או לחפש מישהו באותה רמה (אולי לעלות בגיל).

או לחפש מישהו שמבחינתו השפעה זה גם לתת לבחורה את ההרגשה הנוחה להיות מי שהיא ולא לצמצם את עצמה.

אבל קודם כל כדאי לברר עם עצמך לאיזה סוג או סוגי הובלה את מתחברת, ואז בבירורים לבדוק אם זה סוג ההובלה שהבחור גם מתחבר אליו.

כי סופו של דבר בזכות הסיפור שלי זה מתבטא בכל התחומים, שזה באמת יכול להיות מבהיל.. כי אני גם מאוד עצמאית.

אבל שזאת נקודה שחוזרת הרבה, שהבחור מרגיש שאני יותר ממנו (לא משנה הגיל) וגם בעשייה.

בסוף יש לי את ההשפעה שלי, בתחומים שאני שייכת אליהם ונראה לי שהאיש יכול להביא את עצמו לידי ביטוי ולהשפיע.

וכן להוביל, אבל הנקודה הזאת לא הכי ברורה לי- איך זה בא לידי ביטוי?

ועקרונית אני לא חושב שההגדרה היא הובלה אלא נתינה. 

אבל אני מסכים שבד"כ בנים מחפשים הובלה אקטיבית (למרות שנתינה פסיבית יכולה להיות לא פחות חזקה. כגון לדעת להקשיב באמת ולתת מקום).

טוב הפעם זאת באמת דעה חתולית זמנית.

אני חושב שכל הסיפור הזה של גברים "משפיעים" ו"מובילים" מעניין אך ורק את מי שזה מעניין אותו.

ולדעתי האישית זה זיבול מוח עצום שמעולם לא הבנתי אותו.

בכל פעם שיש דיון סביב "קבלה/נתינה" כו' אני מתקשה להבין איך זה בא לידי ביטוי בפועל ואיך הביטויים האלה אמור לעזור למערכת היחסים להיות טובה יותר.

כאילו לא יודע, אם אני נפגש עם בחורה, אף־פעם לא עובר לי החשבון בראש האם אני "מוביל" אותה או "נותן" לה או "מקבל" ממנה. לא יודע אני לא טיפוס לא נותן ולא מקבל לא מוביל ולא מובל אני פשוט מגיע עם עצמי לפגישה. ואני בעד שהבחורה תגיע עצמה. ואם כיף לנו ומגניב לנו אז מצוין. ואם לא אז גם מצוין.

אם יש בחורים שנבהלים מכך שאת מוצלחת מהם כלכלית/אקדמית או בוגרת יותר רגשית אז... מוזמנים להיבהל? את רוצה בעל תינוקי ותחרותי? להעמיד פנים שאת "מובלת" (השם יודע מה זה אומר בכלל) בשביל משחקי אגו כלשהם? לכל החיים? או שכל הסיפור זה קלישאות קרינג'יות של מי משלם במסעדה? לא יודע ההובלה היחידה שאני מכיר זה הובלה יבשתית הובלה ימית והובלה אווירית ואני גם ממש טוב בלהוביל דברים מכל הסוגים.

גבר ראשי תיבות ג"ומלי חסדים ב"יישנים ר"חמנים לא שום קלישאות מאצ'ואיסטיות זאת דעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית. אנשים קראו קצת קבלה ראו שם זכר משפיע נקבה מקבלת זהו נהיו מקובלים אלוקיים ומחילים את זה על מערכות יחסים עם אנשים.

עכשיו שוב אם יש אנשים שמאוד מעניינים אותם משחקי התפקידים האלה (ואני מכיר) אז לבריאות להם אם כי ממה שראיתי וחוויתי היצמדות לארכיטיפים האלה לאו דווקא מניבה תוצאות מדהימות או משהו. הכי כיף להיות דינמי/ת ולהיות את/ה.

אבל ברגע שזה הדבר שהפך להיות הכי רווח בחוץ, זה מה שאנשים מחפשים.

בסוף אני כן יודעת שיש לי כלי לקבל ואני יודעת מה אני רוצה להרגיש, אז עדיין לא הבנתי (בכלליות) מה הכוונה שגבר רוצה להיות המוביל.. נראה לי שאת חלקם זה פוגש במקום תורני, שאני בגלל הסיפור שלי מאוד בחרתי בתורה ולכן הייתי גם מאוד צריכה ללמוד ולברר- וגם היום.. אם יש לי שאלה שמעסיקה אותי, אני אברר אותה. גם על הצד ההלכתי ואני יכולה להגיע מולהבת על זה לפגישה.

סתם מניחה פה שאני לא חושבת שזה הופך אותי ל'גברית' או כל מיני דברים כאלה, בסוף האיש מביא את התורה שלו והאישה מביאה את התורנ שלה. ולא ממקום פמיניסטי, אלא באמת ממקום של בחירה.

הבירור שלי זה מה הכוונה שגבר אומר שהוא רוצה להרגיש 'משפיע' או על כל הדיבורים שבאחרים מדברים.. כי באמת לכל אחד יש את התפקיד שלו ואני לא חושבת שבא לי להיות המשפיעה של הבית, בא לי שגם בעלי יהיה משפיע.. ביחד..

ואני וודאי אהיה אני, זה הכי טוב. והכי מדוייק. והכי שמח.. 

לא יודע מי זה "אנשים".

וכמו שאת רואה, בכלל לא ברור מה זה אומר "להוביל".

להתחתן עם גבר אין פירושו שאסור לך יותר לברר שאלות רוחניות, לקבל החלטות, לדחוף לכיוון מסוים, לעמוד על שלך, להשפיע כו', אחרת זה ממש עצוב.

כגבר (ביולוגי לפחות) אין לי בעיה לבקש עזרה והרבה וגם לעזור והרבה. לפעמים אני חלש ולפעמים אני חזק. לפעמים יש לי מצב רוח ולפעמים אין לי.

החכמה הגדולה, לדעתי,  היא לא להיצמד לכל־מיני ארכיטיפים מצחיקים של אבירים ונסיכות אלא להיות דינמיים ולשתף פעולה ברמה האינדיבידואלית, את לא מתחתנת עם אנשים, אלא רק עם בן־אדם אחד.

ויש לי תיאוריה, שאיני בטוח לחתולין בנכונותה, אבל זה מה שאני חושב.

ביסודו של דבר (חוץ מהרקע ההיסטורי/תרבותי, רק ברובד הפסיכולוגי) הרעיון הזה של גברים משפיעים נשים מקבלות בא מתוך נקודה מסוימת של חוסר ביטחון והבנה של המקום שלנו במערכת יחסים. במיוחד בציבור הדתי, שעד החתונה (אלא אם פרק ב') אינו מנוסה כלל במערכות יחסים זוגיות, לכן כל מה שאפשר לעשות זה לדמיין. ומדמיינים על־סמך...? זה הרבה יותר קל להיצמד לאיזשהו תסריט כללי שגברים צריכים להיות ככה ונשים צריכות להיות ככה, מאשר לשהות בהווה, עם האינדיבידואל שמולי, וליצור דינמיקה מורכבת ודינמית שאינה מתוארת בפשטות על־ידי קלישאה. הגבר שמולך אינו "גבר קוסמי" כשם שאינך "אישה קוסמית", גם אם הרבה יותר קל, ברמת הדמיון, להתייחש לזה ככה.

עכשיו כשגבר כזה נכנס למערכת יחסים, הוא חושב לעצמו: איך אני הופך ל"נראה"? חשוב? איפה המקום והתפקיד שלי בכל זה? במיוחד אם זאת אישה חזקה שמחה ומאירה. אבל מה בעצם זה אומר? שצריך אישה חלשה, לא בטוחה, מבולבלת וכבויה, כדי שלגבר יהיה מקום להראות שהוא חשוב ו"נצרך"? הלא שתי הנחות היסוד גרועות, אנחנו רוצים לצאת מנקודת מוצא של אישה שדווקא יש לה אור כוחות ועוצמות (כל אחת בדרכה שלה – לאו דווקא ארכיטיפ נשי), וביחש לגבר, הלא המרדף אחרי אגו, חשיבות, "נראות" ו"to be needed", אינו אלא חוסר ביטחון עצמי, חוסר הכרת ערך העצמי, חסרה פה נקודת המוצא שיכולים לאהוב אותי גם ככה –או מוטב, שמערכת יחסים אינה תן וקח, קבלה־נתינה, שאהבה אינה פונקציה של כמה צריכים אותי וכמה אני מרשים, אלא מבנה כיפי שבוחרים לבנות ביחד.

זה מה שאני חושב.

זה מזכיר לי את הקטע ש"צריך" להחמיא לגברים שהם חכמים ונבונים וחזקים.

גבר יקר: אם אתה באמת חכם, יגידו לך את זה.

אם אתה יודע את כל הש"ס ישר והפוך, 8 שפות, בקי בפילוסופיה מערבית ומזרחית, בעל דוקטורט בספרות הולנדית, המצאת את התרופה לסרטן, אנשים בהכרח יתהלבו ממך.

אבל אם אתה לא, אז אתה לא. לא בקטע מכבה פשוט אי־אפשר לשבת כל הערב על הספה בטיקטוק ולגרד את הבטן ולצפות שיחשבו שאתה מדהים.

וכנ"ל לגבי הובלה.

אם אתה באמת מוביל, סוחף, בעל כישורי שיחה מהפנטים, מצחיק, החלטי, אסרטיבי: ממילא אתה מוביל גם בלי "לנסות" או "לרצות" להיות כזה. ואתה גם לא תצטרך בחורה חלשה או לכבות אף־אחת כי כמנהיג אמיתי אתה יודע הפוך לחזק ולשתף פעולה ולעבוד ביחד.

ואם אתה לא, ואתה "מנסה" "להשפיע" בזה שאתה מכבה בחורה (=פחות מתעניין בדעתה, רוצה להיות "השליט הבלעדי" => ויש כאלה), לא רק שזה רעיל זה גם קרינג' ברמות.

בסוף ממה שאני מכירה זה פשוט להיות את, אבל כן להראות גם את הצד הנשי שלך.

לא רק כמה את מוכשרת/ עצמאית/ מוצלחת/ אנא עראף.

אלא גם להראות צדדים ברגש שלך.

ובסוף לתת לגבר את המקום שלו...

לא עצמאית, וכו'. כי אם את מחפשת וחפצה בקשר, אז יש בך

חוסר מסויים, נכון? הזדקקות למשהו, לא? בזה את מן הסתם

לא עצמאית, חזקה, שופעת אורות....

ולתוך זה ייכנס האיש שלך.

ואולי תחת העצמאית וכו', יש איזה חשש מתלות, מקרבה,

מללכת לאיבוד בתוך מישהו?

וזה מעלה לי עוד נקודה..

מה אם לי לוקח יותר זמן להיפתח על הצדדים האלה? לא ממקום של הצגת שלמות ח"ו וכן לשתף דברים, אבל לאט לאט.. במיוחד שיש הרבה מורכביות מהעבר

בסופו של דבר, כל אדם זקוק למרחב שבו הזהות האישית שלו מקבלת ביטוי, ושם הוא מרגיש בעל ערך ושייכות. 

בעולם הדייטים והזוגיות, כשלגבר יש את המקום הבטוח שלו — להביע דעה, להחליט ולהוביל (בלי שזה מונע כמובן מהמקום שלך להוביל ולהחליט יחד איתו) — הוא מרגיש הרבה יותר בנוח. כשהוא לא מרגיש מאויים על המקום שלו, הוא פחות יחשוש לפגוש את ה"עוצמות והאור" 

שזה אגב נשמע מדהים להיות מלאי עוצמה ואור

ואם את שואלת אותי, הקטנה שבאלפי מנשה, את לא צריכה להיפתח מייד, בסוף תעשי הכל בקצב שטוב לך, איך שהלב שלך מנחה אותך.

אם את חוששת שגברים יבהלו שאת לא מספיק נשית כי הם יראו את העוצמות והאור החיצוני שלך, את יכולה להראות את הנשיות שבך בדברים קטנים, לתת לעצמך להתרגש מדברים פשוטים, לדבר על רגשות באופן כללי (לא דווקא על דברים אישיים אם קשה לך, אפילו על איך את אוהבת X ולעשות Y פשוט מרגש אותך והאחיינים שלך זה Z וכו')

זו דעתי האישית, מאחלת לך את כל האושר שבעולם💖

העניין במשפיע ומושפע לא קשור בעוצמות והאור. להבנתי הדוגמה הכי טובה לקשר האידיאלי בשבילך הוא הקשר של יצחק ורבקה. בכל הפסוקים עולה שרבקה המובילה ויצחק מובל. יצחק אבינו כמובן עשה את זה מתוך מידתו, שהיא גבורה. שזה די אירוני כשאת אומרת שהבחורים מגבילים אותך, כי עניינה של מידת הגבורה היא הגבלה ולכן כנראה אותם בחורים חסרים אותה. כי כנראה שהגבורה היא על עצמו ולא על אחרים.

מנגד כשרבקה ראתה את יצחק בפעם הראשונה היא נפלה מעל הגמל. לא מתוך פחד, אלא מתוך יראה. יראה במובן של הערכה והכרת העלול בעילתו.

ודווקא בקשר של יצחק ורבקה מצאנו אינטימיות שלא מופיעה אצל אף זוג אחר בתנ"ך.

ובמקומות אחרים יש גם מקום לגבר להיכנס. 

סתכלי סביבך אני בטוחה שתמצאי נשים עוצמתיות ומלאות אור שהיו כאלה גם טרם התחתנו. 

האמת שאין לי באמת מושג גם לעצם השאלה וגם לא מכיר אותך באמת

אבל בכל זאת משתף כמה מחשבות שעברו לי בראש

עוד לפני הפרקטיקה, בעמדה הנפשית של האחריות והעצמאות (שם רגע את הגודל בצד)

נראלי צריך הרבה הקשבה ויושר פנימי, כמה האחריות והשליטה וההובלה הם משהו שהוא באמת את או שזה משהו שהחיים אילצו אותך לקחת כי לא היה ברירה אבל אולי זה משהו שהוא לא טבעי לך ואולי יעשה באמת טוב ללמוד לשחרר אותו לאט לאט

אני באמת לא יודע ולא מכיר אותך

אבל אם זה משהו שהוא באמת את אז נראלי את פשוט צריכה להמשיך להיות את...

30 יום לפני שנולדת היה איזה מישהו שהכריזו שמתאים לך ובסוף את תמצאי אותו ויהיה לכם טוב ביחד כמו שאתם בלי להשתנות למשהו שאתם לא

אבל אם זה משהו שאת מרגישה שהוא לא בהכרח את אלא החיים גלגלו אותך לזה פשוט

אז שווה בעיניי לעבור תהליך של חיבור עצמי והקשבה פנימית כדי להבין יותר מי את ומה את באמת רוצה לעצמך

וממילא איזה סוג של גבר את מחפשת ואיזה סגנון זוגיות יהיה לכם

האמת עכשיו שחושב על זה זה יכול להיות גם שילוב של שניהם
 

אין לי באמת מושג אם מה שכתבתי בכלל רלוונטי אלייך וגם זה לא כ"כ פרקטי אבל פשוט משתף מה שעבר לי בראש 

בכל מקרה המון בהצלחה בכל התהליך

שיהיה בטוב ובבהירות בעזרת השם

את צריכה להיות בטוחה בעצמך, להביא את עצמך כפי שאת באמת למסע הזה של חיפוש הבחור שלך.

כי אם זו את, ממילא הבחור שלך אמור להתאים לך כמו כפפה ליד. הוא אמור להתאים למי שאת.

זה כל כך ברור מאליו כשאנחנו חושבים על זה.

בדרך כלל בלבול בנושא הזה נובע מאיזה דיבור שמישהו אמר לנו, אולי אימא או חברה. אולי מישהי שלחוצה כבר שאת תתחתני.

אבל את חייבת ללכת עם עצמך עד הסוף ולמצוא את החתן שלך.

הוא בטוח מחכה לך והוא רוצה שתהיי את.

גם בצורה לוגית אם נחשוב על זה שניה - הרי בסוף זה מי שאת. אם תשחקי אותה לפני החתונה [או תצמצמי את עצמך, זה מילה מכובסת ללשחק אותה] בסוף בחיים האמיתיים זה יתגלה. ואז יהיה פער ביניכם.

את צריכה להיות מי שאת וככה לחפש חתן.

אני מרגיש שמה שמטריד אותך זו השאלה האם יש מקום לאישה מוארת ומנהיגה בחיי הנישואין?

זה באמת שאלה שצריך לתת עליה את הדעת. אני חושב שמי שיכול לענות עליה זה זוג שעבר את התהליך הזה, זוג שהאישה היא המשפיעה בבית וזה טוב להם [יש הרבה שלא סובלים את זה].

מה שברור שאת צריכה לבוא איך שאת. לחפש חתן לעצמך האמיתי, לא לאיזה בובה בחלון ראווה.

בסוף "אור" זאת מטאפורה. 

השתמשת בביטוי עוצמות שזה כבר יותר מרגיש לי קרוב אבל עדיין כדי שאבין צריך להבין על זה עוצמות את מדברת ואיך הם באות לידי ביטוי?

אבל כבר עכשיו, אענה לך בצורה מופשטת כפי שאת מתארת -

אל תמעיטי מעצמך כלום, תתכוונני, תראה מתי מתאים לבוא כל ביטוי עוצמתי שלך ותכווני אותו לשם. לא כל האור צריך לבוא בבת אחת (בכללי מאמין בזה, לאו דווקא בהקשר שלך).

למנוע ממך לגמרי זה לא בריא, אלא פשוט מתי לאט לאט ובהדרגה, או בצורה אחרת, העיקר שתהיי קשובה לעצמך, לקשר ולקצב של הבחור.

בחור עם בטחון עצמי נמוך לא ידע להכיל את זה.

בחור שמכיר את ערכו הנעלה יכיל את זה וגם יאהב את זה.

כי אני כן יודעת שיש לי אור מאוד גדול כשאני מדברת על דברים מסויימים או בעבודת ה' שלי..

ובסוף כל מי ששאלתי אמרו שגם בזה שאני לא עושה כלום, אני אור..

זה כן קשור הרבה לסיפור חיים שלי, אבל גם האופי שלי מטבעו מאוד מנהיגותי.. עושה..

העוצמות זה משהו אחד והאורות, קשה להסביר את זה פה. אבל זה לא בהכרח קשור לעוצמות חיים.

ולגבי הזמן, אני לא חושבת שזה משהו שאני שולטת עליו- כי זאת אני.. ויש נושאים מאוד ספציפים שגורמים לי להיות באורות ושואלים את זה בפגישה ראשונה..

נראה לי שעוד יותר מבהיל אותם שזה אורו עם כלים ולא סתם.

כאילו המחשבה "אולי זה מבהיל" כאילו (אני יודע שלא באמת אבל לצורך העניין -) "משהו דפוק בך" זה מחשבה שלא נכונה מציאותית והיא גם לא כל כך מקדמת.

אדברה, יש לך "הרבה אור"?? (לטענתך, לטענת הסביבה) - תחגגי את זה!! ומי שאת תמצאי, זה מישהו שיוכל לחגוג איתך ביחד את זה

מי שיבהל מזה - ממילא הוא לא יתאים לך.

אדרבה, תנסי מראש להפגש עם בחורות עם הרבה אורות ועוצמות.

נשמע קצת שאת מפילה את זה על עצמך, למה לא להגיד שהבחורים שעד עכשיו נבהלו - הם אלו שלא מתאימים לך?

השאלה שמטרידה אותך היא איך בחורים תופסים משהו שקיים אצלך - היא שאלה על כלל הבחורים. אבל אולי כדאי למקד את השאלה - מי "הבחור" שאת צריכה? אלו תכונות יש בו?

תצייני את זה בכרטיס כדי שיגיעו אלייך רק דמויות רלוונטיות

אם את "גדולה" על מישהו זה אומר שהוא "קטן" עלייך, וזה בסך הכל אומר שזה לא הזיווג המתאים.

לפי מה שאני מבין, כשמדברים על תפקידי בני הזוג מתכוונים לתאר מציאות סטטיסטית ולא להחליט איך האופי של כל אחד כפוי לבוא לידי ביטוי. בסופו של דבר, אמנם הופכים לבית אחד ומקימים ישות משותפת חדשה וברית וכו' - הכל נכון ואני לא מזלזל חלילה גם לא לרגע, אבל אין לשכוח שעדיין נשארים כאן גם שני אינדיבידואלים וזה דבר שיש לזכור.

אי אפשר לכבות את עצמנו, אפשר רק לשנות או לעבוד על המידות מתוך תהליך ארוך שהמניע שלו הוא רצון. אבל לא נשמע שה"בעיה" שלך מצריכה שינוי, ולא נשמע שאת רוצה לשנות (ובצדק). את רק רוצה להתחתן, ובשביל זה הצעתי היא רק להמשיך לחפש עד שתמצאי את מי שמתאים עבורך.

שגברים מפחדים מנשים חזקות. זה לא נכון. וחוץ מזה, מה שגבר מחפש זה לא "להוביל", הוא מחפש שהאשה תעריך אותו ושתתייחס לדעות ולשאיפות שלו ברצינות.

למה אני אומר שזה לא נכון שגברים פוחדים מנשים חזקות? כי גברים דווקא מאד מעריכים מישהי שמסוגלת להתסדר לבד, שלא תלותית, שמעריכה את עצמה. אלא שאם האשה באה עם התנגדות ופוחדת לאבד שליטה, או להכנס למחויבות רגשית, זה עשוי להתרגם בטעות ל"אשה חזקה" וזה לא נכון, זו אשה עם פחד מאינטימיות, וזה מה שגברים לא אוהבים.

מה בכל זאת אולי כן נכון בטענה שגברים פוחדים מנשים חזקות? אם יש גבר לא מוצלח, לא חכם, והוא נפגש עם מישהי מוכשרת ויפה, מיידית הוא ירגיש רתיעה. גם אם אני נניח אפגש עם מישהי מבית עשירים שנראית כמו דוגמנית, אני ארגיש לא בטוח. אני כל הזמן אתהה למה היא רוצה אותי, מה פה לא בסדר שאשה בסטטוס כזה גבוה תסכים לצאת עם אחד ממוצע כמוני ממעמד הביניים. כל תנועה שלה תתפרש אצלי הרבה יותר בקלות כהתנשאות, כל פרצוף כזלזול... יהיה לי מאד לא פשוט לחיות איתה.

העניין הזה של "אני אשה חזקה ולכן לא רוצים אותי" זו דרך נוחה של נשים להתמודד עם דחיות חוזרות ונשנות מגברים. אם גבר ידחה אותך בגלל החוזק, ובאמת בגלל זה, אז זה כמו שגבר אחר ידחה אותך כי לצורך העניין את בחורה ורבלית ופתוחה והוא מחפש בחורה שקטה ומופנמת.

ולגבי מה צריך לעשות כדי להראות לגבר שאת "נותנת לו להוביל" (אני מעדיף להשתמש במונחים מכבדת אותו או סומכת עליו), אני אתן דוגמא: זוג נוסע לאנשהו, האשה נוהגת, הם עוד רגע מגיעים ליעד והוא אומר: "מפה אני מכיר את הדרך, הווייז הולך לקחת אותנו דרך כמה רמזורים ואני מכיר דרך שבה אין רמזורים." זה אולי נראה פשוט ואפילו קצת מצחיק, אבל זו למעשה יוזמה של הגבר. הוא מציע דרך להרוויח כמה שניות. זה יחמיא לגבר אם האשה תגיד "יאללה בא ננסה" ולא תתעקש דווקא על הווייז. עוד דוגמא: הולכים ברחוב והגבר מציע לקנות שתיה. אם לא צמאים לא חייבים לשתות בכוח, אבל אם יש קצת צמא, ויבוא בטוב משהו קר עכשיו - לא לסרב. זה לא עניין של חוזק או חולשה, אם את יוצאת עם גבר ברמה שלך - תרשי לעצמך לקבל ממנו. זה ממש לא אומר לכבות את העוצמה שלך. בחורה כריזמטית עם ערך עצמי גבוה זה אחד הדברים הכי מושכים שיש

לא הייתי רוצה מישהי שברירית ומסכנה.

מה שחשוב זה שאם יש קושי אני שם בשבילה והפוך שאם לי יש קושי היא שם בשבילי ושאנחנו מוכנים לסמוך על הצד השני.

איך לתת מקום בלי לצמצם את עצמך. זה שיעור גדול לחיים  מהניסיון שלי המפתח להכל הוא בהקשבה קודם כל לעצמי לבדוק שאני מתקשר עם הצד השני במינון נכון שגורם להתפתחות ולא לסגירה. לאט לאט כשלומדים את זה מצליחים יותר

הדבר השני ולא פחות חשוב הוא לשים את זה על השולחן לתווך את זה לצד השני בעדינות במילים טובות וברורות

כאילו תמיד הגבר צריך להיות "מעל" האישה ואם לא אז הוא נבהל.

איכס.

מי שזה עושה לו טוב - על הכיאפק,

אני קצת סולד מזה. לא בקטע אידיאולוגי אלא יותר אינטואטיבי.

בסוף מרגיש לי שרוב בני התורה מאוד עדינים וגם בי יש צד של עדינות כמובן, אולי זה יותר מתבטא במקומות החלשים שלי.. אבל בסך הכל כלפי חוץ אני בן אדם מאוד חזק וצומח.

העדינים זה קצת קשה, כי הם מרגישים לי קטנים עליי ודווקא מצליחה להרגיש מחוברת יותר לאנשים שעברו איזשהו מסע קטן בחיים שלהם.

גם בחור שהוא דומיננטי מידי חא הכי מתאים לי, כי בעשייה שלי אני מאוד דומננטית..

נראה לי שאצלי צריך לחלק את זה לכמה רבדים:

הרובד הראשון באופי, שבחור עדין נפש מרגיש לי שלא יצליח להכיל אותי. נראה לי שהחיפוש שלי זה יותר בחור רגוע מיושב, יציב מאוד. שיודע להחזיק ולא שאני אחזיק אותו (שזה הרגיש לי מהעדינים יותר).

נקודה שנייה זה המקום של התורה, ששם אני מאוד חריפה בהלכה ובעומק שלי ויש לי שם הרבה דומיננטיות. לא בקטע למדן.. וזה מאוד מבהיל בחורים.

בעיניי זה לא מבטל את המקום של האיש, אלא להפך הוא צריך להיות הרבה יותר חריף ממני בשביל שארגיש שיש לו מה להביא.

היה לי קשר טוב עם אנשים שהם מאוד יציבים, יודעים להוביל אבל נותנים לי גם את המקום שלי להביא את הלב שלי על כל פניו..

שלא מנסים לעצב אותי הבחורה הקלאסית

אז גמני 'עוצמה ואור'

לדעתי כן צריך מישהו שיתאים לזה והוכ לא חייב להיות רועש בפני עצמו אבל להכיר ולקבל את זה בך ולראות בזה יתרון ולא להירתע מזנ, ואם את מרגישה שלא אז לא

ובמקביל את עם הזמן והאמון שתתני בו - תדעי גם להישען במקומות הפנימיים שאישה צריכה

ספקים- מתחילים לעומת וותיקים

מיקום אולם (גן/ אולם/ אולם באיזור תעשייה זול)

קייטרינג חיצוני/ כלול במחיר האולם- מגוון מפונפן של מנות/ אוכל פשוט

מספר מוזמנים 

זה הכסף הגדול

משם - זה כבר עניין של סטנדרטים שלכם

אנחנו היינו סטונדטים  לפני 10 שנים. לא שילמנו על עיצוב אולם, עוד אין לי אלבום, לא הסתכלתי על התמונות גם יותר מפעמיים נראלי אז אני שלמה עם ההחלטה והזמנתי שמלות כלה ב450 שח בעליאקספרס🙈 וכן, יותר מאחת

(זה חלק שפחות בתחום שלך ואל תצפה ממנה האמת לדעתי אם זה לא בא ממנה. אבל לא היו לי סטנדרטים בקטע קיצוני ומצדי היה להתחתן בדשא מתחת לבית הוריי אבל בעלי התעקש שלא)

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.