עם כל הקושי שבדבר, 

תינוק בן 5 חודשים שנראה ככה ואין שיקוף מלא- לי זה גם יוצר חרדה ואי אמינות. 

כל הכבוד שחזרת ובדקת. 

שאמון בעיניי זה הכי בסיסי.

ונשמע שזה לא קיים ואת יודעת שהיא לא אומרת לך את האמת.

אז הייתי מוציאה

קל לכתוב כשזה לא הדילמה שלי, אני יודעת.

אבל אם נסתכל רגע אובייקטיבית, חושבת שעדיף להוציא

מה אתן מצפות ממטפלת לגיל הזה ? זה שלא שמעתי אותה באינטראקציה איתם, זה נורמאלי ( כשפתחה את הדלת אז כן דיברה לילדים וכו' אבל שעמדו בחוץ לא שמענו ) ? נראה לי של הגדול היתה משמיעה שירים, משחקת איתם וכו'

אמא שלי ממש טוענת שזה שהיא קלטה שאני חרדתית היא כנראה אמרה שלא בכה עכשיו ולא סיפרה שכן כי יש כאלה שנלחצות מזה ( היא גם אמרה לי אני רואה שאת לחוצה, זה בסדר, הוא היה רק איתך אז זה הסתגלות ושהוא רגיש מאוד )  

כנראה באמת רצתה להרגיע אותך שלא תלחצי, אולי היא מהממת וטובה ומעולה בטיפול בתינוקות.
אבל בטיפול בכמה תינוקות קשה להתיחס לכל ילד, תינוק ולכל בכי.
מובן מהסיפור שהוא בכה הרבה חד משמעית (ריסים רטובות, השתנקות, עיניים אדומות...)

ופה זה הבחירה שלך שאת יודעת שהוא אוהב ידיים, ואם לא הוא בוכה.
לא תהייה למטפלת אפשרות להרימו כל היום וכל יום, ולא בטוח שתמצא עוד דרכים להרגיע אותו
את מוכנה לשים אותו שם?
אני אישית הייתי מוציאה לאלתר. 
5 חודשים זה פיצי, לא הייתי עושה לו את זה (ולא לעצמי...)

והוא יכול להיות הרבה זמן על הרצפה עם יש עוד תינוקות

לא יודעת אם לתת לזה עוד יום

בעלי לא רוצה

ואני חוזרת לעבודה ואין לי עוד אופציה

ואולי באמת היא טובה בגילאים יותר גדולים שהם יותר מעסיקים את עצמם ( כמו אחינית שלי ששם ואחותי אומרת שטוב לה )

אבל קשה לי ששאלתי ישירות אם הוא בכה והיא אמרה "דווקא עכשיו לא, עשה לי ככה גם בבוקר" וגם זה שחוץ מ"שקט!" לא שמעתי כלום רק שהיא פתחה לי

ומי אומר שמשהו אחרת תיהיה יותר טובה

בעעעעע

שאלת שאלה, היא פשוט צריכה לענות.

יום יום נסתדר איכשהו

ונמשיך לחפש

לא יודעת מה האופציות שלכם אבל לא חושבת שהייתי מחזיקה 3 ימים בשיטה הזאת.  למצוא בייביסיטר ליום שלם זה לא משהו קל בכלל.  

נראה לי שתנסו לדבר פרקטית ואז תראו מה אתם חושבים.

אני אגב לא בהכרח הייתי משאירה אצלה על חוסר האמינות, אבל חייבים במצב כזה להאריך את החלד עד שיש פתרון אמיתי 

נתנו לי בחסד עד עכשיו ( אני כמעט בלי ותק ) וממש לא נראה לי שאפשרי

יש לנו משפחה אבל לסמוך עליהם קצת לא מרגיש לי

את לא באמת תקחי חופש על ההתחלה, ואם המשפחנ לא תשמור ואין מסגרת, אז האפשרוץ היחידה שבעלך יהיה איתו מניחה שגם זה יגמר טחרי 2-3 ימי חופש.

אז מה שנשאר זה להחליט אם שולחים לנוכחית או לא. אם כן אז צריך למצוא פתרון לענין האמון, ואם לא אז להשלים עם זה שאין מסגרת ולחשוב פרקטית מה עושים.

אז אני לא יודעת אם להשאיר עד שנמצא או להוציא

יכולה לספר לך שהוצאתי תינוקת בתחילת שנה ממש בנסיבות דומות לשלך, אך לצערי רק אחרי חודש של סבל לקטנה

בכתה בלי סוף, הייתי מגיעה ורואה אותה נשנקת, והמטפלת אומרת לי שדווקא הייתה רגועה, ולא ברור מה זה ההשתנקות 

הזאת (מעניין מה זה באמת??) הייתה שולחת לי תמונות וראיתי תינוקת עם עיניים נפוחות.

שמתי מקליט ושמעתי שעות ארוכות מאד שהמטפלת לא מדברת מילה עם הילדים- מילה!!!

הם בוכים והיא בשקט, יתכן שטיפלה בהם או הרימה או לא יודעת מה, אבל אף מילת הרגעה

שמעו אותה מצוין מדברת עם אנשים, אבל לא עם הקטנים.

זה מה שגרם לי להוציא סופית.

אז כן, לדעתי לדבר עם הילדים זה מאסט

אז בטוח שהיא מדברת כי אחיינית שלי למדה ממנה מילים בעברית

תוהה אם הייתה באמצע להכין להם אוכל ( כי אמרה שבדיוק באה להאכיל את הגדולים ) ולכן לא שמענו אותה מדברת?  ( חוץ מה שששש ושקט כמה פעמים בודדות ), לא יודעת. מרגישה שמנסה ללמד עליה זכות ושאולי זה לא כזה נורא ואולי היא כן מדברת איתם ופשוט זה זמן לא טוב ( ברור שפתחה את הדלת דיברה איתם, כן ? לא מי יודע מה אבל כן ) 

אבל נשמע שבמקרה שלך את יותר מאשר מלמדת זכות, את מנסה לחנוק את האינטואיציה שלך כי כמה אנשים אמרו לך שאת לחוצה ומגזימנית. אל תדאגי אם תגלי שמשהו לא בסדר קורה שם הם הראשונים שיגידו לך שהם מהתחלה הבינו ממך שמשהו לא תקין. מנסיון...

תחשבי מה את עושה אם מחר היא אומרת לך שהחליטה לסגור את המשפחתון? זה מה שכדאי לך לעשות

למה את מתכוונת כשאת אומרת שאחייניתך למדה ממנה עברית?

הרי אי אפשר לבודד את זה.

ילד לומד מילים מההורים, מהאחים, אפילו מטלוויזיה שדלוקה ברקע.

זו למידה אינטואיטיבית, לא מכוונת אפילו.

ואי אפשר לזקוף זאת רק לטובת המטפלת. 

זה נשמע לי סבבה לגמרי. זה בסהכ יום שני שלו שם, אין סיכוי בעולם שלא יבכה, אפילו אם הייתה מרימה אותו כל היום על הידיים. במיוחד בגיל 5 חודשים שזה התחלה של חרדת נטישה והם מבינים את הסביבה כבר.

לגבי המזרן לול הקטן, ברור שיהיה לה קטן ולא מזרן גדול ומפנק כמו בבית. האינטרס שלה זה משהו קטן שיהיה מקום לילדים האחרים וכו'.

זה שהיא לא מדברת כן נשמע לי קצת מוזר.

בקיצור, אני לא הייתי על סמך יומיים מוציאה ממטפלת. תני לילד סיכוי להסתגל. בנוסף, יש לך מישהי אחרת במקומה? מה בעלך מציע? הכי קל להגיד להוציא כשלא אתה נושא בתוצאות (אי חזרה לעבודה).

אני ממש ממש מצטערת שניסחתי ככה את הדברים, אם לא לעניין אפשר למחוק.

בהצלחה! זה קשה מאוד להיפרד מהתינוק, במיוחד אם מדובר בילד ראשון (לא יודעת איזה מס' ילד זה בשבילך)

כלומר כן אבל יותר מפריעה לי ששאלתי אותה בפירוש היא לא אמרה את האמת

וגם זה שמרגיש שמשהו מוחבא כי לא מוכנה להראות את החדר שישנים וכמה לולים יש.( סתם ככה לא נתנה לי להשאר בבוקר וכשבאתי לקחת ניסתה שאני לא אכנס)

ואין לי עוד אופציה כרגע

זה ילד שני, בראשון גם ממש פחדתי והקשבתי מאחורי הדלת והיא הייתה מנשקת אותו, מדברת איתם וכו' לצערי היא לא עובדת 

או כי הן לא רוצות להדאיג, או כי הן לא רוצות שיתעצבנו עליהם. המטפלת של הקטן שלי תמיד מוציאה אותו "הו הוא בדיוק התעורר!" כשאת רואה על הפרצוף שלו שהקימו אותו ישן מהמזרון, כשאני בפירוש מבקשת שאם הוא עדיין ישן ישאירו אותו לישון (אני מגיעה לפני סיום שעות המעון). אבל בסהכ היא מטפלת מצויינת אז בולעים צפרדע או שניים, ואני יודעת שהרבה לא יסכימו איתי על זה.

לגבי החדר תבדקי, מעניין, אולי אין לה בכלל לולים, רק מזרנים, והיא לא רוצה להגיד לך

חברה הציעה שאכתוב לה שמאוד חשוב לי לראות אז מתי נח שאבוא

וגם כנראה אמרה לי שלא בכה כי ראתה שאני חרדתית ולא רצתה להלחיץ

ובתכלס, אין לי עוד מקום עדיין

במקרה שאהיה רלונטי, הייתן שולחות את הילד שלכן למישהי שאתן מכירות שיש לה 2 קטנים בבית ורוצה עוד הכנסה ?

דיברתי עם חברה שאמרה שיש לה ניסיון לא טוב עם זה כי בתכלס הילד הנוסף תמיד יהיה בסוף ( כלומר אם הם כולם בוכים תלך לילדים שלנו קודם וכו' ) והרבה פעמים לא יודעים מה זה לשמור על ילדים נוספים שלא שלך וזה לא תמיד מוצלח

תוהה אם יהיה רלוונטי זה רעיון טוב 

כלומר הילד שלי יהיה ראשון אז אין לה ניסיון בכלל עם ילדים נוספים אחרים

זה חברה טובה של אחותי, אוהבת ילדים מאוד מסורה וגם אני הכרתי אותה 

היתה מסורה ואמהית, הרגשתי שאני מביאה אותה לאמא אוהבת.

חבל שאחרי כמה זמן היא החליטה לחזור לעבודה🤭

לדעתי זה תלוי גם בגילאי הילדים שלה, אם הגילאים שונים לדעתי זה יותר פשוט (נגיד, לא שלושה קטנטנים יחד, אלא אחד קטן ושניים יותר גדולים).

אחותי באה עם בלונים לשניינו 😅

והגדול שלה בן 1.5 נראה לי אז די קטנטנים 

המטפלת לא נשמעת מתאימה לבן שלך. אולי לאחיינית שלך כן, לא יודעת.

א. בתור מישהי שעתה את זה דווקא את הילדים האחרים את מרגישה יותר אחריות כי האמא סומכת לך ומשלמת עליהם.

ב. כשילדים עם האמא שלהם מראש הם פחות בוכים..

ג. גם מגוון גילאים וגם כמות קטנה מאוד של ילדים תאפשר לה יחס אישי לתינוק

ג- בכלל א בטוח, תלוי במטפלת.
 

ככל שתינוק הוא יותר צעיר כך יותר צריך להתייחס אליו.

אם יש לה ילד בן שנתיים אז היא כבר יכולה לומר לו לחכות רגע ולטפל בקטנים או לתת לו משהו קטן לאכול לפני הארוחה בזמן שהיא מאכילה אץ הצעירים יותר..

ואם יש רק את שני הילדים שלה ואת הילד שהיא מוסיפה בתור טובה לחברה והכנסה מהצד אז זה גם יותר טוב ממשפחתון שיש בו 7 ילדים בקבוצב וכולם באותו הגיל.

אין לי ניסיון עם זה אבל אם הייתה לי אפשרות כזאת בהחלט הייתי שוקלת אותה לחיוב במיוחד שזה יחס של 1 על 3 שזה יחסית טוב. ואגב ממש לא נראה לי שאם הייתי שומרת על תינוק לא שלי הייתי ניגשת קודם לילדים שלי להפך אני מצפה ממטפלת לגשת יותר מהר ממה שאני בעצמי ניגשת לילדים שלי כשזה ילד לא שלך צריך להיות לה תחושה יותר של אחריות.

היא עדיין חושבת על זה ...

זה נשמע לי חלום באמת

עכשיו הוא עם 7 ילדים וזה יותר מידי

לפחות זמנית

אם אני הייתי מחליטה לשמור על עוד תינוק בנוסף ל2 שלי ברור לי שהייתי מתייחסת אליו בדיוק כמו לשלי

דואגת לו ומרגיעה והכל

גם המטפלת של הבת שלי עם 2 משלה + 4 נוספים

והיא מהממת ואני ממש לא דואגת מאפליות

כשהבת שלה מרביצה היא כועסת עליה יפה מאוד

קודם כל, אם יש כמה תינוקות אז תמיד יהיו מצבים שכמה בוכים ביחד וחלק לא מקבלים מענה מידי פשוט כי זה בלתי אפשרי.

כששמרתי אצלי בבית על כמה תינוקות וכמה בכו ביחד הגישה שלי הייתה להתחיל עם מי שהכי מהיר, למשל תינוק שבוכה מטיטול מלוכלך ותינוק שלא יודע להירדם עצמאית וצריך חצי שעה להרדים אותו, שניהם בוכים, מה תעשי? ברור שקודם נחליף טיטול לאחד, הוא יהיה רגוע ושמח ואני אהיה פנויה להרדים את השני, נכון? ואם זה התינוק שלי שאני יודעת להרדים תוך דקה ותינוק אחר שמאוד קשה לו (או להאכיל) אז קודם טיפלתי בשלי כי זה הרבה יותר מהר במקום ששניהם יבכו הרבה... אז כן, לרוב טיפלתי קודם בבן שלי אם כמה בכו ביחד, לא בגלל שאני אוהבת אותו יותר אלא כי זה הרבה יותר יעיל.

אני פשוט מדברת אם אנשים ( חברה / אמא ) והם אומרים לי שכנראה לא התכוונה לשקר אבל לא רצתה שאלחץ שהוא בכה. ולגבי הלולים פשוט להגיד לה שאני חייבת לראות ומתי נח לה

אז זה מערער אותי שאולי לתת עוד צ'אנס 

תילחצי ולא תספר שהוא לא ישן כדי שלא תילחצי ואם חס ושלום חס ושלום יקרה משהו היא גם לא תספר.

העיקר שלא תילחצי... 🤭

לא נראה לי שהיא כל כך דואגת לזה כמו לזה שלא תוציאי את הילד. חוץ מזה שאין מה להגיד בקול "שקט" לתינוקות קטנים. הם לא מבינים את זה, זה סתם מבהיל אותם.

לא אהבתי בכלל, אבל רק את יודעת מה נכון לכם 🙏

זה גם מבלבל אותי כי אחותי שולחת ומרוצה והבת שלה שמחה

כן, היא הרבה יותר גדולה ואחותי טוענת שהמטפלת ממש אוהבת אותה 

הן אמהות טובות ללא ספק ועדיין אנחנו שונות.

מה שחשוב לי פחות חשוב להן ולהיפך, לכן אם אחותך מרוצה זה בסדר לגמרי שאת לא מרוצה, שתיכן מחפשות דברים שונים וגם הצרכים של הילדים שונים. 

לפעמים הם לא רוצים לראות. למדתי בחיים,,במיוחד בתחום הזה של מסגרות לילדים, שמה שמתאים ומצוין לאחד יכול להיות ממש לא רלוונטי לאחר.

חוץ מזה לצערי אני ראיתי מקרה שמישהי ממש התנהגה שונה עם הורים שונים ועם ילדים שונים, כך שאולי לה זה טוב ולך לא

כי אחותי אמרה שהבת שלה ועוד אחד שהן הגדולים בחבורה אז רואים שהיא ממש אוהבת אותם

יכול להיות כי הם כבר בגיל גדול היא יותר מתחברת גם אחיינית שלי סופר חייכנית ומתוקה ( הבן שלי מתוק אבל פחות חייכן חחח )

אני הפסקתי לסמוך לגמרי על המלצות של אנשים גם כאלו קרובים מאד, לא שהם לא אומרים אמת

אלא שההסתכלות שלהם שונה משלי. למדתי לסמוך רק על עצמי, לפגוש את המטפלת פנים מול פנים

ולהרגיש בעצמי אם היא מתאימה או לא מתאימה לילד שלי.

שונה מאוד מאחיינית שלי באופי, אז גם בלי כל בעיית האמון וכו' לא בהכרח מתאים לו

זוכרת שמשהי פעם אמרה לי שאת מקבלת המלצות תנסי לברר למה הן מרוצים. בגלל השעות נוחות?,נותנת להביא ילד חולה וזה נח להן וכו' כי יש כאלה שרק בגלל הדברים האלה מהללות את הגננת כי זה נח להן 

ואת תוציאי.

זה שלך אין אמון בה

לא אומר שגם לאחותך אין...

אולי המטפלת מסתדרת יותר עם הגיל הגדול

אולי לאחותך פחות מפריע כאלה דברים

אם הבת שלה שמחה ולה לא מפריעה לי לא אכפת

זה פשוט מתעתע קצת כי אני אומרת אולי משהו דפוק בי אבל נכון אנחנו והילדים שלנו שונים 

לא רצתה שתילחצי

מה זה השטויות האלה

אמא צריכה לדעת אם הבן שלה בכה

ואם אמא שואלת לא משקרים כדי לא להלחיץ

אפשר להגיד כן הוא בכה הרבה אבל זה הגיוני בימים הראשונים

אפשר הרבה דברים 

לא לשקר ככה במפורש כששואלים

אני איתך, מבינה לחלוטין אם הם בוכים הרבה בימים הראשונים, אבל חד משמעית צריך להגיד לי מה היה. זה מה שאני הרבה פעמים בודקת ההקלטות...

האמת גם אם הייתי מכניסה עוד יום, לא הייתי עושה את זה בלי מקליט, כדי לוודא אם ואיך היא מדברת לילדים, משחקת איתם. וגם אם היא מתייחסת לבכי (יש הבדל בין התעלמות מוחלטת מהבכי, ליחס אפילו קטן של ''עוד מעט אני אגיע אליך'').

ואחרי שתהיה תמונה יותר ברורה של מה הולך שם לקבל החלטה.

אין לי איך להשים מקליט כי אני משאירה את העגלה בחוץ אז רק בוא נכנס בפנים ( כל שאר הדברים שלו נשארים אצלה )

אני יכולה להמשיך לעמוד מאחרי הדלת בפחד שתפתח חחח

לדעתי יהיה לך קשה מאוד מאוד למצוא מטפלת ככה.

קודם כל הלול לא הבנתי מה קריטי, זה לא שנת לילה.

ביקשת משהו שהיה לה קשה לבצע טכנית ומשם הכל הסתבך.

הילד רק בהסתגלות.

ותדעי שאמא שלא רגועה זה מקרין למטפלת ומקשה.

האמת אם הייתי המטפלת הייתי מעדיפה שתוציאי את הילד ולהכניס במקומו הורים נוחים יותר, אלא אם החרדתיות שלך זה רק הסתגלות שלך בעצמך ובהמשך תשחררי.

אחרי שאמרה שכן אמרתי לה שחשוב לי שיישן שם

הוא ישן רק על הבטן

מסרב בגב גם בעגלה

ולישון על הבטן בעגלה מרגיש לי פחות בטיחותי 

אולי היא תצליח להרדים אותו בטיולון על הגב, אולי יש פתרון אחר שהוא לא לול.

אבל נשמע שהתקשורת בינכם בעייתית וזה לבד לא יפתור את הבעיה.

לפני שהכנסת אליה בדקת מטפלות אחרות?

לא היה לי הרבה אופציות כי רב המקומות מלאים כבר

אבל מקום עם לול זה דרישת סף שלי ולא הייתי רושמת אותו לשם 

היא ממש לא חרדתית.

לדעת איפה התינוק שלה ישן זה אלף בית ואין קשר לשנת לילה או יום. במיוחד שהיא אומרת שהוא ישן על הבטן.

נניח שהבקשה של המזרון מוגזמת, יכולה להבין את כיוון החשיבה. אבל להגיד שהוא לא בכה כשהיא שמעה אותו בוכה?..

אשמח להבין אותך.

רוב התינוקות שלי בכו בהסתגלות. תמיד הבנתי את זה, והמטפלות היו ישרות ואמרו בדיוק כמה הם בכו (ברמה של- היא כל היום בכתה, היתה רגועה רק כשישנה וכאלה. הייתי מקשיבה מבחוץ / הקלטות ומשווה למה שהן אמרו, קשה לשמוע את הבכי אבל כשיש שקיפות אני מרגישה שיש על מי לסמוך).

כי נתת להן את ההרגשה הנכונה כנראה.

אם מראש באים בגישה היסטרית (הפותחת מתארת את עצמה ככזאת)

אז זו אנרגיה בעייתית מלכתחילה.

בגישה כזאת כל מטפלת ממוצעת עלולה "לאבד" את זה בקבלת החלטות מול האמא.

פעם עצר אותך שוטר?

איך תפקדת כשהאנרגיה שלו הייתה רגועה לעומת כשהוא היה מתלהם? (לא אומרת שהפותחת מתלהמת, אבל שניהם אנרגיות שליליות)

והאמת,

שאני הרבה יותר סומכת על מטפלת פשוטה שרואים על הפרצוף שלה את האמת, ושהיא מתערערת מול אנרגיה לא טובה

מאשר מטפלת שהיא קולית ויודעת איך להרגיע את האמא החרדתית ולחייך חיוך מתוק להגיד את המשפטים הנכונים ולהציג מקום יפה ונקי ומטופח ואין לך מושג מה קורה כשהדלת נסגרת או מתי היא תתהפך עליך. זה תכונות שמתאימות לפוליטיקאית אולי, לא למטפלת בתינוקות.

ככה שאין לי הרבה מה להוסיף על מה שהסבירה.

רק אומרת שאפשר גם לשקם אמון. זה דורש מאמץ, וההחלטה לנסות לשקם אמון תלויה גם באלטרנטיבות.

אם כי אם יש תנאים פיזיים שמפריעים לך אז זה לא רק בעיית אמון.

בסוף זה החלטה שלך, אבל אם רצית לשמוע דעות, אז כתבתי את דעתי על סמך מה שאת כתבת בלבד.

בהצלחה בכל אופן!

ואני רק רוצה לומר לך- תקשיבי לעצמך ולאינטואיציה שלך.

שכולם יגידו מה שהם רוצים ושיעשו מה שנראה להם נכון ואת תעשי מה שאת מרגישה וחושבת שטוב לילד שלך.

ממני שהקשבתי לחברות שאמרו שאני סתם חרדתית, ומגזימה, ולא יודעת מה זה כי זה ילד ראשון, וכולם שמים אצלה והיא טובה.

ובסוף לצערי גיליתי שצדקתי אבל זה היה אחרי שנה שלמה שהילד שלי היה אצלה ושלא הייתי ישנה בלילות וחופרת לבעלי שאני רוצה את הילד חזרה בבית ושלא יילך למעון יותר...

החברה רוצה שנעשה שבוע ניסיון

מה אני אומרת למטפלת ?

היום  הבאתי וביקשתי לראות את החדר כי אני לחוצה וכו ואמרה לי תקשיבי את מאוד לחוצה את צריכה לשחרר

ניסיתי שוב אמרה לא היום

בקיצור נראלי מוציאים

הקשבתי עכשיו איזה שעה, שמעתי הרבה בכי אבל לא שמעתי אותה יותר מידי שוב .... 

מציינת שהה קשה להקשיב כי גם היה הרבה רעש מהשנים ליד וקפצתי מכל דבר כי פחדתי שמשהו יוצא. .. לפחות יודעת שבלשות לא בשבילי 

שנכון להוציא, כי אין לך אמון בה.

מה שכן, אני חושבת שלצד כל הדאגה (המובנית), כן שווה לחשוב איך מגיעים יותר רגועים ומשדרים למטפלת שאת סומכת עליה.

מותר לך כאמא לשאול הכל, אבל רגע לפני השאלה מי צודק, יש עניין של איך יוצרים את הקשר עם המטפלת.

ואם את משדרת מצידך חוסר אמון ולחץ, זה בוודאי משפיע על התגובה שלה.

אני לא מצדיקה אותה, אני חושבת שחשוב שמטפלת תענה באמת ולא תשדר משהו שהוא לא.

אבל אם את עוברת מטפלת, כן שווה לחשוב בעיניי איך מורידים את הלחץ ומנסים לשאול ממקום מתעניין שמשדר רוגע ואמון ורצון לעשות יחד הכי טוב לילד.

ובאמת שזה לא ניסיון לביקורת, אלא פשוט כדי להקל עלייך.

גם הניסיון להקשיב מאחורי הדלת, אני מבינה אותו!!

אבל מה תשמעי משקף רק באופן חלקי, לא תמיד אפשר לשמוע הכל.

וזה מכניס אותך למחשבות שאולי הם לא קיימות.

שוב, זה לא משנה את השורה התחתונה בעיניי, שאם את לא סומכת עליה, אז לא.

אבל כן חשיבה לפעם הבאה🙂

דרך אגב, הייתי מאוד נחמדה אליה וכו'

ניסיתי לא לשדר אי אמון ורק אחר כך התפוצצתי

זה לא ילד ראשון ולא מטפלת ראשונה ועם כל השאר היה בסדר ( אצל כולם הקשבתי מאחורי הדלת אבל נרגעתי ) כולם הראו לי איפה ישנים, משחקים וכו' ואם היה לי שאלות היו בסדר... אז גם אם היא מטפלת אלופה אם היא לא יכולה לשאת אותי אז זה לא מתאים וחלאס 

למה היא לא רוצה שתראי?
אם מישהו יושן שם- שתגיד
אם יש בלאגן- גם שתגיד את האמת
לא ברור למה היא מתחמקת.

את שומעת אותו בוכה הרבה, והיא מנסה להרגיע? הוא אולי עליה?
יש הבדל אם הוא בוכה עליה וזו בעיית הסתגלות לבין שהוא בוכה והיא לא מתייחסת, או עם פעוט אחר לזמן רב

אולי החזיקה אותו ? אני לא יודעת אבל רק פעם ב שמעתי ששש אולי אם הייתי שמה אוזן ממש ליד הדלת הייתי שומעת יותר טוב

והוא גם לא היה היחיד שבכה

אולי היה עוד ילד חדש? באמת שאין לי מושג אולי כי יש כמות ככ גדולה של ילדים זה נורמלי שיש הרבה בכי יחסית אבל אני לא יכולה ככה

ולגבי החדר ממש מוזר

גם כשאני הבאתי הוצאתי היא כזה ניסתה שלא אכנס לא יודעת להסביר קצת חסמה אותי ככה שיכלתי לראות רק את הסלון

זה באמת תמוהה

עכשיו אני חייבת להגיד לה שאני מוציאה ופשוט לא נעים לי 😔

היא אמרה לי 6 ילדים + אחד שמגיע חלקית

בפועל לא אין לי מושג כי כאמור לא הצלחתי ככ להכנס לבית 

ורק על זה הייתי מוציאה.

להבא -לדעתי, לא להביע חששות לפני שמקליטים וגם לא לרשום למקום שהתנאים הטכניים לא ברורים לך מלכתחילה💜

תעדכני אם תסביר מדוע לא מסכימה להיכנס לחדר וכו... מוזר.

בבית ופחות מתאים לה שיכנסו, וזה מובן ממש.

ולמשל להזמין לראות כשהם בתפילה או משהו...

אפילו היום אמרתי לה שאני יודעת שזה בין הזמנים אס אם היום לא טוב שתגיד לי איזה יום/שעה להגיע ועל זה אמרה לי שאני צריכה לשחרר 

לזה במקום אחר.

שאלו מתוך סקרנות מה יכולה להיות הסיבה,

אז נתתי דוגמה.

לא להביע לה ?

וברור שלמדתי את המסר הזה .... כשבאנו חשבתי שלא רצתה שמיכנס כי אולי חד פעמי הבן נמצא או משהו לא חשבתי יותר מידי אבל זה כשביקשתי שוב ושוב והיא מסרבת וזה מוזר 

קרה לנו מקרה ממש דומה, הוצאתי.

לימים גיליתי שאכן היה אצלה הזנחה (ממקורות שונים).

הייתי סקפאית, אבל יש מקומות טובים

ב"ה הוצאנו אותו ואני הרבה יותר רגועה אפילו שכרגע אין לי אלטרנטיבה ודאית.

חברה שלי מנסה כמה ימים לראות אם מסתדר לה איתו אם יילך יהיה מצויין ואם לא נצטרך איכשהו להסתדר

ב"ה גרים ליד משפחה שיוכלו לתת יד.

גם אם המטפלת אישה טובה והכל בסדר

הקשר בין האמא למטפלת הוא חשוב

ואם את לא מסתדרת איתה ואין בינכן אמון

אז להוציא אותו זה בהחלט מה שצריך לעשות

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.

עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....

טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

לק"י

חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.

ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.

אני מועכת הכל במזלג.

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

הזוי להשתמש בזה בתור בדיחה.

איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!

חיבוק , איזה חוויה מטלטלת! 

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

אחת הטבילות הקשות שהיו לי...

בגדול משתדלת להתנהל כרגיל.

טובלת בזמן.

מתפללת מלא לה' שיקח את המסירות נפש הזאת וירשום אותה לזכותנו כזוג ומשפחה ולעמ"י.

אם יש משהו שהוא יכול לעשות כדי לעזור לך לעבור את זה יותר בטוב - להגיד לו! לא לצפות בשקט. נגיד "אני אשמח שתעשה לי משלוח של × שאני אוהבת בערב הטבילה כדי שארגיש שאתה איתי מרחוק" או אם הוא יכול להיות זמין בטלפון וזה יעזור לך לדבר איתו...

ולהיות בחמלה עצמית. מותר לבכות ולהתבאס. מותר להיות אדישה ומנותקת. מה שעולה לך באותו רגע.

זה באמת מהמסירות נפש שלנו במילואים!!

בעז"ה שלא יהיה לנו יותר מזה.

ותיפקדו בקרוב ממש!

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

לא צריך לבוא לביקורת? ואם יש בעיות/רוצים לקצר את החוטים/זה כואב וכו

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי