אין אפשרות לבני האדם (והעלפים) להלחם ברע בעצמם, כל מלחמה נדונה לכשלון, וסופה של האנושות זה להתדרדר לרע, תרצה או לא. רק אם כוחות שמימים יעזרו להם  (ובחסד, לא בזכות) זה יצליח.

כנ"ל טורין - כל מה שהוא יעשה השטן ישלוט במעשיו, והוא יתדרדר מחטא לחטא, מעבירה שתגרור עוד עבירה, אין לו סיכוי להצליח לחזור בתשובה לבדו, רק חסד שמיימי יוכל להציל אותו מהחטא.

כנ"ל אלדריון ואנדיס - מה שהתחיל נפלא, נגמר מרושע, ללא יכולת להתעלות.

כנ"ל גולום ונומנור וגונדולין. ההתדרדרות והחטא בטוחים, הדבר היחיד שיש לעשות זה להציל את מתי המעט שלא חטאו.

כנ"ל בני פאנור - כולם יתדרדו אל החטא אחד אחרי השני והקללה תמצא אותם.

כנ"ל הכוח של הטבעת. אי אפשר להתעלות ממי שנגע בה, חוץ מבילבו שקיבל חסד מגנדלף. כל באיה לא ישובון.

רק ברן ולותיין זה איזה חסד שמיימי נוצרי בתוך עולם השטן, וגם אצלם הסילמריל שהביאו גרם רק לחטא והתדרדרות של דוריאת.

חזון יוחנן מפורש

פרק י"ט אאלט

בכל מקרה

מקובל בכל מקרה בין חוקרי טולקין

פרודו מייצג את ישוע המטיף

גנדלף מייצג את ישוע עושה המופתים

אראגורן מייצג את ישוע מלך המשיח

פרודו ממש מרגישים את סבל המשיח בחלק שישי של שרהט

הטבעת מזכירה את הצלוב שישוע נשא מבית משפטו של הנציב אל גבעת הגלגלתא

יש הרבה נקודות דימיון

לא בולט כמו נרניה

ובכל זאת 

האדם ישוע בן יוסף ימ"ש האמיתי שאתה מדבר עליו היה שורף את הברית החדשה ואת הצלב, אם היה פוגש אותם

למה יימח שמו?

מן הסתם צלב היה עושה לו התקף פוסטראומטי

אין הרבה קשר בינו לבין האליל הכנסייתי

והשם שלו זה יסוס (בלטינית ויוונית)

שזה פשוט הגייה הלנית/רומית לשם ישוע

פשוט לאדם היהודי קראו ישוע. אבל לאליל הנוצרי קוראים יסוס ביוונית, אז זה ישו בעברית, כי ה ס נופלת בעברית, ו ה ס חוזרת להיות ש.  כמו ההבדל בין מרים (הנביאה) למריה. גם אצל הנוצרים מרים הנביאה זה miriam ומרים אמא של ישו זה maria .

בלי קשר הרשע  ישוע בן יוסף הוא יימח שמו, כי היה רשע שכל תורתו היתה לעג לתלמידי חכמים. כמבואר בגמרא על כך שהוא נידון לעונש כי הלעיג על חז"ל. , וכמובא באוון גיליון :

אז דבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו. 2 אמר להם: "הסופרים והפרושים יושבים על כסא משה. 3 לכן כל אשר יאמרו לכם עשו ושמרו, אך כמעשיהם אל תעשו, כי אומרים הם ואינם עושים. 4 הם קושרים משאות כבדים ומעמיסים אותם על שכמי האנשים, אך אינם רוצים להניע אותם אף באצבעם; 5 ועושים את כל מעשיהם כדי להראות לבני אדם, בהרחיבם את תפליהם ובהאריכם את ציציותיהם. 6 אוהבים הם את מושב הראש בסעודות ואת המושבים הראשונים בבתי הכנסת 7 וברכות שלום בשוקים ולהקרא 'רבי' על-ידי אנשים. 8 אך אתם אל יקרא לכם 'רבי', כי אחד הוא רבכם ואתם אחים כלכם. 9 ואל תקראו 'אב' לאיש מכם בארץ, כי אחד הוא אביכם שבשמים. 10 גם אל תקראו 'מורי תורה', כי אחד הוא המורה שלכם - המשיח. 11 הגדול בכם יהיה משרתכם. 12 המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם.

13 אוי לכם סופרים ופרושים צבועים, כי סוגרים אתם את מלכות השמים בפני בני אדם; הן אתם אינכם נכנסים לתוכה וגם לבאים אינכם מניחים להכנס.

15 אוי לכם סופרים ופרושים צבועים, כי סובבים אתם בים וביבשה כדי לגיר איש אחד, וכאשר יתגיר אתם עושים אותו לבן גיהנום כפלים מכם.

16 אוי לכם מורי דרך עורים האומרים: 'הנשבע בהיכל אין בכך כלום, אבל הנשבע בזהב ההיכל חיב'. 17 כסילים ועורים! מה גדול יותר, הזהב או ההיכל המקדש את הזהב? 18 וכן גם אומרים אתם, 'הנשבע במזבח אין בכך כלום, אבל הנשבע בקרבן שעליו - חיב.' 19 עורים! מה גדול יותר, הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן? 20 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו, 21 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בו, 22 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים וביושב עליו.

23 אוי לכם סופרים ופרושים צבועים, כי נותנים אתם מעשרות ממנתה ושבת וכמון, ומזניחים את הדברים החשובים יותר שבתורה - את המשפט, את החסד ואת האמונה. צריך היה לעשות את אלה האחרונים ואין לעזב את הדברים האחרים. 24 מורי דרך עורים העוצרים את היתוש במסננת ובולעים את הגמל.

25 אוי לכם סופרים ופרושים צבועים, כי מטהרים אתם את הכוס ואת הקערה מבחוץ ותוכן מלא גזל ותאותנות. 26 פרוש עור, טהר תחלה את תוך הכוס כדי שתהיה טהורה גם מבחוץ.

27 אוי לכם סופרים ופרושים צבועים, כי דומים אתם לקברים מסידים הנראים יפים מבחוץ ואלו תוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה. 28 כך גם אתם: מבחוץ אתם נראים צדיקים לעיני הבריות, אבל בפנים מלאי צביעות ועול.

29 אוי לכם סופרים ופרושים צבועים, כי בונים אתם את קברי הנביאים ומיפים את מצבות הצדיקים. 30 אומרים אתם: 'אלו חיינו בימי אבותינו לא היינו שתפים עמהם לשפך את דם הנביאים.' 31 כך אתם מעידים על עצמכם שבנים אתם לרוצחי הנביאים. 32 אף אתם מלאו את סאת אבותיכם! 33 נחשים בני צפעונים, איך תמלטו מדין גיהנום? 34 לכן הנני שולח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תלקו בבתי הכנסת שלכם ותרדפום מעיר לעיר, 35 למען יבוא עליכם כל דם נקי שנשפך על הארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל למזבח. 36 אמן אומר אני לכם, בוא יבוא כל זה על הדור הזה."

ואכן, היתה מלא שחיתות
הגמרא מזכירה לא הרבה חכמים שפעלו באותו דור

הגיוני בהחלט שהיו הרבה פרושים מושחתים

אלא ישו שמוזכר שהעלה באוב של אונקלוס את טיטוס בלעם וישו. שם זה בהכרח ישו.

וגם יש את ישו בגמרא שמוזכר שהיו לו 5 תלמידים ששמותיהם כמו שמות שתלמידי ישו.

ונראה לי שגם בסיפור על רבן גמליאל, אחותו והשופט הנוצריף מוזכר ישו הנוצרי, אל לא בטוח.

וגם לפי התוספות הוא "בן סטדא" ו"בן פנדירא" שכתוב עליו שהדיח את ישראל, הבן של מרים מגדלא נשיא. התוספות אומרים שזה ישו הנוצרי.

ב. הוא לא דיבר על הפרושים, אלא על חכמי הפרושים הרבנים. הם לא היו מושחתים. הם פשוט ידעו מוסר יהודי שצריך להפעיל כוח בשביל לעשות צדק בעולם, כמו שרבן גמליאל נידה את רבי אליעזר, ורשבג את רבי מאיר ורבי נתן, לא לטובת עצמם אלא לטובת ה'. וגם ישו לא הבין את החשיבות של שמירת דקדוקי הלכות (כמובא בדבריו שהבאתי. או כלשון החפיפניקים היום - העיקר זה הלב, לא חשוב אם שומרים הלכה או לא), ואכן הוא טעה- מהתורה החפיפניקית שלו יצאה הדת ששפכה הכי הרבה דם בעולם. וכן אומר הרב קוק - שבכל מקו םשאנו מוצאים בעם ישראל זרם שמקדש את המעטת החשיבו תשל שמירת דקדוקי המצוות המעשיות, תדע שיש שם רוח נוצרית שחדרה לשם. וגם כיום אנו רואים זאת - מי שבעד קידוש של חיפוף הלכתי (תורת ישו), גם בעד הפרדת דת ממדינה והפרדת דת מלאום (תורת פאולוס).

היו הרבה מושחתים, אבל לא חכמי ישראל. אלא הכהנים והשליטים ובעלי הכסף והשררה, והצדוקים. 

ישו שאונקלוס העלה באוב - למה שזה יהיה ישו של הנצרות

חמשת התלמידים - שמותם לא כתלמידי ישו, רק אחד מהם, מתי

שאמרתי הפרושים התכוונתי לחכמי הפרושים

ומדוע אתה בטוח שלא היו כאלה מושחתים?

אז הסמכה הייתה הרבה יותר חופשית

כל רב סמוך יכול לסמוך את תלמידו

היו הרבה מאוד סמוכים, סביר מאוד שהיו הרבה מושחתים

גם רבן גמליאל הגן על תלמידי ישו

תורת ישו ותורת פאולוס הם הפכים גמורים

ישו החמיר גם בהלכות מסויימות 

בלעם, טיטוס וישו. אז אין סיבה שזה לא ישו של הנצרות.

תלמידי ישו בגמרא כולל תודה, שזה תדאי תדאוס. לא זוכר את השאר. אז כבר יש שניים מתי ותדאוס.

ב. אולי היו מעטים, אבל ישו דיבר על הסנהדרין שהם מושחתים "היושבים על כסא משה". בסנהדרין ישבו החכמים הצדיקים, ורב לא היה סומך תלמיד שלא ראוי, למעט יוצאי דופן.

פשוט ישו חשב שהוא חכם יותר מכולם וזלזל בכל החכמים, כמו לייבוביץ בימינו, אהרון ברק, יאיא פינק, גלעד קריב, שולמית אלוני ועוד כמה שחושבים שהם יודעים יותר טוב מכולם וכולם מושחתים חוץ מהם שהם כליל השלימות והם היהדות האמיתית וכל הרבנים רשעים.

תראה בהמשך דברי ישו שהוא לא רק סבר שהחכמים רשעים, אלא ממש זלזל בפסיקותיהם כי חשב שהוא מבין הלכה יותר טוב מהם , תראה את "הנשבע בזהב ההיכל" וההמשך של דבריו.

ג. רבן גמליאל לא הגן על תלמידי ישו. אלא פאולוס כתב בברית החדשה שרבן גמליאל הגן עליהם. אי אפשר להאמין לו. אין שום מקום בחזל שמוזכר שחזל הגנו על תלמידי ישו.

ד. ישו אמנם החמיר בהלכות מסויימות, אבל חיפף באחרות. וגם להחמיר אסור שלא מדעת חכמים במקומות שאין צורך להחמיר. למשל ההמצאה של ישו שאסור לשאת גרושה, זה ממש רפורמי. מה גם שחומרותיו נבעו מזלזול בחכמים שמקלים.

ה. תורת ישו ופאולוס הפכים. אבל נובעות מאותו שורש. ישו מיעט בחשיבות שמירת דקדוקי המצוות המעשיות וטען שרק הלב זה העיקר (יש בזה נקודת אמת שהבעל שם טוב הדגיש, אלא שהבעשט לא זלזל בחשיבות שמירת דקדוקי הלכות ולא זלזל בחכמים), פאולוס לקח את זה הלאה וביטל לגמרי את כל המצוות המעשיות, את הצד הפוליטי של המשיח, ואת סגולת בחירת עם ישראל

מנסים לבחון את טולקין, הוא יותר ישו מאשר פאולוס.

כי הפן האלוהי-גשמי כן משמעותי אצל טולקין. אבל זה נראה יותר ערבוב מיתולוגיה פגאנית ותנך.

חוץ מהקטע של האדם (וכל ילדי ארו אצל טולקין) כחוטא מיסודו, שבזה הוא פאולוס, עם פרשנות קתולית-אוגוסטינוס חזקה.

כל המסר של העידן הראשון הוא נוצרי: - שר הטבעות

אדם הביא תשועה - אראגורן בן ארתורן

מולך בחסד אלוהי, גנדלף

בלי יותר מדי מידע על העידן הרביעי אפשר לטעון שהמצב האנושי השתפר, גם רוחנית 

הנצרות טוענת שבסוף יהיה טוב, אבל לא האדם יביא את הטוב, אלא הוא יזכה לזה בחסד אלוהי רק בעזרת התערבות מחוץ לעולם, כי האדם חוטא מיסודו. בעוד שלפי עם ישראל ה' נתן כוח לאדם להביא את העולם למקום טוב.

חוץ מזה שסוף שר הטבעות לא טוב. גם הרע וגם הטוב נאבד מהעולם בעידן הרביעי, כל סוף שר הטבעות משדר פסימיות קצץ, העלפים חייבים לעזוב את הארץ התיכונה, וכל הקסם בעולם פג. הרי שר הטבעות זה קצת הסבר איך הגענו למצבינו בעידן הנוכחי ללא המימד הקסום של העלפים וכדומה. כך שסוף שר הטבעות לא טוב, אלא הרע במיעוטו.

 ורק במלחמת אחריצת הימים של טורין מול מורגות יהיה טוב רק בחסד שמיימי.

הוולאר שייסיעו לו ורק באחרית הימים.

כמו מלחמת אחרית הימים בנצרות.

בעוד שלפי עם ישראל האדם מעלה את העולם בעצמו.

לא כל זה נוצרי אצל טלקין, אבל זה המגמה (רק בעקרון הזה, של האדם והמציאות שוקעות בחטא תמיד ללא יכולת לצאת ממנו ללא חסד שמיימי)

בסוף אראגורן מסתובב בגבעות, עושה תג מחיר לאורקים, יש לו זקן, ובגדים בלויים, ושאיפה למשיח

קראתי את שר הטבעות לראשונה לפני כעשרים וחמש שנה, אז אני כבר לא לגמרי זוכרת, אבל אני די בטוחה שהייתי מופתעת מאוד לגלות שגנדלף לא מת בסוף... זה אחד הטוויסטים הטובים בתולדות הספרות, לדעתי.

היה קשה הרגע ההוא...

אבל רק בגלל בדידות החבורה ללא גנדאלף.

הוא היה נעדר בלבד מבחינתי, כיוון שכל עוד הגיבור לא מת בזרועות מישהו (ע"ע בורומיר, מלך רוהאן וכו'),

כל עוד מילותיו האחרונות לא מעוררות השראה עמוקה ("בירחו, טפשים!", נו באמת..) - תמיד יש תקווה.

שהם כן

אבל אני לא בטוח

כאילו, בעידן הרביעי