אין אוויר.
יודעים לאן הייתי כן רוצה לנסוע? באמת?
לקבר של אברהם בן אברהם הצדיק הי"ד. בוילנא.
אבל אני שונאת אותם. וכל בתי העבודה הזרה שלהם...
רוצה מאוד מאוד להיות ליד הציון שלו. הוא קבור ליד
הגר"א, כך קראתי.
מוזר שאני לא מציינת את הציון של הגר"א במקום
ראשון אבל עדיין, אחרי כל כך הרבה זמן, אין לי ממש מושג עמוק מה זו תורה.
קראתי דברים כל כך מרגשים על אברהם בן אברהם.
קראתי, איני יודעת אם זה נכון, שכשהלך למקום שהיה
צריך לעלות על המוקד, התלבט אם עליו להיחפז
כדי למסור את נפשו על קידוש השם או שעליו
להאט את צעדיו כדי שלא ייחשב שממהר לותר
על חייו...
הוא עבר אז יחד עם שוביו ברחוב שבו הגר"א
התגורר. הגאון מוילנא פתח את החלון וקרא
אליו (באידיש): לך מהר אברהם, לך מהר...
(לוייף שנעל אברהם לוייף שנעל... לא בטוחה שכתבתי נכון)
האם זה נכון? או אגדה?
מכל מקום, הנסיך ולנטין פוטוצקי
שנקרא כשהתגייר אברהם בן אברהם -
כשאני חושבת עליו....מאוד מאוד מ רגש.
וגם מעורר קנאה: איזו אהבת השם. איזו
מסירות נפש....וזה אדם שיכל לבחור
בכל טוב העולם הזה.
אשריו.
אבל, נא לא לצחוק עלי. צר לי עליו.
יודעת שזה טפשי.
יודעים איך התחיל כל זה
(שוב, קראתי...)?
הוא היה סטודנט
בפריז, אם אני לא טועה, ולאן
ילך גוי צעיר על מנת להתאוורר
מיום לימודים מייגע?
לבית מרזח, כמובן.
בעל בית המרזח היה, יהודי,
איך לא, מבוגר, שבין מזיגה
למזיגה, ישב עם ספר גדול
וצהוב ולמד. (גם בצרפת
היו בתי מרזח בהנהלת יהודים?
אז אולי זה היה בפולין?
אבל כן היתה תקופה שהאצילים
הפולנים נסעו ללמוד בצרפת).
זה עורר את סקרנותו של הגרף
הצעיר (שהיה מוכשר ויפה וכל
המעלות...כך אני מבינה) והוא
שאל אותו מה זה ועל מה זה.
וככה זה התחיל.
תאילנד? ברזיל ? שוויץ?
איטליה?
איך בכלל אפשר להשוות?
(לא שהייתי מתנגדת לטייל
שם קצת, אבל לא יותר מזה...)
