(השלומבון):"אבל עזבת את הישיבה.
נכון ואז מה?
"ואנשים כשהם עוזבים את הישיבה הם קונים סמארטפון.
מה הקשר?
"אתה לא שבור כזה?
לא, אני עדיין אדם ערכי, שמח, ודוס, עוד שאלות?
"אה סבבה 
(אין בכל האמור התנגדות לסמארטפונים או לנושאיהם)
(השלומבון):"אבל עזבת את הישיבה.
נכון ואז מה?
"ואנשים כשהם עוזבים את הישיבה הם קונים סמארטפון.
מה הקשר?
"אתה לא שבור כזה?
לא, אני עדיין אדם ערכי, שמח, ודוס, עוד שאלות?
"אה סבבה 
(אין בכל האמור התנגדות לסמארטפונים או לנושאיהם)
זה מתחיל באין התנגדות קלאסי
ומגיע בסוף לסדום ועמורה בכף היד👹
אמרתי שמה שאמרתי לבחור הנ"ל לא מביע התנגדות,
אני אישית חושב שרוב השימוש בזה הוא לא טוב, ולכן כדאי להימנע כמה שאפשר...
נקודת קונטרה- הרב נבנצל מסביר על פי דברי רש"י שמה שהתחיל את חטא עץ הדעת זה טשטוש ההגדרות השונות של איסור ושל סייג וחסידות.
מאז שלמדתי את זה זה נהייה אצלי יסוד. החלוקה הזאת חשובה ממש בכל תחום.
ועגלות כאשר מכוניות ומשאיות כבר שלטו בדרכים
(אי שם לפני כמה דורות…)
מה לא ערכי להשתמש בטכנולוגיה כדי להקל את החיים, לשדרג את נוחות החיים בעזרת כלים טכנולוגיים?
ההשוואה לא במקום...
וגם השוואה בינך לבינו לא במקום, כל אחד עם מה שעושה לו טוב או רע...
אני לא מסכים עם הגישה השלומבונית שמתרחקת מזה כמטחווי קשת,
אבל לא הרי מחשב כהרי טלפון,
ובכללות יש הרבה דברים לא טובים וצריך לדעת טוב מאוד להישמר מהם ורק אח"כ לגשת לזה.
אבל מסתבר שאני יותר מסכים עם עצמי
לא המשוגע היחידישהטכנולוגיה מביאה לחיינו…
אפילו נשמע כתוצר של תהליך שטיפת מוח כנגד כל דבר שמחובר לאינטרנט.
הטכנולוגיה היא כלי,
וכמו בכל דבר יש בזה טוב ויש בזה רע.
אבל יש כלים מסויימים כמו סמארטפון שאני חושב שהתכלית שלהם,
הוא לקחת את הדבר הכי חשוב שיש לאדם - זמן. (מטפאורה
)
ולכן צריך לשקול מאוד בזהירות איך ניגשים אליו.
וגם באינטרנט עצמו יש דברים מאוד לא טובים וצריך לדעת
לשים את הגבולות, אחרת זה נגמר גרוע.
וחיים בחממה של הישיבה.
אני מכבד מאוד את העמדה של מי שרואה בסמרטפון מכשיר בעייתי, ואת הרצון לשמור על קדושה ועל נקיות הדעת. יחד עם זאת, במציאות של ימינו, עבור רבים מאיתנו המכשיר הזה הוא כלי עבודה וניהול חיים הכרחי.
הפתרון בעייני הוא לא להתרחק מהטכנולוגיה לחלוטין, אלא לדעת איך למשול בה – לשים גבולות ברורים, להשתמש בחסימות מתאימות ולזכור שהמכשיר נועד לשרת אותנו, ולא אנחנו אותו.
הבחירה אם להפוך אותו ל'כלי שרת' לדברים חיוביים ונוחות בחיים, או חלילה לדברים שליליים, נמצאת כולה בידי האדם והבחירה החופשית שלו. כשיש סינון נכון ומודעות, אפשר להפוך את הטכנולוגיה לכלי שמשרת אותנו באופן ראוי.
שמזרים לו דופמין ללא מאמץ ומנוון לו את הכישורים המוחיים, חברתיים ופיזיים.
אמרה לי פעם אשת חינוך דגולה שבגיל תיכון לנוער כמעט ואין צורך מעשי בסמארטפון והנזל הפוטנציאלי גדול מאוד, בהמשך היחס בין הנזק לתועלת משתנה כתלות בשלב בחיים, בעיסוקים והסגנון החיים.
הניק פותח השרשור הוא בן 19, תלמיד ישיבה בשאיפה, וזה נשמע די מתאים לשלב שלו בחיים.
לקבוצה וסביבה חברתית יש כוח גדול לטוב ולמוטב.
זה יותר ברור לבחור הנ"ל אבל הוא ספציפית באזור גיל 17 אז באמת יש לו ראייה פחות רחבה של העולם,
(כנ"ל אליי ממרום גילי
)
אחרי שיוצאים מהקבוצה זה בעיקר תלוי מה הפרט חושב, לאו דווקא שזה משתנה אלא עובר לסוג אחר של בחירה,
שבד"כ יותר קלה כי יש פחות לחץ מהסביבה.
אישית, אין לי הרבה אפשרויות
שואל בשביל חבר😉
ברוך הנמצא☺️גלעד חייםולא הבנתי את השתי מילים האחרונות😉
חששתי לרגע שידיחו אותיגלעד חייםמשוועים פה לכל איש חדש 
ברוך הבא(:
ברוכה הנמצאתגלעד חיים
ניגון🌿זה די שקוף אבל סגור
@כקדם יקראו לכם!
מה עושים כשמתגעגעים?
ואל תגידו לי הזמן יעשה את שלו
וזה געגוע לא רק לקשר אלה למשו עמוק יותר למשו שלא היה
אבל יהיה מתישהוא בעתיד?
כיסופים מין געגוע שטבןע בתוכי
לגודל או לעצמי או למשו לא קיים משו נסתר, נעלם
לא יודעת להסביר בדיוק🙈
ואני מבין אותך מאוד!!
אני חושב שיש כמה כלים שעזרו לי ואוליי יכולים לעזור גם לך הלוואי
אז הדבר הראשון זה להשלים עם הרגש הזה ולהכיר בו, בלי לדחוק אותו לפינה. לתת לו מקום אמיתי
והדבר השני זה להתעסק בהווה. לי היה עוזר מאוד להתאמן,לסדר את החדר, לצאת לטייל
והדבר השלישי, אם זה ניתן אז ליזום איזו שיחת טלפון, או בהודעות לשמוע קצת היה יכול לעזור
צודק ככ באמת מנסה למצוא כל מיני דברים לעשות אבל כשקשה תמיד הגעגוע בא ונכנס בלי רשות ומציף..
וליזום שיחת טלפון התכוונת עם למי שאני מתגעגעת? או סתם לפרוק לחברה?
אם זה אפשרי אז למי שאת מתגעגעת, אם לא אז לחברה
חחחח תודה אבל 🙏
הלוואי שתהיי אחרי זה
יש לי שאלה לחכמת ההמונים..
מה הייתם עושים אם אתם מגלים שמישהו שאתם מעריכים וסומכים עליו שיקר לגבי פרט קטן אבל כזה שמשפיע עליכם, תתעמתו איתו ישירות? תבדקו קודם את הרקע? או תתנו לזה לעבור כאילו לא קרה?
והוא לא יודע שאתה יודע?
כי אני הרבה פעמים התעלמתי.../:
זה הכי קל להחליק את זה
אבל בסוף זה נשאר כיווצוצ בלב וזה יוצא בהזדמנות אחרת
אז אני הייתי מדברת איתו דוגרי אומרת לו לא כועסת עלייך(:
אבל שתדע...
לא מדבר על זה וממשיך כאילו לא קרה,
אבל סתם חשבתי שאם פותחים את זה זה יכול דווקא יותר לקרב בינינו כי אז מבינים את הצד השני ומה עומד מאחורי השקר לפעמים זה מכוונה טובה
טוב זאת חברות אמיתית שלא מפחדים להגיד..
גם האמת בסוף הכי טובה גם אם היא קשה וכואבת או פוגעת
כילו שממשיכים להתבחבש ועע לא אומרים אותה זה עושה יותר גרוע
קיצור שנזכה הלוואי
גלעד חייםאבל רק אם אפשר לא לכעוס.
כנות תפתור את הכל, אחד החברים הכי טובים שלי פגע בי בלי לשים לב, אז אמרתי לו "אחי, פגעת בי" ובסוף זה רק קירב ביננו יותר.
לראות דרך קירות מאתגר פי כמה את חובת שמירת העיניים - שריטות ליליות
מי שרואה דרך קירות, רואה דרך עצמים בעצם? או רק דרך קירות? והוא לא רואה קירות או שהוא רואה אותם ודרכם?
כמו חלון שקוף
שאתה רואה חלון אתה רואה רק את המעבר? אתה רואה גם את החלון
(לכולי עלמא. ואם מישהו יגיד עד אין סוף, יש דבר בטענותיו) אז המוח לא מבין כלום....
אנשים מכסים את הפנים עם הידיים? די נמאס.
(ולא, אל תעשו את השרשור הזה עם תמונה של אדם שמכסה את הפנים עם הידיים)
הקטע הוא ש20 דק' מהן היו חיוניות
וכל ה11:40 הנותרות היו אופציונליות גרידא
אני לא בנוי לזה
האמת היא שהייתי יכול לשבת בחוץ
טוב לפחות זה לא היה בינג' על סרטי הארי פוטר או שרשורי היא סבבה והכל
ישבתי הרבה מאוד שעות על המחשב אתמול (ועל האח הקטן שלו). כולן היו יעילות לכשעצמן (הזמן היה מנוצל) אבל בדיעבד היה נכון לשבת פחות.
פתית שלגאז יהיה אפשר לשבת מול העץ ולא מול המחשב