אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
 

האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?

מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.

הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
 

אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.

שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.

1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]

2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]

חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.

2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.

(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)

הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.

בהצלחה.

זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.

אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.

והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)

אומרים שרק נישואין הוא הקרקע הנכונה ו האמיתית לתיקון המידות...שלנו.

שני אנשים שונים: הוא איש היא אשה. מנטליות שונה, הרגלים שונים.....

הרי גם עם חברים לחדר יכולים להיות "תקלים". אלא שבמסגרת של נישואין

זה יכול להיות הרבה יותר נוגע וחריף; לטוב  ולמוטב.

אם לא טועה, נדמה לי שהאור החיים הקדוש אומר שהטוב ביותר

שאדם ישא את בת עירו: מנטליות דומה, הרגלים דו מים, זכרונות

דומים - פחות הרגלים שונים.....

שמעתי פעם: כל אחד הוא חצי. אבל החצי הזה צריך  להיות...שלם.

וזו עבודה בפני עצמה; חושבת שככל האדם יותר שלם עם עצמו

בשלום עם עצמו, חי את עצמו באמת - הוא יותר רגוע ואז יש פחות

קונפליקטים פנימיים שעלולים להקשות על ראייה אובייקטיבית.

יש שיעורים רבים ביוטיוב על יחסי זוגיות: הרב אבנר קוואס למשל,

ומי שמבין אנגלית: הרב מניס פרידמן. ועוד.

שאלתי על שכיחות ודרמטיות הדברים הרעים...

ולכן אתה יכול להפריד בין רע לטוב

אבל אם מסתכלים על נישואין כמכלול זה הכל מעורבב ביחד וגם הדברים הקשים יכולים להתרש אח"כ לטובה.

מריבה ומשילימים ומגיעים לרמה יותר גבוה אח"כ, הכל תהליך אחד.

שונה מאוד מאוד מהסתרות וחשדות

ריבים ואי הבנה זה שכיח 

זה חלק מהעבודה בזוגיות

ואם יש תקשורת טובה אז הכל בסדר

הסתרות וחשדות זה פחות שכיח

אני אישית לא חווויתי דברים כאלה ב"ה 

לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אבל כשיש תקשורת טובה אז גם כשקשה הכל בסדר זה לא מועקות בלתי נסבלות והסתרות ודברים כאלה

זה הדבר הכי חשוב ששכחתי  לציין:

תקשורת פתוחה. לא לברוח מדיון, משיחה משמעותית.

שיעופו צלחות אבל שתהיה התייחסות וכובד ראש לכל

ויכוח....

שמעתי בשיעור שחייבת להיות  מריבה כדי להגיע לשלום בית אמיתי.....

לא לצפות לנישואין נוסח הוליבוד. זה תעתוע ושקר ודמיון....

אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.  

זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.

על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.

טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.

חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.

ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.

פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.

כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.

התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.

בנוסף,

לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,

ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.

ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.

מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.

או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.

שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.

רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים - 

קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.

חשדות, חוסר אמון, הסתרות - 

לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.

מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.

יש מקרי קיצון הזויים מוגזמים.

זה לא אומר שכל זוגיות כזו חלילה, ולא אומר שכל זוג ייתקל המשברים כ"כ עמוקים במהלך חייו.

עם זאת כדאי להגיע לנישואין עם הבנה של מורכבויות, מוכנות לאתגרים, קבלה של קשיים מאוד לא נעימים שמרגישים כל אחד עם עצמו ועם בחיר/ת ליבו מול צמתים שדורשים מהם לשאול שאלות כואבות, לגעת העצבים חשופים ולהתמודד מול מציאות לא פשוטה.

זה לא חייב להיות דרמטי, טרגי נוראי,

זו כן עבודה, יש מורכבות. כשמתחתנים תמיד מגלים דברים חדשים על בני הזוג שלנו על עצמו ועל הדינמיקה שלנו.

זוגיות בנישואין הם עבודה עצמית גדולה.

יש לה הרבה פולסים,

יש הרבה דברים נעימים, נפלאים ונהדרים, ובע"ה הם הרוב המכריע.

אתה תבנה בית אחד ותשקיע בו

מה משנה לך מה קורה אצל שכניך

לא ממקום של סקרנות, אלא מרצון להכיר גם את הדברים, שמדברים עליהם בפורומים, שמציגים אירועים פחות נעימים בחיי הנישואים.  לומר "מה זה משנה מה קורה אצל שכניך" מתעלם ממציאות החיים. 

הנימה שלך היתה מעצבנת יקירי, אני אופטימי לגבי הבית שיהיה לי בעתיד אבל בהחלט קיבלתי רשמים רבים מקרוב ומרחוק לכך שיש התמודדויות לא פשוטות מאוד ושכיחות מאוד בזוגיות, ותהיתי האם אני הוזה או מטפח הדהוד סלקטיבי של המגרעות לשם העצמת החרדה, או שאני דווקא התרשמתי נכון בנוגע לנושאים הלא פשוטים ועדיין הם מתכללים בצורה טובה בתוך הקשר.

קיבלתי תשובות טובות, ואני נעזר בזה בתור רושם כללי.

עובדות:

– בישראל אנו עומדים על 40% גירושין בערך (פחות מזה במגזר הדתי אך גם לא מבוטל בכלל)

– מתוך אלה שאינם מתגרשים אני מניח שיש המון שפשוט סוחבים את זה מכל־מיני סיבות

– רוב הגירושים נגרמים בגלל: בגידות, בעיות כסף, אלכוהוליזם/שימוש בסמים, התעללות (רגשית או פיזית)

מחשבותיי:

– רוב הזוגות שראיתי או גרושים או גרועים

– אבל גם רוב האנשים שראיתי הם מטומטמים למדי (בלי להעליב)

– כמעט לכל האנשים החכמים (לא בידע כללי אלא חכמת החיים) שראיתי זוגיות מצוינת 

דעותיי האובייקטיביות:

– תאר לעצמך חניון תת־קרקעי גדול וסבוך עם הרבה קומות ועמודים. עכשיו תאר לעצמך שתי מכוניות שצריכות לצאת משם. בתוך שתי המכוניות האלה תאר לעצמך נהג ונהגת. עכשיו אומרים לך שהנהג והנהגת האלה מעולם לא למדו נהיגה, אין לזה מושג מה זה רכב, בנוסף לזה העיניים שלהם קשורות במטפחת עבה, ויש להם אובססיה גלויה להתנגש בדברים. אה, ויש גם מכוניות אחרות שנוסעות בחופשיות, וכל־מיני חלקים נעים ושערים נפתחים ונסגרים אוטומטית. זאת לדעתי נקודת המוצא של זוג נשוי בימינו, סבבה לאורך המטר הראשון, איזה כיף אני נוסע באוטו! .......

– עכשיו במקום זה, תאר לעצמך שכל־אחד מהם למד קצת נהיגה. תיאוריה לפחות. ותאר לעצמך שאמנם העיניים שלהם עדיין קשורות, אבל יש להם חבר שעוזר להם קצת ואומר להם קדימה קדימה אחורה אחורה סטופ. או, תאר לעצמך שהעיניים שלהם לא קשורות, אבל הראייה שלהם בערך -8 ואין להם משקפיים. אז הם רואים קצת אבל הרוב מטושטש מאוד. עכשיו תאר לעצמך שהם מרכיבים משקפיים, רואים גם אחד את המכונית של השני, ומשתדלים לא להתנגש.

=> אם יודעים מה עושים, יוצאים מנקודת מוצא של אמונה למידה שיפור סבלנות מתייעצים הרבה עם רב קרוב כו' כו' כו' אין שום סיבה שזה יהיה כל־כך גרוע.

=> אם עושים מה רוצים ומחזיקים בהשקפות גרועות (מגיע לי / אני מצפה / תאוות / חוסר אחריות / חוסר אמונה) אין מה להתפלא. השתייכות למגזר מסוים אינה אינדיקציה לכך שמחזיקים בכל הקלפים.

=> כן יכולות להיות התנגשויות שריטות שאלות ובעיות אבל יש הבדל בין מי שנע בעדינות ואחריות לבין מי שחושב שהוא מכייף במסלול מכוניות מתנגשות (למרבה הצער רוב האנושות. אבל: רבים בני שוממה מבני בעולה דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו. רוב העולם צועד על עיוור ונתקל בפחים ופחתות מי שתורה בידו נר בידו).

=> לפעמים יש מקרי קיצון beyond our control כמו מחלות קשות כיו"ב זה באמת אין מה לעשות אבל באותה מידה יכול היה לקרות אם היית לבד בבית. אם הקב"ה רוצה שתסבול אל תדאג אתה תסבול.

זה אותו עיקרון

יכול להיות גם שפשוט פחות מקובל תרבותית להתגרש לאו דווקא שהנישואין יותר מאושרים

או כאמור, הסיבות המרכזיות לגירושין פחות נפוצות בקרב הציבור הדתי/חרדי וזה מאזן

ורובו המוחלט של העולם לא כולל יראי ה' נחשבים לשוטים

מישהו שאף פעם אין לו תקופות קשות/מאתגרות?

אני לא מכירה. כי החיים, באופן טבעי, מזמנים קשיים שונים והתמודדויות שונות.

בנישואים, שבע"ה מחזיקים עד 120, זה מאוד אינטנסיבי. אתה חי עם אישה ובעצם בוחר לחיות את חייך איתה.

אז כפי שבכללי בחיים יש קשיים, כך גם בזוגיות. השאלה היא האם כמכלול היחסים טובים או שכמכלול הם רצופים מריבות והסתרות.

אמרו לפניי ביושר, יש הבדל גדול בין ויכוחים ותקופות של ריחוק, ובין הסתרות וחוסר אמון.

תקופות מאתגרות ומבאסות מניחה שלכל זוג יש.

חוסר אמון והסתרות זה כבר שונה לגמרי. וזה לא קיים אצל כל הזוגות, אבל כמובן לא יודעת להגיד לך סטטיסטיקה. מניחה שיותר נפוץ אמון ופתיחות, אבל לא עשיתי מחקר אמפירי בנושא

באמת הפורום לא משקף את שכיחות המקרים בזוגיות נורמלית.

יש קשרים זוגיים שיש בהם יותר קושי ויש שפחות.

לכן חשוב מאוד לשים לב מראש במי אתה בוחר, ואיך אתה בונה בעצמך יכולת לעבוד על מידותיך.

אני חושבת שהדבר שיותר משקף הוא מבט למציאות סביבך.

אתה מכיר זוגות, נכון?

לפעמים קשה, לפעמים קל, לחלק קשה בתדירות גבוהה יותר, ולחלק פחות.

יכולה לומר ממקום אישי- אני כמעט ולא כותבת כאן בפורום. את כמות הפעמים שהיה לנו קשה אחד עם השניה בשנות נישואינו אפשר לספור על יד אחת.

כשקשה אז קשה, אין ספק.

אבל זה זניח ממש לעומת כמות הכח והעוצמה שזה נותן, גם מול התמודדויות מורכבות מול המציאות. והיכולת ליצור יחד ולהתקדם יחד ולהשתפר כל הזמן היא ממש מתנה.

לצורך העניין- גם עם אחים יש לפעמים ריבים ועצבים, ועדיין הם עוגן מאוד משמעותי בחיים.

ככה זה יחסים קרובים בין אנשים. 

שנזכור ונזכיר לעצמינו כל הזמן שזוגיות היא לימוד. כמו כל דבר.

באמת באמת שאף אחד מאיתנו בני האדם לא נולד יודע זוגיות.

תורה היא ולימוד היא צריכה.

וככל שיותר נעמיק בלימוד הזה, זה ישפיע עלינו ויקדם אותנו גם במצבי חיכוך וקונפליקט.

וזה באמת כ"כ חשוב לזכור זאת ולחזק את עצמינו שזה לא שמשהו בנו או בשני/ה "דפוק" ו"למה כולם מצליחים ואנחנו לא", אלא שאנחנו פשוט צריכים ללמוד ולהתקדם.

ריבים או ויכוחים / חילוקי דעות / קונפליקטים / רגשות קשים / מועקות / מנגנוני הגנה שפועלים וכן הלאה הם נחלתם של כל הזוגות באשר הם.

הרי כולנו בני אדם, ובכל מערכת יחסים שהיא, אפילו אדם עם עצמו, לא יתכן לעבור חיים שלמים ללא חיכוך.

קרה לך לפחות פעם אחת בחייך שאתה עם עצמך לא היית בשלווה ושלום?

עם הוריך?

עם אחיך?

עם חברך?

ודאי.

אין שום מערכת סטרילית לחלטין כיוון שאנו כאן בעולם להשתלמות, לגדול, לצמוח.

ובמערכת הנישואין הקב"ה יצר באמת פלא עצום שדרך כולה בכלל ודרך חילוקי הדעות והקונפליקטים בפרט נוכל להתקדם בתנועה שתוביל אותנו גם לעומק וגם למעלה וקדימה, 

עוד לגדול בעצמינו, באדם שאנחנו, וגם בזוג שאנחנו

ועוד לצמוח ולהתפתח.

ובאמת השמים הם הגבול.

אז לא רק שלא צריך להיבהל ולפחד מהריבים, אלא להבין ששורשם עם פוטנציאל עצום לגדילה אישית וזוגית,

וללמוד איך "לריב נכון", 

ללמוד את השורש של הדברים. מה מניע אותנו, מה מטרגט אותנו, מה מכאיב ופוצע אותנו, איך אנחנו פועלים, למה זה הכאיב לנו, איך עוד אנחנו מחווטים, איך פועלים מנגנוני ההגנה שלנו, מהם הצרכים שלנו, מהם הקשיים שלנו, איפה זה פוגש את השני/ה, וכל השאלות הללו כנ"ל גם לצד השני ובעיקר בנקודת המפגש בין שנינו.

אז בעיקר ללמוד את עצמינו לעומק

וללמוד את בן הזוג שלנו לעומק

וללמוד את הזוגיות שלנו לעומק

ואת ניהול הקונפליקטים לעומק

ללמוד מה זה בכלל קשר ואיך עושים קשר טוב ואיך שומרים על קשר ואיך מעמיקים בקשר.

ובתוך הדבר הזה, ממש כמו ספירלה, ניתן לעלות ולהעמיק עוד ועוד.

גם להינות ולשמוח בכל הטוב הגדול שבביחד ב"ה, וגם לצמוח מהאתגרים.

ואותם אתגרים יכולים להיות מגוונים, כתבו לך נפלא כאן, שלרוב מה שאתה פוגש בפורום הם מקרי קצה ולא בהכרח מייצגים.

ונכון גם שיש חלוקה בין אתגרים שכיחים לבין אתגרים פחות שכיחים כדוגמת חוסר אמון והסתרות,

אבל שוב חשוב לזכור שכך או כך יש לנו מה לעשות עם זה, זה המון בידיים שלנו ובלימוד שלנו של הזוגיות.

אפשר להגיע לקירבה גדולה גם לאחר ריחוק גדול, אפשר להגיע לריפוי ב"ה, לתיקון ולצמיחה גם במקרים קשים.

וכמובן שבכל האתגרים השכיחים ניתן לגדול מהם, להתקדם, להעצים את מה שיש לנו.

אז מה בתכל'ס?

לדייק בחיפוש בן//בת הזוג בעיקר את הלב הטוב, המידות הטובות, האישיות והאדם שנמצא מולנו. שיהיה אדם טוב.

בנוסף, לצאת יחד שנינו מנקודת מוצא שזוגיות היא לימוד ואנחנו כאן כדי ללמוד אותה ולא לקחת אותה לעולם כמובן מאליו או כמשהו ש"או שיש לנו או שאין לנו", כי כמו כל דבר בטבע זה לא עובד ככה בלי השקעת אנרגיה אקטיבית במשהו שרוצים שיצא ממנו פירות.

וכמובן להשקיע ספציפית בלימוד ניהול נכון של קונפליקטים / ריבים / חילוקי דעות וגם בתקשורת מקרבת.

ואז כרגע יש איש ואישה שהלב שלהם במקום הנכון, אוהבים ומכבדים אחד את השנייה, לא לוקחים כמובן מאליו גם לא לאחר שנים רבות, לומדים זוגיות, עם רצון ומוכנות ללמוד ולהשקיע אקטיבית, לומדים גם על חיכוכים וחילוקי דעות ונמצאים כל הזמן בתנועה מתמדת של צמיחה והתפתחות.

פורום רכב | ערוץ 7 

או לבדוק בעברו..

השימוש בפרומים הייעודיים - ולכן יש מעט פורומים שפעילים מאוד והשאר רדומים

וההסבר:

על מנת שהודעה חדשה שנכתבה בפורום מסויים תופיע במרחב הכללי שלי, ב feed שלי, כדי שאראה את ההודעה החדשה - הפורום הזה צריך להיות בפורומים המועדפים שלי.  

ואם  הפורום לא מופיע במועדפים, אני בכלל לא מודע להודעות הללו.  

ואם הפורום, כדוגמת פורום רכב, בכלל לא נכלל ברשימת הפורומים שאפשר לסמן כמועדפים - אז בכלל אין סיכוי שאפילו אם הפורום מעניין אותי, אדע על קיומו.  

אני אישית עם הבעיה הזו כבר שנים עם פורום שאני כן מכיר ופעיל בו - פורום שריטות ליליות | ערוץ 7

הוא לא נמצא באפשרויות המועדפים, ועשיתי לי קיצור דרך נפרד בדפדפן כדי להגיע ל f503 (מספר הפורום)

אז יפה שנוצרו הרבה פורומים - רובם ככולם נטושים מפעילות.  מעט מאוד הם מאוד דומיננטיים ומהווים זירה חברתית לנושאים רבים ומגוונים.  

@משה 

אבל יש פורומים שאם כותבים בהם

זה מקפיץ אותם

ואני גם בשטו"ל עשיתי קיצור בדפדפן למרות שאצלי הוא כן במועדפים

ונראלי נשאיר את המשך השרשור לשאלה המקורית

אם זה יותר מדי פעמים, אולי שווה לשקול שדרוג...

חיסכון בזמן ובכאב ראש, לפעמים גם חיסכון כספי. 

צמיגים מצבר ציריות ברקס

מדי 3 עד 10 חודש נתקלים ב1 מהנל הוצאה בטווח 500 עד 2000

טיפול שגרה בערך כל חצי שנה

וזה הזמן שהמוסך יעשה סיבוב ויסתכל לגבי הנל

מגבים ופנסים עוד 200 שנתי

איך אתם נתקלים ב1 מהרשימה. מידי כמה חודשים??

צמיגים - אחרי כ 50-60 אלף ק"מ

מצבר - פעם בכמה שנים

ציריות - אחרי המון המון עשרות אלפי ק"מ …

טיפולי שגרה - כל 15,000 ק"מ - אתם נוסעים כלכך הרבה בשנה?

מגבים - פעם בשנה

פנסים - נורה אחת, פעם בכמה שנים …

יש לנו בבית שני רכבים ואני מכיר ומתמצא בתחום….

רק מאיר שיש סיכון שמי שיגיע אליך זה כאלה שהם מסורבי בנקים, ולכן יכולת ההחזרה שלהם מוטלת בספק.

אז השאלה הראשונה לדעתי היא איך אתה מבטח את עצמך וכספך (ואם זה כספי אחרים. עוד יותר...)

זאת לדעתי הבעיה הראשונה והגדולה.

אחרי שתפתור את זה, אתה צריך לוודא שהפעילות שלך לא תחשב בטעות כחשש הלבנת הון (אתה לא. אבל מחזורים של הכנסה והוצאה של כסף יכולים להדליק נורות חשודות ברשיות המיסים)

זה שיש כאלה שמשתמשים בגמ"ח כדי להלבין הון. זאת הסיבה שרשויות המס יושבים עליהם חזק 

כלומר, אם מלווים דרך גמ"ח, זה כשלעצמו נחשב הלבנת הון גם אם הגמח מתנהל ביושרה?

או שפשוט רוב גדול של הגמחים האלו מלבינים?

אם קיימים גמחים שלא מלבינים כספים בכלל? ששורדים לאורך זמן משברים כלכליים וחיים נטו על גמילות חסדים ללא הלבנת הון? אינני יודע.

כמו "שטרי המחילה" שהכנסיה הקתולית היתה מוכרת לחוטאים כדי שהם יכנסו לעולם הבא והכנסיה תהנה בעולם הזה כך גם הגמ"חים, יש להם שם יפה, דתי, ממש צדיקים כדי לכסות על שחיתות ועוול נוראי בשם הדת ובשם אלוהים.

מהודעת הפתיחה שלו הוא לא כתב שהוא עושה את זה לצורכי הלבנת הון. לכן יצאתי מנקודת הנחה שהוא לא. ואם הוא כן. הוא ידע שהסיכוי שיתפסו אותו גדול מאוד.

כי כמו שאמרת. זה אומנם גמילות חסדים, אבל בפועל יש לא מעט שמנצלים את זה להלבנת הון. 

כהנשיא בוש ביקש לחקור מהיכן  מגיע הכסף לטרור הוא גילה שהרוב מגיע מסחר בסמים אז הוא החליט לתת לרשות למלחמה בהלבנת הון כלים מפלצתיים, כמו כן על מדינות שסוחרות עם ארצות הברית גם כן נדרשו לטפל בהלבנת הון בכלים בכלים כאלה, כיום הבנקים היו מעדיפים שלא תתן להם כסף בכלל מאשר תיתן להם כסף שחור כי "הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור" יכולה להשית עליהם קנסות ענקיים, אנשים שעובדים בשחור יודעים שאסור להם לקבל כסף בביט או בפייבוקס או פיפאל או חשבון בנק, אנשים יודעים שהבנק יסגור להם את החשבון כי האח הגדול רואה הכל, כל כסף שנכנס למערכת הבנקאית חשוף לעיני הרגולטור הישראלי ויותר מידי תנועות חשודות יעורר את הרגולטור הישראלי כדי שהרגולטור האמריקאי לא יתעורר חלילה.

אבל יש כסף שלא חשוף לעיני הרגולטור הישראלי וזה הכסף בחשבונות הגמ"חים שהם מעיין בנקים פרטיים קטנים ללא רגולציה, במערכת הבנקאית אי אפשר לשים כסף שחור כי יש רגולטור מאיים, בבית קשה להחביא כסף שחור בכמות גדולה גם כי אסור וגם כי יכולים לבוא גנבים ו/או רשויות המס וגם כי אי אפשר להשקיע את הכסף, אז איפה כן אפשר להחביא כסף של עבודה בשחור, סחר בסמים, סחר בבני אדם, זנות, מימון טרור ומימון פשע ועוד מלא דברים אחרים שאסור שהרגולטור הישראלי ו/או האמריקאי ידעו עליו? הגמ"חים!

כבר לפני כמה שנים ניסו להכניס רגולציה לגמ"חים והח"כים החרדים הפילו את זה בטענות דביליות של "זה בסך הכל גמילות חסדים"  לא זה לא, זה הבנק של הפושעים והמושחתים בארץ באצטלא של מצווה, פשוט בושה, בשם התורה ובשם אלוהים מאפשרים לפשע ךחמוק מעיני הרגולטור.

גם לחיזבאללה יש בנק שעלה לחדשות לפני כמה חודשים אל קרד אל חסן, שזה בדיוק כמו גמ"ח רק לשיעים, גם הוא מממן טרור ופשעים וגם הוא נותן לשיעים הלוואות ללא ריבית מחוץ לעיניי הרגולטור, הפותח מוזמן ללמוד מהם איך להיות מקצועי.

היום כמעט אי אפשר להעבחר כסף מרוב מדינות אפריקה למדינות המערב כי אי אפשר לסמוך על הפקידים והניירת שם ולך תדע איזה פשעים נעשו בעבור הכסף הזה ואף מדינה מערבית לא רוצה להתעסק עם הרגולטור האמריקאי, כנ"ל רוב מטבעות הקריפטו מאותה סיבה, המערכת הבנקאית פשוט מפחדת פחד מוות מהרגולטור הישראלי והרגולטור הישראלי מפחד פחד מוות מהרגולטור האמריקאי, למי לא אכפת? לגמ"חים ואל קרד אל חסן.

ויחד עם זאת.

לא הייתי חושד באדם שרוצה לפתוח גמ"ח שהוא רוצה להלבין הון.

יש גם גמ"חים שהם הונאת פונזי (חייב לשלם על הילד 20 שנה הוראת קבע כדי לקבל הלוואה מהם)

אז נאשים אותו שהוא מנסה לעשות הונאת פונזי?

בא אדם. שאל שאלה, לדעתי קפצת למסקנות מהר מדי שהוא מנסה להלבין הון

כסף לבן. ממוסה ותקין.

ויש לך כסף עד בלי די ולך ולמשפחתך

והחלטת להעביר מיליון שח ללא ריבית לאנשים שונים (נגיד 100 אנשים. מקבלים 10 אלף ומחזירים כל חודש בין 500-1000)

ותעשה את זה דרך החשבון הפרטי שלך, סיכוי סביר שהחשבון יסגר לצורך בירור של חשש להלבנת הון.

כי זה יהיה חשוד לבנק שאנשים פרטיים מפקידים לך לחשבון כל חודש סכומים שונים שאין עליהם ניירת מסודרת.

לא?

בטח לא אם אתה עשיר עם כסף ממוסה לבן ותקין, במקסימום אם הבנק חושד במשהו הוא יזמין אותך לבירור, קרה לי כבר פעמיים-שלוש, לא חוסמים חשבון בנק על חשדות בטח לא אם אתה עשיר והכסף ממוסה לבן ותקין.

חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, תשע"ט-2019

פחות מכך כנראה לא מעניין את המדינה בשלב זה

יש המון דרכים להלבנת הון מי שרוצה להלבין מלבין.

יש אנשים שלא מסוגלים לחשוב שיש יהודים שעושים דברים טובים לשם שמים...

אם לא שיש אינטרסים אחרים בהרחבת הגמ"ח.

1. כשמדובר על כסף ציבורי - צריך שהוא יתנהל בחשבון נפרד מהכסף הפרטי.

2. גם מול הבנק - שלא תסתבך עם חשדות להלבנת הון.

3. שיהיה ברור לך בעצמך כמה כסף יש לך בקופת הגמ"ח.

אפשר למצוא סיבות נוספות. וזה שאתה ישר קופץ לחשדות ולהכרזה כאילו כל מנהל גמ"ח (כולל אותי...) הוא מלבין-הון - זה מגעיל.

חבל לחפש את הרע כשאפשר לחפש את הטוב.

כך זה שנעלבת ממני לא היה אמור לקרות כי לא דיברתי עליך.

שיעודי לגמח.

על זה הוא אומר. וגם לי זה צרם.

מכירה רבים שעושים גמח עם חשבון בנק מנוהל כדי לשמור על ניהול מלא ותקין והכל מדווח וללא שום הלבנה, ולגמרי כדי לעזור לאנשים.

דיברת בצורה מאד בוטה וכוללנית שלא נכונה, ולכן הוא נעלב.

ואני בכלל חושב שזה היה אמור להיות ברור מההקשר גם, שכל מה שכתבתי על הגמ"חים הוא משום שהם לא חשופים לרגולטור של הבנק.

אני הבנתי שמבחינתך כל גמ"ח שמתנהל לא דרך החשבון בנק האישי של הבעלים = הלבנת הון.

הבנק לא יסכים להלבין הון.

בפרט אתה שטענת שאתה יודע את כל זה.

יודע את כל זה - נשואים טריים

אז מה מכל זה לא היה אמור להיות ברור אם מראש ידעת את כל זה?

זאת ועוד שטענתי מפורשות שגם בקרב הגמ"חים הפרטיים אינני יודע אם יש גם כאלה שלא מלבינים הון.

הלבנת הון. זה לקחת כסף שחור (וזה לא משנה כרגע אם הוא שחור מפשע של טרור. סמים או סתם כי לא שולם עליו מסים) ולהצליח "להלבין" אותו משמע להפוך אותו לטשטש את מקורו כך שיהפוך "ללטיגמי"

ואין לגיטימי כמו הכנסה לבנק.

ובאמת האתגר הוא להצליח להכניס את הכסף השחור למערכת הבנקאית

וכן. ברור שרוב הגמ"חים וכו' עובדים עם חשבונות בנק.

סתם לדוג' שזוג שרוצה לקנות דירה ולוקח הלוואה של עשרות/מאות אלפי שח מהגמ"ח הוא לא יוצא עם מזוודה מלאה במזומנים מהגמ"ח.

אלא עם העברה בנקאית/צ'ק (שאותו פודים בבנק)

זה ברור. לא

אז אין כמעט היום גמ"ח גדול שלא עובד עם חשבון בנק.

אלא אם כן יש לבעלים שלו כספת וחברת אבטחה כך שתוכל לשמור על כל המזומנים.

אני לא מדבר על גמ"ח פרטי קטן

אלא על גמחים גדולים שמנהלים עשרות ומאות אלפי שח

וכן. גם עם חשבון בנק יש הרבה מאוד הלבנת הון..

לא יודע מאיפה הנתונים על גמ"חים קטנים וגדולים אבל ברור שאלה שמלבינים הון לא עושים את זה דרך המערכת הבנקאית כי אז הם יסכנו את הבנק שבהם החשבון נמצא.

כל מי שקורא עיתונות לא מגזרית או סתם בעל גישה לגוגל יכול לראות את הקשר בין הלבנת הון לגמ"חים הפרטיים וזה לא שאני מחדש פה איזה משהו.

כך או אחרת אני לא רואה סיבה להמשיך לחפור על זה, כל מילה שלך כאן מבלבלת אותי מה אתה יודע ומה לא, מה צריך להסביר לך ומה לא, יש כאן שני בעלי גמ"חים עם חשבון בבנק שהגיבו ונתנו עצות לבחור כולל נחשון שאני זה ששלחתי לו את הקישור לכאן כדי שיגיב, כידוע נחשון מזמן כבר לא פעיל בפורום.

מה המנגנון שלכם להחליט למי להלוות?

איך הכי נכון לוודא החזר?

מה עושים במקרים "בעייתיים"?

רק אומר באופן כללי שיש לנו ועדה שמקבלת את ההחלטות במשותף.

אבל בשנה האחרונה ראיתי כמה כתבות על כך שמדינת ישראל מתכוונת לייצר איזושהי רגולציה לתחום וצריך איזה רשיון.

לא יודעת עד הסוף, אבל הבנתי שאין על זה אכיפה בפועל. בכל מקרה, לדעתי שווה בדיקה.

זה בהחלט מנגון שדורש סדר, בקרה והתנהלות נכונה. יש כמה צמתים קריטים בדרך שצריך לצלוח כמו ובנוסף לאלה שהזכרת.

בגלל זה אני מחפש מישהו שכבר בתוך זה.

יש לי אצלי בעיר גמ"ח כזה שאני מכיר אבל משיח עם מי שמנהל אותו הרושם שלי הוא להתנהלות חובבנית ולא יעילה.

כדאי  לפתוח חשבון בנק נפרד עבור זה, ולהצהיר בעת הפתיחה שהוא "חשבון גמח".

אם אתה הולך לעשות את זה בקטן - זה לא דורש עמלות מיוחדות ולא אישורים של רואה-חשבון וכו', אבל אתם מוגבלים בסכומים:

אסור שיהיה בשום שלב יתרה של יותר מ50 אלף ₪, ויש גם מגבלה על כמות ההכנסות וההוצאות ליום או משהו כזה (לא זוכר את הפרטים המדויקים, כי אף פעם לא הגענו למשהו כזה).

אם אתה רוצה משהו גדול - אז תפתח עמותה מסודרת, ואז אתה צריך להגיש דו"ח שנתי בחתימת רו"ח, ומאידך - ההתנהלות מול הבנק הרבה יותר חופשית.

בשנים האחרונות - הבנק לא נותן לנו לעשות בעצמנו העברות בנקאיות, אלא צריכים לשלוח הודעה לבנקאי, ולצרף מסמך רלווונטי (כגון את מסמך הבקשה של הלווה לקבל הלוואה).

בעמותות - יכולים שני מורשי החתימה של העמותה לעשות את ההעברה בעצמם ללא עזרת בנקאי.

גם לי יש גמ''ח קטן. כדי להמנע מהבירוקרטיה אני לא הצהרתי אמנם על זה שזה חשבון בנק

אבל כל לווה חותם על מסמך מסודר. יש מעקב.

לא תמיד הפיקוח הבנקאי אוהב את זה.לרוב בסכומים נמוכים הם לא מתייחסים.

@אמא טובה---דיה! 

מוזמנת לפרטי @אהבת חינם1 

על קרית מנחם

להבנתי קהילה יותר פתוחה נהר המור (עדיין דוסים)

יש שם גם קיבוץ עירוני משהו כזה

חמודים

מחירי שכירות הגיוניים לזוג צעיר (ביחס לירושלים)

מנהלי הפורומים הוא להכניס לפורומים סגורים ניקים ותיקים, עם היסטוריית פעילות כאן בערוץ.

את ניקית חדשה לגמרי.

(אלא את ניק חדש וטרי של משתמשת ותיקה ותוכלי לבקש להתחבר עם ניק ותיק ומוערך במהימנותו).

איזה פורום מתאים לך - זה הולך הפוך.

תנסי לדייק מה התחום שאת מחפשת והתגובות כאן יכוונו אותך.  

פשוט לא בא לי לכתוב את זה פה.. חשוף לי. ואין לי אפשרות לפתוח שיחה עם מנהלים כי אני חדשה =/

ברוכה הבאה לכאן.

את יכולה לשלוח מסר לאחד המנהלים ולבקש דרכו/ה לחבר אותך לאותם פורומים אחרי שמולם במסר אישי תדייקי איזה את מחפשת 

אז גיליתי שאין לי אפשרות לשלוח הודעות אישיות כי אני חדשה

אלא רק רכישה באינטרנט 

לא יודע איך אנשים רוכשים מזרון באינטרנט בלי להתנסות ולשכב עליו קודם בחנות.  

כל גוף והצרכים האישיים של הנוחות. לפעמים אפילו לשני בני הזוג במיטה יהודית נדרשים מזרונים שונים ברכות/קשיות לפי הנוחות האישית

בחברות הגדולות והמפורסמות- למשל עמינח, יש הרבה, קרוב ל 20 לדעתי, סוגי מזרונים ורק כשמתנסים בחנות חשים בהבדלים הדקים בין מזרונים.  

אחרי חודש החלפנו לסוג אחר ללא עלות.

מרוצים מאוד. מזרונים נוחים מאוד ואין רווח ביניהם

רק מזרונים או כולל מיטה?

איזה סוג מזרונים? 

ההכי יקר לא היה לנו נוח והחלפנו לסוג שפחות יקר, כאילו דרגה אחת מתחת..

לא קנינו מהם מיטה

ותראה מה רמה אחת מתחת להכי יקר..

אבל מה זה משנה מה היה נוח לנו? אתם צריכים שיהיה נוח לכם

וזו עוד סיבה לעשות סיבוב בחנויות כדי להרגיש בהבדלים בטכנולוגיות

יש מזרוני קפיצים - ולחברות שונות יש טכנולוגיות שונות לקפיצים.  לנו יש עמינח, ולעמינח עצמם יש שתי טכנולוגיות שונות לקפיצים.

יש מזרונים על בסיס ספוג, ועל בסיס לטקס. ועל שילובים בינהם.  וגם זה עם או בלי קפיצים.  

ויש שכבת בריאות מעל לליבת המזרון. מבוססת ויסקו או לטקס

וכל קומבינציה של ההרכבים מעניקה תחושה אחרת.  

כך כאשר אתה שואל על מידת הרכות - יש אפילו הבדלים בין תחושות לשכב על מזרון באותה רכות אבל שכבת הבריאות שונה.  

לנו יש עמינח קינג-קויל דגם בראשית.

וביקשנו ועשו לנו ריץרץ כדי לסגור את המזרון כשהם צמודים.  

והחזרת

כנראה לא זרקו את המזרנים

אלא מישהו אחר קיבל אותם. נכון?

אז איך את בטוחה שאת לא קיבלת מזרן משומש?

הם או תורמים או מוכרים למלונות

התכנות כלכלית (הרי בסוף הם צריכים גם להרוויח)

הם אמורים למכור את המזרן בפי1.5-2 מהמחיר המקורי שהם היו לוקחים ללא ההתנסות הזאת?

עבור תרומה בוודאות

וגם עבור מכירה למלון. הוא קונה מזרן יד שניה (אומנם יחסית חדש. אבל יד שניה) לכן זה במחיר זול משמעותית (וגם מעצם זה שהוא בעל עסק שקונה כמות ולכן מקבל מחיר טוב יותר)

הוא כנראה רבע מהמחיר אצל הRETAILER.

שהיה אצל זוג להתנסות

נתרם או נמכר כיד שניה במחיר מופחת

זה כבר לא יהיה שולי רווח של רבע אלא הרבה יותר

יש ימי נסיון שניתן להחזיר את המזרון (לרוב 30 ימים) ואז השאלה שלך על מה עושים עם המזרונים שמחזירים עדיין נשאלת.

הייתי בכמה חנויות ושכבתי להם על כל המזרונים ולא מצאתי משהו מתאים והם גם אמרו לי תיקח הביתה תישן כמה ימים כי אי אפשר באמת לדעת מזרון מלשכב כמה דקות בחנות.

לכן אני מבין את הטענה שלהם לקחת את המזרון להרבה זמן להתנסות

וזה לא נוח להיות עם ניילונים

ובאמת אם אני מקבל מזרן עם ניילון ומשאיר את הניילון אני מגן על המזרן (לא ב100% אבל בסדר)

לעומת זאת. התנסות עם מזרן ללא ניילון היא הרבה יותר אמיתית. אבל אף אחד לא רוצה לקבל מזרן שהיה מזרן נסיונות של כמה זוגות לפניכם. נכון?

לכן צריך צריך להחליט מה מעדיפים.

1. ללכת לחנות להתנסות

2. להתנסות עם ניילון. זה לא נוח ולא מדוייק.

3. להתנסות בלי ניילון בבית. זה הכי מדוייק. אבל יש סיכוי יותר מסביר שתקבלו מזרן שכבר כמה זוגות התנסו עליו לפניכם.

אנחנו בחרנו באופציה הראשונה

לקח לנו מעל שעתיים התנסות בחנות

ולצערי אני לא מצליח להבין איך האופציה השלישית אפשרית מבחינה כלכלית אם מבטיחים שכל מזרן אחרי שהוא חוזר מהתנסות נתרם או נמכר לבתי מלון בעלות נמוכה משמעותית.

לא רוצה להוציא לעז על אף חנות. רק מבין שזה כנראה לא מתכנס כלכלית עם ההבטחה

מכירה עוד חנות אחת לפחות שמאפשרת הרבה לילות ניסיון בבית בלי ניילון (ואם מוחזר אז תורמים כזה).

מן הסתם זה מבוסס על זה שכמעט כולם משאירים, והמינוס של אלו שמחזירים, משתקלל עם תוספת לקוחות שקונים כי יש את האפשרות להחזיר במידה ולא נוח (וכאמור, הרוב לא מחזירים).

אסטרטגיה עסקית זה הכל. 

לרוב ללכת לחנות להתנסות זה כדי להחליט על דגם, רמת קשיות וכו.

אבל תכלס, צריך לישון על זה לילה

גם איזה מבלבל זה לשכב על 10 מזרנים ולהחליט מה הכי נוח. וואו.

שכיבה של כמה דקות בחנות על מזרן לא משתווה לשינה עליו לילה שלם.

אז זה נותן לאנשים ביטחון, כי מזרן זו הוצאה גדולה, ואם יודעים שמקסימום אם יחזרו הביתה ויהיה לא נוח הם יוכלו להחזיר- הם קונים ביתר קלות.

גם אם זה להשאיר את הניילונים. 

שהם מקבלים בחזרה..

המסקנה שלי היתה שרוב האנשים מתעצלים ולא מחזירים..

והקצת שכן - הגיוני שמוכרים לבתי מלון או משהו כזה.

כי אם הרוב מחזירים - לא מצליח להבין איך זה עובד

מוכרים כעודפים במחיר מוזל, או תורמים, וזה לא כזה הרבה כנראה.

שהם כנראה משומשים??

מרוצים מאד

אם רוצים לנסות לדעתי אפשר לבקש להגיע לנסות במחסנים שלהם ויש גם תקופת נסיון

יש קודים לכל מיני משפיעניות אם תרצו לנסות

שנינו מאד מרוצים, קנינו מיטה ומזרונים. המזרונים מאד נוחים. שירות אחלה בסך הכל.

רק קחו בחשבון שהמיטות גבוהות (לפחות בדגמים שאנחנו קנינו, אולי יש להם אחרים שלא...)

חייבת לתקן:

מזרן

ולא מזרון

מצו"ב אפילו העמוד הספציפי מאחד הספרים שלו  

לתקן בעמוד הראשי שם כתוב בטעות "מזרון"

@משה 

(ורק כדי להביא את המקור, אז זה הספר של אבי ז"ל (שהיה ד"ר ללשון עברית) משם הבאתי את העמוד הנ"ל):

קראנו השבת בפרשת השבוע את פרשת קדושים.

אנו קוראים בה על המקום הכי קדוש לעם ישראל - קודש הקודשים -

שביום הכי קדוש בשנה - יום הכיפורים -

האיש הכי קדוש בעם - הכהן הגדול - נכנס לקודש הקודשים ומכפר בעדו, בעד ביתו ובעד כל עם ישראל.

ואנו יכולים ללמוד מכך גם בהשוואה אלינו. לקודש הקודשים שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו:

המקום:

המקום הכי קדוש לנו - הבית שלנו.

ובתוך המקום הזה, נפנה באמת מקום. 

נראה בו באמת את מה שהוא - קדוש. נבדל. מכל הבחוץ.

ניתן לו את המקום הראוי לו ונאפשר לנו לפנות רעשי רקע למען אותו מקום פנימי שהוא רק שלנו.

האדם:

האיש הכי קדוש לי זה אישי.

האישה הכי קדושה לי היא אשתי.

קדוש גם במשמעות של נבדל גם כאן -

להבדיל את אשתי מכל הנשים בעולם. 

להבדיל את אישי מכל האנשים בעולם. 

"הרי את" - ורק את.

"מקודשת לי" - ורק לי.

מקודשת.

רק היא עבורי.

רק הוא עבורי.

לחזק את הייחודיות. את הבלעדיות.

לקדש אותנו.

הזמן:

הזמן הכי קדוש לנו הוא הזמן שלנו יחד.

לפנות זמן למרחב הזוגי שלנו.

לקדש ולבדל אותו מזמנים אחרים.

לתת זמן ופניות לביחד שלנו.

ולהבדיל אותו מהסחות דעת לדברים אחרים באותו רגע ולייחד ולקדש את הזמן הזה אך ורק עבורנו.

אז גם בביתנו פנימה -

מקום

זמן

אנחנו -

האיפה

המתי

המי

ולייחד אותם. ולקדש אותם. ולהבדיל אותם מאחרים.

"קדושים תהיו"

"כי קדוש אני"

ה' אחד ושמו אחד

וללמדנו גם מתוך כך -

אשתי אחת. ובה ורק בה אני ממוקד. ובה ורק בה אני מכוון ומוציא את האנרגיה שלי.

אישי אחד. ובו ורק בו אני ממוקדת. ובו ורק בו אני מכוונת ומוציאה את האנרגיה שלי.

ואנחנו יחד - אחד.

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

אני לא נתקלתי בזה

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.

והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

לגזור ולשמור

ככל האפשר. גירושין שוברים ילדים. אז זה ממש לא לכתחילה למצוא להם הורים חדשים בנישאוין שניים, אאכ באמת אין ברירה והנישואין המקוריים הגיעו לשבר שאין חזור ממנו.

מעניין איך הגעת למסקנה

זה ללכת לקיצוניות.

לא להגיד כלום בקשר למה שנאמר.

לא לעזור בכלום.

לא עולה לכתוב את זה כלום.

וככה יוצאים בתדמית איכפתית./קריזיונרית.

ומבטאים לבן אדם כמה ההודעה שלו נגעה ללב

בלי להתייחס לדברים

זה סוג של תגובה להוצאת הקיטור - לך לטיפול

כלומר באמת אתה בבעיה -

אותי זה לא מעודד, אבל אם יש אנשים שמרגישים

ככה מעודדים ומעודדים - באהבה ובשמחה

ואם יש ליהודי מה לתרום לנושא

שיכתוב את דעתו.

מה הקטע עם המשלוח לייעוץ הזה

אין לך מה לכתוב -

תכתוב "נגע לליבי"

אולי "אשמח לשוחח."

יש לך -תכתוב-

אבל מה הקטע לשלוח כל דקה לייעוץ

ממילא הוא בפורום להתייעץ לא?

נניח שאתה מבין בשיפוצים, וחבר שלך מתייעץ איתך, אתה יכול לייעץ לו איזה חומרים לקנות ובאיזה כלים כדאי להשתמש, אבל אם תעריך שזו עבודה גדולה ו/או מסובכת, או שתשים לב שוואלה לבן אדם אין מושג על מה אתה מדבר, לא תציע לו להזמין איש מקצוע? 

לא מתקרב לייעוץ בחיים האמיתיים

בטח לא לטיפול

ולפעמים רק מהצד רואים כמה טיפול יכול לעזור

אם אתה באמת מתכוון למה שאתה אומר.

אתה שומע את עצמך?

למה טיפול זה קיצוני?

אדם חולה שלא מצליח להסתדר עם במחלה שלו, ללכת לרופא שיעזור להתאים לו טיפול רפואי/תרופה זה צעד קיצוני?

כלומר, "לך לטיפול" זה אומר שאתה יכול לקבל עזרה בקושי הספציפי שלך. לא צריך להילחם לבד  בלי שיש לך מושג  איך זה פועל.

אבל לפעמים אנשים אוהבים לשמוע את חכמת ההמונים...

יש בזה משהו אחר מהטיפול

לטיפול זה גם טוב

אני חושבת שזה לא סותר

אז אני אסביר את עצמי

כי אכן לא הסברתי את עצמי בצורה מובנת

לשם כך אביא דוגמה:

דו שיח בין אשה לחברה

1)

האשה: בעלי כל כך מיוחד.

חברה: כל הבעלים הם מיוחדים.

האם החברה חיזקה את דברי האשה או ביטלה אותם?

2)

האשה: בעלי הוא כל כך מיוחד.

חברה: אף בעל לא מיוחד.

האם יש הבדל?

בשני המקרים גם בהכל וגם בכלום.

הצד השווה שבהם,

הוא התעלמות/ ביטול/ אי מתן מענה

אי האזנה - למשפט שנאמר.

יפה, אחרי שהדגמנו את זה

שאין הרבה הבדל בין הכל לכלום.

כך גם התכוונתי בעניין שלשלוח לטיפול, 

שזה אומר 0 יחס למה שנכתב כתב

ואי מתן קרדיט שהוא יכול לעזור לעצמו.

למרות שהוא ביקש עזרה / תמיכה בפורום.

שווה בצד מה ללכתוב למישהו להתגרש

שזה דומה במסר של מצבך / מצבכם די אבוד

אין לי ציפיה ממך שתקרא את מה שייעצו לך.

בשני המקרים

לא הייתה תגובה וכבוד

והאזנה למה שבפועל נכתב

כשנשלפו פתרונות הקסם ה- שכחתי את המילה

טיפול, וגירושין.
 

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)