אֲנִי אֶהְיֶה קוֹלֵךְ
הַנִּשָּׂא עַל כַּנְפַיִם שְׁחֹרוֹת
אֲנִי אֶהְיֶה לְחִישׁוֹתַיִךְ
הָרַכּוֹת, הַקְּטוּעוֹת.
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ עֵינַיִם
שֶׁעָצַמְתְּ – רַק לֹא לִרְאוֹת,
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ אָזְנַיִם –
שֶׁעוֹדָן שׁוֹמְעוֹת צְרָחוֹת.
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ יָד
שֶׁתִּכְתֹּב אֶת כָּל הַצַּלָּקוֹת,
אֶת הַבְּכִיּוֹת בַּלַּיְלָה לַכָּרִית,
הַכְּאֵבִים וְהַדְּמָעוֹת.
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ מָזוֹן
שֶׁלֹּא תֹּאכְלִי עוֹד, לְעוֹלָם,
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ אָב רַחוּם
בְּעוֹלָם שָׁחֹר מִדָּם.
וּדְמָעוֹת
וּזְעָקוֹת
וְצַלָּקוֹת
וַאֲנָקוֹת,
חֲרִישׁוֹת, חֲרֵדוֹת, כּוֹאֲבוֹת
מְטַפְטְפוֹת טִפּוֹת דָּמִים.
אִלְּמוֹת
נוֹכְחוֹת
צוֹפוֹת
פְּנֵי שְׁתִיקָה –
לְעוֹלָמִים.
