לפעמים נדמה שזה כבר לא קורה, או שאני פשוט לא נחשפתי לזה.
עברו שלושה שבועות מאז שנמחקו ההודעות האחרונות בלי שקראתי אותן ובלי הסבר.
בלי לסגור.
ככה פשוט.
בום.
מישהו יכול להעביר איפשהו שיגיע ליעד המתאים,
שלהיעלם ככה לאדם שהוא גם רגיש מאוד גם יתום וגם נתן לך את הלב והנשמה שלו, זה משהו שפשוט לא עושים?
ולחשוב שלפני כמה שבועות עוד היה איזה דיבור על חתונה...
התעלמות זה אכזרי.
שולח חיזוק אחי.
תיאום ציפיות כזה?
למרות שזה צריך להיות מובן מאליו... דרך ארץ
בהחלט א, ב של דרך ארץ.
ולא הבנתי... מה לסכם מראש?
"בקשר הזה אין התעלמויות"?
"אני לא אתעלם, אז בבקשה אל תעשה את זה כלפיי"?
''בבקשה אל תעלם ממני''?
אמרתי שזה טריגר שלי. כמו עוד כמה נלווים לרגישות שלי.
עזר לי? לא ממש.
להפך, היה נדמה שמבטלים את הרגישות שלי במקרה הטוב, מנצלים את זה במקרה היותר גרוע.
יום אחד אבין.. וזה ישתנה.
מקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי.
ואולי כרגע זה לא מנחם אבל עם כזאת חוסר רגישות, מזלך שהוא לא נשאר בחיים שלך.
וזה לא קשור לזה שאת רגישה, זאת התנהגות מגעילה מול כל אדם.
נשמע כואב עד חרפון.
יש לי גם מחשבות פרקטיות. אבל לא עכשיו
האם אתה המחבר של החלל במוח האדם???
בתור דני התחלתי לקרוא את דני אבל ייקח לי קצת זמן אני אעדכן אותך
אני שמח לשמוע שאנשים קוראיםסופר צעירמקווה שתהנה
זה נדיר שאני מחלק מחמאות אבל אני אומר לך הסיפורים הקצרים ההם (וכמובן הסגה האגדית של החלל במוח האדם) הם משהו ברמה אחרת לחלוטין
הייתי מזמין paperback מאמזון אבל לא שולחים לישראל lolz
בגלל שאני הכותב יכולתי להזמין במחיר הגיוני (20 שקל בערך), אבל הספר גבוה רחב ודק, ומרגיש יותר כמו עלון
תודה רבה על המילים הטובות בעזרת השם נעשה ונצליח
אתם חושבים שאנשים רגישים מאוד צריכים ללכת בהכרח למטפלים רגישים מאוד או לפחות כאלה שמבינים היטב ומכירים במה מדובר?
משרשורי עבר פה הרגשתי שנתנו לזה הרבה משקל, אבל בסוף אנחנו עוד כמה דברים חוץ מאר"מ ומתוקף כך יש עוד 'קריטריונים' של התאמה בין מטפל למטופל.
האם עניין הרגישות קריטי יותר מאחרים?
או שאם יש התאמה טובה בדברים האחרים מספיק רק המודעות לעניין האר"מ והיכולת של המטפל להכיל ולתקשר את זה ברמה הבסיסית?
זה גובר על שיקולים אחרים בעיניכם של התאמת מטפל-מטופל או לא? עד כמה זה שיקול משמעותי בעיניכם?
לא מצאתי קשר מוכח לרגישות.
בסך הכל
רוב המטפלים הם אנשים טובים שאוהבים ורוצים לעזור.
לא מחייב שיהיה אר''מ בעצמו, אבל כן שארגיש שיש מקום לרגישות שבי ויודעים איך לעבוד איתה נכון,
ושיהיה איזון נכון וטוב למי שאני, שיכיל וגם יקדם.
והרבה תפילות שה' יכוון למי ולמה שיהיה הכי מדויק לי.
כי באמת בלי תפילה על זה הסיכוי להגיע למישהו מתאים שיש חיבור טוב, כימיה טובה ותחושה שיש התקדמות שאני מרגישה בה, הוא כמעט אפסי בתוך השפע שקיים היום.
ואני מצאתי שתפילה חוסכת ממני כל מיני שלבי ניסוי וטעייה בדרך והגעה לכל מיני מטפלים לא מתאימים עבורי.
אמפטיה והיכולת להיכנס לנעליו של אדם אחר, כמו גם ידע מקצועי והתעדכנות במידע החדש ביותר באותו נושא, הם הדבר החשוב ביותר.
לדעתי, כאשר מדובר בדבר שהוא קשור לבני אדם באשר הם, כלומר לחוויה האנושית דווקא אז אין הכרח שהמטפל יהיה מישהו שחווה בעצמו (בשונה למשל ממשהו שקשור לתרבות או חברה מסויימת, כמו מטפל חילוני לאדם דתי).
כן כדאי ללכת למטפל רגיש
או לפחות לאחד שלמד לתת לזה מקום
ולהתייחס לזה נכון
לא היום, אבל הוא היה כאן לא מעט לפני מספיק שנים
יש לזה יותר השפעה
כי נלך עם המחשבות האלה כמה שעות, ימים, שבועות
חודשים
ולפעמים שנים
זה מציף את המערכת. אפשר להיות מודעים לזה וקצת יותר לשלוט בזה. ובכל זאת.
אפשר ללמוד לתת לזה מקום
ולהחליט בשלב מסויים מפסיקים להיות פרייארים ומתקדמים הלאה.
כי כמה נבזבז אנרגיה על משהו שמישהו אחר אמר או עשה.
פחות על למה הוא אמר או עשה אלא על למה זה כל כך מפריע לי...
כשיודעים להשתמש בזה זה נכס.
להינות מהפרטים הקטנים
להתרגש המון
להכיר אחרים ברמה עמוקה
לראות מה שאחרים לא רואים - לפעמים זה מקשה, אבל במהות הענין, זה טוב בהחלט
להיות רגיש לאחרים וכך להגיע ליותר נתינה
לאהוב לעומק
ובטח יש עוד......
שלום לכולם/ן, גם אתם שמתם/ן לב בתור רגישים מאוד שזה מאתגר בעוד זירות?
אני למשל מרגיש שקשה לי לשלוט בדחפים, בעיקר כאלו שקשורים לאהבה וכדו', כי בתור ריגשי מאוד אני צריך אהבה וחמלה.
לדעתכם ההתמודדות יותר קשה ממי שלא רגיש?
ואשמח לעצות מבעלי/ות הניסיון!
תודה רבה
אבל,
האמת שלא חייבים.
אתה מוצף?
בסדר. תהיה פשוט מוצף.
פשוט.
ושיש לי אנרגיה שרוצה עכשיו לפעול והיא לא "אני" אלא משהו אחר שנמצא אצלי.
עכשיו לעשות משהו אחר - התבודדות, שיחה עם חבר שמבין, כתיבה חופשית כדי להבין מה באמת מפעיל אותי. יש לי עוד כלים לזה מעולמות אחרים אבל זה כבר באישי.
(למרות שזה לא רע, לדעת שהגוף משתולל עכשיו בלי סיבה אובייקטיבית ושצריך לחכות שהגל יעבור בלי פעילות אקטיבית).
לי יש ואני תוהה מה הביצה ומה התרנגולת, הרגישות שאולי גרמה לקושי מול קשרים בילדות ומשם לטראומה, או שהטראומה גרמה לרגישות.
