בואו נדבר קצת על העתידפרח חדש

המצב הנוכחי קשה כל כך מהרבה בחינות

חלק זה דברים טכניים

וחלק זה עומס רגשי ומצב לא ידוע.

אתן מצליחות לדמיין את העתיד הקרוב? לא מדברת על עוד כמה שנים.

מה יהיה עוד חודשיים מכאן?

אני מרגישה שהמלחמה הזאת עלולה להיות הקש ששבר את גב הגמל מבחינת העורף (אולי גם מהצבא עצמו.. זה לא יודעת)

מה אתן אומרות? יש לכן תחושות טובות?

תעודדו

כי ממש קשה לי המצב הנוכחי.

כן. חייבת לשמור על אופטימיות כדי לא לקרוסהמקורית

אחרת אתייאש לגמרי

בסוף מסתבר שעקב החג מקדימים אצלנו תשלומים בכל מיני דברים ועומס העבודה לא יורד החודש אז נשארתי לעבוד ולא יצאתי למחלה כי אני חוששת שיהיה לי עומס לקראת וזה המון שעות על המחשב ממש בערב בדיקת חמץ

הילדים לא מוכנים ללכת לסבא סבתא בכלל כי הם מנקים לפסח אז בקושי מצליחה לעבוד (אם כי שמח להם שהם מעדיפים להיות פה), בעלי עובד גם סביב השעון ומאוד חשוב לי לשמור על שגרה מסוימת לילדים כי קשה להם (לימודים שעה בבוקר. ארוחות נורמליות ולא נשנושים בלתי נגמרים, יציאה להפוגה החוצה) ובתוך כל זה פסח.. ואני אמורה גם לשבת על ניתוח דוחות עם מאות ואלפי נתונים. אז החלטתי לשנות את סדר היום ולנסות להשכיב את הילדים מוקדם ולעבוד בלילה פשוט בשקט ובריכוז


אתמול  לא צלח -ישנתי ב2 כי התחלתי לנקות את המקרר, כל הקניות לחג של היבשים פשוט באמצע הסלון כי אני לא מגיעה לפינוי ארון בשבילם

בקיצור -קצת כאוטי פה 😵‍💫 אבל לפחות יש לי תכנית ואני אופטימית

ויש לי סיבות גם ב"ה. משתדלת מאוד לראות את הטוב

אנחנו עדיין עובדים וב"ה כלכלית לא נפגענו, אנחנו לא צריכים לבחור בין הבית לעבודה, הבית ב"ה שלם ולא פינו אותנו חלילה כמו אחרים, יש ממד

זו מלחמה מנטלית כרגע בתחושה שלי

ואני לא מתכוונת להפסיד בה

רק הצעה קטנהשמעונה
שימי את היבשים בחדר שלך...גם שלי הפך לעת עתה למחסן, עד שיתפנה
תודה! אתמול בשארית כוחותיו הצלחתי לפזרהמקורית
את הקנייה סוף סוף לארונות הגבוהים במטבח

שולחת לך מדליה וירטואליתשמעונהאחרונה
(שימח ישר בארון המדליות,שלא יעלם)
תודה על השרשורואני שר

החיוביות הקטנה שלי היא שהיה יכול להיות לי יותר גרוע (גרים במקום יותר שקט ועם ממ"ד - מה שלא היה לנו קודם, בדיוק סיימנו מילואים אז אני לא לבד וכאלה)

וואלה בדיוק ברגעי המשבר שלא רואה את האופק


יש אמונה כללית כזאת של חבלי משיח הנה זה בא

אבל גם עייפות מלהחזיק את זה


הלוואי שיהיו פה כאלה שיעודדו

מאמינה שעוד חודשיים יהיה יותר טוב מהיוםאיזמרגד1
אם כבר להעלות ספקולציות על העתיד, אני משתדלת לחושב על דברים טובים....
איך את מצליחה?פרח חדש

תקראי פה כמה שרשורים על נשים שעל סף לא יודעת מה בגלל המצב

אני לא מצליחה להבין לאן עוד נגיע במצב הנוכחי..

ספציפיתאיזמרגד1

אני יחסית במצב טוב לאחרים ממה שאני קוראת פה- יש לי עזרה עם הילדים. זה בטוח משפיע על האופטימיות😂

אבל באמת, כל מחשבה על העתיד היא השערה, שלא מחייב משום כיוון שתתקיים במציאות

אני לא רואה עניין בלדמיין תרחישים שחורים... אם יקרה משהו נתמודד איתו בדיוק כמו שהתמודדנו ושרדנו עד עכשיו

אם כבר לדמיין מה יהיה, אני רוצה לדמיין את הדברים הכי טובים שיכולים לקרות. ככה ההווה שלי יותר טוב ועם העתיד נסתדר.

כתבת מהמם ומשתדלת גם להיות בראש הזה...אוהבת את השבת
לי דווקאתקומה

עוזר לשהות ברגע, ולא לחשוב על העתיד

אני לא יכולה להגיע לעבודה

לא יודעת אם אקבל משכורת

אבל זה מאפשר שאהיה בבית עם הילדים

אני רואה איך ההשקעה והמאמץ שלי לשמור על הילדים (בעלי היה במילואים מלא מלא, ואני הייתי איתם בכל האזעקות והקשיים. באמת עשיתי מאמץ עצום לשמור עליהם ולהצליח להתמודד), משתלם עכשיו. הם הולכים לממ"ד בנחת, מבסוטים על החיים.


ואם כן נסתכל על העתיד -

נראה שצה"ל עושה עבודה ממש יסודית

אצלנו עדיין מחבקים משפחות מילואים

לחברים שלנו נולד ילד

החנויות אצלנו מלאות אנשים

מחמם את הלב המאמץ וההשקעה של צוותי החינוך אצלנו.

לא יודעת, ממש מרגישה שאנשים ממשיכים בשגרה ככל יכולתם. ומה שלא ביכולתינו, אז לא.

וואו איפה את גרה? חחחממתקית
חיבוקפילה

אני שמחה שכן עושים משהו עם אירן. אישית ממש פחדתי שזה יישאר רק דיבורים או יתנו את זה לשיקול של אמריקנים.

דבר שני , אולי זה סימן שכדאי לאנשים לעבור למקומות שהם לא מרכז. נגיד אצלנו כמעט אין אזעקות, רב מוסדות חינוך נפתחו ...

לא מצליחהכורסא ירוקה

מרגישה שנכנסנו ללופ אינסופי של מלחמות שלא מסתיימות ואז תחושת שקט שקרית וחזרה לטירוף כל כמה חודשים. אני שבורה מהיאוש ולא רואה איך משהו פה משתנה. אם הייתי מסוגלת נפשית ובעיקר כלכלית היינו עוברים לחינוך ביתי. חא מתאים לי לעבוד ופעם בחצי שנה לדאוג אם אקבל משכורת או לא. לא מתאים לי שכל חצי שנה הילדים צריכים הסתגלות מחדש.

אם היה לי איך לרדת מהארץ למקום נורמלי הייתי עושה גם את זה. הילדים בחרדות מהטילים והאזעקות והבומים, אמרתי משהו על אחד מהם לרופא הילדים והוא אמר לי "אנחנו מדינה בחרדות, כל הילדים נהיים ככה" וזה הזיה בעיניי. העובדה שאנחנו בסבבים בלתי נגמרים גורמת לילדים להצטרך טיפול רגשי אבל בגלל שהמדינה הזאת קורסת אנחנו ברשימת המתנה של שנה לטיפול.

והתחושה העיקרית שגורמת לתסכול זה שלאף אף אחד לא אכפת!!!! הממשלה לא רואה אותנו ולא חברי הכנסת אנחנו מעניינים רק כשצריך לשים את הפתק הנכון בקלפי ומעבר לזה מצידם שנמות מטיל. כל אחד רואה את הדברים בצורה הכי צרה שיש.

לא אומרת אם נכון לפתוח מסגרות במצב הזה או לא, אבל עצם העובדה שזה לא קרה כי מבחינה בטחונית או חינוכית חשבו שזה כדאי אלא כלחץ של שר האוצר שלא רצה לשלם להורים ואז פיקוד העורף החליט שפתאום כן אפשר חלק מהלימודים לקיים, וריפה הם היו עד עכשיו? אם היה אפשר באמת אז למה לא אמרו שיפתחו כשאפשר מתוך הבנה של הבעיה בסגירה של המוסדות? ואם לא היה אפשר אז איך הלחץ הכלכלי פתאום יותר חשוב מהחיים של הילדים שלנו? זה מבחינתי דוגמא שבאמת ממחישה כמה לאף מערכת לא באמת אכפת מאיתנו והכל פה קורס. 

אני לגמרי איתך בנושא הפתיחת מסגרות בחלק מהאזוריםפרח חדש

זה לא שהאזורים האלו סטריליים לגמרי מאזעקות.

אז מה 2 אזעקות ביומיים זה לא מסוכן?? לא הבנתי.

ברור שהכל כלכלי ולא חושבים פה נטו ביטחון. סטטיסטית כנראה באמת הסיכוי להיפגע קטן

אבל מי רוצה בכלל להיכנס לסטטיסטיקה כזאת? רק מי שחושב כסף ולא בטיחות.


ואני מרגישה שמאז הקורונה

נהיה פה נרמול של חוסר נרמול.

זה הגיוני מה שקורה פה ב6 שנים האחרונות??

למזלי אני עובדת במקום סופר מתחשב

אבל עדיין יש משימות, יש דדליין לדברים, יש לי אחריות.  פשוט מצב לא נורמלי.

ותוסיפי לזה את יוקר המחיה

אנחנו מרוויחים מאוד יפה ב"ה

ובכל זאת אין כסף מיותר ביו"ש

ואנחנו לא בזבזנים

לא מסעדות

לא מותגים

קונה באמת רק מה שצריך.


משהו פה לא הגיוני לחלוטין

אין מה לעשותשבעבום

חזרה לשגרה חלקית לפחות היא חלק מהיכולת שלנו לנצח במלחמה.

זה לא כסף, זה קיום המדינה,

ורק עורף חזק גם כלכלית וגם נפשית יוכל להבטיח שנסיים את העבודה ולא נהיה שוב במצב הזה עוד כמה חודשים.


המדינה זה האזרחים, פחות כסף למדינה זה פחות כסף למלחמה!!!


ולגופו של עניין, חזרה עם יכולת להגיע למרחב מוגן כשיש אזעקות לעיתים רחוקות היא סיכון שהוא פחות בעיניי מאשר ליסוע בשגרה בכביש מהיר.

מכירה יישובים שממש נלחמו על זה ופתחו גנים ביישובים סמוכים כי לא היה אצלם גנים עם מרחב מוגן

מתחברת מאוד!שיפור
רק בנושא המסגרותשירה_11

אצלנו המעונות חזרו במצכונת חירום

שזה אומר פחות ילדים ויותר מטפלות

ככה שיש את כל האמצעים להגיע למרחב מוגן בנחת

וואי כל מילההבוקר יעלה
כתבת לגמרי את תחושותיי 
אנחנו בתקופה של מלחמות עכשיו, אני לא מחכה לשקטשיפור

אני חושבת איך אני ממשיכה את החיים שלי כמה שיותר בטוב בתוך המלחמות. אם זה לצמצם משרה כדי שאני אוכל להסתדר כשבעלי במילואים. אם זה לעבוד עם הילדים על הבעת רגשות. אם זה למקד את היחס למלחמה למקום של תפילה ולימוד להצלחתנו. לשים לב ולהודות על הניסים הגדולים שיש בתוך המלחמה.  ולהבין שהמלחמה הזאת היא חלק מתהליך אלוקי גדול של גאולת העולם.

ברור שיש המון רגעים של קושי ושפל, בכי, חוסר כוח ומשברים. אבל מבחינתי זה לא המבט הכללי. כי ברור לי שכל העולם מתקדם לגאולה, ואם מסתכלים בפרספקטיבה של שנים, מצב היהודים היום הרבה יותר טוב מרוב התקופות בהיסטוריה.

אשרייך. התחושות שלי אחרותכורסא ירוקה
וממש אין לי יותר כוחות או מוטיבציה להילחם בטחנות הרוח 
היית מעדיפה שלא תהיה מלחמה?וואלה באלה

עם כל ההשלכות של זה, כולל כל הרשעים שהיו חיים וכל מטרת חייהם זה השמדת ישראל?

כולל גרעין

כולל מלאי טילים בליסטיים הרבה יותר גדול?

הייתי מעדיפה שתהיה מלחמה רציניתכורסא ירוקה

מזמן, לא עכשיו. שלא נחכה לנקודת רתיחה כל פעם כדי להילחם מלחמה קשה במקום לגמור את האויבים כשהם קטנים. ב2006 אחרי מלחמת לבנון השניה חיזבאללה היה על הברכיים, נסראללה הצטער שיצא למערכה הזאת. מאז ועד 2023 הם התעצמו והתעצמו בידיעת ישראל ובמקום לגמור אותם ב2008 או 2010 כשזה היה סביר, מדינת ישראל ביודעין נתנו למפלצת לגדול עד שהגיעה לממדים שחששו לגעת בה. וזו לא הזירה היחידה ששם הדברים התנהלו כך. בלבנון בסוף בזכות התושיה של המוסד עם הביפרים קרה לנו נס. במקומות אחרים לא היה נס.


ונגיד שכבר הגענו למצב הזה, למה אי אפשר לסיים את העבודה? למה ביוני לא היה אפשר לסיים עם זה? למה גם עכשיו מדברים פעם בכמה ימים על סיום המלחמה לפני החלפת המשטר?


ולמה מבחינה פנימית המערכות שלנו ש*יודעןת* שהמצב הזה חוזר כל הזמן לא מתכוננות מראש? איך יכול להיות שמשרדי האוצר והחינוך ידעו שזה בדרך לא בנו שום מתווה חירום והעדיפו להתעלם בתקווה שהבעיה תעלם?

כאזרחים אנחנו אפס? אנחנו לא שווים את המחשבה? כת ההבנה מה קורה? למה להתנהל ככה??


יש משפט מקווה שאני לא טועה בציטוט שלו - פיקח יודע לצאת מצרה שחכם לא נכנס אליה.

זה קורה במדינת ישראל שוב ושוב ושוב. למה היה צריך לחכות שאיראן תהיה במרחק של שבועיים מפצצת אטום? שנים שהממשלה מתפארת בהגנה על "החיים עצמם" ואיראן איראן איראן. איפה הם היו? אם ההגנה המדהימה מאפשרת לאיראן להיות עם כל רכיבי הפצצה שמחכים להרכבה אז מישהו פה או שיקר או נכשל.

בסוף גם פה היה לנו נס. לנס קוראים טראמפ. אבל מה אם המתנקש לא היה מפספס במילימטר והעוזר הניאו נאצי שלו היה נבחר? מה אם קמלה האריס היתה נבחרת?

סבבה אפשר להגיד הכל תכנון אלוהי מראש ותמיד רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. האמת? רק מייאש אותי יותר. לחשוב שכל חצי שנה נהיה על סף מוות ובזכות נס שהוא אירוע די רנדומלי אז העם ינצל? מלחיץ אותי. בכנות. ומה עם מי שלא ניצל? זה לא מרגיש כמו תוכנית, זה מרגיש כמו המשחק מחשב שהיינו קטנים של צפרדע שצריכה לעבור את הנהר בקפיצה על קרשי עץ שזזים בתקווה לא ליפול בטעות על תנין שיבלע אותה. והוא יבלע אותה מדי פעם. לא את כולה, נכון, אבל למשפחת ביבס לא עוזר שרוב המדינה ניצלה, ולמשפחה של סבא וסבתא שלי באושוויץ לא עזר שלא כל העם היהודי מושמד.

אני מתפללת לזמן רגוע, שקט. לעתיד בטוח לילדים שלי. ליציבות ורווחה שמאפשרות בריאות נפשית. למה זו מילה גסה?

זה העם הנבחר? נבחר להירדף? זה מתיש זה מייאש וזה גורם לי לבכות. 

מנסה לענותפילה

עד כמה שהבנתי לפני 15 שנה לא הייתה אפשרות לתקוף איראן.

כל עוד ביבי ישב בקואליציה עם ציפי, ברק, כחלון , הם לא היו מסכימים לתקוף. גם צמרת בצבא לא הסכימו

אף אחד לא היה נותן לביבי ולישראל לתקוף כמו שצריך לפני שבעה באוקטובר. אנשים כמו ביבס היו אומרים שביבי סתם רוצה להילחם כדי להינצל מעונש על שחיתות . ירדן ביבס עצמו טס לאמריקה כדי לקדם עוד עסקאות.

ב2006 היה אולמרט, הוא לא בן אדם לנהל מלחמה , סתם זרק חיילים למות דקה לפני הפסקת אש , רצה לבצע תוכנית התכנסות כלומר לברוח גם מיהודה ושומרון 

ב2010 מדינה נלחמה על מילקי בברלין ( אבל ברגע ששר האוצר הנוכחי רצה לעשות משהו , אכלו אותו) ומחירי דירות ברוטשילד.

לגבי אושוויץ , את בעצמך רוצה לחול כי את חושבת ששם יותר רגוע. אז גם באירופה של שנות שלושים הייתה שגרה נורמלית הקהילות חזקות , בזמן שבארץ נלחמו עם ערבים. 

לגבי השאלה האחרונה שלך, זאת שאלה אמיתית ונוקבת 💔קמה ש.

בס"ד


נוקבת.

מטלטלת.

מייאשת.

מכעיסה.

הכל.


ואין תשובה.


מה שעזר לי באופן אישי מול השאלות הקשות כל-כך האלה היה לציין *גם*


את הניסים

את הטובות

את החסדים

את השפע

ואת מיליארדי רגעי הבריאות והאושר.


זה עדיין לא עונה להכל.

אבל זה מרגיע ומרפא המון.


חיבוק.

אניתקומה

אשתף רק מה עוזר לי.

אני יודעת שזה ממש קשה.


אישית, מה שאין לי שליטה אני משחררת.

כתבת שאין לך כוח או מוטיבציה להילחם בתחנות רוח, נכון. לכן אני לא מנסה.

אין לי שום יכולת להשפיע על איך תתנהל המלחמה הנוכחית או הבאה של ישראל. אז משחררת את זה משליטתי.

אני מתמקדת במה שבתחום אחריותי

לי קצת קשה עם התפיסה של "מדינה בחרדות"

לא כי אין כאן חרדות. יש. והרבה.

אבל זו תפיסה שמעבירה המון ביקורת על המדינה ומסירה אחריות אישית. ויש מה להעביר ביקורת, אבל ביקורת שמובילה למרמור לא תורמת, ובעיקר מגבילה אותנו. זה גורם לנו להרגיש קורבנות של המערכת, חסרי אונים להשפיע על מצבנו. ואין דבר שיותר קשה לי מלהרגיש קורבן וחסרת יכולת לבחור.


אף אחד לא שאל אותי בשביעי לאוקטובר אם מתאים לי שבעלי יצא למאות ימי מילואים ואני אשאר לשמור על השפיות שלי ושל הילדים. זה פשוט קרה.

אז במקום לחכות שמישהו ייקח על זה אחריות, לקחתי אני אחריות.

והלכתי אני לטיפול.

ולקחתי אני את הילדים שהיו צריכים לטיפול.

וזה לא שהכל דבש ולא קשה

אבל זה המצב ועכשיו השאלה מה עושים עם זה.


מבחינתי ברגע שיש מלחמה כזו, זה הרבה יותר טוב מאשר לחכות שיתקיפו אותנו. זה אומר שהיכולות קיימות. וכמו שאנחנו רואים, הן חזקות ויכולות לפגוע. אז עדיף הרבה יותר שהמדינה תיזום ולא תחכה עד שנקבל מכה כואבת ונוראה (כמו שהיה בשמחת תורה).

וכן, זה גורל ודרך קשה. אבל בתוך החוסר וודאות הזה והתסכול הזה אני מעדיפה לקחת אחריות על מה שאני יכולה, ולזרוק הצידה את כל מה שאין לי השפעה עליו.


ואני באמת הכי מבינה את התסכול והכעס

אני פשוט ראיתי שזה עושה לי יותר רע, וכובל אותי מלהצליח להתמודד. אז אולי זו קצת טמינת ראש בחול, אבל פשוט מעדיפה להתמקד במה שאני יכולה לעשות ואיך אני יכולה להשפיע על עצמי ועל המשפחה שלי.

מתחברת מאודשיפור
מתחברת גם.. תודה שכתבת!אוהבת את השבת
מדהימה מדהימה! 👑❤️נגמרו לי השמות
אני אופטימיתoo

המצב עכשיו הרבה יותר טוב מעצימת העיניים שהתרחשה עד לפני שנתיים וחצי


נלחמים באויבים כדי להגן עלינו ולהחליש אותם


אישית המצב לא מערער אותי / את בעלי/ הילדים

אנחנו מנוסים ביציאה מהשגרה (וגם בדברים אישיים יותר מורכבים ממלחמות)


אני חושבת שמומלץ ללמוד מזה להבא

להשאיר מרווח נשימה בחיים

לזמנים כאלה של יציאה משגרה וחוסר וודאות

כי אלה הם החיים במדינת ישראל 

האמת שאני אתמול קצת נשברתי מהעתידמתואמת

כי אחותי שגרה בחו"ל הייתה אמורה לבוא לארץ אחרי פסח (ואז היינו פוגשים לראשונה את הבת שלה שכבר בת שנה!), ואתמול היא כתבה לנו שחברת התעופה (לא אל על) ביטלה להם את הטיסה

ועד כה היינו בטוחים שהמלחמה ממשיכה מקסימום עד פסח וזהו... (עדיין חושבים שזה מה שיהיה, כמובן, לא מתחשבים בכל מינו גויים פחדנים🤭)


אבל כן, מניחה שהמלחמה הזו לא תימשך יותר מחודש וחצי, ובעיקר מתפללת שהיא תסתיים במשיח ובגאולה שלמה...

יהיה טובאן אליוט

אני בטוחה שיהיה יותר טוב. אין לי מושג כמה איראן היו קרובים לפצצת אטום, ואם עמדו לתרוף אותנו, אז אני מלאת הקלה שצה"ל ומערכת הביטחון כן מטפלים בזה ומסירים מאיתנו את האיום הנורא הזה.

אני בטוחה שכמו שכבר מתורגלים יחזרו במהרה לשגרה. אני מקווה שזה יקרה לפני פסח, אבל גם אם לא, נתמודד.

לנו יש ממ"ד ב"ה, אז יותר קל לנו מהרבה שכותבות פה, אבל גם אני מתחרפנת משילוב של עבודה במשרה מלאה של בעלי ושלי (תודה לאל מהבית), וילדים, וזומים וש.ב., אבל שוב, היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.

אני דווקא חושבת שהמצב בשיפורשיפור

ישראל וארה"ב יחד נלחמים ברוע באיראן בהצלחה, הורסים את תשתיות המלחמה והורגים את מי שעומד בראש, בהדרגה יש פחות אזעקות, בהדרגה פותחים יותר ויותר מסגרות. המצב מתיש ויכול להמשך עוד זמן. אבל אני מאמינה שאנחנו מסוגלים ונעמוד בזה. וגם אם בתחושה לפעמים מגיעים לקצה, שוב ושוב אנחנו מוצאים בעצמנו כוחות שלא ידענו שיש בנו. והאמונה שזה לא סתם- אנחנו ממגרים את הרוע בעולם, כוחנו הבטחוני הולך ומתחזק ואויבנו הולכים ונחלשים נותנת לי כוח להמשיך.

אני כן חוששת שלא נלחם עד הסוף הפעם, שמתישהו נעשה הפסקת אש עד הסבב הבא... אבל עדיין מצבנו יהיה הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני. הדרך אולי איטית וארוכה, אבל אנחנו בכיוון הנכון וה' בעזרנו. ובינתיים אנחנו צריכים להתמקד במה ייתן לנו כוח להמשיך למרות הקשיים, בנוסף כמובן לתפילות והודיה על הניסים הגדולים שהיו עד עכשיו.

מתחברת מאוד.וואלה באלה

לחשוב שארהב ככה התגייסה לצידנו בשונה מאירופה זה פשוט לא נתפס.

מרגישה שחיה ברגעים היסטוריים.

לחשוב שאמרו שאם חיזבאללה יפתח במלחמה לא יהיה לנו חשמל במשך 3 שבועות ועכשיו טילים בליסטיים עפים פה ומתלוננים על זה שהמסגרות סגורות במקום על מאות הרוגים.


 

באמת קשה לי להבין איך לא להיות אופטימיים עם כל הקושי! ויש קושי כמובן

רק היום התלוננתי בשרשור אחר, אבל עדיין...

בדיוק, זה לא סותרשיפור
"והבוטח בה' חסד יסובבנו"נגמרו לי השמות

זה המשפט שאני מנסה לחקוק על קירות הלב כל יום וכמה פעמים ביום.

וזה המשפט שהכי מחזק אותי והכי עוזר לי.

קראתי את השרשור ובאתי לכתוב הודעה ואז המשפט הזה פשוט עמד מול עיניי ויש לי כמעט דמעות כי זה פשוט ככה.

פתחתי את תהילים לראות איזה פרק זה - וזה בפרק *לב*.

כי זה הלב.

זה הלב של הכל.

הביטחון בה'.

אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.

והכל הכל הכל שלו

והכל הכל הכל מאיתו ובידו יתברך

והוא מחיה ומקיים בכל רגע ובכל מאית שנייה את כל העולם ואת כולנו והכל זה אלוקות.

וזה לב.

וזה הלב שלנו. בתוך הלב שלנו.

פרק לב. פסוק י'.

בלב שלנו - שם הוויה - י'.

אם נכניס את הקב"ה ללב שלנו ונבטח בו - חסד יסובב אותנו.

וזה אימון.

ממש ממש אימון.

אני ממש משתדלת לזכור זאת וגם כשנופלת לומר את הפסוק הזה בלילה, ביום, אפילו רק לדמות אותי בעיני רוחי.

ויש ממש תרגיל של דמיון מודרך להכניס ביטחון ואמונה בקב"ה ממש אל תוך הלב (עם נשימות ומילוי הביטחון פנימה אבל קשה להביא זאת בכתב).

אז מכאן זה הבסיס שממנו אני משתדלת ב"ה לצאת ואליו לחזור.

ה' הוא טוב ומטיב

הוא ברא אותנו ואת העולם להיטיב לנו

וממנו הכל.

 

ומתוך כך אני מנסה להסתכל רגע במבט-על על המאקרו ולראות שאנחנו באמת באמת באמת חיים בניסי ניסים, בתקופה היסטורית, בתקופה תנכית, ממש כמו בני ישראל במצרים שאנחנו קוראים עליהם - אנחנו ממש שם! כותבים עלינו עוד פרק! 

ממש מרגישה שב"ה ב"ה אנחנו בדור הגאולה.

איך ניסי ניסים שכאלו אם לא לעם האהוב והנבחר בניו של הקב"ה?

תביטו רק רגע מה קורה לנו כאן

אנחנו מדינה פצפונת שתוקפת מדינה פי 80 (כן, פי 80!) מגודלה - ופשוט מחסלת אותם כמו דומינו בזה אחר זה אחר זה כאילו מדובר בצעצוע שלנו בחצר הגינה שלנו...

מביסים. מחסלים. מנצחים.

איזה פלא, כל הרשעים ימח שמם. 

חמינאי שבשבת זכור מחינו את זכר עמלק, את זכרו, של המן הרשע הזה בדורנו.

כל הבכירים במשטר האיראני. בכל הנגלות - הראשונה, השנייה, השלישית, הרביעית...

רק לכתוב את כל הבכירים אין מספיק מקום.

וכמובן כל מנהיגי ובכירי הרשעים ימח שמם שנשרפים בגיהנום לנצח סינוואר ימ"ש, נסראללה ימ"ש, הנייה ימ"ש, מוחמד דף ימ"ש, עקיל ימ"ש, שוכר ימ"ש, חארורי ימ"ש, עלי לריג'אני ימ"ש, ועוד אלפי מחבלים ושמות גדולים שבאמת אין אפשרות לכתוב מרוב שהם רבים!!!

 

והם מנסים,

שולחים כמויות כמויות של טילים פצצות נוראיות בכמויות מטורפות

והקב"ה שומר עלינו! עם כל הכאב העצום על כל נשמה ונשמה מעם ישראל ומהארץ שנאבדה לנו - יש כאן ניסים עצומים בצורה לא פרופורציונלית!!!

כל התחזיות היו שנים שברגע שאיראן תתקוף אנחנו קודם כל נושמד. תהיה ממש ממש שואה חס ושלום.

אח"כ דובר על אלפי הרוגים כל יום ומכל טיל (!!!)

על הפסקות חשמל של ימים ושבועות והיערכות בהתאם (!)

על הפסקות של מים ממושכות

דיברו על לשהות במרחבים הממוגנים רצוף באמת ימים על גבי ימים

כשהכל בחוץ מושבת מושבת.

ואיפה אנחנו ואיפה זה?

הכבישים מלאים, מסגרות נפתחות, אנשים קונים, יוצאים, 

מנקים לפסח (!!!),

מזמינים פיצה, רואים סרטון מצחיק,

כותבים כאן בפורום

וממש מנהלים כמעט כמעט מה שהכי קרוב לשיגרה.

נכון, ברור שזו לא שיגרה וקשה מאוד מאוד מאוד

אבל איפה מה שאנחנו חיים ואיפה מה שתודרכנו לצפות לו לפי המציאות...

זה רחוק כרחוק מזרח ממערב

תודה לה' אלף פעמים

זה לא נתפס!

באמת לא נתפס

אנו נלחמים עם צבא ה', צה"ל שלנו, הצבא הכי מדהים בעולם

לצד עוד צבא עצום של ארה"ב, ממש כתף אל כתף! מי היה מאמין

זה ניסים רק להבין את זה

והם מפציצים את הרשע, ואנחנו מפיציצים את הרשע

וכל שעה, בעצם כל דקה יש חיסול אחר, הפצצה אחרת, השמדה אחרת, מיגור הרוע בעולם!

 

והעם שלנו המתוק?

כמה כמה שהוא מתקרב לקב"ה בשנתיים וחצי האלה!

כמה קירבה, כמה התחזקות, כמה אמונה!

"בדרך אמונה בחרתי"

כמויות רבבות ועוד רבבות בוחרים בדרך אמונה. שומרים שבת. חוזרים לשורשים. חוזרים לאבא.

זה מפעים ומרגש.

וכל העזרה ההדדית שכאן

הערבות ההדדית

איזה יופי של פיקוד העורף יש לנו

כמה הפקת לקחים מרגע לרגע

יש התרעות מסודרות

לפני

תוך כדי

אחרי

איפה אנחנו ואיפה אחים שלנו בחו"ל שנגיד נמצאים בקפריסין או דובאי ורועדים מפחד שפתאום "בום!" נפילה בלי שום אזעקה, בלי שום התרעה לפני, בלי שום ידיעה מתי האירוע הסתיים, כלום.

רק 24/7 של רעד. 

אחים שלנו ממש יהודים שחיים שם.

וכאן בארץ?

תראו כמה זה מסודר שאנחנו יכולים לדעת לפני תוך כדי ואחרי.

הכל עובד, דופק כמו שעון,

מד"א, איחוד הצלה, שלא נדע זק"א, בתי חולים, פיקוד העורף, העורף, התרמות דם, מתנדבים

אלפי אלפי מתנדבים

יוזמות מרגשות בלי סוף

לארח ולתרום לקשישים בתי מלון עם ממ"ד צמוד

לתת יד בכל מה שצריך

עוד ועוד ועוד נקראים לדגל ועוזרים

והחיילים האמיצים שלנו הגיבורים המרגשים עלי אדמות קדושי עליון האלה עם האש בעיניים כמה מרגש לראות את האש הזו בהם הם באמת שואגים את שאגת האריה החזק מכל ומביסים את אויבנו!!!

והקב"ה נלחם לנו! ממש ממש כך

כל מה שקורה הוא פשוט לא יאומן

הכל הכל הכל

הביפרים, ההצלה העצומה ב7/10 שלא כל החזיתות באו עלינו והשמידו אותנו כליל כמו שתיכננו, קריסת המשטר של אסד, קריסת סוריה, לקחנו את החרמון הסורי, קריסת כל מנהיגי הרשעים, קריסת המשטר באיראן ב"ה, חיסול החיזבאללה ב"ה

וכמובן החזרת כל כל כל החטופים שלנו מכל השנים!!! שזה נס מעל הטבע בפני עצמו!

ממש כמו שאמרה דיצה אור, אימו של אבינתן אור שחזר מהשבי - שזה ממש נס בדרגה אינסופית והוא רק מהעם הזה שלנו ומכוח האחדות והתפילות שלו שכולם כולם כולם בבית!!!

ובעזה שולטים על חלק עצום וב"ה עד הסוף עוד!

חזרנו לחומש! יהודים גרים בחומש! כמה התרגשתי לפני כמה ימים לקרוא את זה

כל ההתיישבות ביו"ש פורחת, כמויות של בנייה והוספה והתיישבות!

העלייה לארץ פורחת!

אנחנו המקום היחידי שבעת מלחמה כולם גם חוזרים לכאן בטיסות חילוץ לתוך המלחמה

וגם עולים חדשים באים בכמויות לכאן דווקא עכשיו!!!

האחדות המטורפת שקיימת בשנתיים האלו, כן תרבה ב"ה

והדנא שלנו, של העם היהודי, המהות שלנו, המשמעות שלנו בעולם, לקדש שם שמים בעולם

אומת המוסר הצדק ההוככחה החיה לקיום הבורא והבריאה

אנחנו ממש נס מהלך

בגאולת עולם

בהשגחה אלוקית מטורפת

זה באמת לראות ולא להאמין

יש עוד המון המון המון

אבל בינתיים שולחת

ושולחת גם חיבוק ענקי לך ולכולן!!!

אנחנו עם של אריות ולביאות!!!

"כי חיות הנה"

אנחנו חיות! לביאות! מביאות חיים ממשיכות חיים נותנות חיים

זה הניצחון הכי גדול שלנו

ניצחון הרוח

ניצחנו בעבר ואנו מנצחים שוב

מנצחים אותם!

הם לא יפילו לנו את הרוח!

איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק

ואישה לרעותה תאמר חזק

חזק חזק ונתחזק

בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו

וננצח!

ואנחנו כבר מנצחים!!!

הכל בידך מלך מלכי המלכים הקב"ה

תודה ריבונו של עולם תודה!!!

והבוטח בה' חסד יסובבנו!

מצרפת את פרק לבנגמרו לי השמות

תהילים פרק לב

א לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל    אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה׃
ב אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהוָ֣ה ל֣וֹ עָוֺ֑ן    וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה׃
ג כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י    בְּ֝שַֽׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם׃
ד כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮    תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ
נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י    בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃
ה חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡    וַֽעֲ֘וֺנִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי
אָמַ֗רְתִּי    אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י פְ֭שָׁעַי לַֽיהוָ֑ה
וְאַתָּ֨ה נָ֘שָׂ֤אתָ עֲוֺ֖ן חַטָּאתִ֣י    סֶֽלָה׃
ו עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֮    לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א
רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים    אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ׃
ז אַתָּ֤ה ׀ סֵ֥תֶר לִי֮    מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי
רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט    תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה׃
ח אַשְׂכִּֽילְךָ֨ ׀ וְֽאוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ    אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי׃
ט אַל־תִּֽהְי֤וּ ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮    אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין
בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם    בַּ֝֗ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ׃
י רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע    וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהוָ֑ה חֶ֝֗סֶד יְסֽוֹבְבֶֽנּוּ׃
יא שִׂמְח֬וּ בַֽיהוָ֣ה וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים    וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃

כתבת מקסים ומחזק!אן אליוט

זה כל כך נכון. תקופה ממש מופלאה עם המון המון ניסים.

חשוב לזכור לא לשקוע מדי בקשיים ואז לשכוח לשים לב לכך. 

תודה רבה יקרה ❤️נגמרו לי השמות

ממש כך, שנזכה כולנו לשים לב

יש המון הסחות שמונעות מאיתנו לשים לב, ובעיקר מאמץ מטורף של איראן ושלוחות הרשע לזרוע בכולנו פחד, תבהלה, דכדוך, יאוש.

אבל אנחנו ה-ר-ב-ה יותר חזקות וחכמות מהם! ולא ניתן להם!

וממש מזמור לתודה!נגמרו לי השמות

זה פלא אלוקי מה שקורה כאן.

אני יודעת שכולנו בתוך תוככי הקושי והאתגר וה"קוצר רוח ועבודה קשה"

אבל ממש כך היא גאולתן של ישראל

ובניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל

ובזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכותן עתידין להיגאל!

יש לנו כוח על

אני באמת מרגישה ככה

אוי מחיות את עצמנו ואת המשפחות שלנו

כל אחת ואיפה שהיא

ונתחיל ממש בנו פנימה.

כי אם יש לי את עצמי -

אז יש לי את עצמי.

ויש לאחרים את עצמי.

 

וכל אחת מאיתנו היא אור אינסוף

רק להביט רגע פנימה ולזכור זאת, להתחזק מכך, להאיר בתוכנו מכוח כך.

"כי יש שכר לפעולתך"

יש שכר לכל פעולה ופעולה שלכן יקרות!!!

תחזיקו מעמד

אתן הגאולה עצמה!

וב"ה נזכה לראות בחוש ממש את הישועה השלמה שלנו במהרה, בשלמות, במתיקות ובטוב גלוי!!! ❤️

אמן אמן תודה רבה על כל מה שכתבת!! ממש נותן כוחאוהבת את השבת
ב"ה 🙏נגמרו לי השמות

ממש משמח לשמוע, תודה לה' 🙏

ותודה לך יקרה שעצרת וכתבת ❤️

ועל משקל "דיינו" 😅נגמרו לי השמות

כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!

אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִהקונספציה וְלֹא עָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, וְלֹא הָרַג אֶת־אייתוללותיהם, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ הָרַג אֶת־אייתוללותיהם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־הגנה אלוקית, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הגנה אלוקית וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹך לימוד אמונה, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוך לימוד אמונה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שנה דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שָׁנָה וְלֹא סיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ  סיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה השלמה, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה השלמה, וְלא נָתַן לָנוּ אֶת הביטחון והתורה. דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הביטחון והַתּוֹרָה וְלֹא שמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ שמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָּנוּ אחדות העם דַּיֵּנוּ.

 

עַל אַחַת, כַּמָה וְכַמָה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמהקונספציה, וְעָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, וְהָרַג אֶת־אייתוללותיהם, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הגנתו האלוקית, וְקָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹך לימוד אמונה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שנה, וְסיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' גם במלחמה, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה שלמה, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הַביטחון והתּוֹרָה, וְשמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָּנוּ אֶת־אחדות העם.

עצרתי כדי להגיב באמצעעם ישראל חי🇮🇱

בא לי לפרסם את התגובה שלך,חיזקת אותי אחותי

אשרייך

כמו מים זכים על נפש עייפה

תודה

❤️

בשמחה רבהנגמרו לי השמות

אין בעיה לפרסם, באהבה ממש

וואו שימחת אותי מאוד, ב"ה ממש שזה חיזק 🙏

תודה על כל מילה שכתבת! מזדהה כל כך!🩷בארץ אהבתי
בשמחה רבה ❤️נגמרו לי השמות

תודה יקרה

ווואווווו! ריגשת!!!🥹שיפור
❤️❤️נגמרו לי השמות

תודה יקרה 🙏

כתבת מדהים ❤️קמה ש.
תודה רבה אהובה ❤️נגמרו לי השמות
אני קוראת אותך ובוכהעדינה אבל בשטח

קצת מצליחה להוציא את בליל הרגשות שיש לי בלב..

בכלל השרשור הזה עשה לי טוב, כי אני חיה את השגרה המוזרה הזו, בניסיון לא לחשוב יותר מידי, נותנת לעצמי משימות וזהו, אבל מידי פעם עולים לי חששות ופחדים, והשרשור הזה גרם לי להבין שהכל הגיוני, שכולם מרגישים ככה, גם אלו שאני רואה ששואלות שאלות בקבוצה על אותם דברים שהם שאלו לפני שבוע, כאילו אצלם אין מלחמה, שלא רק אני חוששת, והכי עזרת לי לצאת שניה מעצמי ולהתסכל באיזה שלב מדהים בהיסטוריה אני חיה, כי קשה לי אבל לא כל כך קשה, אז מי סופר אותי בכלל, אבל עם כל כך הרבה ניסים מסביב אנחנו כנראה באמת דור הגאולה. תודה על זה.

וואו יקרהנגמרו לי השמות

ריגשת בחזרה ❤️

חיבוק ענקי

בואו נדבר קצת על העבראמאשוני

ההווה יראה תותים, והעתיד גן עדן.


מאיזה עבר להתחיל?


יציאת מצריים

חורבן בית ראשון

פוגרומים

שואה

תוכנית ההשמדה של המן

מלחמת העצמאות


מה יש לנו היום? מדינה, צבא חזק, המעצמה הגדולה בעולם נלחמת לצידנו, כל המזרח התיכון איכשהו נכנס למלחמה הזאת אבל בצד שלנו, אפילו תורכיה.


מה נשאר לאיראנים? חיזבאללה שחוק (לא כי אין מסגרות לילדים, כי מפציצים להם הכל) כמה מילציות סוררות, משק אנרגיה ומצרי הורמוז שהם מנסים להפעיל שם לחץ.

כל יום של מלחמה הוא לטובתנו. כל יום שארה"ב בתוך המלחמה רווח שלנו.

מילא העם האמריקאי לא מבין על מה המהומה, אבל הישראלים?

יש להתבכיין על המצב בקריצה כי בכל זאת נעלמה השגרה ויש אתגרים. ויש להתבאס באמת.

וצריך לשים לב לא לחצות את הגבול לדעתי.


הפרופורציות צריכות להיות כמו שקונים בית חדש, רחב ידיים, רהיטים חדשים, הכל יפה ומושקע ואז ילד מתלונן שרע לו כי צריך לקום לביה"ס 5 דקות קודם.

זה הפרופורציות שצריכות להיות לנו בין הודאה עצומה לבין התלונות בתוך המלחמה הזאת.


תודה לה' אני לא מפחדת שיזרקו את הבנים שלי ליאור.

אני לא מפחדת שמגדודי גויים רשעים שהולכים ברחובות.

אני לא צריכה להתחבא ביערות

אני לא צריכה לבחור בין לאכול פרוסת לחם לבין לשמור אותה לילדי

אני לא מפחדת כשאני שולחת את הבנות שלי החוצה שיאנסו אותן ח"ו ולא יהיה לי איך להגן.

אני רק צריכה לצייד אותן בטלפון לקבלת התראה מקדימה. רק צריכים להיכנז למרחב מוגן כמה פעמים ביממה.

חלק מהקושי הגדול לדעתי זה שאנחנו מנסים לחיות שגרה, ומה שלא שגרה מקשה

במקום לחשוב שאנחנו במלחמה, ומה שדומה לשגרה הוא היוצא דופן.

יש סופרים, יש חשמל, יש בית, יש כבישים, אף ישוב לא נצור. יש בתי חולים. יש עוד מלא דברים מסביבנו לא ברורים מאליהם שאנחנו לא רואים.

כל השאר זה בונוס.

כתבת מדהים. תודהוואלה באלה
ממש יפהתקומה
וואי ממשממתקית

אני כל פעם אומרת משפט קבוע
שהמלחמה הזו עם ממד והתרעות וכל ההקלות האלו 
זה כמו ללדת עם אפידורל.
אנחנו במלחמה עם אפידורל
עם כל הכאב והקושי
זה לא המלחמות שהיו פעם והיהודים היו חסרי אונים מול האויב

אהבתי את האפידורל🤣🙏עם ישראל חי🇮🇱
ממש ככה
😂😂בארץ אהבתי
חבלי משיח עם אפידורל...
וואוו משל מדהים!!שיפור
מדהימה! איזה משל אדירדפני11
משל גאוני!נגמרו לי השמות

אנחנו במלחמה עם אפידורל

את גאון!!!👑

כתבת מדהיםנגמרו לי השמות

כל מילה ממש.

במיוחד המשפט הזה שכתבת: 

"חלק מהקושי הגדול לדעתי זה שאנחנו מנסים לחיות שגרה, ומה שלא שגרה מקשה

במקום לחשוב שאנחנו במלחמה, ומה שדומה לשגרה הוא היוצא דופן."

 

תודה רבה על החיזוק 🙏❤️

ממה שאני רואה סביביקמה ש.
בס"ד

(רגע, לפני הכל שולחת לך חיבוק וחיזוק גדול!!! באמת תקופה לא פשוטה ואין אחת לדעתי שלא זקוקה לחיבוקים ולחיזוקים...🫶🏼)


ממה שאני רואה סביבי, המצב אומנם מאתגר אבל אבל אנחנו חזקים, ומאד!, ב"ה.


אמנם אנחנו עייפים מהשנתיים וחצי האלה, ואמנם יש הרבה כאב על האבידות, הפציעות (בגוף ובנפש) והנזק. ואמנם באופן אישי יש ימים שאני מרגישה מכשיפה מרוב עומס, גמירות וטרלול.


אבל בסך הכל אני ממש מרגישה בתוך נס עצום. הדברים שאנחנו זוכים להם הם בגדר "לא ייאמן" אחד ענק.


ממה שהעין, האוזן והלב שלי קולטים מהמעגלים סביבי (מכל מני גוונים) - סך הכל מחזיקים את זה יפה. גם אלה שבאזורים חמים. גם אלה שבסבב מילואים המי יודע כמה. יש דמעות, צעקות, קיפאון, ירידה באנרגיה ופחד. אבל יש גם עשייה, הודיה, חיזוק הדדי, התנדבות, נתינה, תפילה והומור.


הסטטוסים כמעט 100% מהזמן מצחיקים או מחזקים.


מבחינת הצבא אין לי מושג לגבי המשאבים שעומדים לרשותנו והכל. ברור לי שחייב להגדיל את כמות החיילים, שהצבא זקוק לזה ממש. מבחינת חימושים אין לי הרבה ידע ואני מעדיפה פשוט להאמין שכמו שהיה בסדר איכשהו עד היום בע"ה כך ימשיכו למצוא את הפתרונות. ומבחינת הרתעה והסרת איומים לטווח הקרוב, אני חושבת שהמלחמה הזאת ממש פועלת לטובתנו. ההישגים שה' מזכה אותנו בהם כאלה מטורפים...


האמת, לגבי בעוד חודשיים אני מדמיינת שאם לא נהיה בחגיגות על הגאולה - נהיה פשוט בחזרה לשגרה של סוף שנת לימודים, עבודה והכנות לחופש הגדול... כאילו ששום דבר לא קרה. כמו אחרי עם כלביא. (ואם תשאלי אותי זה כבר אובר-חוסן, כן?😅 בבחינת תנו לעכל רגע..........)


ממש כיף ומחזק לקרוא אותך תמיד!!אוהבת את השבת
תודה יקרה!🫶🏼קמה ש.
תודה על החיזוק הזה ❤️נגמרו לי השמות
עתיד? אנחנו לא שם...ממתקית

כן יש לנו משחק קבוע של לדמיין את היום שבו יבוא המשיח.
איך זה יראה?
הילדים שלי מדמיינים שיחלקו לכולם מכוניות מרוץ מהלונה פארק וניסע לירושלים ויחלקו סוכריות וממתקים.
סתם דמיון
הלוואי וזה יהיה העתיד שלנו 
חוץ מזה חיים (לפעמים שורדים) את היום ואת הרגע.

מה? ללא ספק!ריבוזום
התוכן לא נשלח :-/ריבוזום
אוף...🙁בארץ אהבתי
מוסיפה על הדברים שנכתבו פהבארץ אהבתי

מבחינה טכנית אני יכולה להיות גם מהמתלוננות.

אין לנו ממ"ד בבית, ואפילו לא מקלט בבניין.

כדי להגיע למקלט אנחנו צריכים לצאת מהבית, לרדת קומה במדרגות, וללכת למקלט השכונתי. אם יוצאים מיד בתחילת האזעקה והולכים בקצב קצת מהיר, מגיעים תוך דקה וחצי. מה שאומר שצריך להתחיל להתארגן כבר בהתרעה (וגם בלילה - להעיר את כולם כל פעם שיש התרעה כדי להתארגן לקראת יציאה במקרה שתהיה אזעקה). וזה גם עם תינוק מתוק וקצת מיוחד שמוסיף עוד קצת אתגר לעניין.


אבל אני מרגישה שההסתכלות על המציאות מתוך פרספקטיבה רחבה פשוט משנה לי את כל החוויה.

אנחנו נמצאים בתוך תקופה של ניסים אמיתיים, ניסים שלא יכולנו לתאר, אבל 'אין בעל הנס מכיר בניסו', ובמציאות הביתית שלנו אנחנו לא חווים את הניסים אלא את הקשיים הפרטיים שלנו.

אבל גם ביציאת מצרים היו אנשים פרטיים, והיו אמהות לילדים קטנים, וזה לא תמיד היה נוח. גם מי שראה את עשרת המכות, וחגג את פסח מצרים ואחר כך יצא בנס גדול משעבוד מצרים - היה צריך ללכת עם המשפחה, לעזוב את הבית, בלי אוכל נורמלי (כי הבצק לא הספיק להחמיץ), ואז עוד לראות את המצרים רודפים אחריהם ואין לאן לברוח כי לפנינו רק הים... וגם אחרי הנס העצום של הים שנבקע וכל המצרים שטבעו בתוכו - שוב היה קשה כי לא היה מים, ומאיפה בכלל אפשר להביא מים במדבר לכל כך הרבה אנשים? ואחר כך היה צריך גם לדאוג מה יהיה עם האוכל, כי כשנודדים ממקום למקום במדבר אי אפשר לגדל חקלאות וכו' אז מאיפה יהיה אוכל? ובכלל - זה שאף פעם לא יודעים מתי נחנה ומתי נמשיך בדרך, עד לרמה שאי אפשר היה לעשות ברית מילה לאף תינוק שנולד כי אולי עוד מעט נמשיך בדרך וזה יסכן את התינוק....

בקיצור - גם כשרואים את הניסים של הקב"ה ממש בעיניים, וניצולים משעבוד קשה של מצרים, עדיין אפשר לחוות את המציאות בעיניים קטנות שרואות את הקשיים הפרטיים, בלי לזכור שהקב"ה נמצא פה איתנו, ורוצה אותנו איתו, שנבטח בו, ושנפנה אליו בתפילה כשאנחנו צריכים אותו - אבל לא מתוך תסכול וייטוש וחוסר אמון, אלא מתוך ביטחון ואמונה וחיבור, והודאה על כל מה שהוא עושה איתנו.

(פרק תהילים ע"ח ממש מדבר על הנקודה הזו - שהתורה ניתנה לנו כדי שנלמד ממנה לבטוח בה'. ומתואר שם כל המקומות שבהם היה קשה לעמ"י לבטוח ולהיות מחוברים לקב"ה, למרות כל הניסים שנעשו איתנו. אבל אנחנו יכולים ללמוד מזה ולהבין לראות את המציאות שלנו בעיניים אחרות של חיבור וביטחון בקב"ה).


זה לא שאני כל הזמן מצליחה להיות מחוברת למה שכתבתי פה.

ההתמודדות הפרטית היא באמת לא תמיד קלה.

והיו לנו כמה ימים פה שהיה לי באמת קשה והייתי עצבנית והכל.

כי אנחנו אנושיים, והקשיים שאנחנו חוות הם אמיתיים. ומותר גם לפעמים לבכות ולפרוק ולהתלונן על הקשיים שלנו.

אבל אני לא רוצה להישאר שם. ואני משתדלת לא להישאר שם. אני משתדלת להזכיר לעצמי כמה זו זכות להיות חלק מהניסים האלו. להזכיר לעצמי שהתמודדות הפרטית שלי היא הדרך שלי להיות שותפה בניסים שקורים לנו. ולבחור להיות שותפה בתפילות (גם פרטיות על עצמי וגם כלליות על עמ"י), ובהשתדלות שלי לעשות את ההתמודדות המשפחתית בתקופה הזו כמה שיותר חיובית...


ואני לגמרי מאמינה שאנחנו בתקופה של המון טוב גלוי, אנחנו זוכים לכלות כוחות רשע גדולים שרצו להשמיד אותנו, ואנחנו נהיים פה מעצמה בקנה מידה עולמי, וככל שנראה יותר את יד ה' שפועלת במציאות, ונדע להודות לו כראוי, זה יוביל לעוד ועוד התקדמות בעז"ה.


(ולגבי האם ננצח לגמרי כך שלא יהיה יותר צורך במלחמות לעולם? אני חושבת שמציאות כזו שבאמת לא יהיו לנו יותר אויבים שיוכלו לאיים עלינו זו מציאות של גאולה שלמה. ואנחנו בעז"ה מתקדמים לשם, אבל אני לא יודעת אם אנחנו כבר ממש שם, או שעוד צריך לעבור תהליך ארוך יותר כדי להיות ראויים לזה באמת. אבל זה שיש לנו אויבים זה לא כי ביבי או טראמפ או פוליטיקאים אחרים לא פעלו נכון או לא פעלו בזמן וכו', אלא כי זו חלק מהתכנית האלוקית. זה אחד הדברים שמאוד התחדד לי בלימוד תנ"ך...)

מהמם ממש@!אוהבת את השבת
וואונגמרו לי השמות

כ"כ חזק מה שכתבת וההקבלה הזו שבעצם אנו כמו דור גאולת מצרים והמבט הזה לבפנים של הדברים...

לאיך חווים אותם בתכל'ס בקושי היומיומי ובעצם הסיפור הוא רחב ועצום הרבה הרבה יותר בתמונה השלמה

קראתי בשקיקה

תודה לך על כל מילה, המילים שלך תמיד מדויקות ונוגעות בי ממש בצורה חזקה וישר ללב 

חיזקת מאוד ❤️

איזה תגובות מחזקות!! תודה רבהפרח חדש

קראתי את התגובות כמה פעמים וזה ממש נתן לי כח!

❤️ מהממת את.קמה ש.
תודה שפתחת את השרשור!! ממש נותן כוח לקרוא את התגובאוהבת את השבת
מהממת על הכנות שלך
מקסימה! ❤️ תודה על השרשור ועל המקום להניח ולקרואנגמרו לי השמות

את כל החיזוקים האלה 

אני מאמינה ובכוחה שיהיה טובשירה_11

כי השם עושה לנו רק טוב

וגם כי למה לדמיין תרחישים שחורים? איך אפשר לחיות עם מחשבות כאלה?


וחוצמזה תמיד מה שמדברים עליו נשמע מפחיד ברמות וכשזה מגיע זה נראה פתאום יותר שפוי


יהיה רק טוב בע"ה

בנוסף לכל הנשים החכמותעוד מעט פסח

אני רוצה להציע עוד נקודת מבט-

עם ישראל עובר עכשיו תהליך מדהים של התקרבות לקב''ה.

אני חושבת על השיח על גאולה ובית מקדש, כמה מעט ממנו היה לפני שלוש שנים, וכמה זה עכשיו חלק מהשיח של כל אדם בארץ הזאת.

תראי כמה התפילות נהיו בכוונה, כמה קבלות טובות אנשים לקחו על עצמם.

אני מסתובבת בלב תל-אביב ואת רואה את כל החילונים הכי חילונים שקיימים- מניחים תפילין, לובשים ציצית, מתלבשות בצניעות יום בשבוע, שומרים שבת אחת לארבע...

רק היום ראיתי השוואה בין כמות הפעמים שביבי הזכיר בנאומים שלו את הקב''ה היום לעומת תחילת המלחמה.

בהשוואה בין התדרוכים של המפקדים לפני יציאה לקרב ב-67 לעומת היום (תהיו חזקים, תחזרו בשלום, לבין- 'יברכך ה' וישמרך').

תשמעי את השבויים שחזרו- איך הם מדברים.


יש התחזקות דתית עצומה!


אני מאמינה שהגאולה השלמה תגיע כשעמ''י יהיה מוכן. והמערכות האחרונות מכינות את עם ישראל.

זה לא קל. זה קשה נורא ומטלטל.

אבל זה מעורר את הלב. של כל עם ישראל.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדניתאחרונה

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקוריתאחרונה

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

בעז"ה! שהקב"ה ישמע לתפילותייךהשקט הזה

ובחנוכה (או קצת אחרי) תתבשרי בבשורות טובות❤️