עד עכשיו השתמשתי בתיק לעגלה של שערי צדק, הישן.
בלידה האחרונה החלפנו עגלה והתיק לא ישב עליה בצורה נוחה.
החלטתי לפעם הבאה לקנות תיק אחר.
בינתיים התיק גב שאיתו אני הולכת לעבודה כבר די הרוס.
אז חשבתי כבר לקנות תיק חדש שישמש אותי לשני הדברים.
שיהיה נח ללכת איתו ביום יום על הגב, ושיהיה לו אפשרות חיבור לעגלה.
יש לי עגלה של ספורטליין.
אז אני מחפשת המלצות לתיק שמתאים לעגלה וגם לנשיאה על הגב.
לא מחפשת משהו יקר.
ואם יש אפשרות לקנות עם ביימי, אז עוד יותר טוב.
בקרטרס אני רואה שיקר.
הסתכלתי קצת באליאקספרס.
אשמח להמלצות ספציפיות.
נניח ראיתי את התיק שהקישור: תיקי חיתולים לאמא תיק תלייה לעגלת תינוק אם נפח גדול תיקי גב עם משטח החלפה נוחים תיקי הנקה לתינוק - AliExpress 1501
זה נראה משהו טוב?
היו גם דברים יותר יקרים, אבל עדיין יותר זול ממה שמוכרים בארץ.
נראה שהוא עונה לדרישות שלך כתיק עבודה ותיק לתינוק.
המחיר ממש אחלה.
ואין מה להשוות למחירים כאן בארץ...
לי יש תיק עגלה מאלי אקספרס שהוא ממש אחלה. יש להם מלא תיקי עגלה מצויינים. במחירים ידידותיים מאוד.
הסתכלתי באתר שלה.
יש שם דברים בסגנון של מה שראיתי.
לא את ההכי זולים.
מתלבטת אם כדאי לקנות בסביבות 120-140 ₪ תיק עם המלצה, או לשלם חצי מחיר על תיק דומה בלי המלצה.
אני גם קניתי תיקי החתלה בעליאקספרס, עד היום אני משתמשת באחד מהם כתיק לטיולים
תוודאי רק בתגובות שהתמורה תואמת לתיאור. אם כן הייתי מזמינה.
כמו הכל
אבל האיכות בהתאם..
וואלה באלהאבל גם יש מלא דברים ממש לא איכותיים
לפעמים גם כאלה עם המלצות וכו'
וממה שאני ראיתי גם ספציפית תיקי עגלה משם לא משו
ככה שנראה לי שזה לגמרי סבבה בתור תיק לאישה.
(לא מכירה את הקישור, אלא רק את הסגנון)
הסגירה שלו מאד לא נוחה, צריך לפתוח את כל הרוכסן כדי שהתיק יפתח - ואז הוא פתוח לרווחה, וכל תכולת התיק מוצגת לראווה
אין לפתוח טיפה לשלוף משהו, אין סגור למחצה.
וכדי לסגור חייבים שתי ידיים כדי להצמיד את המסגרת הקשיחה המעצבנת לפני שרוכסים את הרוכסן.
קניתי אחד כזה ביד2 כי היה יפה והתאים לי לעגלה והעפתי אחרי כמה שבועות מתסכלים.
איך אני יכולה לדעת מהתמונות אם הסגירה שלו נוחה?
לא יודעת אם יפריע לי שצריך לפתוח עד הסוף.
באסה שאני לא יכולה לראות את זה בעיניים ולנסות לפני שאני קונה.
ודווקא היה לי ממש נח.
לא ניסיתי עם ילדים. זה היה תיק גב שלי.
שמוכרים בקרטרס. הם ממש בסגנון של תיק גב (אבל אין להם תמיכה כמו בתיק מחשב). אפשר לחפש אותם גם באמזון לפעמים זה יותר זול.
לק"י
תבדקי אם "מתלים" לעגלה יעזרו לך.
לי יש תיק גב לעבודה, ואני תולה על המתלה לפעמים.
אלא מחפשת תיק שישמש אותי לעגלה עם תינוק, וגם יהיה תיק בשבילי.
במקום לקנות שני תיקים.
יכול להיות שיהיה שלב שאני בכל מקרה אצטרך שני תיקים במקביל. אבל חשבתי להתחיל מאחד, ומקסימום בהמשך לקנות עוד משהו.
לכן הצעתי את הפתרון הזה.
להיסחב לעבודה עם כל הציוד של התינוק?
ומה קורה אם אבא הולך עם העגלה למקום כלשהו ואת למקום אחר?
לרוב אני לא צריכה תיק לעגלה במשך היום.
לתינוק יש ציוד במעון, ואם אני מביאה רק חלב שאוב, אני מביאה בשקית.
התיק משמש אותי בזמנים שאני יוצאת לסידורים, טיפת חלב וכד'. ובגילאים הקטנים גם לגן שעשועים אחר הצהריים, וליציאות קצרות.
בשאר הזמן התיק אמור להיות פנוי, ואני יכולה לקחת אותו לעבודה. בתקופה של שאיבות יהיה לי נח תיק עם מקום למשאבה ולבקבוקים.
יכול להיות שתהיה תקופה קצרה חופפת, אם התינוק אצל מטפלת שאצלה צריך להביא כל יום ציוד. אם יהיה מצב כזה, אני אמצא פתרון לשלב הזה.
עד כמה זה מוזר לקנות תיק חדש שהוא בהגדרה תיק לעגלה, כשאין לי כרגע תינוק?
ועד כמה זה מחשיד שיש משהו באופק?
אני כרגע ממש בתחילת הריון, ויקח זמן עד שהסביבה ידעו.
תכננתי לקנות תיק כזה עוד לפני ההריון, אבל עוד לא יצא.
ואחרי זה שיגיע הזמן, לדאוג לתיק מתאים אם יהיה צורך.
אולי יספיק אירגונית קטנה. או תיק קטן שאפשר לשים בעגלה למטה.
השאלה עד כמה תיק כזה יהיה לי נח לעומת תיק רגיל.
אם זה לא הבדל משמעותי, זה פשוט חוסך לי לקנות פעמיים.
ומקסימום, אם אני קונה ורואה בסוף שזה פחות נח, או שבכל זאת אני צריכה שני תיקים. תמיד אני אוכל לקנות עוד תיק.
אני מעדיפה להתחיל עם תיק לעגלה, שזה אני בכל מקרה רוצה לקנות.
נגיד לחברת גיטה נדמה לי שיש תיק שאפשר לקחת בפני עצמו+ לחבר לעגלה.
בטוח יש עוד חברות
אבל לא יודעת אם אני אלד שם, ואם זה עדיין יהיה קיים.
אז אני לא יכולה להסתמך על זה.
גם אם יש לך תינוק. כי אלו צרכים שונים.
ותיק רגיל וגם תיק לעגלה לא עולה כ"כ הרבה, בשיין או עלי.
אבל אולי זו רק אני.
קניתי ב30שח אחד מהמם ענק ונח
ויש מלא אופציות
וגם בעלי לא אוהב
🙁
כי פנית פה לעזרה בחשיבה בגלל שאת מבינה שצריך לעשות את זה גם אם את לא אוהבת.. אז בתהליל אימון אני מניחה שתוכלי לקבל כלים לזה.
מאפשרת בלי מצפון
מאפשרת רק בחדר פנימי כדי שהשכנים לא ישמעו
אין על מה לדבר
מחביאה לפני שבת משחקי מוקצה
לא מחביאה, הילד מבין שלא מסכימה ומתגבר
לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.
אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה
ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...
אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.
לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.
מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.
אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות
העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).
לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.
אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.
עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת
אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.
יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.
וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.
זהו.
אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.
תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.
בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...
כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...
ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל
גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..
אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך
בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.
כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.
אומרת פעם אחת ומשחררת...
שימושיתלפעמים מאפשרת בלי מצפון לפעמים מזכירה ששבת ולפעמים מחביאה לפני שבת
אבל חייבת לפרוק שכשהוא מדליק את האור (3.5) אני ממש מתרגזת 
משתדלת לכבות לפני שבת, לא את הכל אפשר/ לא תמיד זוכרת
הקטן בן שנתיים מדליק חופשי, לאחרונה בן ה3 וחצי קלט שזה לא לכבודו:
אז הוא מצא פתרון גאוני
פונה לאחיו: אתה יכול בבקשה להדליק לי את הסירנה של המשטרה??
עכשיו תסיע את הטרקטור לכיווני...
וכו וכו...
אני כרגע עושה כמוך, מזכירה פעם אחת ומשחררת.. השכנים לא מעניינים.
וזה היה נורא מתוק! לקח לעצמו דף טיוטה וטושים וארגן לו מקום לציור... ובעיקרון ביום חול זה ממש נהדר שהוא ככה מסדר לעצמו תעסוקה חיובית, התלבטתי מה לעשות, אבל בסוף התעקשתי איתו שיחזיר הכל למקום ופינקתי אותו בעוגה לכבוד שבת שלא יתבאס מדי ששבת היום.
הקטן הנוכחי מבין לחלוטין את המעבר משבת לחול, שואל לפני שימוש במשחק אם מותר בשבת, ומתי תצא שבת.
לא מדליק כלום חשמלי בשבת, ומעיר לאחותו הגדולה..
לקח לי זמן להיזכר שהוא החריג..
מקווה שזה בסדר לנצלש
איך בכללי אתן מתנהלות עם האיסורים של שבת?
הבת שלי בת כמעט 3
והרבה מהדברים שהיא אוהבת לעשות אסורים בשבת-למשל היא מאוד אוהבת יצירות, לכבות לבד את האור בחדר.. אין לי עוד דוגמאות עכשיו אבל בעיקרון.
היא גם מאוד אוהבת ללכת למעון ואם אין מעון זה גם מבאס אותה😆
כל פעם שאני מזכירה לה ששבת עכשיו
היא מתבאסת עלי
ולא בא לי שהיא תגדל בתחושה ששבת זה מבאס ואסור..
אז תמיד אני מזכירה כזה כמה כן כיף בשבת
ועדיין מרגיש שבתחושה שלה שבת זה יום כזה שאסור לעשות כל מה שכיף...
ובכנות, היא קצת צודקת. זה באמת באסה הדברים שאסור.. גם אם יש כיף.
יש לכן רעיון איך עוד לתווך?
ופעילות משפחתית שעושים רק בשבת
ככה שהיא מתבאסת תוכלי להציע לה את זה.
יש לי משחקים מיוחדים לשבת (דברים שהם אוהבים לא משחקים שיוצרו לכבוד שבת ) שאנחנו מורידים רק אחרי הדלקת נרות
ביום שישי התפקיד של בן ה3 וחצי שלי זה לכבות אורות ולשים כיסוי - זה לא מונע ממנו להדליק ולכבות אורות בשבת אבל זה כיף לו ומתי שהוא הוא ילמד שלא מדליקים ומכבים בשבת
ובשבת אנחנו הולכים לגינה שווה שבד"כ ביום חול אנחנו לא הולכים לשם.
ומספרת מלא פעמים ספרים על השבת
ויש לנו כל מיני דברים מיוחדים לשבת שבמהלך השבוע אנחנו מזכירים שזה שמור לשבת...
בשבת יש הרבה זמן לשחק במשחקים של הבית. ליצור זמן למשחק משותף איתה ולהגיד שזה נחמד שבשבת יש הרבה זמן יחד.
עוד משהו - לא עושים יצירות, אבל גם אין טלפונים ואמא ואבא יותר פנויים
המון סיפורים ומשחקי דמיון
אנחנו גם עושים בסעודה סבב שכל אחד מספר מה היה לו הכי כיף השבוע. הם מחכים לזה ממש
אצלי יותר גדול, אבל זה דברים שעשיתי מגיל קטן... אני בשבת מרשה מלא מתוקים שאני לא מרשה במהלך השבוע, גם משהו טעים בדלקת נרות, אבל מיוחד, לא מהסטנדרטיים, ומדגישה שהכנו לעבוד שבת , גם בשבת בבוקר אני מרשה לחמנייה עם שוקולד , גם הוא אוהב את הקידוש והמיץ ענבים, גם פוגשים יותר חברים ואני משווקת את זה שזה בזכות שבת, גם אנחנו משתוללים ביחד יותר ואני מזכירה לו שזה בזכות שבת יש לנו הרבה זמן... כל הזמן מכניסה את איזה כיף זה שבת😅
כל פעם שמדברים על משהו שאסור בשבת, לדבר גם על הדברים המיוחדים לשבת.
בגדים מיוחדים, מאכלים של שבת, תפילות ודברים שהילד אוהב לעשות בשבת.
אפשר גם במהלך השבוע להזכיר את הדברים המיוחדים של שבת, אליצור ציפייה לקראת שבת.
בלי קשר לשבת.
אז בשבת יש עוד קצת דברים שאסור.
ומצטרפת לזה שבשבת גםמיש דברים מיוחדים שמותר.
למשל הקטנים שבאים להתכרבל איתי בבוקר במיטה, להכין שוקו, לשחק עם השכנים.
למי יש זמן בבוקר שהוא לא שבת לכל הדברים האלה.
לק"י
אבל בן הארבע לפעמים מוצא או לוקח טושים וכאלה. אני אומרת וחוזרת שאסור, אבל לא רבה על זה יותר מידי.
משחקים מוקצה בדרך כלל נמצאים במקום פחות נגיש
זה גורם שגם בשאר הימים פחות משחקים בהם.
ובכללי, אני מעדיפה פחות משחקים מנגנים, כי זה חופר.
אם בכל זאת ילד קטן לקח משחק מוקצה, אני אשתדל למנוע ממנו לשחק.
בגיל 4 ילד יכול להבין שזה אסור בשבת, ויהיה אפשר ביום אחר.
כלומר עושה את ההשתדלות שלי לפני שבת,
ואם קרה והתפספס אז בפועל 1.
השכנים לא פונקציה בכלל.
לגבי 5 זה מאוד תלוי בשלות, וצריך להיזהר מלהקדים את המאוחר.
יש ילדים בני 4 שעוד אין להם מושג זמנים, אז איך אפשר באמת שהם יבינו שדווקא עכשיו אסור.
לאט לאט. הכי חשוב לא להיבהל.
לק"י
בן הארבע ויתר לאחיו הגדול על התור במחשב.
"את יודעת למה ויתרתי לו? כי הגן שלנו הוא גן של אהבת חינם".😍
(הגננת שלהם כנראה החדירה בהם את הנושא טוב טוב).
בן השנה מפגין תכונות גבריות- כשהוא רואה ילדים משחקים בכדור, הוא יכול לזחול אליהם במרץ, כשהוא חדור מטרה להגיע לכדור😅
ובנוסף, הוא מתיישב ליד ילדים שמשחקים במדבקות/ קלפים, ודופקים על הרצפה כדי להפוך אותם, ודופק גם הוא עם 2 הידיים על הרצפה😂
וככה גדליפ להיות בנים מצ'ואיסטים🤪
אתמול יצאה לי שיחה עם חברה והיא סיפרה שהבנות שלה מתקלחות עם תחתונים..
בחיים לא שמעתי על זה אבל אני לא באה מבית דתי.
תוהה כמה זה נפוץ במגזר הדתי? זה משהו שהייתן מאמצות אליכן הביתה כמובן מגיל 0 או גיל קטן?
כשהילדות מתקלחות יחד.
אם זה כשהן מתקלחות לבד, מחילה מהחברה שלך, אבל בעיני זו בושה מיותרת שרק תעשה נזק.
זה מקום שהגיינית ממש צריך לנקות אותו וללמד את הילדה לנקות מפשעה, זה לא נורמלי...ככה אי אפשר לנקות כמו שצריך
גם כשהייתי רוחצת את הילדות יחד, לא הייתי משאירה להן , מה העניין , למה לסבך את החיים
אולי אם היא מקלחת יחד עם בנים קטנים או משהו כזה
וכשהם מתקלחים יחד הם עם תחתונים,
זה הגיע מהבן שלי שביקש כי לא נעים לו המבטים שלה על האיבר שלו,
והיא זה אחר לה ומענין אז היתה מנסה לבדוק מה יש לו, והסברתי להם שזה איבר פרטי שלנו ולכן דבר ראשון היא לא נוגעת בשלו והוא לא בשלה ודבר שני אם הוא רוצה אפשר בשמחה תחתונים אם זה יותר נעים לו.
הוא העדיף, ואחריו גם היא..
אבל אם הם מתקלחים לבד אז הם בלי..
חושבת שמשם זה הגיע גם אצלה... סתם בהיגיון.
אבל לקלח עם תחתונים גם כשמתקלחים לבד נשמע מוזר.
והיא התכוונה כשהילדים מתקלחים ביחד?
לא שמתי לב שאמרה את זה...
ילדות ביחד אמבטיה? כמו שבבריכה שמים בגד ים
עדיף לעבור למקלחות אישיות ולא להתקלח עם בגד...
נשמע לי ממש לא בריא גם היגיינית וגם בתפיסה נכונה של הגוף לפיתוח מיניות בריאה.
אולי הכוונה למקלחת משותפת?
אישית פחות מתחברת לזה בכללי. בטח שלא בגיל שמצריך להתחיל לכסות.
ומאוד מוזר
נורא מציק וגם איך אפשר לשטוףככה כמו שצריך?
כי לבד זה נשמע לי אפילו בעייתי ואנטי הגייני..
אבל אם פעם ב.. עושים אמבטיית משחקים משותפת(נגיד קצף/צעצועים וכאלה)
מגיל שמבינים פרטיות(סביב 3-4-5, תלוי ילד) הייתי מכוון באמת להישאר עם תחתונים או ללבוש בגד ים...
לא באופן יומיומי(באופן יומיומי הגיל הזה הוא בעיני גם השלב שנכון להפריד מקלחות, כשכבר יש הבנה ששומרים על הפרטיות של הגוף שלי)
כל הקטע להתנקות מהחיידקים שנאספים עלינו במהלך היום, לא להדביק אלינו את מה שנדבק לבד..
ואם זה כי הילדים מתקלחים יחד אז אולי הגיע הגיל לקלח אותם בנפרד
יש מה לעשות עם זה?
הקשר לפורום הוא שיש לי עדיין קטן שיונק אז אני לא ישנה לילות שלמים וכנראה זה גם משפיע, אבל זה לא שאני קמה כל 3 שעות. ממש לא.
אבל מה עושים?
נוסעת מחוץ לעיר לפחות פעמיים בשבוע וחוזרת סמרטוט
וזה אחרי שבבוקר אני מוציאה את הילדים
עובדת (ומשתדלת מאוד להספיק לאכול)
וישר אוספת את הילדים מהמסגרות
ואז משתדלת להיות איתם, חוגים, חברים
אבל ממש לא תמיד מצליחה כי אני פשוט קורסת
ומהשניה שבעלי חוזר אני או על הספה או במיטה
ואין עם מי לדבר
הולכת לישון מוקדם יחסית בימים כאלה או שסתם נמרחת בפלאפון
ובימים שאני עובדת מהבית ואני עובדת רציני מאוד מהבית אני פורחת בצהריים (הכל יחסי חח)
וזה פשוט הנסיעות האלה
חשבתי שאני אתרגל לזה אבל כבר תקופה שזה ככה
ולא משנה מתי הלכתי לישון ערב קודם
יש לי חברות שנוסעות מרחקים יותר גדולים ממני וממש לא מתעייפות ככה
ועשיתי בדיקות דם ואין לי חוסרים
זה סוג גוף? אין דרך לשנות את זה?
שיש אנשים שנסיעות מרדימות אותם כמו שתינוקות נרדמים מנדנוד (או עגלה\נסיעה) - משהו בתנודתיות שבנסיעה משפיע על הפעילות המוחית שלהם באופן הזה.
לא זוכרת אבל איפה וכמה זה היה מוסמך ^^'
זה עוזר פחות להתעייף מנהיגה.
אבל בכללי מזדהה עם התחושות.
אני מזדהה ממש
הייתי נגמרת עד טיפת דמי האחרונה מהנסיעות.
מאז שעברתי לעבוד בעיר שלי, החוויה שלי אחרת לחלוטין!!
קצת עזר לי לישון בדרכים... אבל עדיין נגמרתי
נסי לעשות את השאלון באינטרנט.
גם אני מתעייפת מנסיעות מחוץ לעיר (נדירות לשמחתי) ובעצם מנסיעות באופן כללי ומכל שהייה במקום הומה ומציף חושים... וזה לא קשור לעייפות הפיזית שלי באותו רגע (שתכל'ס היא תמיד נוכחת🤭).
טוב, אולי זה בעצם לא קשור אלייך... אבל כתבתי את זה בכל זאת ככיוון מחשבה.
ביום שיש לי נסיעה (שאני נוהגת) יודעת שאסיים אותו בכאבי ראש ומיגרנה🤦♀️
מה שאני עושה ומאוד מקל עלי
לצאת כמה דקות קודם ולסוע בנחת
לשמוע משהו נחמד
או לדבר בטלפון עם מישהו, ממש מעביר בקלות.
וזה ממש מעייף
אולי לנסות לישון מוקדם לילה לפני?
בינעירוני כל יום
נסיעה אצלי לרוב זה תרפיה
מוזיקה ומחשבות
נסיעה במהירות סבירה שלא דורשת ריכוז גבוה
לפני נסיעה תמיד אוכלת ושותה או מצטיידת עם אוכל ושתיה
אם זו נסיעה ארוכה
עושה הפסקות
ובכל מקרה אף פעם לא ממהרת לאנשהו
ראיתי שנסיעות שלא מתוכננות טוב עם אוכל/ שתיה/ הפסקות
גורמות לכאבי ראש ועייפות
יכול לקחת שנתיים ויותר.
אל תהיי קשה עם עצמך.
תנסי לשלב כושר ותזונה נכונה, זה מאוד מאוד עוזר להחלמה.
גם ההנקה לוקחת הרבה כוחות.
את מתארת שבימים של נסיעות את אחראית עם האיסוף והפיזור.
האם אפשר לשנות את זה שלא תהיי אחראית גם וגם?
נניח אם את יכולה לצאת מוקדם לפני הפקקים, לסיים קודם ולנוח חצי שעה, או לאסוף את הילדים ולשים להם סרט חצי שעה או משהו בזמן שאת נחה
ואז לקום להמשך היום, אולי זה יעזור.
טיפקס לבןהתחילו לעלות בי הרהורים/ערעורים על מה שאני מרגישה
בעלי מביא את הילדה בבוקר והיא עוברת לידיים של המטפלת בלי להתנגד
אבל בבכי
כשאני מגיעה לקחת בדרכ הם בריכוז והמטפלת קוראת סיפור או משחק...
והיא יושבת קפואה ולא נעמדת או רצה אלי...
עד שאני מרימה אותה ואז היא "מרשה לעצמה" להניח את הראש ולחבק
ואז יש נפנופים מאוד מחויכים ונשיקות באויר למטפלת
וכשאנחנו יוצאות ואני ושאלת איך היה היא מגיבה בחיוך ואומרת כיף
וכיף לי עם...
מאז שנוחתות בבית בכי על כל שטות
עד שמתאפסת...
מין תמונה מאוד מבולבלת...
מה הייתם חושבות/ עושות??
שימושיתלא יודעת, אבל תקשיבי ללב שלך ואל תהססי להקליט (מה שמותר חוקית) לבוא באמצע היום ולדרוש להסתכל במצלמות
ובאיזה אמצעים?
לגוף של התינוק/פעוט אבל לא להשאיר נגן בעגלה
יש עמותה מטה המאבק למען הילדים, שיש להם ייעוץ והדרכות מפורטות מה לעשות
עכשיו הסתכלתי הבעיה שהם רוצים שם של המטפלת/ משפחתון בשביל לתת יעוץ
כה זה נראה
מה הבעיה בעצםז?
ומה הבעיה לומר את שם המטפלת או המעון?
שאסור להקליט אדם אלא אם אתה שותף לשיחה, ולכן מותר לשים מקליט רק על גוף הילד, שיקליט רק את השיחות שהילד שותף להן.
תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים
אם המקרה המזעזע באריאל זה גן מתחת גיל 3 כמו מעון או גם מעל גיל 3 שזה בעצם גן עירייה??
בכל אופן מזעזע ומפחיד מאוד.
רק לגבי הבכי של הילדה, כולם אצלי (5) היו חוזרים מהמעון/ מטפלת/ גן 3 ובוכים ומתפרקים במשך שעות אחרי המסגרת, נראה לי המעבר הזה מאוד קשה ומציף, לא בהכרח מעיד על התעללות חלילה.
ולמה קוראים למטפלת שלא עברה שום הכשרה "גננת"?! זה משגע אותי כל פעם מחדש.
בנתיים לא זכור לי שנתקלתי בגננת מטורפת כמו אלו, אבל מטפלות היו גם היו.
מה שמלמד שגפ מטפלת מתחת גיל 3 צריכה לעבור הכשרה, שנות לימודים, תואר/ תעודה, זה לא כל אחת שיש לה 2 ידיים ורגליים יכולה לטפל בתינוקות רכים, זה פשוט נורא.
אבל לא מסובסד תחת התמ"ת
ואאל"ט לאחת מהן וודאי היה תעודה והאחרות לא הבנתי אם היו בתהליך לקבלת תעודה או לא
שחשוב להכיר את המטפלת באופן אישי
להתרשם ממנה שהיא ראויה לתפקידה
ואם זה משהו שמתחלף ולא נגיש
זו נורה אדומה ראשונה
שמשהו עלול להתרחש
(וזו גם הסיבה שלא שמתי במעון את הקטן
אלא בחרתי מטפלת פרטית באופן אישי
בגלל ניסיון לא טוב עם מעון
ולא חלילה שהיתה התעללות
אבל היתה הזנחה מובנת מעצם התנהלות המונית של מעון)
לדעתי להקליט. לא שאני יודעת איך. ושם באריאל גם הקליטו והנחשות עשו הכל בשקט. אבל באמת שזה משהו קיצוני ברמות הזויות. לא יודעת מה אעשה עם המסגרת כשיהיה רלוונטי. נראה.
בכוונה לא קראתי כלום על זה כי אחרת אני לא אישן בלילה
הילדים התנהגו בצורה חריגה?
כי אני זוכרת שאצל כרמל מעודה אמרו שהילדים הלכו וחזרו בכיף
אוף. איזה נורא זה
לא יודעות להסביר.
רואה פה למעלה שספציפית זה לא המקרה אבל מכירה אישית מקרים כאלה.
גם אחד הילדים שלנו עבר התעללות במעון, ובדיעבד היו הרבה סימנים אבל עוד חפני שהיו הסימנים הברורים החמורים היתה לנו מן תחושה שמשהו פחות טוב קורה. לא ידענו לשים את האצבע ואמרנו לעצמנו ששום מקום לא מושלם, ונמשוך את הכמה חודשים עד סוף השנה, אבל בדיעבד, וכותבת גם לפותחת @טיפקס לבן אחד הדברים שהבנתי זה שאם ילד לא בטוב אחר הצהריים ובבית אז משהו לא טוב לו בגן.
זה לא בהכרח התעללות יכול להיות אלף דברים, אבל ילד לא פורק אחהצ שלם רק כי מישהו לקח לו את הבובה. ובמעון ישנים צהריים אז ברגיל הוא לא אמור להיות גמור מעייפות.
תשימי מקליט, תראי אם יש מענה לבכי, איך מדברים אליהם, וכו.
ילד אם היה לו סהכ טוב בבוקר צריך לשדר שטוב גם אחהצ. כיף לי זה חא אומר כלום. יכולים גם ללמד אןתם מה להגיד
דיסקליימר - לא יודעת מה בדיוק החוק היום ואני לא ממליצה לעבור על החוק בשום אופן באמת כמובן תעשי מה שצריך בגבולות החוק.
אבל בכנות בואי, את רואה איזשהי מטפלת שתובעת הורה כי הוא הקליט והמקליט היה בתיק ולא על הילד? את יכולה לדמיין שופט שמקבל את זה ולא מבין שהיה פה חשש של ההורה בתוך כאוס?
לא יודעת נשמע לי חששות רחוקים.
ושוב- יש דרך חוקית אז כבר עדיף ללכת איתה ולא להסתבך. אבל לא חושבת שהחשש מההבנה המדויקת של החוק צריך להיות מה שחוסם הורה.
תלונה והמשטרה פתחה מצלמות.
עזבי אם לא נחשפת שמרי מרחק. זוועות
לבדוק כמה זמן יש בכי עד שנענה ואיך נענה.
איך מנסות להרגיע.
איך מדברות לילדים (אני הוצאתי ממטפלת ששמעתי אומרת לילד ''חכה מה אני אעשה לך'' למרות שאני מניחה שלא עשתה כלום. נורה אדומה בעיני).
בעיקר להקשיב סביב השכבות והאכלות שאלו הזמנים הכי קשים.
לנסות לדמיין את הסיטואציה כדי להבין מה שקורה שם, קשה לפעמים להבין בהקלטה.
כמובן לכבד ולדלג על שיחות פרטיות... כן להקשיב לכל השאר.
בע''ה מקווה שתיהי מרוצה ממה שתשמעי❤️
