ואולי יש קשר לתאום? אולי משהו בדינמיקה? אולי ימליצו לך להפריד בעתיד?

נתחיל מהסוף:

ילד חכם על גבול המחונן, יכול בהחלט לבוא עם:

פרפקציוניזם

חרדה

שליטה

הימנעות (אותו מקום בנפש של שליטה/ הימנעות אבסולוטית)

קושי חברתי

אם בנוסף להיותו חכם מאוד הוא גם עם קשיי קשב זה יכול להסביר את האימפולסיביות.

בקיצור אין בבן שלך הרבה בעיות, אלא יש שני מאפיינים שברגע שמטופלים נכון כל שאר הסימפטומים מתאזנים עם הזמן.

(הדבר היחיד אולי לטפל ישירות זה בחרדה)

לגבי כל הנושא החברתי, אין טעם ללחוץ או לנסות לפתור "בעיה" אלא לקבל אותו כמו שהוא.

לא לנסות להכניס אותו לתבנית שהוא לא.

את מתארת שהוא פונה ויוצר קשרים עם מי שסביבו, זה מספיק. לא כולם צריכים להיות "חבורה".

לגבי שיח עם מבוגרים ופחות עם בני גילו, זה הגיוני ואפילו מתבקש. הכל טוב.

כשהחברים שלא יגדלו ויכולות החשיבה יעמיקו, אז הוא יוכל לנסות למצוא איתם שיח משותף.

כדאי לתגבר אותו בחוגים שמאתגרים שכלית, זה גם יתן לו פורקן וגם קבוצת שווים.

לגבי החרדה כדאי לקחת לטיפול מקצועי ויפה שעה אחת קודם.

זה הילד שרצית לשלוח לפסיכולוג? התקדם עם זה משהו?

כדאי להתחיל טיפול שכולל גם הדרכת הורים שלא תפנו בבית בכיוונים שמחריפים את הבעיה במקום לפתור אותה.

בקשיי קשב ואימפולסיביות גם אפשר לטפל, גם בעזרת תרופות וגם בעוד דרכים, אבל טיפול אפקטיבי יהיה אחרי שהוא יתאזן מהבחינות האחרות,

ולכן לקראת א' כדאי לשקול בחיוב תרופות (בהנחה שהוא אחרי אבחון והציעו לכם טיפול תרופתי) לאור כל המכלול, כדי שיצליח להשתלב בכיתה ולא יחטוף עונשים על ימין ועל שמאל, מה שרק יגביר את החרדה וההימנעות והקושי החברתי.

בגלל שהוא חכם, כדאי ללמד אותו כבר לקרוא. שתהיה לו תעסוקה במקום להפריע. מבחינת שיעמום בכיתה זה לא סיבה לא ללמד לקרוא. ממילא ילדים חכמים קולטים בדקות הראשונות של השיעור את החומר הנלמד ואז כבר לא מאתגר להם שכלית בכיתה.

המשקל של הכלי של יכולת הקריאה והדלתות שנפתחות בעקבות זאת,

לעומת אולי קצת טיפה גירוי שכלי בכיתה, לא מצדיק לא ללמד לקרוא כבר עכשיו.

עוד תחום שכדאי לפתוח בפניו- יצירה בבינה מלאכותית.

לנסות למצוא את התחומים שהוא טוב בהם (כתיבה, יצירת תמונות אומנותית, מוזיקה, יצירת משחקי מחשב וכד')

בהצלחה וכל הכבוד שאת על זה, עוד לפני תחילת שנה.

תרופות? מה קשור?

הילד מקסים ומתקשה עם חברים

ננסה לעזור לו במה שנוכל

אנחנו לוקחים הדרכה על תאומים

לא הייתי קובעת שומדבר

פשוט צריך לעזור לו- הוא הפריע כי שיתף אותי שאין לו עם מי לשחק ובגלל זה עשה את כל הדברים

צודק

טיפול תרופתי (ריטלין וכד') זה טיפול מאוד מקובל לקשיי קשב וריכוז במיוחד כשמתבטא עם אימפולסיביות,

לא הבנתי מה ההיסחפות פה.

ודיברתי על תקופת ביה"ס אם לא היה מובן.

אם הוא לא מאובחן עדיין, אז זה לא היה ברור מההודעה שלך, כי היה נשמע שהוא כבר מאובחן.

ברור שאין קשר בין תרופות לבין יציאה לחצר.

תקראי שוב מה שכתבתי לפני שאת תוקפת,

לי זה נשמע מאוד ברור ממה שכתבתי מה מתייחס לקושי החברתי ומה מתייחס לקשיי קשב.

את לא חייבת לקבל אף עצה שכתבתי, אבל אל תוציאי את דבריי מהקשרם.

ברגע שתדעו במדויק את האבחנה שלו, תדעו איך לעזור לו.

בהצלחה! כל הכבוד שאתם "על זה"!

ללכת למרפאה בעיסוק , לבדוק לגבי טיפול רגשי בבית ספר. בבית ספר רגיל , לא מוזר ולא פרטי , בדרך כלל יש מענה רגשי וגם תגבור למתקשים וגם מענה מחוננים.

דפוס שלכם בבית. הוא רגיל שהוא מסרב לפעולה ואת רודפת אחריו. בגן עם ילדים זה לא עובד. כי הם לא אמא שלו. עם גננת גם לא עובד כי היא יש עוד שלושים ילדים והיא אכן לא אמא שלו.

בגלל זה קל לו לתקשר עם מבוגרים. איך מבוגרים מתקשרים עם ילדים קטנים בדרך כלל? מתפעלים , אומרים וואו , מקשיבים בעניין. גם אם ילד לא מעניין אותם.

עוד פעם , עם חברים זה לא יעבוד . אז גם בבית לא צריך לתקשר ככה.

לא להכניס אותו לעולם עשיר. להזמין חברים , לצאת לגינה , לרשום לחוג כמו כדורגל, לא להגן עליו בכל אימות , כל עוד זה אפשרי , לתת לו להתמודד.

לא לשדר לו שהוא חכם מכולם.

לא להרשות דברים שאסור לכולם. 

לא תקבלי אותו גם חמש דקות אחר כך אלא לפחות שעה כי את הולכת להתאוששות..

ואני עם ההרדמה הייתי כל כך מטושטשת שבקושי הצלחתי לראות את התינוק ולהבין שהא נולד,  בטח לא להניק אותו .. (בניתוח מתוכנן עם הרדמה מקומית)

(לצורך ההשוואה, אחרי לידות אני מחבקת ומניקה ממש בנחת. בעלי צריך כל פעם לבקש ממני לשחרר גם לו את התינוק לכמה דקות כי מבחינתי להישאר ככה שעות😍🫣)

אז זה כן קיים, אולי לא תמיד מסתדר בסוף

זה לא אומר שאי אפשר לנסות

שתי הלידות הקודמות שלי היו בקייסרי. בראשונה הייתי בהרדמה כללית, אז בעיקרון הראו לי אותה מחד אחרי הלידה אבל ראיתי רק גוש מטושטש.

בלידה בשניה הייתי עם הרדמה מקומית ומאוד עירנית ומפוקסת. אחרי הלידה עטפו אותו ונתנו לי אותו ממש תוך כמה דקות.

אבל הפעם אני רוצה מיד, לא חמש דקות אחרי...

חברה שלי ילדה שם וממש מרוצה

ומאוד קשובים ליולדת ולרצונות שלה .

אבל הם לא נותנים להחזיק,רק לנשק לשנייה וזהו

אבל כן ראיתי אותו יוצא כי שמו משהו שקוף כזה וזה היה מדהים

ביררתי על זה הרבה לפני הקיסרי האחרון שלי.אני גרה בירושלים, וחשבתי לנסוע לבית חולים מחוץ לעיר שיש בו קיסרי ידידותי. בסוך החלטתי שזה יותר מדי שיגעון.

לקחתי רופאה פרטית, ואמרתי לה את כל מה שהייתי רוצה שיהיה במסגרת האפשר.

אני אישית לא רציתי שיורידו את המחיצה כי זה מלחיץ אותי, אבל כן נתנו לי את התינוקת מיד אחרי שהוציאו אותה והיא הייתה על החזה שלי. אחר כך ניקו אותה ועטפו (בחדר ניתוח קר, אז אי אפשר להשאיר את התינוק לא עטוף), ואז החזירו לי אותה וניסיתי להיניק אותה. זה לא ממש הלך לצערי... ולקחו אותה די מהר החוצה כדי שלא יהיה לה קר. בעלי הלך איתה, ובמחלקה ניסה לתת לה מהקולסטרום שקצת הצלחתי לשאוב לפני הלידה במחלקה. בעיקרון הוא גם החזיק אותה קרוב אליו, כדי שתרגיש חמימות הורית...

בהתאוששות היה לא קל... כי זה חדר התאוששות כללי של ניתוחים, והייתי לבד... אבל שמעתי שירים מחזקים ומרוממים באוזניות, וניצלתי את הזמן כדי להתקרב לה'...

ילדתי בשערי צדק, אבל ביררתי גם אצל רופאה בעין כרם ופחות או יותר היא אמרה שיהיה אותו דבר.

שיהיה בשעה טובה ובבריאות!

אני גרה באזור ירושלים ונסעתי במיוחד ללדת שם.

בשבילי זה היה שווה מאד.

לי מאד חשובה האפס הפרדה (ולא רק ביות מלא) ולצערי לפחות כשאני ילדתי לא היה את זה בבתי חולים באזור ירושלים. ההרדמה היא שונה כך שאת לא מטושטשת ויכולה להניק בחדר הניתוח וחדרי ההתאוששות מותאמים לזוג ותינוק (ויש רק 2 נשים בכל החדר). ילדתי בניתוח "קיסרי זהב" והיה לי מיוחד ממש (ובחיים לא האמנתי שאגיד את זה על ניתוח קיסרי. כל כך ניסיתי להימנע ממנו)- באופן יחסי הרבה שליטה בתהליך.

גם החדרים במחלקה שווים וזה חדר לבד ובן הזוג או מלווה אחר יכול לישון שם בנחת.

מצוות המחלקה לא התלהבתי בכלל. אבל זה לא לידה ראשונה שלי ולא היה כזה אכפת לי.

היו לי ניתוחים גם בעין כרם והייתי בביות מלא (חובה מלווה אחרי קיסרי לדעתי) וחוץ מההתאוששות שהייתי לבד אז מהבחינה הזו זה גם היה בסדר (אבל לא מבחינת חווית הניתוח)

אז אני ילדתי ניתוחים בעין כרם.

לצערי החדר התאוששות כללי ונפרד מהתינוק.

אישית כשהיה לי מתוכנן כן בקשתי שישימו עלי והכל. אבל יצא והיה צריך גם קצת טיפול ולא היה רלוונטי. התבאסתי כי חיכיתי לחוויה אחרת מהחירום. אבל לפחות בגלל שזה כן היה בתכנון ובשליטה בעלי הלך איתו עם הנחיות שלי. ישב איתו עור לעור. וגם עשיתי ביות מלא עם ליווי שהתארגנתי עליו מראש. בשונה מהחירום שאף אחד לא שאל אותי שום דבר, היינו במחלקות הרגילות וקיבלו מטרנה כשהייתי בהתאוששות.

יש לי חברה שבלניאדו צעקה התעקשה אחרי ניתוח חירום והצליחה לקבל התאוששות בחדר לידה קטן או משהו עם הבעל והתינוק. ראיתי בפייסבוק הרבה דברים טובים על קיסרי זהב בוולפסון.

מאמינה שאני אחזור לעין כרם בגלל סיבה אחרת אישית. בסופו של דבר גם אם אין שליטה מלאה במתוכנן יש שליטה מסויימת. עדיין התחושה שלי שהקטן עם בעלי ומחכה לי להנקה כבר היתה אחרת. 

קיסרי מתוכנן, יש להם קיסרי זהב עם אפס הפרדה אמיתי, הנקה בחדר ניתוח, דולה מטעמם..

תסתכלי קצת בעמוד של מיכל אטלן היא הדולה שלהם

לדעתי זה תלוי מי איתך באשפוז ומי עם הילדים בבית וכו. כי אם מהבחינה הזאת זה מסתדר, אז תכלס זה רק נסיעה אחת בחזור (שהיא קשה!!! אני השתחררתי מוקדם תוך 48 שעות, נסעתי 40 דק' הבייתה וכל במפר הרגשתי שאני נותנת כיף לאלוקים) ובעיניי שווה את זה כדי לצאת בחוויה טובה מהניתוח ולא חלילה להפך🙈

מהניסיון שלי הכי אמינות

אף פעם לא טעו, זיהו מוקדם (הבדיקות שמיועדות ללפני האיחור) ולא היה איתם פסים דמיוניים חצי שקופים כל מיני דברים כאלה שראיתי בחברות אחרות

ואני תמיד משתמשת עם הבדיקות האלה

מזל טוב, בשעה טובה 

עשיתי בדיקה. יצאה דווקא שלילית. פעמיים. קצת מוקדם,

באותו חודש, כנגד כל הסיכויים.

מאז, אני פחות האמנתי בבדיקות האלו דווקא. 

יש לנו רובוט שואב שוטף ואני ממש אוהבת וממליצה לכולם, לא ניסיתי ידני עדיין למרות שבא לי. 

איזה סוג קנית?

אני בדיוק החלטתי סופית לקנות .ואז ראיתי באושר עד שניים שונים - דרימי וטינקו. ולא ידעתי מה לבחור.. (דרימי H14, והטינקו s9)

אז עוד לא קניתי. אם יש לך המלצות על אחד מהם אני ממש אשמח

או ברשותך אם מישהי אחר תוכל להמליץ כאן

לא יודעת אם זה הדגם שיש באושר עד, לא קניתי משם ויש כמה דגמים של s9, שלי זה זה

https://www.alm.co.il/628050029.html?gad_source=1&gad_campaignid=23763021817&gbraid=0AAAAADF1Te6p2QvtswLjC8cl9a_LBhNCy&gclid=CjwKCAjwt7XQBhBkEiwAtStppyWQ7bmfjUUtuAcDDniU1NgFRcTpbLLhGcWgh9q63JnXU6JKAQZ37xoCGVsQAvD_BwE

אני כאמור טירונית ממש אז לא יודעת אם אני במקום של להמליץ אבל קניתי בעקבות המלצה חמה שקיבלתי עליו אז אולי יעזור

נקודה כזאת שהיא המרכז של העקיצה, הנקודה שהעוקץ נכנס. אם לא, אז זה לא בטוח עקיצה..

אם צצים עוד ועוד בכל מקרה הייתי הולכת להיבדק

לפחות לחלקן

אבל אין עליי איזה חרק שמטייל ועוקץ

אז אני לא מבינה ממה זה

כבר התקלחתי מאז כמה פעמים גם

יש לי מחר תור אצל האחות למעקב הריון עודף 

אז אני אשאל אותה על זה כבר

אבל מעניין אותי אם מישהי כבר קרה לה כזה דבר ואם יש לזה פתרון

כל הגוף מגרד ליייי

כי אני עם פלאפון כשר...

היה לי כזה סיפור עם ילדה שנעקצה וגילינו שזה פרעושים שהביאה איתה מהחצר האחורית....

עשינו חיטוי מלא לכל הבית....

מצרפת לך מהבינה, אולי יעזור. 

תחפשי בבינה תמונות, אולי יעזור לך לזהות. רפואה שלימה.

הגיוני שרק אני נעקצת ובעלי לא? 

כמה בכל מקום,  בכמה מקומות (2-3) זה חרק שחור פצפון, והוא קופץ, 

אז חיטאנו את כל הבית, חדר, חדר, עם אקונומיקה, כולל הזזת מיטות, והחלפת מצעים ומגבות בכל הבית.

ב"ה שנגמר בזה.

יש גם פשפש המיטה, שזה סיפור הרבה יותר מסובך.

והתינוקת שישנה מיטה לידה, לא נעקצה בכלל.

יכול להיות שיש כמה שהבאת איתך, ואת נעקצת מהם בלילה.

ואם זה איזה פריחה, בד"כ מגיע עם חום.

אם זה רק עקיצות, סביר שזה ממה שהבאתי למעלה.

מקווה שזה לא משהו מסובך

איך אני יכולה למצוא אותם?

זה ממש קטן?

אבל כמובן שאני לא רופאה ולא ראיתי אותך

אבל זה לא נראה פריחה

יותר כמו מלא מלא עקיצות בכל הגוף

ולא מוצאת שום יצור שעוקץ אותי

כבר התקלחתי כמה פעמים וזה ממשיך להתרבות

זה מתרבה גם כשאני לא בבית

ועם בגדים שונים

עכשיו אני לא יודעת אם זה מלחיץ או מרגיע חחח

טוב נשאל את האחות מחר

תודה לך💕

גם אני חשבתי שזה עקיצות וגם חשבתי שהן מוזרות וזה היה גם מתחת לבגדים אז ממש מוזר.

בסוף מסתבר שזה היה איזה תגובה אלרגית, עד היום אני לא יודעת למה.

הרופא משפחה נתן לי פניסטיל טיפות ושלח לרופאת נשים, הרופאת נשים שלחה למיון, עד שהגעתי למיון הפניסטיל כבר ממש עזר וזה התחיל לעבור אבל שם ממש בדקו אותי וגם ביקשו לתת לסטודנטים לראות וזה היה להם כאילו תופעה מוזרה מאוד... כל הבדיקות יצאו תקינות וכאמור הפניסטיל עזר והגירוד עבר וזהו. אחרי שבוע חזרתי למיון ללדת.

היה לי משהו שהתחיל כעקיצות והמשיך כפריחה. מגרד ברמה מטורפת. התברר בסוף כ PUPPP

תופעה שמתרחשת בעקרון בהריון.

יש מצב שבאינטרנט תראי תמונות של פריחה בצורה כמו מדליונים. זה האופייני. אבל זוכרת בפירוש שהתחיל אצלי כנקודת מגרדות והייתי בטוחה שנעקצתי..

מציעה לראות רופא עור.

לגבי פניסטיל, ממה שזכור לי זה בעייתי בהריון.

הרבה בריאות! תרגישי טוב

ובנוסף אבקה של תוסף כביסה של אחת משתי החברות האלה.

תוכנית ארוכה. כמה שיותר-יותר טוב.

תולה רק בחוץ.

בעבר העדפתי את האוקסיג'ן, היום אני אחלה גם עם הקליה.

קונה כמעט תמיד אריאל/ פרסיל.

אני שמה לכביסה לבנה כמות כפולה. גם בתוך התוף וגם במקום הרגיל. לרוב לא צריכה בנוסף להשפריץ אבל אם כן אז סנו אוסיגן מוריד כמעט הכל. ומה שלא אקונומיקה מורידה...

עושה רק עם כביסה לבנה ואין בגדים מצמר 

נקודתית ואם לא אז שופכת מהפקק ישירות על הבגד ואז מפעילה את המכונה בלי לשטוף קודם.

זה עובד לי. לא לוקחת אחריות על בגדים של אף אחת חחח

אלא אם כן אני כבר רואה מראש שכנראה לא ירד. נגיד כתמים של כורכום.

בדר"ע יותר נוח ומהיר לי לדחוף את הכל למכונה ואחרי שיוצא מהמייבש לראות אם יש משהו שצריך סיבוב חוזר.

בתרסיס ואבקה להסרת כתמים (בנוסף לאבקת כביסה הרגילה) של אוקסיגן לכביסה לבנה. ואני כמעט לא מרססת כי האבקה מספיקה לכמעט כל הכתמים.

ואם את מנסה כמה סוגים של תרסיסים ואבקות ועדיין לא עובד אולי הגיע הזמן להחליף מכונה... אצלי היה הכל יוצא עם כתמים עד שהחלפתי מכונה והכל יוצא בוהק בלי שום מאמץ וריסוסים

שמה את הלבן בכביסה לבנה וצבעוני בצבעוני

ב95% מהזמן זה מספיק

מקרים חריגים כמו כתמי שמן אני שמה פיירי 

יוצא לעולם

המסקנה שלי בגדים ממש מוכתמים לכבס מיד ולא לתת לזה לשבת כמה ימים בסל ועם עוד כמה בגדים בודדים וזה מספיק

 לשטוף כמה שיותר מהר במים ולכבס גם כמה שיותר מהר.

ביחד עם האבקת כביסה.

אם זה לא חולצות רגישות מכבסת בeasy care עם prewash, ושמה כף קליה גם בצד שמאל וגם בצד ימין

בתרסיס ובאבקה

שניהם

אני גם משתמשת בזה

ולא מוריד לי הכל

לכניסה לבנה או צבעונית?

אני לא אקנה 2

דר"כ עוזר

אסטוניש מוצק. כמו סבון רגיל.

מרטיבים את איזור הכתם. מרטיבים את הסבון. משפשפים מעט את אזור הכתם, וישר לתוך המכונה.

עוד לא נתקלתי בבעיה.

כתם משבת- רצוי לשים מיד אחרי שבת ולא לחכות. לשפשף עם סבון רטוב. לשטוף. לא להשאיר ליום הכביסה...  אפשר לתלות ליבוש רק את הכתמים שהסרנו, ולחכות עם השאר. 

מרססת סנו אוקסיגן לבן על הכתמים

במכונה שמה וניש קליה של הלבן, פרסיל גל וגם שופכת בתא עוד סנו אוקסיגן לבן.

תולה רק בחוץ

תרסיס קליה על כך הכתמים בנדיבות ובנוסף לאבקת כביסה שמה גם אבקת קליה לבנה, תולה בשמש, איפה שנשארו כתמים פורסת את הבגד שכולן יהיה חשוף לשמש.

כביסה לבנה זה ממש עבודה 

אז בדקתי והחומר שלא עבד לי זה התרסיס וניש

ואז גיליתי שיש לי תרסיס סנו אוקסיגן, אבל רק אחרי שריססתי את הסנו הירוק, שמתי לב שיש תרסיס בבקבוק לבן רק לכביסה לבנה.

קניתי את האבקה של וניש. אח"כ ראיתי שאמורים לשים אותה בנוסף לחומר כביסה הרגיל ולא במקום.

אז להבא אנסה עם שילוב של האבקה של אריאל.

ואם גם זה לא יעזור נעבור לאקונומיקה.

ייבוש בשמש בעייתי לי כי בחוץ הבגדים עפים. יש אצלנו רוחות חזקות.

ננסה לתלות בתוך הבית בסמוך לזכוכית של הויטרינה. כשהיא סגורה. לא יודעת אם זה אותו אפקט קרינה או רק מחמם.

נעבור לתוכנית ארוכה יותר.

לכבס מיד במוצ"ש זה מאתגר (בעיקר בשילוב של בית עם קטנים ומתבגרים, מילואים ושבתות ארוכות, אבל אולי ננסה להיות על זה)

בכל אופן תודה לכולן על העצות, מקווה שיעבוד!

גם אצלנו רוחות מטורפות אבל שמים אטבים שתופסים טוב גם את הבגד וגם את המתקן

ואת המתקן אנחנו מקבעים לגדר

והבגדים לא בורחים...

וגם פחות אוהבת לשים אטבים על חולצות שבת

אבל נראה אם שאר הדברים לא יעבדו לא תהיה ברירה.

פחות בא לי לקבע את המתקן רק בשביל זה כי זה במרפסת וסתם באסה.

וגם יש רוחות שמעיפות את האטבים.

אולי יש אטבים טובים יותר ועדיין לתלות בחוץ זה להיות "על זה"

גם ככה מכונה ארוכה זה מלא זמן, ואז לעקוב ולהכניס לפני הלילה..

אבל נראה,

גם ככה הפיק הוא בניסן- אייר

משבוע הבא מקווה שיהיו פחות מכונות של כביסה לבנה אז הכל יהיה יותר קל.

כזה שהוא לולאה

ואז אפשר לשחרר כשרוצים והוא נשאר מחובר

וחולצות אני תולה ישרות מהכתפיים. לא מקפלת לחצי על החבל..

מעבירה את הצווארון מעל החבל ומצמידה עם האטבים מעל הצווארון.

יש מתקנים נפתחים שמחוברים לקיר ולא עומדים על הרצפה, זה נוח גם למצב של רוחות וגם בשביל לחבר כזה לקיר בסלון אפילו ואז אפשר לקפל כשרוצים.

כזה לדוגמה: