יונק, בן חודש וחצי, היינו בטיפת חלב היום לראשונה (בשבועיים איחור בגלל המלחמה), הוא עלה בממוצע 9 גרם ליממה במקום לפחות 25 גרם, האחות המליצה על יועצת הנקה. זה ילד שלישי שלי אחרי שניים שינקו עד גיל שנה וחצי (עד גיל חצי שנה הנקה מלאה). שני הקודמים שלי ינקו בכל הנקה רק צד אחד (לא רצו את השני), ועלו במשקל יפה מאוד פשוט ינקו חזק ויעיל. הוא תינוק ממש עדין ובכל פעם שהראה סימני אי נוחות אחרי הנקה , עשיתי לו גרפס , ולא החזרתי אותו לצד שני (יכול להיות שסתם לא חשבתי להציע לו כי ככה הייתי רגילה מהקודמים), ומה גם שהוא היה רגוע מאוד אחרי כל הנקה , עשה גרפס, לפעמים אפילו פלט. אז הייתי מרגישה ששבע ומניחה לישון .
באופן כללי הוא תינוק נוח מאוד, רגוע, ישן טוב, אוכל כל שעתיים, כשהוא ער הוא מחייך יוצר קשר עין עושה קולות . מרגישה קולות של בליעה, מרגישה התמלאות של השדיים, הרפידות הנקה כן מחליפה כי מטפטף ברוך השם בהנקה . התקשרתי לרופא ילדים והוא הציע לשאוב כדי לראות כמה הוא אוכל , ולהיות כל שבוע במעקב רופא לגבי המשקל, אני לא רוצה לשאוב כי מפחדת שיעדיף בקבוק, ואני ממש מרגישה שהבעיה לא חוסר חלב אלא זה שהייתי פשוט צריכה להציע לו עוד צד . אציין שמבחינת הכרות עם הילד ופניות רגשית אליו זה ממש היה מאתגר בשבועיים האחרונים כי מאז שפרצה המלחמה אחים שלו איתי בבית (ילד בן 4.5 וילדה בת 2.5 שצריכים ארוחת בוקר צהריים, רבים מכות, צריכים תעסוקה ), ואני בין שלושתם ובעלי בעבודה עד 16. מרגישה ייסורי מצפון שאולי הוא רצה בכל פעם עוד כמה דקות וניתקתי אותו מהר מדי ושמתי לו מוצץ, למרות שהוא כן היה רגוע ונראה שבע ונינוח. אבל בסוף
מספרים זה מספרים , והילד לא עלה בקושי.
