כמו סטייקים לעל האש, דגים שלמים לתנור, פסטה מצוננת למוקרם וכזה

מעדיפה מאשר הזמנות מבחוץ, אבל בהחלט יקר יותר

ברור שצריך להתפנק ונמאס מהמטבח!

באמת מתביישת כ ימוציאים המוןן

זה התחיל בתקופת עומס בעבודה ב הריון

ונהיה הרגל

הגענו ל1000 פלוס שח בחודש

עכשיו מנסים למתן

אבל אחרי שמתרגלים זה קשה...

אבל יש לי תקציב תן ביס וגם ככה עובדת מהבית

וגם נתנו לנו תקציב נוסף בגלל המלחמה (מה לא יעשו העיקר שנעבוד)

וגם הייתה לי יתרה יפה בקרדיט.

אבל

גם בלי כל זה, מבחינתי מה שאני יכולה להקל על עצמי כדי להחזיק בשוק העבודה שגם ככה קשוח- עדיף.

אני לא מזמינה כל יום, אבל גם אם יצא 1500 שקל עד פסח, זה בערך חצי על חשבוני (השתתפות עצמית פלוס שווי מס)

750 שקל זה מה שאפסיד בכמה ימים של חלת גם בהתחשב בדמי אבטלה (לא חישבתי מדוייק אבל ברור לי שההוצאה לא מתקרבת לאובדן הכנסה צפוי, זה ברעיון)

וחוץ מזה שביום רגיל אני משלמת על הנתיב המהיר מאותה סיבה (הוצאות שמאפשרות לי להתפרנס בכבוד)

וגם על דלק

וכרגע כמעט לא נוסעת

אז מתקזז.

חוץ מזה שבמצב חירום זה לא הזמן לחסוך. לא לאבד את הראש, אבל מה שיכול להקל- כדאי.

קחי בחשבון שהרוב בפורום גרות ביישובים, אין כ"כ מאיפה להזמין אוכל מלבד פיצה אז גם אין כ"כ את ההרגל הזה.

כל אחת והאפשרויות שלה להקל, מאמינה שכולן מקלות על עצמן, כל אחת בדרך שנוחה לה.

לי עוזר גם שניצלונים קפואים מוכנים, שניצל תירס, ציפס קפוא שרק שמים בתבנית ולתנור.

ופסטות לא נמאס פה. הילדים יכולים להכין לעצמם כל יום.

אני מאוד מחושבת בקטע הזה של הזמנות

ולפעמים מדמיינת כמה ימים מה ומאיפה אני אזמין

ואז עד שמזמינה מגלה שזה לא כזה טעים כמו שדמיינתי 🤭

תמיד מנסה לדמיין את הסיטואציה של להזמין אוכל, אין לי את זה בלקסיקון בכלל 😅

כן, בהחלט מוצאת את עצמי בלי סוף במטבח. אבל לרוב לא מכינה דברים עם שלבים, בערב זה לרוב טוסט וירקות/ חביתה וירקות. גם בבוקר בסגנון הזה... לא יודעת איך מצאתי את עצמי היום מכינה כנאפה אחרי הטוסטים... טוב, נו, חיסול חמץ. 

אם זה עוזר לך להתפנק ולהתנחם וחוסך לך להכין- עופי על זה ותהני!

כל עוד זה מתאפשר לך כלכלית- מצוין, אם לא תבדקי מה המינון שמתאים לך ולא (לאחרים...)

אישית גם אני בתקופות משוגעות כאלה מזמינה יותר מהרגיל😉

לא מזמינה כי אין פה,

אבל כל יציאה למשהו קרוב מלווה באוכל לי ולבעלי מי שנשאר בבית קונה גם לשני.

על הפנים כי גם משמין יותר,

אבל אני סימתי עם לחשוב.

אם נגמר התקופה הזו ואני שפויה זה יהיה נס.

היה לי היום יום הכי מזעזע שהיה לי מאז שאני זוכרת את עצמי,

ואני באיבוד שפיות.

שיהיה אוכל בלי סוף קנוי ותפאדאל. מה שלא הורג מחשל ונתמודד אחרי זה עם ההשלכות.

טעטע שיגמר הטירוף הזה

במה את יכולה להקל על עצמך?

להוריד סטנדרטים בהכל כמובן..

ואיך את היום?

אני הרבה יותר טוב היום.

היה קיטנות לילדים אצלנו, אז היה לי להתאפס, ואז הצלחתי גם לעשות פסח.

לא חסך את הקנית אוכל חח

(בעצם פיצה כן, יחסית. יוצא פעם בשלושה חודשים בערך🙈)

אבל קונים הרבה אוכל מהיר הכנה (צ'יפס קפוא, כדורי פלאפל ופירה קפואים, מרקים ואורז בשקית, טבעול... בגזרת הבריא זה טופו וכרובית/ברוקולי, שיחסית מהיר להכין אותם, וגם קטניות בדוקות כדי לחסוך זמן בדיקה)

אני לא אוהבת לבשל, ומנסה להקל על עצמי ככל האפשר. הילדים שלי כן מבשלים/אופים, אבל מלבד הבכורה הם לא מכינים דברים מורכבים מדי, אז עדיין צריך עוד דברים...

מבחינתי כל עוז זה אפשרי כלכלית, אז למה לא. מנסה גם לחשוב על הבריאות לפעמים, אבל זה לא בראש מעייניי, מודה...

אנשים שמאמינים הרבה מוציאים כל חודש כמה אלפים על אוכל בחוץ.

אני אישית כל חודש לפחות 1000 שקל. קבוע.

אז גם אם זה כל הזמנת פיצה 1000 שקל שזה מיליונים כי כמה פיצה אפשר לאכול,

עדיין זה פעם בשלושה חודשים...

אז תהני מהפיצה חחח זה סביר לגמרי

כי אני לא אוהבת🤭

מזמינים מגש אחד, וגם הוא בקושי מספיק לכל הילדים...

וכן, היו תקופות שהזמנו הרבה יותר בתכיפות @שיפור (הריונות וכאלה)

לנו יוצא יותר, לדעתי. (כתבתי פעם בשלושה חודשים, אבל לפעמים אלה הפרשים קטנים יותר)

ובאמת כל פעם מחדש אנחנו מתלבטים אם להזמין עוד מגש...

ממשפחה של שמונה ילדים היה להורים שלי קטע תמיד להזמין מגש או שניים וזה היה ממש מבאס. כי לא היינו באמת שבעים ממשולש או שניים וזה היה משאיר טעם של עוד בקטע מעצבן🤣

והיום יש פיצות ככ זולות של 30 שח למגש (גרנו בחור והפיצה היחידה שהייתה שם הייתה 60 למגש!), שאם כבר מזמינים- אז יותר כיף שיהיה משביע באמת..

כאילו יכול להיות שלילדים שלך זה מספיק, אבל אישית חושבת שעדיף להזמין בתדירות יותר נמוכה אבל בכמות מספיקה.. 

יש מקומות זולים יותר באזורנו, אבל אנחנו מעדיפים להזמין דווקא מהפיצרייה הזו, כי אנחנו סומכים על הבעלים וגם חשוב לנו לפרנס אותו...

אבל אולי באמת צריך לשאול את הילדים מה הם מעדיפים.

בד"כ זה מגשים יותר גדולים מהמגשים של ה30, וגם הפיצה הרבה יותר טעימה.

אז אם את מתלבטת בין זה לבין 2 מגשים קטנים, אולי עדיף את הפיצה הזאת.

אבל אולי הילדים של מתואמת עם קיבה יותר קטנה משלי.. לדעתי הקיבה שלי בכל הריון גדלה בריבוע ממה שהייתה😜

לכן אני בכלל לא בטוחה שהילדים ירצו מגש אחד קצת גדול יותר.

אנחנו קונים באמת אחת ל... וקונים בחשבון שהגדולים אוכלים 3-4 משלושים והקטנים לפחות 2

אבל זו היתה פיצה יותר עבה ומשביעה מהפיצות הזולות.

לאחרונה קנינו פיצה אחרת זולה יותר וקנינו שני מגשים כי זה הרבה יותר דק, אז בסה"כ יצא הוצאה דומה...

אז מעבר לשובע, זה גם עניין של טעם.

ומי שכתבו פה לגבי זה שבמחיר הזה זה טעים יותר, זה לא תמיד קשור....

אנחנו פחות ממכם ו-3 זה המינימום. אפילו לרוב לוקחת 4.

נכון שהמגשים הזולים קצת קטנים יותר אבל עדיין מגש אחד זה לא הרבה...

ומהמגשים של ה70 ש"ח 🙈

אם אני לא בבית קפה, זה יום נאחס מבחינתי.

משתדלת לא להוציא המון בכל פעם, אבל את מתארת לעצמך שבסוף זה מצטבר.

אני לא עושה ציפורניים וקונה הכל יד 2, אז איכשהו זה מתקזז.

באמת זה הפך להתמכרות שקשה לי לצאת ממנה. אני מבינה שזו התמכרות בגלל שהמוח שלי כבר מחווט לזה שבלי בית קפה= יום חיוור ומעצבן. 

כרגע אין לי מוטיבציה לצאת מזה, אז זה נשאר ככה
אגב, לבית קפה הלכתי 3 פעמים בשבוע גם כשהיינו בשפל של השפל. 
יש משהו שם שאני פשוט אוהבת בטירוף

כבר הרבה זמן.

מתחילה עכשיו (שוב....) רומן שכבר הרבה פעמים התחלתי וגנזתי. זה ממש תרגיל לנפש באיך לא להתייאש

זו האווירה בבית הקפה שעושה לי את זה, וכמובן קפה ומאפה טעימים... 

ניקוי בשם "מסתפק" התחיל איתי הבוקר באיזו שאלה תמימה, אם שתיתי כבר קפה בבוקר או לא.

הזוי בעיניי שיש מישהו שחושב להתחיל שיחה עם נשים.

ניק שכדאי להיזהר ממנו.

עם שאלות שנראו לי לא מתאימות.

חסמתי אותו ודיווחתי למנהלת.

לק"י

פעם הבאה תדווחי לנו.

עם אנשים (או נשים)

משהו עם 12 לא זוכרת כרגע. 

מזמינים פעם בשבועיים בערך, פיצה, סושי או המבורגר.

מתחילת המלחמה פעם אחת פיצה ופעם אחת סושי.

קונה המבורגרים קפואים, צ'יפס קפוא, פסטות, תפו"א מיני שזורקים לתנור.. מחפשת פתרונות כאלה.

בירקות התפרעתי😅 מלא חסות מיוחדות, ירקות מיני, פירות שווים, שם יצא מאות שקלים😋

אוכל תעשייתי מידי הילדים הילדים שלי לא אוהבים, ותמיד מעדיפים את האוכל שלי על קנוי. אוכל מוכן הם לא מוכנים לגעת.

יתרונות וחסרונות..

הכנתי להם צ"יפס ונקניקיות  עכשיו והבן שלי עיקם פרצוף על הציפס, הבת לא נוגעת בנקניקיות😅

עד שמצאתי משו מהיר הכנה בשבילה, שניצל תירס, היא לא תמיד רוצה

פיצה הם אוכלים, גם המבורגר שאנחנו קונים אחת לחצי שנה אולי, אבל מעדיפים את הביתי גם פה

אני שמחה בזה האמת למרות שזה מטריח אותי, ריצה לטווח רחוק וכו'..

ומזדהה עם קניית הירקות והפירות השווים

אני משקיעה בסלטים מיוחדים, עם נבטים, בורגול, אגוזים, רטבים מיוחדים..

מוסיפים ביצה קשה/ טונה / גבינה ולחם וזו ארוחה מעולה.

אבל החיתוך וזה לוקח את הזמן שלו..

ילדים עם טעם של זקנים😅

עושים לי פרצוף על שניצל ונקנקיות

אבל תכלס זה משמח אותי וב"ה שיש למי לטרוח

אני אוהבת את הגישה הטבעית

ושלידה מלכתחילה היא לא מקרה רפואי

לא מפריע לי ללדת במקום נוצרי

אבל-

כן הפריע לי שאין להם מענה מלא למקרה חירום

כי אולי לידה היא לא מקרה רפואי מלכתחילה

אבל היא בהחלט יכולה להפוך לכזאת וצריך שיהיה לזה מענה

כל הנל היה נכון לפני 7 שנים...

אולי זה השתנה

נשמע מרשים ממש.
צילום לתינוק, לידת מים, מכון יופי...וואו
למה לא בעצם? 

זה בבעלות נוצרית?
ראיתי שכתוב שיש אוכל כשר וכו...

גם אם זה כשר...

יש אפשרויות סבירות יותר

נישט שייך

ככה אומרים, לא? 

כמו להכנס לכנסיה. להכנס לכנסיה זה ממש איסור. אין שום איסור ללדת בבית חולים נוצרי.

אישית אכן אני לא רוצה שנזירות יטפלו בי ובתינוקות שלי, ויש בזה משהו פחות טוב, אבל בעיניי זה לא במקום להשוות את זה לכניסה לכנסיה 

בשני המבנים האלה יש נזירות

שניהם שייכים במישרין לאנשי הדת/ מאמינים ב נצרות

האווירה נוצרית, לא?

בשתיהן  אממממ 'עוזרים' לאנשים

מן הסתם.

אף אחד לא אומר שאסור ללדת בבי"ח בחו"ל.

באופן אישי אני מסכימה שאם כבר יש לנו את הזכות לחיות בארץ, אז בעיני הרבה יותר נעים ומתאים ללדת בבית חולים יהודי, שרוב הצוות הוא יהודי.

אבל עדיין אי אפשר להשוות בין הדברים.

פה בארץ ישראל

בעיניי, האוירה אחרת

וממילא

ללדת במקום יהודי זה טבעי לנו

עם אוירה אחרת , "שלנו"

אז לא מובן לי למה ללכת ל'שם'? 

אבל אסביר

יש סיבות שבשלן ייתכן שלאשה יהיה טוב יותר ללדת שם.

גם אותי מרתיע הסוג של הצוות

אגב, הבנתי שרוב הצוות שם מוסלמי. לא בטוח שזה יותר טוב, אבל בטח לא נזירות וכדו'.

אבל נשמע שיש שם ערך מוסף משמעותי על בתי החולים האחרים בסביבה. 

רק תהיתי לגבי שתי הנקודות

גם האוירה במקום

ואם לא היה מובן

אז גם מענה רפואי מתאים, במידה וצריך.

אין לי מושג מה הולך שם

אישית

רק לשמוע על נוצרים עושה לי רע

לא שמוסלמים יותר טובים...

אבל שוין.

בכל מקרה, גם מבחינתי זה לא נשמע כמו אופציה שהייתי שוקלת, למרות שאני כן בעד לידה טבעית ככל האפשר.

ואיך אפשר למשל, לסמוך על הכשרות של האוכל שמגישים שם? 

ומה עושים בשבת? 

שאנחנו לא צריכות להתמודד עם השאלות האלו בדרך כלל.

אבל בחו"ל אני מניחה שכל אישה שצריכה ללדת צריכה לדאוג לעניין כשרות האוכל בבי"ח. ופוגשת צלבים על אחיות נוצריות או בהזדמנויות אחרות.

ונכון שגם אני הייתי מנסה להתחמק מזה כל עוד אפשר. אבל עדיין צריך להיזהר מלטעון שזה אסור.

אני לא מספיק בקיאה בהלכות ע"ז, אז לא רוצה לכתוב דברים בלי ביסוס והיכרות עם ההלכות כמו שצריך, אבל לכנסייה יש איסור הלכתי להיכנס. ללדת בבי"ח שבו יש נזירות עם צלבים - אין איסור, גם אם זה לא משהו שהיינו בוחרות לעשות, כשיש אופציה אחרת.

דווקא לגבי שבת זה נשמע לי יותר פשוט - כי לא צריך לדאוג לחילול שבת של הצוות. ולא חסרות 'גויות של שבת' למקרה הצורך.... (כמובן זו לא סיבה ללכת ללדת שם, אבל רק מתייחסת לשאלה שלך...)

הם נותנים להזמין אוכל מבתי עסק בירושלים 

זה באמת מסובך וגם לא נעים

הלוואי היה בית חולים יהודי בגישה

פגשתי מישהי שדודה שלה שהייתה הדולה שלה יילדה אותה שם בעצמה

יש שם אופציות שאין בשום מקום אחר לטבעי, פרטיות, כבוד ליולדת ועוד

ממש באסה שהם נוצרים

גם לי יש קולגה שהולכת עם צלב, וזה לא אומר שאסור לי לעבוד איתה. זה שיש אנשים עם צלב לא הופך את זה למקום עבודה זרה, זה סה"כ בית יולדות. ובהרבה בתי חולים יש אחיות נוצריות.

כל השאלות אח''כ הם שאלות ספציפיות ופתירות למי שחשובה לה הגישה שם.

שוב, באופן אישי אני חושבת שעדיף לא ללכת למקום שמוגדר כנוצרי, במיוחד שאנחנו בארץ ישראל.

אבל עדיין, חשוב להדגיש שזה בית יולדות ולא כנסיה ואין איסור להכנס לשם.

ויש מקומות שזה דווקא מוכר, הם מפורסמים בגישה שלהם...

צוות שהוא לא יהודי כמו מקום שמנוהל ע"י נוצרים בהגדרה.

שהלך להוציא ילדים מהמנזר...

סליחה ממש מהפותחת @אחת כמונישככה אני לוקחת את השרשור

אבל זה מציאות שאני לא שומעת עליה הרבה (הבית חולים הזה, איפה הוא ממוקם ?)

ובגלל האסוציאציה שעלתה לי

זה ממש מעורר לי מחשבות שכנגד... 

דרך אגב, הוא ממוקם בשייח ג'ראח, שזה גם לא הכי סימפטי...

מעניין

לא מוכר. 

ולא נפגעת מזה. הכל בסדר.

ועל אף שברור לי שהלכתית זה לא בעייתי כמו כנסיה, זו באמת הרגשה לא טובה

ובעיקר מזדהה עם @עכבר בלוטוס שכתבה, שחבל שאין מקום עם גישה כזו בניהול יהודי

ממש לא קשור ולא מתאים.

נשמה יהודית באה לעולם ומול העיניים יהיה לה צלב? (לא הייתי שם אבל מניחה שיש על הקירות או על המיטןת או בשרשרת על האחיות)

לא יודעת..

אני גדלתי שמשפיע על הנשמה מה שהיא רואה בסביבה.. גם ילד שלא מבין שיהיה סביבו תמונות חיוביות וכו'. שיש השפעה.

אז שם נראה ההיפך לצד השני.

זה הכל במחשבה שלי לא ראיתי אז לא יודעת מה באמת

מתחברת מאוד לגישה הטבעית ולצד זה הלחיץ אותי כמו שמקרמה כתבה המוגבלות שלהם להתערבות רפואית חיונית.

רק מלחשוב על בת דודה שילדה בביקור חולים ובגלל סיבוך העבירו אותה בהיסטריה לשערי צדק, לא יכולה לדמיין את זה על עצמי ה' ישמור

הלוואי שיסתדר הכל לטובה

שוב חיבוק

רק רוצה להגיד בזהירות שאולי זו לא עדיפות, אלא שיש אולי משהו אצל הצד השני שאתם לא מודעים לו ולכן הם דווקא בצד הזה. לא תמיד מה שאנחנו יודעים או חושבים זו התמונה המלאה.  

וההורים לא יוציאו ילד אחד בגלל ילד אחר.. 

בוודאות זה כי נוח להם להישאר ובוודאות הם יכולים להיות בצד השני 

היה לו מילואים כמה ימים בודדים בתחילת המערכה והסתיים אז זה פשוט המשך של השהות שם מבחינתו

וההורים שלו לא מבינים מה הביג דיל מבחינתנו כי הסתדרנו עד עכשיו

והם אמרו שסבבה שלא נבוא אליהם כל החג אם לא מסתדר לנו. @ואז את תראי

מנהלים את השיח מול האח?

אולי שבעלך ידבר עם אמא שלו ויסביר את הקושי?

עדיין יכול להיות שבסוף לא יהיה פתרון, אבל נראה לי עדיף לנהל את זה ככה

לא כזה ביג דיל מבחינתם שלא נהיה אצלם בחג

גם ככה הם עייפים 

רק לגבי המדרגות- אין לך אופציה לעלות רק פעם אחת ובשאר הזמן פשוט להשאר בבית? גם ככה בקושי יוצאים עכשיו בגלל המצב…

מצד שני, אולי לאמא שלו לא נעים להגיד לו ללכת?

אולי בגלל שאתם משפחה יותר גדולה והיא כבר מארחת מתחילת המלחמה זה כבר כבד לה ואין לה כח?

לחיות כמעט חודש עם עוד משפחה זה לא קל

שלא תחשבי שאני לא רואה את הקושי שלך, הכי שבעולם חברה,סימפ זה סיוט, אין לי מושג איך אפשר לרדת ככה למקלט או לתפקד בכלל, אבל קצת לשקף צד שני כדי שלא תרגישי ככ רע עם זה שהיא לא משנה את המצב

אולי זה לא שהם עדיפים עליכם, אלא שנגמר הכח והם כבר שם

חיבוק ענק!! ,,♥️♥️♥️

אי אפשר לצפות שיבינו לבד את הקשיים? ואולי גם להם יש קשיים אחרים שאם תדברו בפתיחות הם יוכלו לשתף אתכם?

מבינה אותך המצב שלכם ממש קשה, אבל אני תמיד מרגישה שיש מספיק קושי לכולםםםם

במיוחד במלחמה..

אולי גם לאחר מאוד מאוד קשה.. וכן להגיד למישהו שהוא צריך ללכת זה ממש לא פשוט, ולא בטוח שזה בדיוק עדיפות עליכם, אלא שבסיטואציה שנוצרה זה המצב..

אומר משהו על סכרת?

התבלבלתי מזה.. 

שהרופאה אמרה שהרפואה ממש דואגת מהיפו יותר מסכרת

לסכרת יש פיתרון

להיפו לא

@שאלות חדשות. יש לך סחרחרות?

אבל תפקדתי כרגיל

יצא לי 27

בעקרון צריך לא לאכול מתוק כולל פירות לבד כי הפחד הוא מנפילת סוכר

אפשר לאכול בתוך הארוחה

לאכול ארוחות עם חלבונים ושומנים

ופחמימות גם לא לבד.

אני לא גורם רפואי

מקווה שזוכרת נכון, עברו כבר כמה וכמה שנים

קטע, לצערי אני ממש חיה על סוכר ולא מרגישה נפילות קיצוניות..

גם הפעם לא הרגשתי עד שקישרתי את החולשה היום לתוצאה של הבדיקה

אבל לא הייתי חושבת על זה בעצמי.

מעניין מה יגידו לי ואם אצליח בכלל להימנע.. 

לי היה פעם נמוך, הרופאה התקשרה לוודא שלא התעלפתי בדרך😅

אבל אחרי שהבינה שאני מרגישה טוב, לא עשו עם זה שום דבר

כבר לא רלוונטי כי זה היה מלא שעות אחרי ובשיא ההכנות לארוחת ערב😉

אבל תוהה לאיפה זה יתפתח מכאן.. 

תעשי את שלך ותני לו לעשות את שלו

גם אם ינקה כלי כסף, כל עוד עושה את שלו לא הייתי מתערבת

מי שרוצה שינקה בעצמו

ואכן בהריון לא צריך לעבוד קשה ואולי לא לעבוד לפסח בכלל

הריון זה עבודה בפני עצמה 

אנחנו שנינו בפוסט טראומה מרוב שהאמהות שלנו היו ב OCD מהחג הזה 😂

הלכנו לקיצוניות השניה (עושים פחות מהמינימום נראה לי) ועדיין אני ככ מתוסכלת מהחג הזה ולא מבינה איך נוצרה כזאת "מפלצת" ולמה הכל כל כך מסובך.

ההתנהלות סביב פסח של הרבה אנשים מזכירה הפרעה נפשית

של חרדה ואובססיה 

גם בלי להשתגע

אני לא משתגעת בכלל ואין לי פוסט טראומה מזה

אבל טכנית כשהילדים בבית כל היום

ההורים לפעמים עובדים עד ערב החג

וצריך להפעיל מטבח משביע כל היום

אז זה ממש קשה ההחלפה הזאת של כלי פסח וחמץ.

ולדאוג שיהיה בבית את כל המוצרים הכשרים לפסח

ושיהיה בגדים לכל החג (לא מכבסים כל החג!!)

אז לא תמיד זה קשור להפרעה

יש באמת קבוצה של אנשים שאפשר להגיד שהם עושים הכנות לפסח כאלו שלא נדרשות מעיקר ההלכה

וזה גורם להתעסקות מרובה והרבה לחץ.

לחג

וכשיש ילדים גדולים ההיתר הזה לא עוזר

יש עכשיו קצת שמש

נראלי שאפשרי לכבס

ומה שאני מכבסת עכשיו עדיין לא קשור לחג..

יש עוד שבוע עד שם

אני מדברת באופן כללי על נושא ההתארגנות לחג הפסח.

זה לא רק עניין של הפרעה או נערווים או סטנדרטים גבוהים.

יש פה חג עמוס בהתארגנויות וגם מי שעושה את המינימום שצריך זה דורש הרבה

כשלוקחים את כלל הנתונים שכתבתי קודם זה יוצר לחץ והרבה עבודה.

אפילו ברמת הקניות, מאוד קשה לסגור קניות לפסח בכשרויות מתאימות במקום אחד בלבד.. אז זה מתפצל ל2-3 מקומות וזה מעמיס ממש.

וגם הכי הכי בסיס של להכשיר לפסח זה זמן ומאמץ

כי מבחינתי לא לכבס בכלל זה לא ריאלי

מה גם שבגדים שהם לצורך מועד מותר לכבס לפי חלק מהדעות

לי זה מספיק. יש יותר מדי החג הזה ממה להילחץ כדי שגם הכביסה המלוכלכת בחג תשב לי על הראש

ועושה להם טוב

אני פחות מתחברת לזה

וסתם אוהבת ארונות מסודרים גם במהלך השנה אז לא נכנסת ללופ הזה בערב פסח

שינקה בעצמו

זה לא אמור להפריע לך

אנחנו סיכמנו שהוא אחראי על המקרר מקפיא תנורים מיקרוגל

ואני על הארונות של הכלים

זהו

שכל אחד יעשה כשמסתדר לו

כי הוא עצבני ומתוסכל שדברים לא מתקדמים בבית לפסח.

נכון, כי אני לא ממש יכולה לעבוד עכשיו,
לכן סיכמנו שעושים מינימום!!!

אז אל תוסיף דברים לרשימה!

תתמקד במה שחייבים וזהו!

ברור שאם יעשה כלי כסף זה יבוא על חשבון התקדמות במטבח, שזה הרבה יותר נחוץ!

דבר כזה לרשימה

וזה באמת ממש ממש מפריע לו, ממש!!

וגם מאוד מתסכל אותו שרוב הניקיון לפסח עליו(זה תמיד ככה שהוא טוב בזה יותר ממני, אבל בשנים שאני בהריון זה יותר..)

ועדיין הוא יקנה בשביל החלום שהוא יצליח להגיע לשימוש בזה. אבל זה לא שהוא יתחיל מזה על חשבון דברים אחרים.. הוא יחכה עם זה לסוף הרשימה אבל אם הוא לא יקנה לא יהיה סיכוי להגיע לזה וזה כן חשוב לו בעיקרון...

שיש עוד זמן ושיהיה בנחת

אולי קשה לו עם זה שהכל עליו

אפילו שאת בהריון,זה לא מאוד ברור מאליו שגבר לוקח על עצמו לנקות לפסח את רוב הבית בטח אם הוא לא רגיל לזה,אזתנסי להבין אותו

אם שנים קודמות היית שותפה והוא היה רגיל גם לנקות כלי כסף, מבחינתו זה אולי חלק מהדברים שהוא רוצה להספיק

תני לו לשחרר קיטור בלי לשפוט אותו. חבל להתפוצץ בשלום בית על דברים שוליים

במקום זה תראי את הטוב שבעזרה שלו ותשחררי שייקח על עצמו גם עוד אלף משימות

והוא לא מתוסכל ממך אלא מהעומס האובייקטיבי שיש עליו בסיטואציה

תני לו את החופש לחשוב מה הוא עושה ואיך

ואת הכיף שבלהתלונן..

תחשבי איך היית מרגישה אם זה היה הפוך, נגיד אם בעלך היה חולה והכל עלייך- יכול להיות שהיית מתוסכלת, היית מעדיפה לקבוע בעצמך סדרי עדיפויות ומה נכון לעשות ומתי, והיתה לך זכות גם להתלונן על העומס.. לא?

יש עוד זמן

הכי טוב בלי לחץ

בעל המפעל צריך לדאוג להם למיגוניות..

הוא לא צריך לחסוך על חשבונכם או על חשבון חיי העובדים זה לא תקין בשום אופן.

לא?

זה בטח ממש מצופף לכם את המקלט..?

אבל כשמדובר רק על 10 דקות אז זה לא נורא.

הם בדרך כלל עומדים ולא תופסים מקומות ישיבה...

או מוקד המועצה שלכם באמת

זה לא תקין

ולא מעט.. זה באמת באסה אבל זה מה שיש...

הייתי ממליצה לך לתפוס קבוע פינה פנימית רחוקה מהדלת

בעיקרון גם מקלט עם דלת פתוחה הוא הגנה משמעותית, ודאי משברי יירוט(גם גדולים)

כי יש את התקן של הכניסה שכולל בעצם מין מסדרון כזה מבוטן לפני הדלת...

ומה שהם עושים זה שלהם.. לא יודעת אם יש מה לפנות.

וממליצה לך להקפיד לא להיות מול הדלת אלא כמה שיותר רחוק (כמו שבמיגונית אין דלת וצריך לעמוד במקום שלא חשוף מול הפתח)

למה הם לא באים בהתראה.

להבין אם הם עובדים בשכר מינימום שהמעסיק חוסך עליהם כמה דקות,

או שזו שאננות של תרבות ארגונית ואז אין כ"כ מה לעשות.

אם חוסכים עליהם הייתי מחפשת מי ממונה בטיחות במפעל ושולחת לו מייל ישירות ותוהה למה הם לא יוצאים למקלט כבר בהתרעה המקדימה.

האמת לא הייתי פונה למועצה.

סביר שבמקרה הטוב לא יעשו כלום,

ובמקרה הרע, יפנו לבעלים (ולא לממונה בטיחות) והבעלים יכול להוציא הוראה שאסור לעובדים להיכנס לישוב בלי לתת לעובדים מענה אמיתי.

בסוף זה עובדים שצריכים להביא אוכל הביתה וכל אחד בוחר "את המלחמות שלו"

מבחינתך כמו שכתבו תיכנסו הכי פנימה שאפשר.

בינתיים לא פניתי, עדיין מתלבטת...

משתנה הטעם והתינוק לא רוצה. לא חושבת שאפשר לבנות על זה, במיוחד בגיל גדול.

לא מנוסה בגמילה בגיל כזה... בהצלחה!

והנקתי בסוף 2.

אם את רוצה לגמול, אז בנתיים תעבדי על זה כלפי עצמך.

וגם לטפטף לו שבתאריך איקס מפסיקים לינוק.

ופעם אחת בחודש שישי... (לא יודעת אם השתנה הטעם או שסתם כך היונק מיצה)

בקיצור, לא כדאי לבנות על זה.

צריך לעשות שיקול של כוחות שלך מול שמירת השגרה שלו. קחי בחשבון שגם הכוחות שלך חשובים בשביל שמירת השגרה שלו...

לק"י

את יכולה להתחיל מלהוריד הנקה אחת בצהריים. ואחר כך לעבור ללילה.

בגיל הזה הם כבר ממש מבינים, ואפשר להסביר להם מתי כן ומתי לא.

את סוף ההנקה הצלחתי למסמס, ככה שיום אחד ינקו לפני השינה, יום אחד לא וכו', עד שזה נגמר סופית.

הורדתי לאט הנקות, ובחודש חמישי הפסקתי לגמרי

יש לך זמן, את יכולה לחכות קצת שנחזןר לשגרה ואז להתחיל לגמול...

אצל הגדולה, נגמר החלב כשהייתי בחודש שישי.

השני הפסיק מיוזמתו לינוק כשהייתי בחודש חמישי, כנראה בעקבות מעבר חדר ובלי קשר לחלב עצמו.

את השלישית גמלתי כשהייתי בחודש רביעי והיא היתה בת שנתיים.

היא לא היתה נרדמת בהנקה, אלא יונקת בבוקר, כשחזרה מהמעון ובערב. לא תמיד את שלושתם.

פשוט יצרתי מצב שלא יהיו לה הזדמנויות לינוק.

כמו ללכת לגן שעשועים מייד אחרי במעון, לקום לפניה וכשהיא קמה לא להביא אותה אלי למיטה וכד'.

יכול להיות שהוא יפסיק באיזשהו שלב, אבל אל תבני על זה.

אם את מחליטה שאת רוצה להפסיק, אז תגמלי אותו. הרבה פעמים זה יותר קל ממה שנדמה.

אני עם בעיה הפוכה.

עם יונק באותו גיל, אבל לא בהריון.

ובגלל שתמיד הפסקתי להניק תוך כדי הריון, קשה לי לשחרר וסתם לגמול אותו.

בקצב הזה הוא יגמל מטיטול לפני שיגמל מהנקה.

שמחתי לשמוע שאני לא לבד בגם וגם..

במשפחה שלי בכלל לא מבינים למה אני עדיין מניקה, והם עוד לא יודעים על ההיריון…

הפחד שלי שיהיה לו קשה להירדם, כי זה מה שמכניס אותו למיטה ומרדים אותו…

אולי זה הזמן כשאין מעון והוא לא מסכים לישון בצהריים-להרדים אותו בלי כי יהיה עייף מאוד… 

מעבר לכמה חודשים... הייתה שואלת בהלם: "הוא עדיין יונק?" כי זה מה שהיא הכירה...

בילדים האחרונים היא כבר התרגלה

לי יצא לאחרונה להיחשף לחברות שמניקים רק כמה חודשים, וזה הפתיע אותי מאוד כי בסביבה שלי מאוד מקובל להניק עד איזור גיל שנתיים ואפילו שלוש (יש לי אח אחד שנגמל מהנקה חודש לפני גיל שלוש), ומי שמפסיקה מוקדם יותר זה באמת לרוב כי נכנסה להריון

אצלי לא השתנה, וינקו עד שיזמתי הפסקת הנקה.
לא קל, בטח שלא במלחמה
הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה

שהיא כל כך משתוללת שאני לא מצליחה להסתכל

בקושי להחליף לה טיטול הצלחתי

לבדוק בזמן שהיא רגועה גם עוזר?

ניסיתי לראות אם היא מנסה לגרד שם אבל זה לא היה נראה

תנסי לראות אם היא מתפתלת

ואפשר להסתכל כשהיא ישנה חזק, לפעמים רואים

ושמעתי פעם (לא ניסיתי🤢) שאם משאירים טיטול מלוכלך בשמש ויש תולעים אחרי כמה דקות תראי אותם זזות.

נבדוק את זה

בתקווה שזה לא יקרה גם הלילה

אבל אם חס ושלום....

היא לא מתפתלת היא נעמדת במיטה ובוכה

וכשאנחנו באים לתת בקבוק או ללטף או לנסות להרגיע היא מתעצבנת ובורחת לצד השני של המיטה

דופקת את הראש בסורגים

מעיפה לנו את היד

זורקת את הבקבוק על הרצפה

ממש בזעם

איפה הייתם בשבת שאז במוצש זה התחיל?

מחילה אם הכיוון לא קשור

תודה!

בעיקרון יש גן אבל לא היה בגלל המלחמה ועכשיו חופשת פסח

אבל אנחנו לא עושים כלום באזעקות

זה לא מזיז לה

לא האזעקה ולא הבומים

אנחנו עצמנו גם לא ממש מתרגשים מזה

היא ישנה בהרבה אזעקות וזה לא העיר אותה

אולי מישהו חדש היה אז בקירבתה?

לא, הכל היה כרגיל

זה גם התחיל לה רק עכשיו

ואנחנו כבר שלושה שבועות מאז אז לא נראלי קשור

ממש נשמע כמו תולעים.

לא רואה שום דבר שזז

הסתכלתי חמש דקות בערך עם פנס

זה שברגע שמוציאים אותה מהמיטה לסלון

היא נרגעת בשניה

רוצה לשחק

כאילו היא לא צרחה לפני רגע

והיא עייפההה

עשיתי קצת אור יותר מהרגיל כי חשבתי שאולי היא לא רוצה חושך

לא עזר

לבת שלי היו דלקות אוזניים בלי חום.

יכול להיות גם שיניים

נזלת , קר , חם ?

היא עושה קקי? אם לא אז גם עצירות

לא היה היום רופא ילדים פה

מקווה שמחר יהיה

אולי באמת שיניים למרו שרובן יצאו כבר והיא אף פעם לא הייתה ככה כשיצאו לה שיניים

יש לה נזלת נראלי מתחילת החורף ברצף חחח אבל לא משהו קיצוני

היא עושה בטיטול אבל באמת לא בקצב שהיא רגילה

תודה! זה ממש עוזר הכיווני חשיבה

שתיקח בקבוק

הבעיה היא שכשהיא נכנסת להיסטריה גם בקבוק היא לא רוצה

אצלנו, שהתלות בבקבוק היא זו שגורמת להתעוררויות בלילה ולעצבים.

ולכן רק גמילה מבקבוק עזרה

את מי את שואלת.

אצלנו זה לקח הרבה זמן להיגמל

הסברנו שיותר אין בקבוק בלילה, ואז מכניסים למיטה, לילה טוב וזהו.

היו כמה לילות של בכי, אבל בסוף זה עבר

בחלק מהלילות ולא ראיתי הרבה הבדל

אולי רק שאחר כך כשכן נרדמה ישנה יותר חזק

אני על סף שיגעון

נעלם באותו יום כבר...

אצלה היה בערך שבועיים וזה היה סיןט סיוט, לא ראיתי אף פעם תולעים גם לא נתנה לראות ככ , בהמלצת הרופאה נתתי בלי שידענו בוודאות מה זה.

אחרי שהיא נרגעה באותו לילה לא היה לי ספק בכלל

פעם הבת שלי פחדה ממקדחה... בגלל הרעש.

לקח לנו זמן להבין שהיא נבהלת כשהיא רואה אותה.

ילדה אחרת בכתה מהשואב אבק 🙂