודע
ילד שמרגיש לא מוגן בבית שלו, במקום הבטוח שלו, זה אחד הדברים הכי גרועים שיכולים להיות.
ואם אתם שם והיא יודעת שאתם יודעים ולא עושים משהו, מה שהיא מבינה מכם זה שזה בסדר להציק לה וזה בסדר לרדוף אותה.
אני לא אומרת את זה בביקורת אלא בכאב.
בטוחה שניסיתם המון וזה פשוט מתיש כבר.
ילדים יכולים להתיש על הרבה פחות מזה..
אבל זה *ה*זמן להבהיר לה, לו, ולשאר הילדים - שאם מישהו ירדוף אותם, בחוץ או בבית - אתם לצידם, עם אפס סובלנות.
אם את שואלת את עצמך מה לעשות אחרי שדיבורים לא עוזרים, תשאלי את עצמך מה היית עושה אם הוא היה מדליק אש ומנסה להצית את הבית. באמת. כי זה מה שהוא עושה לנפש שלה בטווח הארוך.
עכשיו ב"ה יש שינוי משמעותי לטובה. בע"ה ארחיב בהמשך.
וכן זה יכול להוציא מהדעת.
לא יודעת בן אמה הוא, אבל בכל מקרה;
נשמע שיש בו כעס עליה, וזה קורה לפעמים, בעיקר כשילד מרגיש שהאח שנולד אחריו לוקח לו את המקום, ולפעמים גם מסיבות אחרות. אבל חשוב להתייחס לתחושות ולאפשר לו לנקז אותן אחרת זה לא יעלם...
בעיני לפעול ב2 מישורים:
1. תמלול ושיח: אני רואה שאתה ממש ממש כועס על אחותך. אתה מרגיש שהיא אשמה?
אם הוא ילד שאפשר ממש לדבר איתו, אפשר ממש ליזום שיח על הנושא. בלי שיפוטיות, רק הקשבה ואמפתיה למה שהוא מרגיש כלפיה.
בלי להסביר לו למה זה נכון או לא.
פשוט לתת לו להוציא. לתת הכרה לתחושות שלו לשיים.
אתה ממש כועס עליה
ממש כואב לך כשאתה מרגיש שבגללה אתה לא מקבל משהו מסויים
וכן הלאה.
גם בשעת הצקה בפועל, אני רואה שאתה ממש ממש כועס על איקס. להוסיף את הגבול: גם כשאנחנו כועסים לא מרביצים ויורקים.
כן לתת מקום והכרה לכעס ולתחושות שלה
(אפשר גם לשוחח איתה שבטח מפחדת ממנו או מרגישה לא בטוחה מול בהסיטואציה. בנפרד כמובן.)
באופן כללי תמיד רצוי לשיים לילדים רגשות, אפשר ממש כבר בגיל צעיר מאד, של שנה ולפעמים אפילו פחות.
זה עוזר להם להרגע ולהיות מודעים.
בקיצור לדבר על הפיל שבחדר, לתת לו להוציא, להכיר ברגשות וגם לשיים בשעת מעשה ולא רק בשיחה בזמן פנוי, כמובן לצד גבולות.
2. לתת לו אהב ומקום. הרבה פעמים ילד מרגיש שתפסו לי את המשבצת שהיה בה, למשל הוא הרגיש ילד רצוי ואוהב ופתאום מרגיש שהיא רצויה ואהובה.
אז קודל כל ליזום מצידכם חום ואהבה, לצד נתינת מקום. אתה הגדול, הבכור, אחראי וכו'.
ליזום זמנים שלכם לבד (זה לא חייב להיות יום חופש מהעבודה בבית קפה, זה יכול להיות גם לקרוא לו לעזור לך לקפל כביסה ולשוחח איתו תוך כדי, לשחק איתו במשחק שהוא אוהב ובסדר מבחינתך, כלומר לא יוציא לך קרניים...)
לחבק, לחזק נקודות טובות, להסתכל בעיניים, להגיד לו במיוחד לכבודך הכנתי היום שניצלים כי אני יודעת שאתה אוהב, אי כיבסתי לך את השמיכי שתהיה לת כיפית וריחנית.
למצוא את המקומות שבהם את יכולה להיות איתו בכיף (כמובן גם בעלך)
כדי לתת לו מחדש תחושה שהוא אהוב ורצוי.
אחרי גיל חצי שנה זה רנטגן ולא אולטראסאונד. לא בדקה את הבן שלי.
השאלה למה צריך. את הילדים האחרים לרוב לא לקחתי..
ועוד נתונים. מי שהולכת זה כי היא בקבוצת סיכון, או נבדקת בלי קשר?
סליחה על השאלות הרבות.
לק"י
זה כנראה תלוי ברופא/ באזור בעיקר.
מלכתחילה כנראה הייתי מתייעצת עם רופא ולא עם אחות טלפונית. אבל אם התור מחר, ואין תורים זמינים כנראה שהייתי הולכת מחר.
עם אחת שהתעכבתי, הלכתי באיחור בהמלצה של אורתופד.
יש מדיניות שונה בין רופאים שונים.
יש כאלה שולחים את כולם, ויש כאלה שולחים רק מי שקבוצת סיכון או אם יש סיבה.
שבעבר שלחו את כולם לבדיקה באופן גורף, לטענתו ההנחיות השתנו.
אצל הגדול הוא בדק אותו ואמר שלא צריך.
את הקטן כן המליץ לבדוק. לא היה משהו אלא סתם החליט שבא לו. אולי כן הייתה סיבה וכבר לא זוכרת.
אולי תתייעצי עם גורם רפואי כלשהו?
אני באופן אישי תמיד לוקחת בגיל 6 שבועות. לא שמעתי מעולם שההנחיה השתנתה. לא בשום בית חולים שילדתי ולא בשום טיפת חלב שהייתי...
למקרה ש...חלילה יהיה משהו יש אפשרות לטפל, ואם לא תבצעי ונניח חלילה יש בעיה כלשהו את עלולה לאכול את עצמיך כל החיים למה לא טיפלת בזה בזמן
מניסין מר אישי בנןשא אחר ברפואה של הילדים...
לדעתי ההשקעה של כמה שעות לתור מתגמדת לעומת ההשקעה שתידרש אם חלילה יש בעיה שלא עולים עליה בזמן.
לרוב הילדים ב"ה הבדיקה יוצאת תקינה, אבל בשביל האחוזים הבודדים שלא - לא כדאי לדלג על הבדיקה.
עשיתי לשבעה ילדים והכל היה תקין, אצל השמינית לא היה תקין והיא הייתה צריכה רצועות.
בעיני שווה את הטרחה, אם יש בעיה ולא מטפלים בזמן אח"כ הנזק משמעותי ומצריך טיפול קשה יותר
סתם תוהה אם אני אמורה לבקש
סליחה על הניצלוש
היי כולן, אני זקוקה לדיאטה כדי להוריד במשקל. אני בעודף משמעותי וזה משפיע עליי ברמה ההורמונלית.
כדי לאזן את עצמי אני מחפשת תכנית בסגנון של שומרי משקל (עשיתי שנים, ירדתי והייתי מרוצה בגדול).
כי אני אדם שאוהב לאכול ולהנות.
יש למישהי המלצה על תכנית כזו?
לא משהו שמצריך פייסבוק או רשת חברתית כלשהי.
חשוב שיהיה פרקטי וישים במציאות עמוסה של אימהות וכו'.
אשמח ממש לקבל מהניסיון שלכן!
בחנויות טבע וכאלה
את צריכה ליווי או מספיק תפריט?
בגדול אם תתחילי בלהוריד סוכר ומזון מעובד את כבר תשפרי משמעותית את מצבך. וזה נראה לי כלול בכל דיאטה.
אם מספיק לך קווים מנחים ותפריט- תזונה ים תיכונית נחשבת מעולה ובריאה, ולגמרי קניה בסופר רגיל (מניחה שעם הזמן אולי תעדיפי ירקניה וחנות פיצוחים, כי סחורה טובה יותר, אבל סופר סטנדרטי יספיק לגמרי)
אז, היום נישואין שלנו מתקרב... הצלם נעלם לנו אחרי שנתן תמונות של החתונה ואיך לנו אלבום. רוצה להכין אחד ליום נישואין.
מישהי עיצבה אלבום חתונות ויש לה אתר מומלץ? חשוב לי שיהיה ברמת איכות כמו של צלם.
מה שעשה את זה טוב, שהשתמשתי בתמונות של הצלם לרקעים של העמודים, נגיד של הפרחים באולם או של הנוף, וזה יצא מאוד יפה.
בגדול אני לא אוהבת את הסגנונות של העיצובים שיש בתוכנה שלהם.
אם יש לך גישה וניסיון לקנבה אפשר גם שם, ואז לייצא להדפסה באיכות גבוהה.
זה בטח שעות עבודה לעצב ממש בעצמך.
לא?
אלי באמת אסתכל בקנבה. תודה!
איך האיכות של הספר? כאילו ההדפסה?
הוא התחייב לספק לכם אלבום?
בעיקרון אתם צריכים לשלוח מעצבת הגרפית שהוא עובד איתה את התמונות הנבחרות שלכם והיא מעצבת, שולחת לכם לאישור, ושולחת להדפסה.
תחסכי לך את הכאב ראש הזה.
אחרי שהוא מעביר את כל התמונות הוא לרוב מחכה שתפקידו לו מה אתם רוצים באלבום, ככה לפחות היה אצלנו.
העסקה כללה אלבום.
בחרנו את התמונות שרצינו, ואז לא הצלחתנו להשיג אותו. כנראה חסם אותי ולא עמה למיילים. ניסינו גם ממספרי טלפון אחרים. קיצור... כפרת עוונות.
מספרת עכשיו כאילו כלום, כי עבר יותר מידי זמן.
אולי מישהי תוכל להסביר לי? והיא חמות בעצמה?
למה יש העדפה ברורה לבנות שלה מאשר לבנים וכתוצאה מכך לכלות?
אני מבינה שאם גרים קרוב אז אוטומטית מרגישים קרבה
אז הילדים של הבנים הופכים להיות כלום ושום דבר?!
למה חמותי מושיבה קודם את הילדים של הבת שלה בכיסא אוכל והילד שלי צריך
לאכול על הרצפה כמו כלב?
למה זה בסדר איך שהיא מתנהגת ולכלה אסור לפצות פה? כי החמות מארחת ומשתדלת וילדה את בעלי
ממני,
מישהי שרק רוצה להגיד לחמותה את כל האמת בפנים ולא מסוגלת
יש בך אומץ שאת רוצה לדבר איתה על זה.
זה דורש פתיחות וכנות והרצון לתקן ולשפר את היחסים ראוי להערכה.
אישית בגלל שלא הייתי בטוחה איך יתקבל בצד השני, ובגלל שאין בי את האומץ הנל הייתי מעדיפה שבעלי בהזדמנות יעלה את זה מולה...
בהנחה שאני עושה את כל הבדיקות שצריך (חוץ ממי שפיר)..
בלידה הקודמת לא הסכימו לי כי הרופא בקופה הפריז וכתב שהעובר 4 קילו…
חוץ מזה לא הייתה סיבה אחרת. אבל בהיריון הזה נוספו עוד כמה דברים לתיק הרפואי ואני עדיין חיה בסרט שיתנו לי פעם אחת לידת מים…
ועוד שאלה.. אם במקום העמסת סוכר אבדוק סוכר כמה שצריך.. מקבלים את זה?
אני ממש מקווה שתצליחי לידת מים, עשיתי וזה היה אחד הטובים!
אני יודעת שהעסכת סוכר ממש קריטי, לא יודעת מה לגבי בדיקות ביתיות.
אם היה לך דימום מוגבר באחד הלידות הקודמות - זה גם בעייתי
כנל גם קיסרי - לא מאשרים אחרי קיסרי
לפני כניסה למים עושים ניטור 20 דקות שחייב להיות תקין
דירה ואני לא?
אנחנו נשואים 15 שנים עם ארבעה ילדים,
גרים ביישוב שמאוד התחברתי כבר כמעט 6 שנים, לפני זה גרנו במקומות אחרים שהיה לי קשה שם.
ממש נח לי שיש פה הכל, ספריה, סופר, גנים, ביה"ס, מרפאה.
אני גם לא נוהגת אז זה נח שהכל נגיש.
בעלי יותר מתחבר לגבעות ולמקומות שאחים שלו גרים ואני פחות.
הוא כל הזמן אומר שהוא רוצה לעבור דירה וקשה לי עם המחשבה הזו.
גם ביום יום הוא כמעט לא נמצא בבית,
יוצא מוקדם בבוקר לעבודה, סביבות 5 וחצי וחוזר ב19.00
כך שרוב היום אני נמצאת בבית, ביישוב..
עברנו לבית שקנינו ביישוב הזה לפני שנה..
1. לא נשמע שהוא נחנק ביישוב שלכם, שהוא לא מוצא את עצמו, שאין לו מקום, אלא שהוא מחפש משימה. אם היה נחנק, וכל מה שהיה מנסה לא היה עוזר, אני חושבת שזאת סיטואציה שאין ברירה אלא לעבור. אבל זה לא נשמע המצב. אנחנו באמת עברנו דירה במצב כזה, כשלי היה מעולה ולבעלי מחנק מכל כיוון.
2. בשביל ללכת על משימה צריך שלשניכם יהיה את האידאלים, את המוכנות להקריב ואת השמחה במשימה. או לכל הפחות שתירצי ללכת איתו על המשימה הזאת
3. נשמע שהמשימה תהיה בעיקר עלייך כי את נמצאת במהלך היום בבית, ומבחינתו זה בעיקר ישנה לו את בית הכנסת בשבת ואת אורך הדרך הביתה...
מה שבעיקר מפריע לו שאין קשר עם השכנים, אבל לצערי היה כך בעוד מקומות שגרנו.
ולא בטוחה שזה שנעבור זה יפתור את הבעיה
מה יש לו לחפש בגבעות?
את עניין הנהיגה אפשר לפתור בקלות.
מעבר דירה יצריך להוציא את הילדים מבי"ס?
אם לא, אולי שווה לנסות באופן זמני בלי למכור את הבית כדי להבין יותר טוב מקרוב את ההבדלים.
אם כי מבינה אותך שבא לך להשתקע ולא לשנות סתם.
בעבר לבעלי היו מחשבות כאלו, אנחנו בערך במצב כמו שלכם ,רק עם יותר ילדים
אמרתי לו שמבחינתי הוא מוזמן לעבור לירח. אבל לבד , הוא העדיף שלא...
נורמלי בשלב הזה להיות עייפה מאד?
ממש ברמה שקשה לי לתפקד במשך היום
עושה את המינימום וקורסת לישון.
בדיקות ברזל שעשיתי במשך ההיריון היו תקינות..
וסתם לפרוק שזה מבאס כי אני מדמיינת שעד הלידה אגיע עם בית מתוקתק, כל הקניות שאני רוצה, בגדים לברית לכולם..
ובקצב הזה אני מספיקה בעיקר לישון, הבית מוזנח לגמרי והרשימה של המשימות נשארת במלואה
ושזה מעיד על חוסרים.
שווה לעשות בדיקות מקיפות כי כשעולים על מה חסר ומשלימים, ההקלה היא עצומה.
לפעמים אפילו חוסר שתיה יכול להשפיע ככה..
מכירות רופאת נשים דתיה טובה בירושלים לייעוץ לפני החתונה לסדר שלא תיפול על המחזור וכו..? (לא בשבילי..)
אשמח תודה 🙏
ובאופן כללי אם אין מגבלות מיוחדות נראה לי שכל רופאת נשים תתאים. בוודאי בירושלים כמעט כולן אמורות להיות מודעות ולהכיר את הנושא.
כאילו… גלולות לסדר את המחזור, וגם אם רוצים להיקלט ישר אחרי החתונה, אפשר להפסיק איתן יום יומיים אחרי וזהו