יהיו עלויות רבות בחתונה,
יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?
יהיו עלויות רבות בחתונה,
יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?
מרגש ממש
האמת שלא כ"כ יודעת לגבי עלויות של חתונה רגילה כיום כיוון שעברו יותר מ19 שנים מאז שהייתי שם וכמו בכל דבר בארץ המחירים עלו בצורה עצומה,
אבל אולי כמה נקודות שכן יכולות להיות כיוון לבירור:
- לחפש מקומות לא הכי יוקרתיים אלא נעימים וטובים אבל במחירים הגיוניים (עד כמה שאפשר). (לי זכור לטובה אולם "גן הפקאן" בנתיבות שבו אנחנו התחתנו אבל שוב לא יודעת מה המצב שם לאחר כמעט 20 שנה
)
אז אולי אולמות שהם כן מכובדים יפים ונעימים אבל במיקום יותר פריפרילי יכולים להוזיל עלויות?
- אולי למצוא מקום בחוץ ושם לערוך את החתונה? כמו נקודת נוף מיוחדת בארץ שללא עלות אלא להביא את הכל לשם? יכול לעבוד?
ואז יש כל מיני כיוונים שאנשים יכולים לרצות כמו נוף של הרים, ליד הים במיקום פרטי יחסית, טבע אחר שאתם מביאים מארגנים שיסדרו שם הכל מא עד ת (זה מן הסתם בתשלום אבל לפחות האולם עצמו נחסך) וכן הלאה.
- כמות המוזמנים - לראות שמזמינים בהחלט את מי שרוצים לשמוח איתו ושהוא ישמח איתנו, אבל כן לשים לב למעגלים יותר רחבים שלא עונים כ"כ להגדרה הנ"ל ואיפה כן אפשר לעשות משהו יותר חמים וקטן מהבחינה הזו.
- אחותי התחתנה בחתונת קורונה והאמת בדיעבד זה היה אחד הדברים השווים שיש! נכון שזה לא היה לכתחילה אבל בסופו של דבר הם פשוט עשו בדשא של הגינה, עם המון המון אהבה, חברים ומשפחה קרובה, ודאגו שלא יחסר דבר. והמון זוגות בגלל הקורונה עשו כך אז זה אולי קונספט שאפשר לשכפל אפילו לא בקורונה?
כלומר רק במובן האפשרי כמובן ולא לקיצון השני...
- אולי להשכיר שמלת כלה ולאו דווקא לקנות יכול להוזיל עלויות?
זה מה שעולה לי כרגע
שתהיה המון ברכה והצלחה ומזל טוב גדול
בניין עדי עד ב"ה 
הייתי בחתונה כזו של חברה אהובה ובאתי בשמחה, וגם המון מהאורחים.
בטח בשבתות קיץ שנכנסות מאוחר.
ברור שיש כאלה שלא יתאים להם,
אבל אם מתארגנים מראש זה יכול להיות סבבה לגמרי.
מה גם שאם חושבים על זה גם בחתונות ערב תמיד יכול להיות מישהו שלא יתאים לו...
אז נכון ששישי צהריים יכול לא להתאים ליותר, אבל בד"כ רוב המוזמנים יכולים לסדר זאת שכן יסתדר להם.
והכי חשוב לשמוח בשמחתם,
חתונה זה פעם בחיים בעזרת ה' אז לשריין יום שישי אחד לחברים טובים או קרובים אהובים זה ממש בסדר גמור. ובטח לא לשנוא אותם חלילה (יודעת שכתבת בכוונה קיצוני ובכל זאת)
בחירה שלכם.
כמה דברים:
א. לגבי מה שכתבת "ישנא אתכם" או "בחירה שלכם" - כמובן שלא מדובר בנו (בעלי ואני) כזוג כי גם לא התחתנו בשישי בצהריים בכלל וגם זה היה לפני כמעט 20 שנה, כך שהמילים אתכם ושלכם לא רלוונטיות.
ב. והכי חשוב - לכתוב על זוג שכן החליט או יחליט בעתיד להתחתן בשישי בצהריים שהם חצופים ושצריך לשנוא אותם זה ממש קיצוניות בצורה לא ראויה כלל בעיניי.
מה יש לשנוא אנשים שזוהי הבחירה והעדפה שלהם?
מה יש לומר שהם חצופים?
הם בסך הכל בחרו במשהו שמתאים להם משיקוליהם.
האם אנחנו יכולים לדעת את השיקולים של כל אחד? ודאי שלא.
ואם כך החליטו - ודאי שזה לאחר מחשבה ומה שהכי מתאים להם וטוב להם.
והם אלה שמתחתנים
אז נשמח בשמחתם
זה היום שלהם, לא שלנו.
אז בעיניי נעשה מאמץ להגיע אם מסתדר לנו כדי לשמוח איתם
ואם לא מסתדר - זה גם בסדר גמור. רק בטח שלא להגיד שזו חוצפה או לשנוא חלילה.
זה מה שנוח לו
אתה לא חייב לבוא
אבל מכאן ועד חוצפה?
מאיזה צד?
בשישי יש יותר תחבץ מאשר ב11 בלילה
בשישי אנשים לא עובדים
לארגן שבת אפשר מחמישי בערב אם יודעים שיש משהו למחרת
היינו כמה פעמים בחתונה בצהריים. בקיץ כמובן.
האופי של החתונה שונה לגמרי מחתונת ערב.
זו יותר מפגש משפחתי וחברתי קליל - לפחות בחתונות שאנחנו היינו.
הארוע גם קצר יותר מחתונת ערב שנמשכת שעות.
כי צריך לוודא שחתונה נגמרת בשעה סבירה
אם זה אירוע בשעון חורף, זה אומר שהחתונה מתחילה סביב 10-11 (ואז זה אומר שהכלה מתחילה להתארגן ב6 בבוקר)
בשעון קיץ זה אולי אפשרי, אבל גם לחוץ
לא כל הספקים הדתיים יסכימו לאירוע שישי בצהריים
כי להקה וצלם צריכים להשאר עד סוף האירוע, ואם הם גרים רחוק זה לא תמיד מתאפשר
הייתי בחתונות שישי בצהריים
זה נחמד כאורח,
כבעלי השמחה זה לדעתי לחוץ
אם הקבלת פנים/החופה בחוץ
בשעון קיץ = שיא הקיץ זה בלתי אפשרי לעמוד בחוץ.
חייבים מקום מקורה וממוזג.
הייתי בחתונת שישי בצהריים סביב לג בעומר ובאמת היה מזג אוויר סביר בצל.
גם שם בשמש היה לא כיף לעמוד יותר מ3 דקות
עכשיו ביולי אוגוסט
אין מצב שהייתי מסכים להיות לא במזגן
זו הייתה חתונת מלחמה... (וכדי שאנשים לא ייסעו בלילה בצל האזעקות האפשריות היא הוקדמה לצהריים, וכמובן גם שינתה מיקום ומספר מוזמנים)
ויש לי גם חברה שהתחתנה ביום שישי - הם בעלי תשובה, אז אולי זה קשור. בכל אופן, הם דוסים בהחלט (לפחות כיום).
אולי אם זוגות דוסים רבים יעשו את הצעד ויתחתנו בצהריים, אז זה יהפוך לנורמה הגיונית גם אצל דתיים... (לא שאני עומדת מלכתחילה לאפשר לבת שלי לעשות את זה🙈)
עכשיו בדקתי ולא נראה שנסגר. יש עליו reels וסרטונים מהימים האחרונים.
כנראה את מתכוונת לגן אירועים אחר?
תשימי לך יעד 60 כל צד
ניתן לעמוד בזה תתכננו היטב מראש,
פחות מזה יצריך אקרובטיקה מרובה
אבל כמו שכתבו לפני, אם זה רלוונטי לכם אז לנסות למצוא אולם באזור הדרום
מחירים נמוכים משמעותית לאירועים נורמליים
זה יוצא חיסכון משמעותי
אם זה רלוונטי לך אני יכול לתת המלצות בפרטי
אם פחות קריטי אולם סטנדרטי אז יש ביו"ש כל מיני גני אירועים או חצי אולם חצי גן אירועים שהגיוני שיהיו מחירים יותר זולים אבל לא מספיק מכיר
כמובן גם צריך לדעת מה חשוב לכם שיהיה בחתונה, ומה שלא אז לנסות להוריד ולקבל הנחה במחיר
איפה שלא סוגרים לנסות להיכנס לקבוצות של זוגות צעירים ומאורסים
יכולים לתת לכם מידע מאוד משמעותי על חיסכון מהניסיון שלהם
יש הרבה פעמים קבוצות עם כוח קנייה יותר גדול למוצרים שזוגות צעירים צריכים
כל אולם שלא תסגרו תבדקו עליו עם אנשים שהתחתנו שם
יש נגיד קטע לאולמות שבהצעת מחיר הם לא מדברים על העיצוב
ואז פתאום זה יכולה להיות הפתעה כספית מאוד לא נעימה
וזה עוד מלא דברים שאתה לא חושב עליהם
לנסות לבוא פתוחים למגוון של אולמות או כל שירות אחר
ואז אתם יכולים יותר להתמקח כי יש לכם אלטרנטיבה
לדעת להתמקח זה ממש חשוב עם כמה שזה לא נעים
ואם אתם פחות טובים בזה אז שווה למצוא מישהו שקשור אליכם שיכול לבוא ולהתמקח בשבילכם
לא עולה לי עוד כרגע
אבל בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה
יש מנעד מאוד רחב של אפשרויות לחתונה, מחתונה ברבנות עם חבילת בורקסים לסעודת מצווה, עד לאירוע ענק של 1,000 איש עם מתנות אישיות מוקדשות באופן אישי ועיצוב של כל מרצפת בצורה מרהיבה בהתאם לקונספט מאחד. בכל אחד ואחד מהשלבים בין לבין יש המון מרווח עם מה אפשר לשחק. כמובן שזו שאלה עד כמה מוכנים לשחק עם זה ומה נחשב "התקמצנות" וקו אדום להוריד.
אני חושבת שזו צריכה להיות החלטה יותר של הכלה, כי רוב ההוצאות קשורות אליה, או בדרך כלל לכלה חשובות הוצאות כמו סידורי שולחנות ועיצוב. וזו שאלה כמה היא מוכנה להתגמש על זה.
כמובן שההוצאה הכי גדולה זה האולם. כמובן שיש גבול כמה אפשר להתפשר בזה, ואם מחליטים שלא רוצים לגרור את כולם לאזור תעשייה מטונף בקצה הארץ ללא תחב"צ, זה מובן. (אם כן לפחות תארגנו הסעה לשם, כי אז תבזבזו הרבה יותר במנות מיותרות לאנשים שלא יכולים להגיע)
אנחנו התחתנו לפני שנתיים הסיכום מול ההורים אצלינו היה שהם מתחלקים חצי חצי על האולם (אולם זול ומתחת לממוצע במחירים היום), ואנחנו משלמים על שאר הספקים כמו צלם, מאפרת, ולהקה. אז רוב החיסכון שלנו התמקד בתחומים האלו. חסכנו בדברים שלנו באופן אישי הרגישו לא משמעותיים ואפשר להוריד, אנשים אחרים זה יראה הוצאות משמעותיות מידי או ההתקמצנות מיותרת. זה באמת עניין אישי, ואין סיבה לסבול בחתונה של עצמך ולהוריד משהו שחשוב לך או לכלה רק בגלל כסף. כמובן כדאי לבדוק אם אפשר להשיג אותו דבר בזול יותר ולא לשפוך כסף סתם.
כל הספקים המדוברים בהחלט עדיין פועלים וראיתי אותם בכמה וכמה חתונות שהיינו בהן. לא נסענו לקצה הארץ לאיזה מישהו מיוחד וזול, כי היה לנו חשוב שהם יהיו איכותיים עם המלצות ומתאימים לסגנון שלנו.
ללהקה לקחנו את ההרכב הבסיסי שלהם בלי תוספות. לקחנו שמלה חינם מגמ"ח וחליפה זולה. עם הצלם הורדנו צילום וידאו ואלבום מעוצב (בעיקר בגלל שהעיצובים שהוא הראה בדוגמאות היו ממש מכוערים לדעתי, אז העדפתי אלבום כיסים נקי על פניהם).
תחשבו האם אתם מוכנים לעשות קיצוצים כאלו.
יש גם מחיר משתנה מאוד על העיצוב של האולם. צריך לברר בדיוק מה זה כולל מול כל אולם.
להכין טבלת אקסל ולהכניס שם עלות של כל דבר.
וככה יודעים לאן מגיעים.
צריך לזכור שהחתונה לא מתחילה ונגמרת במחיר מנה באולם. (שזה אכן חלק עיקרי ) יש עוד הרבה הוצאות מסביב.
כמו להקה. צלם. איפור. שמלה. תסרוקת. חליפה. נעליים.
אם לא לוקחים את זה בחשבון. זה פשוט פתאום נופל וזה עשרות אלפי שח.
ואין קסם.
ככל שעושים יותר צנוע, ככה עולה פחות
יש חתונות שעולות פחות מ1000 שח.
חופה בבית כנסת
שמלה פשוטה מגמ"ח.
כיבוד קל וכו'
ויש חתונות במיליונים
אתם כזוג (רק אתם. לא ההורים. רק אתם)
צריכים לשבת ולהבין ביחד מה התקציב שאתם מוכנים (ויכולים) להוציא ולפי זה לתכנן את החתונה שלכם.
ההורים רוצים לתת כסף? מבורך.
זה מתנה. זה לא אישור לבנות לכם את החתונה.
לעניות דעתי.
2 דברים חשובים בארגון החתונה
1. שתהיו מרוצים מהתוצאה. אתם ורק אתם חשובים. לא מה האבא יחשוב או מה הדודה תגיד. זה היום שלכם וזכותכם להחליט איך לחגוג אותו.
2. שתמשיכו להיות מרוצים גם אחרי. שלא יהיה לכם זנבות חובות שלא כיף להתחיל איתם את החיים ומצד שני שלא תתבאסו שלא עשיתם משהו שרציתם לעשות.
מוזמן להתייעץ תמיד
והמון מזל טוב!
דנים בינינו מה אנחנו רוצים
לא נראה שיש פערים גדולים ברצונות
בסוף זה האירוע של החיים שחיכיתם לו כל כך הרבה..
בתוך העצות פה תשימו לב שעדיין זה נשאר האירוע שלכם איך שדימיינתם..
לכלה בטוח יש חלומות על החתונה שלה, אז לתת להם מקום, כי זה ה- מקום להגשים אותם.
ואני מכירה גם זוגות שלקחו קצת הלוואה מההורים ואח"כ החזירו להם לאט לאט
הכל יסתדר, רק שלא תצא תחושת פספוס שזה לדעתי חבל מאוד..
חתונה תמיד תהיה יקרה, אבל ההבדל בין חתונות יכול להגיע לעשרות ואפילו מאות אלפים כך שזה באמת משמעותי.
אם אתם רוצים לעשות במקום נגיש (להקל על האורחים), אפשר להתחתן במקומות חרדיים. אנחנו התחתנו בהיכלי מלכות, היום היכלי פאר. היה זול משמעותית, ממש בסדר ונגיש מאד- בלב בני ברק. יש גם בירושלים אולמות כאלו.
אפשר לוותר על תוספות של סידורי פרחים וכאלו, בסוף זה המון כסף ולא מאד משמעותי, לא ממש זוכרים אח''כ.
תזמורת וצלם- יש גם מתחילים יחסית, שלוקחים פחות. אם תשקיע בזה זמן אתה יכול לחסוך כסף, ללכת לשמוע את התזמורת, לראות תמונות של כמה חתונות, לקבל כמה המלצות..
ריהוט- לחפש באתר יד 2 למסירה ובאגורה. זה אומר להקדיש לזה זמן, אבל יכול לחסוך הרבה מאד כסף.
מוצרי חשמל- לברר בחשמל הקרן ובחשמלית בית אל מה הם ממליצים שהכי זול וטוב שיחזיק מעמד, ולקנות מה שיותר זול. תתפללו גם על זה..
יש מכירות של כלי בית (מצעים, מגבות וכו') בזול בציבור החרדי, כדאי לנסות לברר אצל חתנים משם איפה יש זול ואיכותי.
הזמנה אולי אפשר לעצב לבד? יש מישהו אצלכם שמוכשר בתחום? ואז אפשר להדפיס בדפוס זול למי שצריך לשלוח רחוק (בשעתו דפוס הרובע היה הכי זול שמצאנו, אבל עברו הרבה מאד שנים מאז. שווה בכל אופן בדיקה)
לגבי מה של הכלה- אפשר הכל למצוא יותר זול, כדאי להשקיע ולחפש את הזולים יותר, אבל יחד עם זה כדאי להשקיע קצת שהכלה תהיה מרוצה עם איך שהיא נראית (אבל לקחת בחשבון שיש הרבה מאד מקרים שמוציאים מלא כסף ואפילו פחות מרוצים כי דווקא בגלל זה מצפים שיהיה מושלם, או סתם כי תמיד משהו מתפקשש בחתונה, זכר לחורבן.. אני אישית חושבת שאם חוסכים בדברים הלא הלא נצרכים זה מונע בעיות בדברים המשמעותיים יותר כי ממילא לא מושלם..)
זה מה שעולה לי לבנתיים. חשוב לנסות להשקיע (זמן ומחשבה יותר מכסף) שיהיה אירוע שלמרות פשטותו כן ישמח אתכם, ויחד עם זה להבין שלא יהיה מושלם ולשמוח במה שיש לא משנה מה קורה, זה הסוד של להיות שמח בחתונה ולזכור אותה כערב טוב ושמח
(ויחד עם זה חשוב להשקיע זמן בקשר, וגם להיזהר יותר כי בין האירוסין לחתונה יש הרבה פעמים התקררות כי מצד אחד כבר סגורים על הקשר וזה גורם פחות להתאמץ כמו עד אליו ומצד שני זה עדין לא נישואין שאז באמת קשורים וגרים יחד)
היו לנו כמה חתונות במשפחה באולמות של בני ברק. אסון למצוא חניה פנויה. כל כך דחוס וצפוף שם, שזה זכור לרעה במיוחד.
נניח כתבו לך פה על חליפה
חליפה זולה יכולה להיראות רע מאוד
מנגד, לאחרונה אני רואה לא מעט חתנים שלבושים בבגדים יפים וחגיגיים, שהם יותר בסגנון של בגדי שבת.
כך תוכל בסכום סביר לגמרי לקנות ביגוד לחתונה, והוא יראה יפה וטוב, במקום חליפה שנראית זול (וגם תוכל להשתמש אח"כ לשבתות)
כנ"ל עוד דברים. אפילו אוכל - אני מעדיפה לאכול חזה עוף שהוכן טעים, מאשר איזו חתיכת בשר דמויית סטייק במרקם של גומי. למרות שזה יותר "יוקרתי"
והזמנה לחלוטין אפשר לעצב לבד, לוקח קצת זמן אבל אפשרי. מזכרות אם אתם רוצים- אפשר להזמין מטימו/אליאקספרס משהו עם השם שלכם, די בזול (נראה לי עלה לי איזור ה3 ש"ח למזכרת)
ממליצה ממש לעצב על הדרך גם תפריט לשולחנות, באותו עיצוב של ההזמנה נגיד, ולהדפיס בבית דפוס. זה ממש ממש משדרג וזה לא יקר.
1. אין חובה במזכרת. אצל הרוב זה סתם נזרק ולא באמת בשימוש.
2. הזמנה? להדפיס? לא חושב שקיבלתי הזמנה מודפסת בעשור האחרון. מקובל כיום לקבל הזמנה בוואצאפ.
מכאן מגיע. שאין גם צורך במעצבת להזמנה. אפשר לעשות אחלה הזמנה בקנבה. חצי שעה עבודה.
3. ממש לא מומלץ לעשות תפריט לשולחנות. ראיתי יותר מדי אולמות שלא נדבקים אחד לאחד למה שנסגר עם הלקוח (לא תקין. אבל זאת המציאות) וזה יכול להיות הרבה יותר מביך שיהיה כתוב בתפריט שיש משהו שקיים אבל לא קיים בפועל.
2. באמת הזמנה מודפסת זה מיותר
3. התפריט לא מודפס על ידי האולם?
רק מזהיר שלפעמים אולמות חורגים ממה שסוכם איתם.
בהרבה מקרים זה לטובת הלקוח, הכוונה ששמים יותר במקום פחות.
דוגמה:
סגרת איתו (סתם לדוגמה) מנה של דג מושט.
בבוקר של החתונה הספק של המושט הבריז לו.
אז הוא יגיש משהו אחר. דג אחר. נגיד סלמון. נכון שזה יותר יקר. אבל הרבה פעמים השם שלהם (שזה בעצם מה שיביא עוד לקוחות בהמשך) חשוב להם מאוד
אבל חוברות לימוד וכאלה זה באמת נראה לי פחות שמיש.
מבחינת הזמנות שלחנו לאורחים בווצאפ
כדאי להדפיס כמה בודדות כי הצלם מצלם לרוב (משהו אומנותי), ואם סבא סבתא רוצים וכאלה
מעבר לזה- מיותר.
מזכרת ברור שלא חובה. רק אם רוצים, אז זו דרך זולה. אף אחד לא ישים לב אם אין
וכדי לקרוא הודעות פרטיות אני צריכה לכתוב 25 הודעות *מושקעות* (כן כן, הודעה אמיתית מהמערכת) חחח
אז חשבתי שמצאתי דרך יצירתית,אבל עלית עליי 😀
ודרך אגב זה גימני 😅
לשים לב עם מי מתכתבים, מי פונה, מה הוא רוצה וכו'.
אל תדאגי מזהה אנשים %₪#& מקילומטר
פשוט סתם סקרנות
יש תחושה כזאת שבקבוצות פורומים וכו' יודעים יותר לפרגן ולתת את הלב מאשר בבית...
אתם מצליחים לזהות האם זה גורם לכם לאיזה תחושה כאילו שם יותר טוב מהבית?
בסוף כולנו מבינים שבחיים האמיתיים הכל הרבה יותר קשה.
האם הקבוצות גורמות לנו לאיזה שהוא יאוש מהבית?
ברגעים הקשים פתאום נזכרים בקבוצות?
אני מדבר על האתגר הענק שיש פה
זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב
מה הקשר בין הקבוצות לבית?
איזה אתגר?
בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.
מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את זה יותר "שכלי".
בבית, הבטן מופעלת.
אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה
בחיים האמיתיים.
אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת
ואין קושיה כלל.
כשהאדם שוכב על הגב או הספה
וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה
להרגיש טוב. נוח לו.
הוא לא בתוך מרוץ היומיום.
ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)
שלו לעשות טוב לכולם.
מקווה שיישבתי לך את הקושיה
בברכה
נשואים כבר כמה שנים טובות
קשה לי מאוד
בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל
ולי פשוט נמאס
בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.
ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!
אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!
פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות
לא מצליחה לסמוך עליו
עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה
את זה וברור שזה לא הנורמה
וברור שצריך טיפול כבר ממזמן ושנחצו גבולות אדומים (אלימות הרבה יותר חורה לי מזה)
במקרה הזה ספציפית של עבודה וכסף לא יעזור לה להיות צודקת.
היא הרי שנים צודקת וכועסת ומניעה אותו לעבוד מתוך חרדה ותחושת אחריות מהמקום שלה.
זה לא עוזר ולא יעזור.
הוא לא חווה את הילדות שלה, אין לו חרדה כלכלית, יש כאלה שגם לא יהיה להם, יש כאלה שאין להם מניע לעשות כסף מלבד לסגור את בחודש ולהסתפק במועט.
לא בטוח שהמניע שלה לאחריות מוגברת צודק כמו שהיא חושבת,
להיכנס בזה ראש ולא לקבל שיש עוד דרכים להסתכל על כסף, לעשות כסף, לא יתרום לה, היא כבר ניסתה בצורה הזאת.
נכנסתי לפורום נשואים טריים
רציתי לקרוא איך אתם רבים
ואיזה כיף למי שהוא כמוני
גרוש
וככה להתעודד קצת.
ואני חייב לציין שממש איכזבתם
שום מריבה שום כלום
אתם לא צריכים להסתיר
זה לא רשת חברתית פה
תכתבו את האמת הקשה
נתמודד איתה
מים קרים על נפש עייפה ב"ה
זוג צעיר שעד עכשיו היינו בדירה זמנית מרוהטת
ועכשיו עוברים לדירה לטווח ארוך
איך ואיפה קונים מוצרי חשמל וריהוט איכותיים בכמה שיותר זול?
אני יודע שיש מלא שיטות של כמה להשקיע במוצרים שקונים ושהם יחזיקו הרבה או לקנות דברים זולים בידיעה שהם יהרסו בהמשך וגם ככה אנחנו הולכים עוד לעבור דירות
אבל בכל מקרה אשמח לשמוע המלצות טיפים ועצות לכל כיוון
במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).
אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.
במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.
אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).
על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.
חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים..
סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה
יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2
תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.
לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה
ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט.
מתחתנים עוד חודש בעז"ה
קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה
היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש
מה עושים?
אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף
ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה
אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים
ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים
אז אין מה לשמור.
אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.
דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.
זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.
ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.
אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.
ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים.
אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.
אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.
למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.
שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.
ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.
וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.
בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול
לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם
אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו
ויש דברים שהעברנו הלאה
"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"
או
"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"
אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,
אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.
אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,
אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות,
אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,
אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,
אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה
אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"
אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"
נעצור רגע.
ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -
אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?
ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?
וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה
ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.
רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?
מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?
כי כולנו אנושיים.
ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.
נצליח לראות את האנושיות שלו.
את האנושיות שלה.
כמוני.
גם אני בן אדם
גם היא
גם הוא.
אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ?
או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?
ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח?
או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?
ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?
ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?
אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו
ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק
אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?
הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.
וקודם כל בינינו לבין עצמינו
ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר
זה כבר משמעותי מאוד מאוד.
שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.
קרה לכם פעם?
מבקש את עזרת הרגישים.
מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.
תודה
זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?
או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)
וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?
וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.
הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.
כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:
"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?
"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?
אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?
נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.
וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש.
כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.
וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.
לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק
אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.
רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.
ב"הצלחה רבה
לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים
זה מאוד קשה.
אבל-
זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות
אבל בלי קהל.
הקהל מפריע מאוד לריכוז
אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.
יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת
אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.
(אחרי סשן שלא ממש פתר)