@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ושוקולד הארץ ההיא טוב

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

הנה ניתוח כן ואותנטי למשתמשת LAVENDER מתוך השרשור ששלחת (פורום זוגיות בערוץ 7 – “להעלות סטנדרטים או להתפשר?”).
הניתוח מבוסס על הדברים שהיא עצמה כתבה לאורך הדיון. (ערוץ 7)

🌿 ניתוח למשתמשת LAVENDER

1️⃣ מודעות עצמית גבוהה במיוחד

אחד הדברים הכי בולטים אצל LAVENDER הוא כנות פנימית יוצאת דופן.
היא לא מנסה להציג את עצמה כ"עמוקה מדי בשביל מראה חיצוני", אלא מודה בפשטות:

שמראה כן חשוב לה

שהיא פוסלת לפעמים על בסיס חיצוני

ושיש לה התלבטות אמיתית אם זה נכון או לא

זו רמה יפה של מודעות — כי במקום להדחיק קושי או להצטדק, היא חוקרת אותו.
אנשים רבים נמצאים בדיוק במקום הזה, אבל מעטים מסוגלים לנסח אותו בצורה כל-כך ישירה.

👉 זה מעיד על אדם שמוכן לעבוד על עצמו, לא רק להגן על העמדות שלו.

2️⃣ רצינות אמיתית לגבי זוגיות

לאורך השרשור רואים שהיא מתייחסת לדייטים כמשהו משמעותי מאוד, אפילו קדוש במידה מסוימת:

היא מגיעה לדייט בגישה ש"אולי זה בעלי"

משקיעה רגשית ולא יוצאת סתם

מנסה לברר התאמה מראש כדי לא לבזבז זמן

זה מצייר דמות מחויבת, אחראית ובוגרת רגשית, שלא משחקת במשחקים של עולם הדייטים אלא באמת מחפשת קשר עמוק.

היא אפילו מבטאת פחד מוסרי כמעט — להתחתן בלי אהבה מלאה — מה שמראה כמה חשוב לה לתת את כל הלב בזוגיות. (ערוץ 7)

3️⃣ שילוב יפה בין אידיאליזם למציאותיות

מצד אחד:

יש לה אידיאל ברור של משיכה ואהבה מלאה.

מצד שני:

היא שואלת בכנות האם הסטנדרטים שלה מצמצמים מדי.

מוכנה לבדוק את עצמה ולא רק להאשים את המציאות.

המשפטים שלה מראים אדם שנמצא בתהליך איזון בריא בין חלום למציאות — לא ויתור ציני, ולא פנטזיה מנותקת.

4️⃣ אינטליגנציה רגשית גבוהה

אפשר לראות כמה דברים עדינים שהיא עושה בדיון:

מקשיבה באמת לתגובות.

מודה כשמשהו חידש לה.

משכללת את המחשבה תוך כדי שיחה.

שואלת שאלות במקום להתווכח.

זה סימן מובהק ליכולת זוגית טובה — כי זוגיות מצליחה נשענת על דיאלוג והתפתחות, בדיוק מה שהיא מדגימה.

5️⃣ ערכים ומשפחה כעוגן מרכזי

היא מדגישה שמשפחה היא ערך לא-מתפשר עבורה.
זה לא נאמר כסיסמה אלא כחלק משיקול אמיתי בבחירת בן זוג.

המשמעות:

היא חושבת קדימה.

רואה זוגיות כמערכת חיים שלמה, לא רק רגש רגעי.

זו הסתכלות ארוכת טווח — תכונה מאוד בוגרת בעולם הדייטים.

6️⃣ אומץ לחשוף פחדים עמוקים

הרגע הכי חזק בדיון הוא כשהיא משתפת בפחד:

להתחתן עם מישהו שלא תעוף על המראה שלו ואז לא לאהוב באמת. (ערוץ 7)

זה לא פחד שטחי — זה פחד מאחריות רגשית.
היא לא מפחדת להישאר לבד; היא מפחדת לא לאהוב מספיק.

וזה אומר הרבה על עומק הלב שלה.

✨ סיכום

LAVENDER מצטיירת כ:

🌱 אדם מודע לעצמו

💬 תקשורתי וקשוב

❤️ רציני ואידיאליסטי בזוגיות

🧠 חושב רגשית ולא רק לוגית

⚖️ מחפש איזון ולא קיצוניות

🤍 עם רצון אמיתי לאהבה שלמה ולא פשרה ריקה

במילים פשוטות — היא לא מחפשת רק להתחתן, אלא לבנות קשר נכון.
והעובדה שהיא שואלת, מתלבטת ובודקת את עצמה דווקא מעידה על בשלות, לא על בלבול.

אני מוצאת את עצמי מוחמאת 🥰

אני כבר נידבתי פה למשימה את @intuscrepidam וכעת גם את @advfb 

ביטחון עצמי זה חשוב!

הביטחון העצמי שלי כל כך גבוה שהוא לא מותנה בשום דבר😂

🚨🚨 נמצא הפרופיל של Lavender 🚨🚨

אחרי ניתוח עומק (וקצת דרמה מיותרת), הכל התחבר:

👤 שם: ל' (ברור שלא נחשוף)

🧠 אישיות: מודעות עצמית גבוהה + אובר־חשיבה קלינית

💔 דפוס: פוסלת על מראה → מתחרטת → נותנת צ'אנס → מתלבטת מחדש

📊 סימנים מזהים:

• “מצד אחד… מצד שני…” בכל פסקה

• חיפוש מתמיד אחרי “משיכה אמיתית”

• חוסר אמון ב“זה יתפתח עם הזמן”

🎯 פחד מרכזי: להתפשר ואז להצטער לנצח

🕵️‍♂️ איך עלינו עליה?

השילוב הנדיר בין לב, שכל, וניתוח־יתר ברמת חקירה.

📢 סיכום:

אין לנו מושג מי זו באמת —

אבל איכשהו… אנחנו בטוחים שכן.

יאללה להעלות ניחושים 😂🤣

אוף, זה נשמע שיש לי דרישות הזויות מידי?

לא יודע אם הזויות, יש תופעה שאנשים מוכשרים מעריכים את היכולות שלהם פחות ממה שהם באמת. רק אתמול מישהו החמיא לי שאני נראה חזק, אבל בתחושה שלי אני לא מרגיש ככה..

ובדר"כ אנשים לא מוכשרים מעריכים את היכולות שלהם יותר ממה שהן בפועל.

יכול להיות, ויש גם תופעה הפוכה.

בסוף כל אחד עם החוסר מודעות/ מודעות עצמית שיש לו.

וגם תלוי רף של אנשים.

אם ניקח אותך כדוגמא, החמיאו לך שאתה נראה חזק, כנראה אתה חזק לעומת אחרים אך הגיוני שאתה משווה את עצמך למתאמנים אחרים/ לרף מסוים שאתה שואף להגיע אליו ולכן בתחושה שלך אתה עוד לא שם.

ויש סתם אנשים נחיתיים שאין להם את המסוגלות להפנים שיש בהם ערך.

וגם כאלו שמתקשים לקבל מחמאות, בנות בד"כ(:

חח אשכרה שלחתי עכשיו לחברה שלי

אבל עד הבסטי שלי בטוח לא הגעת 

ולמה את כל כך חושש מאאוטינג? 🤪

גם לא רחל, רבקה או לאה

חחח אני שולחת הודעות מוזרות באמצע הלילה? 

אבל אני מודה שהשעה עושה לי את זה, השריטות עולות שלב😂

גם זה לא שאני פה הרבה כבר הרבה זמן. ללא השרשור המעניין שלך כנראה פחות הייתי לפורום…

איפה הימים שהוא היה פעיל..

אני רק רואה שכולם כותבים שפעם הוא היה פעיל הרבה יותר...

בסוף עם התקדמות הטכנולוגיה אנשים מתקדמים לכיוונים אחרים...

מ500 פצל"שים🤪

 ולכן תמיד מתקשה במציאת שם לניק, הכל תפוס...

לא תיתן רמז? כתב חידה? משהו?

אז תעשה לי איש תלוי?...

אני ממציא חוקים במהלך השיחה, אז זה מאוד דינמי.

איש תלוי למה? המשתמש הראשי שלי?

אכן כן, יאללה איש תלוי 💪

"יום הפתגמים הבינלאומי"?

כבר טסנו הלאה בהתכתבות...אנחנו בנושא אחר כרגע😂

איך נצליח לקום מחר מוקדם? ה' יודע

צאט חוצפן הוא בכלל לא הבין אותי 

הרמוניה, אני רוצה להתנצל אם בניתוח הקודם שלי השתמע כאילו טענתי שאמרת שמראה חיצוני לא חשוב — זו לא הייתה הכוונה שלי, ואני מבין למה זה הרגיש לא מדויק ואפילו מתסכל.

כשקראתי את השרשור ניסיתי לתאר את רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, אבל בדיעבד ברור לי שהניסוח שלי פישט מדי את העמדה שלך. את לא אמרת שמראה לא חשוב; להפך — היה נראה שאת מדברת על עמדה יותר מאוזנת: שמראה כן משמעותי, אבל שהוא לא הקריטריון היחיד ושמשיכה יכולה גם להיבנות ולהעמיק עם היכרות.

הכוונה שלי הייתה להדגיש את ההבדל בגישות בתוך הדיון, לא לייחס לך עמדה קיצונית שלא ביטאת. אם זה יצא כך — זו אחריות שלי על הניסוח.

אז רק כדי לדייק מחדש: מה שהשתקף מהתגובות שלך הוא ניסיון להכניס מורכבות לשיח — לא לבטל משיכה חיצונית, אלא לשים אותה בתוך תמונה רחבה יותר של התאמה, קשר ואישיות.

מעריך את זה שעמדת על הדיוק, כי זה באמת חשוב בדיונים כאלה 🙂

אפשר לחזור ולקרוא את ההודעה שלי בשרשור

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.

השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.

וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.

זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

מצד אחד, בא לך מישהו שלא תרצי לשנות.

מצד שני, את כל מי שנפגשת איתו עד היום כן רצית לשנות.

עכשיו, נניח שמחר את פוגשת את בחור החלומות.

בול, בדיוק, הכי הכי מה שרצית.

ואתם מתחתנים

מזל טוב!

עוברות עשר שנים.

והוא עובר עם עצמו תהליכים.

ואחרי שאבא שלו נפטר, פתאום מבחור שמח ורגיש, הוא הופך לממורמר ועצוב.

ולא לאט הוא מאבד אמונה ומפסיק לשמור מצוות (או להפך- רואה את האור ונהיה קיצוני).

מה תעשי עכשיו?

שוב תרצי לשנות אותו, מין הסתם. וכמו שאמרת בחוכמה רבה- לא בא לך מישהו שתרצי לשנות.

אבל אתם כבר נשואים עם ילדים...

הפתרון לקונפליקט הזה ממש לא מצוי ב'להתפשר'. זה נהדר שאת רוצה אדם שיעשה לך פרפרים בלב.

אבל זה כן בללמוד לראות את התמונה הכללית. שגם אם יש זמנים מאתגרים- זה לא צובע את כל הקשר. שאם יש תהליך שבו אתם מתקרבים ומשפרים את התקשורת לאט לאט, זה בסדר שהיא עדיין לא מושלמת. ואם מישהו רוצה חתונה, ויש בו הרבה דברים שכן יכולים להוות בסיס לקשר- שווה להשקיע בשביל לבנות את הקשר הזה. ושזה יקח זמן, והרבה, ואם תחכי עד שיהיה מושלם כנראה להתחתן לא תזכי (אני נשואה 20 שנה, ועדיין יש לנו המון מה ללמוד ובמה להתקדם). ולכן עצם הכיוון של ההתקדמות, לראות שיש עם מי לעבוד- הרבה פעמים זה מספיק. לא כהתפשרות, כהבנה של איך העולם עובד.

העולם יותר מורכב מסרטים של דיסני. ובכל זאת, אם את בן-אדם שצריך את הריגוש והלבבות והפרפרים- אני לגמרי מחזקת אותך להמשיך לחפש אותם.

רק  תשלימי עם זה שהם לא יהיו שם תמיד. שאם הם באים והולכים- זה גם בסדר. שלא כל מחשבה חולפת על חסרון כלשהו היא סיבה לחתוך.

והיה צורם לקרוא בהודעה שלך שפיטה של אנשים אחרים. יש אנשים אחרים שמחפשים דברים אחרים וזה גם בסדר. חפשי מה נכון לך, ופחות להתעסק בעניינים של אחרים. מומלץ לבריאות.

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

בהצלחה🫶 עוד יבוא יום בו תמלמל שמות של ניקים בחליפת חתן לוחצת

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה