לחשוב על זה ככה - אם הוא בעלך המיועד היית נותנת לשטויות כאלו להפריד ביניכם?

לא הבנתי איך אני קשור לתגובה שלך?

אין שום סתירה עם לבוא עם כל הרצון והשמחה ולהניח דברים צדדיים בצד.

בכל קשר יהיו דברים שימצאו חן יותר ופחות. החכמה היא לדעת להפריד את העייקר מהטפל, לראות אם באמת מתאים, להדגיש תמיד את הטוב ולהתמודד ולתת מקום נכון לדברים שקצת פחות טובים.

אם באמת הקשר יבשיל אז גם הדברים הלא טובים יתהפכו או לפחות יאבדו מחשיבותם במכלול.

ובקצרה - תפסיקו לפסול על שטויות. אני כולל גם את עצמי כמובן.

א. לפותחת: @אנונימי/-

יש דברים שאיננו יכולים לשנות במציאות, מה שאנחנו כן יכולים לשנות זה את נקודת המבט שלנו לדברים.

בעיניי, הפורום כאן יכול לעזור להאיר נקודות מבט שונות שאולי לא חשבנו עליהם.

אופציה אחרת, במיוחד אם מדובר בדברים רציניים, זה לפנות לאיש מקצוע.

ב. אחד הדברים שלמדתי כאן בפורום, זה שלכל אחד יכולים להיות דברים שמפריעים לו, בין אם יש לזה בסיס הגיוני ובין אם לא. אנשים פוסלים הצעות על ימין ועל שמאל, ממיליון סיבות - זה יכול להיום בגלל השם שלו, השם של אמא שלו, המראה, מסלול החיים, שגיאת כתיב בכרטיס, מקום המגורים, תחום העיסוק, הגיל, הגובה, העדה, המשפחה ועוד ועוד. האם זה מוצדק? האם זה נכון? האם זה טיפשי?

בהרבה מובנים, בחירת בן זוג זו הבחירה המשמעותית הראשונה שאנחנו עושים. אף אחד לא רוצה להתחתן עם מישהו כשהוא לא שלם עם זה בלב.

אבל...

האם הקריטריונים אותם אנחנו מחפשים הם אלו שרלוונטיים בבן זוג? (האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

האם מישהו בלונדיני עם עיניים כחולות יהיה בן זוג ואב טוב יותר מאשר מישהו עם שיער שחור ועיניים חומות?

ג. אני חושבת גם שאפשר לחלק סיבות לפסילה לקטגוריות שונות. בואו ניקח כדוגמה את העדה. עדה זה משהו שנולדתי לתוכו, אין לי שליטה על זה. לעדות יש סטיגמות מסוימות, ויכול להיות שלמרות שאני שייכת מבחינה משפחתית לעדה מסוימת האופי שלי קצת אחר, ויותר מאפיין עדה אחרת. כשמישהו אומר שחשוב לו מישהי מעדה X, מה הוא בעצם אומר? האם הוא מנסה להגיד שחשוב לו מישהי שמכירה את המנהגים שלו? האם הוא אומר שהוא מחפש סטריאוטיפ מסוים?

כלומר, יש כאן שני מרכיבים בעצם. מרכיב אחד שאין לי שליטה עליו: העדה אליה נולדתי, ומרכיב שני שיש לי שליטה עליו - האופי שלי.

עכשיו כשהדוגמה ברורה, בואו נדלג למראה חיצוני - יש דברים שיש שליטה עליהם, ויש דברים שאין שליטה עליהם. המודעות החיצונית של אבא שלי לא בשמיים, וכשההורים שלי התארסו, אמא שלי לקחה אותו לקניות ונפטרה מבגדים שעברו הרבה יותר מידי כביסות. כתבתי על זה משהו לאחרונה, שתגדל זקן - לקראת נישואין וזוגיות. אני לא חושב שאנחנו צריכים לצאת עם מישהו במחשבה שהוא ישנה את סגנון הלבוש שלו בגללינו, אבל כן ישנם אנשים שהמודעות שלהם נמוכה, ועם קצת הכוונה זה יכול להשפיע. (ובכלל, קריאה לבנים שכן קצת יותר מודעים: אנא עזרו לחבריכם להיות מודעים - להגיע לדייטים בבגדים נקיים, לא קרועים, לא מזיעים וכו').

האם מה שמרתיע בחיצוניות זה משהו טבעי שלא ניתן לשינוי (ולא נכנסת פה להלכות של ניתוח פלסטי לגברים), או אולי זה אופי שמשתקף במראה החיצוני במשהו בר שינוי (יש\אין זקן\פאות)?

ד. אני מאוד מאמינה בכך שהתפיסה שלנו את האדם שמולנו משפיע על תפיסת היופי שלנו. יש יופי שהוא אוניברסלי, שאני אגדיר אותו כדוגמנות. זה עובד על איזשהו משהו תת מודע אצלינו, כי בפרסומות זו הדרך לדחוף לנו כל מוצר בעולם. אבל יש יופי אחר - כשנולד לי אחיין, הוא התינוק הכי יפה בעולם, עם הפרצוף הכי ברור - וכל התינוקות האחרים נראים עדיין לא פורפרצניאליים. זה שונה, כי יש לי שייכות בזה. אנשים שאני מכירה, ומעריכה, ואוהבת - התפיסה החזותית שלי אותם משתנה. על כל פשעים מכסה האהבה. ואם קרה והתרחקנו - אז אני רואה גם את הריחוק הזה בתפיסה שלי.

אז כן, אני חושבת שהתפיסה החיצונית שלנו את הצד השני משתנה עם הקשר, ככל שהוא הולך ומעמיק ומתגלה הפנימיות. 

אתן דוגמה: נגיד שיש מישהו עם צלקת על הפנים. צלקת גדולה, מכוערת.

נגיד שהיית יודעת שהוא קיבל את הצלקת הזאת בגלל שנאבק פיזית עם מחבל שפגע בו. האם התפיסה החזותית שלך את הצלקת תשתנה?

ה. התפשרות. זו מילה קשה בעיניי בהקשר של בחירת בן זוג. זה כאילו להגיד, הייתי מעדיף מישהי אחרת, אבל מה לעשות, נתקעתי איתך. (מכירים את התבניות האלה של הכרטיסים? יש איזשהו נוסח שבו אחד הסעיפים זה 'עד איזה גיל מתפשר', וזה ממש מטריף אותי).

הגישה שלי היא לנסות לא לבנות לי בראש תמונה של האדם האידיאלי שאותו אני מחפשת. ככה אני לא צריכה להגיד שאני מתאכזבת כי אין לו עיניים כחולות. כשאני מחליטה לצאת עם מישהו שחסר לו משהו שהייתי רוצה שיהיה לו, אני מבינה שזה פרט מתוך התמונה הגדולה, ושדברים אחרים בתמונה הגדולה, שאני מעניקה להם הרבה יותר משקל וחשיבות, הם שמכריעים את ההחלטה אם לצאת. לא כי אני מתפשרת, אני כי אני מתעדפת את הדברים שנראים לי חשובים באמת. אני חושבת שהדיוק במילים פה חשוב.

אם מישהו יוצא איתי כי הוא עושה טובה - אז שיוותר מראש.

אני מאמינה שצריך לצאת רק אם יש כאן פוטנציאל אמיתי לחתונה.

אני בטוחה שאם הייתי עושה 'דייטים טלפוניים', ועל הבסיס שלהם - בלי תמונה - היינו צריכים להחליט אם להיפגש פיסית, הייתי מקבלת הרבה יותר כן מאשר עכשיו. אני חושבת שבצורה כזו אנשים היו נותנים מקום יותר לפנימיות מאשר לחיצוניות, ומעניין בהקשר הזה לציין זוגות מהפורום. מצד שני, אני שמחה שיש אנשים (ונראה שזה הרוב המוחלט) שיחליטו על סמך תמונה אחת בודדת שלי שאני לא שווה דייט, והם חוסכים לי מאמצים פיזיים ונפשיים. אני לא שופטת אותם לחומרה. בעייה שלהם. אם נניח הם אומרים לעצמם, מה לעשות, אני לא נמשך למישהי עם מראה מסוים - אני לא יודעת להתמודד עם טענה כזאת, לא מבינה במשיכות של אנשים, לא יודעת אם הם ניתנים לשינוי - אבל אני שמחה שזה מרחיק ממני אנשים שלא מוכנים להביט מעבר, שאצלם הכל נגזר מלמעלה (נמשך\לא נמשך) ושאין להם שום בחירה בנושא. בעיניי העולם הרבה יותר אפור משחור\לבן, לכן גם החיתוך הזה של נמשך\ לא נמשך נראה לי חד מידי לשלב כזה של הקשר. (אני מכירה מישהו ג'ינג'י, שאומר שפוסלים אותו הרבה בגלל הצבע שיער שלו. בעיניי זה משהו כל כך שולי במדרג הדברים שאני מחפשת בבן זוג, וצבע שיער זה פשוט לא שם למעלה.)

אני גם חושבת שאם הייתי מבקשת מכל אחד מכם לחלק את החברים שלכם לקטגוריות - אנשים עם מראה יפה, אנשים עם מראה דוחה, אנשים עם מראה סביר - אני חושבת שהרוב המוחלט היו נמצאים בקטגוריה השלישית. כי מה לעשות, רובינו לא דוגמנים, ורובינו לא דוחים.

ו. אז אם אני אחזור לשאלה המקורית - הייתי שואלת אותך אם יש שם משהו דוחה. אם השיפוט שלך הוא רק על בסיס תמונה, אולי כדאי לבקש עוד תמונות.

אם אין שם משהו קיצוני, הייתי שואלת, האם זה משהו חיצוני שנתון לשינוי (נניח, אם יש לו נקודת חן שמפריעה לך בעין, אם הוא יגדל זקן שיסתיר, זה כבר יהיה סבבה)? 

אולי הוייב של התמונה נדבק אצלך לסטריאוטיפ שלא מוצא חן בעינייך? אולי יש כאן משהו פנימי יותר שרק מתלבט בחיצוניות?

הייתי מעודדת אותך להסתכל על המכלול. מה בפרטים שלו כן משך אותך? מה מיוחד בו? האם הנקודות החיוביות שלו עולות על פני הדברים השליליים (כרגע)?

אני לא חושבת שצריך לכפות על עצמך לצאת עם מישהו שלא בא לך בטוב, לא משנה מאיזה סיבה - ולא חייבים לנמק לאף אחד מה הסיבה. האם זה חכם להתנהל ככה? לא אומרת. (ואולי גם כאן המקום להזכיר שאני לא מאמינה בכך שיש אדם אחד ויחיד בעולם שמחכה לי. אני מאמינה שבתהליך זוגי משותף יוצרים את הזיווג הנשמתי, ואפשר לעשות את זה עם אנשים שונים).

ז. @לאצעיר, מקווה שהתייחסתי לנקודות שרצית שאתייחס (לא עקבתי אחרי השרשור הזה....). אם לא, דייק אותי.

לא נראה לי שיש נקודה כלשהיא שלא התייחסת אליה...

כתבת כאן המון דברים והמון חומר למחשבה.

תודה ממש על ההשקעה, זה עזר לי לחשוב מכיוונים אחרים גם.

תודה!

לא מסכימה עם כמה וכמה דברים שלך, חושבת שאת רואה את העולם יותר מדי לפי איך שאנחנו רואות אותו.

אצל בנים לרוב או שזה כן או לא, אין יותר מדי אמצע בדברים האלה. האמצע הוא של הבנות יותר.

משהו שקצת ממחיש-

פגשתי בעבר בחור שסיפר לי שיש איזו אקסית שמפעילה את כל העולם כדי שיחזור אליה ,הוא אמר משפט קצת בוטה שיש בו הרבה אמת

"היא לא מבינה שיש דברים שמפריעים לגבר"..

אני אומרת שאם זה ככה צריך לכבד את זה גם אם זה נראה ומרגיש לא משהו

ממש לא חייבת להסכים איתי.

אני לא גבר, ולכן אין לי מושג. אני לא בטוחה שכאן המקום הנכון לנהל את הדיון הזה, בכל מקרה אני לא חושבת שיש לי הרבה מה לתרום בו.

מה שכן, אני גם חושבת שאצל גברים עולם המשיכה הוא לא שחור לבן, ושגם שם יש טווח - ושהרוב המוחלט נופל באיזור של התחום האפור.

בכל מקרה, בין אם אני צודקת ובין אם לא - אני מכבדת את החלטתו של הצד השני.

אם מישהו רואה את הפרטים שלי, מבקש תמונה, ואז אומר לא - אני ממש לא מנסה לשכנע אותו שישנה את דעתו. אני עוברת הלאה.  כנ"ל אם מישהו אומר לא בגלל השם שלי. או הגובה שלי. או העיסוק שלי. או בעצם כל דבר, כי לרוב לא נותנים נימוק...

ובכלל, גם כשאני אומרת לא להצעה - אני מנסה מאוד לכבד את מי שהציע את ההצעה, להכיר תודה. זה נראה לי נכון בכל מצב בחיים.

זה מה שתמיד עשיתי. בזמן האחרון כאשר אני מקבל "לא" מהצעה שנראתה לי מתאימה מאוד אני בד"כ שואל מה לא התאים כדי לדייק לעצמי את הבירורים.

בלי הצלחה יתרה בינתיים.

שאני לא תמיד אומר את האמת (רק את האמת וכל האמת) במצב הזה.

תלוי מי שואל, תלוי מה הסיטואציה, תלוי מה היתה הסיבה.

אני מניחה שקל יותר לאנשים לומר - הוא מבוגר מידי עבורי, מאשר לומר - הוא מכוער בעיניי.

ובלי קשר דווקא לנושא השרשור (מראה חיצוני) אלא לדייק באופן  כללי. 

אולי החבר לא מתאר טוב? אולי שאלו בכלל מישהו לא קשור (קרה לי). מנסה לעשות את המקסימום כדי שההצעה הטובה הבאה לא תיפול סתם. 

הפי ונוספים ניסו להסביר למה עדיף לרדת מהצעה שמבואסים עליה מנק' המבט של זה/זו שלא מרוצים ממראה שלו/ה..כי זה מעליב אז הבקשה היא אל תעשה/י טובה..משהו כזה

ויצאו 2 קשרים מאוד משמעותיים. נראה לי חבל לא לנסות. 

הגיוני שנקודת המבט שלי מגיעה משלב קצת יותר מאוחר בחיים שמשתדלים למצות כל הזדמנות. 

בנים לבנות.

רובנו היינו בשני הצדדים..

כשהייתי בצד המתלבט מה שהכריע אצלי זה איך הצד השני ירגיש בעניין שאי אפשר לשקר בו מחוסר נעימות..

שכל אחד יקח את זה לאן שהוא מבין.

מאוד לא אוהב לכתוב את הדברים, מרגיש לי ממש כמו התבכיינות אבל מאז שהתחלתי להפגש (ועוד קודם) חפרו לי על זה שהפנימיות היא החשובה ולא להעז לפסול רק על מראה חיצוני.

אני לא מלאך שרת אבל זה וודאי נמצא אצלי במחשבה. איכשהו יש לי תחושה שמרוב שחופרים לנו על זה שוכחים להזכיר את זה לבנות.

יכולה רק לספר על עצמי שהורדתי קשר על משהו שקשור לחוסר חיבור ולא בדיוק מראה אלא דיבור יותר.. רק פעם אחת בחיי וגם אז היה בי משהו ששקל להקריב את עצמו אבל נזכרתי שיש אותו..לא מבקשת ולא נותנת תמונות.

בקיצור,מצאת למי לכתוב מה שכתבת חחחח.

אנחנו פשוט נבראנו רגישות קצת ויכול להיות שאנחנו רואות את העולם רק דרך המשקפיים הנשיות ובגלל שאנחנן יודעות שבנים מייחסים חשיבות רבה לחיצוניות אנחנו רגישות לזה.

נניח שאתה יודע שמישהי מבואסת עליך בעניין שרגיש לכם(למה אתם רגישים? שהיא חושבת שאתה לא גבר אנאערף) היית רוצה שתשקיע מאמצים עוד ועוד כדי לנסות לשנות מה שהיא מרגישה או שעדיף לך אחת שלא רואה אותך ככה?

אם יש קשר מתקדם שאני רואה בו סיכוי אני אשקיע את כל כוחותי כדי להתגבר על הקשיים. מקווה מאוד שהיא גם תעשה כך. 

זה לא מבטיח הצלחה כמובן אבל בטח עדיף על להרים ידיים. אחרת בחיים לא מתחתנים. על כל סיפור של מציאת חן ממבט ראשון (שגם לא תמיד מוביל לחתונה) יש 50 של עבודה קשה של בניית הקשר.

שצריך להשקיע כי לא סתם הקשר התקדם..

בחדש-פחות.

בכל מקרה שיהיה בהצלחה!

לא להלחם בזה.

זאת השאלה.

אולי יש סיבה שזה מרתיע אותך. אולי יש לך חושים.

לא הייתי מבטלת חושי סינון טבעיים.

בסוף גם ככה מתחתנים עם משיכה חזקה.

או שתחררי או שתחליטי שאת משחררת מהרצון לשחרר.

שנאמר: "אסור לאדם שיקדש אישה עד שיראנה", וזה תקף גם בכיוון השני. גבר ואישה שמתכננים הקמת משפחה, צריכים להימשך זה לזו.

פחות מובן הקטע השני, מה זה "לא מתחברת לשם פרטי"? אם תיפגשי עם תלמיד חכם, יזם הייטק וגם חתיך בו-זמנית העונה על שם יהויכין, תפסלי אותו בגלל השם? 

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.

בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.

לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

עצוב...