קשוח לעבור דירות

קשה למצוא דירה נורמלית במחיר שפוי

וקשה עוד יותר לקנות דירה בארץ

תתפללי, השם גדול

זה העיצה היחידה שיש לי לתת לך, מניסיון. תמיד ב"ה הוא שלח לנו את הדירה המתאימה לנו

שולחת חיבוק ותפילה

אין לי עצות בשבילך רק הזדהות, חח

ב''ה יש לנו תשעה ילדים ואנחנו אומנם גרים בדירה משלנו אבל היא 3 חדרים 80 מ''ר. קשוח בטירוף!!

וגם אנחנו לא רוצים לעבור דירה לעיר אחרת בגלל המוסדות של הילדים.

אנחנו מנסים למצוא דירה אחרת בתקציב שיש לנו ואין!!! זה פער של מליון וחצי שצריך להוסיף באיזור שלנו ואין לנו את זה..

אני השלכתי את זה על הקב''ה ואני מחכה לישועה!!

מחזקת את עצמי בזה שב''ה אלו הצרות שלנו ולא בבריאות או ח''ו בחינוך ילדים.

בע''ה מאחלת שתגיע לכם בקרוב ישועה!!

והשאר ישנים בחצי חדר שסגרנו מהסלון.

הקטנה איתנו בחדר..

ניסינו את כל האפשרויות שרק אפשר למצוא דירה אחרת או להרחיב את הקיימת אבל הכל תקוע..

אני מאמינה שבכל רגע נתון הקב''ה יכול לשנות את המצב ואפרסם את זה בע''ה

שה' ירחיב גבולך!!!!

ישפיע עלייך את כל הישועות!

ריגשת אותי ממש ממש ממש!

אני מתרגשת מכך שלמרות שהבית קטנטן זה לא השפיע עלייך בהחלטה של להביא ילדים ובזכות זה שתזכי לשפע בלי די.

(לכל השאר, כמובן שזה הכי תקין שכל אישה תחליט כרצונה וכרצון בעלה וכל החלטה היא טובה, פשוט התרגשתי מהבחירה הזאת)

אני עם 3 ילדים, בדירת שלושה חדרים 65 מ"ר

וכבר ממש קשה לי...

יש לנו פינוי בינוי באופק בעז"ה, אבל יקח עוד 10 שנים כנראה...

תני לי טיפים!!

אם תרצי לרשום לי בפרטי מה הסגנון שלכם, מכירה כמה מקומות טובים יחסית זולים.

בפריפריה יש דירות יחסית זולות או בחריש. חשבתם אולי על קרוואן כפול?

אם יש צפי לעזרה מהמשפחה בקשר לדירה? 100,000 זה סכום נחמד מאוד, אבל נראה לי שעדיף לשמור אותו לאירועים ולשמחות.

המחירים פשוט מטורפים ולא מצדיקים בכלל את הרמת חיים.

לא שאצלנו אפשר לקנות דירה ב- 100 אש"ח - אולי חדרון.

אבל בשכירות של 5000 ש"ח מקבלים דירת 5 חד' חדשה ומרווחת.

אני חושבת שהשאלה שלך זה הרבה מעבר לדירה כאן ועכשיו.

אתם צריכים לעשות תכנון כלכלי ארוך טווח ולחשוב איך אתם מגיעים לדירה ומה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי להגיע לדירה.

ואני אגב חושבת שהדרך לדירה עוברת בדירה להשקעה בפריפריה.

100 אש"ח זה קצת נמוך אבל כדי להשלים להון עצמי לדירה להשקעה המרחק הוא לא כזה גדול כמו לקנות דירה לעצמכם.

תתחילו מ:

1. כמה כסף פנוי יש לכם כל חודש?

2. כמה אתם חוסכים?

3. מה פונציאל הגידול במשכורות שלכם?

4. אילו חסכונות יש לכם? יש קרנות השתלמות?

אגב, למה אתם לא זכאים למחיר למשתכן?

תלוי איפה אבל אני מכירה שזול יותר

אגב, ניגשתם להגרלת דירה בהנחה? המימון של הבנק הרבה יותר גבוה ונדרש הון עצמי יותר נמוך עקב כך. חבל לא לנסות

מה לגבי הגדלת הכנסה?

חיבוק

מהמרכז

בשביל זכאות, וגם אז התורים ארוכים מאוד להמתנה

לא נראה לי שמשפחה עם 2 הורים עובדים תהיה זכאית

ואז להעיר אותו מוקדם באותו הבוקר?

ככה יהיה עייף בצהריים

יש ילדים שזה מצליח איתם ויש ילדים שפחות..

אז הוא יהיה עוד יותר עייף

דווקא ניסיתי למשוך אותו קצת הערב, (מאותה מחשבה שאת אומרת) לא הצלחתי, לכן אני יותר דואגת על מחר.

אם לא יקדם ממש יחמיר את המצב

אם הוא יצליח לשרוד גם בלי לישון, או שמקסימום ירדם איפה שהוא במהלך האירוע, אז לא נורא.

אם הוא יהיה עייף ועצבני כל הזמן, אז פחות כדאי.

אפשר לנסות להשכיב אותו.

להסביר לי שכדאי לו לנוח כדי שיהיה לו כח לערב, אבל לקחת בחשבון שלא בטוח שהוא ישן.

אפשר גם לתת לו לנוח בלי להירשם, אולי זה קצת יעזור.

(גם שנ"צ לא בטוח ימנע את זה, אבל יקל)

כשאתם נוסעים לשבת בשבתות קיץ הוא מצליח להישאר ער בארוחה?

כדאי בכל מקרה להביא איתך עוד עגלה, שתוכלי להשכיב אותו לנוח באולם עצמו.

אם זה אירוע חתונה מדרגה ראשונה, כדאי אם אתם יכולים, להתפצל שבעלך יחזור קודם עם הקטנים ואת תהיי חופשיה בהמשך הערב להנות בלי לטפל במישהו ובלי להיות מוטרדת מהעייפות שלהם.

לגבי שנ"צ, אם הוא לא נרדם אפשר לשים לו פודקאסט עם סיפורים/ שירים רגועים ואז גם אם לא נרדם לפחות הוא ינוח ויהיה אסוף יותר בערב.

ולפעמים עצבני עד שהוא עובר את הגל של העייפות ואז מתאפס ונרדם ב12.

תודה על העצות!

אנחנו נביא כבר שתי עגלות, לתינוק ולקטן, אין לי עוד עגלה לבן 5, אבל הוא גם לא נכנס בעגלה, כן חשבתי להביא שמיכה בשבילו ולעטוף אותו באיזה פינה

או בעגלה של השני, אם הוא לא משתמש בה.

תביאו שמיכת פוך עבה ועוד שמיכה לעטוף אותו ותשכיבו אותו בצד איפה שהוא. אם יעזור לו כיסוי עיניים ואולי גם אטמי אוזניים או את הקשת הזאת של האוזניות שמשתיקות רעש. ולפעמים הם כל כך עייפים שהוא יישן טוב בתוך כל הרעש הזה.

לפעמים האנדרנלין משחק תפקיד כפול

גם מפריע לשנצ וגם עוזר באירוע עצמו

מה שהייתי עושה זה מקלחת מוקדם

מנמיכה רעשים בבית

ובעיקר מורידה הילוך... גם אם לא ירדם לפחות ינוח

ולאירוע עצמו מביאה פיגמה

ודואגת שיהיה לו פינה נוחה לקרוס אם יצטרך

לידו עד שנרדם. לא לחשוב שהוא יצליח לבד בלי עזרה להשתיק את הרעשים באמצע היום ולישון. וזה באמת יכול לקחת 20/30 דקות.

אני יושבת ליד, מבקשת שקט ועצימת עיניים, ואומרת שאפשר להירדם גם באור, עובדה שבנסיעות מצליחים להירדם גם כשצהריים. ומקפידה שישכבו ויעצמו עיניים. אומרת שגם אם בסוף לא ירדם, הוא חייב לשכב לפחות חצי שעה בלי לזוז כל רגע. שימצא תנוחה שנוחה לו, ואם צריך להזיז אז למצוא משהו איר נוח אבל זהו, עכשיו להשקיט הכל ולנסות לתת לשינה לבוא. ואין מכ לבקש לקום לפני שעוברת חצי שעה, וגם אם זז הרבה אני אתחיל לספור את החצי שעה כשיפסיק לזוז. בעזרת ה' יצליח להירדם.

לקחת בחשבון שלפעמים קמים משנצ עצבניים, אז להכיל את זה ולנסות לעשות את המעבר בצורה נינוחה, אולי לתת לו שוקו ובסקויט או משהו אחר שזה פינוק בשבילו, או איזה פרק מתוכנית לראות, כדי להתאושש בצורה רגועה. ואם בסוף לא, אז תנסי אולי לחשוב איך שיהיה לו איך לשים ראש בארוע ואם צריך בשביל זה להביא משהו מהבית שיקל עליו.

משעה וחצי לפני שרוצים שישנו להחשיך את הבית בהדרגה ולעשות אמבטיה טובה.

יש לך מי שיהיה איתו בבית בבוקר? פשוט לא להעיר לגן . ואז יהיה פחות 'גמור' בלילה

מתקלחים לפני

מחשיכים חדר

שקט

ואם צריך שמים מוזיקה שהם נרדמים איתה- יש כמה ביוטיוב שהם רגילים, למשל נעימות חב''ד לתינוקות, מוזיקת הרפיה לפני השינה..

אם יש רעש בחדר פטפוטים, משתדלים להיות ליד לוודא שהם לא מדברים.

עוד משהו שעוזר- לומר לעצום עיניים ולנשום עמוק ולאט. זה מרפה את הגוף וגורם להם לשקוע לשינה..

אף פעם. אבל זה כן שווה לנסות.

מקלחת, להחשיך ושקט.

לא להרדים (שירדם כבררר ואוכל ללכת להתארגן)

אלא להרדם יחד.

הגדול שלי גדול יותר

אבל הוא לא ישן צהריים מגיל שנה וחצי

וגם לא לפני אירוע/ליל הסדר וכו

מה שכן יצא לנו לעשות ועזר קצת(כי גוף במנוחה גם אם לא ישן זה עוזר)

זה פודקאסט/סיפורים/מוזיקה שקטה, לאיזה שעה-שעתיים במיטה

והבנה שהוא כנראה אכן יהיה עייף ואלה החיים.ת

יש לך מוקד נשים? הייתי הולכת למוקד ועושה את כל הבדיקותהראשונות ובמקביל מחפשת רופאה קבועה

קראתי שצריך לקבוע תור לרופא נשים כדי שיפנה לבדיקות דם ושתן, אולטסאונד דופק, ולשקיפות עורפית.

זה כל מה שצריך בשליש הראשון, לא?

ונראה לי שהוא גם צריך לפתוח "תיק הריון"?

הרופא כשקובעים אליו חייב להיות הרופא שעושה את המעקב לכל אורך ההריון?

או להוציא הפניה מהאחות או מהרופא משפחה

וגם עם הפניה של מעקב זקיקים אפשר (לא לכתחילה, אבל עשיתי את זה בעבר)

ואצלי בחילות זה לגמרי משמח

(ויש משהו מצחיק מלשמוח בבחילות אבל זה הגיוני ובאמת משמח ב"ה!!

שימשיך בבריאות ובקלות!

במאוחדת פתרו לי דברים מצוין

ואולטראסאונד ראשוני גם רופא משפחה יכול להוציא הפניה למיטב ידיעתי...

לאולטרסאונד מרופא משפחה

אני בשלב כזה הייתי שמה מזרן ליד המיטה שלי. התינוק היה ישן עליו (בדרך כלל נרדם במיטת התינוק ועובר לשם אחרי הנקת הלילה הראשונה), וכשהיה מתעורר לינוק הייתי מרימה אותו אליי למיטה ומשכיבה אותו בצד הפנימי (כשהמיטות מחוברות כמובן), וכשמסיים לינוק מחזירה למזרן.

ממש קר מלחיץ אותי קצת

ויש לי חשש עם הקטע של המזרן

שיתחיל לטייל בבית בזמן ישנים 🤭

אבל עדיין באמצע הלילה הוא יכול ליםול גם אם הוא יודע לרדת..

לבנות את המזרון בגובה של המיטה שלך ולהוציא את הדופן שיכול לעלות ולרדת.

אז אין לי טיפים.

אם את מוצאת דרך, אז מעולה.

ואם לא- כדאי לדאוג לתנאים הכי נוחים להשכבה.

הילדים האחרים ישנים בחדר אחר?

אולי כדאי לצרף אותם לחדר אחד, ואז את יושבת ליד כולם ולא צריכה לגשת לילד אחר.

ובמשך היום, למצוא תעסוקה לילדים בזמן שאת משקיעה אותו.

ילדים...

ולא עוזרת תעסוקה, הם רוצים להיות לידי..

ורואה אותי

אם בילדים סביבו הןא לא נרדם

אולי מנגינה/שיר/סיפור?

נסיך

גמלתי השבוע מהנקה ולא מצליחים להרדים. רק בעגלה, עם נדנוד ורק עם מוזיקה...

שלא משחררת...

מבינה שהיא זקוקה לזה אבל יוצאת סחוטה כל ערב מהסיטואציה..

שבגיל הזה צריכים מישהוא שישב לידם עד שנרדמים..אצלי גם בגיל יותר גדול עדיין מבקשים שנשב לידם בהרדמה..

לא חושבת שיש פתרון קסם..זה צורך רגשי של ילד..

לגבי טכנית עם עוד ילדים- אצלי בעלי כמעט כל הזמן איתי בהרדמות כך שזה עוזר. וגם כמו שאמרו, כל הילדים חוץ מהתינוק באותו חדר כך שאחד נמצא עם כולם

היו לנו תקופות ארוכות כאלה, שהיינו יושבים במסדרון בין החדרים של הילדים, ומספרים סיפורים ושרים שירים עד שנרדמים.

היום אנחנו עושים את זה רק לילדונת בת הארבע וחצי (זה כבר טקס קבוע מבחינתה, שבלעדיו היא כמעט לא מצליחה להירדם). מי שמאתגרת זו בת השנתיים, שסיפורים לא מעניינים אותה ושירים לא מספיק מרדימים אותה, והיא למדה לצאת מהמיטה, כך שלא עוזר לתת לה משחק במיטה... (הלילה עברנו סיוט כזה איתה - וזה עוד כשהיא לא ישנה בצהריים - פשןט היינו לידה והשכבנו אותה בכל פעם שהתרוממה, עד שבסוף נרדמה...)

וזה כשהגדולים יותר גם לרוב לא ממושמעים ונשארים במיטה

בקיצור, מבינה אותך מאוד, אבל לא רואה דרכים אחרות...

אולי אם מתאים לך מסך - לקטנה שלי לפעמים עוזר שאנחנו מפעילים לה במחשב ניגונים עם תמונות רקע, ואז היא מסתכלת על זה עד שנרדמת... (אבל גם זה לא תמיד עוזר)

של הילדים כן, אבל שלנו (ששם התינוק ישן) לא באותו מסדרון

אבל אם האחרים נרדמים בקלות, אז אולי באמת תשבו רק איתו?

בעלך נמצא בזמן הזה?

אבל כן הייתי מנסה בהדרגה קצת להתרחק ממנו.. לשבת לידו וללטף, אחכ לשבת אחוק יותר ממנו על כסא, אחכ לשבת ליד הדלת, אחכ להשכיב לחכות קצת. לצאת, אם צריך להכנס להיות עוד קצת ושוב לצאת..

אבל זה תהליך.

אם יש אפשרות שלפחות לכמה ימים בעלך יהיה בהשכבות כדי לצלוח את זה אולי זה יעזור.

ואם לא אז לנסות למצוא לכמה ימים איזה פתרון טכני של משחק שמעסיק את הגדולים עד שהקטן נרדם, או להשמיע להם ברמקול סיפורים/ שירים שיעסיקו אותם עד שתסיימי עפ הקטן

להיכנס, להשכיב ולצאת

יכול לקחת זמן אבל אישית בעיני זה שווהאת זה

גם טפשר להסביר לו

אמא בסלון שומרת עליך

בגיל הזה בכי זה לא תמוד פחד, יכול להיות גםכעס ותסכול על שלא מקבל את רצונו

עוד אפשרות זה להתרחק בהדרגה

אם עכשיו את יושבת ממש לידו כל יום תרחיקי את הכיסא עוד קצת, עד שיהיה מחוץ לדלת

לתת להם עיסוק כל שהוא בזמן שאת מרדימה אותו (אם הוא נרדם צ'יק צ'אק כשאת לידו)

או הפוך - לתת לו בובה/דובי/משהו אחר

אין משהו אחר 😅

עם אחותו שנכנסה בגיל 3

הוא למד אותיות והכיר ניקוד. מספרים. מלא משחקים וצביעה ויצירות בבית. פגש ילדים אחרים אבל לא באופן יומיומי. המשפחה הייתה העוגן המשמעותי ולא הבאתי שום מורה פרטית, הכל איתי בבית. קניתי ספר לימוד אותיות לתשב"ר וחוברות ממקס. בכל זאת הוא היה קטן ולא ראיתי צורך מעבר האמת. גם הייתה לו (ועדיין) סקרנות טבעית

צריך להגיש בקשה לחינוך ביתי ולקבל אישור

אין לי חצר אבל יש מרפסת. היינו יוצאים פעם ביום לבחוץ - גינה,חוף ים וכו. בריכה במרפסת בקיץ.

הייתה לי עזרה מחמי וחמתי וזה היה משמעותי בכל מיני מובנים. יש להם גינה.

תובנות מעבר : אם אחותו לא הייתה בבית עדיין, לא הייתי עושה את זה כנראה עם ילד אחד. בעלי עצמאי ועובד הרבה מהבית/ שעות העבודה שלו לא קבועות

תדאגי להפוגות עבורך ולסדר יום מוגדר.

לא לכל אחת זה מתאים

לא תמיד מאשרים

למה החלטת בסוף להכניס לחינוך הרגיל? עד איזה גיל זה נראה לך נכון וטוב לעשות חינוך ביתי?

אים משפחה קרובה והבית קטן...

אפשר לשלב כמה שעות ביום עבודה מהבית או שזה לא ריאלי?

לפי מה הם מאשרים חינוך ביתי?

1. אי אפשר לשלב עבודה. את כל ההוויה של הילד במהלך היום. במיוחד אם הוא יחיד איתך. לדעתי פחות..

2. בכל מקרה התכוונו להכניס למע החינוך. זה היה בגלל שהבת שלי ממילא הייתה בבית + עדיין הייתה קורונה. לא ראיתי עניין להכניס לשנה ראשונה בגן דווקא אז. הסתגלות+ בידודים וכו ואמא שבכל זאת בבית הכריעו את הכף אבל לא הייתי עושה את זה אלמלא.

   לדעתי אין סיבה לא להכניס האמת אם לא בסיטואציה כזו. או בסיטןאציית קצה אחרת. למה את חושבת להשאיר? ילד צריך שגרה וסדר יום וחברה. אם אין עוגן חברתי משמעותי ופניות מלאה - זה לא בהכרח יהיה טוב,בעיניי.

3. לפי טובת הילד. בודקים כמה ההורים פנויים לטובת האירוע. מה הם מציעים במקום מע החינוך ומה הסיבה להשאיר. אל תגשי להגשת בקשה לפני שאת קוראת קצת בקבוצות של חינוך ביתי לדעתי. יש בהן המון מידע

זה יהיה שניים, אחד בכיתה ב' והשני בגן 3 , פשוט שתיהם נראים לי מוצפים מהמוסדות לימוד (הגדול רק מהדרישות הלימודיות בכיתה ב', והשני מעצם הכמות ילדים בגן)

אז אני מנסה לבדוק אם זה ריאלי להשאיר בבית ולעשות הום סקולינג בתנאים שיש לנו.

מעבר לכיתה קטנה?

הבן שלי לא הכיר מוסדות לימוד אזזה היה אחרת.

אני לא בטוחה שנכון בלי למצות עוד אופציות. גם היציאה מהבית משמעותית להם. גם החברה. בגלל שהוא מכיר.

ורק שתדעי שאני סיכמתי עם המורה שאנחנו לא עושים שיעורים כל יום. זה יותר מדי. אני בודקת שהוא מבין את החומר,לא עשה את כללל התרגילים. ולא בגלל קושי פשוט כי זה הרבה בעיניי ומעיק. אם זו הסיבה יש דרכים אחרות שהן לא חהוציא אותו מביה"ס. רק את מכירה את הבן שלך אבל לדעתי להוציא לגמרי ילד שכבר נמצא בביס צריך להיות שמור למקרה קצה אחרי ששאר האופציות מוצו

מתי הוא חוזר הביתה? איך הגננות/ סייעות?

וגם - עד מתי?

אל תשכחי ששניהם בשלב התפתחותי שונה ממש, את לא תהיי פנויה בדיוק לתת לכל אחת מה שהוא צריך. גם מבחינת תעסוקה בעיקר, מה שמעניין ילד בכיתה ב זה לא מה שרלוונטי לילד בגיל 3 כשהם כלל היום בבית איתך.

אפשר לעשות לו ימי חופש מדי פעם

אפשר לנסות לדבר עם הגננת שתשים עין. ניסית להתייעץ עם פסיכולוגית הגן? רופא התפתחות?

שלא יהיה בצהרון

לדעתי זה חלק מהסתגלות בריאה למערכת. ברוב המקרים. צריך להאמין בהם שהם מסוגלים ולתווך ולא "לפתור" את זה מהר הלהוציא אותם החוצה. יש הרבה אפור באמצע בעיניי שאפשר לעשות. וזה ידרוש מאמץ, ברור. אבל שוב, תבררי קצת יותר לדעתי. בסוף הם לא יישארו בבית ולנצח וכשיחזרו יצטרכו לעמוד בסטנדרט הלימודי של בי"ס אחרת יהיה להם קשה.בנים בכיתה ב כבר לומדים משנה למשל (אצלנו לפחות). את פנויה לזה?

א. הבן הגדול שלי שנשאר עד 4.5 בתקופת הקורונה לא הלך כמעט לבית הספר ואם הלך זה היה לפעם בשבוע לא יותר....

הוא היה אאוטסיידר ומבחינתי זה היה מעולה,מגיל 10 הוא בעצם לא היה במסגרת מסודרת....

הןא צבר פער עצןם אבל הפוך😉

הכוונה שכשהוא הגיע לגיל 13 הקפצנו אותו כיתה בעצם,למעשה בכיתה ה,ו,ז הוא כמעט לא למד והיה בעיקר בבית ואז הקפצנו אותו ישר לט' וגם אז היה לו משעמם מאד במסגרת,כי הוא כבר ידע הכל.

ב.את הבת שלי שלמדה לקרוא בגיל 4 בבית(אבל כן היתה במסגרות) חשבנו לרשום במקום לתיכון ישר לאוניברסיטה הפתוחה אבל היה לי חשוב הקטע החברתי אז לא ויתרתי לה בסוף.

אני חושבת שאם יש לו משמעת עצמית זה יכול להיות פיתרון ממש טוב,

בכללי אני מתיחסת למסגרת כאל בייביסיטר ולא כמקום למודים....

עד 4.5

היו לי איתו עוד 2 ילדות בת שנתיים וחצי וניו בורן

לי זה היה מושלם.

אם הייתי יכולה הייתי ממשיכה עם כולם ככה.

הוצאתי ילדים מהבית רק לגן ערייה לא היו לי ילדים במעון או משפחתון.

היו עוד ילדים בגיל שלו שהיע באים לשחק איתו לא הרבה 2-3 הזמנתי אליי לבית.

הוא נכנס לגן עירייה בגיל 4.5 כשהוא כבר קורא יודע חשבון בסיסי,ומספרים עד1000.

בהתחלה קניתי לו חוברות הוא סיים אותם ביומיים.מבחינתי היה חבל על הכסף.

אז באותה תקופה גרנו בבית בלי חצר או גינה ויצאתי איתם המון לטבע.

חשוב לציין שהיכולת שלו להיות בריכוז התעצמה מאד בגלל זה.הוא יכל לשבת 2.5-3 בכיף בריכוז ולקרוא,ללמוד באופן עצמאי,כשהוא כבר קרא.

לפי דעתי זה רק תרם לו.עד היום.

אני ראיתי משהו אחר מעניין שהכנסתי חלק מהילדים למסגרות זה בדיוק מה שהם היו צריכים,וחלק זה רק פגע בהתפתחות שלהם,יש לי ילד שעכשיו הוא בן 5 הכנסתי אותו לגן ערייה בגיל כמעט 3 והוא כמעט קרא ומאז הוא רק הלך אחורה ביכולות שלו ןאני עדיין אוכלת את עצמי שהכנסתי אותו למסגרת.בבית היה לו יותר טוב.כל ילד זה בפני עצמו.

מה שאני חושבת שחשוב זה תכנון מראש עם אפשרות גדולה לגמישות בלו'ז.

ועוד משהו לקחת בחשבון שזה עבודה בפני עצמה,לא אני בבית ונזרום.

וגם עוד משהו הקפדתי להתלבש כל יום,זה ממש הבדל בין להרגיש בזבוז זמן לניצול זמן והרגשה אישית שאת לא מוזנחת.

אם המסגרת בדיוק נותנת לילד מענה או שיותר צריכים בית, וגם אצל אותו ילד בתקופות שונות.

לפני כמה שנים קיבלתי דרגה לא נכונה, כנראה היתה טעות בחישוב של ההכנסות.

כתבתי מכתב ערעור, וצירפתי את המסמכים הרלבנטיים. אני חושבת ששלחתי את הכל דרך העדכונט.

לפני זה ניסיתי ליצור איתם קשר טלפוני כדי להבין איך לערער, ואני חושבת שזה מה שבסוף אמרו לי לעשות. זה היה לפני כמה שנים, אז לא זוכרת בדיוק.

על תשפ"ו, בגלל זה שאלתי אם יש מישהי שהגישה השנה...

אלא פשוט צירפתי מסמכים עם מכתב הסבר.

תשפ"ו

אין לי השנה ילד במעון, אז לא ניסיתי השנה.

הלוואי שיקבלו את הערעור שלנו ובקרוב!

אם הצלחת אשמח שתסבירי איך🙏