לא הייתי לוקחת את זה לשם, נותנת לך עוד נקודת הסתכלות - גם חמותי כזאת, מגזימה , לוקחת את השמחה למקומות אחרים, היא יכולה לדמוע ולהגיד כמה חיכינו ואני לא מאמינה, היא מורגלת בזה שהכל שהיא תגיב בצורה יותר אמוציונלית, ככה אנחנו נבין או נחשוב , כמה אנחנו חשובים לה, גילוי נאות, אני רגישה מאווווד לחרטוטים, ככה שאני לא מתרגשת מהתרגשות שלה מכל דבר (יואו כמה אני אוהבת את הילד הזה וכו) לא קונה כל דבר,
אני לא מכירה את חמותך, אבל זה נשמע לי כל כך רצון להביע שמחה, לאו דווקא שהם ישבו וחיכו והמתינו וחשוב עליכם כל הזמן, שוב, לא מכירה אותה, לא מכירה אתכם , מדברת מהניסיון שלי, אבל אולי זה יעזור לך להסתכל על זה אחרת, הכל מרצון לפזר אהבה ..
אני לא חושבת שאף אחד חושב שנתיים זה הפרש גדול.. מי שחושב ככה, הוא מוזר לדעתי. גם לפני המקורות שלנו, אישה חוזרת לעצמה רק אחרי שנתיים, בעבר , הגוף של הנשים המניקות היה חזק, כל עוד הן הניקו, עד גיל שנתיים לא היה מצב להיכנס להריון, היום אנחנו מאוד חלשות, אז יש נשים שנכנסות להריון גם אחרי ארבעה חודשים מהלידה , לא בטוח שזה טוב לגוף, את ממש בצד הנורמלי, אז קודם כל תתחזקי בזה, בשעה טובה, ובקלות!!