בס"ד ז ניסן תשפ"ו (1)ריקומוסתרארכיון

מחשבות טובות איייייאיייי


אבא עכשיו אחרי ששרתי כדי למתק את הדינים ואני עדיין עצוב, יש לי רשות למתק את העצבות בדרך שלי? אסור להיות בעצבות! אני לא רוצה לעשות אסור.

אני באמת כזה תמים? כזה פתי? טרם אענה אני שוגג, ואחרי שלמדתי? אני חייב והוא זכאי. ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים.

צריך אדם לחשוב שהוא יותר רשע מהמן. מה? מי? איפה שמעת כדבר הזה?

העבירו לי הקלטה.

של מי?

הרב **""*""**

שטויות.

---

הוא יכול להגיד שזה שטויות. והאמת הוא יודע שזה שטויות. הוא כל כך בטוח, הוא לא חושב על זה. עובר למאמר פורים הבא שאומר לו שצריך לחשוב שהוא צדיק כמו מרדכי ולבו טוב עליו.

ואני?

גם אני ממשיך למאמר הבא. ועדיין אני כותב על זה, והוא לא.

למה?

במציאות שלו אין עניין כזה. הוא עושה את הדבר הטבעי ונתפס איפה שיש לו שכל.

ואני?

אני עדיין חושב על זה.

בהתחלה בכיתי, אחר כך דחיתי, אחר כך הבנתי, ולבסוף הבנתי שלא הבנתי.

ועל הכל אני שמח, באמת. בלי תהליך לעולם לא תבין שאתה לא מבין. ועכשיו אני שומע שוב את הרב (ומתרעם על ההקלטה הקצרה על חוסר ההקשר ועל הנגשה שגויה שיוצרת אנטי) ואני לא בוכה, ולא עצוב ולא כועס. אני שומע ומאמין אני שומע ושמח. כי אני מבין.

טרם אענה אני שוגג ועתה אמרתך שמרתי.

ואני מרחם על עצמי המתחכם, ואני מרחם על חברי החכם.

אני פתי ועכשיו אני מבין וכמו שאמרתך שמרתי ה' שומר אותי. שומר פתאיים ה'.

דלות של שקר מהי? ענווה פסולה.

אין לך אני (אני) כעני בדעת.

ועכשיו דלותי באמת ולי יהושיע.


אני חוזר לשיר ועוזב את מיתוק העצבות בדרך של שקר והכל בזכות התפילה הזאת.

ראה התפילה הזאת.


ומחר אני אעשה תשובה עליה. תשובה על התשובה מה שחשבתי שיש לי איזה השגה של היום תהיה נחשב לשוגג מחר. ואני שוגג מול הצדיק. ואני פושע מול ה'.


ועדיין עכשיו אני שר ואני בשמחה.

תודה אבא

ח ניסן (2)ריקומוסתרארכיון

אבא אבא אבא,
 

לפעמים יש לי כוח לכתוב מגילה.

אבל מי יקרא?

אני בטח לא.

איזה תועלת תהיה לזה?

לא יודע.

 

ולפעמים נמאס לי.

ואני רוצה רק לכתוב שתי מילים - "נמאס לי". "אני שבור".

אבל מי יקרא?

אני בטח לא.

איזה תועלת תהיה לזה?

לא יודע.

 

תודה על ספירת העומר,

על עבודת התיקון.

תודה על ייסורי מצפון כשאשמע מוזיקה

זה מוזר שאני מחכה להם?

 

אני מחייך ושמח וכמעט מדלג ברחוב ולשם שינוי זה לא פייק זה לא שקר.

ועדיין אני מחכה לכאב ואני רוצה בו.

אני חושב אם מותר לי, שאנשים רבים פשוט נופלים מהסתירות האלה ונעצבים לגמרי.

אני יודע היום שבעבודה עדינה הם יכולים להיות חלקים משלימים,

תעזור לי לגלות את התורה הזאת איך אני עושה את זה.

 

אבא תעזור.

(*2)ריקומוסתרארכיון

איך אני עדיין שקוף?

איך שנים עוברות ואני עדיין שקוף?

עדיין לא מובן?

זה גזירת גורל?

קמתי בבוקר היום והחלטתי שלא אכפת לי.

החלטתי שאם אנשים גם ככה חושבים שגיליתי את האור ומצאתי את אלוהים - אין טעם להתווכח איתם.

אני לא אחראי על הבורות שלהם, על צרות האופקים והמחשבה המזוהמת שלא מאפשרים להם לראות שמאז ומעולם אלו היו צדדים משלימים.

אצלי? לא רק אצלי. זה מפתח לנפש נבוכה. אחת כזאת שיש לה סיבות אמיתיות לא האכלו לי שתו לי הרגיל. אולי לצפות מהם להבין זו דרישה מגוזמת.

אולי לא לדון אותם לכף זכות זה עוול.

אבל היפוך היוצרות הזה לא הוגן ולא נתפס. פתאום אני הנורמלי והם המוזרים? אני העקבי והם המעורערים?

אדם קרוב אצל עצמו כמו שלי יש הסברים לגבי עצמי, כאלו שהתפתחו בזהירות עם השנים ושוב בזהירות נהרסו ושוב בזהירות כפולה נבנו, אני בטוח שגם להם יש.

איך מבין כל הדברים הכי הזויים בעולם שלא מוציאים אותי מדעתי דווקא זה הכי מועד להיות כן להיות כזה? אולי התשובה בגוף השאלה אולי כי זה לא דבר כזה הזוי.


(2)

"אני לבד יושב לי וחושב לי היכן אהבתי היכן טעיתי מה לא נכון עשיתי שכך פגעה היא בגאוותי"  - האם כותב את זה אדם מיוסר או ילד בן 6?

האם זה חולשה או חוזקה לתת לעצמי לגיטימציה לוותר לעצמי ולהניח לעצמי לפגוע בעצמי כמו שאני משתוקק?


(3)

אני תפילה גם כשאני לא מדבר אל אלוהים או על אלוהים.

מה שאנשים סולדים ממנו בשם הצביעות הוא בדרך כלל ההופעה היותר עליונה של היחידה שבנפש. לא פתחתם ספר?


(4)

די. אני דובר כמה שפות.

אף אחת לא שוטף.

ומבין עוד כמה.

באופן מספיק טוב.

זה ברכה? זה קללה? זה קבוע? זה משתנה?

זה בכל מקרה כואב.

להיות אמפתי בכמה שפות זה כואב.

לכעוס בכמה שפות זה כואב.

להרגיש בכמה שפות זה מציף.

זה לא תמיד נסבל טוב.

אני לא רוצה לא לומר וגם לא לשמוע משפטים שמתחילים ב

"הנה, אני אומר/ת את זה... "

בס"ד ט ניסן תשפו (3)ריקומוסתרארכיון

פערים ותהומות

 

התחושה שמשהו בי לא מאמין לי. התחושה שמשהו בחברה ובסביבה לא מאמין לי. אני לא יודע אם זה מפתיע או מובן. כאשר שנים אני אומר בפה "אני בסדר" "אני טוב" והגוף משדר ההפך, ואני מבין שחושדים אני מבין שיודעים ש"בסדר וטוב" זה רחוק מהאמת שמתחוללת פנימה. אבל אני לא חושב שאני בכלל מתאמץ להסתיר את השדר של הגוף. להפך בתוכי אני רוצה שישמו לב לצעקה האילמת של המצוקה גם כשאני לא יכול לדברר אותה - בכל אופן ככה חייתי ונשאר מזה מה שנשאר מהמנהגים המורגלים והטבעים המגונים.


אבל אני שואל, עכשיו? מה רואים בי? גם עכשיו זה אותו דבר? כי עכשיו כשאני אומר "בסדר" ו"טוב" אני מתכוון לזה בכל כולי בגוף ובנפש, ואני מרגיש סנכרון בין הגוף והנפש. האם זה לא נראה ככה? 

אולי, אם היית מתחיל רק ב"התחושה שמשהו בסביבה לא מאמין לי" הייתי מבין, אבל אמרת "משהו בי לא מאמין לי" - איפה המשהו הזה נכנס?

במעשים.

אז הנה לך השכל מהסביבה.

מה?

אתה אומר "אני מרגיש טוב" + ואתה משדר "אני מרגיש טוב" =שלב א': הושלם.

אבל אתה מחכה בנוסף ללהגיד "טוב" ולשדר "טוב" -- לפעול "טוב". שהפעולות שלך יעידו עליך שאתה בטוב. ואולי זה גם מה שהסביבה מחכה.

אז שלב ב'?: בתהליך.

 

אם אעשה טוב אתה תאמין לי? - כן.

יהיה חיזוק חיובי בלתי נמנע בחלקים מודעים ולא מודעים של התפיסה העצמית במוח שלך. בראש ובראשונה זה אתה שמחכה ומצפה לזה מעצמך, גם בלי מילים.

 

אז למה זה עדיין לא קורה?

- עדיין יש מעידות.

אי אפשר לפעול טוב לצד המעידות?

- בוודאי שאפשר וזאת התכלית המטרה והכוונה.

אז למה זה לא קורה?

- מילה אחת: יאוש. אתה צריך להילחם בחיזוק השלילי הבלתי נמנע של התפיסה עצמית בגלל המעידות, בירידת המוטיבציה לפעולה וההתרוקנות ממשמעות ותוכן.

אז מה העבודה שלי עכשיו?

- להבין שאין יאוש בעולם כלל.

 

רבה רבה רבה, אבא אבא אבא.

אולי יש תקווה.

תפילה.

(*3)ריקומוסתרארכיון

המחזה לא נכתב היום.

גם כשהוא עולה היום על במת התיאטרון

באיזה עיבוד שהוא ביחס למקור

בין באופי בין בשפה

המחזה הזה הוא סיפור ישן.

גם אם זאת הפעם הראשונה, שאתה - הצופה, צופה בו

זה בכלל לא משנה

ההצגה לא חדשה

הכתיבה ישנה עוד יותר

והסיפור הוא אותו סיפור חוזר.

רק אתה שונה פה

ותן לי לגלות לך סוד -

ההצגה לא עולה על הבמה בשבילך

שום פיפס לא נעשה לכבודך גם אם שילמת 1000 שקל על מקום vip

אתה סיפור חוזר בעצמך

בא והולך ומקומך יוחלף

והצופים האמיתיים - השחקנים שעל הבמה

ידקלמו מחזה אחר מול הגרסה האחרת שאתה

כי הסוד נכון גם לגבי אלו -

ההצגה לא נכתבה בשבילם

ולא מוצגת בזכותם

שום פיפס לא משכנע שיש להם משמעות שאינה זניחה

בתרומה לשעשוע הגדול

המשחק האולטמטיבי של העולם

או אלוהים

או אדם אחד שבאמת משנה בעולם

או לאלוהים. 

בס"ד מתישהו מתישהו - *הערות ועיבודים (*1)ריקומוסתרארכיון

אנטיתזה? - לא היה כלום כי אין כלום

"אני אוהב לדבר איתך", "אני אוהב להקשיב לך".

אפילו כשאני לא מבין כל מה שאתה אומר, וגם כשאני יודע שאתה בעצמך לא מבין כל מה שאתה אומר.

אפילו כשאני לא מסכים איתך, וגם כשאני יודע שאתה טועה.

אפילו כשאני חושד שאתה לא מדייק, וגם כשאני יודע שאתה משקר.

"אני אוהב לשמוע אותך", "אני אוהב להשמיע אותי לך"

 

____

סוף עונה

 

מחזור - חג. התחלה - סוף. עוד - עוד - עוד. שוב - שוב - שוב.

אין חדש.

 

סוף שנה

 

חשבתי שמשהו יקרה השנה, חשבתי שאני אמות השנה.

או שלכל הפחות סבתא תמות השנה. לא חשבתי שהיא תשרוד עוד שנה כזאת, במסכנות כזאת ובכאב כזה. כבר מתפתח בי חשק למות לפניה. 

חשבתי שמשהו יקרה השנה, 
חשבתי אולי אפילו אני לפני שאמות, אספיק לחיות השנה.

לא חייתי השנה.

חשבתי שמשהו יקרה השנה, 
חשבתי אולי אחי יתארס.

יתחתן.

יעשה קצת נחת רוח להורים

ולסבא

וסבתא

שעוד חיים.

הקטנה שבצרות שלו זה שהוא לא התחתן השנה.

באמת ובתמים חשבתי שיקרה משהו השנה!
שהטרגדיה תדפוק על הדלת

(אפילו שבדקתי את המזוזה),

שהחרמש של השטן יצנרר מישהו שאני מכיר למכונת הנשמה,

בתפילה אסורה שזה יהיה אני, ובתקוות חטאת לתוספת אופיום לווריד בפנטזיה.

אבל לא.

לא קרה כלום.

כלום.

אין חדש תחת השמש.

רק עוד אח של חבר מת בעזה

ועוד חבר שנפצע בלבנון.

כמה רסיסי טילים מתפצלים שנפלו בשכונה

ומלחמה אין סופית שהפכה כבר לשגרה.

אבל חוץ מזה, אני נשבע - כלום!
עוד כמה משפחות אבלות וכמה חיילים שנכנסו לדיכאון

נפשם קורסת פנימה,

כמה מרשמים חדשים לגראס

כמה עסקאות מפוקפקות של אופיאטים,

אבל חוץ מזה עולם כמנהגו נוהג.

 

עד מתי?

(*1)ריקומוסתרארכיון

כמה אהבה יש בך כלפי אבא יקר

וכמה מתיקות בדיבור אחד בלי גבול ומספר

וכמה נחמה אמצא בך

חי ניסן (4)ריקומוסתרארכיון

אני כל כך רוצה לעשן.

למה למה למה ה'?

אין סיגריות כשרות לפסח. כמטאפורה.

"אפילו כשנופלים לתוך רפש וטיט.... "

לתוך החרוסת.

מה זה מה שקורה כאן ? זה לא תקין.

בקרוב אחליט מה אעשה.

בקרוב אברח מהכאב.

החזקתי אותו מספיק להיום.

רשעים יצר הרע שופטן.

אני מקבל עליי את הדין.

השלכתי הכל על ה' אתה ראית!

אתה ראית!

אחטא ואשוב?

לא. אני שב עכשיו.

אתה מבין? אני שב עכשיו!

תפסיק לתת לו לבלבל אותך.

הבעל דבר.

המלך זקן הזה.

הכסיל הזה. 

כ"ב ניסן תשפ"ו (6)ריקומוסתרארכיון

הרגלים ישנים קשה לשנות.

אני כלי, לא יותר? היום בשליחותו של אלוהים. מחר בשליחותו של ה*טן.

איך אני מדבר... איך אני מעז...

אני כואב.

אני עוד לא מבין מה עבר עליי. ולמה אני חווה את זה שוב ושוב.

 

מה אתה מכניס לתוכך, מה יוצא ממך...

אתה קשוב? מה עם תפילה? מה תהיה עליה? זה לא עניין קטן.

התבודדות זה לא עניין קטן, אמונה זה לא עניין קטן.

 

קשה לשנות זה לא תירוץ. תעבוד במקביל.

אתה בעליה? אתה בירידה (תכלית העליה)?

"כי אסק שמיים שם אתה ואציעה שאול הנך."

אתה מחפש חסד, אהבה? אתה מחפש נצח, נחמה? 

אני יודע כמה בכית לי - אל תגיד לי עכשיו שזה סתם עיון בעלמא!

אם בכית - אתה שייך. אם אתה לא שייך - למה בכית?
עכשיו אני לא בוכה! מה תגיד? (זאת ועוד, שאני בוכה על ההפך הגמור?) 
יש לך קשיים וקושיות, אתה לא מבין ונופל. ברוך הבא לעולם התיקון.
אתה מודה עדיין? (הוד שבהוד), אתה מודה על האמת בעלמא - אתה שייך.

איך שתהפוך את זה, יש תשובה עקבית למה בך מקרה ומה עצם.

אל תזיד לא לשמוע אותה.

תגיד תודה לה', תעצור הכל ותעשה לעצמך טובה. תניח תפילין, תתפלל מנחה, תספור ספירת העומר.
תגיד לי ממה אתה בורח ולאן אתה בורח? גם אם תסתום את האוזניים עדיין תשמע קול קורא "אייכה אדם אייכה"?

(*6)ריקומוסתרארכיוןאחרונה

אייכה...


מה אתה מכניס לתוכך ומה יוצא ממך. לא אני לא קשוב.

הכאב הוא גזירת גורל. על מה תכאב זאת בחירה שלך.

לכאוב על הריחוק מה' זה עניין גדול, זה שייכות, זה הודאה על האמת.

על מה אתה בוחר לכאוב במקום זאת?

נפלת?

- כן.

למה אתה לא מתפלל על זה?

- קשה לי.

עם מה.

- האמפתיה, הורגת אותי. הייתי שם, אני רואה דברים שאני לא יכול יותר להתכחש אליהם, להאשים את עצמי בהטיה ריגשית, הם שם. הם צועקים.

....

- רציתי להתבודד, אבל בפעם האחרונה שהייתי שם ראיתי דברים קשים. חלקת אלוהים הקטנה שלי ראתה דברים קשים, איך אני יכול להתפלל שם? לדעת שאני לא היחיד שנפל שם זה דבר אחד, לראות את זה זה חוויה אחרת.

ראית?

- כן. לא פעם ראשונה אבל הייתי חד כתער, בהן צדק! הפעם החושים לא היו מעורפלים ו—

אז בחרת לראות.

- לא בחרתי לראות, כן בחרתי להרגיש.

להרגיש זה לא רע.

- זה קשה.

אתה תקום, אתה תתגבר.

- זה כלום, זה היה כלום. אנשים יושבים לצידי, מדברים צוחקים, עיוורים. נוף אחד! מקום אחד! בחיי, וכל אחד רואה תמונה שונה ב-180 מעלות.

מה מפתיע אותך? מה חדש לך?

- הייתי צריך לנקות שם, בשביל מי שלא היה יכול אחריו. זה לא היה בסדר להשאיר את זה ככה.

זה לא זבל שלך, זה לא המחלות שלך.

- צריך לחשוב על העולם, צריך לחשוב על אחרים. אם אתה בוחר להרגיש. צריך להשפיע, צריך לתקן, גם בחוץ, תיקון כללי, ועל ידי זה גם אתה נעשה לך תיקון פרטי.

לא מתאים לך לדבר ככה.

- יש לך יותר כוחות יש לך יותר אחריות, ככה זה עובד. זה לא שאני רוצה בזה.

סתם טריגר מטומטם מה אתה מתרגש.

- צריך לשמור על הילדים של האנשים הנורמלים, הם לא צריכים לראות את זה, הם לא צריכים לתהות על זה, ההורים שלהם לא צריכים להרגיש את חוסר הנעימות הזה כשהם מנסים למנוע מלצלק את התמימות שלהם מצד אחד, ולא להפחיד אותם ולא לצלק חלקים אחרים מצד שני.

- רחוק הלכת, מה זה עפת.

לא! זה בדם שלי! אני הייתי הילד הזה! אני הייתי הם. אני רואה את העיניים האלו והאצבע החצופה והסקרנות הפזיזה.

- העולם לא מקום סטרילי ואין משהו שאתה יכול לעשות עם זה.

זה לא אומר שאי אפשר קצת יותר, נקיפת אצבע, שינוי קטן, מה שאפשר לחסוך מהם... הם שוגגים... והסבתות הרוסיות החביבות... והג'נטלמנים, והזוגות הצעירים, והנוער... אוי הנוער. זה לא נעים לראות אנשים מגולחי ראש עם עיניים אדומות והיפראקטיביות ולעבור לצד השני של המדרכה. אין להם את הכלים, אין להם את החמלה. הם קשי יום לא פחות.

- זה הכל אישי, אל תקשקש לי עכשיו שאכפת לך.

אכפת לי!

- לא נשאר ממי שיהיה אכפת לך.

זה לא נכון, זה לא צריך להיות הדדי. אני מול בורא עולם. אני מוכן להתבזות שוב ושוב ושוב ולעשות את הבחירה הנכונה מול אלוקיי.

- ממש קדוש

... 

..דף תלוש

I hate that so much

I need to sleep and I can't

I'm scared about tomorrow

I don't know how it will go ot what she will want to do

I wish I had someone I could go with


Fuck can I please please fall asleep

It's necessary

It's almost 5 in the morning

I need to sleep so bad

And I fucking don't manage to

Fuck

..דף תלוש

כאילו זה אומץ שלא ברור מאיפה הוא מגיע

וישמצב שאני אשתפן ברגע האחרון

אבל כרגע זה נראה חיובי

וזה הצילו וזה אמאלה ואבאלה

אבל זה טוב. זה פאקינג טוב.

וכשאני מקבלת פידבקים מבחוץ זה עוד יותר טוב.

אייאיי

אפשר שזה יהיה בסדר

שיהיה אולי אפילו כיף קצת

אפשר

--מחכה לרחמים~

נראה שאת שוב שוכחת

באלי לחבק אותך שלא תהיי לבד

שלא תרגישי שאין מוצא

תעשי את זה אם זה מה שאת צריכה

אבל בבקשה

אל תשכחי

זה לא הדבר האמיתי

זה מים מלוחים

🤍

עוד קפהxmasterx

אחרון להיום בשביל לשרוד עוד קצת לפני שנסגור את היום

מדליק סיגריה מסתכל מהחלון באנשים שמנסים להתאהב באותה אחת בשישית

מסה של נחיל אנושי משתרך בתוך מסכים או קופסאות פח או גם וגם

וגם אני

עוד מעט אצטרף לעדר

זומבים שמחפשים מוח מסתפקים בדופמין בצורת לב או אגודל

חלקיקים אלמנטריים

אימפריות של אנשים בודדים

האלגוריתם של החיים מנהל אותנו

כמו נוח המודרני אני מסתכל ומייחל למבול

אבל חם ולא יודע אם ייחל לזה או רק ידע מראש

טעיתי כנראה

טעויות זה הדבר היחיד שעושה את החיים מעניינים

שם את הציניות בצד

מחפש איזה זקן שדואגים לו

מישהי שלוקחת ממנו את השקית וצועדת איתו קצת

מדברת איתו קושרת לו את השרוכים

מוצא כאלה

החיווט המפואר הזה בין הכיעור ליופי שנמצא בכולם באותו אחד זו החידה הכי גדולה

לא אוהב מה שנהיה ממני ומהעולם

אוהב את הפוטנציאל

יוצאxmasterx

עולה לאוטו

שם מוזיקה ונוהג

הכל מואר לפחות עד שמונה וחצי שקיעה מאוחרת

חברה פוסט דתית אבל כאן זה כבר משחרר

עומד בפקק עם כולם

פילוסופיה גבוהה זה נחמד בסוף כולנו אותו דבר

עומדים בסופר בתור מתדלקים אוכלים ישנים קמים עובדים נלחמים

יש כאלה עם קצת יותר חינניות אבל גם זה חולף

אז חיוך נשימה ושהפקק יעסיק את עצמו

קצת אהבה לא תזיק מתנגן ואני מתחבר לקיצ' שהחיים נותנים

מדהיםxmasterx

איך כל יום מביא איתו אנרגיה אחרת

אור אחר

אם זה ימשיך ככה בסוף אפרוש מראציונליות ואעבור לקרוא מדורי אסטרולוגיה ולהאמין שאם מרקורי בנסיגה זה באמת אומר משהו

אדליק נרות ריחניים

אעלה קטורת

אהיה שאמאן

חתול שחור יהיה סימן

אולי אלמד לקרוא בקפה

צריך עוד רעיונות אני לא מהתחום

לבחור נכוןxmasterx

חשוב מאוד לבחור נכון

לא להיות כזה שיוצא למילואים וחוזר לצעקות וטנטרומים מסכן

מה כבר עשה? נלחם בכל החזיתות

מעניין איך הוא לא ראה לפני לאן הוא נכנס כמה אנחנו משתנים?

אולי זה החום שמביא איתו חוסר סבלנות לטמטום?

בכללי פגישות היו לוקחות חצי מהזמן אם היו חושבים 5 דקות לפני

אם הן היו נעשות בעמידה זה בכלל היה מקצר

לפעמים אני נופל לסטטיסטיקות שלא תורמות לכלוםxmasterx

העולם מלא סבל עם קצת טוב או הפוך?

אז כנראה שתלוי במזל גנטיקה ויגידו גם באלוהים וכל מיני כוחות

אבל בעיקרון נראה לי יותר סבל שמחפש סיפוקים קטנים

היום צום אז אין קפה וזה כנראה משפיע על המחשבות

יושב מול אחת שקוראת אלתרמן ואני מתלבט אם היא קוראת או סתם מסתירה פיהוק

יש משהו מושך במי שמתעניין בדברים שלא מניבים כסף

אני לא איזה מרטיר אני מנסה להישאר במקום הנכון והראש לא מפסיק לנדוד

קורא כל מיניxmasterx

דעות ואנשים שחושבים כל מיני דברים

ערימות של מחשבות של אחרים

גיבוב של מלל אינסופי

העידן הזה הביא את הצורך בסינון אגרסיבי כמעט אלים אחרת נהפך למדמנה של פסולת

כשהאחות אמרה משהו אז נפלו עליה כמו מטומטמת אבל כשזה אתה אז הכל הכלה והבנה שזה יפה הצביעות הזאת סך הכל

כולנו בתוכה מחפשים את ההצדקה להיות קרובים לעצמנו

ניו אייג'xmasterx

איזה מושג

אני לא מוכר ניו אייג' וקלישאות גם לא קונה בדרך כלל

לפעמים החיים הם מה שהם

מזרון זול וקרוע במלון פשוט

זה לא דיכאון זה פיכחון מול המציאות

המציאות יכולה להיות ריח של גשם ראשון

טהור נקי

עם צחוק של ילדים שקופצים בשלולית

יודעים שעוד מעט יחזרו לבית חם

אמא תחמם שוקו אמיתי מושקע

והם יקרסו לספה מול סרט שהם ראו כבר מלא פעמים ותמיד עובד מחדש

כי התמימות לא מופתעת

ואבא יחזור מהעבודה וכולם יקפצו עליו

אחר כך יתארגנו ויכנסו למיטה חמה

וישמעו סיפור על מקום רחוק ויירדמו

חיוך פשוט וחום נעים אחרי השורות האלה

אבל החיים הם גם לגימה של וויסקי זול ששורף את הגרון

אבל מעלים מהראש את הרעשים

את המחשבות

את האנשים

לא נלחמים בחושך מצטרפים אליו

או שפשוט מוצאים משהו קטן להיאחז בו

ספר או סרט

מועדון קרב

מה שלא יהיה בסוף זה עובר

וזה מנחם שגם הטוב וגם הרע יעבור

 

יש זמנים כאלהxmasterx

שעות

בדרך כלל בלילה

שהמילים הופכות לפיזיות

מורגשות על הגוף

קורא ספר ומרגיש את החוויה

הניגוד או הקשר בין אינטילגנציה גבוהה לחשקים ראשוניים פרימיטיביים מעניין

וזה תמיד חוזר

המוח צריך מחשבות

העור צריך מגע

כל אחד והאוכל שלו

הדלק שלו

צורך ורצון

כולנו מונאדות בודדות

אם כבר לבד אז שיהיה בתנועה

שנתחמם

יום לשקוע בבודלרxmasterxאחרונה

בצום צריך משהו עוצמתי שירגיש כל כך חזק כאילו טעמת את מה שהוא כותב

מריח את הריח

טועם את הקפה

מריח את הגשם

נרטב מהגלים

מרגיש את החרטה של התלין

...המפוזר מהכפר

מסע מסע החיים 
החיים שוחפים, מהרגע שקפצתי למים ניכנסתי לזרימת החיים 
אני רק באמצע או בהתחלת המסע שלי, תלוי איך מסתכלים על זה 
הרבה שלבים עברתי עד היום 
כל שלב משמעותי בפני עצמו 
כל שלב מביא איתו את ההתמuדדויות שלו, את הנפילות שלו את ההתגברויות שלו 
את הכישלונות וההצלחות שלו 
אבל מה שבטוח שמאז שהתחלתי את המסע שלי אתה הייתה חלק בלתי ניפרד מהחיים שלי 


לפעמים באלי לדלג ולחזור לשלבים אחרים בחיים, אבל לצערי זה לא עובד ככה
שלב אחרי שלב אחרי שלב
מבלי אפשרות לחזור אחורה 
קדימה רק קדימה מתקדמים

היום אני עומד בשלב, שלב בחיים שבאמת לא דמיינתי שאגיע אליו
אבל מי אני, כזה קטן בעולם
באמת שב"ה החיים שלי מושלמים כולל כל החבילה ללא ספק

מה אומר ומה אצטדק לפניך, חוקר כליות ולב
הכל גלוי וידוע לפניך.
אנחנו פה חיים בהסתר פנים.
אני מתגעגע לימים שהיינו קרובים יותר
וקרבתך לי טוב, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף
אבל ברור לי שכל מה שאתה עושה איתי הוא הטוב ביותר עבורי
ללא כל ספק
אתה שמשגיח ולא עוזב אותנו אף לא לרגע.
בקשה קטנה לי אליך, תעזור להתקרב אליך יותר 
חסר לי חסר לי מאד 
הריחוק הזה כואב לי
התפילות כבר לא אותך תפילות
הלימוד כבר לא אותו לימוד
רוצה אותך ורק אותך
קשה לי, קשה לי ואני יודע שאתה איתי בזה ולא תעזוב אותי
אף פעם לא עזבת 
תמיד תמיד תמיד דאגת לנו להכל מהכל
תמיד דאגת להזכיר לי שאתה חלק בלתי נפרד ממני


אני יודע שהבעיה היא אצלי, בהסתכלות שלי
מרוב עומס ושיגרה קשוחה, קשה עצור ולהתבנון
הכל מצריך ממני תגובות מהירות ללא הרבה מחשבה 
תגובות מידיות


לא סתם אני מסנן הודעות ארוכות, אין לי מספיק כוחות להתרכז בהן ולענות עליהן


אבא תודה
תודה על הכל
אני יודע שאתה עושה את הכי טוב בשבילי ואין לי על זה שום ספק
החיים שלי עמוסים עמוסים עמוסים בכל כך הרבה טוב
"עד שיבלו שפתותיכם מלומר די"
 

...ביחד ננצח

יש בזה משהו משמח וגם עצוב

שכל לילה שבאלי לרשום, שיהיה משהו כתוב

תמיד העייפות גדולה

תמיד אין לך כוח לחשוב בשבילה


אז בקצרה

הי יפה

ניצחת

עוד פעם, ועוד פעם

הוכחת

ומחר תוכיחי שוב


את תהיי טובה,

את תהיי מדהימה

והלוואי ויהיה טוב

מבצעית


אני באה

יש בזה משהו

עצוב וגם שמח

שאני כבר לא בפיקוס, לכתוב

..דף תלוש

Yes, it's scary

.But you're brave


Fuck

קפה ראשוןxmasterx

בבוקר מחליק בגרון

השני פחות

המנורות הלבנות חיוורות והכל מלא בהספקים

כל היום רק תפוקה

ערימת מטלות שלא נגמרת כמו סיזיפוס

עלינו לדמיין אותו מאושר

נדמיין

מילת המפתח

הסחות דעתxmasterxאחרונה

מכל הכיוונים הם מגיעים

ומנסה לברוח מהם או מעצמה

וזה לא באמת עצה

בסוף זה נשאר במקום

אז אין אסיר מוציא את עצמו מבית האסורים אז מחכה לנס

והתפילה יוצאת אבל בשקט

אין מילים

ולבד

כשלבד אז לא צריך שיבינו

וזה אקראי

ונגמר לפני שמתחיל

אולי יעניין אותך