הבן המתוק שלי בן שנתיים וחצי, כתבתי עליו לפני פסח, ילד רגיש. התלבטתי אם האריך חופשת לידה ולהוציא אותו מהמשפחתון. החלטתי להשאיר אותו וחזרתי לעבודה.
בהתחלה אחרי פסח היה נראה שטוב לו, אפילו הוא התחיל לדבר שם יותר ממה שהוא היה מדבר שם לפני כן. אבל די מהר הוא שוב התחיל לעשות בעיות בבוקר, לא רוצה ללכת, לא רוצה לצאת מהאוטו, לא רוצה להיכנס, בוכה כשנפרדים... נראה שאין כימיה בינו למטפלת.
בקיצור, התחלנו גמילה, הלך מהמם! תוך שבועיים (שבבית הוא עם תחתונים ובמשפחתון עם טיטול) אני כבר הכרזתי שהוא גמול. אצל סבא וסבתא היה רק עם תחתונים, לקחתי אותו לשכנים עם תחתונים, היה הולך לשירותים לבד (שלח אותי החוצה כשבאתי איתו) ידע להבחין בין קטנים וגדולים (זה בעמידה בשירותים וזה בישיבה בסיר), אפס פספוסים.
בכל הזמן של הגמילה הוא היה צריך שני אהיה החלטית, אם שאלתי אותו הוא העדיף להישאר עם טיטול, וסירב ללכת לשירותים, כשהודעתי לו שמורידים טיטול ושהולכים לשירותים היה מעולה, עד שהגענו לשלב שהוא יודע בעצמו.
לאור הרגישות במשפחתון, לא לחצתי. כן הייתי שולחת אותו עם תחתונים מעל הטיטול (גם כדי שהמעבר לתחתונים יהיה זורם ברגע שנכנסים הביתה) והוא היה מאושר וגאה להראות למטפלת את התחתונים שלו, מהערב כשהלבשתי אותו הוא ביקש להראות לה. הגיע למצב שהמתוק היה עם טיטולים כמעט יבשים במשפחתון ומתרוקן כשמגיע הביתה. אז היא מיוזמתה הציעה שנוריד טיטול גם אצלה, זרמתי. הילד כמעט לא פיספס, ממש עצר את עצמו, טיפה הרטיב אבל לא שלוליות. מצד שני, הוא ממש סירב ללכת לשירותים אצלה. אז חשבתי שאני אקח אותו לשירותים אצלה ליצור לו תחושת הצלחה משם. והייתי החלטית כמו בתחילת הגמילה בבית. אז הוא ממש ממש התנגד ובכה ולא הסכים.
זה היה לפני יומיים, מאז, הוא לא הלך לשירותים בכלל, פיספס שלוליות גדולות גם בבית (שזה אפילו ביום הראשון ל הגמילה לא היה ככה), כשלקחתי אותו לשירותים הוא לא עשה כלום (ויכל לפספס חמש דקות אחר כך).
בקיצור, החזרנו טיטול במשפחתון (אין קטע שהוא יהיה עם תחתונים שהוא לא מוכן להסתכל על הסיר או השירותים שם) אבל בבית אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד הילד היה גמול!! יש לו יכולות ממש טובות! מצד שני כרגע הוא רק מפספס ואין לי סבלנות וכוחות לזה, במצב הכוחות שלי כרגע אם היה ככה בהתחלה הייתי מחזירה טיטול וזהו, אבל ממש מבאס להחזיר אותו לטיטול במיוחד שהוא ילד חששן ורגיש וממש ראיתי איך הביטחון שלו נבנה לאט לאט בגמילה, בהתחלה הוא ממש פחד לשבת על הסיר, שירותים בכלל לא היה מה לדבר, ממש חשש להוריד את הטיטול. ומפחדת שנחזור לזה שוב.
