זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)

בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

קודם כל הם לא ביקשו. אנחנו הצענו. זה כנראה ענין של נורמות ומנטליות. זה מה שאנחנו קיבלנו וזה מה שאנחנו מתאמצים לתת( רק שלהורים שלנו היו הרבה פחות ילדים אבל קיבלנו הרבה יותר).זה גם לא נכון שמפרנסים אותם עד גיל 25. רק עוזרים מעט. הבנות הנשואות שלי מפרנסות את עצמן והן התחתנו בגיל 20. עזרה  מועטה בדירה  זה רק לתת משהו מינימלי שיהיה להם מאיפה להתחיל.הבת שעזרנו לה לקחה משכנתא גדולה שאני מקוה שתעמוד בה. ( אפילו שקנתה בפריפריה). בלי העזרה שלנו כנראה היה לוקח לה עוד כמה שהים לקנות . ולממן ישיבות וחתונות לא מממן להם חיים. זוג צעיר צריך לפרנס בית, את זה הם עושים לבד תוך כדי הלימודים / צבא/ ישיבה ובאמת הם גיבורי על. המימון של הלימודים זה עזרה קטנה בתוך זה.  וכם בחור בישיבה גבוהה או בת במדרשה עובדים תוך כדי  או בחופשים ומממנים להם את כל שאר החיים שלהם. את ממש לא חיבת כלום תחליטי מה באפשרויות שלך. לנו חשוב להתאמץ על זה, כנראה כי זה מה שאנחנו קיבלנו , ואני רוצה לתת להם התחלה טובה יותר לחים. אפילו מרגישה שאנחנו לא נותנים מספיק. הלוואי שהיה לי לתת יותר לדירה , גם ככה קשה להיות זוג צעיר שלומד ועובד ומגדל ילדים. והילדים שלי חיים בפשטות , ממש לא מנצלים אותנו. ולגבי לפרנס,אותם עד מווצ, מאחלת לנו חיים ארוכים.... אבל מה היעוד של הכסף מבחינתך? מבחינתי היעוד שלו לאפשר חיים נוחים לי ולילדים שלי. ובעזרת ה גם בגיל 80 אם יהיה לי מה לתת אתן להם גם כדי לשפר את תנאי חייהם. אין לי מה לעשות עם הכסף בעולם הבא...

הייתי קונה דירה לכל ילד ...

אבל המצב שבו ילד רוצה עוד כמה שנים בישיבה ואבא מבוגר ייקח עוד עבודה , נשמע לי קצת לא בסדר.

בגיל שמונים אם ההורים עצמאיים, זו כבר מתנה.

אני בכלל בכלל לא נמצאת בתוך המושגגים האלה. גם אנחנו קיבלנו את הדברים האלה מההורים( חוץ מהמדרשה ששילמתי לבד כי אבא שלמ לא הבין למה בת צריכה מדרשה, ישיבות לאחים שלי הוא שילם). ואף פעם לא ניצלנו אותם. אמרנו תודה יפה וזהו. ועבדנו קשה בשביל כל השאר. באמת שבמציאות הכלכלית של זוגות צעירים שמחתנים בתחילת שנות ה 20 ומחזיקים לימודים/ עבודה/ צבא/ בנית זוגיות וילדים קטנים זה טיפה בים. אין פה שמץ של ניצול. הם עובדים קשה ובכלל לא מתפנקים. והזמן של הלימוד לפנינ/ אחרי צבא הוא מה שנותן את הבנין הרוחני העמוק לחיים. גם אצלנו אף אחד מהאחים שלי או של בעלי לא ניצל. כולם עובדים , מתפרנסים, לוקחים אחריות על המשפחות שלהם , וגם לדור הבא, ברור לנו שאנחנו רוצים לתת כמו שקיבלנו. . וגם בשלב של הלימוד כשהם רווקים הם ממנים לעצמם את רוב הצרכים שלהם. 

דבר שני , אם אנחנו משלמים לראשון אז גם שביעי ירצה. וצריך לחסוך גם לזקנה כדי לא ליפול על ילדים . ובשלב שקטנים שלי יסיימו בית ספר , אני אהיה בסוף שנות חמישי ובעלי יעבור גיל שישים.

כך שלא הגיוני להוציא עכשיו הכל על גדולים.

שנית ,  בונים נורמה חברתית שהרבה אנשים לא באמת יכולים לעמוד בזה. יש לי מלא שכנים שהם עצמם עדיין בשכירות וכבר מתחילים לחתן , לשלוח לישיבה גבוהה. משפחה ברוכה הרבה פעמים לא יכולה לעמוד בזה.

שלפי נתוני הלמס, בציבור הדתי לאומי בנות מתחתנות בגיל 22 ובנים 24 או 23, לא זוכרת בדיוק (ממוצע).

וההוצאות הן 120-150 אלף לכל צד על החתונה.

שוב, ממוצע של ציבור דתי לאומי.

זה נשמע כמו מספרים מבהילים, אבל אם מתכוננים לזה מגיל נגיד 15 של הבכור, וחוסכים כל חודש, זה יעד ישים (כמובן תלוי כמה ילדים יש, מה ההכנסות וכו'... עדיף להתחיל כשהם צעירים ממש כמובן)

110- 120 אלף כל צד , זו בערך העלות של חתונה. אם הולכים לאולם מאוד  זול זה יכול להיות פחות. ואולם מהיקרים יותר, אולי באמת ילך לכיוון ה 150 אלך. זה כולל אולם, תזמורת, צלם, שמלת כלה , איפורים ותסרוקות לכלה ולכל המשפחה. בגדים לכל המשפחה. מתנות לחתן/ כלה אחרי האירוסין. מסיבת ארוסין/ שבת חתן. וכמובן ציוד בסיסי לחתן ולכלה- מוצרי חשמל, ריהוט, כלי בית , מצעים וכו... בכל הדברים האלה יש טווח. יש שמלת כלה מגמח או מסלון חברתי ויש ממעצבות. יש אולמות זולים יותר ויקרים יותר. יש אנשים שקונים ריהוט ומוצרי חשמל יד שניה. אפשר לעשות שבת חתן בבית או במלון.  מציעה ממש,שגם אם אתם אנשים  צנועים שחיים בפשטות,  להערך מראש לחתונות. כי גם חתונה הכי פשוטה עולה לא מעט. וגם אם ממש תצמצמו זה עדין עשרות אלפים לכל צד. וגם אם תשתמשו בכספי המתנות לכיסוי החתונה , זה מכסה את האולם במקרה הטוב.  וגם חשוב לזכור שבחתונה לא הכל הולך לפי הרצונות והסטנדרטים שלכם. יש מחותנים, יש זוג. יכול להיות שתרצו לקנות ציוד יד שניה ובעיני המחותנים אין מצב. יכול להיות  שתרצי שהכלה תקח שמלה מגמח והיא לא מוצאת בגמחים ... או שתרצו אולם ממש פשוט והזוג/ מחותנים בסגנון שונה ולא מוכנים . 

אנשים מחתנים את שני הגדולים ואז פושטים רגל. כי אלו סכומים לא תואמים מציאות של משפחה דתית עם שבעה ילדים שלומדים במסגרות יקרות. הורים גם שילמו משכנתא גדולה כי צריך דירה גדולה ולא תמיד יכלו לעבוד משרה מלאה כי פה ושם היו כמה תינוקות ,  הייתה קורונה וכן הלאה ...

אנחנו כציבור לא יכולים להביא שבעה ילדים ולהוציא יותר ממגזרים שיש להם שני ילדים. זה לא נורמלי.

גם פוגע בציבור דתי ציבורית כי אין לו כסף להניע שום תהליך , הכל הולך למיליון אירועים יקרים...

גם אם תלכי לאולמות הכי זולים , ותקחי כל מה שאפשר מגמחים ויד שניה. עדין תצטרכי להוציא עשרות אלפים על החתונה. הסכום שכתבתי הוא לחתונה סבירה, לא אולמות יוקרה, ולא מההכי פשוטים.  אולמות שהמון חתונות בציבור שלנו  מתקימות בהן. וגם בלי לקנוצ לחתן והכלה מוצרים מיד,שניה. 

אפשר למצא אולמות זולים יותר, לרוב הם מאוד פשוטים , וזה בסדר גמור בתקוה שגם לצד השני זה בסדר. גם ממש לגיטימי להשתמש במתנות לכיסוי הוצאות. ולגיטימי שתגדירו כמה אתם נותנים ושהשאר יהיה מהמתנות או פשוט מאוד . ועדין זו הוצאה גדולה, ולא כל אופי החתונה או איכות הדברים שתקנו לחתן והכלה  תלוי רק ברצון שלכם. 

שאם הוא בוגר כדי להתחתן הוא גם בוגר לחשוב כלכלית.

לא חייבים הכל חדש, לא חייבים לקנות הכל מראש

לא יודעת, ככה אנחנו קיבלנו.

ככה היה ברור גם למחותנים שלנו ב 2 החתונות שהיו לנו כבר. שנותנים לזוג להתחיל חיים עם מוצרי חשמל חדשים, וחדר שינה חדש, וכלי בית  חדשים. מכאן ואילך זה שלהם והם אכן בוגרים לחשוב כלכלית אנחנו לא ממנים את חיהם.  כמובן שאם אין אפשרות אז לא חיבים כלום. לי נראה בסיסי. תקחי בחשבון שזו כן די נורמה בהרבה משפחות לא עשירות בכלל. ושבחתונה יש צד שני שאולי יחשוב כמוני. אז כדאי להערך אפילו ליכולת לתת משהו חלקי.   

זה לא ככה אצל רוב המשפחות? תמיד היה נראה לי שכן, גם כשאני התחתנתי וכשהאחים שלי התחתנו.  גם עכשיו שחברות סביבי מתחילות לחתן. לא חקרתי אף אחת לפרטי פרטים. אבל זה הרושם שלי מהענין. 

שההורים צריכים לקנות לי את כל הדברים האלו.

קיבלנו מתנות שימושיות לחתונה/ארוסין, ושכרנו בהתחלה יחידת דיור מרוהטת

ואח''כ קנינו יד שניה ולאט לאט הסתדרנו.

גם הצרכים שהיו לנו בהתחלה לא דומים לכמה שנים אחכ. לא היה לי מה לעשות בהתחלה עם מכשירים וריהוט גדולים.

כשהתחתנו קיבלנו חדר שינה חדש( איתנו עד היום). ומכשירי חשמל חדשים( החזיקו הרבה זמן). ושאר הרהיטים היו באמת מיד שניה. אבל ההתחלה הזו עזרה לנו מאוד. וככה גם נתנו לבנות שלנו שהתחתנו. ורוצים לתת לכל הילדים.  מענין למה לתחושתי זו ממש נורמה. מכירה זוג שצד אחד היו במחשבה שצריך לתת כמו שכתבתי והצד השני ממש לא, מבחינתם שהזוג יסתדר ויקנה יד שניה. גרם הרבה אי נעימות.  מכינה את עצמי נפשית לאופציה הזו.. וגם לאופציה ההפוכה של צד,שני שרוצה לתת הרבה יותר/ סטנדרט חתונה גבוה יותר... מורכב ומצריך הרבה מידות טובות וזהירות כבר שמעתי גם על הורים שחושבים שבסיסי  לממן לזוג שכר דירה בשנה הראשונה.  או שאין מביחנתם מצב לחתונה באולם פשוט ויש סטנדרט שהם לא יכולים לרדת ממנו והם יתביישו להזמין אורחים לאולם פשוט מידי( מודה שגם לי יש גבול לרמת הפשטות שאני יכולה לארח בה אנשים).  

להתחתן עכשיו , אני אגיד להתחתן ברבנות. אין לי כסף פנוי, קרן השתלמות רק עוד כמה שנים. ואני לא אקח הלוואה בשביל זה. גם אם מחותן ירצה. אני גם לא תורמת לחתונות .

אני גדלתי במגזר חילוני. והיה ברור שמתחתנים בגיל מספיק בוגר . אם להורים יש אפשרות , הם נותנים , אם אין להם , לא נותנים.

אצלנו הם בכלל היו בחו"ל , הגיעו כמו אורחים ונתנו סכום שנראה להם.

אצל חלק מהחברות שלי בכלל לא נתנו כלום, אפילו זוג צעיר קנה להם כרטיס טיסה כדי שיוכלו להגיע.

אם הייתי מחכה עד שהורים שלי יבשיבלו נפשית שאני רוצה להתחתן ואז יתחילו לחסוך , לא הייתי מתחתנת לעולם.

חמי בכלל לא היה בחתונה , הוא היה במנוסה מהנושים שלו.

הורים בכלל לא היו צד בשום החלטה וטוב שכך...

אז הוא יתחתן. אני לא חושבת שהוא ישאל אותי האם להתחתן או לא.

מה שכן , אני חושבת שאם בן אדם לא יכול להתחתן בלי שהורים שלו יארגנו הכל , כנראה הוא לא בוגר עדיין.

קל מאוד. אני בן אדם פשוט, בעלי גם. כשאתה מוציא על עצמך מכספך , אז אתה כן חושב פעמיים אם באמת להוציא או לא.

בגיל עשרים גם אף אחד לא מצפה שתפיק איזה אירוע. יש לך תקציב ואתה מסתדר איתו.

לגבי נורמות. כתבת בעצמך שלהורים שלך היה פחות ילדים בצורה משמעותית. אני מניחה שאם הם עלו בשנות שבעים , הם גם קיבלו עזרה רצינית עם דירה ממדינה. אז הם יכלו להרשות לעצמם. עכשיו את מנסה לעשות אותו דבר. אבל מציאות השתנתה.

והנורמה היא אסון. אני מכירה הרבה משפחות דתי לאומי מהבית , לא עולים והם בעצמם עדיין בשכירות. אם הם יתחילו לקחת הלוואות על כל חתונה , לקראת פנסיה המצב שלהם יהיה בכי רע.

לעבוד בעסק של הורים שלהם. ונשים בכלל לא יכלו לעבוד.

את צודקת שצריך לעזור וצריך להתחתן מוקדם . אבל הכל ביחד זה באמת לא הגיוני. אם בחור נהיה עצמאי כלכלית רק בגיל 26 , מתי הוא בעצם צריך להתחיל לחסוך לילדים שלו? זאת מציאות לא הגיונית. כדי לפרנס כל זה ברווח חייבים לעצור בילד רביעי . כי ילדים גם צריכים יחס ,הורה נוכח . בגיל ההתבגרות גם צריכים פרטיות, כלומר דירה גדולה. וגם מוסדות לימוד שלא נגמרים.

בקיצור זה לא הולך ביחד.

זאת בעייה רצינית

וגם אצל אחיות שלי

וחברות שהתחתנו

ואנחנו נשואים כמעט 20 שנה

החדר שינה איתנו וגם המקרר.

ההורים קנו מקרר מכונת כביסה ותנור

וחדר שינה

ומימנו חתונה ושבת חתן/שבע ברכות

אחכ כבר הכל התנהלנו לבד, מלבד בקניית דירה

אחרי 4 שנים שהיינו נשואעם

צד אחד נתן 80 אלשח

צד שני 100 אלשח

יודעת וזוכרת מחברות סביבי שרב ההורים נתנו יותר לדירה

אצלינו זה מה שההורים יכלו לתת

והלוואי בע"ה שאנחנו נצליח לעזור לפחות ככה  ואולי יותר לילדינו

גם לנו ההורים נתנו לחתונה , את מה שרשמת וממנו את החתונה,

אבל לא נתנו לנו כלום לדירה, חסכנו ב10 אצבעות. ומבחינתי זה ממש בסדר וצריך לדעת ששהורים לא חייבים כלום. אומרת תודה על כל מה שנתנו, ולא מצפה שיתנו מה שאין להם, למשל בדירה....( כי כתבת שקיבלת סכומים, וחברות קבלו הרבה יותר)

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.

שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.

לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  

מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון

נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל

וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).