תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
לכו לטיפול זוגי מאמיהמקורית

חמתך היא לא הבעיה העיקרית פה, אלא העובדה שאתם לא באותו צד והעובדה שלא שמים לה גבול ברור (ומכבד, אבל ברור)

והיא אכן נשמעת אישה לא נעימה

צודקת יקרה תודה רבההדרים
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

מאמי זה לא תקיןDoughnut

היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך  (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.

רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.

ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.

היי יקרה תודה רבה אני אשמח להמלצה שלךהדרים
היא מקבלת בפתח תקוהDoughnut

קוראים לה ציפי מנוביץ, היא מנטורית עסקית ואישית והיא מדברת בעיקר על העניין של להיות מחוברת לרצון שלך האמיתי ולממש אותו. אני בעצמי בתחום הטיפול ונתרמתי ממנה המון!  ממליצה בחום. מכירה כמה שהחיים שלהם השתפרו לאין ערוך לאחר כמה שיחות אתה, ממש בדברים שעליהם כתבת.

הנה קישור לאתר שלה:

ציפי מנוביץ | אימון ומנטורינג אישי ועסקי

תודה רבה לך יקרה 💓💓הדרים
ועוד ענייןהדרים
בעלי בטוח שכל האמירות של אמא שלו נעשות מטוהר לב ודאגה ולא ממקום מניפולטיבי, אני מסבירה לו שיש לה חרדה להיות הסבתא הפחות אהובה או להיות פחות מעורבת וזה מקום שחולה שליטה וצריך לדעת הכל והוא אומר לי נו ומה אכפת לך; כלומר מצפה שאתחשב בפחד שלה להיות לא מעורבת מאה אחוז ואמשיך לשתף ולכבד אותה ולהתייחס אליה כמו אמא , הוא לא מבין שזה מעיק ובלתי אפשרי גם כשהיא מתערבת בחינוך או מעירה הערות על זה שעם אמא שלי אני יותר בקשר הוא לא מבין שזה חולה הוא אומר לי נו אז תני לה את המקום הזה 
והנקודה שהכי מפריעה ליהדרים

שבגלל שאני אדם מרצה מיסודי, ומנסה לעבוד על זה, כשבעלי אומר לי אתמול שהייתי צריכה להזמין אותה ליום הולדת , אני מתחילה להאמין ולחשוב שאני הרעה בסיפור , למרות שהסברתי לו ש יומולדת שלו יום אחכ (אתמול) ורציתי שנהיה יחד רק המשפחה הגרעינית, ושאם המשפחה שלו הייתה באה מהצפון הם היו נשארים לאירוח וכבד עליי כרגע נפשית ופיזית (אציין שהם פה על בסיס לפחות אחת לחודשיים שבת, ובשנים של המלחמה במלא חגים), בקיצור אני מתחילה לחשוב שבאמת חמותי קורבן של הרוע והאנטי שלי למרות שבפועל זה ממש לא ככה. יוצא שגם כשאני מציבה גבול אז בגלל שבעלי לא לצידי ומבין יותר את הפגיעה של אמא שלו מאשר אותי אז אני אומרת אולי הוא צודק אבל יודעת שלא. ועוד סלט שנהיה זה שאין לי למי לפרוק אז שיתפתי את אמא שלי והיא מחזקת אותי אבל מרגיש לי בגידה באמון של בעלי כי אין לו מושג שאמא שלי יודעת ממלא דברים שאמא שלו אמרה לי ושציערו אותי כל השנים 

ממליצה ממש על טיפול זוגיכורסא ירוקה.

בעלך מבקש ממך להכניס דינמיקה לא מתאימה לקשר בינך לבין חמותך כדי לקבל שקט או כי הוא חושב שאמא שלו צודקת. שתי האפשרויות לא משהו.

לכל קשר יש דינמיקה מתאימה, היא לא אמא שלך ולא יכולה להיות ואם היא מנסה להכנס לתפקיד הזה לא משנה מאיזו סיבה אז הקשר שלכן רק ייפגע.


בנוסף המניפולציות על הילדים אולי לא נראות לא משמעותיות היום אבל בעתיד זה או יהיה יותר גרוע או שהילדים יבינו שהיא משחקת בהם ויתרחקו.


שורש הבעיה כאן שבעלך לא מבין את הבעייתיות, כי אז היה אפשר למצוא פתרון להכל. טיפול זוגי יכול לתת לו ראיה יותר נכונה של המצב. 

נכון הוא לא מבין את הבעייתיות בכלליהדרים
בעלי אדם שמדחיק אז קל וחומר בנושא כזה כשהוא מחובר לאמא שלו נוח לו לעצום עיניים ולהתעלם מהנזק שעלול להיגרם, ביקשתי ממנו שנלך יחד לטיפול זוגי אני מקווה שהוא לא חושב שאני סתם אמרתי את זה מהכעס אלא באמת ממקום של רצון להוביל את הזוגיות שלנו למקום יותר טוב ומבין
אז כדאי לדבר על זה שוב ברוגעכורסא ירוקה.

סליחה על הפסיכולוגיה בשקל אבל הרבה פעמים אנחנו מדחיקים כשאנחנו מרגישים שאם נציף דברים או נתעמת הכל יתפוצץ ונאבד אנשים או דברים שחשובים לנו.

תציעי לו ללכת לטיפול זוגי, את יכולה, אם הוא מתנגד אז בשביל שלום בית גם לומר שזה בשבילך שאת מרגישה את הצורך בלעשות סדר ביחסים וחשוב לך שישמעו את שני הצדדים ומטפל טוב כבר ידע איך לקחת את זה משם

ממש קשה לקרוא את זהעל הנס

את רעה? את חושבת על לעשות רע כל היום?

איך טיפוס מרצה יכול לצאת רע?

לעשות שמניות באויר ולצאת בהרגשה כזו זה זוועה.

העניין שבדינמיקה בינכם הוא יכול לתת לך הרגשה כזו.

וזה ממש לא תקין

זה מניפולציה

את נותנת מעל ומעבר וברור שההתנהגות הזו מעיקה.

וחבל שהיא מצליחה להפעיל אותו ואתכם כך.

אני באמת חושבת שטיפול זוגי כמו שכולם כתבו

לך יעזור לכם וגם יקפיץ את הזוגיות שלכם קדימה.

חשבת ללכת לטיפול?אמאשוני

את עברת ועוברת אתגרים, וזה ממש טבעי שיוצאים מאיזון

וגם באופי שלך את אחת שחושבת כמה צעדים קדימה ועושה הרבה דברים רק כדי לקבל שקט..

אבל השקט לא יגיע מכיבוי שריפות.

כי אחרי כל בלתם יגיע בלתם אחר

פעם מול הילדים

פעם מול השכנים

פעם מול בעלך

פעם מול העבודה

פעם מול חמותך.


השקט יגיע כשלך יהיה שקט פנימי. כשאת תהיי יציבה וחזקה, הרוחות מסביב לא יערערו אותך.

ריצוי וריחוק הם לא מנגנונים שיביאו לך שקט נפשי.

וגם הדינמיקה הזאת בסוף מגיעה גם לקשר הזוגי.


את מתמודדת עם מלא דברים במקביל, ולדעתי חשוב ממש לעשות את זה עם ליווי.

אני מאוד אוהבת תכנים של NLP

אבל כמובן כל מה שנועד לחזק את האני הפנימי ולהזכיר לך את החוזקות שלך ונועד לעזור לך להתמודד מהשורש עם כל בלתם שיבוא, זה מבורך.


בכנות אני חושבת שבעלך צודק וההתנהגות של חמותך לא יוצאת דופן במיוחד וזה חלק מאתגרי החיים.

הבעיה היא בדינמיקה.

אני חולקת מאוד על הפתרון שהוא חושב שצריך להמשיך פה בריצוי כשאת נשרפת לזה מבפנים.

אני חושבת שהפתרון צריך לבוא ממקום שאת שלמה עם הדרך שלך, שהדרך הזו היא בפועל מאוזנת, אבל מתחת לפני השטח עושה שמות.

אנשים מרגישים כשמי שמולם לא שלם עם עצמו והוא "תוקף" או מסרב מתוך התגוננות. והוא קולט שמשהו שם לא שלם וזה מחזק אותו שהוא צודק.

כשבנאדם קולט שהשני שמולו מצד אחד מאוזן, מצד שני בטוח בעצמו, אין לו מה לנסות לדבר עם גורם משפיע כדי לשנות את ההחלטה.


זה כמו שבתור ילדה כשאמא שלי הייתה אומרת "לא" ממקום שלם, קיבלנו את הלא,

אבל כשהיא הייתה אומרת "לא" והרגשנו שזה בא עם מצפון, אז הייתי מבקשת מאבא שישכנע אותה.


וגם הילדים שלי עושים לי את זה. כשמבקשים נניח ממתק ואני אומרת לא ממקום שלם (לא תוקפני ולא חושש) הם עוזבים את הנושא

כשזה מגיע ממקום של "אין לי כח לויכוח"

אז הם מנסים לבקש בדרך אחרת (נגיד: ואחרי ארוחת ערב את תרשי??)


בנוסף כשדינמיקה עוברת מדפטס אחד לאחר, לוקח זמן לצד השני גם הוא להגיע לאיזון החדש. חמותך עדיין מחפשת איפה המקום שלה בתוך השינוי הזה.


את מקסימה וחכמה וחזקה, ויש לך לב טוב ויש לך יכולות התמודדות יוצאות דופן,  ועם ליווי נכון תראי שאת מצליחה להתחזק ולנהל קשרים ממקום בריא בע"ה.

ותראי שתצליחי לקבל את השקט שלך חזרה ❤️

תודה רבה את צודקת אני מרגישה שאניהדרים
חייבת לחזק את האני הפנימי שלי כדי שלא כל הערה ממנה תערער אותי אלא תחלוף לידי ושאהיה יותר אובייקטיבית ופחות פגיעה… תודה 
רק בנוגע להתנהגות של חמותי אני דווקאהדרים
כן חושבת שיש לה מקרים יוצאי דופן לרוב, כגון להגיד לילד שיקבל הפתעה רק אם ידבר איתה בכל פעם שמתקשרים לסבתא השנייה, או לא לדבר איתי שבת שלמה אחרי חג שלא הגענו אליו כשאני אצלה בבית
צודקתאמאשוני

מה שאת מתארת פה זה כן חורג מגבולות הנורמה.

ובכל זאת קשה לדעת מעבר, מה מצבה הבריאותי ואיך השפיע עליה כל הפינוי וההתרחקות הפיזיץ שלכם אולי היא חווה את זה כנטישה.

יכול להיות שהיא אשה רעה,

אבל גם יכול להיות שהיא פשוט אשה מסכנה ואפילו מזכיר דיכאון. במיוחד אם זה החמרה של השנים האחרונות.

כשאתה מאבד הרבה בחיים אתה מנסה להיאחז במה שאפשר גם כשזה יוצא בצורה לא נעימה

לפעמים גם עם הגיל לא שמים לב איך הסביבה תופסת את ההתנהגות שלך.

בכל אופן את צריכה לשמור על עצמך ועל משפחתך

ולכן העצה שלי עומדת בעיניה, ללמוד להיות חזקה מפנים ולא לתת להתנהגות של אחרים לערער אותך כמה שהם ינסו.

(בפורום מיכל סלה קוראים לזה "להיות אבן" אם מעניין אותך ללמוד על דינמיקות)

ב"ה את לא שם, אבל זה כן כיוון שיכול לסייע גם לך.

מקווה מאוד שתיקחי את הלאה לטיפול מסודר כי זה ממש ממש קשה לעשות שינוי יסודי לבד.

חלילה היא לא אישה רעה בכלל , מאז ומעולםהדרים

רצתה שליטה ולדעת הכל ואם לא היינו עונים אז למה לא ענינו, גם לפני המלחמה, אבל ברור לי לגמרי שזה נובע מחוסר ביטחון להיות הסבתא הפחות נאהבת מה שהיא לא מבינה זה שהחיבוק דוב שלה והמניפולציות רק מרחיקות אותה ואת המטרה שהיא מנסה להשיג. מאז המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר לצפון כמובן שזה החמיר פי כמה ולדעתי היא גם בדיכאון קל, יודעת שהיא בטיפול גם שיתפה אותנו אמנם לא אמרה מה התוכן אבל לא קשה לנחש. כואב לי עליה מאוד ועם זאת אני אכן חייבת ללמוד לא לתת לה לערער אותי ולא את הזוגיות או הילדים שלי, ברור לי גם שאף

פעם לא אעשה את זה ממקום פוגע אני אדם מאוד רך גם כשמציבה גבולות, לפעמים רך מדי. תודה על העצה יקרה 

נכון חשוב להציב גבולותאמאשוני

באסרטיביות ולא מתוך דורסנות אבל גם לא מתוך פחד.

להגיד מה לא, אבל גם מה כן.

לא ליפול למלכודות האלה..

נגיד חמותי שאלה משהו על ההורים שלי,

אז היא ניסחה את זה: איך זה אצל המתחרים שלנו?

אז עניתי לה, השותפים התכוונת. אתם שותפים ביצירת פלא הזאת- הנכדים.

אז היא אמרה: אז איך זה אצל השותפים שלנו?

אז אמרתי בשותפות.

והעברתי נושא.

כאילו לא לשחק במגרש שלה, אבל גם לא להיבהל ולא להיגרר אחרי המשחקים שלה.

אם היא רוצה לדעת על כל פעם שהנכדים מדברים עם הצד השני

כמובן לא לדווח

אבל גם לא לתקוף

לענות לה סבתא אנחנו אוהבין אותך ושמחים לדבר איתך, ואז זהו לדבר על הדברים עצמם.


כמו מנטרה לחזור על אותם משפטים:

זכינו בך

אנחנו גאים בך

מתגעגעים אליך

שמחים לדבר איתך

רוצים לשתף אותך

וכו'

אם היא מתישה כל פעם חוזרת לתחרות הזאת אז להפחית אינטרקציות, אבל כן להמשיך קשר מדי פעם ממקום שלם ובריא.

מדהימה הלוואי שאצליח לענותהדרים
ככה , אני פשוט לא עונה אבל בפנים זה מעצבן אותי רצח, צריכה באמת לעבוד על עצמי
זה לא לגיטמינעומית

לא יודעת אם יש לחמותך עוד ילדים

אבל ברור שתהיי בקשר טוב יותר עם אמא שלך

אין ספק.

אין לי רעיונות מעשיים אלא רק לומר לך שאת צודקת, זה לא לגיטמי בכלל.

זכותך להיות במידת הקשר שאת רוצה עם כל אחד מההורים (בטווח המכבד), וזה נראה שאת ממש שם, מעל ומעבר. 

תודה יקרה על ההבנה מעריכה ❤️הדרים
לי נשמע שהסיפור המרכזישלומית.

כאן הוא גבולות.

ללמוד קודם כל להיות בטוחה בעצמך ובעמדתך ואח"כ להציב את הגבול בצורה אסרטיבית ונעימה.

אני חושבת שזה עשוי להקל עלייך גם מול בעלך וגם מול חמותך, וכשתשדרי יותר בטחון הם פחות ינסו לערער אותך, וגם כשכן אז את פחות תתערערי...

בהצלחה!!

צודקת לגמרי אני ממש שוקלת למצואהדרים
מטפלת שתעזור לי בכך כי שמה לב שקשה לי לסגל את זה באופי שלי, תודה רבה לך 
את חייבת ליצור לחמותך גבולהשם גדולל

אני חושבת שכשמשתפים מישהו קרוב יותר מידי הוא מרשה לעצמו להתערב.

היא מאוד שתלטנית כלפיכם וכלפי הילדים ואת חייבת לעצור את זה...

אני במקומך הייתי מתחילה להוריד פרופיל בשיחות, אירוחים לכאן או לכאן ממש יושבת עם בעלי וחושבת כל כמה זמן שייך ללכת לשם וגם כשמגיעים אז ללילה בלבד, לצאת איתם בחוץ בזמן האירוח ולהתחיל להציב לה גבולות בצורה ברור ובלי למצמץ.


לשבת עם הילדים כשהיא מתקשרת ולהתערב כשהיא מתחילה מניפולציות ולסיים את השיחה ממש לעצור את השרשרת הזו שהיא חושבת שהיא תנהל אותכם ואת הילדים..

ומלבד זה גם יעוץ זוגי..


אני התחלתי להרגיש משב רוח כזה מחמותי ועשיתי לזה סטופ כשראיתי שהיא מתחילה לעוף על עצמה.. היום ב"ה הכל בהשגחה שלי...

רק אומרתאמאשוני

שהרבה פעמים התנהגות כזאת מגיעה דווקא מחוסר ביטחון ולא מעודף ביטחון (התחילה לעוף על עצמה)

לא תמיד, אבל לפעמים זה כן הסיפור

ההתנהלות היא אותו דבר, אבל המקום הנפשי אחר.

התכוונתי שהיא התחילה להרשות לעצמההשם גדולל
לנסות לחצות גבולות, להחליט על הילדים שלי דברים שאני ובעלי לא מסכימים בכלל או להגיד דברים שהיא לא הדרך שלנו, מייד עשיתי לזה קאט 
כן זה כבר ההתנהגותאמאשוני

בגיל מבוגר לפעמים עושים דברים בחוסר טאקט שחוצים גבולות.

חשוב לעשות את הקאט שעשית, אבל אם זה נובע מחוסר ביטחון ולא מעודף,

אז כדאי במקביל גם להגיד מה כן ולא רק מה לא לדעתי

אני אומרת לה..השם גדולל
אבל במקרה שלי (לא יודעת מה אצל הפותחת) חמותי צעירה והיא הייתה ככה עוד בתינוק הראשון.. ואצלה זה משליטה... 
באסהאמאשוני

ב"ה שאת מצליחה להתמודד עם זה.

כתבתי אולי זה לא המקרה שלך, רק להעלות למודעות שגם זה קיים ולא כל התנהגות כזאת בהכרח נובעת ממקום רע..

במיוחד כשזה משהו שפתאום מתחיל כשלפני זה כן כיבדו את הגבולות.

לגמרי, חשוב מאודהשם גדולל
גם חמותי ככה מהתינוק הראשון ועוד כשגרנו לידההדרים
למה את מניקה עדיין הוא כבר בן שנה, מסכן את לא נותנת לו טעימות כל היום ציצי (בגיל ארבעה חודשים), אתם הורסים אותו עם הרדיפה שלכם אחרי הניקיון (מקלחת בגיל שנה ומשהו אחרי שהיה מתלכלך חריג בחוץ נניח), השמנת, זאת ועוד 
כתבת לי? אני לא מניקההשם גדולל
התכוונתי שחמותי הייתה אומרתהדרים
לי את זה חחחחח
אה חחחחחהשם גדולל
את צודקת ואני אכן הורדתי פרופיל בשיחות ובאירוחיםהדרים
או נסיעות לשם, מאמינה שהיא מרגישה את זה אני עדיין מתקשרת מדי כמה ימים אבל לא מדברות כמו פעם, בסוף החנק שלה גורם לי לקחת צעד אחורה אני לא יכולה להיות חנוקה ותמיד לרצות אותה וגם כשנוסעים לשם שבת אינספור הערות
תגובה קצת אחרתפילה

לדעתי , חמותך לא העניין. העניין הוא הזוגיות שלך. בזוגיות שלך את אחראית על ילדים, מתפרנסת עיקרית , עושה חצי מעבודות בית , מרצה את קרובי משפחה שלו , משתדלת להיראות טוב ולתת צומי לבעל. כל זה עם שלושה קטנטנים. זה די בלתי אפשרי.

מה את יכולה לעשות ? לא יודעת.

ואני לא חושבת שהבעיה היא שלושה קטנטנים כמו שכותבים לך. דווקא מציאות הזאת משקפת לך את יחס האמיתי שאת מקבלת. אם היה לך ילד אחד , היה לך כוח לכל המושלמת הזאת ולא היית שמה לב באיזה מציאות את נמצאת.

את צודקת אני לגמרי לומדת רק עכשיו אחריהדרים
לידת השלישי שלי לחלק אחריות לבעלי, רשמתי את הבכור לחוג שחייה נטו שיהיה להם זמן בלוז, אני יותר מבקשת עזרה עם הילדים , דברים שלפני הייתי לבד על הכל ופשוט הגעתי למצב שהסברתי לו שאם הוא לא ייקח חלק גדול יותר אני פשוט אקרוס ושעם כל הכבוד שנינו מפרנסים ונכון שעכשיו אני בחופשת לידה אבל זה לא אומר שאני נחה 
מסכימה עם כולן שכדאי לפנות לטיפול זוגיהבוקר יעלה

הבעיה היא לא בהכרח חמותך

אם כי היא בעיה גדולה מאוד כשלעצמה

הבעיה שבעלך לא איתך, ואומרת זאת על סמך שרשורים קודמים שלך בנושא.

ועוד אומר שאת נשמעת מהממת ברמות. והלוואי והיו לי חצי מהכוחות שלך. חבל שלא מעריכים אותך. 

תודה יקרה על החיזוק ❤️❤️הדריםאחרונה
משחק מנגן בשבת, ילד בן 4שושנושי
  1. מאפשרת בלי מצפון

  2. מאפשרת רק בחדר פנימי כדי שהשכנים לא ישמעו

  3. אין על מה לדבר

  4. מחביאה לפני שבת משחקי מוקצה

  5. לא מחביאה, הילד מבין שלא מסכימה ומתגבר

משתדלת להעלות למעלהאיזמרגד1

לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.

אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה

ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...

אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.

מעירה פעם אחת ומשחררתזוית חדשה

אממאפרסקה
  1. לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.

    מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.

    אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות

אני אומרת לה פעם אחת ששבת היום - ומרפהמתואמת

העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).

מכבה מאחורה/מוציאה בטריותעדיין טרייה

לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.

השכנים מעולם לא עניינו אותימתיכון ועד מעון

אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.

עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת

לא מחביאה, שמה למעלהכורסא ירוקה.

אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.

משתדלת לשים מראש בצד.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 19:25

יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.

וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.

זהו.

עונה לגבינושושנושי

אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.

תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.

אצלנו בן שנתיים וחצירוצה לשאול שאלה

בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...

כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...

בתקופות שהיה קשה פה להתאפק, העלמתי לפני שבתטארקו

ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל

גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..

אחדמקקה

אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך

תלוי בילד ובמשחקדרקונית ירוקה

בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.

כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.

משתדלת לפני שבת להעלות את כל המוקצה, אם ילד מדליקאמהלה

אומרת פעם אחת ומשחררת...

אין תשובה אחידה שימושית

לפעמים מאפשרת בלי מצפון לפעמים מזכירה ששבת ולפעמים מחביאה לפני שבת

אבל חייבת לפרוק שכשהוא מדליק את האור (3.5) אני ממש מתרגזת

אצלי זה 5המקורית

4 או 5,שיפור

עונהרוני_רוןאחרונה

משתדלת לכבות לפני שבת, לא את הכל אפשר/ לא תמיד זוכרת

הקטן בן שנתיים מדליק חופשי, לאחרונה בן ה3 וחצי קלט שזה לא לכבודו:

אז הוא מצא פתרון גאוני

פונה לאחיו: אתה יכול בבקשה להדליק לי את הסירנה של המשטרה??

עכשיו תסיע את הטרקטור לכיווני...

וכו וכו...

אני כרגע עושה כמוך, מזכירה פעם אחת ומשחררת.. השכנים לא מעניינים.

מנוסות ילדים שלא רוצים ללכת לבית הספר לכאןoo
  1. מה התדירות שהילד לא רוצה ללכת

  2. האם מצאתם דרך לפתור את זה (בהנחה שאין בעיה נוספת מאחורי חוסר הרצון)

וואו שרשור בול בשבילישאלה גנים
  1. לפחות פעם בשבוע, לפעמים פעמיים

  2. עוקבת כדי לקבל רעיונות איך מתמודדים 🤣

והם פשוט נשארים?oo

@ירדנית שאלה גם בשבילך

בהחלטשאלה גנים

פעם הייתי נלחמת, לאט לאט הבנתי שזה לא בשבילי.

שיישאר...

אבל באמת לא יודעת איך להתמודד,

זה לא הגיוני שימשיך ככה כאילו כלום

זה קרה לי רק עפ ילד אחדירדנית

כשהתאפשר נשאר, שנינו לא עובדים משרה מלאה אז רוב הפעמים זה התאפשר

מגיל גן ועד כיתה ב תדירות של פעם בשבועירדנית

מכיתה ג השתפר המצב והולך

אני לא מנוסה אבל…רינת 24

הייתי מתחילה מלבחון שוב את ההנחה.

מה הוא אומר? למה הוא לא רוצה ללכת?

כואב לו הראש/ הרגלים/ הוא משתעלoo

הילד בריא כשור

טוב לו חברתית בכיתה?שואלת12

כן יש לו מלא חבריםoo

שבאים גם הביתה

קוראים לו בשבת לשחק

וזה ברור גם למה הוא רוצה להישארoo

הוא אוהב בלי מסגרת

לעשות מה שהוא רוצה

ולא מחויבות לכל מני

ולא שמשהו בלימודים קשה לו

לפחות סיבות טובותשואלת12

אני תוהה כמה זה נפוץoo

ואם זה תופעה מתרחבת של הדור הצעיר

אצלו זה התחיל מהמלחמה השניה באירן

בהתחלה הברזות מהצהרון ואחכ גלש לביהס

לדעתי מאוד נפוץרק לרגע9

גם אצלי הילדים מבקשים לפחות כמה פעמים בשבוע להישאר בבית. סתם כי בא להם חופש. לא מנסים להמציא תירוצים אבל כן מבקשים לא ללכת.

טוב להם בבית הספר ויש להם חברים ועדיין חופש יותר כיף. תכלס מבינה אותם, גם אני הייתי שמחה ליום חופש מדי פעם.

אז לרוב אני לא מרשה, אבל פעם ב כן נותנת להישאר יום חופש בבית.

זכור לי מהילדות שגם אני הייתי מדי פעם מבקשת להישאר בבית סתם. אמא שלי תמיד הרשתה לי...

לא חושבת שזה קשור לדור בהכרחטארקו

אני הייתי ככה וגם אחים שלי ואנחנו סביב גיל 30..

לא הסכימו לנו תמיד(תכלס כמעט ולא)

אבל מגיל מסוים כבר עשינו מה שבא לנו..

נפוץהמקורית

גם אצלי הילדים מבקשים להישאר

הבן שלי יותר מהבת האמת

אני מרשה לו ואז הוא מתחרט האמת..

אבל מדובר בנסיבות שונות. אם זה משום בריחה מקושי, לא בטוחה שהייתי מאפשרת כל הזמן. כן לצורך הפוגה,אבל לא מתי שבא לו האמת. אני אומרת שביהס זה בעיקר לצאת מהבית ולפגוש חברים ולנהל שגרה. הלימודים זה אקסטרה. אולי לחזק את זה שהוא טוב בלי קשר לתוצאה? אולי לבדוק באמת איפה הקושי ולהעמיק שם אולי ניתן לעזור לו?

בן כמה הוא?רינת 24

לי יש ילד בכיתה ו' שמתבאס ללכת ומתלונן אבל הוא יודע שאין סיכוי שנרשה לו להשאר…

אולי תסכמי איתי שפעם בחודש (סתם דוגמא) מותר לו להשאר יום אחד בבית?

לי יש 2 בניםניק חדש2
  1. אני עושה הפרדה בין בית ספר לצהרון. האמצעי בצהרון. רוב הזמן מאד רוצה להישאר. קרו מצבים שהוא פשוט ברח ולא נשאר לצהרון. הגדול יש ימים שלא רוצה ללכת לבית ספר. תדירות נגיד פעמיים שלוש בחודש. אני מציעה לו להישאר אם הוא רוצה. לרוב הוא הולך בסופו של דבר.

  2. לא רואה צורך לפתור את זה כי זה לא דרמטי בעיני. אני לא מתרגשת.

עונה בתור מורה- ילד שלא רוצה לבוא לביה"ס,אמהלה

בד"כ זה עלול להיות מכמה סיבות שתלויות בילד אבל נראה ששללתם את כולם אז בהחלט הייתי בודקת גם את המורה.....

(סיבות שתלויות בילד- ראשית והכי קריטי- קושי חברתי, שנית- קושי לימודי)

בית ספר זה מקום שאמור להיות בחוויה הבטוחה של הילד, אמור לבוא אליו בשמחה ובשבילי זה המצפן אם לילד טוב או לא....

הייתי בודקת כמה מעניין לו בכיתה, האם המורה מתנהג אליו בנעימות, האם המורה מאתגר אותו/מצ'פר אותו/האם יש מי שרואה אותו שם בכלל.

ובתור אמא- ב"ה עד כה לא קרה לי בכלל, ואפילו ההפך, הילדים שלי גם כשחולים ממש מרגישים שמפסידים... אבל, מדי פעם אני יוזמת להם יום כיף על חשבון הלימודים

ואז שומעת חודשיים כמה לימודים הם הפסידו ביום המסכן הזה..... שיהיו בריאים.

יש מצב שטוב לו בבית ספר אבל יותר כייף להיות עם אמאמנגואיתאחרונה

בכיתה הוא אחד מ30

בבית הוא אחד מ...

בעבודה הוא כמעט לבד עם אמא

עם הבן שלי קבעתי זמנים קבועים שהוא יכול לבןא איתי ומאז השתפר פלאים כאבי הבטן בבוקר. כבר אין בכלל. מחכה בסבלנות ליום שלו. הוא יודע מראש מתי זה יהיה

מישי אמרה לי פעם ועוזר ליאוהבת את השבת

לדבר איתם בזמן רגוע ולקבוע שאפשר להחזיר גג פעם בשבועיים וגם זה רק אם קובעים מראש ולא לבקש באותו בוקר...

בעקבות המקרה באריאלטיפקס לבן

התחילו לעלות בי הרהורים/ערעורים על מה שאני מרגישה

בעלי מביא את הילדה בבוקר והיא עוברת לידיים של המטפלת בלי להתנגד

אבל בבכי

כשאני מגיעה לקחת בדרכ הם בריכוז והמטפלת קוראת סיפור או משחק...

והיא יושבת קפואה ולא נעמדת או רצה אלי...

עד שאני מרימה אותה ואז היא "מרשה לעצמה" להניח את הראש ולחבק

ואז יש נפנופים מאוד מחויכים ונשיקות באויר למטפלת

וכשאנחנו יוצאות ואני ושאלת איך היה היא מגיבה בחיוך ואומרת כיף

וכיף לי עם...

מאז שנוחתות בבית בכי על כל שטות

עד שמתאפסת...

מין תמונה מאוד מבולבלת...

מה הייתם חושבות/ עושות??

שימושית

לא יודעת, אבל תקשיבי ללב שלך ואל תהססי להקליט (מה שמותר חוקית) לבוא באמצע היום ולדרוש להסתכל במצלמות

אז לא מצליחה להבין מה מותר חוקית?טיפקס לבן

ובאיזה אמצעים?

תבדקי עדכני, אבל בזמנו הבנתי שמותר להצמיד נגןשימושית

לגוף של התינוק/פעוט אבל לא להשאיר נגן בעגלה

יש עמותה מטה המאבק למען הילדים, שיש להם ייעוץ והדרכות מפורטות מה לעשות

https://www.mattehamavak.com/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99?utm_source=chatgpt.com

מה ההבדל בין עגלה לגוף?טיפקס לבן

עכשיו הסתכלתי הבעיה שהם רוצים שם של המטפלת/ משפחתון בשביל לתת יעוץ

כה זה נראה

אז תיתנידיאט ספרייט

מה הבעיה בעצםז?

את יכול להתייעץ בקבוצת פייסבוק באנונימיותואז את תראי

לא יודעת מה ההבדל אבל זה הבדל מבחינת החוקשימושית

ומה הבעיה לומר את שם המטפלת או המעון?

ההבדל הואאפונהאחרונה

שאסור להקליט אדם אלא אם אתה שותף לשיחה, ולכן מותר לשים מקליט רק על גוף הילד, שיקליט רק את השיחות שהילד שותף להן.

על גוף הילד ולא בתיק שלו או במקום אחרואז את תראי

מקליטואז את תראי

תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים

אני לא הבנתיבאתי מפעם

אם המקרה המזעזע באריאל זה גן מתחת גיל 3 כמו מעון או גם מעל גיל 3 שזה בעצם גן עירייה??

בכל אופן מזעזע ומפחיד מאוד.

רק לגבי הבכי של הילדה, כולם אצלי (5) היו חוזרים מהמעון/ מטפלת/ גן 3 ובוכים ומתפרקים במשך שעות אחרי המסגרת, נראה לי המעבר הזה מאוד קשה ומציף, לא בהכרח מעיד על התעללות חלילה.

פרטי מינקות עד שלושאורוש3

אז למה אומרים שזה של משרד החינוך?באתי מפעם

ולמה קוראים למטפלת שלא עברה שום הכשרה "גננת"?! זה משגע אותי כל פעם מחדש.

בנתיים לא זכור לי שנתקלתי בגננת מטורפת כמו אלו, אבל מטפלות היו גם היו.

מה שמלמד שגפ מטפלת מתחת גיל 3 צריכה לעבור הכשרה, שנות לימודים, תואר/ תעודה, זה לא כל אחת שיש לה 2 ידיים ורגליים יכולה לטפל בתינוקות רכים, זה פשוט נורא.

הוא פרטי תחת פיקוח משרד החינוךשימושית

אבל לא מסובסד תחת התמ"ת

ואאל"ט לאחת מהן וודאי היה תעודה והאחרות לא הבנתי אם היו בתהליך לקבלת תעודה או לא

אני חושבתoo

שחשוב להכיר את המטפלת באופן אישי

להתרשם ממנה שהיא ראויה לתפקידה

ואם זה משהו שמתחלף ולא נגיש

זו נורה אדומה ראשונה

שמשהו עלול להתרחש

(וזו גם הסיבה שלא שמתי במעון את הקטן

אלא בחרתי מטפלת פרטית באופן אישי

בגלל ניסיון לא טוב עם מעון

ולא חלילה שהיתה התעללות

אבל היתה הזנחה מובנת מעצם התנהלות המונית של מעון)

האמת חרדות הכלאורוש3

לדעתי להקליט. לא שאני יודעת איך. ושם באריאל גם הקליטו והנחשות עשו הכל בשקט. אבל באמת שזה משהו קיצוני ברמות הזויות. לא יודעת מה אעשה עם המסגרת כשיהיה רלוונטי. נראה.

אז איך עלו עליהן אם לא דרך מקליט?וואלה באלה

בכוונה לא קראתי כלום על זה כי אחרת אני לא אישן בלילה

אני חושבת תלונה למשטרה ופתיחת מצלמותכורסא ירוקה.

ואיך ידעו להתלונן למשטרה?וואלה באלה

הילדים התנהגו בצורה חריגה?

כי אני זוכרת שאצל כרמל מעודה אמרו שהילדים הלכו וחזרו בכיף

אוף. איזה נורא זה

מספיק שילד אומר מילה חשןדה או חוזר עם סימן שהגננותכורסא ירוקה.

לא יודעות להסביר.

רואה פה למעלה שספציפית זה לא המקרה אבל מכירה אישית מקרים כאלה.

גם אחד הילדים שלנו עבר התעללות במעון, ובדיעבד היו הרבה סימנים אבל עוד חפני שהיו הסימנים הברורים החמורים היתה לנו מן תחושה שמשהו פחות טוב קורה. לא ידענו לשים את האצבע ואמרנו לעצמנו ששום מקום לא מושלם, ונמשוך את הכמה חודשים עד סוף השנה, אבל בדיעבד, וכותבת גם לפותחת @טיפקס לבן אחד הדברים שהבנתי זה שאם ילד לא בטוב אחר הצהריים ובבית אז משהו לא טוב לו בגן.

זה לא בהכרח התעללות יכול להיות אלף דברים, אבל ילד לא פורק אחהצ שלם רק כי מישהו לקח לו את הבובה. ובמעון ישנים צהריים אז ברגיל הוא לא אמור להיות גמור מעייפות.

תשימי מקליט, תראי אם יש מענה לבכי, איך מדברים אליהם, וכו.

ילד אם היה לו סהכ טוב בבוקר צריך לשדר שטוב גם אחהצ. כיף לי זה חא אומר כלום. יכולים גם ללמד אןתם מה להגיד

דיסקליימר - לא יודעת מה בדיוק החוק היום ואני לא ממליצה לעבור על החוק בשום אופן באמת כמובן תעשי מה שצריך בגבולות החוק.

אבל בכנות בואי, את רואה איזשהי מטפלת שתובעת הורה כי הוא הקליט והמקליט היה בתיק ולא על הילד? את יכולה לדמיין שופט שמקבל את זה ולא מבין שהיה פה חשש של ההורה בתוך כאוס?

לא יודעת נשמע לי חששות רחוקים.

ושוב- יש דרך חוקית אז כבר עדיף ללכת איתה ולא להסתבך. אבל לא חושבת שהחשש מההבנה המדויקת של החוק צריך להיות מה שחוסם הורה.

איזו מפעילה ראתה משהו שלא נראה לה והגישהאורוש3

תלונה והמשטרה פתחה מצלמות.

עזבי אם לא נחשפת שמרי מרחק. זוועות

מחריד. וואווואלה באלה

איזו מפעילה נהדרת. ממש לא ברור מאליו.כורסא ירוקה.

מקליטצלולה

לבדוק כמה זמן יש בכי עד שנענה ואיך נענה.

איך מנסות להרגיע.

איך מדברות לילדים (אני הוצאתי ממטפלת ששמעתי אומרת לילד ''חכה מה אני אעשה לך'' למרות שאני מניחה שלא עשתה כלום. נורה אדומה בעיני).

בעיקר להקשיב סביב השכבות והאכלות שאלו הזמנים הכי קשים.

לנסות לדמיין את הסיטואציה כדי להבין מה שקורה שם, קשה לפעמים להבין בהקלטה.

כמובן לכבד ולדלג על שיחות פרטיות... כן להקשיב לכל השאר.

בע''ה מקווה שתיהי מרוצה ממה שתשמעי❤️

זאת רק אני או שהחורף.בא משומקום? המקורית

בדרכ יש הדרגה מסוימת. נראלי🤭

לא הייתי ערוכה לאירוע האמת חחח

חחח לגמריעדינה אבל בשטח

שבוע שעבר היה שרב, החולצות הקצרות רק חזרו מהכניסה אחרי ששמתי את הארוכות של המעבר בצד, ועכשיו בום חורף של פוטר, למרות שאני מניחה שזה יתאזן עוד מעט ..

טרלול חחהמקורית

אל תדאגי, ההדרגה מתחילה מחר(;קנמון

זו היתה הופעת בכורה וממחר אמור להיות יותר רגוע. הבת שלי כבר הודיעה לי שמחר היא חוזרת לסנדלים..

ואני הלכתי לקנות מעילים ופוטרים😵‍💫המקורית

אני צריכה לקנות מעיליםשימושית

פוטרים כבר הרבה זמן לובשים פה, אבל המעילים לא טובים אפילו ששנה שעברה כשארזתי אותם זה היה נראה שהם יהיו טובים גם להשנה.

אז פה לא. בגלל זה אני קצת בשוק חחהמקורית

אני בכל אופן ממליצה על תמנון. קונה מהם כבר כמה שנים ותמיד מרוצה.

מעילים לילדים בתמנון?שימושית

בוודאיהמקורית

וואלה, לא שמתי לב בכלל שיש מחלקה לילדים בתמנון שימושית

וואי ממשרקאני

שלחתי לגן ילדה עם גרביונים וסנדלים 🤦‍♀️

חששתי שזה יקרהמוריה

אז מראש דאגתי לכמה סטים לקטנות. ועוד מכנסיים ארוכים למי שחסר לו.

תכלס לכל השאר יש יחסית.

ויש סביבנו חנויות.

אוף אני שונאת חורףמתיכון ועד מעוןאחרונה

ממש הייתי מבואסת כל היום!!!

מה עושים שכל היום בא לי אוכל מבושל ואני שונאת לבשלזוית חדשה

וגם בעלי לא אוהב

🙁

קונים?מקרמה

יש מסעדות שיש בהם ממש תבשילים

או שמכינים משו ממז זריז כמו פסטה מושקעת או דג או גם וגם

א''א לקנות כל יום, בכל זאת לא זכינו בלוטו...זוית חדשה

ולהכין פסטה מבחינתי זה קשה🙈

כן, גם יבשה בלי רוטב

בסוף צריך להחליט מה בא לך יותרמקרמה

אוכל מבושל או לא לבשל

בישול זה מיומנות נרכשת

במיוחד היום שכל ההסברים והמתכונים זמינים ברשת

ואפשר להרים סירים יחסית פשוטים

לדוג

תקני עוף בקצביה נקי ומפורק

תוסיפי אפונה וארטישוק משקית קפואה

וקוסקוס משקית

(לקנות קפואים ובשר נקי זה חצי עבודה... מפה ועד להרים סיר זה יחסית מהיר)

על אותו עיקרון

פרגיות עם אורז

חזה עוף ותפוא ופטריות

(תעמידי את בעלך לקלף תפוא...)

אני מבשלת רק חלק מהימיםאיזמרגד1

וגם אז בדרך כלל תבשילים ממש קלים שלוקח לי גג רבע שעה להכין

עדיין שונאת, לא עוזרזוית חדשה

זה לא עוזר לשנאהאיזמרגד1

(למרות שאני לא שונאת לבשל, בדרך כלל פשוט אין לי כוח)

זה פשוט עוזר שיהיה אוכל מבושל שאני לא יצטרך לעבוד עליו יותר מדי...

ואגב מבחינתי אוכל מפנק זה לגמרי סנדוויץ' מושקע או סלט או חביתה, משהו בסגנון הזה, שזה אין לי בעיה להכין

והרבה פעמים כשאני כן מבשלת זה רק להכין קוסקוס משקית, או לזרוק פסטה לסיר או אורז וירק קפוא (יש לי כיריים עם טיימר אז זה ממש פשוט מבחינתי. להרתיח מים, לשים את הפסטה או האורז להדליק טיימר וזהו) מוסיפה לזה עגבניה חתוכה, סלט, שניצל תירס, משהו משימורים וזה ארוחה

אפשר גם קפואים שהולכים בתנור כמו צ'יפס קפוא וסויה כלשהי, זה ארוחה ב2 דקות

כנל דג סלומון או מושט, לזרוק תבלינים ולתנור

קיצור כמה שפחות השקעה ועדיין לקבל אוכל מבושל😅

יום חופשי יש לך?באתי מפעם

כשאני ביום חופשי אני מעמידה כמה סירים וזה במקרר לכל השבוע,

  • מרק גדול של ירקות ועוף, יום אחד נאכל כמרק עם שקדי מרק יום אחר עם קוסקוס

  • תבשיל עדשים כתומות (5 דק' עבודה)

  • קציצות וירק כלשהו

    ואז נשאר רק לסגור פינה של אורז וכדו' .

    אפשר ביום חופשי או אור הצהריים - ערב שיש אנרגיות.

לא, רק שישי שאז אני מבשלת לשבתזוית חדשה

ויש שאריות אבל לא תמיד בא לי אותם

וגם כשכן, זה מספיק מקסימום ליומיים

מבשלים פעם או פעמיים בשבוע בכמויות גדולותרינת 24

מוצאים מתכונים של שגר ושכח בתנור (ארוחה שלמה בתבנית אחת)

קונים נינגה גריל

עושים תורנות- פעם את ופעם הוא

לוקחים קופסאות אוכל מאמא/ חמות

בגדול מטלות ועבודות בית זה לא כיף… אבל אין ספק שמבין המטלות אוכל זה משהו שיותר קשה לוותר עליו

בפנים-שימושית
  1. מזמיים מבשלת פעם בחודש שמכינה בסיסים של כל הארוחות ומקפיאה

  2. עושים אותו דבר לבד...

  3. מכינים ביום חמישי/שישי כמות לשבוע (אני מכינה שניצלים, עוף על שיפודים וקציצות ושתי מרקים) חלק מקפיאים וחלק שומרים במקרר לראשון-שלישי

מקפיאים כמויות כפולותהמקורית

קונים אוכל שיותר קל להכין (כמו חזה עוף פרוס למשל ולא נתח שלם שמקצר את העבודה במיליון)

מכינים דברים קלים ולא תבשילים של המון זמן לכל ארוחה

מתפשרים על לאכול אוכל מחומם ולא חדש כל יום ומכינים כמות שתספיק ותהיה במקרר

קונים מדי םעם בחוץ

ובגדול מתגברים. אין דרך אחרת.

אני גם אוכלת אוכל מבושל ואין לי כח להכין.

אז היום נגיד הכנתי שניצל לילדים לא. ערב - הכמתי יותר בשבילי למחר

מחר אעשה פרגיות במנגל גז שיהיה לי לחמם בנימג'ה

יום אחר זה נתח חזה עוף בכמה דקות בתיבול שווארמה. תוספת אפשר אטריות זהכמה דקות. גם פתיתים לא סיפור

ומבינים שצריך להשקיע בך. אולי שם זה יושב.?

אני שונאת לכבסאפונהאחרונה

אבל אוהבת ללבוש בגדים נקיים

אז מכבסת בלי לאהוב. טכני.

אפשר לשנוא בישולים ועדיין לעשות..

להקדיש 5 דקות לפעולה השנואה הזאת ולקבל סיר מרק.

כדאי לך לשים ברקע שירים שאת אוהבת או משהו מעניין, ולהתרכז בו. או לבשל עם חברה.

נמאס לי משכירותאנונימית בהו"ל

עברנו הרבה בתים במהלך הנישואים ועכשיו אנחנו בבית הנוכחי כבר 8 שנים עם 9 ילדים ב"ה

למרות שהבית לא גדול אנחנו מסתדרים פה יפה כי החדרים יחסית גדולים

אנחנו צריכים לעזוב פה עוד כחצי שנה כי בעלי הבית צריכים את הבית, ואנחנו מחפשים כבר כמה חודשים וכל מה שאנחנו מוצאים או שבור וישן (מוכנה להשקיע אבל מחיר השכירות לא שווה את הבית)

או מאודדדדד יקר.. אנחנו משפחה לא קטנה

או קומה גבוהה בלי מעלית (שגם על זה הייתי מתפשרת אבל יש לנו איזשהי מגבלה שלא אפרט)

אני רוצה לקנות בית!! שמתאים לנו!! ושלא יעשו לי טובות משכירי הדירות (דירת קרקע 4 חדרים, רוצה 6000 על דירה ממש ישנה ולא מתחוזקת, הדלתות שבורות הרצפה שבורה ברמה שיש חור! שאפשר ליפול ממנו. מוכן לרדת ל5500 בתנאי שלא מדברים איתו על כלום בבית)

כרגע יש לנו הון עצמי רק של 100,000 ש"ח ואנחנו לא זכאים לכלום

המצב הזה ממש מסתכל אותי

מחפשת גם בערים אחרות אבל מפחדת לעבור עיר בגלל שכל הילדים כבר במסגרות שטוב להם שם והם כבר רגילים.

מכירות מקום שבו תנאי המחיה נורמליים? שכירות סבירה ותמורה נאה למחיר? קניית דירה באיזשהי דרך אחרת?

איזה תסכול, מזדהה ממשקנקן שבור

קשוח לעבור דירות

קשה למצוא דירה נורמלית במחיר שפוי

וקשה עוד יותר לקנות דירה בארץ

תתפללי, השם גדול

זה העיצה היחידה שיש לי לתת לך, מניסיון. תמיד ב"ה הוא שלח לנו את הדירה המתאימה לנו

שולחת חיבוק ותפילה

מזדהה איתךשמיכת פוך

אין לי עצות בשבילך רק הזדהות, חח

ב''ה יש לנו תשעה ילדים ואנחנו אומנם גרים בדירה משלנו אבל היא 3 חדרים 80 מ''ר. קשוח בטירוף!!

וגם אנחנו לא רוצים לעבור דירה לעיר אחרת בגלל המוסדות של הילדים.

אנחנו מנסים למצוא דירה אחרת בתקציב שיש לנו ואין!!! זה פער של מליון וחצי שצריך להוסיף באיזור שלנו ואין לנו את זה..

אני השלכתי את זה על הקב''ה ואני מחכה לישועה!!

מחזקת את עצמי בזה שב''ה אלו הצרות שלנו ולא בבריאות או ח''ו בחינוך ילדים.

בע''ה מאחלת שתגיע לכם בקרוב ישועה!!

3 חדרים זה כולל סלון?שוקולד פרה.

כן. סלון פלוס שני חדרי שינהשמיכת פוך

וואו מטורף... אז חדר שינה אחד לילדים?שוקולד פרה.

4 בחדר ילדיםשמיכת פוך

והשאר ישנים בחצי חדר שסגרנו מהסלון.

הקטנה איתנו בחדר..

ניסינו את כל האפשרויות שרק אפשר למצוא דירה אחרת או להרחיב את הקיימת אבל הכל תקוע..

אני מאמינה שבכל רגע נתון הקב''ה יכול לשנות את המצב ואפרסם את זה בע''ה

יואוווו את הגיבורה הישראלית!דיאט ספרייט

שה' ירחיב גבולך!!!!

ישפיע עלייך את כל הישועות!

ריגשת אותי ממש ממש ממש!

אני מתרגשת מכך שלמרות שהבית קטנטן זה לא השפיע עלייך בהחלטה של להביא ילדים ובזכות זה שתזכי לשפע בלי די.

(לכל השאר, כמובן שזה הכי תקין שכל אישה תחליט כרצונה וכרצון בעלה וכל החלטה היא טובה, פשוט התרגשתי מהבחירה הזאת)

אמן! ריגשת אותישמיכת פוך

אני לא מרגישה גיבורה ... מצחיק שבדיוק את המילים הללו אומרים לי אנשים שבאים לראות את הדירה ולא מאמינים שאנחנו מגדלים בה תשעה ילדים בליעה''ר .

לגבי להביא ילדים לדירה קטנה האמת שלפני שנתיים כשהילדה השמינית נולדה כבר האמנתי שנעבור דירה מייד ואז אחריה הגיעה התשיעית המתוקה וזה עדיין לא קרה. מתחזקת באמונה שזה יגיע בקרוב!!

וואו אלופים!רוני_רון

אני עם 3 ילדים, בדירת שלושה חדרים 65 מ"ר

וכבר ממש קשה לי...

יש לנו פינוי בינוי באופק בעז"ה, אבל יקח עוד 10 שנים כנראה...

תני לי טיפים!!

אין לי טיפיםשמיכת פוך

משתדלת לחיות באמונה שזה מה שטוב לנו כרגע..

לא שומרת בגדים או כלים שאני לא צריכה.

משתדלת לשמור על בית מסודר וארונות מסודרים עד כמה שניתן..

לפני הלידה האחרונה לא היה לי מקום לבגדים אז קנינו ארון של דלת וחצי מאיקאה שעומד לי בכניסה לחדר שינה ושם אני מאכסנת את הבגדים של הקטנות. זה עומד תקוע בכניסה לחדר כי אין מקום אחר בבית לשים את זה וזה גורם למעבר צר של חצי מטר כניסה לחדר אבל אין ברירה .. מסתדרים

וואואפרסקה

מה עם להשכיר את הדירה שלכם ולשכור דירה אחרת יותר גדולה? היא בטח תהיה יקרה יותר אבל בטח יהיה קל יותר לעמוד בהפרש החודשי מאשר בהפרש קניה של מיליון וחצי שקל..

נכון.. זה גם אופציהשמיכת פוך

שכנראה נלך עליה אם לא תהיה ברירה.. היינו בעבר שוכרים ומשכירים וזה היה קשה ..

בכל מקרה נצטרך להוסיף כמה אלפים טובים על ההפרש של השכירות ואת זה נעדיף לתת למשכנתא.

לכן מעדיפים לעבור לדירה משלנו.

צרות של עשירים;)

בעז"ה!אפרסקה

חיבוק!פצלשהריון

אם תרצי לרשום לי בפרטי מה הסגנון שלכם, מכירה כמה מקומות טובים יחסית זולים.

חיבוק גדולשוקולד פרה.

בפריפריה יש דירות יחסית זולות או בחריש. חשבתם אולי על קרוואן כפול?

אם יש צפי לעזרה מהמשפחה בקשר לדירה? 100,000 זה סכום נחמד מאוד, אבל נראה לי שעדיף לשמור אותו לאירועים ולשמחות.

קריית ארבע יחסית זולה ויש בה הרבה אפשרויותשוקולד פרה.

אני גרה בפריפריה ולא מבינה איך גרים במרכזדיאן ד.

המחירים פשוט מטורפים ולא מצדיקים בכלל את הרמת חיים.

לא שאצלנו אפשר לקנות דירה ב- 100 אש"ח - אולי חדרון.

אבל בשכירות של 5000 ש"ח מקבלים דירת 5 חד' חדשה ומרווחת.

אני חושבת שהשאלה שלך זה הרבה מעבר לדירה כאן ועכשיו.

אתם צריכים לעשות תכנון כלכלי ארוך טווח ולחשוב איך אתם מגיעים לדירה ומה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי להגיע לדירה.

ואני אגב חושבת שהדרך לדירה עוברת בדירה להשקעה בפריפריה.

100 אש"ח זה קצת נמוך אבל כדי להשלים להון עצמי לדירה להשקעה המרחק הוא לא כזה גדול כמו לקנות דירה לעצמכם.

תתחילו מ:

  1. כמה כסף פנוי יש לכם כל חודש?

  2. כמה אתם חוסכים?

  3. מה פונציאל הגידול במשכורות שלכם?

  4. אילו חסכונות יש לכם? יש קרנות השתלמות?

אגב, למה אתם לא זכאים למחיר למשתכן?

הפריפרייה יחסית זולה בשכירותהמקורית

תלוי איפה אבל אני מכירה שזול יותר

אגב, ניגשתם להגרלת דירה בהנחה? המימון של הבנק הרבה יותר גבוה ונדרש הון עצמי יותר נמוך עקב כך. חבל לא לנסות

מה לגבי הגדלת הכנסה?

חיבוק

ביישובים בבנימין ובשומרון יותר זול, בעיקר רחוק מהמשיפור

מהמרכז

מה לגבי עמידר?מולהבולה

לא נגיש לכל דורש. צריך להגיע למצב קצההמקורית

בשביל זכאות, וגם אז התורים ארוכים מאוד להמתנה

לא נראה לי שמשפחה עם 2 הורים עובדים תהיה זכאית

אולי מחיר למשתכן בעיר שלכם?מפלצתקטנה

נשמע ממש שכדאי לעבור לפריפריהציונה.אחרונה

ביישובים שאני מכירה ביוש, קשה מאוד להצליח להשכיר בית גדול ביותר מ4 אלף בחודש.

ובתים גדולים באמת..

והיום ביישובים החדשים שמקימים , לדעתי קרוואנים חדשים עולים סביב 3 (קראוון כפול)

זה באמת לא נשמע שיש לכם אופציה להמשיך לגור איפה שאתם..

בהצלחה אחות, זה קשוח ממש.

ואם את רוצה לפנות אלי בפרטי, אולי יש לי רעיון לקניה בשבילכם... (מחיר נמוך , אבל ממש פריפריה)

פניני ילדיםיעל מהדרום

לק"י

בן הארבע ויתר לאחיו הגדול על התור במחשב.

"את יודעת למה ויתרתי לו? כי הגן שלנו הוא גן של אהבת חינם".😍

(הגננת שלהם כנראה החדירה בהם את הנושא טוב טוב).

בן השנה מפגין תכונות גבריות- כשהוא רואה ילדים משחקים בכדור, הוא יכול לזחול אליהם במרץ, כשהוא חדור מטרה להגיע לכדור😅

ובנוסף, הוא מתיישב ליד ילדים שמשחקים במדבקות/ קלפים, ודופקים על הרצפה כדי להפוך אותם, ודופק גם הוא עם 2 הידיים על הרצפה😂

מחפשת המלצה למייקאפ איכותימולהבולה

לא משנה המחיר

אני מרוצה מהמייקאפ של איל מקיאג'שמיכת פוך

נראה ממש טבעי על הפנים..

אסתי לאודרברונזה

אני חושבת שרוב המייקאפים של החברות הדומות הם פחותדיאט ספרייט

או יותר של החברות המוכרות.

הכי חשוב במייק אפ זה התאמה מיטבית לעור וקיבוע שלו.

לאסתי לאודר ואיב סאן לורן יש מצויינים, ברמה גבוהה מאוד מאוד והמחיר תואם.

אבל להתאים בעצמך יהיה מאוד קשה.

כדאי ללכת לסניפים של מאק ואיל מקיאז' ששם מאפרות יכולות להתאים גוון לעור פנייך.

מעבר לזה כדאי קרם בסיס טוב וקיבוע על ידי פודרה טובה.

אני הכי מרוצה מלוריאל, אבל יש לי עור יפהשימושית

שמה רק לשבתות (לא תמיד) וארועים וחשוב לי שהמייקאף ינשום ויראה טבעי ולא מסיכה

אני אוהבת של קליניקזוית חדשה

יש מיליון כאלההמקורית

מהחברות המוכרות והיקרות ועד לחברות לואוקוסט. יש כיסוי מלא/ חלקי. תלוי בך.

מה שגורם למייקאפ להיראות טוב זה: הכנה טובה של העור לפני עם לחות, התאמת גוון, איך מורחים, והתאמה של מה שמעליו (פודרה סומק וכו),ולאו דווקא רק המחיר.

זה גם משנה מה הצורך. אני למייקאפ יומיומי לא משלמת יותר מ100 שח וקונה רק במבצעים. אגב עכשיו יש הרבה אז כדאי לנצל את זה

יש לך המלצה למשהו ספציפיוואלה באלה

ליומיום שאת אוהבת?

אני השתמשתי ב cc cream של עדה לזורגן והיה מעולה אבל בא לי לגוון קצת.

ומבחינת קרם לפני ההנחה של המייקאפ אני משתמשת במקדם הכנה שהוא גם קרם לחות קוריאני ועכשיו מתחילה קרם עיניים כי השקיות... מה יהיה איתן??

את שמה עוד דברים לפני?

אני שמה לפני איפורהמקורית

סרום ארגרליין של די אורדינרי (אומרים שזה בוטוקס טבעי אבל בינתיים לא ראיתי משו מיוחד בשימוש קבוע)

סרום סנטלה וקרם סנטלה (של skin1004, קוריאני. אני ממש אוהבת). יש לי גרם קרם עיניים שלהם אבל זה רק אם אני שמה קונסילר אחרת לא רואה צריך ואני לא מתאפרת הרבה לאחרונה בכלל

מייק אפ אני משתמשת כבר מיליון שנה בג'ייד. עכשיו עם האולטרה מאט. לפני כן לונגיביטי, לפניו אחד אחר שכבר הפסיקו לייצר ובאסה לי ממש.

יש להם כיסוי טוב לדעתי ואני אוהבת את הגוונים. תלוי בעונות השנה,לפעמים מערבבת גוונים. לפי צורך.

האמת ששמעתי על המאק פלאות ואולי אקנה שם בפעם הבאה שאצטרך,עם התאמת גוון

ארמאנישבורת,לב

או שרלוט טילברי

מאק מעולה!!!יהלומה..

איזה מגוון הבאתןמולהבולה
עבר עריכה על ידי מולהבולה בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 19:50

אני עם אסתי לאודר שנים ובא לי לגוון

בעבר הייתי עם מאק

עוקבתעד חצותאחרונה