לא תמיד גברים מבינים בטעם של נשים חחחח

אז לא כדאי לקחת קשה

רק הייתי מציעה

לשבת בנחת ובפניות

ולהסביר לו

מה זה בשבילך בגד (להתחדש/ להתייפות/ להרגיש נשית ומכובדת/ מה שעולה בדעתך)

מה זה גורם בנפש

כמה זה מרים לתחושה הטובה

ומטפח

ומחמיא

ועל טעם וריח- אין להתווכח

וגם אם הוא נניח גדל בסביבה נשית וקצת קלט את הגוונים וכו- תראי איך את מסבירה לו באיזה מינון את היית שמחה לשמוע ממנו.

לפעמים העין החיצונית קולטת מה שאנחנו לא שמנו לב, אז ההערה לא מכוונה רעה! 

פשוט שגבר- במהותו משפיע- לפעמים ההשפעה מתבטאת בעיצות או מילים או כשהוא מחווה דיעה כי הוא רוצה לגונן עלייך ו"להוציא אותך מוצלחת"

לא בגלל שאת עצמך לא בסדר!

זה הטבע הגברי- להגן, לסדר, לשמור, לתת.

תסבירי מהצד שלך ותשתמשי במילים שמביעות אותך,  כי ככה הוא יראה את העולם שלך ויוכל להתאניין בך בלי תחושה שאת תוקפת אותו או משהו כזה כי השיח הוא ההרגשות שלך (ואז כל המילים ברוח "אני" למשל- אני רוצה....אני שמחה כש.... ישמח אותי כש.... הבגד גורם לי ל..... כשאני לובשת...אני מרגישה.... וכולי)

וככה אפשר בשיח נעים להגיע למסקנות/ החלטות/ אפילו סתם להתגבש בלי מטרה מסויימת אלא רק שיבין אותך.

בכל מקרה

את יפה תמיד

מעצם הנשמה האלוקית שבך !

תצליחי

את יפה תמיד! 

את ההדרכה הבסיסית לגבר נשוי שאומרת - בכל מצב אשתך הכי יפה בעולם, ושלא יהיה על כך עוררין בכלל וזה הדבר היחיד שמותר לך להגיד🤭

האמת גמני הייתי מתבאסת אבל חושבת שצריך להגיד לו שזה קצת ילדותי להתעקש על ה"אמת שלו" ולהיות מבקר אופנה פתאום  מול אישה שהרצון הכי פנימי שלה הוא באמת להרגיש הכי הכי מול בעלה,בטח כבר אחרי שהתארגנת והכל, ובדיוק בזה את הכי רוצה להיות בטוחה בעולם

וכל הכבוד לך שנשארת בשלך והחלטת לא לשנות

חיבוק♥️

מצד שני, לפעמים כשדברים באמת לא החמיאו לי והוא אמר לי את האמת שמחתי לשמוע ושיניתי וזה היה טוב, כאילו לא רוצה תמיד לשמוע שאני מהממת גם כשאני נראית זוועות, מבינה?

אבל כנראה שיש גבול שזה כבר מוגזם...

ותודה על התגובה❤️

אם את שואלת לדעתו על בגד  - ניחא

אני בכל אופן לא אוהבת לשמוע ביקורת "אמיתית" כזו כשלא התבקשו אליה, בטח כבר אחרי שהתארגנת לאירוע ואת כבר נכנסת הביתה מוכנה ליציאה

וגם - איך אומרים

אם בעלי היה אומר לי שאני נראית לא יפה אחרי שהתארגנתי, זה היה מעצבן אותי והייתי אומרת לו שישמור את דעתו לעצמו כי זה חוסר טקט רציני ואיפה הרגישות שלו

לא תמיד נכון לומר את "כל האמת" לדעתי

ולפעמים יוצא שהגזרה באמת פחות מחמיאה

או שהצבע קצת "זקן" והם לא יודעים לומר את זה בצורה שתתיישב על הלב ותתקבל

ככה שזה בכלל לא כוונה רעה!!

הם זורקים את המילים לפעמים בלי לחשוב וזה גורם את הפגיעות לצד השני. 

הסברתי איך אני הייתי רואה את זה, בעיניי זה עדיין חוסר טקט🤷 והייתי מבהירה שאני לא מעוניינת לשמוע אמת כזו גם אם אני דנה לכף זכות כי לא מתאים לי עכשיו 20 שנה קדימה לשמוע את ה"אמת" שלו בשם האמת. זה בסהכ לדייק אותו לא ליצור פה מהומה כמובן

בלהגיד לאישה - "זה לא יפה. פשוט לא יפה לך"

יש להיטיב ויש להוציא רעל, גם אם לא במתכוון.

אפשר לא להתחבר זה בסדר

אני חושבת שאם אישה השקיעה מחשבה בלהתארגן להתאפר ולקנות בגדים - היא די יודעת ובטוחה שהיא אוהבת את זה ומצפה לפידבק חיובי ושירימו לה ולא הפוך בטח אם זה שעה לפני יציאה ולא בשלב התכנון

חוצמיזה שבעיניי בשם האהבה אין מה להוריד לבן הזוג

ושוב, הכל תלוי בקונוטציה

אם שאלתי מה דעתו אחלה

אם לא מבחינתי שישתוק ויגיד שאני יפה גם אם הוא חושב אחרת. 

לא חושבת שזה להוריד, לפגוע, להעליב.

פחות נראה לי שזה שיח בין בני זוג, באופן כללי מניחה שהמטרה בהערות להיטיב ולא לפגוע ולזרוק רעל

אני לא רק מצפה בקשר אמיתי שירימו לי, אלא שיעזרו לי להתרומם בחיים, כרגע זה על בגד אבל בכלליות בעל לא אמור רק להרים לאשתו.

לא מקדם אותה

יש הבדל בין להגיד: "מאמי נראה לי השמלה הזו פחות מחמיאה לך, אולי יהיה לך זמן להחליף אותה עכשיו לאחת הכחולה? היא יושבת עלייך יותר טוב"

לבין להגיד "זה לא יפה, את פשוט נראית לא יפה."- שזה גם לא ספציפי ולא מציע אפשרות אחרת כך שזה לא מועיל ובעיקר פוגע.

מה מיטיב בלהגיד לאישה שהיא לא נראית טוב לפני אירוע?

אם זה לפני שהיא מתרגמת או בנימה אחרת ניחא אבל הטון פה היה ממש לא לעניין בעיניי

זה יגרום לה להרגיש טוב עם עצמה? היא תחליף פתאום בגדים ואיפור ותהפוך להיות אישה אחרת?

ומי קבע שהדעה של בן הזוג נכונה לי?

אני בדיעה שביקורת היא תמיד הרסנית. תקראי לזה הערה אם תרצי

אני מעדיפה שבעלי ידבר איתי על דברים אחרים בנימה ובתזמון אחרים..

לפעמים רוצים לומר הארה ( בשביל להיטיב ולשפר) וזה יוצא עקום. 

זה ממש לא הופך את כל מי שאומר ביקורת כרעלן וכהרסן. 

אם אנחנו נמדוד בסמטימטר את בן הזוג

על כל פיפס שהוא אומר ובאיזה צורה 

ברור שנצא עליו ב 200 קמש

וברור שנתחיל לחשוב שיש פה מערכת רעילה והרסנית ואולי בכלל כדאי לחשוב עליה ....

זאת לא המטרה 

זאת לא הכוונה בכלל.

אולי הבעל אמר לתומו

משהו שיצא עקום מאוד 

או נשמע דפוק מידיי? 

היחידה שמכירה בעלה זאת הפותחת.

ולכן לצאת בתגובה כלכך חריפה

זה יכול להיות מסוכן.
 

אני חושבת אחרת

הביקורת הייתה פה חריפה ולכן אני הייתי מגיבה לה בצורה חריפה. הפותחת לא חייבת להיות כמוני אבל הפורום מכיל מגוון דעות וזו דעתי

בעל הוא ראש משפחה ב"ה, הוא ילד גדול, הוא יכול ללמוד להתנסח בצורה אחרת או לכבוש את הצורך להגיד דברים לא רלוונטיים. אבל אם לא נבהיר שזה לא רלוונטי לא לעניין וחריף - איך הוא יידע?

אישה שתגיב לביקורת כזו בצורה פושרת ותשתוק תמשיך לקבל תגובות כאלה

בדרכ אגב אנשים ביקורתיים זה לא דבר נקודתי וחולש על כל תחומי החיים. מנסיוני לפחות

אז אני בעד לשים לזה גבול

לא אמרתי לשרוף את המועדון, זה תיאום ציפיות לגיטימי בעיניי. לא מתאים לי לשמוע דברים כאלה. אם אין לך משו טוב להגיד עדיף שלא תגיד. לא חריף מבחינתי

אין היתר לפגוע באישה כי לא יודעים להעביר את המסר. ולדעתי זה חלק מבנייה של תקשורת בריאה 

מהניסוח כשהוא חריף  

לא תמיד מבינים את הכוונה

בכל מקרה

ההבדל בין הדעות שלנו

הוא שונה וזה בסדר

זה המינון והאופן של ההבעה.

גם גבולות/ בקשות/ רצונות במערכת הזוגית

צריך לשים לב שזה בצורה עדינה

שלא תקלקל.
 

את מציגה את שלך

אני הצגתי את שלי

והגבתי לשלך

יש דרך להגיד.

בתחילת החתונה שמתי כיסוי ראש בצורה שפחות החמיאה לי, וראיתי שבעלי ממש מתלבט אם להגיד.

ובסוף הוא אמר ממש בעדינות, וסייג, ולפי דעתו, וכמובן שאלך איך שאני רוצה וכו' וכו'.

יש משהו מאוד חותך בלבוא ולהגיד "זה לא יפה. וזו האמת שלי מה לעשות"

זאת אמירה ממש מבאסת שמאוד מתמקדת במי שמגיע את דעתו ופחות במי ששומע.

אני כן חושבת שיש מקום לכנות, אבל זה מאוד תלוי דינמיקה בין בני זוג, והרבה יותר מתאים להגיד בצורה עדינה אחרי שמישהי מזמנת שאלה - "מה אתה חושב?" מאשר אחרי שהיא מאורגנת לבוא ולהגיד את זה ככה חותך, ולהמשיך ולחפור בזה.

כווץ בלב

בול כמו בעלי-רק בעלי עם פרצופים.

לא יודעת מה יותר גרוע שעושים פרצוף או שאומרים

זה אירוע בקירבה משפחתית ממש.

אחרי שהיא הלכה בעלי אמר שאני נראית כמו דראג (באלו המילים!! 😆)

טישטשתי במאמצים רבים חלק המאיפור שעלה לי הון וכשהגעתי לאירוע כל הנשים שאלו אותי למה התאפרתי כ"כ מעט.

בקיצור מה שאני מנסה לומר זה שבטוח נראית מהמם.

בעלך לא מבין את מה שבעלי לא מבין- אני מתאפרת בשבילי ובשביל החברות שלי, אתה לא צד בעניין בכלל.

בכל מקרה, לא הייתי עושה עניין גדול מזה.

זה גבר, בתחום הזה מה שהוא אומר אני מוציאה מהאוזן השניה, זה בקושי עובר אצלי עיבוד מוח.

ממליצה לך בחום- זה הכי בריא והכי שלום בית. 

מבינה אותך ממש

פעם הייתי מלווה בחתונה של חברה

ובעלי לא אהב את הלוק בכלל

לזכותו יאמר שהוא התאפק לאחרי הארוע (הוא פגש אותי רק שם)

אבל עד היום אני לא מסוגלת לראות תמונות מהארוע הזה

(נראה לי אני פשוט מסכימה איתו שלא הייתי נראית טוב אבל אז כן אהבתי)

ותמונות שאני לא יכולה להסתכל עליהם יש לי לרוב לצערי חח

הבעיה שהפעם באמת אהבתי וזה נדיר, אז עוד יותר מבאס...

תגידי לו שילמד את הסוגיה על כלה נאה וחסודה...

לפעמים אישה צריכה לדעת שהיא יכולה לסמוך על בעלה שיתן לה תחושה טובה על דברים שכבר נעשו, נקנו או נלבשו, יותר מאשר לסמוך על האמת שלו.

את האמת שישמור להתייעצויות על בגדים לפני שקונים אותם (זו גם ההלכה אגב) 

ספרתי לו על מה שכתבת הוא אמר שזה נשמע כמו בחור שפגוע ממשהו אחר שמחליט לעקוץ ולפגוע, כי זו שיטת ההתגוננות של גברים.

כמו בחורה שמשתבלללת ומסתגרת בפתאומיות בלי להסביר, הבחור כנראה צריך להבין שהיא פגועה ממשהו.

ברור שגם לבחור וגם לבחורה זאת לא שיטת תקשורת שהיא לא מוצלחת בלשון המעטה, אבל ככה המנגנון הפסיכולוגי עובד לפעמים.

כנראה שזה קשור לנושא של כנות, אחרת למה הוא כל כך מדגיש את זה?

ברור שהוא מבין שזה פוגע וחסר טאקט, והוא מחפש לתקוף כי הוא נעלב ממשהו.

ואני גם לא חושבת שיש דבר כזה שיטת התגוננות של גברים.

לכל גבר ולכל אישה יש שיטה אחרת.

בניסוח שלך- הוא מבין שזה פוגע וחסר טאקט והוא מחפש לתקוף- נוצרת התחושה שמדובר בבעל אלים ובשביל זה צריך רקע.

לא כל חוסר טאקט זה רצון לפגוע, בסה"כ מדובר באדם שאמר כמה משפטים לא במקום, זה יכול לקרות בין בני זוג, גם לי זה קורה (בתחומים אחרים) ואני אישה בפעם האחרונה שבדקתי והכל טוב.

לייחס לכמה משפטים משמעות כזו זה יכול ליצור אצל הפותחת תחושה של קיפוח וההיפך משלום בית.

בכלל עדיף תמיד שמי שמהצד יהיה במקום של פיוס והפחתת גובה הלהבות במקום לחמם כשאין צורך.

***ואני מוסיפה. יש מקומות שיש צורך. יש מקומות שצריך לברוח מהם ולמזהירה ולנזהרת וכו'... אבל לדעתי בלבד זה לא המקום. ולפותחת אני ממליצה תמיד תמיד לדפדף, לדלג, לשמוע בחצי אוזן. אין כלי מחזיק טובה יותר מהשלום. צאי מנקודת הנחה שבעלך הוא בעל טוב, ברח לו קצת, אפשר לדבר על זה וטוב לדבר על זה, אבל מעבר אפשר לדלג ולהמשיך הלאה.וכמובן שכל אחת זכאית לדעתה, מותר לכל אחת לכתוב מה שבא לך. כתבת את דעתך ואני מכבדת אותה, אני כותבצ גם את דעתי כדי שהדברים ייראו גם באור אחר.  ***

מרגישה שזה קצת יצא מפרופורציות וגם כשלא שומעים את הטון זה נקרא שונה.

הוא בעל מדהים ורגיש ועדין אבל יש בינינו איזה הסכם לא כתוב שעליו אני יכולה לסמוך באמת ואם הוא אומר לי שהוא אוהב זה באמת ובתמים נכון ובדרכ הוא אוהב אז זה כיף וגם כשלא זה קצת כמו ש@מתיכון ועד מעון כתבה, הוא רוצה בטובתי ןשאני אראה הכי יפה שיש.

אני חושבת שהפעם הוא אפילו קצת נבהל כי באמת עשיתי משהו שונה מבדרכ וגם הוא לא רגיל שאני אוהבת את איך שאני נראית כי תמיד יש לי דברים שמציקים לי אז כל הסיטואציה היתה לו אחרת.

ואחכ דיברנו על זה קצת והוא אמר שגם אחכ כשכבר חזרנו הביתה שאלתי אותו אם הוא אהב ואיך הייתי נראית (אני לא זוכרת את זה ככה אבל בסדר חח) ואז הוא אמר את דעתו שוב פעם.

בקיצור אני כזה מתלבטת כי תמיד הייתי בדעה של @מתיכון ועד מעון ןעכשיו @המקורית הביאה זווית קצת שונה

כאילו אני מנסה להבין מה הערך במחמאות כשהם לא אמיתיות או לא תמיד אמיתיות, מבינה?

ו@חושבת בקופסא תודה על התגובה! אבל זה ממש לא הכיוון... זה אני בטוחה. כנראה שכשקוראים זה נשמע אחרת ולא מועבר כמו שצריך.

קודם כל אני חושבת שלתת היתר לבעלך להגיד לך מה הוא אוהב ומה פחות בכל מצב זה בעייתי קצת לדעתי כי זה יכול לגרום לו לחשוב למשל שאם עלית במשקל אחרי לידה וזה פחות יפה לך בעיניו אז מותר לו כי זו האמת שלו.. האמנם? מרגיש לך נכון? לי לא.

הצורך בלומר לבעל מה מציק בעומקו לרוב הוא רצון בחיזוק הדימוי העצמי ובזה שהוא אוהב אותך בכל מצב, ולא כמבקר אופנה או מתקן ליקויים. וזה ההבדל בעיניי (אאכ ואצלך זה אחרת וזה לא כזה רגיל בעיניי)

בכללי בענייני דימוי עצמי ונראות אני לא נכנסת לשיח של יפה יותר או פחות בעיניי אחרים באופן כללי אבל כשמדובר בבעל אני עדיין חושבת שהאיך והמה משנים, אם בכלל

לגבי מחמאות לא אמיתיות - בואי לא הפכת לאישה אחרת פתאום. הוא יכל להגיד שהאיםור מבליט יפה את העיניים נניח, שבחירת הצבעים מדויקת או פשוט להגיד - איזו הפתעה אשתי! עם חיוך ואז אולי אפשר להגיד בעדינות -את תמיד יפה בשבילי אני אוהב את ההתארגנות הרגילה שאני מכיר. מבינה את ההבדל בין הפתיחה הזה למה שאמרו לך ?

נניח זה עוד עובר בגרון. אבל כוולקאם על הופעה אני לא חושבת שאף אחד תרצה תגובה כמו זו שקיבלת ועובדה שגם את התבאסת.

אני חושבת שהתגובה שלך עזרה לי להבין קודם כל שיותר ביאס אותי שהוא לא אהב מאשר הצורה שבה הוא אמר (שדווקא הרבה תגובות התייחסו לצורה, מעניין)

שזה כנראה באמת יושב על המקום של הערך העצמי וזה סופר מפתיע אותי כי זה לא מסתדר לי עם הדימוי של עצמי, אבל כנראה שזה יושב שם.

והצורה, כנראה ביאסה יותר מהרגיל אבל ניסיתי לחשוב אם הוא היה מחמיא לי על דברים מסוימים שהוא כן היה אוהב כמו שכתבת @אמאשוני ולא אומר שבמכלול לא, הייתי מרגישה שמשהו באמון נפגע וזה היה מבאס אותי עוד יותר. נראה לי.

וכנראה זה גם המקום הזה של לרצות להיות אהובה. הכי. תמיד. בעיניי כולם. ובטח בעיניי האהוב שלי.

@ממצולות חידדת לי את זה, תודה!

טוב זה היה נושא ממש שטחי ויצאתי קצת רדודה אבל רואה שיש לי עבודה פנימית לעשות, איזה כיף זה ללמוד על עצמי ממקרים שטותיים כאלה ואיזה כיף שיש אתכן להתייעץ ולהיעזר בכן ולחדד את הנקודות❤️

בפעם הראשונה שהבן שלי הלך לבד לחנות צעצועים לקנות לעצמו משהו,

המוצר עצמו היה די דבילי

אבל התהליך שהוא עבר היה מדהים ומרגש ברמות אחרות.

אני יכולה לבחור להתמקד במוצר

ואני יכולה לבחור להתמקד בתהליך.

שניהם אמת לאמיתה.

כשקראתי אותך בתגעבה הראשונה, אין לי מושג איך היית נראית, אבל שמחתי בשבילך ממש שהרגשת טוב עם עצמך, הרגשתי כמו אנחת רווחה.

הכי אמיתי אני שמחה לשמוע נשים שמרוצות מהמראה שלהן.

במיוחד שכתבת שזה נדיר.

אז מה? משהו באמון בתגובה שאננ כותבת לך מרגיש לא אמיתי? (חוץ מזה שזה מרחב אינטרנטי וזה)

ועוד שאלה,

כשילד מכין לך ציור ושואל איך הציור, איך את מגיבה?

גם בין הורה לילד מאוד חשוב האמון. גם אצל ילד כשהוא לא בטוח ב100% שאומרים לו את האמת זה גורם לביטחון שלו להתערער.

מצד שני גם לתת ביקורת כמבקר אומנות זה לא שייך.

אז מה עושים?

ואת מהממת ששמחת איתי!

ואם הוא היה שואל אותך מה דעתך על המשחק שקנה? פה זה כבר טריקי

ואולי אם אני שואלת אותו ישירות לגבי המראה אז הגיוני שככה יענה.

טוב אני מתפלספת פה, נראה לי הגזמתי חח

אם הוא בחר במשחק הזה,

זה אומר שהוא ראה טעם/ ערך במשחק.

הייתי מחזירה לו שאלה ומתחברת לנקודה שאני מסכימה איתה.

למשל:

זה נוצץ

זה נעים (בדיוק השבוע קניתי לבת שלי מחברת בעשרות שקלים כי יש לזה "קטיפה נעימה")

זה מעניין

זה עם מנצח

זה עם חיילים.

אז הייתי עונה, נכון זה באמת יפה שזה עם נצנצים/ זה באמת כיף לנצח/ זה מעניין שיש הרבה פריטים וכד'.

אחרי התייחסות לפריט עצמו, הייתי שואלת על תהליך הבחירה. איך הוא הרגיש, האם היה מלחיץ ומה היה מלחיץ. שזה התהליך שהיה חשוב לי. ולהיות גאה בו שהצליח במשימה המורכבת והמאתגרת.

לאחרונה הבן שלי היה צריך לבחור ישיבה.

הוא שאל אותנו כמה פעמים מה אנחנו חושבים.

בכל אחת מהפעמים הוא קיבל תשובה שונה:

פעם אחת אמרנו: זו החלטה שלך

פעם אחרת הגבנו: פירטנו יתרונות וחסרונות ומה לדעתנו עדיף

פעם שלישית הגבנו: אם אחרי ט תראה שאתה לא מרוצה נוכל לעבור.

פעם רביעית הגבנו: זה בסדר שאתה מתלבט ולא מצליח לקבל החלטה, זו באמת החלטה קשה.

(לא דווקא בסדר הזה)

מה אני באה להגיד?

שלמרות שנשאלנו אותה שאלה בדיוק פעמים רבות, כל פעם התשובה הייתה אחרת לחלוטין, וכולם נאמרו באופן הכי כנה ואמיתי שיש.

איך זה יכול להיות?

כי כל פעם כזאת השאלה נבעה ממקום אחר. ולכן התשובה השתנתה מפעם לפעם.

אם חשוב לך לקבל חוות דעת על לוק מסויים אז בסדר לבקש את זה, רק שימי לב שהגיוני שיהיה לו טעם שונה.

בד"כ כשאשה מאורגנת לקראת יציאה, ולא רק מקרבת קולב מול המראה, זה אומר שהיא רוצה לקבל ביטחון, אולי לקבל שיקוף לתחושה הטובה שלה.

אם זה הצורך שלך, יש דרך לקבל את זה בלי לפגוע באמון.

אם זה לא הצורך שלך, אז בסדר.

וגם ממש מובן שאת רוצה שיאהבו אותך תמיד

כולנו כאלה הכי לגיטימי ואנושי שיש אבל תכלס לא תמיד חופף למציאות..

השאלה היא אם את פועלת לשם כך מתוך ריצוי ומבקשת מבעלך כנות אינסופית כדי להתכוונן לדעתו כי את לא בטוחה בעצמך שאת טובה אהובה יפה ורצויה כמו שאת

זה דקויות , ואת יכולה לקבל את זה גם בצורה אחרת דרך מחמאות על דברים כמו שכתבה @אמאשוני למשל. זה לא שקרי ומעושה, זה לגמרי אמיתי

בסופו של דבר בכל אדם שאנחנו אוהבים יש דברים יותר ופחות והעבודה היא עין טובה. אז זה חלק מזה לדעתי. 

מאד יכול להיות שהוא לא אהב

ואת כן אוהבת

אתם אנשים שונים

זה בסדר שהוא לא יאהב לוק מסויום

ואת כן תאהבי אותו

אם את שואלת את דעתו הוא יכול להגיד אני פחות אוהב

אני פחות מתחבר

בעייני זה לא יפה וכו..

אבל הוא לא יכול להחליט אם את יפה כרגע או לא

כי זה טעם שונה

ויש כאלה שאוהבים ויש כאלה שלא

אפשר גם לומר:

היית נראית מושקע

היית נראית שמחה

היית נראית זוהרת

היית נראית שלמה עם עצמך

אני שמח בשמחתך

אני שלם עם זה שאת אוהבת את המראה הזה

עופי על מה שעושה לך טוב.

כל זה דברי אמת לאמיתה.

מסכימה עם ההגדרה של המקורית, כשאת שואלת אותו איך את נראית את לא מצפה לקבל תגובה של מבקר אופנה.

הגיוני לצפות לקבל תגובה שרואה עומק.

שמבינה ניואנסים. שמודעת לתהליך פנימי שמתרחש אצלך בהקשר הזה.

אם הוא לא מצליח לעשות את זה, זה עניין אחר.

אבל אולי כדאי ללבן עוד קצת מה זה אומר תשובה אמיתית.

כנות ויושר זה הכי חשוב במערכת יחסים

אבל זה לא אומר שחייב להגיד הכל.

ממש מבינה אותך למה התבאסת

באופן כללי, לא חושבת שיש דבר אחד שהוא הכי נכון.

אני לא חושבת שנכון לחיות בעולם שמפחד מביקורת, ובמיוחד בין בני זוג, יש לזה מקום.

אני פשוט לא בטוחה שהסיטואציה הזו עונה על ביקורת

אלא על יותר פתיחות וכמה את רוצה לשמוע ואיך

יש זוגות שבהם אומרים הכל דוגרי, וזה מתאים להם

יש כאלו שיותר נזהרים וזה מתאים להם

אני רואה יתרונות וחסרונות גם בזה וגם בזה

ולכן מה שחשוב זה מה שמתאים לכם.

אם זה היה לך לא נעים או ישיר מידי, תגידי לו שתשמחי לשמוע אמת, אבל בצורה עדינה יותר 🙂

או תבקשי שלגבי מראה יגיד לך רק אם את שואלת (כמובן אם זה מה שאת רוצה)

אני נגיד אף פעם לא הערתי על בגדים, עד שקיבלתי בקשה מפורשת. אז אני אומרת בכנות גם בלי שאלה

אבל מהצד השני, אני יותר סומכת על עצמי בעניינים האלו, אבל אם אני רוצה לשמוע דעה, אני שואלת ישירות, ואחרת בעלי לא יגיד כלום.

בקיצור, כל אחד מה שמתאים לו

בעיקר אל תנסי להתאים את עצמך לאיזושהי תבנית

לאף כיוון

העיקר מה שמתאים לך ומה שמרגיש לך נעים

שכנראה הפוך לתגובה שנתנה @המקורית .

אני חושבת שקשר בין בני זוג הוא פתוח ואמיתי, ואם יש משהו שבעלי פחות אוהב אשמח לשמוע. וכן, בעיני זה הגיוני גם שהוא יגיד לי שהשמנתי אחרי לידה, לא כי הוא מזלזל בי, אלא כי הוא דואג לי ורוצה בטובתי, וכן, בעלי אמר לי שהשמנתי. אגב, ראיתי את זה בעצמי.

אבל, זה נגע בך ופגע בך ומאוד הפריע לך, וזה בסדר גם להגיד לו שהפריע לך ושרצית שהוא יחמיא לך, גם זה לגיטימי שיהיה שיח על מה נכון ומדויק לך, וזה יכול להיות שונה בכל סיטואציה.

בעיני העיקר זה לדבר על זה, ולפתוח.

מה הטעם שיגידו לך?

אני לא רואה טעם. לרוב הנשים נשאר משקל אחרי לידה שלוקח זמן לרדת, מה הטעם בלהגיד? יש לך מה לעשות עם זה בכאן ועכשיו? רוב ככל הנשים מודעות לנראות שלהן אחרי לידה ופחות מעדיפות שיזכירו להן כי זה עניין רגיש ממילא

אם הוא שואל אם את רוצה שיעזור וידאג לך לזמן פנוי להתאווררות וכושר, שינה, שיהיו לך ארוחות בריאות - ניחא. אבל להגיד בשביל להגיד? למה? אני רואה כמוהו אותו דבר.

בעלי מבחינתי לא אמון על הדברים האלה לצורך האמירה בלבד מבחינתי. בשביל זה קיימת מודעות עצמית

לרוב הדברים האלה נאמרים לא כי הבעל הופך לשף פרטי או מתגייס לשעות שינה וזמן פנוי (לרוב) אלא כי זה לא בא לו טוב בעין. אחרי לידה בעיניי זה ממש לא המקום. אם זה בא לך טוב אחלה אבל לדעתי את חריגה בנוף

אם אני רוצה שנלך לסבב קניות שיהיו לי בגדים שישמחו אותי, או אם הוא רוצה שביחד נעשה יותר כושר וכו...

זה גם לא נאמר אחרי לידה אלא הרבה אחרי.

אני לא מרגישה שזה רגיש כמו שאת חווה את זה, כן היה לי רגיש שאמא שלי אמרה לי משהו דומה, אבל כי זה הגיע מכיוון אחר.

באופן כללי, אני חווה אחרת דברים שאת מרגישה שהן הערות פוגעניות

אבל שזה אחרת לגמרי איך שכתבת את זה בתגובה עכשיו לבין איך שהצגת את זה בתגובה הקודמת?

אם מישהו פשוט מציין לאשתו "השמנת", זה נשאר תלוי באוויר, זה קצת חסר פואנטה ויכול להיות מאוד רגיש. כאילו ציון עובדה ידועה לכל, כאילו היא לא שמה לב והוא צריך להאיר את עיניה.

ולעומת זאת בתיאור השני שלך, ממש ברור שזה מגיע יחד עם דאגה אלייך ועם רצון כנה ואמיתי לעזור. (יש כאלו שגם זה לא יתאים להן, כי המוטיבציה לדברים האלו בעיקר צריכה להגיע מהאדם עצמו. אבל כאן זה באמת משתנה)

זה פשוט באמת כל כך הבדל בין להפטיר אמירה ולהשאיר אותה תלויה באוויר, מה שעלול להתפרש הביקורת או זריית מלח על הפצעים

לבין לשתף שיתוף כנה ולהציע עזרה או להביע דאגה אמיתית מתוך פתיחות בין בני זוג

שאני בטוחה שהמטרה של ההערה היא להיטיב, ולעזור ולקדם

אמירה של הערה על מראה, שלא מגיעה עם הצעה פרקטית לעזרה או אמירה במפורש על הכוונה מאחורי זה, בעיניי יותר פוגעת מאשר עוזרת.

אולי זה כבר קצת לטחון מים

אבל רק אסביר שההודעה הראשונה שלך הייתה נשמע שהאמירה היא "השמנת". זהו, כאן זה נגמר. זו אמירה שבעיני יש לה פוטנציאל לקפל בתוכה המון פגיעה ותחושת אשמה אצל אישה. לא כל אישה תהיה בטוחה שמירה כזו מטרתה להיטיב, ובעיניי באמת קשה לראות את זה ככזו אם זה נשאר ככה. זה חותך ולא נעים.

לעומת מה שהצגת בהודעה השנייה, שזה הרבה יותר רך ודואג כשזה מגיע עם הצעות פרקטיות.

מה שבעצם אני אומרת, זה שבהתחלה משתקף מהדברים שלך כאילו פתיחות ושיתוף בין בני זוג = אפשר להגיד הכל איך שרוצים.

אבל כשאת מפרטת יותר, לא נשמע שזו הכוונה וזה כן חשוב ההבדל. בסוף בעיניי ההבדל העיקרי ביחס לביקורת, זה האם היא נאמרת בצורה חותכת שסוגרת דיון או מאפשרת איזשהו שיח או שיתוף ודיבור.

אם בעל אומר לאשתו שהשמינה

הוא מיטיב איתה או איתו?

מניחה שרוב הנשים ישמעו באמירה הזאת -

השמנת ועכשיו את פחות נאה לי

הייתי שמח שתרזי כדי שיהיה לי יותר כיף להסתכל עלייך

שיהיה לי טוב.

זו הרגשה מאד לא נעימה, להיות חפץ, להרגיש שאת צריכה להתאמץ כדי לעמוד בסטנדרט.

מעטות הנשים שישמעו -

השמנת, לי טוב איתך כך או כך, אבל אני יודע שחשוב לך להיות מאד רזה ואולי לא שמת לב שהשמנת (?). אז אם יהיה לך טוב לרזות אני כאן בשבילך.

אני אצא בשבת עם פיג'מה לבית כנסת הוא לא ישים לב.
אני אלבש סמרטוט הוא לא ישים לב.
חשבתי שכל הבעלים ככה... 

כבר תהיתי מה לא בסדר...
הוא לא שם לב לכלום. כלום.
אשים מטפחת חדשה הוא לא ישים לב...חחחח

זה לא שיש איזו אמת מוחלטת אם מה שלבשת יפה או מכוער ורק אחד מכם צודק.

מותר לו לחשוב שזה מכוער

ומותר לך לחשוב שזה יפה

אבל נשמע שהוא מנסה לשכנע אותך שזה מכוער,

וזה פוגע

כי א' זה זלזול בטעם שלך, בשיקול הדעת שלך

וב' זה מרגיש כאילו יותר חשוב לו איך את נראית בעיניו מאשר איך את מרגישה.

אני במקומך הייתי רוצה לשמוע: הבגד הזה לא הטעם שלי בכלל, אבל אני רואה כמה את שמחה בו ואני שמח בשבילך.

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.

אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

מלא מלא ערבים שם? 🙈

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..

אולי סריגים?

או סרפנים?

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.

אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים

לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,

לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה

אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...

יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי

ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה

יש משו שאת ממליצה? 

אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני

החלקה

גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...

וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר

כלי ועפה בעברו לפחות

וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר

שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר

אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח

יחסית קצר.

יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי

שגרת טיפוח טובה לשיער.

שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,

אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..

כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים. 

אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.

גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.

וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.

רוזמרין - לוונדר נוכח מאד

רוזמרין אישית יותר נעים. 

זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה

את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג

כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה