בינתיים הוא הצליח עם ההצהרות מהצהרים, להוריד את מחיר הנפט, למרות שצבא ארה"ב, כמו גם צה"ל, ממשיכים לתקוף באירן.

לא נמאס לך?

אם תציע לעזתים פנים אל פנים ובאהבה ננצח, החברים שלך מומחים לזה, הם מרצונם החופשי יעלו על סירות ואוטובוסים, ויפנו את האדמה.

בענייננו, אז התמהמנו (נניח), אבל אפשר לחזור אם הג'ינג'י יסכים. ספוילר: הוא לא.

טראמפ לא התהפך עלינו, טראמפ זרם איתנו.

זו המציאות, גם אם ביביסטים התרגלו שלושים שנה להאשים את כל האחרים. 

הג'ינג'י רוצה לסיים את המלחמה לפני נסיעתו לסין לעשות עסקים.

ביבי חשוב לו, אבל פחות ממה שאתה חושב, ובפרט אחרי ששיקר לו ואמר שהאירנים יצאו לרחובות.

ואת ראש מפלגתך הוא לא סופר, כמו 98% מאזרחי ישראל.

איש עסקים לא אומר דבר והיפוכו באותו משפט. לא בכדי הוא הוכרז 4 פעמים פושט רגל.

כפוליטיקאי, אירופה לא סופרת אותו, וגם משמרות המהפכה האירנים למדו עם מי יש להם עסק. הוא נפל בקסמיו של ביבי אבל בעוד 8 חודשים יש לו בחירות אמצע וביבי הוא אבן נגף.

אם המשא ומתן עם האירנים יכשל, הוא יחזור לעסוק בבוז'י הרצוג.

להכניע את האירנים לא בראש שלו, ואשמח להתבדה ולאכול את הכובע. 

הנסיעה לסין תחכה...

לא מתאים לו לנסוע לפרוקסי של אירן ברקע של מלחמה מול אירן, לכן הוא רוצה להפסיק את המלחמה בתוך שבוע, ולהתכונן לנסיעה בעוד חודש ושבוע.

בדבר אחד אפשר לסמוך על טראמפ. הוא יאשים בכשלונו את ביבי, שיאשים את סמוטריץ', שיאשים את בן גביר, שיאשים את קפלן... חד גדיא, חד גדיא.

לא מתאים לו לנסוע למפעילה/ בת ברית של אירן ברקע של מלחמה מול אירן, וכו'.

אבל בניגוד להנפצה שלך, שהוא רוצה לסיים את המלחמה מהר, לפני הביקור המתוכנן בסין - הוא דווקא דחה את הביקור בסין, כדי להיות פנוי למלחמה.

משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה.

אולי יש כאן קריאת כיוון לציבור הפרסי - מה התנאים שצריך לעמוד בהם, מי שיחליף את הרפובליקה האסלמית.

על הדרך, בעצם ההכרזה, טראמפ צינן את העליה במחירי הנפט העולמי. הוא אכן יודע לעשות עסקים.

אם כבר רצת למשל של 'זרק מתחת לגלגלים', אז הוא כמו מתאגרף, שמרים את המתחרה מהקרשים לרגע, רק כדי לזרוק אותו שוב, יותר חזק ויותר כואב.

טראמפ חושב שאם הוא ודובריו יתמידו לומר שאירן מובסת, גם הכיפות הסרוגות יהנהנו בראש כאות להסכמה. 

אמרתי שאם אירן תקבל את 15 הנקודות של טראמפ (אין מצב...) זה דגל לבן בוהק.

כי אין כניעה ללא תשלום באדמה.

כך צריך להיות גם בלבנון וגם בעזה.

בינתיים לא ראיתי במתווה של טראמפ דרישה מהאירנים לוותר על הורמוז.

התסריט הטוב ביותר, הוא שזה יקרה כבר תחת אש - מישהו אחר לוקח את השלטון ואת האנרגיה והאמצעים משקיע בשיקום אירן במקום בנשק ארוך טווח ויצוא טרור.

כנראה שטראמפ מניח, שאין כרגע מי שמסוגל לתפוס את השלטון. לכן הוא הולך על 'תכנית וונצואלה', כמו ששם הוא לקח את הנשיא ונתן לסגנית להיות המושלת, לפי הוראותיו, כך מנסה לעשות באירן. אם יו"ר הפרלמנט, או כל גורם אחר חותם על 15 הנקודות, זו כבר לא אותה אירן.

שלחנו את סינוואר לגהינום, ועכשו תן לסגן שלו, או לסגן של הסגן של הסגן... לנהל את העניינים, ואל תשכח להחתים אותו על 15 הנקודות.

רגע... זה לא יעבוד ואתה יודע למה.

לגבי האסלם, הפרסים החליפו את שפת הכתיבה שלהם לערבית. השאח האירני החילוני לא זרם עם ההמונים, וזה היה אחד המאיצים המרכזיים להדחתו.

אז כן, האירנים מחוייבים ריגשית לאסלם, ולא כדבריך.

באותו עניין, לא בלתי אפשרי שהשלטון המרכזי באירן- המוכה, יאבד משווי משקלו בגלל זעזועים פנימיים. יקח 5 שנים עד שזה יקרה, אבל אתה רוצה מזנון מהיר, כמו המבורגר מהמזללה... לא יקרה. 

בניגוד אליך, שמשום מה אתה ממהר להכריז על כשלון, חדלון, פקה פקה ועוד כל מיני סופרלטיבים מייאשים מכל ציוץ, אני עם סבלנות. אני בהחלט חושב שאם הנענו תהליכים שמובילים את עם ישראל ואת העולם למקום יותר טוב ובטוח - עשינו הרבה מאוד, גם אם אולי יקח עוד חמש שנים עד שהשלטון שם יקרוס וגם אם בסוף השלטון ישרוד, אבל הוא 'רק' איבד את היכולת להשמיד אותנו באמצעות גרעין, טילים, כטב"מים, פרוקסי מתואמים מכל הכיוונים ושאר מרעין בישין.

מעבר לכך, אין השוואה בין עזה לאירן בשום הקשר. באירן אין לנו שום עניין, ברגע שהשלטון שם לא יאיים עלינו - שתהיה להם ברכה והצלחה.

גם בעזה צריך סבלנות המילה האחרונה עוד לא נאמרה. אבל בשונה מאירן, במהות עזה היא ארץ ישראל. גם צפון הגליל (שבגלל אינטרסים של המעצמות הוכנס בסייס-פיקו למנדט צרפתי ולא בריטי ומשם הושאר תחת הפייק שלטון הלבנוני,) הוא ארץ ישראל. כל מה שהוא בשטח ארץ ישראל, משני עברי הירדן הוא שלנו. אנחנו שייכים אליו ואנחנו מצווים לרשת אותו. גויים מכל סוג שהוא, יכולים להשאר בשטחי ארץ ישראל, רק אם הם מקבלים באופן מוחלט את שלטוננו ושמחים בזכות להסתפח כיחידים בלי שאיפות לאומיות אלינו.

ממילא עזה, כמו לבנון, כמו עבר הירדן המזרחי, לא יתנו לנו שקט ושלווה. יתכן שיהיה איזה שקט זמני לטווח קצר, אבל במוקדם או במאוחר הוא יתפוצץ. שלום אמת לא יכול להתבסס על גזל, כל עוד שארצנו שבויה ביד זרים, בין אם הם השלטון הרשמי ובין אם אנחנו השלטון, אבל משאירים אותם תחתינו, כשהם משמרים תודעה לאומית - לא יהיה שלום בארץ.

אין לי בעיה עם עודף האופטימיות שלך. זה בסדר גמור.

אבל זה שאתה מלבין את השקרים שלו... לא מוצא חן בעיני.

אם יש לך שותף בעסק והוא משקר לך כל שני וחמישי, סביר להניח שלא ימצא חן בעיניך. אתה תגיד לו: לא בבית ספרנו.

בטח ביחס לאיראן. כל שבועיים הוא מכריז על מו"מ מתקדם ואז זה הופך לתרגיל הטעיה וכו' כמו שנוכחנו פעמים רבות.

ועד עכשיו ב"ה כל המהלכים שהוא פעל במזרח התיכון היו בתיאום ובתמיכה של ישראל- גם כשלפעמים עצר בכח כמו בסוף עם כלביא, ולפעמים אפילו רצה יותר כמו פינוי אוכלוסיית עזה ופתיחת גיהנום שם, שישראל לא רצתה. אבל בשורה התחתונה ישראל פעלה כפי הבנתה ובתמיכה אמריקאית מליאה בכל מה שהחליטה.

למשל העצירה של עם כלביא 'עם המטוסים באוויר' איפשרה התחדשות מלאי מיירטים, לאסוף מודיעין על כל בכירי ההנהגה שחוסלו כבר בפתיחה ולאחריה והיערכות טובה יותר ללחימה עצימה וארוכה.

(למרות שגל המחאות שפרץ ודיכויו האלים אולי פגעו באפשרות הפלת המשטר, ואולי לא, איננו יודעים.. אבל מי ידע שתפרוץ שם מחאה כזאת טרם זמנה?..)

אז אפשר לקוות שטראמפ לא ינחית עלינו הסכמים שלא נרצה בהם...

ואם כן, אכן לא מפיו אנו חיים, והמדינה תמשיך לבד בעוז ותעצומות אם צריך. אבל לא נראה, בעז"ה, שזה הכיוון..
 

----

ויותר ספציפי לדבריך-

זה אכן פס' מפורשים שאם לא נכבוש הכל אז הנשארים יציקו לנו.

אבל יש עוד דברים שמביאים עלינו אויבים- כמו הפירוד והמחלוקת= שנאת חינם. או כשלא מכירים את ערכנו ורוצים להיות ככל העמים.

אז הפיתרון השלם זה אכן כשנכבוש את כל הארץ ונתיישב בה, אבל כ'ממלכת כהנים וגוי קדוש' אז נזכה "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך" ועוד פסוקי נחמה

כי הדברים שאתה מפמפם כאן, על כשלון בכל החזיתות, זהים לטענות של הנוכל הערב.

(נ.ב. משום מה בערוץ 7 בעידכונים, דבריו של הנוכל בנט בכלל לא הוזכרו, חוץ ממשפט אחד על דרעי. למישהו יש הסבר?)

ב'חדשות מהרגע' בוואצפ, עשו זאת טוב מאוד. הביאו את דבריו ואז הביאו דברים מקבילים מרגע לפני הבחירות שבהן הוא הפר את כל דבריו...

ההצלחה היא אכן בכל החזיתות. כן- בכל החזיתות.

ועם זאת יורשה להוסיף שטראמפ משקר כל שני וחמישי, ופעמים שהוא משקר פעמיים ביום.

יאמר לזכותו שהציל אותנו מקמלה. 

לא יודע למה אתה כל כך לחוץ מהמשחק של טראמפ. לא גילת כאן את אמריקה, הוא בהחלט מדבר כחלק מהמהלכים הטקטיים שלו. המסקנה הפשוטה מההבנה הזאת, זה שצריך להתייחס למעשים ולא לדיבורים.

ממילא אין מה לפתוח שרשור הספד ליחסי ישראל-ארה"ב, כל פעם שטראמפ מוציא עוד ספין. במעשים הוא מתואם איתנו, לגמרי. גם במבצעי ההונאה לאויב, שהדיבורים על מו"מ כל פעם הם חלק מהם - הוא מתואם איתנו, לגמרי.

ממש לא מובן למה בוער לך שוב ושוב לקפוץ בראש ולצאת פיתה. עוד לא הבנת שאצל טראמפ (האמת שאצל כולם, אבל הוא טוב בלעשות את זה משכנע) דיבורים על מו"מ וגם מו"מ עצמו, זה חלק מאסטרטגיה?!

צה"ל נותן עבודה, וגם האמריקאים נותנים עבודה, ומעולם לא אמרתי משהו אחר.

הבעיה עם טראמפ שהוא אומר דבר והיפוכו. מבטיח לפתוח שערי גהינום על עזה, ומאחורי הקלעים שולח את וויטקופף לנהל מגעים חשאיים עם חמאס.

ודוגמאות נוספות לא חסרות.

ולכן מתי שהוא האיש המסוכן הזה יתהפך עלינו. כך לעניות דעתי הקלושה.

האמת שזה כבר קרה. 

בעם כלביא, כשמטוסינו היו מעל טהרן, הג'ינג'י הורה להם לסובב את חרטומיהם ולשוב הביתה.

ועכשו הוא מאריך לאירנים את האולטימטום בעשרה ימים נוספים, והם אפילו לא ביקשו, ואפילו לא ליום אחד, וחסידיו השוטים הספיקו לשכוח שהשבתת כל תחנות הכח שלהם אמורה היתה להסתיים לפני שבוע וחצי.

אז השמדנו להם מאגר מים, וואו. זה יפגע באזרחים ולא בחמינאי, אם הוא עדיין חי, מה שלא ברור.  

הדבר והיפוכו זה חלק מהמשחק, בתחבולות תעשה לך מלחמה. כרגע עצם הדיבור על מו"מ, יוצרת מתיחות בין גורמים שונים בהנהגה האירנית והופכת את הפערים ביניהם לסדקים של ממש. צעד חשוב בדרך למיטוט השלטון.

היום אנחנו יודעים שעם כלביא היה צעד חירום, כשאירן היתה רגע מפריצה לגרעין ובסיומו, שניהם, טראמפ ונתניהו ידעו היטב שיהיה עוד סבב רק שהוא דורש התארגנות מתאימה. יתכן שאכן היתה מחלוקת מקומית, בשאלה עד כמה להגיב בחריפות על הפרת הפסקת האש, אבל היא לא היתה מהותית. כך או כך, היה מוסכם שצריך להיות סבב הבא והיה מוסכם שצריך להיערך ולהתאמן לקראתו. אגב, היום אנחנו יודעים שהיה גם אירוע הפוך לפני חודשיים - טראמפ רצה לזרז את המבצע כדי לעזור למפגינים ואנחנו שכנענו אותו שההיערכות לא מספיקה.

המיחזור שלך של טענת 'שערי הגיהנום' הוא פשוט מביך. טראמפ איים בשמינו על פתיחת שערי הגיהנום. בניגוד לאמברגו של ביידן, טראמפ אפשר *לנו* לעשות מה שאנחנו רוצים. אם היינו הופכים תוך שבוע מבחירתו,  את עזה לדרזן, זה היה מקובל על טראמפ.

ממשלת ישראל בחרה (לדעתי ולדעתך זו טעות בסדרי עדיפויות, אבל זה מה שהיא בחרה) להחזיר חטופים לפני מיטוט חמאס. בחרתם? קיבלתם! האיום הכן בשערי הגיהנום, הביא את החמאס בשלב ראשון להסכים לעסקה השניה, בנוסח שישראל רצתה שלושת רבעי שנה קודם, כשהוא מוותר על רוב דרישותיו ובשלב השני כשהוא מבין שעוד מעט עזה מזורבבת, להחזיר את *כל* החטופים, כשעדיין חצי רצועה, כולל כל השטחים השולטים בידינו ויש הבטחות בין לאומיות לפירוז. זה הישג עצום שאף אחד לא העלה על דעתו שיושג, במחיר נמוך מכל מה שעלה על הדעת. מגוכך לטעון שטראמפ התהפך, כשעזר לנו להשיג את מה שאנחנו (כלומר, הממשלה) בחרנו.

אמר שלא ילך עם השמאל, כטקטיקת קמפיין בחירות, והצליח לו.

טראמפ הוריד את מחירי הנפט, והנוכל הוריד את הימין מהשלטון.

(קראתי כמה פעמים, כדי להשתכנע שאתה באמת עשית את ההשוואה המגוכחת הזאת ואין לך איזו כוונה נסתרת)

הוא עבד עלינו ולא על האויב.

וכשהוא התעקש להחזיר הביתה את מטוסינו מאירן, הוא סגר דיל עם האויב, אחרת היה אומר לנו שחררו את הפצצות, ואחר כך קחו פסק זמן קצרצר...

וכן- מותר לי לחשוד בו שכוונותיו אינן לשם שמיים.

הם ביקשו שהמשא ומתן יהיה לא תחת אש והוא סירב. הדבר היחיד שהוא נתן להם, זה הארכת זמן באולטימטום להשבית את כל תחנות הכח. כלומר עכשיו הם גם חוטפים חזק וגם מבינים שאם הם לא רוצים לחטוף חזק עוד יותר - עליהם להכנע.

בינתיים ההפכפך הזה האריך להם את האולטימטום {השני) עד אסרו חג, בלי שהם ביקשו.

ר ועושה, או אומר ולא עושה, או לא אומר ולא עושה באירן - צה"ל משחרר את צפון הגליל, שהיה תחת כיבוש הפייק מדינה המכונה לבנון. הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, צה"ל גם שולח את התושבים ומזרבב את הכפרים העוינים - מה שאומר שזה לא יחזור להיות בוץ טובעני.

העולם עסוק באירן וחוץ מהצהרות של הנשיא המגוחך של צרפת - אף אחד לא מפריע לנו בלבנון.

טראמפ הפכפך וצריך להזהר ממנו. זהו.

לגבי מקרון, הוא עשה טעות פוליטית כשדחה את הצעת טראמפ להצטרף להגנה על מיצרי הורמוז. את המחיר הוא משלם בלבנון- מדינת חסות שלו.

כולי תקוה שבסוף המלחמה קו הליטני יהיה הגבול הצפוני שלנו, וציר פילדלפי- הדרום מערבי.

דה יורה.

לא בשמיים היא.

גם כשלכאו' מול המצלמות הם הדגישו פערים - זה היה חלק מהסחה מול האירנים. המגוחך זה שכל מיני פתאים מיאירים לפיד וגולן ועד ניקים בערוץ שבע השתכנעו כל כך מההצגה, שגם כשמתבררת האמת, ממשיכים להדהד את ההצגה כמציאות.

הוא זרק את זלנסקי מהבית הלבן כי האמין שפוטין יחבק אותו, וזה לא קרה.

הוא זרק אותנו לקרשים כי האמין שקטר וכל המפרציות יחבקו אותו, וזה לא קרה.

הוא חשב שקואליציה עם מערב אירופה תעזור לו מול אירן, והם הפנו לו גב, כי לא מאמינים לו.

היחיד שנשאר נאמן לו הוא נתניהו. לצד זה כלל ידוע הוא שמי שנבגד פעם אחר פעם צריך לפשפש במעשיו, ואידך זיל גמור.

סילוק מוחלט של האויב הערבי מעזה, ולא שליטה זמנית על רוב הרצועה.

סילוק מוחלט של האויב הערבי מדרום לבנון, ולא שליטה זמנית עד אחרי הבחירות.

סילוק מוחלט של האויב הערבי אל מעבר לנהר הירדן. 

ובלי הצגות- בבקשה.

אבל היא המבחן של עם ישראל וממשלת ישראל, אנחנו לא ווסלים של טראמפ.
 

טראמפ וכל השאר מתבקשים לא להפריע ותהיה להם זכות על מה שהם יתנדבו לעזור, אבל זה הסיפור שלנו, האחריות שלנו וקודם כל ההחלטה שלנו.

ואגב, לגבי עבר הירדן - כאן גנדי הי"ד טעה. גם עבר הירדן הוא שלנו. לא יודע אם נגיע לזה היום או בעוד כמה שנים, אבל גבולינו המזרחי הוא נהר פרת.

לא קיימת. באזור שפך תעלת סואץ לים התיכון.

לא כל הנילוס, אחרת חצי ממצרים היה ארץ ישראל.

כל כך מדובר על התוואי של תעלת סואץ, אלא שהזרוע נמשכה באלכסון מהדלתא של הנילוס עד מוצא תעלת סואץ לים התיכון. אבל כנראה הגבול של ארת ישראל הוא בקו דמיוני משפך הזרוע הזאת מתוח עד האגמים המרים או עד קצה הצפוני של מפרץ סואץ. מה שמקביל פחו תאו יותר לתוואי התעלה.

יש גם אומרים שנהר מצרים או השיחור על פני מצרים זה תעלה קטנה שהמצרים הקדמונים חפרו על תוואי תעלת סואץ ושמשו רק לסירות. אבל לא ברור אם היתה כזאת וזה דעת מיעוט קטן של חוקרים

ואם מדובר בתוואי שעובר בתעלת סואץ, אז כל סיני שלנו.

הר הלבנון חלק מגבולות מסעי. ואילו עבר הירדן חיצוני לגבולות מסעי וחלק מגבולות ההבטחה (וגבול עולי בבל לא קשור למצוות ירושת הארץ ויישובה)

וואו.

איום שמעולם לא שמענו.

מעולם לא חשתי, כישראלי, מושפל כל כך

(הזכויות על הביטוי שמורות לעמית סגל)

הם ניסו לחסום את מיצרי הורמוז, כדי להלחיץ את דעת הקהל האמריקאית והעולמית נגדו, אז הוא חוסם להם. אצלהם, בניגוד אליו זו לא בעיה של דעת קהל, אלא בעיה קיומית. שבועיים שהם חסומים - הכלכלה האירנית שגם ככה חלשה מראש ונפגעה מאוד במלחמה - קורסת.

עכשיו אם הם מתעקשים - הם קורסים.

אם ילחמו נגדו - יצדיקו את חידוש הלחימה (ובנתיים טראמפ שלח לאזור עוד ועוד כוחות) וגם יקרסו.

השאלה היחידה שנותרה היא האם הם רוצים לחיות בתנאים שלו, או למות בתנאים שלהם.

להיפך, הם בטוחים שטראמפ מת לסיים את המלחמה עם איזשהו זנב דג שיוכל לנפנף בו... מה שהם (האירנים) לא מוכנים לתת.

איפכא מסתברא, במקום לחזור לשיחות סרק בפקיסטן הוא צריך לדרוש מהאירנים להתייצב בארצם החבולה מאחורי מיקרופונים ולהודיע שהם מקבלים את תנאיו.

אבל עמית סגל אמר משהו.

דעת הקהל בארצות הברית מתגברת נגדו. אירופה נגדו. ידידו וידידנו אורבן הלך הביתה. אם השם לא ישמור עיר שוא שקד שומר.

ואתה החכם מכל אדם רוצה להחזיר אותה בדלת הקידמית.

תמשיך לקשקש, כי מעודף קשקושים אף אחד עוד לא מת.

אגב, אם הם רוצים להגר מיהודה ושומרון- שיהגרו. מדינת ישראל לא תמנע מהם לממש את רצונם.

טיעון חד וברור, אבל נראה לי שכדאי לשמור על הדיון ענייני ולהתמקד בעובדות ובמדיניות.

והביסוס ההיסטורי של אלו המכונים 'פלשתינאים' מאופן היווצרותן של מדינות ולאומים באירופה שאחרי ימי הביניים?

הרי גם העמים האירופאים המוכרים כיום החלו כאוסף של נוודים ושבטים שהגיעו והתערבבו עם האוכלוסייה המקומית. ובתהליך היסטורי ארוך - במיזוג של גלי הגירה, תהליכים לשוניים, שפה, דת וצמיחת הלאומיות המודרנית, התגבשו לכדי המדינות המוכרות כיום.

בלי צבא שמגן, ההתיישבות לא תצליח להגן על עצמה

הפוך יכול לקרות, הצבא יכול לתפוס שטח ולהגן עליו בלי התיישבות

שאלתי ג'מיני AI:

בצפון השומרון הייתה התנתקות, באחרונה היא בוטלה. עד לביטולה של ההתנתקות איך זה היה מבחינת אירגוני טרור והמאבק בהם בצפון השומרון בהשוואה לשאר שטחי יו"ש?

וזה מה שהוא ענה:

מבחינת התפתחות התשתיות של ארגוני הטרור ואופן המאבק בהם, צפון השומרון (גזרת ג'נין וטולכרם) הפך במהלך השנים שלאחר התנתקות 2005 לאחד האזורים המורכבים והמתוחים ביותר ביהודה ושומרון, והציג מאפיינים שונים מחלקים אחרים באזור (כמו יהודה או דרום השומרון).

1. התחזקות ארגוני הטרור והקמת "גדודי הטרור"

* ואקום אזרחי וביטחוני: הפינוי של ארבעת היישובים (חומש, שא-נור, גנים וכדים) ויציאת הנוכחות האזרחית הישראלית מהאזור יצרו רצף טריטוריאלי פלסטיני נרחב. אף שצה"ל והשב"כ שמרו על חופש פעולה מבצעי ולא נסוגו מבחינה צבאית כפי שקרה ברצועת עזה, היעדר התיישבות וצירי תנועה אזרחיים ישראליים יומיים צמצם את הנוכחות הקבועה של כוחות אבטחה בשטח.

* התבססות תשתיות מקומיות: בגזרה זו, בפרט במחנה הפליטים ג'נין ובטולכרם, קמו להתארגנויות טרור מקומיות ("גדודי ג'נין", גדודי חללי אל-אקצא וג'יהאד איסלאמי) יכולות עצמאיות גבוהות יותר בהשוואה לאזורים כמו חברון או גוש עציון. הארגונים הצליחו לגייס פעילים רבים, לאגור אמצעי לחימה, לייצר מטעני חבלה רבי-עוצמה ולהקים מערכי תצפית.

2. אופי הלחימה והמאבק בטרור

* מעוזי לחימה ומטענים: בשונה מאזורים אחרים ביו"ש שבהם הטרור התבטא בעיקר בפיגועי יחידים (דקירה, דריסה) או חוליות ירי נקודתיות על צירים, בצפון השומרון התפתחה דפוס לחימה מורכב המזכיר לעיתים לחימה בשטח בנוי מאתגר. צה"ל נתקל בשימוש נרחב במטעני גחון שהוטמנו מתחת לכבישים, ירי מסיבי לעבר כוחות נכנסים ושימוש בבתים ממולכדים.

* ניסיונות ייצור רקטי: צפון השומרון היה האזור היחיד ביהודה ושומרון שבו נרשמו ניסיונות חוזרים ונשנים (בעיקר בשנים 2023–2024) לייצר ולשגר רקטות פרימיטיביות לעבר יישובים ישראליים בגלבוע ובאזור התעשייה שח"ק.

3. משוואת חופש הפעולה המבצעי

* הסלמה באמצעים הצבאיים: ככל שגברה התנגדות החמושים בכניסות לכפרים ולמחנות הפליטים בצפון השומרון, נדרש צה"ל להפעיל אמצעים שלא היו בשימוש יומי בשאר שטחי יהודה ושומרון. זה כלל שימוש נרחב בדחפורי D9 לפתיחת צירים וממולכדים, סיכולים ממוקדים מהאוויר באמצעות כטב"מים ומסוקי קרב, ומבצעים חטיבתיים ממושכים הנמשכים מספר ימים (כדוגמת מבצע "בית וגן" ב-2023 ומבצעים נרחבים לאחר מכן).

* היחלשות הרשות הפלסטינית: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית איבדו כמעט לחלוטין את אחיזתם באזור ג'נין וטולכרם בהשוואה לערים כמו שכם, רמאללה או חברון, מה שהותיר חלל שנכנסו אליו חמאס והג'יהאד האיסלאמי במימון איראני.

השוואה לשאר שטחי יהודה ושומרון

| מאפיין | צפון השומרון (עד ביטול החוק) | שאר שטחי יהודה ושומרון |

|---|---|---|

| רצף טריטוריאלי פלסטיני | נרחב מאוד, ללא נקודות התיישבות ישראלית במרחב ג'נין. | מקוטע, משולב בנוכחות אזרחית וצירי תנועה ישראליים יומיים. |

| דפוס איום מרכזי | מטעני חבלה כבדים, ירי מאורגן, ניסיונות רקטיים. | פיגועי ירי בצירים, פיגועי דקירה/דריסה וחוליות מקומיות. |

| משמעת ומשלח של הרש"פ | אובדן שליטה קמעונאי של מנגנוני הביטחון. | שליטה יחסית גבוהה יותר של מנגנוני הרשות. |

| שימוש באמצעים אוויריים וצמ"ה | תדיר ויומיומי במבצעים מיוחדים. | ממוקד ונדיר יחסית, בהתאם לאירועים נקודתיים. |

לאחר ביטול צו איסור השהייה והסרת מגבלות ההתנתקות בצפון השומרון, החל צה"ל בשינוי התפיסה המבצעית במרחב במטרה להדק את האחיזה הביטחונית ולסכל את תשתיות הטרור שהתבססו באזור לאורך השנים.

ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון

הסרטון מציג את הדיווח על ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון על ידי אלוף פיקוד המרכז, המהווה את השלב המבצעי הסופי בביטול חוק ההתנתקות באזור.

עד לביטול ההתנתקות בצפון השומרון (תיקון החוק ב-2023 ויישומו המלא ב-2024–2026) האזור הזה היה שונה משאר יהודה ושומרון בעיקר בגלל הוואקום שנוצר בנקודות הספציפיות שפונו, לא בגלל נסיגה מלאה כמו בעזה.

ב-2005 פונו ארבעת היישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים, וכן בסיסים צבאיים (בהם מחנה סנור/גבע, שפונה סופית ב-2006). החוק אסר על שהיית ישראלים אזרחים באזורים האלה. צה"ל לא יצא מכל צפון השומרון – הוא המשיך לפעול בכל יו"ש, כולל פשיטות לשטחי A כמו ג'נין – אבל בנקודות שפונו לא הייתה נוכחות אזרחית יהודית קבועה ולא היו בסיסים קבועים כמו קודם. ניסיון להקים מחדש את מחנה סנור ב-2006 נחסם מסיבות משפטיות כי זה סתר את החלטת ההתנתקות.

מה קרה בפועל מבחינת טרור

ג'נין והסביבה (מחנה הפליטים, טולכרם והמשולש שכם–ג'נין–טולכרם) הפכו למוקד הטרור הבולט ביותר ביו"ש בשנים שלאחר מכן, במיוחד משנות ה-2010 המאוחרות ועד אחרי 7 באוקטובר.

הג'יהאד האסלאמי ("גדוד ג'נין"), חמאס וקבוצות מקומיות בנו שם תשתיות מאורגנות יותר: חמושים שפועלים בגלוי, ייצור מטענים ומטעני צד, ניסיונות רקטות, ושיתופי פעולה בין ארגונים. הרשות הפלסטינית איבדה שליטה מעשית באזורים האלה.

ג'נין הוגדרה לא פעם כ"מייצאת הטרור מספר אחת" – עשרות פיגועי ירי שיצאו מהמרחב, ומחבלים שיצאו משם לפיגועים בתוך ישראל (בני ברק, תל אביב, אלעד ועוד). גם ישיבת חומש, שפעלה באופן לא רשמי במקום שפונה, הייתה יעד לפיגועים (למשל רצח יהודה דימנטמן ב-2021).

אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ ערב ההתנתקות, התריע מראש שנסיגה מצפון השומרון עלולה להפוך את האזור ל"עזה" מבחינת טרור. מקורות ביטחוניים ופרשנים תיארו את האזור כ"ארץ הג'יהאד" או "חור שחור" יחסית.

חשוב לציין שג'נין הייתה מוקד טרור גם לפני 2005 (פיגוע מלון פארק בנתניה ב-2002 יצא משם). ההתנתקות לא יצרה את הבעיה מאפס, אבל הוואקום בנקודות שפונו הקל על התבססות תשתיות ועל חופש תנועה יחסי לחמושים באזור ספציפי שקרוב לקו התפר ולערים ישראליות (עפולה, חדרה, נתניה).

השוואה לשאר יו"ש

בשאר יהודה ושומרון (שכם, חברון, רמאללה, גוש עציון וכו') גם היה טרור משמעותי – שכם היא מוקד מרכזי נוסף – אבל בצפון השומרון בלט יותר חופש הפעולה של החמושים ופחות נוכחות ישראלית קבועה "על הקרקע" באותן גבעות שפונו.

באזורים עם התיישבות יהודית צפופה יותר יש בדרך כלל:

יותר מוצבים וכוחות קבועים סביב היישובים והכבישים.

יותר מודיעין מתושבים וחיכוך יומיומי שמחייב נוכחות.

פחות "שטח מת" שבו ארגונים יכולים להתארגן בגלוי יחסית.

המאבק עצמו נמשך בכל יו"ש באותם כלים: פשיטות, מעצרים, הריסת בתי מחבלים וסיכולים. ההבדל היה שצפון השומרון דרש מבצעים גדולים וממושכים יותר (כמו "בית וגן" ב-2023 ומבצעים מאוחרים יותר) כי התשתיות שם התבססו חזק יותר. אחרי 7 באוקטובר החשש מ"אוקטובר 7 מצפון" או "מיני-עזה" באזור הזה גבר בגלל הקרבה הגיאוגרפית.

בקצרה: עד הביטול האזור לא היה "מנותק" כמו עזה, אבל הנקודות שפונו יצרו חלל שארגוני הטרור ניצלו, והפכו את צפון השומרון למוקד הבעייתי ביותר ביו"ש בשנים האחרונות שלפני החזרה. הביטול והחזרת יישובים ובסיסים נועדו בין היתר לסגור את החלל הזה.

רוב הטרור שהוא מדבר עליו זה לפני ההתנתקות

ואופן אבסורדי ההתנתקות הורידה את הטרור בג'נין.

אחרי ההתנתקות,

שכם וחברון היו הרבה יותר בעיתיות מאשר ג'נין

"מודל ג'נין" עם התיאטרון של של זביידי וכו'

וגם, שחזר הטרור לג'נין, כמות הצבא שהוקצה לטובת המקום היה קטן משמעותית מאשר מה שהיה קיים סביב ערים אחרות

וחוץ מזה שאם לא היה בכלל צבא אז היו מקימים משהו הרבי יותר טוב ויעיל.

וטכל'ס, הגבעות מגינות בס"ד

מה הצבא עשה מ2005 ועד לפני כשנה בצפון השומרון?

לא היתה שם התיישבות (ותעשה לי טובה, מבוא דותן וחרמש זה נקודה פיצית על המפה)

מה הצבא עושה עכשיו ברמת הגולן הסורית?

מה הוא עושה בדרום לבנון?

אבל חלק מהמהלך שלהם זה לגרום לצבא לשמור על שטח, אחרת, כמה שהם ירצו, אין להם באמת יכולת בשטח להתמודד מול הערבים.

התתיישבות חייבת גם את הצבא.

יחד עם החברים שלו בבג"ץ

הנושא מורכב, ויש מקום להכיר בתרומתם של אזרחים וחיילים שהגנו על אחרים, לצד בחינה עניינית של הטענות לגבי ההתיישבות והביטחון. חשוב להבדיל בין תרומה ביטחונית לבין טענות פוליטיות שלא בהכרח מבוססות על אותו מידע.

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

זו או אחרת את שר הביטחון.

אתה יודע מה?

ההצעה שלך תלמד קצת יותר את ההבנה של הפוליטיקאים בתפיסות הציבור, בוא נראה, אם הליכוד יגיד שהם רוצים שכץ ימשיך כשר ביטחון, כנראה הם חושבים שהציבור תומך בהתנהלות הביטחונית.

אם הם לא יגידו מילה על היכן שר הביטחון יהיה, כנראה שהם חושבים שהציבור נגד ההתנהלות כעת.

אם הם יגידו באופן כללי שהם רוצים את השר אצלם, אז פחות וודאי אבל נוטה להבנה של תמיכה.

אבל אם המועמדות האחרות לקואליציה ידרשו את כל העולם ואשתו, כמו בסיבוב הקודם, הוא יאלץ למסור את המשרד הזה לאיזנקוט כדי להקים ממשלה, לא ממשלת חלומות, ולא ימין מלא.

לא ראיתי אפילו אמירה כזו הפעם

בדגש על בן גביר, הוא חבר לטלי גוטליב כדי ליצור מכפיל כח, אבל הציבור לא קונה, ואפילו בורח ממנו. בסקר עדכני הוא עומד על 6 מנדטים, וזה אומר שהיא מבריחה 2 מנדטים לפחות.

אם בן גביר חפץ חיים פוליטיים הוא צריך לחזור להיות שחקן קבוצתי בתוך גוש הימין, אחרת הוא ימחק.

אבל לא ראיתי הבטחה כשלעצמה

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

בס"ד

איתמר הבין שנתניהו בדרך להקים ממשלה עם אייזנקוט. הוא שומע את התדרוכים, ולא מאמין להכחשות. לכן הוא בא ומתחיל להכין את הקרקע לרגע שהתניהו יזרוק אותו.

אם זה יקרה, בכנסת הבאה הוא יהיה אופוזיציה לוחמנית לממשלת אייזנקוט-נתניהו, והתוכניות אותן הוא הציג אתמול יהיו הבסיס לכל זה.

גם הוא יכול, למעשה כל אחד יכול. לכן הוא מכין את המשבר הפוליטי הראשון עוד לפני הבחירות. זה האירוע.

לגבי ממשלה עם איזנקוט, לפי כל הסקרים הם מביאים במצטבר, 50 מנדטים פלוס מינוס, ומשכך, הם זקוקים לעוד 11 מנדטים לפחות כדי להקים ממשלה, וזה לא ריאלי.

לגבי אופוזיציה בכנסת, היא טובה בקריאות ביניים. הרפורמה המשפטית נבלמה בגלל הפגנות רחוב, ומיליארדים שנשפכו על זה בכל מקום.

בכל הכבוד לבן גביר, מיליארדים אין לו.

נראה בעיני שבמקום להערך לממשלת חלומות ימנית, ללא קלקולים, הוא נערך להטריל את הכנסת הבאה. אין לי אלא לאחל לו הצלחה.

נראה שבן גביר מכוון לנהל את ענייני המדינה, והיריב שלו הוא נתניהו, ולא השמאל.

יריבים נוספים שלו הם כל שותפיו הקואליציניים בממשלה היוצאת: דרעי, סמוטריץ', גולדקנופף, וגפני.

אף אחד מהם לא יצטער אם את הכנסת הבאה הוא יטריל מספסלי האופוזיציה.

לכן אני מעדיף אותו ממגלומנים חיים בסרט כמו בן גביר, פייגלין ווינטר. כל אחד מהם יותר קרקרן וחי בסרט מהשני

מזכיר את בנט ופייגלין מסבב א' (כבר כתבתי כאן שעוצמה לא בטוחה בעיני מאחוז החסימה).

משאיר לכם את ההשוואה.

זן המגמה מאז בגין.

אם היה רוצה, היה פועל לעשות את זה

אחרי 7/10 היתה לו הזדמנות פז

גב של רוב העם (גם השמאל תמך בלהעיף את העזתים מכאן)

לגיטמציה בין לאומית

אבל הוא בחר במלחמה אבודה מראש (לך תוציא חמאסניקים מתוך אוכלוסיה. מחט בערימת שחת)

בשביל לרצות את ה"ימין על מלא"

והם התרצו (טעות גדולה שלהם)

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית

תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?

חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.

ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.

שועלים מחבלים בכרם המולדת: חובת השעה

השבר של השביעי באוקטובר מעניק משמעות מצמררת למילים: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים... מְחַבְּלִים כְּרָמִים". האסון הלאומי הוא תולדה של שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לכרסום הרסני מבפנים:

• ערעור הלכידות: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" עודד סרבנות, פגע בחוסן המנטלי והקרין חולשה החוצה. כדברי חז"ל על עקבות משיחא – "הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת".

• עלילות האנרכיסטים: תאים קיצוניים מפיצים עלילות כזב המאשימות את לוחמי צה"ל בהרג אזרחים, ובכך משרתים ישירות את תעמולת האויב.

• ניצול הפירוד: חמאס זיהה במדויק את נקודת השבר הפנימית והלם בעוצמה, כמימוש האזהרה: "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ".

•  הניצחון מחייב את הרחקת השועלים מבית.

הקביעה המקראית "מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" מבהירה כי הסכנה הגדולה ביותר צומחת מתוכנו. כדי לקום מהחורבן, חובה עלינו להוקיע, לנטרל ולהיפטר לחלוטין מכוחות הפירוד וההרס העצמי. רק ניקוי יסודי של כרם המולדת מאותם שועלים, לצד אמונת ברזל, ימוטט את אויבינו מבחוץ ויוביל לגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

אני מודה שעד עכשיו לא האמנתי שבשורות הצבא יש לנו אוכלוסיה כזו אני אפילו מפחד לומר את השם זה מפחיד היום נפל לי האסימון והענין הוא שמאוד קשה לעלות על אנשים מהסוג הזה זו האמת שלי