אבל הם לא שמו שם מישהו כמו קבלן/חשמלאי/אינסטלטור ועוד מקצועות טכניים של בעלי מלאכה,
וגם לא חישבו את זה לפי שעות עבודה שזה ממש זועק לפעמים, כמו אצל העובד זבל.
 (עכשיו אני רואה שכתבו חשמלאי במשכורות, אבל לא זוכר שדיברו איתו)

צפיתי בדקה הראשונה

וחלקים מהסרטון הזה קפצו לי בטיקטוק

תכלס השכר החציוני במדינה נמוך

וזה אומר שרוב האנשים משתכרים נמוך

מהצד השני בכובע שלי כבוסית

קשה לקבל עבודה טובה מאנשים ועוד יותר קשה למצוא כאלה

אז אולי השכר הולם את האנשים

ומי שמסוגל/ רוצה לעשות יותר

יגיע לעשירונים העליונים 

אני לא בעמדת בוס,

ובטוחה שאני מביאה ערך פצצה לחברה שאני עובדת בה,

וממש לא מתגמלים אותי לפי זה.

מתגמלים לפי כמה שווה להם וכמה שפחות יותר טוב. העלאה זה להתחנן.

גם כשכל המוצר השתנה בזכותי וכל החברה עברה תהליכים.

אולי את רוצה להיות בוס שלי? אני מבטיחה שיהיה לך שווה ותקבלי עבודה פצצה 😉

לא כל עובד מתוגמל כפי שהוא מעריך את עצמו ואולי כפי שהוא באמת שווה

אבל תמיד אפשר לחפש מקום/ משרה שכן מתגמלת

ממה שאני מכירה

יש יותר בעיה עם תפקוד עובדים מאשר תגמול הולם עבור העבודה

כמו שמדברים על שכר נשים

שנמוך משל גברים

אבל לא אומרים למה

עובדות פחות שעות/ במשרות פחות דורשות/ פחות מסוכנות

אפרופו משפיעניות רשת מלמעלה

מרוויחות הרבה יותר ממשפיעניים

יש עשירונים עליונים שהם אחוז מאוד מאוד קטן, והם מעסיקים במשכורת רעב הרבה אנשים שלא יכולים לעשות את מה שהם עושים..

גם כי הם לא כשרוניים וגם כי בסוף צריך נהגי מונית, שוטפי כלים וחדרנים וכו.

היא יותר

פונקציה של בחירה ועבודה קשה

מאשר

מזל או כישורים מולדים

אז כן

יש אנשים שבחרו לעבודה קשה ולעשות מספיק תהליכים בחיים כדי להיות עשירים

ויש אנשים שבחרו לאייש את המשרות שמתומחרות נמוך 

איזה בן אדם "בוחר" להיות נמוך.

מי "בוחר" לא להצליח.

יש בטבע מעמדות, יכולות ברמות שונות.

כמו שיש אנשים עם נטייה טבעית למוזיקה

ויש כאלה עם נטייה יותר למספרים

או כאלה עם נטייה לנפש.

אס יש כאלה שגם יש להם נפש חזקה

ובטחון עצמי חזק.

אותו אדם שבוחר להיות מאבטח (אלה שעם שכר נמוך) לא עושה את זה כי זו ההגשמה שלו, אלא כי זה מה שהוא יכול..

המשפט האלמותי - אם רק תרצה תצליח. הוא שקרי.

אולי הוא נותן מיטיבציה לאלה שיש להם פוטנציאל.

אבל לצערי - בהכרות עם מערכת החינוך - יש תלמידים שרוצים, מאוד, אבל לא יכולים ולא יגיעו להשיגים לימודים גבוהים. ויש כאלה שלא יגיעו להיות אנשי עסקים ממולחים למרות השקעה רבה.

בחירה ועבודה קשה חייבות לבוא על פוטנציאל אמיתי.

ולא כל אחד יכול לעשות הכל הכי טוב. 

אנשים שלא רוצים לקחת סיכונים

אנשים שלא רוצים להשקיע בלימוד מקצוע

אנשים שלא רוצים לוותר על החלום למימוש עצמי

אנשים שלא רוצים ללמוד להתנהל נכון כלכלית

אנשים שלא רוצים להשתנות

יש מלא שבוחרים לא להיות עשירים

ענק. בלתי ניתן לשיעור בין

לקיחת סיכונים - לימודים - ויתורים וכו לבין להיות עובד ממוצע במשק.

אדם שעובד במשכורת ממוצעת הוא לא עשיר.

אדם שעובד בהייטק הוא לא עשיר.

כן. אדם שעובד במשכורת של 30 אלף אחרי שהוא הזיע את נשמתו וחושב שכולם יכולים הוא פריוילג.

עשירים הם אחוז קטן מהאוכלוסיה ולא כולם מסוגלים לבחור בזה.

לנקודה השניה. אנשים שבחרו לעבוד במינימום למרות חוסר המגבלה הפיזית.

1. אתה לא יודע מה המגבלה.

2. לפעמים המגבלה היא נפשית ולא פיזית.

3. אולי באמת יש אנשים שבוחרים משיקולים של פנאי, משפחה, קרבה למקום מגורים, הכנסה של בן  זוג, עבודת מעבר.

מקווה שהבנתם את נקודת המבט

מי שעבד והתנהל נכון וחסך והשקיע והגיע לשווי של 2 מליון שקל ב12 שנים איננו עשיר?

טוב צריך לעמוד על מהו עשיר מה ההגדרה של זה.

ובתור אדם שמתמודד עם הפרעת מצבי רוח אני חושב שאני יודע דבר או שנים על מגבלות, לא מבין מה ראית לנכון לתקוף זאת.

וכן גם שיקולים של משפחה, מגורים, הכנסת בן זוג וכו כל זה דברים שאדם בוחר בהם.

תסביר לי בבקשה

אני לא כותב את זה כדי להשוויץ אלא כדי להראות לך שאפשר ורצוי לבחור להיות עשיר.

בתלוש שלי אני מקבל פירוט של נקודות זכות במס הכנסה, יש לי 2 נקודות זכות נוספות בשל היותי "נטול יכולת".

זה משהו שמצחיק אותי.

אני הנדסאי, עובד במשרה מלאה כעובד מדינה בנוסף יש לי גם עסק, במקביל אני לומד בערבים תעודת הנדסאי נוספת, אני נשוי ואב לחמישה, יש לי דירה והשקעות בשוק ההון, אין לי חובות מלבד המשכנתא, אני עשיר ביחס לרוב חברי ובני גילי ואני עשיתי את זה מבחירה למרות היותי "נטול יכולת" ועשיתי את זה מבחירה.

הנימוק לא..

הבאת דוגמא של פרט אחד ולמדת ממנו על הכלל.

זה לא עובד ככה. 

זה שיש אדם שהצליח למרות הקשיים לא אומר שכל אחד יכול.

הטענה שלי היא - לא כל אחד יכול. 

יש מושג שנקרא כישלון. 

הוא יכול לבוא לידי ביטוי רק כשרוצים משהו ולא מצליחים.

והעולם מלא באנשים שניסו, ולא הצחילו, אנשים שניסו והצליחו. 

חלק כן, וחלק לא. 

זה אומר שאפשר להצליח למרות. 
זה לא אומר שכולם יכולים. 

סטטיסטיקה לא נקבעת לפי מצב רוח. 

יכולות של אנשים לא נמדדות בהצלחות של אחרים. 

אחד שהצליח זה אומר שאחד הצליח.

כמה נכשלו?

כמה ניסו ולא הצליחו? 

כמה כאלה ניסו כל חייהם ולא הגיעו למה שהם רצו?

בין אנשים שהצליחו לבין אלו שלא

זה כמות הניסיונות עד להצלחה

אלה שהצליחו ניסו ולמדו מהטעויות מספיק פעמים

אלה שכשלו

הם אלה שהתייאשו באמצע/ בהתחלה/ בסוף 

שיש כאלה שפשוט לא מסוגלים. 

 

אבל הפ לא הרבה כמובן שאדם שמשותק מהצוואר ומטה יתקשה למצוא עבודה וכנ"ל אוטיסטים ברמה נמוכה ואנשים שמתאשפזים בפסיכיאטרי בדלת מסתובבת נכנסים ויוצאים.

אבל עליהם אני לא מדבר.

אני מדבר על אנשים עם נקודת פתיחה ממוצעת כפי שיש לרוב האנשים.

רוב בני האדם יוכלו לעשות מספיק כסף כדי לפרנס את עצמם, לחיות ברווח ולדאוג לעתיד בטוח לאורך תקופה ארוכה אם ישכילו להבין איך העולם עובד ואיך לא לקחת אחריות על חייהם.

כי יכלתי לחיות אצל ההורים שלי ולחיות מקצבה, מי הפריע לי בזה? המדינה היתה לוקחת עלי אחריות.

אבל בסוף בסוף לרוב בני האדם יש בחירה חופשית לעשות מה שהם רוצים.

אחד האנשים הכי מעוררי השראה שהשפיעו עלי הוא ניק וייצ'יץ' .

זה הילד בן 6 כשהוא עייף ולא יכול ללבוש פיג'מה בכוחות עצמו

זה כשהוא מאד רוצה משהו ולא יכול להתמודד לבד עם אכזבה

לאנשים מבוגרים יש את היכולת להשתפר

להיות בכל יום יותר טובים מהיום הקודם

לא כל יום

ויש ימים ותקופות שחוזרים אחורה

אבל הפוטנציאל קיים

לכל אחד

פוטנציאל מתחיל באמונה

להאמין שאתה יכול יותר

אם לא מאמינים

אז באמת גם לא מסוגלים

אני כן מקבלת שיש אנשים שמאמינים שהם לא מסוגלים

הרבה אנשים נמצאים שם

אנשים עסוקים במה צריך לעשות

עסוקים בלרוץ במרוץ החיים

ולא עוצרים לרגע לחשוב

במה הם מאמינים

ומה אפשר לעשות אחרת 

עבודה זו מילה אחת שכוללת בתוכה כמעט כל תחום בחיים

אוכל

חינוך

מחשבים

אבטחה

פנאי ובילוי

קוסמטיקה

בירוקרטיה ומשפטים

המוווןן

שימצאו משהו אחד שכן הם יודעים לעשות סבבה +
 

מה הם לא מסוגלים?

הדבר היחידי שאם הם לא טובים בו אז הם צריכים לעבוד קשה עליו הוא התמדה ולא לוותר לעצמם

לפעמים ניסיונות עולים לך כסף, לפעמים ניסיונות עולים לך זמן, ולפעמים אתה מנסה משהו שאתה לא מסוגל להצליח ברמה סבירה.

אצל אנשים שגדלו בסביבה טובה זה הרבה פעמים פחות מודגש, כי להורים שלהם יש כסף, וממילא להם יש זמן, והם גדלו עם השכלה רחבה, ולכן השאלה היא רק במה הם בוחרים להשקיע...

אבל לא לכולם יש את אותן ההזדמנויות ואותו הרקע הבסיסי. ולזלזל בהם כך כי הם לא הגיעו לאיפה שאת הצלחת להגיע זה פשוט טעות.

אני מכיר מישהו שהשקיע המון, ממש המון, בשביל לעבור 3 יחידות מתמטיקה.

הוא עבר בהצלחה, אבל כנראה שהוא לא יהפוך למתכנת בכיר, וגם לא ליועץ עסקי ולא לעורך דין, אם לא יקרה נס.

כן, זה נכון, אני מאוד שיפוטי כלפי עצמי, זה גם סוד ההצלחה שלי.

אין לי חמלה עצמית, זה משהו שכמה מטפלים שלי ניסו לטפל בזה.

של אנשים שפצחו משהו בחיים

מגיל 20 עבדתי במינימום כמה שנים

עם 2 תינוקות

עם עוני גדול

עברתי מאז הרבה

למדתי

ניסיתי

טעיתי

תקנתי

העזתי

ושוב כל זה

אני יודעת איך זה עובד ואיך לא

מקרוב

לא כל אחד מסוגל/ רוצה להיות בצמרת

(גם אני לא שם

אבל במקום טוב

כזה שבחרתי אותו)

אבל כדי להיות בשכר מינימום

(אדם בריא ללא מגבלה פיזית/ נפשית)

צריך לבחור בו

חד משמעית 

יש בו הטייה כלפי מטה, וקשה לדעת כמה היא חמורה. 
 

ההגדרה היא ''חציון למשרת שכיר'', לא ''חציון לשכיר''. כלומר אם שכיר אחד עובד בשלושה מקומות ובכל אחד מהם מרוויח סכום מסוים, אז במקום לקבל שכר אחד גבוה שישפיע על המדד ויעלה אותו, אנחנו מקבלים 3 סכומים קטנים שמושכים את החציון כלפי מטה גם בגלל שהם קטנים וגם בגלל שהם 3.

כלומר יש כאן הטיה כפולה בכל פעם שאדם עובד ביותר ממשרה אחת: גם מסתכלים על שכר נמוך שלא מייצג כלום, וגם יש יותר תצפיות של השכר הנמוך הזה שנכנסות למדד.
 

וזה נכון גם אצל עובדים בשכר נמוך (החל ממנקות שעובדות אצל 20 משפחות שונות או עובדות סוציאליות או מורים שעובדים אצל מספר מעסיקים שונים בשביל להגיע למשרה מלאה) וגם לעובדים עם שכר גבוה כמו רופאים שיכולים לעבוד גם בקופת חולים וגם בבית חולים למשל, ואז במקום שהשכר הגבוה שלהם ידחוף את החציון למעלה הם בקושי מדגדגים אותו.

בנוסף, המדד לא מתקנן למשרה מלאה, ואז כל סטודנט שעובד 12 שעות בשבוע ומקבל מן הסתם שכר נמוך, משפיע על המדד בדיוק כמו ההורים שלו שעובדים 42 שעות שבועיות, ואין בזה שום היגיון כלכלי אלא רק עצלנות של הלמ''ס לעשות מדידה מדויקת יותר. 

נניח יש במדד רק שני עובדים:

סמנכ''ל שיווק שמרוויח 40 אלף ש''ח בחודש, ומנקה שמרוויחה 1,000 ש''ח על ניקוי הבית שלו, ובסך הכל היא מרוויחה 20 אלף בחודש על 20 בתים.

בשיטה היום, החציון יהיה 1,000 ש''ח, כי יש לנו 21 עובדים כאשר 20 מרוויחים 1,000 ואחד מרוויח 40,000.

אם היו בודקים לפי עובד ולא לפי משרה, אז החציון היה 30,000 ש''ח, פי 30 (!!!) מהשיטה המעוותת היום. 

את כותבת ש"קשה לקבל עבודה טובה מאנשים ועוד יותר קשה למצוא כאלה".

קשה ביחס למה? עבודה טובה ביחס למה?

ממה שאני רואה, הרבה מאד אנשים שמדברים על "עבודה טובה" הם מתכוונים לעבודה שתמלא את הציפיות שלהם.

אני יכול גם להבין אותם, הרי בסופו של דבר - בשביל זה הם משלמים למישהו - כדי שימלא את הציפיות שלהם.

אבל, ואני חושב שזה אבל חשוב, צריך לזכור שלפעמים הבעיה היא הציפיות ולא העובד.

ואם כל כך קשה למצוא אנשים שעושים עבודה טובה, אז יש לי כבר סיבה לחשוד שהבעיה היא בציפיות.

אני לא אטען שאין עובדים גרועים, מעצלות או מחוסר כשרון.

אבל השאלה הרלוונטית לדיון כאן היא האם ההבדלים בשכר נובעים באמת מהשאלה כמה העובד הוא עובד טוב...

האם בתור בוסית היית יכולה להגיד גם שכל עובד שלך מתוגמל לפי איכות העבודה שלו ולפי כמה ערך הוא מביא?

כי אם לא, אז זה ש"הרבה עובדים גרועים" לא מהווה נימוק לכך ש"השכר של הרבה עובדים הוא נמוך".

שאול אמסטרדמסקי יצא לבדוק כמה מרוויחים הישראלים - הנתונים יפתיעו אתכם? 👇

1. עורך דין פלילי – ₪70,000

2. משפיענית רשת – ₪50,000

3. דוגרת כוננות – ₪50,000

4. מנהלת בהייטק – ₪50,000

5. יועצת אסטרטגית – ₪45,000

6. מעצבת שיער – ₪40,000

7. מתכנתת – ₪35,000

8. פסיכולוג – ₪35,000

9. עו”ד שותפה במשרד – ₪35,000

10. רופאה מתמחה – ₪31,600

11. רפתן – ₪30,000

12. נהג קטר – ₪27,000

13. קולינקאי – ₪25,000

14. שחקן תיאטרון – ₪25,000

15. בעלת מסעדה – ₪23,000

16. הנדסאית בניין – ₪23,000

17. סופר סת”ם – ₪22,000

18. לוחם אש – ₪22,000

19. מנהלת משק במלון – ₪21,750

20. מנהל בית ספר – ₪21,000

21. מורה (ותק 35 שנים) – ₪19,800

22. אחות בבית חולים – ₪19,000

23. חוקר מוח – ₪18,000

24. צלם – ₪18,000

25. יועצת פרלמנטרית – ₪18,000

26. מפקד דג”י – ₪18,000

27. כלכלן – ₪17,000

28. שפית במסעדה – ₪17,000

29. רופא צבאי – ₪16,300

30. עובדת סוציאלית – ₪15,500

31. חשמלאי – ₪15,000

32. עובד תברואה – ₪14,500

33. מורה (ותק 30 שנים) – ₪14,500

34. גננת בגן פרטי – ₪13,500

35. לוחם בלחימה מבצעית – ₪13,500

36. אדריכל – ₪12,000

37. מורה (ותק 8 שנים) – ₪12,000

38. לוחמת – ₪12,000

39. אמן קעקועים – ₪11,000

40. נהג מונית – ₪11,000

41. שופט כדורגל – ₪10,500

42. עורך תוכן – ₪10,000

43. מאמנת אישית – ₪10,000

44. נהג משלוחים – ₪8,500

45. שליח וולט – ₪8,000

46. מאבטח – ₪7,500

47. סייעת בגן פרטי – ₪7,000

48. בריסטה – ₪6,500

49. מלצרית – ₪6,000

50. מבשלת - 5000₪

אם ללכת לכיוון של עו"ד צמרת פלילי או לכיוון של משפיענית רשת.

(כן.. נכון... בנוגע לפלילי הדו-משמעות היא בכוונה )

לדוג'

הנדסאית בניין 23 אלף.

ואדריכל 12 אלף.

זה פשוט רחוק מהמציאות.

אולי הנדסאית עם 30 שנה ותק

ואדריכל עם שנת וותק אחת זה המספרים

מורה עם 30 שנה ותק - 14500

עם 35 ותק- 19800

גם זה לא ממש מחובר למציאות

כנראה המורה הראשון עובד בחלקיות משרה/בלי גמולים/השתלמויות וכו'

שליח וולט. 8500. אולי זאת עבודה צדדית. כי כל מי שעובד במשרה מלאה בוולט מגיע לפי 2-3 מכך. לפחות כך הם מעידים.

דבר אחד לא הבנתי.

מה זה דוגרת כוננות?

בנוסף. זה הכל ברוטו כנראה

אבל מעורבב כאן שכירים ועצמאים.

אי אפשר באמת להשוות.

ודבר אחרון.

בעוד בין כל המורים/אחיות/עו"ס/רופאים

זה שכר אחיד יחסית.

יש המון מקצועות שזה לא כך.

לדוג' לא כל משפיעני הרשת מקבלים שכר כזה אלא רק העשירון העליון (או אפילו המאיון העליון)

כנ"ל עו"ד. לא כל הפליליסטים מקבלים 70 אלף בחודש. אלא רק המוצלחים ביותר

ויש עוד כמה דוגמאות שם

בחשמל יש כל כך הרבה סוגים תעודות, רשיונות, התמחויות, ותק, עצמאי, שכיר, קבלן, פרילאנס, עובד מדינה, יש אחזקה, עמדות טעינה, תשתיות, תקלות, בתים פרטיים, אנרגיה מתחדשת, מיזוג אויר, שרת בבית ספר, מתח גבוה, plc, דודי שמש ועוד ועוד קצרה היריעה מלפרט.

ומכל מקום העמידו את החשמלאי 500 שקל פחות מהעובדת סוציאלית שכל מי שחי בעולם הזה מבין את גודל הניתוק.

שאול יכל לעשות את זה בצורה מקצועית יותר אבל הפורמט כשלעצמו מבורך ומתבקש.

אם הייתי רוצה יותר הייתי מרוויח יותר.

מעדיף לא לקפוץ מעל הפופיק, כידוע לפום צערא אגרא ואני לא אוהב צער.

הרי מה זה עושר?

מספר בבנק ותו לא.

תסתכל על הדברים החשובים בחיים,

תקנא באנשים רק אם הם ממש יפים. 

כל המטרה בלהיות יפה, זה להצליח להתחתן עם אשה יפה.

אם הצלחתי בכך גם בלי להיות יפה, אז דפקתי את המערכת ואתה בהחלט רשאי לקנא בי.

לא יעלה על הדעת שלא תעבור שם.

אליבא דאחר דיברתי

אני כבר פעיל בדמוקרטים

מחסור בכסף מדרדר משפחות לפשיעה, לזנות ולהתמכרויות.

בעזרת כסף אנשים עושים השפעה על העולם לטוב ולרע, מתחזקים עמותות וקרנות צדקה, משפיעים פוליטית.

ככל שיש לך יותר כסף כך אתה יכול להשפיע על הכלכלה המקומית ומאוחר יותר הגלובלית, ליצור יותר מקומות עבודה ולשלם טוב יותר לעובדיך לפרנסת ביתם.

אין הנבואה שורה אלא על חכם עשיר וגיבור.

בעזרת כסף קקל קנתה את אדמות ארץ ישראל.

בעזרת כסף קיים עולם התורה הישיבות והמדרשות.

בעזרת כסף קיים מכון המקדש

זה לא רק כסף כמו שזה היכולת והידע להשתמש בו.

אבל אין מה לקנא בי.

אולי חוץ מהיופי.

לא צריך להפיץ קונספירציות בצורה מסודרת כדי שאנשים יתחילו לתרחש את הגרוע ביותר. ולהבנתי זה מה שקרה. אף אחד לא רץ ואמר "הייתה מעילה" אלא הודלפה הגעתם של החוקרים ואז רב-סרן שמועתי קיקד-אין.

ותביעות לא יכולות להעלות את מניית הבנק

בחודש הכנסה בגילאי הפנסיה.

עד הפנסיה שלך הכל ישתנה, הטכנולוגיה תשתנה והיוקר יאמיר יהיו הרבה יותר שנים לחיות והרבה יותר תרופות והאינפלציה תעלה, זה תמונת מצב של עכשיו.

במציאות, לעומת זאת, אפשר להתווכח על שורות רבות בכתבת הנהי הזו, וכמעט על כל מספר ומספר שם.

יגיע הזמן שאנשים יבקשו לא להזדקן.

לא יודע איך זה מסתדר עם הלכה. אבל בעיניי זה לגמרי עניין.

או לחילופין להשקיע את הכסף של הסיגריות בפנסיה שלך

איכס

אצל האנשים סביבי. שהופקד להם לפנסיה כל השנים,

דווקא בגיל השלישי יש להם יותר רווחה כלכלית לעומת החבר'ה הצעירים.

סיימת לשלם משכנתא.

קצבת פנסיה מסודרת

אז נכון שיש הוצאות, אבל למי שיש פנסיה מסודרת (לכולנו אמור להיות אם לא עבדנו בשחור) נצליח להסתדר.

רוב החברים מאוד רחוקים מהפנסיה שאמורה להיות בגילם, מאוד מאוד רחוקים.

אנשים לא עובדים בעבודה מסודרת עד גיל מאוחר.

ישיבה, צבא, אקדמיה, עבודות זבל למיניהן.

העשור הראשון לעבודה הוא הכי קריטי ובקריירה של 40 שנה, בגלל אפקט הריבית דריבית הוא יהווה כמחצית מהחיסכון הפנסיוני.

לאנשים פשוט אין מושג לגבי זה, לאנשים אין כסף לחיסכון פנסיוני גם עם החוק החדש.

בטח עצמאים שלא באמת מפקידים לפנסיה.

שלא לדבר על גירושין.

אנשים גם עוצרים קריירות באמצע מכל מיני סיבות, אנשים מפסיקים לעבוד, עקרי בית, מחלות, ילדים, הסבות מקצוע.

הם בונים על זה שאנשים ישלמו "כל מחיר" בשביל לחיות. גם בגיל 80. ואז דברים מתייקרים יותר ויותר (מישהו אמר תרופות מחוץ לסל?).

בגדול מה שהיה צריך לעשות מולם זה חרם צרכנים, אבל זה לא יקרה כי חרם צרכנים משמעותו אנשים שיסכימו למות.

אתה מדבר על דברים שהיו קיימים עד היום?

או דברים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה, והיום הם כן, ולכן אנשים מוכנים לשלם אותם?

זה שהיום לפתח תרופה עולה מליארד דולר ויש 20 שנים להחזיר את הכסף (אחר כך פוקע הפטנט). אז התרופה נהיית יקרה להחריד ואחרי 20 שנה יש גנרי שעולה עשירית.

פעם היה יותר זול לפתח תרופות, פחות בדיקות למינהן. זה הופך כל דבר חדש לפשוט יקר מדי ולעמותות חולים ממומנות על ידי חברות תרופות שעושות הפגנה להכניס את התרופה היקרה "לסל" כלומר לכספי מיסים במקום להתחרות בשוק חופשי.

זה לא באמת יקר יותר כמו שזה חדש

תרופות חדשות היום עולות פי כמה לעומת תרופות חדשות אי אז לפני 30 שנה.

בהודו יש חוקי תרופות קצת אחרים. מה שמאפשר בתורו למערביים לפעמים ליסוע לשם ולחפש חיקוי זול לתרופה היקרה שלהם. כמובן שאסור לייבא אותה ארצה כי זכויות יוצרים וזה.

עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.

מצאתי מאמר דעה.

הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.

אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.

אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.

למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.

אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.

סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.

זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!

אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.

ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.

עד שבאיזה שלב המונופול הרפתני שבר את הכלים ויצא לתקשורת.

דברים קרו תקופה ארוכה מאוד מאחורי הקלעים.

אולי הוא קישקש את עצמו לדעת, ואולי יש כמה שחושבים שמשהו שהוא עשה או מספר שהוא יודע לעשות שווה משהו, אבל הוא אפס מאופס.

זה מביך לשמוע.

יש כאן ביקורת אובייקטיבית, הגם שלא נעימה, על מתיימר שתופס עמדת השפעה על הציבור, המדינה, החיים והעתיד.

זו הרמה שלך, לעשות תנועות עם אצבע על אף כמו בגנון ולשיר "הכול עובר עליך"?

לא ברור למה.

לתקשורת הדתית לאומית. לדעתי הרפתנים פרסמו בה במליוני שקלים. מקור ראשון, בשבע, עלוני השבת, קבוצות של דתיים בפייסבוק, ערוץ 7...

שהיא לא חשובה מספיק, הרבה מידי אנרגיה הוסבה להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי בעוד שהיה ניתן להסב את האנרגיה הזו יותר לכיוון ריסוק מונופול הכשרות או מכון התקנים או כל רגולטור מכפיל יוקר מחיה מיותר.

אתה יודע איך זה נגמר.

הוא חשב שאם הוא יתן דחיה (חוקית של שר הדתות) אז הוא יסתדר עם הרבנות עד אז, ואחר כך הממשלה נפלה וכבר הייתה ממשלה אחרת שדחתה (לפי החוק הישן) עד שהצליחה לבטל.

כלי בידי מפלגת שס, הריקבון והחילול השם שנובע מכל פינה אפלה בשחיתות שמשריצה המפלגה המסואבת הזו בכל חלקה טובה שהחא נוגעת, המיאוס של הציבור בפרוטקשן שהמפלגה המושחתת הזו גובה בשם אלוהים מכל מוצר ומכמעט כל בעל עסק הוא כבד מנשוא, יש לפרק הכל ולבנות מחדש, מפעל הג'ובים בשם האל לחבורת בוגרי החינוך העלוב שלא יכול ליצור שום בוגרים פרודוקטיביים וחייבים את מפעל הג'ובים הזה כדי לתחזק את בוגרי החינוך המפלגתי העלוב שחייב גם לגרום לתלמידיו להצביע למפלגה המושחתת הזו, צריך לשים לזה סוף ועיניך הרואות שאם אתה חפץ לשים בעל כיפה סרוגה כשר הדתות, אם אתה רוצה לתקן את הרבנות והמועצות הדתיות ומשרד הדתות מהמיאוס המתגלגל שקוראים לו שס, אתה לא יכול להצביע למפלגה הציונית דתית, אתה חייב להצביע למפלגה שתשאיר את שס מחוץ לקואליציה, אחרת שס תחמוד דבר ראשון בתיק זה ותשלח ידה כבני עלי במזלג שלוש השיניים לטרוף את מפעל הג'ובים, ומפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ לא תעשה את זה.

כך או אחרת יש המון מחוללי יוקר מחיה חוץ מזה שהייתי מתמקד בהם לפני שהייתי משקיע כל כך הרבה אנרגיות להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי.

וזה כשזימרתי וניגנתי בלחנים חצי מואתה קדוש בערבית. לא עזר שום דבר. איראן לא הותקפה, לא תקפה, ישראל הועמדה בפינה. וחבר הכנסת סעדה יצא חומוס בפיתה, בתוך החלות של שבת על מצע פרנות. תגיד, עם אפסים כאלה אפשר לדבר על מחוללי יוקר מחיה? עם קואליציית פופוליסטים הזויים כאלה? עם כאלו מאופסים נלעגים חסרי תקווה, חסרי תועלת, חסרי חיים?

פתיחה של מונפול החלב הוא לא על קרטון חלב, אלא על כל מוצר חלב באשר הוא. פתיחת התחרות על החלב פירושה שכל מוצר (!) שיש חלב במרכיבים שלו ירד במחיר. אולי אתם משפחה של אוכלי בשר, אבל במשפחות אוכלות חלב זה כסף.

בנוסף, זה היה אמור להיות מהמונופלים הקלים לשבירה, בשונה ממה שש"ס מחזיקה בו או פוליטיקאים אחרים.

חוץ מזה שגם ביבוא היתה רפורמה שהיתה משנה מאוד את המונפולים בארץ ואת החירות של האזרח הקטן, ואז רצחו לו אותה בדם פוליטי קר. אפשר להתלונן מהיום ועד מחר, נראה אתכם במקומו. כל אחד גיבור בעיני עצמו.

עם כל האנרגיה שהשקיע בכך, כנראה שהלובי הקומוניסטי בליכוד גדול עליו, איככה יפנה לטפל במחוללי יוקר מחיה אמיתיים?

ראו את הזבל ופשוט דילגו מעליו.

מגיע הראשון שניסה להרים ולטפל בזה. קופצים עליו כל מיני ולבסוף הזבל מתפזר קצת או עובר למקום פחות מרכזי (ובדרך אל הפח).

ועליו אתה צועק.

וזה לא שהוא עשה את זה בהתנדבות, הוא נבחר לתפקיד, זה המקצוע שהוא בחר ולטעמי הוא בחר את המלחמה הלא נכונה להלחם במחוללי יוקר מחיה רבים אפשר ולאו דווקא להשקיע את האנרגיות הרבות כל כך בדבר כל כך פעוט שאנשים ברובם לא ירגישו ביום יום ולא יזכרו לו ביום הבחירות גם לו היה מצליח, להפך מה שיזכרו לו שהוא נכנע ללובי הקומוניסטי בליכוד ולא הצליח אפילו את המונופול המעפן הזה לרסק וחבל.

קרי, את דבריו צריך לקחת בעירבון מאוד, אבל מאוד מוגבל.

ולראיה, קיימים לא מעט כלכלנים סוציאליסטים, על אף שהשיטה פשטה את רגל בכמה וכמה מדינות.

לא נראה לי שזה אפשרי

נותנים לו להיות שר האוצר. זה תפקיד הכי כפוי טובה

זה התפקיד עם הכי הרבה כוח אחרי ראש הממשלה

וצריך להיות עם כתפיים חזקות כדי להצליח בו.

ביבי היה שר אוצר והוא ראש ממשלה

לפיד היה שר אוצר וזה הרים לו את הקריירה (עזוב שעכשיו אחרי 15 שנים היא דעכה)

כ"ץ וליברמן היו שר אוצר והם עדיין חזק בתוך המשחק הפוליטי

זה שכמו שתגיד שראש ממשלה הורס קריירה פוליטית

כל מי שהיה ראש ממשלה נהרסה לו הקריירה הפוליטית

ברק. אולמרט. שרון. בנט. לפיד.

ביבי לא נחשב. ביבי מעל הטבע

נתן לו את האוצר. מה הוא עשה? קיצץ קצתבאות לחרדים ועד היום זוכרים לו את זה.

לפיד מה עשה?

שאל אותו אם ירצה שוב את האוצר. ברור שלא

יקפצו על התפקיד שוב

תמיד אפשר לשפר. לא כל החלטה היתה נכונה כלכלית. והוא קידם פרוייקטים "מגזריים" שקופחו כל השנים.

כלכלה תמיד קשורה בעולם הערכים שלך.

מואב תוקף את סמוטריץ כי הוא תמך ברפורמה המשפטית - ומערכת משפט חזקה היא תנאי לכלכלה חזקה. ברור שוודאות כלכלית חשובה לכלכלה - אבל גם ברור שאפשר להתווכח עם הטיעון ה"כלכלי" הזה..

אותו דבר בהשקעה ביישובי יו"ש. בצלאל יסביר בצדק, שזה צודק, וגם טוב וחשוב לכלכלה והביטחון. הטיעונים שלו ברמה של - בגלל שלא תמכתה בעסקת חטופים- אז לא היה שלום, ועלויות המלחמה עצומות ולכן אתה שר אוצר כושל...

לגבי רפורמות - נכון שאולי אפשר היה יותר. צריך לזכור שאנחנו במלחמה רב זירתית רוב הקדנציה, ולא נכון לחולל חוסר יציבות גדול מידי תוך כדי ניהול מלחמה. וצריך גם לזכור שכמה וכמה רפורמות גדולות נתקעו בגלל השותפים הקואליציוניים. פעם חרדים, פעם ליכוד וכו. אי אפשר להאשים את בצלאל שלא ניסה בכל כוחו..

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

אם ממשיכים להפקיד- הקצבה צפויה לגדול.

אבל, הקצבה הצפויה היא בשקלים היום, בלי חישוב האינפלציה. זאת אומרת, נניח אדם שמרוויח 10,000, היום בן 30, והקצבה הצפויה שכתובה לו היא 7500. עוד 37 שנים 7500 יכול להיות שווה חצי מהסכום היום..

צריך לזכור גם: לפעמים יש הפסקות בהפקדה בגלל שלא עובדים. (עשירונים תחתונים בערך 25% הפסקות, גבוהים 5%-10% הפסקות בהפקדה ביחס לתקופת החיסכון) וגם, בהנחה שלא מושכים פיצויים. אם מושכים, הקצבה תהיה נמוכה משמעותית..

הרי הכסף מושקע בשוק ההון, והתשואה השנתית הממוצעת של שוק ההון גדלה ביחד עם האינפלציה

לא צריך לדאוג, אבל כן צריך להמשיך להפקיד ולא לסמוך על זה שהקצבה תהיה מאוד גבוהה גם בלי להפקיד (על פי רוב כמובן. לפעמים היא תהיה גבוהה באמת. לרוב הבעיה היא שהקצבה לא גבוהה מספיק)

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

ומרפסת, וחניה, ומעלית.

מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.

מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.

במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.