הוא מפרק גם את הגוש עם גולקנוף, טסלר ופורוש שהבהירו שיצביעו נגד החוק?

(מישהו באמת מאמין שההחלטות מתקבלות אצל הרב לנדאו, שכל השנים היה מוקע מדגל התורה, עד שהיו צריכים רב מעל 90?)

המלחמות הפנימיות בין דגל התורה לאגודת ישראל הן בליבת חוק הגיוס. הבעיה היא שלכל מיני יפי נפש מהסוג של סופר יש אינטרסים פוליטיים כאלה ואחרים, בגינם הגענו עד הלום.

הציונות הדתית היתה צריכה להודיע שמכוח ההסכם הקואליציוני שהיא חתומה עליו, תמיכתה מובטחת אוטומטית לכל נוסח חוק גיוס יהיה טיבו אשר יהיה.

זה לא קרה, ולכן כולם יפסידו והצה"ד תהיה בראש המפסידים.

תענה לשאלה.

אם מוצדק לפרק את הגוש על זה, שיפרקו קודם כל את המפלגה שלהן. 

אם לא, אין הצדקה לצפות מח"כים שמלווים ילדים לחזית, שהבנות שלהן כבר שלוש שנים מתזזות כי הבעל לא בבית, להיות הגויים של שבת של גולדקנוף.

תענה על שאלה:

אופיר סופר חתם על הסכם קואליציוני, ובתמורה קיבל את תיק הקליטה, ואם לא היה חותם- היה צועק על אחמד טיבי מספסלי האופוזיציה.

זהו.

איש נקלה, בזוי, וגנב דעת כמו אדונו. 

זה יגמר לא טוב.

יש כאן תמונה מלאה, רחבה, ששני הצדגים מנסים להתעלם מחלק ממנה.

יש כאן שתי זוויות, וכל צד פוליטי בוחר (בצדק) לשרת את הזווית שלו.

מהכיוון החרדי:

ברור לי ולכולם, שבנט והליצנים שלו מושכים בחוטים, והם כנראה יוכלו להעביר חוק גיוס סבבה כי כשזה "אנשים אחרים" בגצ והיומשית והתקשורת וכולם שותקים והכל טוב. וכן, גם הקפלניסטים עם הדרגות (שהם השיגו על חשבון מוסרי נפש עם כיפות), פתאום כולם יהיו ממש בעד לימוד תוירע. - זה כמובן בהנחה (מאוד סבירה) שכלל המפלגות החרדיות יהיו לשון מאזניים בבחירות הבאות (כמו בכל בחירות).

השאלה היא אם זה הגיוני מהכיוון החרדי, לנטוש את הגוש ולהעביר לשמאל ואז לרקוד משמחה כשמפנים יישובים ועושים צרות למתנחלים ופיגועים לכולם (אחרי הכל, בני ברק חסינה מטילים כמו שאמר מי שאמר...). אני חושב שהם יהיו ממש טיפשים אם הם ינהגו ככה, אבל אני גם חושב שבראש שלהם זה מהלך הגיוני ומבריק. ואפרט:

לדעתי הם יהיו טיפשים, כי ברגע שהם יבהירו שניתן לסחור אותם בכסף, גם המניה שלהם תהיה זולה יותר ולטווח הארוך הם לא יגישו הרבה בזכות זה. וגם בגלל שבסופו של דבר יש גוש חרדי לא קטן שלא ימשיך לתמוך בהם, יש הרבה ימניים וממורמרים ומודרניים תןמכי גיוס ועוד ועוד - ברגע שתהיה תפנית הם יפסידו הרבה מאוד כוח (ואל תשכחו שכמו שיהדות התורה ושס פונות לבוחר החרדי, מפלגות נוספות גם יכולות לפנות אליו).

למה לדעתם הם גאוניים, כי הם באמת נמצאים בפלונטר שאין איך לצאת ממנו. וגם כי הם באמת חושבים שכיף וחשוב להשפיל את הציונות הדתית. הפוליטיקאים החרדיים ממש שמחים ומחכים לזה, אולי בגלל שנאה אבל בעיקר בגלל פחד מהקשר עם החרדלים, שתכלס הרבה יותר מעניינים ומוצלחים מהם.

מהכיוון הציוני-דתי:

עם כל הכבוד, גם לילד קטן או לא שפוי שעושה טרור, בסוף צריך לשים גבולות. הציבור נאנק, השטח בוער, משפחות קורסות כדי שישדרו בערב את "שבבניקים", שמראה במוחש מה חרדיים רבים עושים בזמן הזה (בעצם גם הם רואים שבבניקים). נכון שיש לומדי תורה, אבל לא בטוח שסה שונה בהרבה באחוזים ובאיכות מתוך החרדלים.

בסופו של דבר, יש כאן אפשרות להיות קצת חכם ומאוד מאוד לא צודק, ומובן שעל הגבול הזה יש וויכוח מסוים בתןך הציונות הדתית. על זה יושב הוויכוח, ולדעתי זה לגיטימי שתהיינה דעות ופעולות שונות.

בשולי הדברים, אני חושב שהחרדים מתנהגים בצורה הכי מחפירה ומטונפת שאפשר. הרי כולם יודעים שהבעיה היא לא הכנסת את אנשי הפרוגרס ובעיקר בגצ והיועמשית. והם שבקושי נקפו אצבע ברפורמה המשפטית, ובתחילת המלחמה עשו כל שטות אפשרית עם הנאומים של הרבנים שלהם, עכשיו מגיעים לנשוך את המקל שתכלס כל הזמן ניסה להגן עליהם.

אני מניח שלצד הרבה מאוד תרחישים, יש תרחיש חשוב מאוד - שהם ייתפסו ככפויי טובה ואופורטוניסטים, וככה יתייחסו אליהם מכל הזוויות הפוליטיות

מסכים עם כל מילה

ואני באמת חושב שאם היינו רואים מתחילת המלחמה את הציבור החרדי משנה כיוון, מעודד מיוזמתו ובתמיכה גלויה של המנהיגות הרבנית והפוליטית יוזמות לגיוס אלפי הבטלנים, שבמקרה הטוב עובדים בלבן (אם יש להם פטור) או בשחור (אם אין, או סתם כי למה...) ובמקרה המצוי יושבים על כל מיני ברזלים, למסגרות מותאמום לחרדים -

הציבור הרחב היה מסוגל לקבל שהאלפים שבאמת לומדים - ממשיכים לקבל דחיה.

ולהבהיר: אני באמת חושב שלמי שבאמת שוקד על תלמודו יומם ולילה, מפסיק רק לצורך אמיתי שלא יכול להיעשות על ידי אחרים - ראוי שהמדינה תאפשר לדחות גיוס, כל עוד שהוא שוקד על תלמודו וזכות למדינה לאפשר זאת. את החשבון ההלכתי, האם הוא מחוייב להתגייס למלחמת מצווה - נשאיר בינו לבין רבותיו.

המציאות בה כשהעם נלחם על חייו, הציבור החרדי מנותק לחלוטין ועצרות תפילה שפורסמו בריכוזים החרדיים בימים בהם היו מעל מאה חטופים וכל יום שלושה 'הותר לפירסום', עסקו 'במצב הקשה בגלל גזירת הגיוס' היא מציאות שהציבור לא מסוגל לסבול.

בתחילת המלחמה אני חושב שהציבור החרדי היה בין פסיביות להירתמות. גם לא ממש הבינו מה הסדר גודל ובמה מדובר. בהמשך התחילו הרבה מאוד לטנף על החרדים ובאופן די טבעי הם נכנסו למגננה.

יש מצב שכל זה היה נראה אחרת, לו רק היו פחןת מטנפים ויותר מנסים ליצור שת"פים שונים ומשונים. אבל צריך תמיד לזכור שהחרדים שאינם מתגייסים הם הקלף הכי טוב של לפיד (ביום שהם יתגייסו, לא יהיה ללפיד המון מה להציע, בפרט לאור הרזומה המפואר שלו בצהל), אז מי שהכי ידאג כל הזמן שזה לא יקרה - הם תכלס לפיד והקפלניסטים...

עברו שלוש וחצי שנים מאז חתימת ההסכם הקואליציוני. הצה"ד קיבלה את כל דרישותיה, מתוכם עשו הבטלנים עשרה אחוז, אבל לא שייך לכאן. 

גם בן גביר קיבל מה שרצה, ואילו החרדים שבסך הכל רצו חוק גיוס- קיבלו אצבע בעין...

אם מירי פרנקל ויולי אדלשטיין הסרוגים לא היתה תוקעים את החוק לפני שנתיים, במרחק ששה חודשים מהבחירות, נתניהו לא היה מתחיל להשלים עם אובדן השלטון.

אם היה מקשיב לחרדים ולא לסמוטריץ', את הבחירות הקרובות הוא היה לוקח בהליכה.

אלא בגצ שמוציא את הנשמה, ולא מאתמול.

אגב, חוק טל שחוקק בימי ברק, הפך בימי ביבי לחוק פויה ופיכסה. מה הסיבה לדעתך?

עד כמה שזכור לי ההתנתקות ממש לא עבגה חלק מבחינה ציבורית.

ואף אחד לא ביקש ממך להתקרבן!

….הסכמי אברהם, הרצון האובססיבי לשלום עם סעודיה. כולם ערבים מוסלמים שונאי יהודים שמסוגלים להתהפך ברגע.

ועל זה כמובן נסלח לימין שלא לדבר על ויתור על שטחים כמובן.

גפני רוצה להתנתק מגולדקנוף מסיבות שלא קשורות לקואליציה, אבל כפוליטיקאי ממולח הוא יתלה בהפרת ההסכם הקואליציוני, וההסכם אכן הופר, ואין חולק.

סמוטריץ' מיתן את התקפותיו על החרדים, לא לפני שווידא שחברו סופר נכנס בנעליו השמאליות.

כך או כך, לחרדים אין מה להפסיד מפירוק הגוש. הדף הריק בצד השמאלי עדיין מחכה להם, ויש מצב שהפעם יקבלו קלסר...

שכר שיחה/ שתיקה נאה מגיע לבן גביר וחבריו שמתנהלים למופת בסוגיית הגיוס. שמעתי את צביקה פוגל שאינו חשוד בפנטיות, שפתיים ישק. האמת, גם לסופר אין מה להפסיד. איך שלא יהיה את הכנסת הבאה הוא בכל מקרה יראה מהיציע. אשר לסמוטריץ', הוא משחק באש.

בוא, על המפלגות החרדיות אתה מדבר?

אלו מקדשים שם שמים בעיניך?

זו תורה?

זו בעיקר עסקנות, שחיתות ועושק

אבל בראש ובראשונה עסקנות מחליאה

אפילו לא מדברת על המהלך הספציפי הנוכחי. מדברת בכללי. 

כמו פארוש וגם פורוש,

בארא פארק וגם בורו פארק

שבציבור החרדי יש גם איזה רב בשם הרב דוב לנדא (רב חסידי מירושלים, לא מאוד מוכר, עוסק בעיקר במתן הכשרים מטעם בדצים שונים או מטעם עצמו).

אולי לכן היה חשוב לו ההבדל בין הכתיבות.

אבל כאן מדובר בשני אנשים עם אותו שם בדיוק, אז כדי להבדיל ביניהם כותבים את אחד השמות אחרת (ואולי זה גם סוג של מיתוג ויוקרה מהסוג שרק חרדים מבינים).

אגב גם אצל הדתלים יש שני הרב ישראל אריאל, וכל פעם יוצרים איזה כינוי או תואר שנועד להבדיל ביניהם.

אבל השם הפרטי שונה.

יכול להיות שהמיתוג "לנדו/לנדוי" התחיל כבר מימי המריבות עם רבני משפ' לנדא.

מה שבאמת חשוב, זה שמסתכלים על קהילה ככ ענייה ומסורה לכל מיני ערכים מקודשים, ורואים קהילה שכל הזמן עסוקה במריבות על מיתוג ורושם...

הרב לנדא זה של הכשרות, הרב של בני ברק.

הרב לנדו זה "שר התורה" החדש אצל הליטאים.

הרב לנדא זה הרב חיים יצחק לנדא.

הרב לנדו זה הרב דוב לנדו.

שמתואמים עליו. עובדה, את הצעת החוק לפיזור הכנסת, הגישו (כדי לשלוט על התהליך) כל ראשי סיעות הקואליציה, ביחד...

באמת, עם כל הכבוד לנאיביות של ביסמוט ומגל, כל מי שעיניו בראשו יודע שלא היתה אפשרות להעביר חוק גיוס בכנסת הזאת.

אולי בשנה הראשונה היה אפשר, אבל אז גפני עוד חיכה לזה שהגויים של שבת יעבירו בשבילו חוק, שהוא יצביע נגדו ויצעק כמה הוא שמד. כך בדיוק הוא עשה בסיבוב הקודם, הסתכל היטב שיש רוב בעד - ואז הצביע נגד...

כנראה היום הוא מצטער על זה.

מרגע שפרצה המלחמה - לא היתה אפשרות כזאת. אתה יכול לזרוק בוץ על אופיר סופר כמה שאתה רוצה, אבל אתה יודע טוב מאוד, שהמקסימום שהליכוד יכל לתת, כשהציבור שלו נאנק תחת נטל המילואים, הוא הרבה פחות מהמינימום שהחרדים היו מוכנים לקבל. אפילו את ההצעה של ביסמוט, שהיא סופר הליכה לכיוון החרדים ומעוררת זעם עצום בציבור המשרת, עד לרגע זה אף אחד מהח"כים החרדים לא הודיע שיתמוך בה ככתבה וכלשונה. שלא לדבר על ההצעה של אדלשטיין, ששומו שמיים, כללה מנגנון לוודא שמי שרשום בישיבה, אכן נמצא בה ולא נופש בבריכה מעורבת בתילאנד...

במציאות הזאת, שחוק גיוס לא יהיה, ההצגה הנוכחית טובה ל(כמעט )כולם. הבחירות ממילא בעוד פחות מחצי שנה, יש מעט מאוד להפסיד מהקדמתן.

ג' מרוויחה נקודות לקראת הבחירות, מול 'העדה' שתמיד לוחצת לא להצביע ומול הפלג הירושלמי, שסביב משבר הגיוס התקרב ל'עדה' - בזה שהם מציגים את עצמם כלוחמים למען בחורי הישיבות.

הליכוד/הצה"ד - מרוויחים את המתלבטים בינהם לבין בנט/ליברמן/גנץ/טרופר ושות' - שהקמפיין העיקרי שלהם הוא בשם 'המשרתים', אז הנה - לא נכנענו לחרדים.

היחידים שמסובכים כאן הם ש"ס ולכן הם ממלאים פיהם מים כרגע.

מצד אחד, רוב מצביעיהם הם ציבור פריפריה, ימני, אוהב את נתניהו וכו' - הקמפיין המוצלח של הפעם הקודמת 'נתניהו צריך אריה חזק' עבד בדיוק על הנקודה הזאת, תוך שדר שהצבעה לש"ס, היא כביכול 'הצבעה בשני פתקים' גם לנתניהו וגם לדרעי שידאג לכם. מול הציבור הזה, משבר עם נתניהו רק יוריד מצביעים ובכלל, הציבור הזה לא יאהב בריקאדות בעניין הגיוס.

מצד שני, יש להם את המנדטים של 'בני התורה', שחלקם תמיד תחת הלחץ של פורת יוסף (גאולה) שלא מצביעים בכלל וחלקם שכן מצביעים, תמיד מתלבטים אם 'בן תורה' אמיתי מצביע דגל ('מרביצי', הרב עדס וכו') - מולם הם לא יכולים להחשב פחות חרדים ולוחמניים מכפני.

הכוונה היא שהם צריכים לעבור את הבעיה הבירוקרטית הזו ששמה בחירות, ואחר כך הם מיד יתגוששו כמשפטם.

תכלס אין לאף אחד מה להרוויח או להפסיד במצב הקיים. הכנסת זה ממשלת בובות של אוכלי חינם (מכל הצדדים); את סדר היום קובעים היועמשית בשיתוף עם התנועה המגונה לאיכות השלטון, ואת ההחלטות מקבל בגצ.

המהלך הזה, של חידוד פערים מוסיף מצביעים לכל המפלגות, ביום שאחרי הבחירות, גפני פתאום יגלה, אחרי מו"מ עיקש וכשהוא מתעקש ש'אינו חלק מהגוש', שמהימין הוא מקבל הרבה יותר מאשר מאלו שרוצים להכניס אותו למריצות.

בלי צבא שמגן, ההתיישבות לא תצליח להגן על עצמה

הפוך יכול לקרות, הצבא יכול לתפוס שטח ולהגן עליו בלי התיישבות

שאלתי ג'מיני AI:

בצפון השומרון הייתה התנתקות, באחרונה היא בוטלה. עד לביטולה של ההתנתקות איך זה היה מבחינת אירגוני טרור והמאבק בהם בצפון השומרון בהשוואה לשאר שטחי יו"ש?

וזה מה שהוא ענה:

מבחינת התפתחות התשתיות של ארגוני הטרור ואופן המאבק בהם, צפון השומרון (גזרת ג'נין וטולכרם) הפך במהלך השנים שלאחר התנתקות 2005 לאחד האזורים המורכבים והמתוחים ביותר ביהודה ושומרון, והציג מאפיינים שונים מחלקים אחרים באזור (כמו יהודה או דרום השומרון).

1. התחזקות ארגוני הטרור והקמת "גדודי הטרור"

* ואקום אזרחי וביטחוני: הפינוי של ארבעת היישובים (חומש, שא-נור, גנים וכדים) ויציאת הנוכחות האזרחית הישראלית מהאזור יצרו רצף טריטוריאלי פלסטיני נרחב. אף שצה"ל והשב"כ שמרו על חופש פעולה מבצעי ולא נסוגו מבחינה צבאית כפי שקרה ברצועת עזה, היעדר התיישבות וצירי תנועה אזרחיים ישראליים יומיים צמצם את הנוכחות הקבועה של כוחות אבטחה בשטח.

* התבססות תשתיות מקומיות: בגזרה זו, בפרט במחנה הפליטים ג'נין ובטולכרם, קמו להתארגנויות טרור מקומיות ("גדודי ג'נין", גדודי חללי אל-אקצא וג'יהאד איסלאמי) יכולות עצמאיות גבוהות יותר בהשוואה לאזורים כמו חברון או גוש עציון. הארגונים הצליחו לגייס פעילים רבים, לאגור אמצעי לחימה, לייצר מטעני חבלה רבי-עוצמה ולהקים מערכי תצפית.

2. אופי הלחימה והמאבק בטרור

* מעוזי לחימה ומטענים: בשונה מאזורים אחרים ביו"ש שבהם הטרור התבטא בעיקר בפיגועי יחידים (דקירה, דריסה) או חוליות ירי נקודתיות על צירים, בצפון השומרון התפתחה דפוס לחימה מורכב המזכיר לעיתים לחימה בשטח בנוי מאתגר. צה"ל נתקל בשימוש נרחב במטעני גחון שהוטמנו מתחת לכבישים, ירי מסיבי לעבר כוחות נכנסים ושימוש בבתים ממולכדים.

* ניסיונות ייצור רקטי: צפון השומרון היה האזור היחיד ביהודה ושומרון שבו נרשמו ניסיונות חוזרים ונשנים (בעיקר בשנים 2023–2024) לייצר ולשגר רקטות פרימיטיביות לעבר יישובים ישראליים בגלבוע ובאזור התעשייה שח"ק.

3. משוואת חופש הפעולה המבצעי

* הסלמה באמצעים הצבאיים: ככל שגברה התנגדות החמושים בכניסות לכפרים ולמחנות הפליטים בצפון השומרון, נדרש צה"ל להפעיל אמצעים שלא היו בשימוש יומי בשאר שטחי יהודה ושומרון. זה כלל שימוש נרחב בדחפורי D9 לפתיחת צירים וממולכדים, סיכולים ממוקדים מהאוויר באמצעות כטב"מים ומסוקי קרב, ומבצעים חטיבתיים ממושכים הנמשכים מספר ימים (כדוגמת מבצע "בית וגן" ב-2023 ומבצעים נרחבים לאחר מכן).

* היחלשות הרשות הפלסטינית: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית איבדו כמעט לחלוטין את אחיזתם באזור ג'נין וטולכרם בהשוואה לערים כמו שכם, רמאללה או חברון, מה שהותיר חלל שנכנסו אליו חמאס והג'יהאד האיסלאמי במימון איראני.

השוואה לשאר שטחי יהודה ושומרון

| מאפיין | צפון השומרון (עד ביטול החוק) | שאר שטחי יהודה ושומרון |

|---|---|---|

| רצף טריטוריאלי פלסטיני | נרחב מאוד, ללא נקודות התיישבות ישראלית במרחב ג'נין. | מקוטע, משולב בנוכחות אזרחית וצירי תנועה ישראליים יומיים. |

| דפוס איום מרכזי | מטעני חבלה כבדים, ירי מאורגן, ניסיונות רקטיים. | פיגועי ירי בצירים, פיגועי דקירה/דריסה וחוליות מקומיות. |

| משמעת ומשלח של הרש"פ | אובדן שליטה קמעונאי של מנגנוני הביטחון. | שליטה יחסית גבוהה יותר של מנגנוני הרשות. |

| שימוש באמצעים אוויריים וצמ"ה | תדיר ויומיומי במבצעים מיוחדים. | ממוקד ונדיר יחסית, בהתאם לאירועים נקודתיים. |

לאחר ביטול צו איסור השהייה והסרת מגבלות ההתנתקות בצפון השומרון, החל צה"ל בשינוי התפיסה המבצעית במרחב במטרה להדק את האחיזה הביטחונית ולסכל את תשתיות הטרור שהתבססו באזור לאורך השנים.

ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון

הסרטון מציג את הדיווח על ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון על ידי אלוף פיקוד המרכז, המהווה את השלב המבצעי הסופי בביטול חוק ההתנתקות באזור.

עד לביטול ההתנתקות בצפון השומרון (תיקון החוק ב-2023 ויישומו המלא ב-2024–2026) האזור הזה היה שונה משאר יהודה ושומרון בעיקר בגלל הוואקום שנוצר בנקודות הספציפיות שפונו, לא בגלל נסיגה מלאה כמו בעזה.

ב-2005 פונו ארבעת היישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים, וכן בסיסים צבאיים (בהם מחנה סנור/גבע, שפונה סופית ב-2006). החוק אסר על שהיית ישראלים אזרחים באזורים האלה. צה"ל לא יצא מכל צפון השומרון – הוא המשיך לפעול בכל יו"ש, כולל פשיטות לשטחי A כמו ג'נין – אבל בנקודות שפונו לא הייתה נוכחות אזרחית יהודית קבועה ולא היו בסיסים קבועים כמו קודם. ניסיון להקים מחדש את מחנה סנור ב-2006 נחסם מסיבות משפטיות כי זה סתר את החלטת ההתנתקות.

מה קרה בפועל מבחינת טרור

ג'נין והסביבה (מחנה הפליטים, טולכרם והמשולש שכם–ג'נין–טולכרם) הפכו למוקד הטרור הבולט ביותר ביו"ש בשנים שלאחר מכן, במיוחד משנות ה-2010 המאוחרות ועד אחרי 7 באוקטובר.

הג'יהאד האסלאמי ("גדוד ג'נין"), חמאס וקבוצות מקומיות בנו שם תשתיות מאורגנות יותר: חמושים שפועלים בגלוי, ייצור מטענים ומטעני צד, ניסיונות רקטות, ושיתופי פעולה בין ארגונים. הרשות הפלסטינית איבדה שליטה מעשית באזורים האלה.

ג'נין הוגדרה לא פעם כ"מייצאת הטרור מספר אחת" – עשרות פיגועי ירי שיצאו מהמרחב, ומחבלים שיצאו משם לפיגועים בתוך ישראל (בני ברק, תל אביב, אלעד ועוד). גם ישיבת חומש, שפעלה באופן לא רשמי במקום שפונה, הייתה יעד לפיגועים (למשל רצח יהודה דימנטמן ב-2021).

אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ ערב ההתנתקות, התריע מראש שנסיגה מצפון השומרון עלולה להפוך את האזור ל"עזה" מבחינת טרור. מקורות ביטחוניים ופרשנים תיארו את האזור כ"ארץ הג'יהאד" או "חור שחור" יחסית.

חשוב לציין שג'נין הייתה מוקד טרור גם לפני 2005 (פיגוע מלון פארק בנתניה ב-2002 יצא משם). ההתנתקות לא יצרה את הבעיה מאפס, אבל הוואקום בנקודות שפונו הקל על התבססות תשתיות ועל חופש תנועה יחסי לחמושים באזור ספציפי שקרוב לקו התפר ולערים ישראליות (עפולה, חדרה, נתניה).

השוואה לשאר יו"ש

בשאר יהודה ושומרון (שכם, חברון, רמאללה, גוש עציון וכו') גם היה טרור משמעותי – שכם היא מוקד מרכזי נוסף – אבל בצפון השומרון בלט יותר חופש הפעולה של החמושים ופחות נוכחות ישראלית קבועה "על הקרקע" באותן גבעות שפונו.

באזורים עם התיישבות יהודית צפופה יותר יש בדרך כלל:

יותר מוצבים וכוחות קבועים סביב היישובים והכבישים.

יותר מודיעין מתושבים וחיכוך יומיומי שמחייב נוכחות.

פחות "שטח מת" שבו ארגונים יכולים להתארגן בגלוי יחסית.

המאבק עצמו נמשך בכל יו"ש באותם כלים: פשיטות, מעצרים, הריסת בתי מחבלים וסיכולים. ההבדל היה שצפון השומרון דרש מבצעים גדולים וממושכים יותר (כמו "בית וגן" ב-2023 ומבצעים מאוחרים יותר) כי התשתיות שם התבססו חזק יותר. אחרי 7 באוקטובר החשש מ"אוקטובר 7 מצפון" או "מיני-עזה" באזור הזה גבר בגלל הקרבה הגיאוגרפית.

בקצרה: עד הביטול האזור לא היה "מנותק" כמו עזה, אבל הנקודות שפונו יצרו חלל שארגוני הטרור ניצלו, והפכו את צפון השומרון למוקד הבעייתי ביותר ביו"ש בשנים האחרונות שלפני החזרה. הביטול והחזרת יישובים ובסיסים נועדו בין היתר לסגור את החלל הזה.

רוב הטרור שהוא מדבר עליו זה לפני ההתנתקות

ואופן אבסורדי ההתנתקות הורידה את הטרור בג'נין.

אחרי ההתנתקות,

שכם וחברון היו הרבה יותר בעיתיות מאשר ג'נין

"מודל ג'נין" עם התיאטרון של של זביידי וכו'

וגם, שחזר הטרור לג'נין, כמות הצבא שהוקצה לטובת המקום היה קטן משמעותית מאשר מה שהיה קיים סביב ערים אחרות

יחד עם החברים שלו בבג"ץ

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

זו או אחרת את שר הביטחון.

אתה יודע מה?

ההצעה שלך תלמד קצת יותר את ההבנה של הפוליטיקאים בתפיסות הציבור, בוא נראה, אם הליכוד יגיד שהם רוצים שכץ ימשיך כשר ביטחון, כנראה הם חושבים שהציבור תומך בהתנהלות הביטחונית.

אם הם לא יגידו מילה על היכן שר הביטחון יהיה, כנראה שהם חושבים שהציבור נגד ההתנהלות כעת.

אם הם יגידו באופן כללי שהם רוצים את השר אצלם, אז פחות וודאי אבל נוטה להבנה של תמיכה.

אבל אם המועמדות האחרות לקואליציה ידרשו את כל העולם ואשתו, כמו בסיבוב הקודם, הוא יאלץ למסור את המשרד הזה לאיזנקוט כדי להקים ממשלה, לא ממשלת חלומות, ולא ימין מלא.

לא ראיתי אפילו אמירה כזו הפעם

בדגש על בן גביר, הוא חבר לטלי גוטליב כדי ליצור מכפיל כח, אבל הציבור לא קונה, ואפילו בורח ממנו. בסקר עדכני הוא עומד על 6 מנדטים, וזה אומר שהיא מבריחה 2 מנדטים לפחות.

אם בן גביר חפץ חיים פוליטיים הוא צריך לחזור להיות שחקן קבוצתי בתוך גוש הימין, אחרת הוא ימחק.

אבל לא ראיתי הבטחה כשלעצמה

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

בס"ד

איתמר הבין שנתניהו בדרך להקים ממשלה עם אייזנקוט. הוא שומע את התדרוכים, ולא מאמין להכחשות. לכן הוא בא ומתחיל להכין את הקרקע לרגע שהתניהו יזרוק אותו.

אם זה יקרה, בכנסת הבאה הוא יהיה אופוזיציה לוחמנית לממשלת אייזנקוט-נתניהו, והתוכניות אותן הוא הציג אתמול יהיו הבסיס לכל זה.

גם הוא יכול, למעשה כל אחד יכול. לכן הוא מכין את המשבר הפוליטי הראשון עוד לפני הבחירות. זה האירוע.

לגבי ממשלה עם איזנקוט, לפי כל הסקרים הם מביאים במצטבר, 50 מנדטים פלוס מינוס, ומשכך, הם זקוקים לעוד 11 מנדטים לפחות כדי להקים ממשלה, וזה לא ריאלי.

לגבי אופוזיציה בכנסת, היא טובה בקריאות ביניים. הרפורמה המשפטית נבלמה בגלל הפגנות רחוב, ומיליארדים שנשפכו על זה בכל מקום.

בכל הכבוד לבן גביר, מיליארדים אין לו.

נראה בעיני שבמקום להערך לממשלת חלומות ימנית, ללא קלקולים, הוא נערך להטריל את הכנסת הבאה. אין לי אלא לאחל לו הצלחה.

נראה שבן גביר מכוון לנהל את ענייני המדינה, והיריב שלו הוא נתניהו, ולא השמאל.

יריבים נוספים שלו הם כל שותפיו הקואליציניים בממשלה היוצאת: דרעי, סמוטריץ', גולדקנופף, וגפני.

אף אחד מהם לא יצטער אם את הכנסת הבאה הוא יטריל מספסלי האופוזיציה.

אם היה רוצה, היה פועל לעשות את זה

אחרי 7/10 היתה לו הזדמנות פז

גב של רוב העם (גם השמאל תמך בלהעיף את העזתים מכאן)

לגיטמציה בין לאומית

אבל הוא בחר במלחמה אבודה מראש (לך תוציא חמאסניקים מתוך אוכלוסיה. מחט בערימת שחת)

בשביל לרצות את ה"ימין על מלא"

והם התרצו (טעות גדולה שלהם)

מערכות חינוך מעולות, ליד שירותי תרבות, רפואה ברמה גבוהה.

זו הסיבה לצפיפות המטורפת באזור המרכז - והסיבה המרכזית מדוע הפריפריה לא מושכת אליה מספיק אנשים ומשפחות.

כי בדרום אין את האפשרויות הרבות שיש במרכז.

אפילו אנשי צבא הקבע של יחידות המודיעין והתקשוב, שהבסיסים שלהם במרכז, לא מוכנים לעבור לדרום. ופינוי הבסיסים מתעכב מזה שנים.

ביטוח לאומי הוא ענף של המדינה. והוא בעיקרו חברת ביטוח לנושאים שאף חברת ביטוח פרטית שפועלת על בסיס עסקי, למקסם רווחים, לא היתה מבטחת. נכים, סיעודיים, מובטלים …

חלקו ממומן ממיסים ישירים וחלקו האחר ממומן ע"י המדינה, מחלק קצבאות מכספים של המדינה, מכובה ומבוטח אקטוארית מול תקציב המדינה.

המדינה מזרימה לביטוח הלאומי מימון גמלאות לא-ביטוחיות: קצבאות שהמדינה החליטה להעניק לפי מדיניות סוציאלית, כגון השלמת הכנסה, קצבת ניידות, קצבאות מזונות וקצבאות ילדים.

כאשר הממשלה מחליטה להקל על מעסיקים או עובדים ולהפחית את שיעורי דמי הביטוח, היא משפה את הביטוח הלאומי על אובדן ההכנסה הזה.

להפוך את הביטוח הלאומי לחברת ביטוח פרטית - משמעותו שרבים מאוד מהזקוקים לביטוח, הנכים, הסיעודיים, כל מי שלא יכול לממן את עצמו, לחברת הביטוח הפרטית לא יהיה משתלם לבטח אותו.

הסיפא, הכשרה מקצועית - זו באמת רפורמה שמאוד נחוצה. לפתוח מחדש את בתי הספר המקצועיים שהיו בישראל עד שנות ה-80 של המאה הקודמת.

שהפיצול בין מס הכנסה לביטוח לאומי לא הגיוני

את הביטוח הלאומי.

לא לייעל ולאחד את המנגנונים עם מס הכנסה.

ישראל באמת בין המדינות היחידות בעולם עם הפיצול.

לא שזה פסול. יש הגיון רב להשאיר אותו.

ולעומת הבעיות הקשות בעבר בגלל הפיצול, כיום שהכל ממוחשב ונגיש דרך האינטרנט- הרבה הרבה יותר פשוט להתנהל ולקבל את השירות.

אגב, ישראל גם בין הבודדות בעולם, במבנה שירותי הבריאות - קופות חולים.

וזה מודל מצויין.

לא כל דבר במערכת הציבורית בישראל הוא מודל גרוע….

המודל אומץ מגרמניה, ע"י העולים מגרמניה שעלו לכאן לפני השואה בעקבות עליית הנאצים.

מעניין שהמודל הזה קיים במדינות בודדות בעולם - גרמניה, הולנד, בלגיה, שוויץ, אוסטריה וצ'כיה.

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית

תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?

חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.

ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.

שועלים מחבלים בכרם המולדת: חובת השעה

השבר של השביעי באוקטובר מעניק משמעות מצמררת למילים: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים... מְחַבְּלִים כְּרָמִים". האסון הלאומי הוא תולדה של שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לכרסום הרסני מבפנים:

• ערעור הלכידות: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" עודד סרבנות, פגע בחוסן המנטלי והקרין חולשה החוצה. כדברי חז"ל על עקבות משיחא – "הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת".

• עלילות האנרכיסטים: תאים קיצוניים מפיצים עלילות כזב המאשימות את לוחמי צה"ל בהרג אזרחים, ובכך משרתים ישירות את תעמולת האויב.

• ניצול הפירוד: חמאס זיהה במדויק את נקודת השבר הפנימית והלם בעוצמה, כמימוש האזהרה: "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ".

•  הניצחון מחייב את הרחקת השועלים מבית.

הקביעה המקראית "מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" מבהירה כי הסכנה הגדולה ביותר צומחת מתוכנו. כדי לקום מהחורבן, חובה עלינו להוקיע, לנטרל ולהיפטר לחלוטין מכוחות הפירוד וההרס העצמי. רק ניקוי יסודי של כרם המולדת מאותם שועלים, לצד אמונת ברזל, ימוטט את אויבינו מבחוץ ויוביל לגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.

יכולים לנשום לרווחה...

והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...

ע"מ לייצר ביטחון אזורי?

כדי שנדע במה מדובר.

ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.

אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.

אחרי החיסולים המהדהדים בצמרת שלהם.

ולכן הם מפחדים לתקוף אותנו ולא מטילים מצור ימי על ספינות שנוסעות לישראל.

כך שנראה לי שטות להתערב בסכסוך פנים ערבי רחוק אלפי קילומטרים ממנו.

אם יש מידע ביטחוני לא ידוע על סיכונים סיכויים וכו' כמובן יש לשקול בהתאם

אנחנו צריכים את איראן קיימת.

יבקשו טובה. ואחרי זה יהיו כפויי טובה. אין להם שום בעיה עם זה.