התינוק של גיסתי, אחות של בעלי אצלנו כבר כמה ימים.
מסיבות שונות, הוא לא יכל להיות בבית. נדד אצל כמה משפחות והגיע אלינו.
במקור סוכם שהוא אצלנו שבועיים.
אבל נראה שהוא לא יוכל לחזור לבית שלו כעבור שבועיים, לא ידוע מתי כן. כנראה שלפחות כמה חודשים הוא לא יוכל להיות בבית.
אני מאוד רוצה שהוא יישאר אצלנו, נקרע לי הלב עליו.
בעלי מאוד מסתייג, לא נשמע לו להכניס לבית עוד תינוק נוסף על הילדים שלנו.
אם הוא לא אצלנו, לא ברור לאן ילך, כנראה ימשיך לנדוד אצל קרובי משפחה
או שההורים יפנו לרווחה ויבקשו למצוא לו משפחה אומנת.
כרגע הם ממש מפחדים מפניה לרווחה.
גם אם הוא נשאר אצלנו אני חושבת שאנחנו צריכים עזרה של הרווחה, כי אנחנו חייבים למצוא לו מעון/ משפחתון אחרי החופש כי אני חוזרת לעבודה.
ואני יודעת שהרווחה עוזרת גם למצוא מקום וגם במימון, יהיה לנו ממש קשה לשלם עוד כמה אלפים למעון.
זה לא שההורים שלו מסוגלים לשלם משהו (גם ככה בינתיים טיטולים, מטרנה, בגדים וכו' אנחנו משלמים)
בקיצור אני ממש מבולבלת, מרגישה אחריות על התינוק הזה, ולא מסוגלת לשחרר אותו למקום אחר (אלא אם כן זה ההורים שלו או משפחה יציבה אחרת שמסכימה לקבל אותו לטווח ארוך)
נראה לי זה ממש ממש לא טוב לתינוק ככה לנדוד ממקום למקום לא מוכר.
אבל אני לא יכולה להכריח את בעלי להסכים, ולא רוצה לפנות לרווחה מאחורי הגב של ההורים שלו....
אבל בכל זאת).