רציתי לכתוב שהינוקא הוא הזיוף הכי גדול שהיה בעם ישראל מאז כתיבת ספר הזוהר בספרד על ידי הרב משה די ליאון לפני 800 שנים,
אבל שבתאי צבי הרס את התיאוריה
פורום צעירים מעל עשרים
מכתב פתיחה
איזה חבל ששבתאי צבי התחזה למשיחפשוט אני..
למה נפלת עליו דווקא?נפשי תערוג
חסרים כאלה שהתחזו לגדולי עולם ובסוף התגלו כלא כלום במקרה הטוב או כאנסים/פושעים וכו'
באמת לא חסריםפשוט אני..
אבל רב הטיקטוק הזה, המכשף והקוסם שיש לו ממון של שייח סעודי בזכות קהל מאמיניו, פשוט מטריף אותי.
לא מצליח להבין איך עַם כ''כ חכם, עם הספר, נופל שוב ושוב בשטויות האלה.
תסתכל בהיסטוריה של הרבניםנפשי תערוג
אפילו רק מ50-60 שנים האחרונות
יש עשירים ממנו
התפרסמו בלי טיקטוק וכו'
גם כיום יש עוד לא מעט כאלה
לא שאני בעדו או משהו
אבל לדעתי אתה לוקח אותו קשה מדי
יש אנשים שהוא עושה להם טוב?
לבריאות
יש כאלה שמלון 5 כוכבים עושה להם טוב.
יש כאלה מכונית מפוארת
ויש כאלה שהבטחה של "צדיק" זה מה שמרים להם.
כל עוד הוא לא סוחט אותם. והתרומות אליו מגיעות מרצון חופשי
אונס/גונב או כל דבר דומה לזה.
שיהיה לכל המעורבים לבריאות
לא מבין איך אנשים חכמיםהסטורי
באמת יכולים להשתכנע שר' משה דילאון, שיש לנו ספרים שלו ורואים את רמתם וחוסר המורכבות (היחסית) שבהם -
מצליחים להשתכנע שהוא כתב ספר מורכב ועם מתודולוגיות שונות וסגנונות מגוונים, כמו הזוהר.
אכן יש תיאוריה שזה היה פרי יצירתם של אנשים רביםפשוט אני..
והוא רק ניצח על התזמורת
ברור שזה פרי יצירת אנשים רביםקעלעברימבאר
חכמי ישראל הקדושים והעליונים בעלי רוח הקודש, כמו שהתנך הוא יצירה של הרבה נביאים
התנ"ך הוא בעיקר יצירה של הקב"הארץ השוקולד
הנביאים הם צינור.
לא מבין איך אפשר להשוות
וגם המקובלים כתבו ברוח הקודשקעלעברימבאר
"אף על פי שבטלה נבואה, עדיין בת קול משמשת"
יתכן ועדיין אין מה להשוות בין הדבריםארץ השוקולד
כאשר מצטטים מומלץ לתת את המקור, אני לא יודע/זוכר מימרא כזו.
בפרט אם זה לא מחז"ל, אלא מרב מסוים זה לא בהכרח מוסכם ומקובל.
אפשר להאריך לא מעט מה רמת התוקף של בת קול, לעומת דברי נביאים שלהם תוקף חזק שלא מוטל במחלוקת.
(מחלוקת תנאים - למשל בעירובין דף יג עמוד ב, בבא מציעא דף נט, אם משגיחין כבת קול, דבר שנמשך לא מעט למחלוקות פוסקים, מוזמן לעיין בדברי החיד"א בשם הגדולים על רבי יעקב החסיד ולעומתו בדברי הרב עובדיה למשל בהקדמתו להליכות עולם.
נ.ב. הפירוש המילולי של אין משגיחין בבת קול שאין לה משמעות.)
גמרא מפורשתקעלעברימבאר
"עף על פי שפסקה נבואה, עדיין משתמשים בבת קול".
אף אחד לא טען שרוח הקודש של האר"י או הזוהר זה להלכה, אלא אגדתא חשובה מאוד "דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הוויות אביי ורבא". וגם במגיד למרן, זה המגיד נתן לו רעיונות ואחרכך חשב עליהם בשכלו ופסק בשכלו.
כל מנהגי הזוהר להלכה זה לא מפני בת קול,אלא מפני ממהג שקיבל הציבור על עצמו שהופך למחייב
ב. אין משגיחין בבת קול - לא פוסקים הלכה לפי בת קול.לא שאין לה משמעות,עובדה ש"ניצחוני בניי"
מה המקור שאותו מצטט? (תפנה למקום)ארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך ד' בסיוון תשפ"ו 0:10
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך ג' בסיוון תשפ"ו 23:45
ביחס לדבריך על מקור לפסיקת הזוהר, הרב עובדיה בהקדמה להליכות עולם טוען שאין הלכה כזוהר בדיוק בגלל שלא בשמיים היא.
החיד"א לעומתו פוסק בשם הגדולים על רבי יעקב החסיד שהלכה כזוהר כי כן בשמיים היא.
כך שיש לך תיאוריה יפה, אבל מה לעשות שפוסקים מכובדים כמו החיד"א והרב עובדיה חלקו על התיאוריה הזו בשני הכיוונים.
ובכלל, לטעון אף אחד כאשר כך כתבו החיד"א ועוד פוסקים זה קצת מגוחך. (אף שאצלנו בבית לא פוסקים כמו החיד"א לא אתעלם ממנו)
אני שם בצד את הנודע ביהודה על פסיקות הזוהר כי אין לי כח להיכנס לנושא, הערתי רק מהצד כי כאב לי לראות את ההשוואה בין התנ"ך לדברי מקובלים.
ב. 1. אין בנצחוני בני הוכחה כי לדעת רבי יהושע אין לכך משמעות.
2. לדבריך, למה כתוב "אין משגיחין בבת קול" ולא "אין פוסקין כבת קול"?
לא הבנת אותי.קעלעברימבאר
מה שהוכחתי זה שיש כזה דבר בת קולאחרי הפסקת הנבואה, לא שלא פוסקים מבת קול.
נצחוני בני זה דברי אליהו, זה שאין בזה משמעות הלכתית, לא אומר שאיןמשמעות לא הלכתית. אחרת לא היו שואלים את אליהו.
יש מספיק מקורות בחזל שמדבריםעל קדושתה ואמיתותה של בת קול, ללא קשר לפסיקת הלכה. כשם שלא פוסקים מנביא הלכה אך דבריו אמת.
ב. אין משגיחין הכוונה אין פוסקין, הנושא היה על פסיקת תנור עכנאי אז זה מובן מההקשר
ג. אין קשר בין השאלה אם פוסקים מזוהר לבין אמונה בזוהר. הרב עובדיה היה אומר פתח אליהו ולשם ייחוד וכדומה, גם אם לא פסק על פי הזוהר
אולי מי ששאל את אליהו סבר שפוסקים לפי בת קולארץ השוקולד
הרי יש דעות כאלה.
ב. יתכן.
ג. הנודע ביהודה כתב דברים חריפים על לשם ייחוד בין השאר כי זה מהזוהר, כך שהרב עובדיה כיבד את הזוהר אבל פוסקים חשובים כמו הנודע ביהודה ותלמידו שללו את הוזהר מכל וכל.
סוטה מח בקעלעברימבאר
דתנו רבנן משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ואף על פי כן היו משתמשים בבת קול. שפעם אחת היו מסובין בעליית בית גיריא ביריחו נתנה עליהן בת קול מן השמים ואמרה יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו ראוי לכך, נתנו עיניהם בהלל הזקן... (סוטה מח ב
שכוייחארץ השוקולד
האם זה לתועלת? זה התנאי היחיד לדבר לשון הרע.נחלת
לא הייתי קורא לזוהר זיוףחתול זמני
זה פסואודואפיגרפיה או משהו כזה. לא נראה לי שהמטרה המקורית שלו הייתה להיות "כתבים של ר' שמעון שהתגלו" כי זה בוודאי לא. יש בו חלקים יותר קדומים יש בו חלקים פחות קדומים אבל נראה שלפחות חלק ממנו נסוב סביב אסכולה מדרשית־אזוטרית קיימת. כמו ספר חנוך כזה או משהו בסגנון. כלומר השאלה היא פחות האם הוא מקורי 100% אלא מה הערך שלו כיצירה תורנית.
זה תכנים מבית מדרשושל רשבי ותלמידיו, שנוסחוקעלעברימבאר
כנוסח של ספר בדורות יותר מאוחרים. כמו שהגמרא לא נכתבה על ידי רב ושמואל
הרבה, הרבה יותר מאוחריםחתול זמני
מספיק ידע בינוני בארמית כדי לראות את זה
ואפשר גם בקלות להבדיל בין חלקים יותר עתיקים ומקוריים לבין דברים שנכתבו מאוחר יותר (ארמית צחה לעומת משוחזרת), ובוודאות היו כמה וכמה כותבים לזוהר
זאת לא ארמית של בבלי לא של ירושלמי ולא של מדרש רבה
אלא משהו הרבה יותר מאוחר ומלאכותי
אבל בהחלט חלק גדול מהתכנים מתייחסים למסורת מדרשית / אזוטרית עתיקה למדי
ומה זה משנה מתי נכתב? זה נכתב על ידיקעלעברימבאר
חכמי ישראל הקדושים המקובלים וחלקם בעלי רוח הקודש.
ידוע לי,יש גם לאדינו בזוהר. אז מה? אףאחד לא טוען שהוא מטמא את הידיים
כבר נכתבו ספרים על קדמות הזהר -ד.
בלי סתירה לכך שייתכנו דברים שנוספו מאוחר יותר - כמו שקרה גם בדפוסי הש"ס שהגהות נשתרבבו לתוך הכתוב ועמלו הרבה לנפות את הדברים.
ובוודאי שאינו חלילה "הרבה יותר מאוחר ומלאכותי"...
אכן, מהקצת שיכול לדעת מי שלא למד את הספר העליון הזה על בוריו - לשונו היא ייחודית, כי גם תוכנו ייחודי. ואם הבבלי יאמר "תא שמע", יאמר הזה"ק, "תא חזי"..
ומכל מקום, העיקר הוא קדושת דבריו, עומקם ונאמנותם.
ומעיד רבי חיים מוולוז'ין על רבו הגר"א: "..גודל ועוצם בקיאותו בזוהר הקדוש ורעיא מהימנא ותיקונים בעמקות נורא היה עד להפליא, כי היו כולם נכונים יחדיו על שפתיו, ערוכים בכל ושמורים על בלבבו - ועיסקו בדבריהם הקדושים בשלהבת אהבת ויראת הרוממות וקדושה וטהרה ודבקות נפלא.... הרעיא מהימנא.. עד שראה עצמו בקי בו.. לספור אותיותיו ממש".
"שגור היה בפיו הק' אשר להבין דברי הזוה"ק והתיקונים לאמיתתם בלתי אפשר בעולם אם לא אחר גודל היגיעה על כל ענן ומאמר כמה שבועים (שבועות)" וכו' - עיי"ש בהקדמת ביאור הגר"א לספרא דצניעותא, שכתב רבי חיים מוולוז'ין.
דומני שדי בכך כדי לתת יחס שונה לחלוטין, של חרדת קדש... הגר"א.
ואני מעתיק בזה את לשונו של הרב קוק זצ"ל (שהיה לו כמובן הרבה יותר מ"ידע בינוני בארמית" וידע על בוריים את הבבלי, הירושלמי, המדרשים וכו'), אגרות ראי"ה ח"ב איגרת תרפ"ו, בתגובה למחלוקת שהתעוררה בתימן בענין, ע"י ההתנגדות מצד הרב יחיא קאפח ז"ל ותלמידיו:
הנני בזה לגלות את דעתי העניה על דבר השאלה אודות
קדושת ספר הזהר וספרי המקובלים... שכבר הלכה
רווחת בישראל מגאוני הדורות, ראשונים כמלאכים
וגדולי וקדושי האחרונים עד הדור האחרון שדברי הזהר
הקדוש הם קודש קודשים. ומקורם מקור מים חיים של
רזי אמונת ישראל הקדושה והטהורה. אלא שעל פי רוב
הדברים הם סתומים וחתומים מפני שאי אפשר לדבר
בדברים נשגבים כאלה כי אם על פי משל וחידה. יבינו
מהם הראויים לזה כל אחד ואחד לפום דרגיה. גדולי
המקובלים ז"ל בארו כמה עניינים מרזי קודש הללו
והסבירום קצת. וגם דבריהם הקדושים צריכים ביאור
תמיד מגדולי הדורות, קדושיהם ורוח ה' אשר עליהם.
אבל חלילה, חולין היא לנו ומוקצה מן הדעת והאמונה
הטהורה מורשת אבותינו הקדושים מדור לדור, לחשוב
מחשבת פיגול על קודשי שמים הללו. וכבר נתבררו
הדברים למדי, וכל הטענות ששטו על הדברים הקדושים
שבספרי קודש הללו... והסכימו על קדושתם וצדקם...
ואמיתת האמונה שבהם מנאמן לנאמן...
עד יסוד הלכה למשה מסיני ואור איתן האזרחי אברהם
אבינו ע"ה ולמעלה בקודש מקדמי עולם מיום היות
אדם על הארץ ודבר ה' אליו הופיע. וגאוני עולם
וקדושי עליון מוסכמים לכל ישראל לגדולי הדורות
בתורה ובחסידות בקדושה ובטהרה מסרו נפשם על
הלימודים הקדושים של ספרי הקודש הנ"ל. וכן לא
ימוש מפינו ומפי זרענו עד הדור האחרון שיופיע אור
ה' על ידי משיח צדקנו וכל קדושים עמו כתקוות כל
אסירי התקווה הקשורים באמונת אומן בכל לב ונפש.
על כן האיש אשר יזיד לבזות את ספרי הקודש הנ"ל
ואת גדולי עולם שעסקו ועוסקים בהם וידבר בהם
דופי חלילה, דינו הוא פסוק כדין מבזה תלמיד חכם.
ואנו חייבים להזהירו בדברים טובים שיסור מדרכו
הרעה וישמור פיו ולשונו מלדבר עתק על גדולי ישראל
וקדושת תורתם שהיא חיי עולם ונשמת תורתנו
הקדושה... ואם אחרי האזהרה הזו עוד יוסיף סרה
ויחזיק באיוולתו... חייבים כל חכמי ישראל לצאת נגדו
בקנאתה של תורת אמת מורשה קהילת יעקב לכבוד
קדושי עליון שבכל הזמנים והתקופות...
מדויקקעלעברימבאר
הו וואו!אריק מהדרום
מה שלומך???
שלום עליכם....ד.
טוב לראות שאתה עדיין כאן....
בכלל עצם זה שציינת את הגר"אאריק מהדרום
אני מופתע שלא ציינת את רוב מוחלט של חכמי ישראל ביחסם אל הזוהר, חסידים, ליטאים, ספרדים ודתיים לאומיים כאחר כולם לומדים את הזוהר בשקיקה וזה ש @פשוט אני.. הצליח לגרד איזה רב או שניים שלא זה מזכיר קצת כמה רופאים מכחישי קורונה שיצאו נגד הקוצנזוס 😘😘😘
האמת שרציתי להגיב כבר אתמול אבל אמרתי לעצמי
א. זה טיעון נורא חרדי (הטיעון: אתה באמת חושב שאתה יודע יותר טוב מכל גדולי ישראל).
ב. זה יגזול ממני המון זמן להגיב לכל תגובה שתיגרר פה לתגובות שלי ואני אצטרך גם להשתדל שלא להעליב אף אחד ואין לי כח לזה אני אדם עסוק.
אבל אתה הגבת ואחרים גם וברוך ה' השרשור לא יצא מפרופורציה (עדיין) למרות הפרובוקציה של ההודעה הפותחת לשים בשורה אחת את הרב משה די לאון (יאמר לזכותו שכינה אותו בתואר רב, לא מובן מאליו) הינוקא ושבתאי צבי ימ"ש.
באופן כללי פעם לפורום הזה היתה דיקטטורית שהיתה מאוד מקפידה שלא ידברו על רבנים בפורום הזה מטוב ועד רע, רבנים מכל סוג, הודעה כמו זו הפותחת מוד סביר שהיתה גוררת חסימה מהפורום ללא מורא, היום היא עדיין דיקטטורית רשמית אבל בפועל היא בפנסיה, מה שנקרא בפוליטיקה הישראלית " יש אחריות אבל לא אשמה" והיום מנהל כותב הודעה כזו ומנהל שני מגיב לו באהלן אהלן, דור אשר לא ידע את יוסף.
ההבדל מהדוגמה על החיסונים ברורפשוט אני..
אני לא מאמין למיליוני רופאים רק בגלל שהם רופאים, אלא כי אני יודע מה שיטות המחקר שעליהן הם נסמכים, יודע לקרוא את המחקרים בעצמי, וגם אם לא הייתי יודע - אני מבין היטב שיש דרכים מוסמכות לבדוק דברים כאלה, והם נבדקו וקיבלו את כל האישורים. כמו שאני לא יודע איך מטוס ששוקל טונות של מתכת מסוגל להמריא ולעוף מהר יותר מציפור, אבל אני עדיין יודע שזה קיים כי אני יודע שיש אנשים שכן יכולים להוכיח את זה בעזרת נוסחאות שאני כלל לא אבין. אבל הנוסחאות עצמן קיימות, ואם ארצה להשקיע אז גם אוכל להבין וללמוד אותן.
לעומת זאת, בכל הקשור לספר הזוהר שלכאורה נכתב על ידי רשבי, מדובר במסורת מאוד חדשה וחסרת כל ביסוס וגם הרבנים שתומכים בה לא יכולים להוכיח בשום צורה שלפני 1,000 שנים היה מישהו בעולם הזה שידע על קיומו של ספר הזוהר.
יותר מזה,
בספר הכוזרי הוא כותב על ההוכחה המפורסמת של היהדות, לפיה אם לא היו מאות אלפי אנשים שראו את מעמד הר סיני, אז אי אפשר לייצר מסורת כזאת מאוחר יותר, וזאת בשונה מהדתות האחרות שבהן אין התגלות להמונים ולכן קל יותר להמציא.
אז הנה ספר הסוהר מוכיח שזה טיעון לא נכון: מילוני אנשים מאמינים שהוא נכתב על ידי רשבי, למרות שאין מסורת כזאת מימי רשבי והיא התחילה למעלה מאלף שנים אחרי שרשבי נפטר.
אז כן, ריהל טעה, אפשר להמציא מסורות יש מאין והזוהר שומט את הקרקע מתחת הקרקע של הטיעון שלו.
לסיום רק אגיד שאמנם בקרב הרבנים במאות השנים האחרונות יש רוב שמאמינים שהזוהר נכתב על ידי רשבי, אך בעולם המחקר יש קונצנזוס שזה לא ייתכן, וכבר נכתבו מעלה בשרשור על ידי ניקים אחרים הראיות הרבות לכך שלא ניתן לסתור אותן.
אין קשר להשוואת אחד מהשני. מעמד סיני והזוהר.קעלעברימבאר
חפש באינטרנט שיעור של הרב שרקי "תורה מן השמים" או מאמרו. כי כבר אין לי כוח לחזור על אותו דבר מיליון פעם. מעמד שיני הוא מאורע מכונן זהות לאומית, הזוהר לא. הוא אפילו לא מאורע
לדבריך, אריק חביבנו, שמצליח כרגיל לומר גם דבריםד.
חריפים ונכונים עם הומור...
נתחיל מהסוף - אישית, אני לא קראתי הודעות פתיחה. רק מה שהתייחסתי אליו.
בוודאי שחלילה לכתוב באי כבוד לר' משה די ליאון. הרי הוא חיבר עוד ספרים. חי לפני יותר מ700 שנה, תלמיד הרשב"א.
ובוודאי שאין מקום להעלות הודעות שיש בהן ביזוי ת"ח (לגבי שיש "דיקטטורית רשמית בפנסיה" - אתה מזכיר לי את הנוהג החדש בישיבות ומכינות, שכאשר מתחלף ראש המוסד - הוא הופך ל"נשיא המוסד"... כבוד, אבל לא אשם..).
לגבי הטיעון ה"נורא חרדי"... כמובן - כמשקל נגד - הרי שלטעון כטענה בעלת ערך, שטיעון הוא "נורא חרדי", זה לא ממש טיעון משכנע.. לפעמים גם חרדים צודקים...
אבל לעצם הענין - תלוי על מה מדובר.
כשעל כל דבר שנתון לסברא אומרים, כציטוטך, "אתה חושב שאתה יודע טוב מכל גדול ישראל" - קל וחומר אם כאשר זה לא לפי מה שנראה לפלוני, יאמר: מי זה בכלל הגדול הזה... אז זה חוכא ואיטלולא.
אבל יש סברא פשוטה. שגם בתחומים אחרים, אם גדולי המדענים יאמרו משהו, אז לא כל אחד שלא התחיל להגיע לרמת ידיעותיהם, יוכל בקלות לומר ההיפך.
קל וחומר כאן, שאנחנו מדברים ממש על גדולי עולם, בעלי רוח הקודש. האריז"ל, המהר"ל, הרמח"ל, הגר"א ותלמידיו, הבעש"ט ותלמידיו, הרב קוק, וכו' וכו' - אז זו אכן טענה.
אבל כיוון שהזכרת את דברי לגבי הגר"א - בכוונה הזכרתי אותו. כי שם, תלמידו הגדול, רבי חיים מוולוז'ין, מעיד בכתב על יחסו לענין.
ראשית, רק כדוגמא לפרופורציה במי מדובר, מול אנחנו, עם כל הכבוד לנו... ר' חיים מוולוז'ין כותב, שאחרי שחזר 12 פעמים על מסכת סוכה, ראה עצמו בקיא בה ובא אל הגר"א לשאול אם להתקדם הלאה.
אז הגר"א בחן אותו על הבקיאות... שאל אותו, כמה פעמים מוזכרת סוכה כשרה, וכמה פעמים סוכה פסולה, במסכת... לא ידע. אמר לו הגרא: סוכה כשרה כמנין "סוכה" בכתיב מלא. סוכה פסולה כמנין "סכה" בכתיב חסר, והיה הולך ומונה את כל התנאים והאמוראים שמוזכרים בה, כמה פעמים נזכרו...
לגבי הנושא שאנחנו דנים בו - כותב רבי חיים מוולוזי'ן, שהגר"א אמר שאי אפשר להבין מאמר מהזוה"ק לאמיתתו, בלי יגיעה גדולה של כמה שבועות על כל ענין. וזה בשכל של הגר"א...
עוד כותב, שהיה לגר"א גרסאות נקיות בזוהר - הגיה אותו - "חסר ויתיר" משורה לשורה, מדף לדף, ולפעמים גם לכמה דפים. כלומר, שהיו דברים שבכלל שייכים לכמה דפים אח"כ למשל, ונשתרבבו לא במקומם, עם התגלגלות כתבי היד והדפוסים.
ואומר, שעם כל זה, לא החליט הגר"א על גירסא כאמת ברורה, עד שחזר ויגע הרבה מאד - בכל הזוה"ק ורעיא מהימנא ותיקונים, אם יתיישבו על ידה עוד מקומות רבים בכל מרחביהם, לפעמים עד 150 מקומות. כך אמר לו הגר"א.
אז אפשר להבין, שזו לא "טענה חרדית" בעלמא... לומר שאם הגר"א, שדקדק כך בספק הזוה"ק, והיה לו חוש ביקורת יוצא מהכלל, ורוח הקודש, וזכה לביקורו של רשב"י בביתו.. קיבל כך את קדושת הזוהר - אז אכן קדוש קדוש....
ורבי חיים מוולוז'ין, מסביר שזה בנויי כמו הגמרא. ה"משנה" היא הסיפרא דצניעותא, ה"גמרא" של הנסתרות היא הזוהר לאגפיו. ואומר שהגר"א, בביאורו לסיפרא דצניעותא, הראה בקיצור נמרץ, איך מאמרים שלמים מהזוהר וכתבי האר"י רמוזים שם במקורם, "כהררים התלווים בשערה" בתיבה או שניים מהספר הזה.
פחות מעניין אותי גופו של אדם אלא גופו של עניין,חתול זמני
סורי.
מי שיודע ארמית בנקל יכול להבחין בין החלקים מאוחרים לבין חלקים מקוריים יותר ובין הכותבים השונים.
לגבי "לשונו הייחודית" לא יודע עד כמה זאת "לשון ייחודית" ארמית מקורית זה לא ברוב מה שנחשפתי אליו, בוודאות גמורה זאת ארמית של מי שלא חי בסביבה דוברת ארמית. אפשר לערוך מחקר השוואתי בין ארמית של הגאונים / ראשונים / גמרא / ירושלמי / מדרש רבה / ארמית של גויים ולפי זה למקם כל חלק.
זה לא בדיוק "נשתרבבו" יש חלקים שלמים שהם מאוחרים יותר ויש כאלה שהם קדומים יותר.
ויש עוד ראיות אחרות שהעריכה והניסוח מאוחרים למדי (לדעתי הראייה הכי פשוטה: לשון ארוכה. יש מקומות שבהם יש המון כפל וחזרתיות שזה ממש לא סגנון חכמי הגמ' / משנה. מאידך יש מקומות שהם לשון קצרה וזה מראה יותר על מקוריות).
כאמור לא יודע אם זה מעלה או מוריד.
ומה זה משנה?קעלעברימבאר
כמו שאמרתי, אין זה משנה כל־כך.חתול זמני
לא משנה כללקעלעברימבאר
קצת משנה,חתול זמני
כי יש הבדל בין גמרא ערוכה לבין הזוהר, מהבחינה הזאת.
ההבדל הוא זה כי את התלמוד כלקעלעברימבאר
ישראל קיבל ללא יכולת לחלוק עליו.
ואת הזוהר כל ישראל קיבל אךלא כהלכה אלא כאגדתא, ועם יכולת לסבור אחרת מדבריו
לא כל ישראל קיבלו את הוזהרארץ השוקולד
או שמעולם לא שמעת על דרדעים?
ואולי גם לא שמעת על הנודע ביהודה?
וגם תלמידו בשו"ת תשובה מאהבה.
"והנה בדברי הזוהר אין רצוני להאריך ומה מאד חרה אפי על אלו העוסקים בספר הזוהר ובספרי הקבלה בפרהסיא פורקים עול תורה נגלית מעל צוארם ומצפצפים ומהגים בספר הזוהר וזה וזה לא עלה בידם ועי"ז תורה משתכחת מישראל ולא עוד אלא בדורותינו נתרבו המינים מכת הש"ץ שחיק טמיא היה ראוי לגדור גדר בלימוד הזוהר וספרי הקבלה. והנה אין הזמן להאריך בזה ועכ"פ אין מורין הלכה מן הזוהר ואין רצוני להאריך בכוונת הזוהר כי אין לי עסק בנסתרות ובמה שהורשיתי אתבונן:"
(נודע ביהודה קמא, יורה דעה סימן עד)
תשובה מאהבה חלק א כ"ו:ט"ז | Sefaria Library
אל תערבב בין הדברים..ד.
לגבי ה"דרדעים" - הרב יחיא קאפח ותלמידיו, הבאתי לעיל מה שכתב אליהם הרב קוק זצ"ל.
הנודע ביהודה אינו אומר חלילה ש"לא קיבל את הזהר" - אלא יוצא כנגד העוסקים בספרי קבלה בפרהסיא ופורקים עול תורה הנגלית מעליהם.
וזה דבר שגם כיום יוצאים נגדו. חרדת קדש כלפי סתרי תורה.
והוא עוד מוחה בחריפות יתרה, בגלל מה שיצא מכת ש"צ.
א. זה שהרב קוק חלק עליהם לא מוחק אותםארץ השוקולד
ממילא, ברגע שהדרדעים לא קיבלו את הזוהר אז לא כל ישראל קיבלו את הזוהר.
ב. ביחס לנודע ביהודה,
דבריו כאן עסקו רק בפרהסיה, אבל תשובתו על לשם ייחוד לא עוסקת רק בפרהסיה וכן תלמידו התשובה מאהבה לא דיבר רק על פרהסיה, ממילא, אני לא חושב שנכון להסביר שהנודע ביהודה סבר שהבעיה היא רק פרהסיה.
עם זאת, זה חילוק אפשרי בדברי הנודע ביהודה למרות שאני חושב שהוא דחוק.
ג. כיף לראות הודעה ממך, שלום שלום
בכלל, יש שיטה אצל חלק מתלמידי הרב זצ"לארץ השוקולד
(לא ישירים, אלא תלמידי תלמידים) שאני רואה לא מעט ולא יודע אם זה הגיע ממנו.
ניסיון להסביר את התורה עם פחות מחלוקות ממה שיש ובאופן שמסתדר לנו יותר עם השכל שכולל מחיקת דעות שלא מסתדרות,
בין אם זה הדרדעים כאן, החיד"א שהבאתי לעיל, הגר"א על מדרשי חז"ל שנשמעים לא מציאותיים ועוד.
טרם הבנתי למה זה כך ואם הם חושבים שזה מכבד יותר אבל אני נתקל בזה מדי פעם ותוהה בנושא.
לא ראיתי דבר כזה.ד.
הרב לא "מחק דעות" של אף אחד מחכמי ישראל.
היו ארבע דברים, שהרב, שהיה בכללי נינוח ומתון, רך ונעים - היה הופך "אש להבה".. ביניהם, אם היה רואה מישהו שמבזה תלמידי חכמים, או מחלל שם שמיים.
אבל גם כתיבתו בנושא הזה להרב קאפח, היא בכבוד, עם האזהרה שיש בכך גדר של ביזוי קדשי ישראל.
ולא יעלה על הדעת שמישהו שבאמת קיבל מהרב או מבנו הרצי"ה, "ימחק" משהומ מהגר"א... אין דבר כזה (אלא אם כן מישהו יאמר שזייפו משהו מהגר"א..)
ובוודאי שלא "ימחק" את דעת החיד"א - לא יעלה על הדעת. לכל היותר, יביאו גם דעות אחרות.
אותי לימדו בתיכון את דרכו של הרמב"םארץ השוקולד
להבנת מדרשי חז"ל שנראים לא מובנים כדעה יחידה, אבל בהלכות תלמוד תורה הגר"א יוצא בשצף קצף על כך.
יתכן שהרב בתיכון לא הכיר את הגר"א בנושא.
אולי. אבל לא קשור לזוהר.קעלעברימבאר
הזוהר הוא בשר מבשרה של ההארד קור של היהדות. כמו הגמרא.
כשם שתאמר שיש מחלוקת בין הקראים לרבנים על תושבע.
או בין הצדוקים לפרושים על עולם הבא.
או בין שלמה לירבעם על קדושת ירושלים ובית דוד.
או בית משה לקרח על תורת משה...
לא קשור לזוהרארץ השוקולד
אתה מוחק את הנודע ביהודה, התשובה מאהבה והדרדעים ביחס לזוהר.
הרב ההוא מחק את הגר"א בעניין אחר.
רב אחר לימד אותנו שאין מחלוקות באמונה כאשר לא חסרים.
תהיתי אם זה נובע מכך שכולכם למדתם מבית מדרש מסוים.
הנודע ביהודה לא יצא כנגד הזהר..ד.
זו טעות. רק כנגד הפצת סתרי תורה ברבים בזמנו, אחרי שהיו לכך תוצאות מרות. גם הרב מזכיר את הנזק שזה גרם - באורות התשובה.
ואינני יודע מי הרב שלימד אותך בתיכון - אבל עם שנכון שאין מחלוקות ביסודי האמונה, אבל בסוגיות בלימוד האמונה בוודאי שיש מחלוקות. הרב זצ"ל מסביר שזה נובע מגישות שונות, של סוגי אנשים שונים (מה שהוא קורא "חכמי השכל וחכמי הרגש") - מפרט באחת האיגרות - ובסופו של דבר, אלו ואלו דברי אלוקים חיים.
א. אמירה תמוההארץ השוקולד
1. לקרוא לזוהר "בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים" נשמע לי לצאת נגד הספר, ולא רק נגד לימוד והפצת קבלה.
2. דברי תלמידו ה"תשובה מאהבה" די חריפים ולא רק על הפצת לימודי קבלה, כך שהתלמיד מעיד נראה לי על הרב.
ב. זה פשוט לא נכון, הרי שרפו את ספרי הרמב"ם על מחלוקת ביסודי האמונה ולא רק בסוגיות בלימוד העניין, אפשר לראות על כך בתורה שלמה בנספחים על פרשת יתרו (מעדיף לא להרחיב כאן) כדוגמא קיצונית.
אכן, "אלו ואלו דברי א-לוקים חיים" אבל יש מחלוקות אמיתיות ומורכבות מאוד שאינני יודע להסביר.
הרי ציטטת מקודם מתשובתו.ד.
נראה פשוט שזה לא על הזוהר לכשלעצמו, אלא על זה שאלה לא הבינו שם כלום ו"צפצפו בדבריו"... ברור מדבריו שהענין הוא ההקשר.
לגבי ה"תשובה מאהבה", לא ראיתי את דבריו.
שריפת ספרי הרמב"ם, היא באמת דוגמא כואבת מאד.
אבל זה לא שמישהו חלק על כך שהקב"ה ברא את העולם, ומשגיח, ויש שכר ועונש וכו'.
אז הרמב"ם מסביר את ההשגחה בצורה אחת - אחרים בצורה אחרת (וגם זה כנראה ניתן ליישוב).
הרמב"ם בא להסביר דברים באופן שגם מי שהושפעו מהפילוסופיה באותו זמן, יוכלו להבין ולקבל. היו שלקחו את זה בצורה קיצונית.
יש איגרת של הרמב"ם, שהוא יוצא בתוכחה מאהבה, כלפי אלה שיצאו כנגד הרמב"ם. אומר שהם לא הכירו באמת מי היה. ומפליג מאד בשבחו.
וזה נכון - שיש מחלוקות שלשעתן הן נראות כאילו מהקצה לקצה. אבל כשמדובר באנשים שנטועים לדמרי בתוך התורה - עם הזמן הערפל מתפזר, ורואים את מקומה של כל שיטה, את המיוחד בה - ואיך אפילו מה ששללה את חבירתה, עזר גם לחבירתה.
דוגמה חזקה וטובה, היא המחלוקת על החסידות בראשיתה.
1. אשמח שתסביר לי איך הנודע ביהודהארץ השוקולד
דיבר רק על ההפצה של הזוהר?
2. חבל, הפניתי לתשובה מאהבה כאן, היה נחמד ומכבד אם היית קורא
3. נדמה לי שצמצמת פה חלק מעיקרי אמונה, אבל לא יודע אם פורום פתוח הוא המקום הנכון לדון בנושא.
4. אכן, לפעמים לאחר דורות ההסתכלות היא אחרת על מחלוקות, מסכים
לא ראיתי היכן העתקת את את ה"תשובה מאהבה"..ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך י"א בסיוון תשפ"ו 1:05
אם אתה יכול לשים קישור - אוכל להתיחס..
לגבי "עיקרי אמונה", הבאתיי כדוגמה, את מה שבעל ספר העיקרים מונה כשלושה עיקרים בסיסיים. אבל העיקרון אותו עיקרון. לא מחלוקת ממש ביסודי-יסודי האמונה.
לגבי ה"נודע ביהודה" - זה הציטוט שהבאת (אני לא מתיימר להעמיד פנים כבקיא בנודע ביהודה. התייחסתי לציטוט שהבאת, ולמה שידוע מלפני כן):
"והנה בדברי הזוהר אין רצוני להאריך ומה מאד חרה אפי על אלו העוסקים בספר הזוהר ובספרי הקבלה בפרהסיא פורקים עול תורה נגלית מעל צוארם ומצפצפים ומהגים בספר הזוהר וזה וזה לא עלה בידם ועי"ז תורה משתכחת מישראל ולא עוד אלא בדורותינו נתרבו המינים מכת הש"ץ שחיק טמיא היה ראוי לגדור גדר בלימוד הזוהר וספרי הקבלה. והנה אין הזמן להאריך בזה ועכ"פ אין מורין הלכה מן הזוהר ואין רצוני להאריך בכוונת הזוהר כי אין לי עסק בנסתרות ובמה שהורשיתי אתבונן:"
(נודע ביהודה קמא, יורה דעה סימן עד)
נראה לכאורה בירור מדבריו שהטענות הן:
א. "עוסקים בספר הזוהר ובספרי קבלה בפרהסיא ופורקים עול תורה נגלית מעל צווארם" - כלומר, מתפארים בפרהסיא בנסתרות, שהם עניין לצנועים, אבל לא מקיימים תורה כפשוטה. טענה ברורה. ואומר "זה וזה לא עלתה בידם"... נו, אדם יאמר לא עלתה בידם, על דבר שחושב שאין בו כלום חלילה?..
ב. "בדורותינו נתרבו המינים מכת ש"צ שחיק טמיא", היה ראוי לגדור גדר בלמוד הזוהר וספרי קבלה". דברים ברורים, בגלל מה שקרה עם הכת הזו שנתלו בנסתרות. לגדור גדר בלימוד - לא "לאסור את הלימוד", אלא גדר. מעין מה שאומרת המשנה במסכת חגיגה על לימוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה.
אם היה סובר שמדובר בספר "לא אמיתי", היה מביא פשוט שאלה לא דברי אמת... ח"ו.
ג. "ועכ"פ אין מורין הלכה מן הזוהר" - אז רואים בברור את היחס המכבד. בהיות שאין מורין הלכה, כי אינו ספר הלכה, אז אי אפשר להסיק ממנו הלכה למעשה. ולגבי ההמשך, "אין לי עסק בנסתרות ובמה שהורשיתי אתבונן", היו וישנם הרבה גדולים ש"אין להם עסק בנסתרות". כדברי הרב באורות התורה פרק י', שגם אם מוצאים כאלה, "כי יש להם רכוש רב להעסיק את רוחם בניגלות התורה", לא תיפול רוחו של מי שמרגיש "לחץ נשמתי" לעסוק בכך. כל אחד עם מתת חבלו מה'.
סליחה, בהמשך אותה תגובהארץ השוקולד
לא כל ישראל קיבלו את הוזהר - צעירים מעל עשרים
ואם תרצה ישירות לתשובה:
https://www.sefaria.org.il/Teshuva_MeAhava_Part_I.26.16?lang=he
תסתכל בקישור שם.
ביחס לנודע ביהודה, יש לו תשובה נוספת על לשם ייחוד:
https://www.sefaria.org.il/Noda_BiYehudah_I%2C_Yoreh_Deah.93.1?lang=he&with=all
הוא מדבר על הזוהר כבורות נשברים לעומת הש"ס והפוסקים עליהם אנו מסתמכים.
זה בסדר גמור לא להיות בקי בנודע ביהודה, לצערי אני גם לא, אבל אם כך, קצת חבל לצאת באמירה נחרצת שכל הבעיה של הנודע ביהודה עם הזוהר זה רק לימוד קבלה כי אתה מבסס רק על ציטוט אחד.
כנראה שעל שלושת העיקרים שהבאת אין מחלוקת, לעומת הי"ג של הרמב"ם שחלקם שנויים במחלוקת ומוזמן לראות היכן שהפניתי, לא רוצה להרחיב כאן.
לגבי האמירה על הנודע ביהודה,ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך י"ב בסיוון תשפ"ו 0:53
הדגשתי שאני מדבר על מה שציטטת כאן.
אעיין בעז"ה בקישורים שהבאת כעת - תודה רבה - ואראה אם נראה אחרת.
מוסיף - כעת עיינתי בתשובה הנוספת שהבאת מהנודע ביהודה, ואני רואה שלא נראה אחרת ממה שכתבתי. מסביר בהודעה הבאה.
לגבי ה"תשובה מאהבה", עיינתי כעת -ד.
הוא אומר שני דברים בענין - האחד, לגבי האמירה שכולו קדוש, שנכנסו "כמה זיופים וקלקולים" בתוכו.
השני - מטיל ספק בקדמותו בגלל שלא נזכרים רמזים ממנו בספרות בקדומה של הש"ס ומדרשים שהיו מפורסמים.
אינו אומר חד משמעית ההיפך. וגם מדבריו רואים את ההשפעה החריפה של מה שקרה עם ש"צ וחבר מרעיו.
מכל מקום - בוודאי שאי אפשר לשים אותו ב"צד" של מצדדי המוחלטות של קדמותו.
וגם אי אפשר להכחיש, לאידך, שרוב מוחלט של חכמי ישראל אחריו - כפי שכבר מזכיר הרב קוק באיגרתו הנ"ל - לא הסכימו איתו.
ובספר "קדמות הזוהר" לרד"ל, תלמיד הגר"א, התייחס לכל מיני טענות מעין זה.
האם זה "מוחק" אותו... בוודאי שלא. אבל יש דבר כזה, שאחרי שהתקבל דבר ברוב מוחלט של חכמי ישראל - אז נדחית דעה מסויימת.
דוגמת מה שיש בתלמוד, שבאתריה דרבי אליעזר, היו כורתים בשבת עצים לצורך מכשירי מילה, בגלל דעתו שגם מכשיריה דוחים את השבת. אבל אם יבוא מישהו היום לנהוג כך, יהיה חייב כרת, ולא יוכל לומר שהוא "נוהג כאתריה דרבי אליעזר".. אז נכון שזה לא ממש אותו דבר, כי לא נמצאים בדורות שהתכנסו כל החכמים וקבעו "הלכה", או חתמו תלמוד; אבל העיקרון דומה.
לגבי התשובה של הנודע-ביהודה -
התנגדותו לאמירת "לשם יחוד", מפורסמת.
חשבתי שמצאת איזו תשובה אחרת, שמדבר על הזוהר, ולא ידעתי ממנה.
מה שהוא כותב בתשובה הזו, "לחצוב להם בורות נשברים" במקום ההיסמכות על התלמוד הבבבלי והירושלמי - אינו מוסב כלל על הזוהר. ואין שם שום דבר כנגד הזוהר הק'.
התשובה הזו, מכוונת כנגד תנועת החסידות שהתחילה בזמנו. מקור אמירת ה"לשם ייחוד" היא אצל האר"י הק'. אם כי יש כנראה בזוהר, שמשה רבינו היה מתכוון "ליחדא שמא דקב"ה ושכינתיה". אבל המקור לומר כך, הוא כפה"נ מדברי האריז"ל - וההתפשטותת של זה בהמון, היא מהחסידות.
והנודע ביהודה אומר זאת כמעט - ויותר מכמעט - מפורש. מדבר על כאלה ש"מתנשאים ברום לבבם. כל אחד אומר אני הוראה ולי נפתחו שערי השמיים"... זה לא קשור לספר הזוהר.
ובהמשך: "צדיקים ילכו בם, וחסידים ייכשלו בם"... מכוון במפורש לתנועת החסידות.
(אגב, מסופר שהמדפיס של הנודע ביהודה בזמנו, ראה את זה, היה מהחסידים, והחזיר את הפסוק למקורו: צדיקם ילכו בם ופושעים ייכשלו בם".
כשהיע הדבר לנודע ביהודה, אמר: אני עשיתי מהפושעים חסידים - והוא עשה מהחסידים פושעים....
הרצי"ה קוק זצ"ל, הזכיר את התנגדות הנודע ביהודה לאמירת לשם ייחוד והוסיף: "אבל אצלנו בסידור - עולת ראי"ה - זה כן כתוב"..
וגם ביאר, שזה מוזכר לגבי מצוות שהתורה מציינת את טעמן. כמו ציצית, "למעם תזכרו ועשיתם את כל מצוותי". ועוד)
כמה דבריםארץ השוקולד
1. לא הוכרע כלום מאז התשובה מאהבה כי לא ישבו חכמי ישראל והכריעו.
יש אמנם רוב, אבל אין הכרעה.
2. יתכן והנודע ביהודה מדבר על האר"י והחסידות ולא על הזוהר.
3. אמירה של התשובה מאהבה שספר הזוהר איננו קדוש היא אמירה ברורה לדעתי.
סיפור משעשע בסוף.
ולגבי הרב קוק, אני לא יודע אם הרב קוק חשב שהזוהר נכתב על ידי רשב"י או לא, אבל ברור ששיטתו אחרת וכמו כן לי לפחות נראה שהוא לא היחיד שכל דבר שהוא אומר קדוש ואין מקום למשהו אחר. (אם כן, יש עניינים בהלכות שבת כמו חליבה שבעייתי שבכשרות רגילה מקלים כמו החזון איש בניגוד לדעתו.)
א. אכן, כתבתי שזה לא ממש כמו הכרעה הלכתית לפי רובד.
שהתכנסו כל החכמים יחד והכריעו.
אבל בהיות שרוב מוחלט של חכמי ישראל החזיקו מקדושת ספר הזוה"ק - אז זה קרוב לכך. בפרט שביניהם כאלה שרוה"ק ממש, הופיעה בבבית מדרשם - כמו האריז"ל והגר"א - בהקשר לענין הזה. מה גם ספר שר' חיים מוולוז'ין אומר בשם רבו הגר"א שאי אפשר להבין שם דבר על בוריו בלי כמה שבועות של עמל... (שכל של הגר"א).
כנראה בעקבות זה, מתבטא הרב זצ"ל, ש"כבר הלכה רווחת בישראל מגאוני הדורות, ראשונים כמלאכים וגדולי וקדושי האחרונים עד הדור האחרון שדברי הזהר
הקדוש הם קודש קודשים. ומקורם מקור מים חיים של רזי אמונת ישראל הקדושה והטהורה".
ב. הנודע ביהודה דיבר בתשובתו זו, בוודאות על תחילת תנועת החסידות (גם לא על האר"י). זה מבואר מתוך דבריו, שמצין על תקופתו לגבי אנשים שמדברים בסתרי תורה, בדילוג על דברים פשוטים בנגלה של התורה והמצוות.
כמו כן, ממה ששינה את הפסוק וכתב, "צדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם", כשהלשון המקורית היא "ופושעים ייכשלו בם"... זה ממוסב על ה"חסידים" של תנעות החסידות. וכך שמעתי גם מהרצי"ה זצ"ל.
ג. לגבי הרב קוק זצ"ל - אכן, בגלל ההיקף והגדלות העצומה בכל חלקי התורה; וגם בגלל שבאופן כללי שיטתו היא למזג את כל השיטות שלפניו בתוך מארג כללי, בגאונות ועמקות עצומה - קשה מאד לחלוק על דבריו בעניינים שנוגעים לנושאים הללו, של התפיסה האמונית ומקומם של סתרי תורה.
זה מזכיר את הגר"א מבחינה זו.
(לגבי מה שהזכרת, שאם כן צריך לפסוק כדבריו גם בענייני הלכה, שנוהגים בהם כחזו"א שמיקל יותר - נראה לי שזה לא בהכרח. מי שנוהג לפיו, מן הסתם ינהג לפיו. אבל במה שנוגע לכשרות "רגילה" לציבור הרחב - מן הסתם יוכלו להסתמך על דעות מקילות מגדולי ישראל אחרים.
אם כי, אכן הגאונות של הרב גם בנגלה, היתה משהו לא מצוי לחלוטין. הרב הוטנר אמר עליו: "היה גדול פי 20 יותר מכל גדולי דורו יחד". הרב אסר זלמן מלצר אמר לר' חיים עוזר גרודז'ינסקי - ששאל אותו עליו, כשביקרו בווילנא - "אנחנו גדולים על הידית של הדלת שלו" (באידיש: הקלימיקע..). וכן כותב הרב זווין ב"אישים ושיטות", שהיה יחיד בדורו בגדלות בכל תחומי התורה יחד. ועוד הרבה)
א. לא מכיר הכרעות שהם לא הלכתיותארץ השוקולד
אפשר לומר שיש רוב, אבל אי אפשר לומר שיש הכרעה. אתה מכיר מקור לסוג ההכרעה אותו אתה מתאר?
מימרא מיוחסת לגר"א אינה ראיה, כי ברור שזה מחלוקת.
אתה נותן משקל עצום למימרא בשם הגר"א ומתעלם מספר שלם של היעב"ץ - מטפחת ספרים.
אני מציין שיש את שניהם, יש מקום לשני השיטות כי שניהם פוסקים גדולים במסורת שלנו ואין הכרעה.
ב. אולי.
שים לב שזה לא החסידים אלא האדמו"רין הראשונים, כי הם טענו לרוח הקודש לעומת חסידיהם
ג.
1. לא מקבל את הטענה הזו, כי לא כך פוסקים במסורת. יש לך מקור שכך נוהגים לפסוק?
2. אם על תיאורי כבוד מסתמכים, ראוי לציין את תיאורי הכבוד המפליגים שחלק הרב קוק לרב יחיה קפאח כאן ואם כך כדאי לשקול להכריע כמו הרב קפאח.
התכתבות הראי"ה קוק והרב יחיא קאפח על אודות ספר הזוהר » ﬣקיבוץ ﬣקדוש (האתר של משה נחמני)
יש הלכה שאסור לזבות את ספר הזוהרקעלעברימבאר
ומכיוון שנמנו וגמרו שהזוהר הוא דברי ת"חיםגדולים,במילא המבזהו כמבזה ת"ח. שזה אסור הלכתית.
אין הלכה שצריך להאמין במה שכתוב בזוהר. אך מומלץ מבחינה אמונית. אך לא ניתן לחייב. כי רק ב13 העיקרים חייבים להאמין
היכן נפסקה ההלכה הזו?ארץ השוקולד
היכן נמנו וגמרו?
תישאר עם האמת, אל תמציא שנמנו וגמרו כאשר לא נמנו וגמרו.
בדיוק כמו שנמנו וגמרו על התלמוד על השו"ע הרמאקעלעברימבאר
והרמבם.
הרי מעולם לא נמנו וגמרו על התלמוד. הרמבםאומר שהתלמוד מחייב כי האומה קיבלה אותו על עצמה.
התכוונתי "כעין נמנו וגמרו"
שוב, אתה מערבב בין דבריםארץ השוקולד
על התלמוד מצינו כבר בגאונים וגם בראשונים הסכמה שלא חולקים על כך, אמנם, הרמב"ם לפעמים פסק הפך הגמרא אבל אז נושאי כליו ניסו לתרץ למה זה עדיין מסתדר עם הגמרא.
כך שניתן לראות בפוסקים שהסכימו לפסוק כנכתב באחד התלמודים (לפעמים מחלוקת לפי איזה מהם) ואני לא מכיר מי שכותב במפורש שהוא חולק על השיטה. עם זאת, אין פה נמנו וגמרו.
ביחס לרמב"ם, זה טענה ממש לא נכונה מציאותית או הלכתית, יש מחלוקות כה רבות על הרמב"ם וכמה כבר אתה מכיר שפוסקים לפי הרמב"ם?
שאתחיל להביא לך דוגמאות שלא פוסקים כמו הרמב"ם:
1. אתה מקפיד על בשר חלוט כמו פסיקת הרמב"ם?
2. פסיקת הרב גורן עם טבעת של כהנים רופאים בניגוד לרמב"ם.
3. הרמב"ם אסר להיות אברך במקום המסתמך על תרומות, יש רחובות רבים שלא קיבלו את ההכרעה הזו.
4. הרמב"ם מחייב חטאת על מלאכה שאינה צריכה לגופה, זו ההכרעה שאתה מכיר?
לגבי השולחן ערוך והרמ"א, כאן ברור שאין שום הסכמה טוטאלית להכריע כמו השולחן ערוך, כמה ראיות לכך:
1. יעוין בנושאי כלים שחולקים פעמים רבות על הנפסק בשולחן ערוך או הרמ"א.
2. יש מקומות בהם ההכרעה הייתה דווקא כאחד הנושאי כלים, למשל, בפולין להבנתי היה מקובל להכריע כמו הש"ך במחלוקות עם השולחן ערוך והרמ"א ובליטא הט"ז היה נתפס כמכריע, כך שברור שמקומות אלה שללו את ההכרעה אותה הבאת.
3. יש פוסקים לא מעטים מחוץ לספרים אלה שכתבו ספרי הכרעה שונים החולקים פעמים רבות: ב"ח על הטור, מהרש"ל, חיי אדם, שולחן ערוך המקוצר (ספר פסיקה תימני) ועוד רבים.
דיברתי על:קעלעברימבאר
פסיקת השוע לספרדים, הרמא לאשכנזים, נרמהם לתימנים.
נכון שאחרונים יכולים לחלוק על תכנים מסוימים על השוע, אבל בגדול קיבלוהו.
כמובן ייתכן שהאר"י חלק פה ושם על הזוהר, אבל בגדול קיבלוהו. ובטח לא דיברו בו סרה.
גם יש מסורות יוצאות דופן בגאונים שלא עושים על פי התלמודים.
ב. הפוסקים טענו שגם הרמבם יאמר שבימינו עת לעשות לה' ולהסתמך על תרומות. שהרי ידוע שבשעת הדחק ההלכה שונה. וחוץ מזה זה דברי מרן השו"ע מפורשים. שקיבלוהו אשכנזים וספרדים.
ג. דיברתי על כל שקיבלו את הזוהר כדברי ת"ח. ואםן כן כל המדבר סרה בזוהר כמבזה ת"ח. לא לדבי לפסוק לפי הזוהר, ואפילו לא לדבי ללכת לפי דברי האגדתא שבו.
ד. אילו רב יטען שלא מרן כתב את השו"ע אלא הוא זיוף כולו וספר רע. הוא ינודה כמבזה ספר ת"ח
א. וגם זה לא נכוןארץ השוקולד
1. איפה בדיוק באשכנז מכריעים כמו הרמ"א באופן עקבי במחלוקות שיש לו עם פוסקים אשכנזים כמו הש"ך/ט"ז/משנה ברורה?
2. בארצות יוצאי ספרד רבות לא פסקו כמו השולחן ערוך למרות שהרב עובדיה ניסה לומר כך, עיין ערך הבן איש חי שלא חש מחויב לשולחן ערוך במחלוקות מול הרמ"א (דבר שעליו הלין הרב עובדיה בהקדמתו להליכות עולם) או פוסקי צפון אפריקה כפי שהאריכו בספריהם נגד אמירת הרב עובדיה בנושא למשל הרב שלום משאש בשו"ת שמש ומגן, הרב עמרם אבורביע בשו"ת נתיבי עם ועוד רבים.
3. רבים מהתימנים לא פוסקים כמו השולחן ערוך, נדמה לי שהבלאדים למשל לא פוסקים כמו השולחן ערוך.
4. אילו היית מכיר את הים של שלמה של המהרש"ל למשל היית מבין שמה שאתה אומר לא נכון.
5. נושאי כליו של השולחן ערוך חולקים המון ולא רק לעיתים רחוקות.
ב.
1. כלומר, מוסכם לכולי עלמא שבמציאות אידיאלית אסור להיות אברך לדבריך?
2. הרמב"ם לא הסכים עם התפיסה הזו, כך שגם אם לדעתם יש סיבה, הם עדיין חולקים עליו.
3. התעלמת מעוד פסיקות רבות, כנראה שמוכל בתפיסה לפני.
ג. סבבה, אבל גם זה במחלוקת.
ד. מדוע לדעתך אף אחד לא טען דבר כזה ועל הזוהר כן טענו?
התלמוד אתה מסכים איתי שהתקבל?קעלעברימבאר
אמרתי, מי שיטען שהשו"ע הוא זיוף וספר רע. ינודה כמבזה ת"ח. כרגע זה לא הדיון על מה ניתן לחלוק על השוע והרמא ועל מה לא.
ב.1. במציאות אידאלית אסור לקבל כסף מהציבור בתור אברך שרק יושב ולומד. זה כסף משנה מפורש נדמה לי. מותר לקבל כסף מאדם פרטי, כמו שהרמהם קיבל כסף מאחיו הסוחר , או כמו הסכם יששכר וזבולון. אבל מהציבור במצב אידאלי אסור לקבל. למעט אם אתה רב או דיין וכדומה, שאתה מקבל שכר על השירות לציבור ועל שכר הבטלה.
2. אם היה רואה את החילונות היום ואת האתגרים הרוחניים, היה טוען שלכל הפחות אברכים בשנתויהם הראשונות יכולים לקבל כסף. (ואגב גם כיום סטטונדטים מקבלים מלגה מהמדינה לעיתים, דבר שלא היה בימי הרמבם. אז אברכים שיש סיכוי כלשהו שיהיו רבנים אז וודאי)
3. זה כסף משנה מפורש לזכרוני. בכל מקרה זה לא הדיון כאן.
ג. איפה המחלוקת? הנודע ביהודה התיר לבזות את הזוהר או לדבר בו סרה? לא. זה רק פרשנות שלך
ד. כי בנגלה כולם עוסקים. ובנסתר לא.
ברור, התלמוד התקבל!ארץ השוקולד
לעומת ספרים אחרים, לכן אמרתי שאתה מערבב.
ב. 1. זה לא רק היבט הכסף, כמפורש בשולחן ערוך ובנושאי הכלים על הטור בהלכות משא ומתן.
2. לא קשור לענייננו, אבל חוץ מרצון להאמין שכך היה סובר הרמב"ם יש לך ראיה כלשהי לכך?
הרי כולנו רואים את החילול השם שיש במציאות הזו של תקציבים ללומדי תורה.
3. כסף משנה מפורש על חליטה ומלאכה שאינה צריכה לגופה??
ג. לא הבנתי, אם הזה בסדר מה שהתשובה מאהבה אומר שאין מה להשוות בין הקדושה של דף אחד בגמרא לכל הזוהר ביחד אז מה בעייתי לומר?
ואם בעייתי לומר מה שהתשובה מאהבה אומר או אפילו מה שהרב קפאח אומר על בעיה של עבודה זרה בשיתוף שם, מי שמך לומר שבעייתי?
ד. וזו הסיבה היחידה לערעור על קדמות הזוהר?
על פסיקתא דרב כהנא ערערו?
אז גם הזוהר התקבל. חא כמחייב הלכתית או כמחייבקעלעברימבאר
להאמין בדבריו. אבל התקבל כדברי חכמים קדושים. ולכן אסור לדבר בו סרה, על אף שמותר לחלוק על דעותיו וגם לסבור שנכתב בידי הרמד"ל (אך זה לא מומלץ , כי לא מומלץ לאחוז בשטויות, על אף שמותר).
ב. 2. לרמבם היה שכל ישר. אם היה רואה שסטודנטים מקבלים כסף , ואילו אברכים שבשנותיהם הראשונות לא יקבלו, לא יהיהו רבנים בישראל ,וודאי היה תומך בזה, שהרי זה שכל ישר ופשוט לא לגרום להרס עולם התורה בישראל (לא דיברתי על חרדים או על אברכים בגילאים מבוגרים). ואין איסור דאוריתא לקבל כסף אלא הנהגה שלא תיצור חילול ה'. וגם הרב שילת שהידר על עצמו לא להתפרנס מרבנותו בישיבתו, כן תמך שאברכים בישיבתו יקבלו קצבה).
3. זה לא הדיון. יש מקרים חריגים שניתן לאחרונים לפסוק שונה מהרמא והשוע, וכמובן שמי שמחויב שלשוע ולרמא לא מחויב דווקא לרמבם.
ג. בעיית לומר שהזוהר הוא ספר רע או ספר טיפש או או ספר טמא או ספר כפירה ספר חולין, או לזלזל בו. לא בעייתי לומר שקדושתו היא רק כמו המורה נבוכים ולא יותר.
אתה משווה בין "הזוהר פחות קדוש מהגמרא" לבין "הזוהר כפירה ועובדה זרה"?! נו באמת.
מי שמי לומר? 1) הגמרא שאמרה שאסור לבזות ת"ח והחמירה מאוד במי שעושה זאת עקבית (נדמה לי כינתה אות ואפיקורס, ואמרה שזה היה עיקר עוונו של ישו שנידון בצואה רותחת על דרך המשל). 2) האומה שקיבלה על עצמה את הזוהר כדברי חכמים , (ואם כן אסור לבזותם מדין מבזה ת"ח) 3) הרב קוק שהבאתי לעיל. 4) שום חכם מחכמי ישראל כולל הנודע ביהודה הרב אלפאלס והיעבץ לא ביזה את הזוהר ואמר עליו כפירה ועבודה זרה.
הרב יחיא קפאח אכן יכול לחלוק על הזוהר ולטעון שלדעתו אסור לשתף שם (לא יודע מה הדיון שם) ולהורות כך לתלמידיו. אך אסור לו לבזות את הזוהר.
ד. לא הסיבה היחידה. עוד סיבה היא שיש חכמי ישראל שמבנה נפשם דוחה עיסוק בנסתר מפני שמבנה נפשם שכלי ולא כוח מדמה. ראה הרב קוק על זה איפשהו באורות הקודש. וראה האר"י שער הגלגולים הקדמה לו, דף מה.: "פאה ימנית דדיקנא דזעיר אנפין" . ועיין אורות הקודש א צב.
על ההבדל בין נשמת הרמבם לנשמת הרמבן ולמה הרמבם לא ידע קבלה.
"הלכה רווחת בישראל.. שדברי הזוה"ק הם קדש קדשים"ד.
זו לשונו של הרב זצ"ל.
כלומר - מצד אחד לא כמו "הכרעה הלכתית" חד משמעית סגורה, שעבורה צריך כינוס החכמים. אבל מספיק כדי לקבוע את זה כ"הלכה רווחת בשראל".
אז הנה מקור, מדברי הרב זצ"ל.
המימרא של הגר"א, היא ראיה חזקה מאד בכיוון הזה.. אם הגר"א אומר מנסיונו שאי אפשר להבין שם משהו על בוריו בלי עמל של כמה שבועות - זה אומר משהו על הספר הזה.. סברא פשוטה לכאורה.
המטפחת ספרים, דבריו ידועים, שעם הזמן נוספו על ספר הזהר (אולי ע"י מדפיסים), גם דברים שאינם במקור. וגם הגר"א הרי הגיה שם דברים, לפעמים ממרחק של כמה עמודים.
אבל לגבי עצם קדושת ספר הזהר, הרי גם המטפחת ספרים כותב: "הנה כל עצם ספר הזוהר, קדוש הוא כעצם השמים לטוהר, דבריו נכוחים למבין (במקום שמדבר בסודות התורה בחידות עמוקות וברמזים של רזים עליונים, לשונו סתום וחתום באלף עזקאין, לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא דעלמ"א (שהעלים מבריותיו) יכול להמרה, אלהן די רוח אלהין קדישין גביה)".
אז אין מחלוקת עקרונית בינו לבין הגר"א, וממילא גם אן צורך "להכריע". וגם המטפחת ספרים, מציין באריכות את הקלקולים שנגרמו ע"י כאלה שנכנסו לענין בלי ההכנה והקדושה הנדרשת - ומזכיר את הקלקול האיום של כת ש"צ (לצערנו, גם יצא על ר' יהונתן אייבשיץ).
ב. הנודע ביהודה כתב נגד תנועת החסידות בראשיתה (ולא האדמורי"ם טענו על עצמם שהם בעלי רוח הקודש - אלא כך הובן ע" חסידיהם מההתחלה. אבל זה לא ענין עיקרי לנושא).
ג. מה פירוש "לא כך פוסקים במסורת"? מעבר לכך שלא טענתי ל"פסיקה", אלא ש"קשה מאד לחלוק על דבריו" של הרב קוק בנושאים אלה, בגלל ההיקף העצום בכל חלקי התורה - זו גם סברא אנושית פשוטה, ולא רק בתורה.. קשה לחלוק על מי שמומחיותו בנושא מסוים היא מעבר לכל מי שבסביבה...
ד. לא הסתמכתי על "תיאורי כבוד". מה שציטטתי שאמרו על הרב, לא היו "תיאורי כבוד", אלא אמירות עובדתיות, מגדולי גדולים בזמנו, לגבי גדלותו ביחס לעוד גדולים שהיו אז.
אבל "תיאורי כבוד", נוסח מה שכותבים רבנים לרבנים - וכמו שכתב הרב אל הרב קאפח, "לכבוד הרב הגדול, מופלא באנשים, בוחן ובודק יסודות ושרשים, מו"ה יחי' בן סלים אלקאפאח שליט"א" - ברור שזה לא שייך לענין. תלמידי חכמים, מכבדים זה את זה, גם כשחולקים. כותב לו דרך כבוד - ואח"כ בצורה ברורה על הנושא. זה לא שהיה אומר עליו, "הגדול בחוכמת הקבלה מכל חכמי דורו"....
א. יש לך את הרב קוק ורבים בצד אחדארץ השוקולד
יש לך את התשובה מאהבה, הרב יחיא קפאח ומעטים בצד שני.
אמנם יש פה רוב, אבל אין פה הלכה והכרעה.
הלכה איננה אוטומטית לפי הרב זצ"ל, אין שום כלל הלכתי כזה למרות שיש מתלמידי הרצי"ה שהיו רוצים דבר כזה.
כמדומה לי שיש ציטוטים במטפחת ספרים על כפירה שנמצאת בזוהר גם, כך שלהביא ציטוט משם ולהתעלם ממהות הספר זה לא נכון.
ב. ממש עיקום, אבל אין לי כח להעמיק בכך, כל תפיסת הרוח הקודש של האדמו"רים נבע מהחסידים ולא מהאדמו"רים?
זה לא נשמע לך קצת מוזר?
ג. אולי קשה, אבל עובדתית חלקו.
התעדוף שקיים בין רבנים בחלק מהמקומות לפי מה שבא להם היא פשוט רפורמה מדרכנו במסורת.
ד. איך אתה מבחין בין משהו עובדתי לתיאור כבוד?
אגב, הרב יחיה קפאח עוקץ חזרה כך שהוא לא הרגיש כפיפות לרב קוק.
(יעויין בכתובות דף קה עמוד ב)
יש לך עשרות אלפי רבנים בצדקעלעברימבאר
אחד. וחמישה בצד שני.
יש לך את שלוש רבעי מישראל שאומרים זוהר בתפילה. יש לך את חצי מהפוסקים שפוסקים על פי מנהגי הזוהר. ועוד שליש אחרים שמביאים מנהגים שרצוי לעשות גם אם אינם חובה, על פי הזוהר.
זה כמו לומר שיש איזה רב אחד שיצא נגד הרמבם.
לטעו ןושהזוה לא התקבל על ישראל בגלל 3 רבנים (שאחד מהם רב בינוני במאה ה20 אחרי 600 שנה שאף אחד לא דיבר. ושניים פוסקים שלא משתמע מדבריהם שיצאו נגד הזוהר אלא נגד הנפוצות לו), זה הזוי
איך 600 שנה אף אחד לא דיבר עם הבאתי לך 3ארץ השוקולד
בשלוש מאות השנה האחרונות?
אילו היית מקפיד בתגובותיך לא להגזים היה אפשר להתייחס יותר ברצינות.
הגיוני לומר שאני מעדיף להישאר עם הרוב, אבל כדאי להישאר עם המציאות.
לא נכון כיקעלעברימבאר
השנים לא אמרו נגד הזוהר, רק אתה פירשת כך.
והשלישי היה רב בינוני-גדול ולא גדול הדור, ויצא אחרי 550 שנה שאף אחד לא יצא נגד. והוא היה על הקשקש לקבל נידוי
??ארץ השוקולד
"ועלה אחת מתלמוד בבלי הויות דאביי ורבא, קדוש יותר מכל ספר הזוהר"
מתוך התשובה מאהבה:
תשובה מאהבה חלק א כ"ו:י"ח | Sefaria Library
שלושת הפוסקים שדיברתי עליהם:
הנודע ביהודה, התשובה מאהבה והרב יעקב עמדין.
(איך 550 שנים?)
נכון. הגמרא קדושה מהזוהר. כשםקעלעברימבאר
שהכתובים מהגמרא, הנביאים מהכתובים, והתרוה מהנביאים.
איפה יש פה ערערו על קדושת הזוהר?
ב. ציטוט מהרב עמדין? (ואגב, הגאון הרב עמדין זצ"ל ביזה את גדולי חכמי ישראל שהתבררו כצדיקים גדולים, ואפילו את הגר"א בצעירותו , היעבץ יצא נגדו בחריפות (ויתכן שאף ביזהו, אך לא סגור על זה). כך שיש לקחת בעירבון מוגבל דברי ביזוי מהגאון הרב עמדין זצל. שכן בשל פחדו וקנאותו לתורה ופחדו מהשבתאות, ירה לכל הכיוונים. במחילה מכבוד קדשו אנחנו עפר לרגלי גאון וצדיק זה).
ציטטו מויקיפדיה:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט בסיוון תשפ"ו 19:10
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט בסיוון תשפ"ו 19:10
ספר 'הרב רבי יהונתן אייבשיץ', של הרב גרינוואלד להגנה מפני טענות השבתאות, עמודים 75–76 ובהערות שם, מביא גידופים של רבי יעקב עמדין נגד הגאון מווילנה שלכאורה תמך ברב יהונתן, ושבמכתב לרב עמדין קרא לו "ספר תורה שרוי בצער". לטענת מחבר הספר, עם הזמן התברר לרב עמדין מעמדו של הגאון מווילנה בעיני יהודי ליטא, ולאור זאת החליף את טיעונו וקבע שהמכתב אליו מהגאון מווילנה היה מזויף. בנוסף, בספרו, האשים רבי יעקב עמדין את הרב לנדא (הנודע ביהודה) בכך שהצעת הפשרה באה ממניע אישי, כי קיבל מינוי רב בפראג, לאחר שמקרובו של הרב עמדין נמנעה רבנות זו, והמינוי בוטל כשהביע את התנגדותו לרב אייבשיץ.
הגאון מווילנה שנתבקש להתערב בפולמוס בעודו צעיר, שלח לרבי יהונתן אייבשיץ דברי ברכה, ועקב כך ספג ביקורת חריפה מרבי יעקב עמדין. מאוחר יותר, כשמעמדו של הגאון מווילנה עלה ושמו התפרסם, טען רבי יעקב עמדין בספרו שמכתבו של הגאון מווילנא מזויף. הגאון מווילנה מעולם לא ענה על שני פרסומים אלו, למרות מסירת דרישת שלום לרב עמדין בעת קשרי נישואים עם קרוביו.[33] התקפותיו של הרב עמדין נגד הגאון מווילנה, נגד הנודע ביהודה שהציע פשרה, וכנגד עוד רבנים רבים שלא נחשדו בשבתאות, מהוות בעיני החוקרים האורתודוקסים ראיה לכך שהמדובר בהאשמות שווא נגד הרב אייבשיץ. גם עצם הצעת הפשרה של הנודע ביהודה, ומכתבו החיובי של הגאון מווילנה, ואי פרסום הכחשה למכתב הרב אייבשיץ, חיזקו את דעתם זו.[34]
כלומר, לא להתייחס ברצינות לאמירות חריפות שלו?ארץ השוקולד
אכן.קעלעברימבאר
אלא אם כן אתה רוצה לבזות את הגרא, את הרמחל, ואת רבי יהונתן אייבשיץ יחדיו.
כן צריך ללמוד את העיקרון מהגאון היעבץ זצ"ל, והוא שעלינו לשמור על התורה מכל משמר מתקלות ומשרלטנים ובבות שקר, ולחרוד לתורה חרדה רבה כאילו היתה הילד שלנו ואנחנו האמא הפולניה שלו
למה הגמרא קדושה מהזוהר?ארץ השוקולד
את המדרגות האחרות אפשר להסביר.
ב. תסתכל במטפחת ספרים ד צב.
כי היא נגלה לכלל ישראל. וזוהר נסתר ורק ליחידים.קעלעברימבאר
ולפי חלק מחכמי ישראל - כי הגמרא נכתבה בידי האמוראים, בעוד הזוהר בידי הגאונים והראשונים בעלי רוח הקודש, והם פחותים מהאמוראים.
וגם כי הגמרא מחייבת והזוהר לא.
וגם כי כל הגאונים והראשונים הכירו את הגמרא, ואילו לא כל הגאונים וראשוני הראשונים הכירו את הזוהר
אתה לא חייב להאמין שהזוהרקעלעברימבאר
נכתב ברוח הקודש. מותר לך להאמין שנחכתב בידי רמד"ל.
אתה לא חייב להאמין בתכניו.
אבל אסור לך לדבר בו סרה
מעניין שהרב קוק לא כתב כך לרב קפאחארץ השוקולד
במכתב, שאסור לומר שיש כפירה שם אלא רק ניסה לנמק למה זה לא כפירה.
התכתבות הראי"ה קוק והרב יחיא קאפח על אודות ספר הזוהר » ﬣקיבוץ ﬣקדוש (האתר של משה נחמני)
ראה האגרת של הרב קוק שהבאתי פה למעלהקעלעברימבאר
שם כתוב שאסור לדבר סרה בזוהר. וכל העושה כך הריהו אוויל ורשע, ובר נידוי.
זה לא הי עוזר לשכנע את הרב קפאח אם היה אומר לו שאסור. אז נסה לשכנעו אפריורית שאין כפירה אם ייבחן זאת בשכלו
הוא יכל לא לכבד אותו בתאריםארץ השוקולד
דבר שהוא לא עשה.
אגב, חלק מהתשובות של הרב קוק משכנעות וחלק מתשובות הרב קפאח משכנעות.
בכל מקרה, המחלוקת ביניהם היא לא על זהות הכותב אלא אם הם כפירה.
כיבד אותוקעלעברימבאר
בתארים כי אכן הרב קפאח היה ת"ח לא קטן, וכי כל ביזויו את הזוהר היתה בשגגה. וגם כי עיקר התנגדותו נבעה באמת מהכישופים בתימן, כמו שאומר נכדו. וכי גם את רבי אליעזר נידו ועדיין היה גדול הדור ושמרו על תאריו. וגם כדי למשוך את ליבו שישמע לרב קוק כי מענה רך ישיב חימה.
האגרת שהבאתי אומרת דברים מפורשים. קראת אותה? איך אתה מסביר אותה?
ב. כבר אמרתי. מי שטוען שהזוהר נכתב בידי רמד"ל, אך התקבל על חכמי ישראל ונחשב כספר של תלמידי חכמים גדולים, זה מותר (אך לא מומלץ, כי זה שטות. אבל זו שטות מותרת). האיסור הוא לבזות את הזוהר ולדבר בו סרה, ולטעון שאינו ספר תורני או אינו ספר של גדולי חכמי ישראל
כלומר, הוא לא כה קטן כפי שאתה מזלזל בוארץ השוקולד
עיקר ההתנגדות בהתכתבות היא בגלל העבודה זרה שם בשיתוף מההתכתבות.
איפה האגרת?
האיגרות שהבאתי מאוחרים יותר אלא אם כן זה אגרת שהרב קפאח לא ראה ולא יכל להגיב.
ממתי זלזלתי ברב יחיא קפאח זצל?קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט בסיוון תשפ"ו 18:51
חס וחלילה, רק אמרתי שאינו גדול הדור ברמה של הנודע ביהודה, היעבץ והרב אלאפלס.
הרב יחיא קפאח זצל היה גדול וצדיק.
כבר מביא את האגרת
הנה נוסח האגרת של הרב קוק על אסור חמור בביזוי זהר:קעלעברימבאר
מרן הראי"ה קוק זצ"ל כתב באגרות הראיה (ח"ב תרכו, עמ' רמז) בעניין ההתנגדות של הרב יחיא קאפח זצ"ל לספר הזוהר והקבלה: "הנני בזה לגלות את דעתי העניה על דבר השאלה אודות קדושת ספר הזהר וספרי המקובלים... שכבר הלכה רווחת בישראל מגאוני הדורות, ראשונים כמלאכים וגדולי וקדושי האחרונים עד הדור האחרון שדברי הזהר הקדוש הם קודש קודשים. ומקורם מקור מים חיים של רזי אמונת ישראל הקדושה והטהורה. אלא שעל פי רוב הדברים הם סתומים וחתומים מפני שאי אפשר לדבר בדברים נשגבים כאלה כי אם על פי משל וחידה. יבינו מהם הראויים לזה כל אחד ואחד לפום דרגיה. גדולי המקובלים ז"ל בארו כמה עניינים מרזי קודש הללו והסבירום קצת. וגם דבריהם הקדושים צריכים ביאור תמיד מגדולי הדורות, קדושיהם ורוח ה' אשר עליהם. אבל חלילה, חולין היא לנו ומוקצה מן הדעת והאמונה הטהורה מורשת אבותינו הקדושים מדור לדור, לחשוב מחשבת פיגול על קודשי שמים הללו. וכבר נתבררו הדברים למדי, וכל הטענות ששטו על הדברים הקדושים שבספרי קודש הללו הושמו לאל, והסכימו על קדושתם וצדקם ואמיתת האמונה שבהם מנאמן לנאמן עד יסוד הלכה למשה מסיני ואור איתן האזרחי אברהם אבינו ע"ה ולמעלה בקודש מקדמי עולם מיום היות אדם על הארץ ודבר ה' אליו הופיע. וגאוני עולם וקדושי עליון מוסכמים לכל ישראל לגדולי הדורות בתורה ובחסידות בקדושה ובטהרה מסרו נפשם על הלימודים הקדושים של ספרי הקודש הנ"ל. וכן לא ימוש מפינו ומפי זרענו עד הדור האחרון שיופיע אור ה' על ידי משיח צדקנו וכל קדושים עמו כתקוות כל אסירי התקווה הקשורים באמונת אומן בכל לב ונפש. על כן האיש אשר יזיד לבזות את ספרי הקודש הנ"ל ואת גדולי עולם שעסקו ועוסקים בהם וידבר בהם דופי חלילה, דינו הוא פסוק כדין מבזה תלמיד חכם. ואנו חייבים להזהירו בדברים טובים שיסור מדרכו הרעה וישמור פיו ולשונו מלדבר עתק על גדולי ישראל וקדושת תורתם שהיא חיי עולם ונשמת תורתנו הקדושה. ואם אחרי האזהרה הזו עוד יוסיף סרה ויחזיק באיוולתו, להוציא דבת שקר ולדבר תועה על קודש ישראל לה', הספרים הקדושים הנ"ל, והעוסקים בהם מדור דור, חייבים כל חכמי ישראל לצאת נגדו בקנאתה של תורת אמת מורשה קהילת יעקב לכבוד קדושי עליון שבכל הזמנים והתקופות מקדם קדמתה עד דור עני זה דור אחרון, אסירי הגולה המצפים לתשועת ה', על עם ד' ועל כל מעשיו אשר עשה ברב חסדו ורחמיו, כדת מבזה תורתנו הקדושה וחכמיה ומלעיב במלאכי אלקים, ולהחמיר עליו לפי ראות עיני חכמי המקום שלומי אמונים שופטי צדק, עד אשר ישוב ורפא לו, ויקבל עליו את הדין...". עכ"ל אגרות הראי"ה.
דברים נחרצים בהחלטארץ השוקולד
מוסכמים על הרוב אבל לא לכולי עלמא.
אגב, מתי זה נכתב?
האם זה איגרת שהרב קפאח ראה ויכל להשיב?
לא יודע. צריך לבדוק.קעלעברימבאר
הרב קוק לזכורני יחסית מתון. לזכרוני יש פוסקים חרדים שלא צירפו למניין דרדעים כמו שהם היו לפני 70 שנה (לא כמו הדרדעים המתונים של היום)
א. לגבי מה שכתבתי לעיל,ד.אחרונה
שאכן זה לא ממש "הכרעה הלכתית" כי לא התכנסו רוב החכמים, אבל מעין זה - שאלת אם אני מכיר מקור לדבר כזה, של "הכרעה לא הלכתית,.
אז עניתי שהנה, הרב כותב שזו "הלכה רוחת בישראל"..
אתה עונה, שזה לא שאוטומטית הלכה כמו הרב; אבל זה לא נוגע למה שהשבתי. הבאתי את דבריו, בתור מקור לכך שיש דבר כזה "הלכה רווחת", על אף שלא התכנסו כל החכמים והכריעו. אם מישהו בשיעור הקומה של הרב, ירצה לחלוק על דבריו ולומר שזה לא נקרא "הלכה רווחת", בכבוד... אבל זה מקור שיש מושג כזה..
ומוכרח לומר, שאני לא מכיר מ"תלמידי הרצ"ה שהיו רוצים כלל הלכתי" שהלכה אוטומאטית לפי הרב זצ"ל. אלא שהם סומכים על דבריו היכן שהכריע, בגלל עוצם גדלותו, ובגלל שהוא מאסף להרבה שהיו לפניו - הן בהלכה והן באגדה. ובוודאי בענייני הזמן - כבר כותב הרצי"ה עצמו באיגרת ארוכה שהתפרסמה בפני עצמה, שמי כמוהו שהשקיע בהבנת ענייני הזמן מתוך תורה. את זה הרצי"ה כותב, מתוך שהכיר היטב את חכמי דורו.
גם הרב אלישיב זצ"ל, אמר על הרב שהוא היה "הכי גדול מכולם".. נו, אז מי שמסתמך עליו - יפה מאד.
וכי מישהו יאמר לאנשי בני ברק שהולכים לפי החזו"א, שלא ילכו לפיו?..
אז תלמידי הרב והרצי"ה, הולכים לפיו. וסבורים גם שבעניני כלל ישראל בזמננו, לא היה דומה לו. יש לזה סברה טובה וראיות טובות. וגם בהיקף כל התורה, מעיד עליו הרב זווין שלא היה כמותו בזמנו - בנגלה ובנסתר יחדיו. הרב זווין כתב על גדולי עולם בזמנו (ב"אישים ושיטות"), דע על מי ועל מה הוא מדבר.
אם ה"מטפחת ספרים" כותב: "הנה כל עצם ספר הזוהר, קדוש הוא כעצם השמים לטוהר, דבריו נכוחים למבין", אז למותר להאריך מעבר לזה. היר אמר שנכנסו שם גם דברים שאינם במקור.
ב. לגבי החסידות - עיקר דברי היה, שהנודע ביהודה לא כתב נגד הזוהר, אלא נגד תנועת החסידות בראשיתה.
בסוגריים הוספתי, שלא היו אדמורי"ם, למיטב ידיעתי, שאמרו על עצמם "לי יש רוח הקודש".... אבל היה ניכר שאכן זה כך, ותלמידיהם הם שהעידו עליהם. זה לא חידוש בשראל.
ג. לא הכחשתי שהיו שחלקו על הרב קוק. בוודאי שהיו. אלא אמרתי ש"קשה לחלוק עליו" בעניינים שמומחיותו בהם היתה מעבר למצוי אצל אחרים.
ואני לא חושב שזה "תיעדוף בן רבנים לפי מה שבא להם" ושזה לא "כדרכנו במסורת". כבר בגמרא יש הבחנה בין מי שבקיא במיוחד בדיני ממונות, ומי שבתחומים אחרים וכו'. קל וחומר כשנוגע למי שבקיא ומבין בסתרי תורה, שזה מאז ומתמיד היו יחידים גדולים.
ד. לגבי שאלתך - איך אני מבחים בין תיאורי כבוד למשהו עובדתי, נראה לי די פשוט.
יש דברים שכותבים בראש איגרת - א ז בוודאי לא יכתבו שם שקרים, אבל זה לאו דווקא מתוך כוונה לדייק עובדתית, לפחות לא אצל כולם.
למשל, אם הרב כותב לרב קאפח "מופלא באנשים" - אז בור רשהוא לא מתכוון לומר שהוא הכי מופלא מכל האנשים...
אבל אם הרב הוטנר אומר, הרב היה גדול פי 20 מכל חכמי דורו ביחד - אז אע"פ שגם זה לא אומר שהוא ממש מתכוון בדיוק מתמטי.. אבל זו אמירה עובדתית (אגב, גם לו היתה ביקורת על הרב, כי חשב שראשו בשמיים ואינו רואה את הנוכלויות כאן... אני מניחף שזה נובע בין השאר מזה שאת כתבי הרב ביקש מהרב וולדמן, אחרי הרבה שנים, כשכבר עלה בזקנותו לירושלים... יכל לראות באיגרות ראי"ה עד כמה הרב עסק, עם שראשו בשמיים, עם פרטי הפרטים של הנהגת הישוב המעשית...)
בוודאי לא "מוחק אותם"...ד.
רק הערתי שהתייחסתי לעניינם לפני כן.
אבל אכן, הרב קוק לא מתייחס לכך כ"דעה לגיטימית" - בניגוד למחלוקות אחרות בתורה - אלא מזהירם שיהיה דינם כמבזי כתבי הקודש.
וכמו שהיה אומר ר' אברום שפירא, "יש הירארכיה בתורה"... הרב היה ענק למעלה למעלה מהרבה אחרים.
לגבי הנודע ביהודה - יש הבדל בין מה שיצא נגד אמירת "לשם יחוד" - לבין התייחסותו לזוהר. רואים במפורש מהדברים שציטטת - שעקר חששו היה מעיסוק בסתרי תורה באופן בלתי ראוי, שבפרט בתקופה שלפני זה עשה ממש שמות. הוא אינו כותב מילה נגד קדושת הזוהר (אגב, הרצי"ה זצ"ל, אחרי שאמר שהנודע ביהודה יצא נגד אמירת לשם יחוד, אמר, "אצלנו בסידור - עולת ראיה - זה כן כתוב"... כמובן, התיייחס לנודע ביהודה בחרדת קודש.
וכיף גם "לפגוש" אתכם - ידידים ותיקים...
מוחק מוחקקעלעברימבאר
הראי"ה קוק זצ"ל כתב באגרות הראיה (ח"ב תרכו, עמ' רמז) בעניין ההתנגדות של הרב יחיא קאפח זצ"ל לספר הזוהר והקבלה:
"הנני בזה לגלות את דעתי העניה על דבר השאלה אודות קדושת ספר הזהר וספרי המקובלים... שכבר הלכה רווחת בישראל מגאוני הדורות, ראשונים כמלאכים וגדולי וקדושי האחרונים עד הדור האחרון שדברי הזהר הקדוש הם קודש קודשים. ומקורם מקור מים חיים של רזי אמונת ישראל הקדושה והטהורה. אלא שעל פי רוב הדברים הם סתומים וחתומים מפני שאי אפשר לדבר בדברים נשגבים כאלה כי אם על פי משל וחידה. יבינו מהם הראויים לזה כל אחד ואחד לפום דרגיה. גדולי המקובלים ז"ל בארו כמה עניינים מרזי קודש הללו והסבירום קצת. וגם דבריהם הקדושים צריכים ביאור תמיד מגדולי הדורות, קדושיהם ורוח ה' אשר עליהם. אבל חלילה, חולין היא לנו ומוקצה מן הדעת והאמונה הטהורה מורשת אבותינו הקדושים מדור לדור, לחשוב מחשבת פיגול על קודשי שמים הללו. וכבר נתבררו הדברים למדי, וכל הטענות ששטו על הדברים הקדושים שבספרי קודש הללו הושמו לאל, והסכימו על קדושתם וצדקם ואמיתת האמונה שבהם מנאמן לנאמן עד יסוד הלכה למשה מסיני ואור איתן האזרחי אברהם אבינו ע"ה ולמעלה בקודש מקדמי עולם מיום היות אדם על הארץ ודבר ה' אליו הופיע. וגאוני עולם וקדושי עליון מוסכמים לכל ישראל לגדולי הדורות בתורה ובחסידות בקדושה ובטהרה מסרו נפשם על הלימודים הקדושים של ספרי הקודש הנ"ל. וכן לא ימוש מפינו ומפי זרענו עד הדור האחרון שיופיע אור ה' על ידי משיח צדקנו וכל קדושים עמו כתקוות כל אסירי התקווה הקשורים באמונת אומן בכל לב ונפש. על כן האיש אשר יזיד לבזות את ספרי הקודש הנ"ל ואת גדולי עולם שעסקו ועוסקים בהם וידבר בהם דופי חלילה, דינו הוא פסוק כדין מבזה תלמיד חכם. ואנו חייבים להזהירו בדברים טובים שיסור מדרכו הרעה וישמור פיו ולשונו מלדבר עתק על גדולי ישראל וקדושת תורתם שהיא חיי עולם ונשמת תורתנו הקדושה. ואם אחרי האזהרה הזו עוד יוסיף סרה ויחזיק באיוולתו, להוציא דבת שקר ולדבר תועה על קודש ישראל לה', הספרים הקדושים הנ"ל, והעוסקים בהם מדור דור, חייבים כל חכמי ישראל לצאת נגדו בקנאתה של תורת אמת מורשה קהילת יעקב לכבוד קדושי עליון שבכל הזמנים והתקופות מקדם קדמתה עד דור עני זה דור אחרון, אסירי הגולה המצפים לתשועת ה', על עם ד' ועל כל מעשיו אשר עשה ברב חסדו ורחמיו, כדת מבזה תורתנו הקדושה וחכמיה ומלעיב במלאכי אלקים, ולהחמיר עליו לפי ראות עיני חכמי המקום שלומי אמונים שופטי צדק, עד אשר ישוב ורפא לו, ויקבל עליו את הדין..."
כמובן לא מחקכי הרב קפאח חזרקעלעברימבאר
בו מביזוי הזוהר
מקור לכך שחזר בו?ארץ השוקולד
תלמידו ונכדו הוא מקור חיקעלעברימבאר
גדול שימושה מלימודה
אבל כפי שאמרת, הוא חזר בו עם איוםארץ השוקולד
האם מי שחוזר בו כשמאיימים עליו באמת חזר בו?
אי אפשר לדעת.
"את והב בסופה"... הרב יוסף קאפח זצ"לד.
נכדו - היה תלמיד בישיבת מרכז הרב, למד אצל הרצי"ה והעריצו. גאון עצום, ההדיר את ספרי הרמב"ם ועוד. גם אשתו הצדקנית, הרבנית לאה קאפח, נודעה במעשי צדקתה הכבירים.
נבדל לחיים טו"א - פגשתיו פעם - הנהגה פשוטה וענוה.. תענוג..
גם הרב יחיא זצ"ל היה ת"ח גדול וקדוש,קעלעברימבאר
רק טעה בעניין הזוהר, ונראה שמיתן את דעותיו אחרי אגרת הרב קוק.
ועיקר התנגדותו לפי נכדו היתה בגלל הכישופים שהיו בתימן נלווים לקבלה
או.. הנה...ד.
לא שמעתי על זה - תודה רבה.
מזכיר את חריפות דברי הנודע ביהודה - שלא התנגד לזוהר אבל כנגד התפשטות לימוד הנסתרות, בגלל מה שקרה מגישה מעוותת לדברים, שהגיעה לשיאה אצל ש"צ ימ"ש.
זה לא בדיוק. הרבקעלעברימבאר
הרב יחיא אכן כתב דברים קשים על הזוהר ומבזים.
אך נכדו מסביר שעיקר סיבת ההתנגדות שלו וביזוי הזוהר נבעה כי ראה שעוסקי הזוהר בתימן נגועים בכשפים. אך אם היה עולה לארץ והיה רואה את המקובלים בארץ, היה ממתן את דעותיו
אם תסתכל במה שהבאתי כעת מההתכתבותארץ השוקולד
עיקר הבעיה הייתה תפיסת הרב קפאח שהזוהר נגוע בעבודה זרה בשיתוף.
אחר כך הבעיה הנוספת היא הזלזול של הזוהר במשנה.
התכתבות הראי"ה קוק והרב יחיא קאפח על אודות ספר הזוהר » ﬣקיבוץ ﬣקדוש (האתר של משה נחמני)
לא דיברתי על נימוק הרב קפאח, אלאקעלעברימבאר
על ההלך רוח שגרם לו לראות את הזוהר בצורה כזאת.
כך אומר נכדו.
אילו היה חי בארץ לא היה יוצא כך נגד הזוהר, אלא רק חולק ע ל שיטת הזוהר ומזהיר מהבנה לא נכונה שעלולה להגרם מקריאה בזוהר.
וכי אתה חכם יותר מהרב נחום רבינוביץ שהיה כולו רמבמיסט וכיבד את הזוהר והי פוסק אמיץ ולא פחד מאיש? וכי אתה חכם יותר מהרב יוסף קפאח שכיבד את הזוהר?
הוא כתב נימוק, למה אתה מתעלם מדבריו?ארץ השוקולד
אילו היית קורא את האיגרת כאן היית מבין שזה טענה מאוד מוזרה לטעון שהבעיה של עבודה זרה בשיתוף נעלמת אם הוא היה בארץ.
בהלכה לא פוסקים לפי אם אתה חכם יותר או לא ולא מבין איזה תוקף יש לאמירה על מי חכם יותר?
סוף סוף יש מחלוקת בין רבנים ופוסקים, להתחיל לתת מד חכמה ולומר שלי אין זכות דיבור כי חלק אמרו כך וחלק אחרת.
אולי נכדו חשש מנידוי כמשתמע מדברי הרב זצ"ל שהבאת.
כי העיקר בהבנת רב זה לא נימוקו, אלאקעלעברימבאר
ההלך רוח שלו שגרם לנימוק. ואותו אפשר להבין רק על ידי שימוש ת"ח, וכך ייתכן שנדע לדעת האם הוא היה מנמק זאת גם היום. שהרי לכל נימוק יש הכרעה לזמנו והוא לא מדע מדויק כמו כימיה.
ה"שימוש ת"ח" של הרב יחיא, הוא נכדו ותלמידו הרב יוסף קפאח. מי שלומד רק את כתבי הרב יחיא ולא את הרב יוסף קפאח, עליו נאמר "כל מי שקרא ושנה ולא שימש ת"ח הרי זה אינו ת"ח " ו"תנאים מבלי עולם, שפוסקים הלכה מתוך משנתם".
ב. וודא ישיש בהלכה התחשבות בגודל הרב. האם רב שכונה קטן יכולל פסוק בהיתר עגונות? לא וכנל עוד הרבה דברים.
ג. הרב יוסף קפאח לא רק שלא ביזה את הזוהר , אלא שכיבד את הזוהר וציטט ממנו בספריו, על אף שחלק עליו ולא הלך בדרכו אלא רק בדרך הגות הרמבם. ראיתי שהרב רצון ערוסי תלמידו של הרב יוסף קפאח גם יוצא נגד מבזי הוזהר ומכנה אותם "שועלם קטנים מחבלים כרמים":
הנה הציטוט של הרב רצון ערוסי:
"מה דעתך על הנושא של הדרדעים היום? האם הדרדעים, תלמידי הרב קאפח, ראויים לנידוי כיום עקב אי-אמונתם בזוהר?". וכך השיב הרב ערוסי: "אין היום בישראל דרדעים ואין עיקשים(=הכינוי של הדרדעים את התימנים האוחזי בקבלה). המציאות שהייתה בתימן השתנתה בישראל לבלי היכר. בתימן בזמן פרוץ המחלוקת על קדושת הזוהר, נתמעט ביותר לימוד גמרא ופוסקים, עד שהיה נחלתם של יחידי סגולה. ויותר גרסו בספר הזוהר. כמו כן רבו אמונות תפלות, שהרבה מפוסקי אשכנז וספרד היו אוסרים אותן. היום בארץ, ב"ה, כולם יודעים שעיקר העיקרים קודם כל תורת הנגלה, גמרא ופוסקים. ורק מי שמילא כרסו בשר ויין עוסק בנסתר. וראה זה פלא, הרבה מהאמונות התפלות שהיו בתימן אינן ב"ה בארץ. וכולם מבינים, שאין להכחיש חלילה את ספר הזוהר. ובא שלום לישראל. ואם נשמעים משני החוגים שועלים קטנים מחבלים כרמי ה' צבאות, אין לשים לב אליהם, והם ילכו ויבטלו מאליהם. ואין לך כלי מחזיק ברכה מאשר השלום".
עוד ציטוט:
"כבוד הרב שלום, איך אפשר לומר שאין להכחיש את ספר הזוהר? הרי הישיש מורי קאפח בספרו 'מלחמות ה' יוצא כנגד ספר הזוהר וכותב שזה בגדר עבודה-זרה. תודה".
"זו דעתו של מארי הישיש זצ"ל, אך לא דעתו של נכדו [הרב יוסף קאפח]. מהרי"ק זצ"ל (הרב יוסף) , סבר שיש בזוהר עניינים רבים ושונים, יש מינים שהוא שלל אותם, בגלל שהרמב"ם שלל אותם, ויש עניינים שלא שלל אותם, כי הרמב"ם לא היה שולל אותם. זו הייתה דרכו של מארי זצ"ל (הרב יוסף), בחינה עניינית ולא כוללנית וגורפת. עליך לדעת, שיש בזוהר דברי הרמב"ם בעניין האמונה, שתורגמו לארמית, האם גם הם פסולים?".
..............
(כלומר הרב יוסף קפאח אמנם חלק על הזוהר ואחז בהגות הרמבם, אך כיבד את הזוהר כספר של דברי חכמים, כמו כל דברי חכמים בעלי פלוגתות (למשל גם מי שחולק על המורה נבוכים יודע שזה חלק מדברי חכמים וחלילה לדבר בו סרה. וגם רבי נחמן שריבר דברים חריפים נגד המורה, מייד סייג ואמר שכל דברי הרמבם כולל כל ספריו הם קודש קדשים)
לא נראה שמיתן, חבר מפה שלח ליארץ השוקולד
התכתבות מהשנה האחרונה ביו הרב קוק לרב קפאח.
בשולי הדברים, הרב קוק מכבד מאוד את הרב קפאח כאן, בעוד הרב קפאח עוקץ את הרב קוק בתארים.
התכתבות הראי"ה קוק והרב יחיא קאפח על אודות ספר הזוהר » ﬣקיבוץ ﬣקדוש (האתר של משה נחמני)
כי זה דרכו של הרב קוק , לא לעקוץ בתאריםקעלעברימבאר
וראה את החלק באגרות הראיה שכתב הרב קוק והבאתי אותו פה
נו... הוא אשר כתבתי..ד.
אולי לא התכווננו לאותו דבר במושג "מוחק".
אני אמרתי, שאינו "מוחק" אישית את הרב יחיא קפאח - אבל אכן אינו מתייחס לדעתו בענין כדעה לגיטימית.
התכוונתי בדיוק לאיגרת הזו שהבאת.
הרב מתייחס לדבריו בענין הזוה"ק כאל ביזוי תלמידי חכמים, ומזהיר שאם "יחזיק באיוולתו" - אחרי שיוכיחו אותו בדברים טובים - לבזות את ספרי הקדש הנ"ל, ואת כל גדולי עולם שהחזיקו בהם (שזה כולל את האר"י הק', המהר"ל, הגר"א, הבעש"ט וכל גדולי החסידות, הגר"א, ועוד ועוד) - יהיה דינו כדין מבזה תלמידי חכמים, ויהיו צריכים לצאת נגדו בגלל "ביזוי התורה וחכמיה ומלעיב במלאכי אלוקים" "עד אשר ישוב ורפא לו".
אז אם אתה קורא לזה "מוחק אותו" - שפיר...
אבל בפשטות, זה לא "מוחק אותו" - אלא יוצא בכל תוקף נגד דבר שהוא בסיסי לקיומה של תורה.
וכמו שהזכרתי, במה שהגבת עליו, זו לא "עוד מחלוקת" - אלא מבחינת הרב הוא עובר על דבר שהוא קיומה של תורה באופן כללי ובסיסי. אז הרב כותב כלפיו (בשורות לפני הציטוט שהבאת) בכבוד אישי - ואז מזהיר את האזהרה הזו, אחרי הסברה מפורטת.
הברירה איננה בין "לא למחוק" אנשים, לבין להיות "פשרנים" בדבר שהם יסוד התורה.
לא התכוונתי מוחק את אשיותו אלאקעלעברימבאר
מזהיר אותו שלא יהיה בגדר מבזה ת"ח
אכן. לגמרי.ד.
גם אני לאארץ השוקולד
אלא מוחק את שיטתו,
השיטה קיימת, אפשר לטעון שהוכרע כשיטה מסוימת, אבל היא לא מוסכמת עדיין במאה אחוז ואת זה חשוב לזכור.
מה עוד שאינני יודע היכן הוכרע.
השיטה לא קיימת , היא בגדר מבזה ת"ח ועלקעלעברימבאר
כן הוצאה מהיהדות החוצה. כמו שיטת הקראים והשבתאים.
אלא אם כן אתה מתכוון לדברי הרב יחיא אחרי אגרת הרב קוק,ף שנראה שמיתן את דעתו ולא ביזה את הזוהר אלא רק חלק עליו, שזה לגיטימי
ארץ השוקולד
א. הרב סבר שדעתם לא לגיטימית, מוסכם שכך דעתו.
אם אחר כך אגיד שאין דעה כזו, אני מוחק אותם.
ב. ביחס לנודע ביהודה, נראה לי שברור שתלמידו ה"תשובה מאהבה" בתשובה שהבאתי דיבר גם על קדושת הספר, האם זה רק תלמידו או גם הרב אני לא יודע, אבל גם התלמיד הוא פוסק גדול ובוודאי שיש דעה כזו.
האם רוב רבני ישראל קיבלו את הזוהר כספר קדוש?
בוודאי.
האם הזוהר התקבל אצל כל ישראל כספר קדוש?
לא, לדוגמא הרב פלקלס, הדרדעים ואפשר לדון בדעת הנודע ביהודה.
האם מוסכם ש"לא בשמיים היא"?
לא, נחלקו הפוסקים בכל הדורות בנושא החל מהתנאים.
יש דעות שכן בשמיים ויש שלא.
יש לזה נפקא מינה הלכתית ומחשבתית.
דברי החידא:קעלעברימבאר
13. שו"ת יוסף אומץ (ר' חיים דוד אזולאי, המאה ה-18, ישראל) סימן פב
ולענין הלכה אני הדל מעת שראיתי מה שהשיבו מן השמים לרבינו יעקב ממרוי"ש כמו שהבאתי בספר הקטן ברכי יוסף סימן תרנ"ד אות ב' נהגתי לומר לנשים שיברכו על הלולב. וכמנהג קדום שהיו נוהגות הנשים בעה"ק ירושלם ת"ו. והגם דמרן ז"ל פסק שלא יברכו. נראה ודאי דאילו מרן ז"ל שלטו מאור עיניו הקדושים בתשובות רבנו יעקב ממרוי"ש דמשמיא מיהב יהבי כח לברך לנשים, ודאי כך היה פוסק ומנהיג. *ובכי הא לא שייך לא בשמים היא, דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו אהניא לן לפסוק כמותם*, כיון דאית לן סיעתא דשמיא.
כלומר לפי החידא רו חהקודש יכולה רק לסייע לפסוק להלכה דעה שכבר נאמרה על ידי המו ןחכמים על ידי שכלם, והפוסק רק מכריע בין שתי דעות
עוד:קעלעברימבאר
"שם הגדולים (ר' חיים יוסף דוד אזולאי, המאה ה-18, ישראל) מערכת גדולים אות י
הנה נכון לומר כדשנין דסברי דלא כהרמב"ם דאם משמיא מיהב יהבי אמירה נעימה על הודע בדין אחד כהלכה, צייתינן לה, ועֵד ממהר דקי"ל כבית הלל משום בת קול וככל אשר דיברנו...
אי נמי אפשר לומר דגם הראב"ד ורבינו יעקב הנזכר הן הן יודו לדברי הרמב"ם דאם נביא ניבא בשם ה' דסברת פלוני אמת בא האות כי הוא נביא השקר ויהרג דלא בשמים היא, דלא הרשנו הקב"ה ללמוד מן הנביאים אלא מן החכמים כמ"ש ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט. אמנם בדבר שנחלקו בזמן הסנהדרין ועמדו במחלוקתם ואין מכריע ולא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, בזה אם יבוא בת קול או רוח הקודש לומר שסברת פלוני אמת צייתינן לה מאחר דסנהדרין והשופטים לא יכלו להסכים בדבר ויש פנים הנראין לכאן ולכאן, והבת קול הוא כהלכה, דקודם הבת קול ידענו טעם סברא זו, וכי מדלית הכרעת הכהנים והשופטים דאין מכרע בזה שומעין לבת קול ורוח הקודש שאמר כהלכה... דשאני מחלוקת בית הלל כי איש אין בארץ להכריע, ובכהאי גוונא לא אמרה הרמב"ם, וכל שכן בזמן הרבנים אחר הגאונים כי הן בעוון חלף הלך סדר לימוד תנאי ואמוראי ורבנן סבוראי נחמד למראה יאה ויאה שהיו לומדים בקיבוץ גדול ונורא למאות ולאלפים וחכמי ישראל אבדורי אבדור על ארבע כנפות, דלכיא תו ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט. אז כאשר שמיים לו זכו והופיע רוח הקודש על גדול הדור, איהו גופיה שפיר שומעניה אזניו תשמענה כאשר יורו משמים, וכל אשר נגע א-להים בלבו באלו אמרו לסמוך מאחר דאין בידינו כחכמי הדור להכריע".
כלומר רק במה שאין הכרעה, ויש תיקו בין הפוסקים שאמרו סברות בשכלם. לא במקרה שרבים סוברים כרבי יהושע ורק רבי אליעזר דעת יחיד.
אני שמח שאתה פותח סוף סוף מקורותארץ השוקולד
זה מקור שאליו הפניתי.
שים לב שהחיד"א טוען שאפשר לסבור שהראב"ד ורבי יעקב ממרויש שפסקו שכן בשמיים היא התכוונו רק במקומות שיש מחלוקת.
בכל מקרה, אף לדעת החיד"א יש משקל הלכתי לפסיקה שמימית.
רק כהכרעה של תיקו אחרי סברותקעלעברימבאר
שכליות אנושיות הלכתיות. זה במילא תיקו ואפשר להכריעא לכאן או לכאן, אז רוח הקודש לא כזה משנה פה, היא רק חזי לאצטרופי
א. שים לב שיש פוסק שפסק רק כי מהשמייםארץ השוקולד
אמרו כך.
ב. החיד"א כאן אומר שמרן היה פוסק כך גם כי זה חיזוק, כלומר:
לדעת החיד"א כן בשמיים היא במחלוקות, לעומת הפסיקה של רבי יהושע בתנורו של עכנאי ולא בצד הנחרץ ההפוך של שו"ת מן השמיים שהלכה מן השמיים לא רק במחלוקות.
בשם הגדולים החיד"א מאריך מאוד במחלוקת הזו שלא הוכרעה.
מי?קעלעברימבאר
שות מהשמים ומגיד מישרים זה לא פסיקה ברוח הקודש, אלא רוח הקודש אמרה לו סברה ואחר כך הוא בחן אותה בעיניים הלכתיות שכליות אנושיות. זה כמו אסמכתא מנביאים אצל חזל.
מהחידא משמע שבמקרה בו כולם סוברים כרבי יהושע ורבי אליעזר הוא דעת יחיד, בת קול לא תעזור במקרה כזה. ועובדה שכל חכמי ישראל נידו את רבי אליעזר ומת בנידויו (לא כי עבר על דעת סנהדרין, אלא כי העז בכלל להעלות את העניין של בת קול)
למדת את שו"ת מן השמיים?ארץ השוקולד
אתה יודע אם הוא מביא סברות או הכרעות?
אתה מודע לכך שהגמרא בעירובין (דף יד עמוד ב) מביאה שדעת רבי יהושע שם נתונה במחלוקת ויש מקומות שמכריעים בשמיים כמו מחלוקות בית הלל ובית שמאי?
החידא אמר לזכרוניקעלעברימבאר
שבמקרה של בי תהל ושמאי זה היה תיקו ולכן רוח הקודש חזי לאצטרופי
הרב קוק לא חלק על הרב יחיא קפאח זצל,קעלעברימבאר
אלא כמעט והוא נידה אותו אם לא היה חוזר בו מביזוי הזוהר.
זה לא מחלוקת. זה חרם נידוי ושמתא, כדין מבזה תלמידי חכמים .
ב. הדרדעים לא קיבלו , רק אחרי ש400 שנה כל חכמי ישראל קיבלו אותו, כולל הנודע ביהודה שלא העז לדבר בו סרה.
ג. מיעוט כזה קטן לא נחשב
ד. אין שום רמז ליציאה נגד הזוהר עצמו בנודע ביהודה, אלא נגד העיסוק בסתרי תורה, שאף על פי שהם אמת, לנו אסור לעסוק בהם, כבת קול שיצאה נגד יונתן בן עוזיאל שגילה סתרי תורה
א. כלומר, הרב קפאח חזר בו כי איימו עליוארץ השוקולד
לא כי הוא באמת חזר בו.
ב. זה שטות גמורה לטעון שהנודע ביהודה קיבל כמבואר מתשובות הנודע ביהודה ותלמידו.
ג. אוקיי, טוב לדעת שאתה אומר כל ישראל, אתה מתכוון לרוב. עדיף לנקוט באמת ולומר רוב ולא כל.
ד. יש כמה ראיות אילו היית לומד את דבריו ודברי תלמידיו (בתור התחלה אם היית פותח את מה שהפניתי, אבל אתה מעדיף לכתוב על אוטומט כנראה בלי לקרוא...)
שתי דוגמאות שאני הקטן מכיר:
נודע ביהודה מהדורא קמא, יורה דעה צ"ג | Sefaria Library
תשובה מאהבה חלק א כ"ו:י"ז | Sefaria Library
אז:קעלעברימבאר
א. הרב יוסף קפאח ציטט מהזוהר וכיבדו. היה יכול פשוט להתעלם אם זה מפחד. נשמע שהרב יחיא חזר בו מביזוי כי השתכנע מאגרת הרב קוק שלמרות שמותר לו לא להאמין בזוהר, עדיין הוא חייב לכבדו כחלק מדברי חכמים. ולאמצינו שרמבמיסטים כמו הרב יוסף קפאח או הרב רבינוביץ לא כיבדו את הזוהר.
ב. להפך, מהנודע ביהודה משתמע שראה בזוהר סודות עליונים שצריך לשמור מרוב הציבור
ג. מיעוט זניח לא נחשב. כשם שהאתיופים לא קיבלו את התלמוד.
מה גם שהדרדעים באו אחרי 400 שנה שלא היה שום זרם בעם שהתנגד לקבלה
ד. אסתכל. בכל מקרה אפילו הנודע ביהודה סבר כך. כבר הוכרע אחריו שהזוהר קדוש. ומי שמבזהו הרי מבזה ת"ח.
וכי הרב קוק לא ידע את דעת הנודע ביהודה, וסתם איים בנידוי על הרב קפאח וקרא למבזי הזוהר איוולים וזדים ומבזי ת"ח ומלעיבים במלאכי האלוקים?
תשובות:ארץ השוקולד
א. אולי הרב יחיא קאפח חזר כי השתכנע ואולי כי לא רצה להיות מנודה.
אני לא יודע, מניח שאתה גם לא.
ב. לכן הוא כינה את הזוהר "בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים" לעומת דברי הגמרא אותם הוא מכנה "מקור מים חיים"?
בתשובה על לשם ייחוד.
(יורה דעה קמא סימן צג)
או דברי תלמידו המובהק אב בית דין פראג בשו"ת תשובה מאהבה שהבאתי לעיל על קדושת הספר ושבועה.
ג. מעניין שאבות בתי דין פראג נשמטו מההיסטוריה של ה400 שנה שלך.
הנודע ביהודה ותלמידו היו באותם 400 שנה.
ד. לא יודע איפה הוכרע, יש דעות כאלה ויש אחרים, לא ראיתי מקום שנמנו וגמרו.
הרב קוק אכן לא קיבל כל דעה, לי הקטן שאינני פוסק יש דעה מכילה יותר כלפי דעות שיש לגדולי הפוסקים ואני לא מוחק אותם כי רבנים גדולים אחרים חלקו.
אז:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בסיוון תשפ"ו 1:56
א. אולי. אבל נכדו תלמידו המובהק הוא ההוכחה הכי גדולה בתור "גדול שימושה יותר מלימודה" כשאתה רוצה להבין עקרו ןשל רב, תבדוק מה תלמידיו המובהקים סוברים. הרב יוסף קפאח אמר שעיקר סיבת ההתנגדות של סבו היתה כי בתימן הקבלה היתה מעורבבת עם כשפים. וכל שאר ההתנגדות היתה מעטפת ולא לב העניין.
ב. תלמד להבין דברים חרפים של רב בהקשרם הכולל ובסיטואציה שעליה נאמרו. מי שהמון העם ולא מילא כרסו בשס, הקבלה נמעשית לו סם מוות, וגם המקובלים כינו קבלה כזאת בשם "סם מוות" ובכינויים חמורים יותר ממה שכנה אותם הנודע ביהודה. איפה מה שהבאת לתלמידו?
ג. אילו אבות בית דין? תביא שמות. גם אם הם היו, הם מיעוט זניח שנשכח, וב200-300 שנה האחורונות עד הרב יחיא קפאח כולם כיבדו את הזוהר. והאבות בית דין לא מגיעים לקרסולי הגרא או המהרל או שאר גדול יישראל שהיו מקובלים. תמיד תוכל למצוא איזה רב זוטר שאמר משהו. וגם שם זה יכול להיות בהקשר של הזהרה מעיסוק בקבלה להמון או מתוצאו תהשבתאות וחרם על לימודה למעט גדולי הדור.
ד.אין צורך בנמנו וגמרו, אלא בתהליך של מאות שנים של מה שהתקבע באומה וחכמיה. כמו שלא נימנו וגמרו על התלמוד אלא פשוט התקבל. וכמו שלא נינמו וגמרו על השוע הרמא והרמבם.
ה. אין חובה להאמין בקבלה ובזוהר, ומותר להתנגד לעשיית מנהגם ולשילובם בתפילה ולהסתייג מהם ולחלוק עליהם. יש חובה לכבדו את הזוהר ולא לבזותו, כמו שאר דברי חכמי ישראל. אין מקום להכיל מי שמבזה תלמידי חכמים ומבזה את קדשי ישראל שהאומה קיבלה, אחרת גם נכיל את ענן בן דוד או אדם שמבזה את הרמבם בימינו. והרב קוק היה האדם הכי מכיל שיש. זה לא שהרב קוק לא קיבל את הדעה, הוא איים לנדות את אלו המחזיקים בה וקרא להם "אווילים" "מלעיבים במלאכי האלוקים" ו"זדים"
תגובות:ארץ השוקולד
א. אני מסכים לראות את דעת התלמיד המובהק,
אותו דבר עם הנודע ביהודה ותלמידו המובהק התשובה מאהבה.
רק שכאן האיום היה קיים גם כלפי הנכד.
ב. אני לומד מההקשר, אתה מסרב:
התשובה מאהבה מתייחס בשאלה אם ספר הזוהר קדוש, אתה ממציא שהוא מדבר על חלקים כי לא פתחת את ההקשר.
ג.
הרב יחזקאל לנדא, בעל הנודע ביהודה, רב העיר פראג.
תלמידו, הרב אליעזר פלקלס בעל התשובה מאהבה, אב בית דין פראג.
ד. הלכתית זה לא עובד ככה, אם יש מחלוקת במשהו אצל האחרונים אז צריך הכרעה באמצעות נמנו וגמרו, אחרת אין הכרעה אלא מדובר במחלוקת אצל האחרונים עדיין.
ה. יפה שאתה אומר שאין מקום לחלק מגדולי הפוסקים רק כי הם אמרו משהו שרבים חלקו עליו.
מזעזע להשוות בין ענן בן דוד לתשובה מאהבה או לנודע ביהודה.
אז:קעלעברימבאר
א. הרב יוסף קפאח היה יכול פשוט לא לומר כלום. במקום זה בחר לכבד את הזוהר ולצטט ממנו, כאשר אף אחד לא דרש ממנו. ב. הוא כותב במפורש "כמה תוספות של טעיויות" כלומר הרוב קדוש
ג. הרב פלקלס במחילה לא מגיע לקרסולי הגרא המהרל ומרן הבית יוסף שהיו מקובלים. (וגם אם יצא נגד הזוהר (מה שטעון הוכחה) דעתו בטלה אצל הרוב). או לקרסולי המגן אברהם הבח השך והטז שכיבדו מאוד את הזוהר וראו בו קודש קדשים. אין שום הוכחה שהנודע ביהודה ראה בזוהר בעיה אלא רק בנפוצותו בהמון הרחב
ד. אבל לא דיברתי פה על הלכה, אלא האם הזוהר הוא דברי אגדתא קדושים או לא. לגבי הלכה של מה שנחשב "ביזוי דברי ת"ח" אין צורך בנמנו וגמרו. כשם שאף אחד לא נמנה וגמר על מדרש רבה אך המבזהו נחשב מבזה ת"ח. חוץ מזה שאף אחד לא נמנה וגמר על התלמוד ועדיין הוא מחייב, ואף אחד לא נמנה וגמר על השוע הרמא או הרמבם והם מחייבים איש איש בעדתו. וכן מנהדג שהתקבל כמו קריאת הלל בראש חודש אף אחד לא נמנה וגמר אך עדיין מחייב
ה. אם הגדול בישראל מבזה דברי חכמים שהתקבלו על כל האומה לדורותיה ורוב מוחלט של חכמיה, אין לו מקום, אלא הוא בר נידוי. זה לא אני אומר זה הרב קוק אומר.
ו. הרב קוק קרא למבזי הזוהר "אווילם, זדים, מבזי ת"ח ומלעיבים במלאכי האלוקים" לא אני. מעולם לא השוותי בין רבשכבה"ג הגאון הנודע ביהודה זצ"ל לבין ענן בן דוד. השוותי בין מבזי הזוהר בימינו לבין ענן בן דוד, וגם זה לא בדיוק אלא על דרך הגוזמא
תגובות:ארץ השוקולד
א. יתכן, לא בקי ברב קפאח.
אבל הרב יחיא לא חזר בו לפי ההתכתבות מסוף חייו עם הרב קוק.
ב. " ועלה אחת מתלמוד בבלי הויות דאביי ורבא, קדוש יותר מכל ספר הזוהר..." (התשובה מאהבה שם)
ג. לא יודע איך אתה משווה ובוחן מי גדול ממי.
ד. מאיפה החילוק?
ה. אוקיי, הרב קוק הוא גדול, אבל הוא לא היחיד, יש עדיין את אותו גדול שאומר אחרת.
ו. הרב קוק כיבד מאוד את הרב יחיא קפאח ונתן לו תארים מכובדים בהתכתבות איתו.
הדרדעים הם חידוש שלקעלעברימבאר
המאה שנה האחרונות. אחריש400 שנה האומה קיבלה עלעצמה את הזוהר.
זה כמו שתקום היום כת שתפסוק רק לפי הירושלמי או לפי בית שמאי.
ב. יש הבדל בין לא להאמין בזוהר לבין לא לכבד אותו כדברי קדושי ישראל. הנודע ביהודה הוא בודד וגם הוא כיבד את הזוהר
ג. הציטוט שהבאת לא מדבר על אי אמונה בזוהר אלא על:
1. הבעיה שהוא לא מצוי רק אצל מתי מעט גדולי ישראל, אלא בהמון (כדברי הגמרא שאסור ללמד סתרי תורה).
2.מלשונו "וזה וזה לא עלה בידם" משמע שהקבלה אמת אבל לא עלתה בידי ההמון ההוגה בזוהר.
3. הוא יצא נגד השבתאים ןעיוותים שיצאו מהזוהר
4. הוא יצא נגד פסיקת הלכה מהזוהר
5. מדבריו "אין לנו עסק בנסתרות" משמע שהנסתרות אמת וקודש, רק לנו אין עסק בהם. כלומר הוא מאמין שהזוהר קדוש ואמת
ב. הנודע ביהודה כיבד את הזוהר???ארץ השוקולד
קראת את תשובותיו של הנודע ביהודה בנושא או שאתה ממציא?
"עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים" נשמע לך כמו מכבד?
(תשובת הנודע ביהודה על אישור אמירת לשם ייחוד)
נודע ביהודה מהדורא קמא, יורה דעה צ"ג | Sefaria Library
או תלמידו של הנודע ביהודה התשובה מאהבה שכותב על הזוהר שנכתב ממקור אנושי לעומת דברי התורה בתשובה שקישרתי אליה.
על השאר אגיב בהמשך.
הוצאת דברים מהקשרם.קעלעברימבאר
הוא כתב "זה וזה לא עלה בידם".
מי שלא ראוי לקבלה, אז כשלומד אותה נעשית לו סם מוות וזה באמת בורות נשברים
מה?ארץ השוקולד
איפה הוא כותב שיש מקום לזוהר כמקור בעל משמעות.
אם אתה סובר שיש מקום לזוהר, איזה נזק יש באמירת לשם ייחוד?
תראה בסידור יעב"ץ הוא כתב על הנושאחתול זמני
לא מולי לצערי
אוקיי קבל מצאתיחתול זמני
יפה, שים לב שכאן הוא לא טורחארץ השוקולד
לצאת נגד מקור העניין.
כלומר, יש הבדל בגישה כלפי הזוהר שקיים גם.
נכון, כי הוא בעצמו היה מקובל.חתול זמני
באופן כללי זה ההבדל בגישה בין הספרדים לאשכנזים, לאשכנזים (לא כולל חסידים) הזוהר הוא עניין של יחידים בלבד ולא אמורה להיות לא נגיעה לחיי היום־יום / הלכה כו'.
יישר כחארץ השוקולד
תודה שחיפשת ושיתפת.
(אגב, לנודע ביהודה יש טעם נוסף שקשור לענייני כוונה שאולי יטעה, אבל העיקר זה עזיבת הש"ס והפוסקים לדברים אחרים.)
"אין לנו עסק בנסתרות"קעלעברימבאר
סימן שיש נסתרות
זה לא סימן שנסתרות זה תורהארץ השוקולד
כי אפשר להסביר שאין לנו עסק בהם כי זה לא רלוונטי לנו, אפשר לדון למה לא רלוונטי לנו
בדרך כלל כשאומרים "אין לנו עסק בנסתרות"קעלעברימבאר
זו אמירה שאנחנו מתעסקים בצד הנגלה ואסור ללמוד נסתר כי הוא נסתר. אחרת היה כותב "אין לנו עסק בהבלים".
אפילו אם הנודע ביהודה היה סובר שיש לגנוז את הזוהר, אז זה מפני קדושתו שמדובר פה בסודות שאסור לשום אדם ללמוד.
וכמו שאמר האר"י בעצמו שלשום אדם כולל הוא עצמו אסור לעסוק מ"אדם קדמון" ומעלה, ועל זה נאמר בגמרא "כל החוקר מה למעלה ממנו מה מלפנים ומה לאחרו ראוי לו שלא בא לעולם" ו"במופלא ממך אל תדרוש". יש סודות נשגבים וקדושים שאסור לשום אדם ללמוד. ייתכן שכך סבר הנודע ביהודה. זה לא ביזוי הזוהר, להפך, הוא כל כך מכבד את הזוהר שאולי טוען שאסור לשום אדם לגלות רזים נסתרים אלו
נראה לי שמקור הביטוי אין לנו עסק בנסתרותארץ השוקולד
לא מכבד במיוחד...
רבינו בחיי על התורה:
משום מה אתה מסרב לשייך לנודע ביהודה הסבר מפורש על ידי תלמידו למרות שלא הבאת מקור כלשהו אצל הנודע ביהודה שמכבד את הזוהר.
זה ביטוי שהושאל ממקור אחר לגמרי -קעלעברימבאר
שם זה נסתרות במובן של חטאים שעושים בנסתר.
ואילו הנודע ביהודה אמר אין לנו עסק בנסתרות כלומר אנו לומדים רק נגלה ולא מה שמכונה "נסתר".
כשם שהרבה ביטויים הושאלו ממקורו תאחרים, למשל "חדש אסור מן התורה" של החתם סופר.
או למשל "מילה בסלע" או "מהרסיך ומחריביך" שהפך לביטויהפכי למקורו בפסוק או בגמרא
מנין לך למה התכוונו בבחירת ציטוט מכאן?ארץ השוקולד
ואם זה לא מכאן אז מאיפה זה?
כי הנודע ביהודהקעלעברימבאר
שאמר "אין לנו עסק בנסתרות" לא התכוון לומר "אין לי עסק במה שאנשים עושי םבחדרי חדרים" כי זה לא קשור לעניי ןשזדיבר עליו. אלא דיבר על "אין לנו עסק במה שמכונה "תורת הנסתר" " שהרי בדיוק על זה דיבר על הזוהר שמכונה "תורת הנסתר".
גם אם ציטט מכאן, הביטוי הוסב למשהו אחר לגמרי. כמו חדש אסור מן התורה, מילה בסלע וכדומה
הנזק הוא שמי שלא ראוי כמו המון העם, יעסוקקעלעברימבאר
בתכני סוד שלא ראוי לו. ואם חכמים יעסקו בזה בציבור, ההמון יראה ויעשה גם.
לא שמעת על "אין דורשין במעשה בראשי תבשנים, ולא במרכבה ביחיד"? "ולמכסה עתיק - אשרי מי שמכסה סודות של עתיקו של עולם"? אני מחדש לך? אני יודע כבר מגיל 8 שלאדם רגיל אסור ללמוד זוהר כי זה סודות עליונים, חשבתי שזה ידוע לכל ישראל (אתה האדם השני שאני שומע שמביא את הטענה התמוהה הזאת- שאם מישהו התנגד לכך שהמון העם ילמד זוהר, סימן שהוא מתנגד לזוהר. וזה תמוה למה דבר שהוא פשיטא לא ידוע?)
זה לא הסיבה שהוא מתנגדארץ השוקולד
יש שהתנגדו מצד הלימוד, הנוגע ביהודה מנגיד את התורה המחייבת והמקובלת "מקור מים חיים" לעומת הזוהר "בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים", זה לא רק לימוד אלא הבחנה בין תורה לה אנו מחויבים ומשהו אחר.
יש לא מעט שהתנגדו ללימוד קבלה מתחת לגיל 40 וכתבו דברים חריפים בנושא אבל לא הבאתי אותם.
יש הרבה לשונות חריפים אצל חכמי ישראלקעלעברימבאר
צריך להבין כל אחד בהקשרו. למשל ראב"ע שכתב על אחד מגדולי ישראל "ברזל רותח יוצק לפיו של אותו חכם, לבל יהיה חכם בעיניו".
או "הכי קרא שמו יצחק, כל השומע יצחק לו".
או דברי הראבד על הרמבם "וראויה היתה לו השתיקה" ולשונות יותר חריפים. או לשונות הרז"ה על גדולי ישראל. או אביי שקילל את מי שחולק עליו.
זה לא אותו דברפשוט אני..
הרמב''ם לא טוען ולא טען, ולא נטען עליו, שהוא חיבר את ספריו עם כוחות נבואיים או קוסמיים וכו'.
לעומת זאת, בכל הנוגע לספר הזוהר, לטעון שהוא נכתב על ידי בשר ודם ללא נבואה/רוח הקודש/חיבור שמיימי או איך שלא תקרא לזה, זו כפירה במהות של הספר.
לא נכון.קעלעברימבאר
כי קדושת תורת חכמי ישראל היא מתוקף היותם שימשו את גדולי ישראל לפניהם, ומתוקף ידיעתם את הנסתרות בשכל של תורה שיש להם ובקדושת הכוח המדמה שעליהם וצדקותם הנשגבת והברירה הטבעית של אבולוציה תרבותית שאומת האלוהים עושה במשך אלפי שנים לברר את הבר מהתבן.
כך שגם אם הזוהר לא נכתב בקמצוץ של רוח הקודש, אין זה משנה כלום. כי רוח הקודש של כלל ישראל לדורותיו גדולה יותר גם מנבואת משה
אתה על עבריתפשוט אני..
חחחחחחחחקעלעברימבאר
הייתי מתרגם זאת לעברית אבל אני עייףקעלעברימבאר
אולי מחרקעלעברימבאר
טוב אתרגם:קעלעברימבאר
אבל לפני זה אשאל: איך אתה מגדיר "רוח הקודש"?
רוח הקודש היא תוכן של כוח הדימיון שמגלם תפיסות שמעבר לשכל.
למשל לדמיין את ה' כסיבת העולם, זה דימוי של תוכן שמעל השכל.
אם כך, התוכן של הדימיון שהתקבל על כלל האומה, ובאובולוציה תרבותית מסתבר שמתאים לאופיה, במילא מגלם את התוכן שמעל השכל, הרבה יותר מנבואת הנביאים הפרטית. שכן אצלם זה תוכן סובייקטיבי פרטי, ואילו הקבלה היא תוכן דימויי סובייקטיבי שהותאם אחרי ניסיון האומה במשך לפחות 600 שנה
הקבלה לא הייתה מיזם כלל־ישראליחתול זמני
אלא עיונים של יחידים. לא סתם קוראים לזה תורת הסוד. עד הדפוס הכל היה במגילות סתרים וגם לאחר מכן לא כל־כך מהר מיהרו לפרסם לכולם וגם להתיר לכולם ללמוד.
זאת בניגוד לגמרא למשל, שנכתבה מתוך אווירה של בית מדרש, פועלם של המון רבנים (וכך גם מוסד הגאונים בבבל), גם מא"י גם מבבבל תוך שיתוף פעולה אדיר ותפוצה בכלל עם ישראל.
אבל כולם כיבדו את בעלי הסוד גם אםקעלעברימבאר
לא למדו בעצמם.
כנל מעשה מרכבה של חזל, שלמדו אותו מתי מעט, כולם כיבדוהו בימי התנאים
כן, אבל בזה זה שונה מהגמרא והמדרש.חתול זמני
מסכיםארץ השוקולד
גם הגמרא והמשנה לא נכתבו ברוח הקודשקעלעברימבאר
ועדיין הם קודש קדשים (אני כן סובר שהזוהר או רובו נכתב ברוח הקודש, אך זה לא רלוונטי)
הוא מנגיד את קדושת הזוהר לגמראארץ השוקולד
אם תמשיך לקרוא את התשובה שציטטתי רק חלק ממנה
אבל שאר חכמי ישראל חלקו עליוקעלעברימבאר
ההקשר של הנודע ביהודה נראה אצלארץ השוקולד
תלמידו המובהק שציטטתי פה.
לטעון שהזוהר אנושיקעלעברימבאר
אינו זלזול בזוהר.
כשם שאם אומר שמורה נבוכים נכתב ממקור שכל אנוש זה לא ביזוי
כאשר זה לעומת ספרי קודש אחרים זה כןארץ השוקולד
תקרא את המקורות ששולחים
אקרא, אבלקעלעברימבאר
אם ההסתייגות מעצם לימוד הנסתר לעומת הנגלה, אז זה לא רתיעה מהזוהר.
זה רתיעה מתורת הסוד שתתגלה לציבור כמו שאמרה בת קול ליונתן בן עוזיאל בטרוניה "מי מבקש לגלות רזי תורה לעולם?".
ו"למכסה עתיק - אשרי מי שמכסה סודות של עתיקו של עולם".
ו"מעשה מרכבה אינו נלמדביחיד אלא מוסרים לו ראשי פרקים"
ההסתייגות היא מהספרארץ השוקולד
לא מעצם לימוד קבלה, על כך יצאו רבים אחרים.
תביא מקור בו הוא מסתייג מעצם הספר, ולאקעלעברימבאר
מכך שהמון העם לומד אותו.
רבים יצאו נגד לימוד קבלה להמון הרחב, הוא יצא גם נגד זה שההמון נוהג במנהגים ששמורים רק לגדולי המקובלים לטעמו, כמו אמירת לשם ייחוד. הוא מעולם לא כתב "אבוי לגדולי הדור המקובלים שאומרים בחדרי חדרים לשם ייחוד" אלא יצא נגד זה שההמון עושה זאת
הבאתי את התשובה מאהבה שמזלזל בספר הזוהרארץ השוקולד
אתה אפילו לא טורח לפתוח קישורים שאני שולח...
אצטט כי אז אולי תקרא:
"את זה כתבתי לדעת האיש ההוא, שהספר הזוהר כלו קדוש, אבל אני אומר הריני נשבע בתורת ה', שבספר הזוהר נמצאו כמה זיופים וקלקולים אשר הוסיפו..."
(שו"ת תשובה מאהבה, חלק א סימן כו)
הוא לא ביזה את הזוהר, הוא טעןקעלעברימבאר
שהוסיפו לו במשך הדורות כמה זיופים מעטים. "קלקולים אשר *הוסיפו*" (ואכן יש גם מילים בלאדינו, בזוהר, שנוספו)
כמו שאומרים חכמי ישראל על כמה תוספותים ש"תלמיד טועה כתבם" זה לא ביזוי חללה כל התוספותים. או הגהות שטוענים שמילה זו נוספה בגמרא בטעות ושמים אותה בסוגריים עגולים. זה לא ביזוי הגמרא
איפה הוא כתב "מעטים"?ארץ השוקולד
בתשובה הוא מנסה לומר למה מגוחך להישבע בשם הזוהר לעומת ספר תורה.
ודבריו בתשובה היא שהזוהר איננו ספר קדוש ולכן מגוחך להישבע בשם הזוהר.
"כמה זיופים וקלקולים אשר הוסיפו"קעלעברימבאר
משמע שהספר רובו קדוש, למעט תוספות מסויימות
התשובה באה לומר שהספר לא קדוש!!!ארץ השוקולד
זה נושא התשובה.
זה לא על הלכה או מימרא בתוך הספר, אלא אם הספר קדוש ואפשר להישבע עם החזקה של הספר.
גם אם אמר שלא קדוש (מה שטעון הוכחה)קעלעברימבאר
הוא לא ביזה אותו אלא כיבד אותו כמו שכיבד את שאר דברי חכמ ישראל. כמו שמי שחולק על המורה נבוכים עדיין מכבד אות וכדברי תורה עליונים
ההוכחה נמצא בתשובה ששלחתיארץ השוקולד
אלא אם כן נח לך להישאר בהמצאות שלך מה יש.
איפה כתוב שם שהוא ביזה את הזוהר?קעלעברימבאר
תקרא את התשובהארץ השוקולד
ריבונו של עולם, למה אתה אוהב להגיב בלי לקרוא וללמוד?
כי זה לא משנה מה התשובה, שהרי האומה קיבלה ההפך ממהקעלעברימבאר
שאתה טוען
הוא ממש ביזה את הספרארץ השוקולד
ושמח בכך שהספר נאסר להדפסה.
אבל בעצם המקבילה שלך יפה, כי גם רבים ממי שחלקו על המורה נבוכים "כיבדו" אותו באמצעות שריפה
יש גם מקובלים ששמחו עלקעלעברימבאר
ספרי קבלה שנאסרים להדפסה. או כי אסור לחשוף סודות להמון. או כי זה יגרום להמון לעוות את הקבלה ולהיות שבתאים. מה הקשר? רבים מחכמ ישיראל חששו שהפצת קבלה בהמון תגרום נזקים, כולל רבים מהמקובלים עצמם.
דיברתי על מי שחלק על המורה נבוכים מאות שני םאחרי שהוא התקבל על האומה כספר קדוש, ושהרמבם התקבל על האומה כאחד מגדולי הרבני םבהיסטוריה.
אילו רבינו יונה היה חי היום ומזבה את הרמבם, היה מקל נידוי ישר על המקום. אבל בימיו הרמבם עדיי ןלא התקבל על כל האומה כקודש קדשים. גם שאול בהתחלה שאל אם דוד ראוי לבוא בקהל. מ ישיבזה את דוד היום נחשב אפיקורס שלא מאמין ביאת המשיח
אני שמח שאתה מודה שהמילה "מעט" שהכנסת מקודםארץ השוקולד
לא נמצא ופשוט המצאת כדי לסדר עם דעתך
"כמה" זו מילה בעברית שפירושה "מעט"קעלעברימבאר
כמה לא אומר מעט...ארץ השוקולד
אשמח שתראה לי צילום מהמילון שכמה אומר מעט.
אחר תהיה כותב:קעלעברימבאר
"הזוהר שרובו הוא זיופים וקלקולים" או "שמלא זיופים וקלקולים"
המהות בתשובה היא שהספר לא קדושארץ השוקולד
זה המסקנה שלו בתשובה, שמי שחושב שהשוהר קדוש טועה.
ככה שאתה מדייק במילים במקום לקרוא את הנאמר.
אמרתי:קעלעברימבאר
יש הבדל אדיר בין לומר "הזוהר לא קדוש ומי שחושב שהוא שונה ברמתו ממורה נבוכים טועה" לבין "הזוהר הוא בזוי ואני מבזה אותו והוא לא דברי חכמי ישראל המכובדים ובקדשות דברי חכמים"
אוקיי, אז הרב פלקלס רק סבר שהזוהר לא ספר קודשארץ השוקולד
והוא לא ראוי להשוואה לקדושת הדברים בגמרא.
החלטה שלך מה זה נחשב
אז:קעלעברימבאר
א. מותר לסבור כך אך לא מומלץ, כל עוד מכבדים את הזוהר
ב. אף אחד לא סובר שהזוהר ברמה של הגמרא, כשם שהגמרא לא ברמה של התנך
ג. דעתו בטלה אצל שאר חכמי ישראל
"גופו של אדם", יכול להעיד לפעמים על גופו של ענין..ד.
כמובן, איני מכיר אותך אישית - אבל באופן כללי, כדי לומר בוודאות, "מחקר השוואתי בין ארמית של הגאונים/ראשונים/גמרא/ירושלמי/מדרש רבא" - וכדי להעריך כמה חלקים "נשתרבבו" או לא -
צריך להיות בקיא בכל הספרים הללו, לשונם ותוכנם. בוודאי כדי לסמוך על "רוב מה שנחשפנו אליו" - ראוי להכיר היטב את הרוב המכריע של התוכן.
אינני יודע אם כותב כאן בפורום מישהו שהוא ברמה זו.
כמובן, אפשר כיום לנסות גם עם מיכשור מלאכותי שיסרוק ו"יגיע למסקנות", או להסתמך על חוקרים שהם עצמם לא היו עם היקף כזה.
לכשלעצמי, אסמוך יותר על הגר"א והרב קוק, העמקתם ורוח קדשם - מאשר על מי שאינם שם. ואינני יודע אם בהכרח כללי הכתיבה של הגמ'/משנה, הם גם של הזוהר. כמו - להבדיל - ש"כללי כתיבה" של שירה, אינם כשל פרוזה.
אני מסכים איתך, שגם אני לא יודע אם זה מעלה או מוריד. שמעתי שאמר מישהו, שאם רבי יהודה די ליאון כתב את זה - מוכרחים לומר שהתעברה בו רוחו של רשב"י... כמובן, זו לא "אמירה מדעית" - אל זו אמירה קדושתית... יש אנשים שיש להם "חוש" להבחין בקדושתם המקורית של דברים.
(אגב, ר' חיים מולוז'ין, בהקדמה הנ"ל, כותב "מעיד אני עלי", שהיה שוילנא איש חולם חלום, שההיה מגלה לאנשים את מסתריהם, ונפלה אמתו על הבריות. הביאו אותו לפני הגר"א - ואמר לו: רבי, הרשוני לומר לפניכם דבר: בשבוע שעבר, ביום זה וזה, ישבתם כאן ומימינכם רשב"י ומשמאלכם האר"י. כותב ר' חיים: והה רבינו מתפלא מאד, מניין ידע ילוד אשה בזה, ואמר, זכורני שגם את השמש שלי שלחתי מביתי לפני כן... וכו'.
אז אדם שמתפלא לא על עצם הדבר - שגם ידע מראש את תיזמונו, אלא איך מישהו ידע מזה... אינני עומד מולו בעניינים הנוגעים לרשב"י.. גם לא בדברים אחרים...
תודה על הבאת הדברים. יישר כח.נפש חיה.
התפרסם עליו משהו?מבולבלת מאדדדד
הרבה דברים, לאו דווקא מהזמן האחרוןפשוט אני..
במקרה נתקלתי בסרטון שהוא פוגש אשה ברחוב, הוא לא מכיר אותה והיא לא מכירה אותו, והוא בהבל פיו מחליף לה את השם. כאילו יש לו איזה קשר למלאכים עליונים שהוא יכול להגיד לאשה זרה מה צריך להיות השם שלה.
לפחות באותו סרטון לא ראו שהוא גובה ממנה אלפי שקלים על המהלך...
אולי לגבי הינוקא, אבלקעלעברימבאר
לגבי ספר הזוהר, אתה לא יותר חכם ביקורתי וראציונאלי מחכמי ישראל הפיסלוסופים והמדענים בספרד שאישרו את מקורו של הזוהר למרות שידעו את כל הקושיות נגדו ודווקא היו יותר קרובים למאורע מאשר אנחנו.
(חוץ מזה שמגוכח לחשוב שרבי משה די לאון שהיה רב בינוני הצליח לחבר חיבור כזה איכותי, שבמקרה גם מקביל לתורת הסוד שבגמרא ובמקובלים שלפניו)
דווקא אלה שחיו בדורו של הרב די לאון ידעו שזה זיוףפשוט אני..
כלומר לא כולם, אבל בתקופה ההיא זאת הייתה ההנחה הרווחת.
רק מאות שנים לאחר מכן, התקבעה ההנחה שזה ספר קדום מימי התנאים. וגם אז נשארו רבנים אמיצים שהצביעו על הזיוף, כמו הנודע ביהודה והרב קאפח.
אז:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בסיוון תשפ"ו 15:59
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בסיוון תשפ"ו 15:59
א. יש לך עדות שכל רבני דורו חוץ מרבי יצחק דמן עכו טענו שזה זיוף?
ב. מכיוון שמרבי דיל און עד גירוש ספרד היה רצף קבוע ויציב של בתי מדרש בספרד, איך יכול לקרות שספר שכל חכמי הדורות הקודמים ידע ושהוא זיוף, ישכח פתאום בדורות המאוחרים של ספרד שהוא זיוף?
ג. האם הדורות המאורחים שקיבלו את הזוהר בספרד לא שמעו על הטענות נגדו? איך זה שהם היו ראציונאליים וביקורתיים ופילוסופים (כידוע אצל חכמי ספרד) ובכל זאת קיבלו ספר ללא מקרו כקדוש?
ד. עד הדור שלפני גירוש ספרד כל חכמי ישראל בספרד ראו את ספר הזוהר כקדוש ואמיתי, וגם אלה שלא התעניינו בקבלה, כדוגמת רבי יצחק אבארבנאל, כיבדוהו מאוד כספר קדוש ואמיתי.
ה. הנודע ביהודה מעולם לא טען שהזוהר אינו קדוש, רק טען שלא חובר על ידי רשב"י אלא על ידי חכמי ישראל קדושים בעלי רוח הקודש בדורות אחרים (בדיוק כמו דעת החתם סופר שהיה מקובל בעצמו). הוא התנג לכך שהמון העם יילמד אותו מתי מעט גדולים בתורה.
ו. הרב קפאח הושפע מתנועת ההשכלה, ועיקר התנגדותו נבעה מכך שבתימן הקבלה היתה מלאה בכשפים. ועובדה שנכדו הרב יוסף קפאח כיבד את הזוהר כשעלה לארץ ז. להתנגד למה שהאומה קיבלה על עצמה זה לא "אומץ", זה קראות
האמת שאם שבתי צביקעלעברימבאר
היה משכיל לתת נשק לכל היהודים ולכרות ברית עם אויבי העותמאנים אולי היה סיכוי קטן מאוד שהיה מצליח להיות מלך (ואם הוא צאצא של דוד אז אפילו בחזקת משיח).
אבל הוא הי מיסטיקן מנותק מהראליה הפוליטית, ולא נראה שהיהודים היו מסוגלים ללמוד מלחמה אז, והנוצרים לא היו תומכים בעצמאות יהודית בארץ
לא ממש מבוססsivim
הברכות שלו מתקיימותחדשה דנדשה
הוא לא אמר שהוא משיח 🤷🏻♀️
ב100%?נפשי תערוג
לא לגופו של אדם אלא באופן כללי>שִׁירָה
אהבתי כל מילהפשוט אני..
ובמיוחד את הבדיחה בהתחלה, ברצינות. זה היה ממש חמוד
הרב רפאל רובין^ הוא מדהים משהו מיוחד בדור הזה!חדשה דנדשה
מדהים איך כל זב חוטם מרשה לעצמי לבטל דברים כאילוכתום כואב
מינימום גדול דור.
מדהים שכל גדולי הדורות ראשונים ואחרונים הסתמכן על הזוהר, מענקי עולם כמו הבן איש חי, האור החיים, החיד"א ועוד רבים אבל איזה משתמש בפורום מרשה לעצמו לזלזל ולבטל במחי יד את כולם משל הוא איזה ידען תורני עצום.
יש בחצי שנה האחרונה טרנד כזה. מן הסתם יחלוף.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט בסיוון תשפ"ו 0:32
..
''טרנד''פשוט אני..
אם כבר טרנד, זה הנהירה של ההמונים אחרי הזוהר והסוד והקבלה, אחרי שבמשך אלפי שנות יהדות אף אחד לא השקיע ולו דקה אחת בנושאים האלה
טרנד אבל שקיים 600 שנה,קעלעברימבאר
יש גם טרנד להאמין באל אחד.
"אלפי שנים"? אדוני יודע מה זה נבואה? כנראה כבודו לא קרא מעולם תנ"ך.
לא, כי אלפי שנים יהודים היו רמבמיסטם ראציונאליסטים. אני בטוח שישעיהו וירמיהו התדיינו באריסטו וסוקרטס ועל השכל הפועל....
גם המיסטיקה והפילוסופיה היא סך הכל טרנד של 2500 שנה, אחרי ש3500 לפני זה אף אחד לא עסק בכאלו.
הייתי מאריך אבל כבר עייפתי...
ומה לגבי מעשה בראשית ומרכבה שעסקו בהם חזל?קעלעברימבאר
כתוב בגמרא: "דבר גדול - מעשה מרכבה ובראשית. דבר קטן -הווות אביי ורבא"
תראה איזה דיון מחכים יש כאןפשוט אני..
ואני שמח מכך מאוד, גם מהדעות שמסכימות איתי וגם עם אלה שלא.
ואז אתה מגיע, ובמקום להצטרף לדיון עם נימוקים, תיאוריות, השגות וכו', אתה בוחר פשוט להטיל רפש.
חבל.
גם הרב קוק הטיל רפשקעלעברימבאר
ראה את אגרתו במאמרי הראיה בעקבות דברי הרב יחיא קפאח, נראה לי הבאתי אותה פה
הוא היחיד שקלע למטרה.קעלעברימבאר
כולנו פה התפלפנו בשכל, והוא היחיד שאמר דברים אותנטים: "נראה לכם שהזוהר שהתקבל על כול הדורות לא קדוש?"
זה כמו שנתפלפל עם מותר לרצו חאו לא, ואז יבוא מישהו ויאמר : "אל תבלבלו את השכל, אסור לרצוח וזהו!"
האמונה התמימה היא לא באמת תמימה, היא רק נראת כך. היא קולעת למטרה ורואה באופן פשוט את הדברים שאחרים מתפלפלים בהם שעות
יש מצווה למחות כשמבזים ת"ח בטח ובטח כשמבזים כתביכתום כואב
קודש, האם אתה מבין תורה ויודע תורה טוב יותר מגדולי הדור? מהראשונים והאחרונים שלמדו זוהר? אז אתה יכול לומר שיש מחלוקת בתיחת הדיון אבל לבוא לשלול את זה ואז להתפלא שמגיבים לך בצורה לא נעימה זה מגוכח.
השימוש שלך במושג הנוצרי ''גדולי הדור''פשוט אני..
הבהיר לי שאין טעם להמשיך לדון, שכן אינך מקבל החלטות או מחשבות באופן עצמאי, אתה עושה מיקור חוץ ולכן ממילא אין טעם לדון ישירות איתך.
מה הפשר?? אתה חולק על זה שהבן איש חי והחידא והרששכתום כואב
והאר"י והחיד"א והרב אליהו ועוד רבים הם ענקי עולם? אם כן באמת אין טעם להוסיף כלום אבל למחות חייב למחות מדין ביזוי ת"ח.
צודקקעלעברימבאר
יש פשוט אנשים שהתבלבלו וחושבים שהיהדות היא דת ולא אומה
המונח גדולי הדור קייםקעלעברימבאר
כבר בגמרא. וברור שיש חלוקה בין רבי עקיבא לרבי יוחנן בן תורתא. במיוחד מתי שאין סמוכים.
אנחנו לא כמו הנצרות שיש מועצה כנסייתית. אך בהחלט יש מושג הלכתי של גדול הדור. למשל לא כל פוסק יכול להתיר עגונה, רק גדולי הפוסקים. אין גדול דור אחד, אבל ברור שיש גדולים יותר מאחרים, ולא כל ת"ח ממוצע יכול ליטול את הכתר לפסיקה וכדומה.
ב. לגבי מה נחשב קדוש ומה לא. זה מה שהאומה היהודית מקבלת לדורותיה בהכוונת חכמיה. להפך, אתה עושה מעשה נוצרי שאתה פוסק לעצמך איזה תוכן קדוש ואיזה לא. הפקעת את היהדות מתורה כלל ישראלית של האומה לדורותיה, והפקעת אותה לתורה פרטית אינדבדואלית שבה כל אינדבדואל מחליט ולא נאמן לרוח האומה לדורותיה. הפקעת הקודש מהקולקטיב הלאומי הוא מה שפאולוס עשה והוא הכי נוצרי.
אגרת הרב קוק בדבר איסור ביזוי הזהר, ודין המבזהו:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט בסיוון תשפ"ו 19:07
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט בסיוון תשפ"ו 19:06
(הקטעים השחורים הם המודגשים) מרן הראי"ה קוק זצ"ל כתב באגרות הראיה (ח"ב תרכו, עמ' רמז) בעניין ההתנגדות של הרב יחיא קאפח זצ"ל לספר הזוהר והקבלה: "הנני בזה לגלות את דעתי העניה על דבר השאלה אודות קדושת ספר הזהר וספרי המקובלים... שכבר הלכה רווחת בישראל מגאוני הדורות, ראשונים כמלאכים וגדולי וקדושי האחרונים עד הדור האחרון שדברי הזהר הקדוש הם קודש קודשים. ומקורם מקור מים חיים של רזי אמונת ישראל הקדושה והטהורה. אלא שעל פי רוב הדברים הם סתומים וחתומים מפני שאי אפשר לדבר בדברים נשגבים כאלה כי אם על פי משל וחידה. יבינו מהם הראויים לזה כל אחד ואחד לפום דרגיה. גדולי המקובלים ז"ל בארו כמה עניינים מרזי קודש הללו והסבירום קצת. וגם דבריהם הקדושים צריכים ביאור תמיד מגדולי הדורות, קדושיהם ורוח ה' אשר עליהם. אבל חלילה, חולין היא לנו ומוקצה מן הדעת והאמונה הטהורה מורשת אבותינו הקדושים מדור לדור, לחשוב מחשבת פיגול על קודשי שמים הללו. וכבר נתבררו הדברים למדי, וכל הטענות ששטו על הדברים הקדושים שבספרי קודש הללו הושמו לאל, והסכימו על קדושתם וצדקם ואמיתת האמונה שבהם מנאמן לנאמן עד יסוד הלכה למשה מסיני ואור איתן האזרחי אברהם אבינו ע"ה ולמעלה בקודש מקדמי עולם מיום היות אדם על הארץ ודבר ה' אליו הופיע. וגאוני עולם וקדושי עליון מוסכמים לכל ישראל לגדולי הדורות בתורה ובחסידות בקדושה ובטהרה מסרו נפשם על הלימודים הקדושים של ספרי הקודש הנ"ל. וכן לא ימוש מפינו ומפי זרענו עד הדור האחרון שיופיע אור ה' על ידי משיח צדקנו וכל קדושים עמו כתקוות כל אסירי התקווה הקשורים באמונת אומן בכל לב ונפש. על כן האיש אשר יזיד לבזות את ספרי הקודש הנ"ל ואת גדולי עולם שעסקו ועוסקים בהם וידבר בהם דופי חלילה, דינו הוא פסוק כדין מבזה תלמיד חכם. ואנו חייבים להזהירו בדברים טובים שיסור מדרכו הרעה וישמור פיו ולשונו מלדבר עתק על גדולי ישראל וקדושת תורתם שהיא חיי עולם ונשמת תורתנו הקדושה. ואם אחרי האזהרה הזו עוד יוסיף סרה ויחזיק באיוולתו, להוציא דבת שקר ולדבר תועה על קודש ישראל לה', הספרים הקדושים הנ"ל, והעוסקים בהם מדור דור, חייבים כל חכמי ישראל לצאת נגדו בקנאתה של תורת אמת מורשה קהילת יעקב לכבוד קדושי עליון שבכל הזמנים והתקופות מקדם קדמתה עד דור עני זה דור אחרון, אסירי הגולה המצפים לתשועת ה', על עם ד' ועל כל מעשיו אשר עשה ברב חסדו ורחמיו, כדת מבזה תורתנו הקדושה וחכמיה ומלעיב במלאכי אלקים, ולהחמיר עליו לפי ראות עיני חכמי המקום שלומי אמונים שופטי צדק, עד אשר ישוב ורפא לו, ויקבל עליו את הדין...". עכ"ל אגרות הראי"ה.
האמת שאני מחכה למנהל המערכת שיערוך אתמחפש אהבה
תחילת השרשור.
משום מה זה לא קורה.
מעניין למה?
מרגיש שאין עם מי לדברכתום כואב
ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
איש מקצוע?זיויק
❤️❤️אריק מהדרום
למה אתה צריך "מישהו" בשביל העצמי שלך?משה
דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.
❤️נעמי28אחרונה
כדאי למצוא מטפל
זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה
ולמה התמונה הזאת בפרשה?קעלעברימבאר
אתה ממש פנסיונר שגילה את נפלאות הAI.אריק מהדרום
לא יודע. משום מה עד היום ציור באיי.איי לאקעלעברימבאראחרונה
משך אותי
למה התמונה רומזת בחוקת?קעלעברימבאר
וזו?קעלעברימבאר
ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד
שתיצור הפגנה של קוניקים במצעד, עם שלט "לא תעבור b"
חחחחחח. אבל זה היה על "במסילה נעלה"קעלעברימבאר
יפה, לא חשבתי על הפרט הזהשלג דאשתקד
תמונה בפרשת שלחקעלעברימבאר
תמונה 9 בפרשהקעלעברימבאר
תמונה בפרשה 10קעלעברימבאר
למה התמונה רומזת בפרשה?קעלעברימבאר
למה תמונה זו רומזת בפרשת קורח?קעלעברימבאר
ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש... 250 מחתותפ.א.
מחתה לפי דעתי זו מחבת... 🥘 לא חבית...🛢️פ.א.
ריקועי פחים ציפוי למזבח!קעלעברימבאר
קרח בן יצהרקעלעברימבאר
למה תמונה זו רומזת?קעלעברימבאר
יותר טוב:קעלעברימבאר
ועוד יותר טובקעלעברימבאר
איזה רמז זה הציור רומז לפרשה?קעלעברימבאר
ועוד אחד?קעלעברימבאר
ומהפרשה שעברה?קעלעברימבאר
י - יהושע בן נון, לידו כלב בן יפונהפ.א.
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
הענק "ארבע"קעלעברימבאר
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
אתה מערבב פרשות אחרות … שאלת על פרשה מסוימתפ.א.
בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.
אם הם ראו אתקעלעברימבאר
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מזה שאין פאנצ עם אחימן ששי ותלמיקעלעברימבאר
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
ואת ששי 6קעלעברימבאר
הבאת לי רעיוןקעלעברימבאר
און בן פלת - אבל מה עושה כאן הכפייה האדומה?פ.א.
ביקשתי שיצייר מתג עם כפיה, מהקעלעברימבאר
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
יפה!קעלעברימבאר
אתה צודק שהלכו עם כובעים ולא כאפיותקעלעברימבאר
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
אממממקעלעברימבאר
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
ולמה רומז בהציור:קעלעברימבאר
הילד/ה שבתוככםזיויק
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
הילדה שבתוכי באה לעיתים רחוקותLavender
לכל מיני שטויות מצחיקות
דוגמא?זיויק
יאווו כתבתי שיר על זה...אברהם יאיר שטרן
רוצה לקרוא?
ברורזיויק
ילדה קטנהאברהם יאיר שטרן
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
יפהזיויק
בתוכי? הוא כוליכְּקֶדֶם
גם נכון, אבל לי יש פיצול אישיות...אברהם יאיר שטרן
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
ברוך תהיהכְּקֶדֶם
וכן למר אחי! הגם כבודו בכותבים?אברהם יאיר שטרן
בוודאיכְּקֶדֶם
בבחינת מגילת ספר כתוב עלי
נו נו, ב"האברהם יאיר שטרן
בטח קיימתoo
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
מדהיםזיויקאחרונה
תודה
קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
עובדה שבתאילנד כולם שםקעלעברימבאר
מתפללים לאל הגשם. וזו תרבות שדת המדינה שלה בודהיסטית.
גם הדוות נתונות לקארמה של סבל ונירוונה, ויכולת לצאת ממנו על ידי הדרך של בודהה.
אמרתי שהדוות שולטות על הטבע, מלבד גורל של קארמה. שבחלק מהזרמים הבודהיסטים אכן נמצא (לא רק בהינדואיזם).
כמובן ניתן להיות בודהיסט לא אלילי. אבל זה לא המצב אצל המון העם במזרח, שמשלב אלילות יחד.
זה שונה מהיהדות שמתנגדת לעבודת אלילים. בעוד הבודהיזם אדיש. לא מתנגד
משה: "סלע, תן מים!". סלע:קעלעברימבאר
"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"
ארץ השוקולדאחרונה
הסרוג המגזריקעלעברימבאר
@חגי הוברמן, נצפה בקבוצת וואטסאפ של עיתונאי הסרוגים המגזריים.
בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
So what?זמירות
בוואט אחתקעלעברימבאר
עדיין לא הבנתי מה הפואנטה בפוסט…זמירות
לא משנהקעלעברימבאר
ארץ השוקולדאחרונה
אשמח לרעיונות לקניית מתנה לאחי ליום ההולדת🙏Lavender
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
מה שהוא אוהב כמובן. אפשרנחלת
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
תודה, נתת לי כיוון!Lavender
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
אחלה מתנהנעמי28
לדעתי במחיר כזה (וגם לא) חוויה משותפת שווה הרבה יותר ממוצר דומם
משהו שנוגע לתחומי עניין שלו. את יודעת הכי טובפתית שלג
זאת הבעיה, שלא עולה לי משהו שקשור לתחומיLavender
העניין שלו
סוללה ניידת? שטויות של USB? הוא בקטע?משה
אהממ לא נראה לי שהוא בקטעLavender
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
אז איפה התחביבים שלו?משה
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
יש לו תחביבים, אבל לא עולה לי משהו שאפשרLavender
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מוסיף לרשימהפתית שלג
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
קפיץאחרונה
חולצה, מגבת, ספר (עכשיו שבוע הספר), סידור עם הקדשהפ.א.
שנה שעברה קניתי לו חולצותLavender
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
פק"ל מתקפל, מטען נייד, פנס איכותיל המשוגע היחידי
ספר עם פתק החלפה.
רעיונות חמודים!Lavender
תודה, זה מה שעלה לי לראש שאני הייתי שמחל המשוגע היחידי
אבל זה באמת לפי האדם...
בנות שעשו ש''ל-עוד מעט פסח
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
עדיין הולכים עם תיקי ענקחושבת בקופסא
לכבוד תחילת השרות ההורים שלי באו עם הרכב לדירה ועזרו לי לסחוב חפצים ולפרוק אותם בדירה. (הדירה בקומה 4 בלי מעלית) מתנה מעולה, מרוצה ממנה מאוד.
מתכננת גם את זהעוד מעט פסח
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
ישי ויש. תלוי בסגנון של הבת ושל אופי השירות, גםזמירות
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
לדעתי הבסיס לוודא שיש תנאים פיזים בדירהנפשי תערוג
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
אני קניתי לאחותי הקטנה (אם רלוונטי)המקורית
סט למקלחת+ חלוק (כאילו סבונים, ספוג רחצה,מסרק, מברשת שיניים עם כיסוי ומשחה) והןספתי לה גם שקית טבליות לכביסה
כשהבת שלי יצאה לשירות5+אחרונה
לפני שנתיים, הלכתי לאיזשהו סטוק, קניתי לה כל מיני שטויות לדירה ולה עצמה. אח"כ עשינו לה ערב משפחתי שבו כתבנו לה על המתנות הקטנות האלה כל מיני דברים מצחיקים כאלו למה הם ישמשו אותה. היא אהבה את זה. גם כשהבן שלי התגייס עשינו משהו דומה והיה נחמד. חוץ מזה עשינו לה מסיבת סיום לימודים, הלכנו לכנרת אחה"צ אחד ונשארנו בערב למדורה וכו'.