עושים חשבון נפש באלול
היום חל ראש חודש אלול – חודש של חשבון נפש על השנה שחלפה והכנה לקראת השנה החדשה. אולי זה בדיוק הזמן לעצור, להביט למציאות בעיניים ולעשות מאזן אמיתי.
במסכת אבות נכתב: "והוי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה". נשאלת השאלה: הרי מצווה חייבים לקיים גם אם מפסידים ממנה, ועבירה אסורה גם אם מרוויחים ממנה – אז למה בכל זאת לעשות חשבון?
התשובה היא שהמשנה מלמדת אותנו שלא מספיק רק להבין דברים ברמת העיקרון. החשבון והתבוננות בתוצאות נועדו לחזק את הברגים, לחקוק את התובנה בתודעה ולמנוע מאיתנו לחזור על טעויות.
אני מבקש לפנות מכל הלב לאחינו בני ישראל מהשמאל – כולנו מבינים היום שההתנתקות הייתה טעות, אבל לא מספיק רק לדעת את זה, צריך גם לשבת ולחשב את המחיר:
* מבחן התוצאה בעזה: בתוכנית ההתנתקות עקרו את כל התושבים היהודים מגוש קטיף "ברגישות ובנחישות". היו מי שחגגו אז את היציאה מעזה ואת פינוי היישובים. אלא שהנוכחות היהודית וכוחות צה"ל בעזה שימשו למעשה כשכפ"ץ ביטחוני שהגן על יישובי העוטף.
* המחיר הכבד: כעבור 18 שנה, אותם יישובים שקיוו לשקט חוו את הטבח הנורא ביותר דווקא מאותם עזתים. ולא רק לנו נגרם אסון – הניסיון לנקוט בצעדים חד-צדדיים לא הטיב גם עם הערבים בעזה. כתוצאה מהטבח שהם ביצעו, הם המיטו על עצמם מלחמה קשה, הרס חסר תקדים ועשרות אלפי נפגעים. בסופו של דבר, המהלכים הללו לא הביאו שלום ליהודים, ולא הביאו שגשוג או שקט לערבים.
והנה, הזמן עובר, הזיכרון מתכהה, ויש שקוראים לחזור על אותו מודל בדיוק ביהודה ושומרון. גם שם, היישובים ונוכחות צה"ל הם השכפ"ץ המגן על מרכז הארץ ועל יישובי עוטף יו"ש.
בואו לעשות את החשבון הזה יחד. בואו לא נחזור על טעויות העבר. תרחמו על עצמכם, על הילדים שלכם, ועל העתיד של כולנו.
בברכת כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.
