אני עכשיו באמצע לקרוא את הקודם...

אני אישית בעבר לא ראיתי בזה כ"כ בעיה,

אבל גם לא הכרתי ממש את הצד השני,

וגם היום אני רואה שזה נורמה גדולה גם אצל חבר'ה דוסים, (לא כולם, אני מכיר הרבה שמשתדלים שלא)

הייתי בטוח שיהיה קונצנזוס שזה בעייתי,

אבל היו דווקא קולות רבים מאוד (רוב?) שאמרו שזה לא בעייתי בגלל ההבדלים בין מוח נשי לגברי.

הופתעתי, ואני עדיין דבק בעמדתי... 

ודווקא נשים לפעמים אמרו שלא כ"כ מפריע להם...

הבעיה גם שבדברים כאלה שזה לא ברור,

 בעיקר אצל חבר'ה צעירים יותר קל לזרום עם מה שכיף...

ואנחנו דוסים

אם אתה יוצא עם מישהי לדייט והגעתם למעיין ואתה נכנס זה אני בספק לגבי להוריד חולצה כי בקשר בוסרי אולי פחות מתאים

קיצר לי אישית לא מפריע שגברים לידי בלי חולצה חלק מהגיסים שלי נכנסים בלי חולצה למעיינות וחלק עם ציצית אממה אני לא אכנס למעיין שיש בו גברים..

(על בעלי אני לא מדברת כי זה ברור שלא מפריע לי)

אבל צניעות זה גם עניין של נורמה חברתית.

לכן בן בלי חולצה בסביבה שמאפשרת זה, יחשב תקין.

בדיוק כמו שבת עם בגד ים יחשב תקין בסביבה שרגילה לזה

אם בחורה עם בגד ים לא צנוע אז זה לא צנוע כי ככה ההלכה אומרת.

קח דוגמה.

חלק מהפוסקים אומרים שלאישה נשואה שרק כיסוי ראש מלא הוא טוב, ואסור פאה

וחלק מהפוסקים אומרים בדיוק הפוך, שרק פאה זה צנוע.

איך?

תלוי מנהג מקום.

יש קהילות (בעיקר תימן וארצות ערב) שגם רווקות היו הולכות בכיסוי ראש (,כנראה כהשפעה מהכיסוי ראש המוסלמי שלא קשור לנישואין אלא לגיל,)

עלו לארץ, אתה מכיר קהילה שממשיכה בהלכה הזאת של כיסוי ראש לרווקות?

אולי לא יתירו בקרוב נשים עם בגד ים, אבל בהחלט הלכות צניעות זה נורמה חברתית

לדעת כל הפוסקים אישה נשואה חייבת בכיסוי ראש

הדיון הוא רק על הסוג

כלומר הצניעות שזה כיסוי ראש קובעת ההלכה

הסוג והסגנון זה כבר נורמה

לכן בגד ים לא צנוע לעולם יהיה אסור 

לא הבנתי איך הגיעו ל"נורמה חברתית" בעניין של צניעות.
צניעות זה ערך גבוה מאד בהלכה, ויש גבולות ברורים וכתובים, ללא עוררין.

קישור "הנורמה החברתית" לצניעות, מטרתו טשטוש גבולות אסור, שממש מהווה מכשול. 

אבל זה לא הופך את סוג הכיסוי לכשר / ע"פ מה שההלכה באמת קבעה.

לצורך העניין - זה לא קובע את "גדרי הצניעות" אם כי את הנורמה החברתית.

(המושגים גדרי צניעות, ונורמה חברתית לא קשורים אחד לשני ואף לא מתיימרים לקיים יחסי גומלין ביניהם...)

מי שרוצה ללכת בכיסוי ע"פ הנורמה החברתית - זה נושא בפני עצמו.

אך שלא תתבלבל ותחשוב שהיא הולכת לפי גדר צניעות מסויים.

בפרשת סוטה. שממנה נלמד הלכות כיסוי ראש

כתוב במפורש "ופרע את שיערה"

מכאן שאישה צריכה ללכת בשיער אסוף.

זה גם מה שהבינו מגמרא בבסיס,

גם חלק מהפוסקים פסקו כך להלכה.

כיסוי ראש התקבל הרבה יותר מאוחר...

ולכל הלמדנים שיקשו עליי שפרע זה לשון גילוי

אז יש קושיה חדשה

השו"ע:

"לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחד פנויה ואחד אשת איש"

איך אנחנו רואים פנויה בלי כיסוי ראש?

אז או שזה מסביר את זה שכיסוי ראש התקבל מאוחר יותר (מסיבות של מנהג המקום)

או שזה מסביר שהיה נהוג שגם פנויה הולכת בכיסוי ראש וההלכה השתנתה בעקבות מנהג המקום.

אבל עכשיו פתחתי כאן פורום בית מדרש...

(וכן. אני מכיר את החילוק בין פנויה לבין בתולה/רווקה, אבל זה חילוק מאוחר יותר ורוב בפוסקים לא הבינו כך. לראיה בארצות ערב שפסקו כשו"ע גם רווקות הלכו בכיסוי ראש)

המנהג. (ברכות דף כד עמוד ב אם אני זוכר נכון)

כלומר, ברירת המחדל היה כולן, אבל ברגע שרווקות הפסיקו אז ההלכה השתנתה עקב המנהג.

ברגע שאמרת את זה,

הוכחתי מה שרציתי עבור תת הסעיף הזה.

שהלכה בצניעות משתנה בעקבות מנהג המקום.

כל אישה יכולה להיות בלנית נכון? גבר לא יכול להיות בלן של נשים...

לי אישית פחות נחמד שבנות יסתובבו לידי בלבוש מינימלי בכל מקרה אבל הלכתית יבש שאני רואה כזה דבר לא עברתי על שום דבר..

אני ממש לא מעוניינת לראות אישה בלבוש מינימלי, גם לא הייתי הולכת להיות בלנית.

הלכה לאישה אין איסור

האם זה ראוי וכו..הכוונה לרוח ההלכה

דיינים צריכים להיות עדים כאשר אשה טובלת לצורך גיור, האם זה אומר שדיינים אמורים במצב רגיל ללכת למעיינות עם נשים...? 

והם לא רואים אותה..

אגב אני מדברת על הלכתית האם זה איסור לראות אישה אחרת בחוסר צניעות אז לא

רוח ההלכה זה כבר הדיון שאתם נכנסים אליו )שכאמור גם אני לא מעןניינת לראות נשים בחוסר צניעות אבל בפועל זה קורה בכל בריכה/ים נפרד)

כולל קוד לבוש

צריך לנהוג בצניעות אפילו כשאנחנו לבד בחדר.

גם נשים וגם גברים.

זה נורמה להיות בלי חולצה,

מצד שני יש לפעמים גם בנות לא צנועות ובעולם זה גם נורמה,

לכן מעניין אותי אם רואים את זה כמשהו לא צנוע אבל הוא נהיה נורמה,

או שבאמת אין בזה בעיה.

הסיבה העיקרית לכך שאין איסור הלכתי לגברים להיות בלי חולצה במקום מעורב,

היא שההלכה נקבעה על ידי גברים.

לא כי הם ''הפלו'' גברים, אלא כי הם פשוט לא ראו בגוף הגברי משהו יפה או מושך ששייך לענייני צניעות.

ברור שהגמרא נכתבה על ידי גברים ורואים את זה בהרבה ביטויים והתיחסויות,

אבל בסוף בצד ההלכתי הם קבעו הלכה ע"פ התורה, גם לגברים וגם לנשים.

אלא ירדו כללים, ובהמשך היו גם מסורות.

אלה ואלה תלויים בפרשנות ובעולם הערכים של הרב שלומד מהם וקובע מהם הלכה.

למשל,

לא ירדה מהר סיני הוראה ''מותר להרוג כינים בשבת''. אבל ירדה הוראה/מסורת שרק בעלי חיים שנולדים אסור להרוג, ולכן חכמינו שחשבו שכינים לא נולדים אלא נוצרים חיים יש מאין, קבעו שמותר להרוג כינים. 

עולם הערכים של החכמים מאוד מאוד השפיע על פסיקת ההלכה שלהם. 

למשל, גישת שמאי וגישת הלל. הפער ההלכתי ביניהם ובין תלמידיהם לא נובע מכך שיש להם תורה אחרת, הם הרי מאמינים באותה התורה, אלא מעולם ערכים שונה.

אבל בסוף יש דברים ברורים,

אם לאישה מפריע לראות גבר זה שאלה פיזיולוגית, זה לא שאלה של ראייה מצב אחרת.

משיכה מינית מושפעת מפסיכולוגיה ומנורמות חברתיות, לא רק מפיזיולוגיה.

מה שהיה מושך לפני 1000 שנים לא בהכרח מושך היום, 

מה שמושך היום באוגנדה לא מושך היום בשבדיה,

מה שמושך דתי שחי בחברה צנועה ונפרדת לא בהכרח מושך בן גילו שחי בחברה מעורבת ולא צנועה,

וכמובן כל מה שכתבתי נכון גם לכיוון ההפוך.

אחרת כמו חוף נפרד אפשר להיות גם בלי חולצה

לגבי זה שלבנות לא אכפת, גם לי אישית לא אכפת מבנות בביקיני, יתרה מכך, צד מסוים בי יאמר אדרבה ואדרבה, מה שכן להלכה קצת אכפת, ובשביל זה אנחנו כאן...

על גברים לראות נשים בבגד ים

ולא אוסרת על נשים לראות גברים בלי חולצה

שאסור לנשים לראות גברים בלי חולצה?

אני רק שואל את עצמי מה רבי היה עושה ומה לא היה עושה

אם לשאול כל רב התשובה תהיה לא ראוי בכלל

ואם לא מצד הנשים אז חושבני שזאת הפקרות גמורה מצד הגברים להתפשט בפני נשים.

באמת לא מבין למה הדברים מצריכים הסבר אבל וואטאבר.

למרות שהנידון כבר נלעס ונטחן, נראה בעיני פשוט שבתור אדם דתי שמכבד את עצמו, אם זו לא אשתך עדיין לא ראוי לעשות אתזה.

מצד הצניעות, המדד הוא לא האם מפריע לה או לא מפריע לה, אלא האם מעשה כעין זה הוא ראוי (מי ימדוד מה ראוי או לא זו כבר שאלה אחרת)

מה שרואים בעיקר פה (וגם בשרשור הקודם למרות שלא זוכר בדיוק)

זה שלדעת רוב הבנים זה בעייתי, ודווקא הבנות אומרות שזה סבבה,

אז קשה באמת לדעת מה ראוי...

ואם זה באמת נורמה אז אין סיבה להימנע מצד הציבור אלא רק אם אתה מרגיש בעצמך שזה לא ראוי.

לי זה לא נעים להיות ליד גברים בלי חולצה במעיין בדיוק כמו שזה יהיה לא נעים בעבודה, בלימודים או באוטובוס.

זה לא דווקא בגלל עניין של משיכה, כי אצל נשים זה עובד אחרת ובאופן כללי מראה של הגוף פחות מושך.

זה בעיקר חוסר נוחות מהפרה של צניעות בסיסית ומקובלת.

אז נכון שזה לא ממש מפריע לחלק מהבנות, וגם זה מקובל ברמה כלשהי אז זה פחות נורא. אבל בעיני גבר בוגר שמכבד את עצמו ילבש חולצה במרחבים ציבוריים עם נשים.

"הבנות אומרות שזה סבבה" - משפט בעייתי, אולי 5 בנות שקוראות וכותבות בפורומים של ערוץ 7 אומרות שזה סבבה, מכבד את אותן בנות והכל אבל הן לא מדד למה נכון לעשות,

גם 'אנימה' החלוצה מפריכה את הטענה ומראה כי גם לבנות זה לא נעים... על כל פנים כמו שכתבתי, אם יש בך ריח של תורה, הדברים פשוטים עד שלא ניתנים להיכתב שאין ראוי להיות בלי חולצה ליד בחורה זרה (לאפוקי אם היא אשתך) במיוחד במעיין ובמקום מבודד שלא ניכנס לדיני ייחוד, וגם אם זה עם עוד אנשים, כל כבודך בן מלך פנימה לעניין זה.

אתה פשוט יכול ללכת לחוף מעורב, 

יש שם כל מה שתרצה 🤷‍♂️

רוצה את דנה טלי ושרון וגם את רוני מיה ולירון(?)

רוצה לאמר ביום מאה ברכות

את. שהכל אשר יצר ומזונות

(סליחה, היה דורש)

זה לא מכובד בעיני.

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.

אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
 

אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)

השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.

האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?

אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי

החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.

והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.

כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..

לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.

לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.