הוא הולך על הראש של גוטליב ושל מאי גולן, ועל הראש של פעילת הימין אסנת זוהר. שלושתן חשודות בעיניו באמפתיה לאיתמר בן גביר.
נתניהו שמתמודד על הקדנציה האחרונה שלו רוצה ממשלת אחדות רחבה, כך לדבריו, מן הסתם ללא עוצמה יהודית, ציונות דתית, ובבצ'יקים שמרגיזים את יאיר גולן ויאיר לפיד.
בנסיבות אלה אני לא רואה איך הוא מרכיב את הממשלה הבאה. הוא רוצה את גולן ולפיד אבל הם לא רוצים אותו.
במקרה הטוב ינתן האות לחמישה סיבובי בחירות נוספים.
אם זה מה שצריך כדי שהמחרימים יקבלו שגל
וזה מה שיציל אותנו מהימין שמימין לימין?
זה יציל גם מהשמאל שמשמאל לשמאל.
המחרימים למיניהם הם אלה שמעודדים הליכה לקצוות. הם אלה שיוצרים את הקצוות בפועל. מאיפה הקצה מקבל כוח אם לא מהידיעה שהחלק היחסי שלו גדל?
אבל אם לא תהיה לו ברירה הוא יקים ממשלת ימין (בהנחה כמובן שהימין ינצח)
כך היה גם אצל בגין, שמיר ושרון.
תמיד הם מרגישים צורך ב'כנף שמאל' או בתור 'הכשר', או בשביל לתרץ את כל החולשות של עצמם.
תמיד היתה לו זליגה שמאלה
אולי שמיר יכול להיות יוצא דופן
גם לא בטוח
מה זה 'ימין אמיתי', הרי אם הוא היה בראש של המפלגות שמימין לו, הן היו מתייתרות. כמובן, יש את הציר התורני.
אבל מעבר לכך, כדי שתהיה ממשלת 'ליכוד' ולא (במושגים של פעם, כדי לנטרל את הדיון הדתי) ממשלת 'התחיה' או 'מולדת' - שמיר היה צריך 'כנף שמאל'.
בגין שמיר שרון ונתניהו
פייגלין
🤣🤣🤣🤣
לא בכדי שואף נתניהו לממשלה רחבה אם ישאר רלוונטי בתום ספירת הקולות בעוד כחודשיים וחצי.
קואליצית 64 התחילה ברגל שמאל. הסכינאי סמוטריץ' שסיים עם 7 מנדטים לא דרש ראשות ממשלה כמו מורו ורבו הנוכל, אבל לא דרש רחוק מזה, והמריץ את כל המועמדות האחרות להעלות את רף הדישות לגבהים מפחידים.
המשא ומתן הקואליציוני שהיה אמור להסתיים בתוך יומיים על בסיס שבת אחים גם יחד, הסתיים כעבור חודשיים, ביום האחרון שלפני העברת המנדט אל השמאל.
במהלך הקדנציה, מספר הפעמים שהממשלה נאלצה למשוך חוקים שהונחו על שולחן הכנסת, לא יספר מרוב.
בסופו של יום השלימה הממשלה את ימיה, כי לאף אחד מהניצים לא היה באמת לאן ללכת. זאת האמת הצרופה.
בסופו של יום, כל השותפות הקואליציונות מתייצבות לאמון נוסף של הבוחרים מעמדה של חולשה אלקטוראלית מובנית, למעט עוצמה יהודית, וגם זה נמצא בצריך עיון.
נתניהו שמדבר כאמור על ממשלה רחבה קורא את המפה טוב יותר מאחרים. התרחישים שהוא רואה לנגד עיניו הם ממשלת רוטציה, וסיבובי בחירות נוספים בין אחד לחמש.
נכון לעכשו, ובדגש על עכשו, קואליצית ימין מלא מלא אינה ריאלית אפילו מתמטית, למעט הנביא פילבר שחושב אחרת.
אגב פילבר, גם אם יהיו 62 מנדטים, כשיטתו, הפערים למפרע הם כל כך גדולים, מה שמחזיר את נתניהו ואותנו לאופצית הממשלה הרחבה.
הקואליציה הזאת עשתה הרבה יותר דברים טובים מכל קואליציה אחרת של נתניהו
כל שאר השותפות ובעיקר כל חברי הליכוד, דרשו מעל ומעבר. אבל איתן גיל ימציא קונספירציה, שהכל בגלל סמוטריץ' ועזבו עובדות.
אין הכחשה ממך שהקואליציה היוצאת האכילה את נתניהו מרורים, כל שותפה עשתה זאת בתורה, וגם אופוזיציה פנימית היתה לו. גלנט, ביתן, דלל, אדלשטיין, דנינו, והרשימה ארוכה.
נדרשה ממנו אקרובטיקה לא פשוטה כדי לא לפזר את הכנסת בטרם זמנה, ומנוי וגמור עימו שלא עוד.
ממש לא 'בגלל סמוטריץ' כל האחרים העלו מחירים', נדאה, שקר. לא קשור לסמוטריץ' ואף אחד לא גנב.
אכן, כולם בתוך הליכוד ומחוצה לו, בקדנציה הזאת ובקדנציות קודמות הרבה לפני שסמוטריץ' היה בעסק - כולם משתדלים למקסם את הכח. כולם משתדלים - בצדק גמור, הם נבחרו לקדם מדיניות כזאת או אחרת והיכולת לקדם אותה תלויה בעמדה בקואליציה.
כך עובד מו"מ ובסוף עוצרים באמצע. מי שלא מתאים לו - שלא יכנס לפוליטיקה.
האובססיה שלך לסמוטריץ', שגורמת לך לראות כל מהלך פוליטי רגיל, של כולם, תמיד - כאילו סמוטריץ' גרם לו, צריכה התייחסות מקצועית.
תגיד עכשיו, עם יד על הלב - היו את הפנים ליכוד - סיפור אחד.
והיה סיפור שני - בן גביר שסבב אחרי סבב הפר את המשמעת הקואליציונית ואז בעסקה השניה 'פרש' כשהוא מבין שזה עלול להרוס את המבצע המתוכנן באירן והמציא את השיטה שהוא לא מחוייב, אבל הקואליציה מחוייבת לו. החרדים ראו כי טוב ואמצו את השיטה.
המפלגה היחידה שלא הפרה את המשמעת הקואליציונית ולא 'פרשה' כשממשיכה להנות מכל השליטה, זו הציונות הדתית. בתור אחד שמאוד מקנא לשלום בית מהקואליציה, אפשר לצפות ממך למילת הערכה...
אתה מתקן: "כולם גנבים חוץ ממני...".
בסדר, גם אם תוציא את עצמך (= את סמוטריץ') מהכלל, נראה שאין מחלוקת שכל האחרים מיררו את החיים, ולסרט הזה נתניהו שואף שלא לחזור.
טבעם של בני אדם שזוכרים את הדברים הרעים ושוכחים את הטובים. ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו. הממשלה היוצאת עשתה המון דברים טובים, אבל עשתה גם כמה דברים רעים, בעיקר בתחום יחסי אנוש והבין מפלגתי, ואותם לא יכול ולא רוצה נתניהו לשכוח.
האירוע המרכזי של המשא ומתן הקואליציוני הקודם שווק לציבור כמיקסום כופתאות נישתי, כאשר בפועל ראינו גועל נפש ואובססיה של כל השותפות בפוטנציה לדרוס את השותפות האחרות. די להזכיר שכל אימת שמפלגה כלשהי דרשה תיק כלשהו, קפצו כל האחרות ודרשו את אותו התיק, ובינתיים עבר עוד שבוע ועוד שבוע, ורווח נקי לאופוזיציה להתארגן להבערת המדינה, וכך היה.
כך ואחרת, שבועיים לפני הגשת הרשימות עומד נתניהו מול המראה, ואומר לעצמו: "השותפים הטבעיים" שלי לא למדו כלום, ולכן נכון לעכשו, גם עכשו, קואליציה עם איזנקוט נמצאת בעדיפות.
חודש אלול מכוון לחשבונות נפש בין אדם למקום ובין איש לחברו, והגיע הזמן להרחיב לחשבונות נפש ביחסים שבין מפלגות.
הנסיון שלך להתחיל את ההיסטוריה מהקדנציה הנוכחית, מביך. היום יש גוגל, מוזמן לדפדף לכתבות מכל מו"מ קואליציוני, תמיד הוא נראה כך. לרבין מייחסים את האמירה על *מו"מ גועליציוני*.
אם אתה חוזר למו"מ, זה ממש לא גנבים. כל שיח ה'כופתאות' שלך בז לתפקידם של נציגי הציבור. אתה לגמרי משתף פעולה עם הגישה שהפקידות והתשקורת מנסים להזריק לנו לתודעה, כביכול הפוליטיקאים הם חזירים שחומדים כח וכסף.
נציגי הציבור נשלחו ע"י בוחריהם לקדם מדיניות. התפקידים הם הדרך לקדם אותה. ממילא הדבר הסביר וההגיוני הוא שכל אחד יתאמץ למקסם את הכח שהמצביעים נתנו לו.
עם הוודע תוצאות הבחירות הציע נתניהו לשותפות להשביע ממשלה מהיום למחר, ואחר כך לחלק כופתאות על בסיס הוגן ומוסרי. ש"ס היתה ראשונה להסכים, ומיד אחריה הסכימה יהדות התורה, וכשהגיע לסמוטריץ' התשובה היתה לא!!! לא זו אף זו, סמוטריץ' לגלג על בן גביר שלא שלל על הסף, והאשים אותו בחובבנות פוליטית. הארכיון זוכר הכל, ונתניהו נעזר בו מפעם לפעם...
סמוטריץ' דרש עד יותר מחצי המלכות, ובעקבותיו העלתה יהדות התורה דרישה להשוואת כופתאות עם סמוטריץ', מן הטעם של מספר מנדטים זהה. לקרקס המלוכלך הזה הצטרפו האחרות והוא הסתיים ביום האחרון של המנדט של נתניהו.
הניסיון שלך להשכיח את העבר הלא רחוק הוא פאתטי, נלעג, ומעורר רחמים.
שאלה לסיום: האם במסגרת הפקת לקחים מתבקשת יכול שכל השותפות בפוטנציה יתכנסו יחד במהלך השבוע הבא ויחלקו ביניהן את עור הדוב בטרם ניצוד. ספוילר: לא יקום ולא יהיה.
יובל נאמן וגאולה כהן מתהפכים כל אחד בקברו.
לא יודע מאיפה האגדה שמשיהו הסכים.
אם היה מדובר על 'כופתאות' אכן היה הגיון להסכים. היות שהתפקידים הם הכלים לביצוע מדיניות, מי שהיה נכנס בלי לסגור מדיניות - היה אולי מקבל משכורת של שר, אבל בוגד בשליחות של מצביעיו.
העקרון צריך להיות ברור, קודם הגוש ואחר כך המפלגה, ולא להיפך. קודם הכלל, ואחר כך הפרט, ולא להיפך.
אנחנו שומעים השכם והערב: "בלעדנו לא יהיו 61 לגוש..." בלה בלה בלה.
אבל כשמגיעים למשא ומתן קואליציוני, כל אחד דואג לעצמו, ויש חתן ואין כלה, ו- 61 לא מעניין... זו עובדה.
יותר מזה, כל צד מתאמץ שהאחר יקבל בסופו של יום, בין שום דבר למעט מאוד.
הפרקטיקה הפסולה הזו לא היתה צריכה להיות במשא ומתן הקודם, אבל היא היתה, ואתה- במקום להודות בטעות, ומייחל שלא תחזור על עצמה, אתה מצדיק בהדיא, ככלב מטאפורי השב על קיאו.
שמעתי את בבצי'ק אומר בקולו: איזנקוט מסכים בפומבי ל- 30 אחוז גיוס בטרם פתיחת משא ומתן, וזה יסתיים בחדרים סגורים בחמישה עד שבעה אחוז... אז מי צריך גוש... חזקה עליו שהוא מבסס על שיחות לא פורמליות שמתקיימות מאחרי הקלעים, כל הזמן.
אגב, מ"הגוש" הוא לא קיבל שום דבר, אז מבחינתו גרוע יותר עם איזנקוט, לא יכול להיות.
מצביעי סמוטריץ' לא מעניינים את סמוטריץ'. כי סמוטריץ' דאג ודואג רק לסמוטריץ'. זו האמת. בבצי'ק וחבריו לא מחייבים את עצמם להיות מל"ו הצדיקים.
לא הזכרתי כאן את נתניהו, כי מיצינו.
אין בקלפי פתק של 'גוש' ויש סיבות טובות למה אנשים שונים מצביעים למפלגות שונות.
אנשים שהצביעו למפלגה מסויימת, מצפים לדגשים מסויימים. מי שכל מה שהיה חשוב לו זו ממשלה בראשות נתניהו - הצביע ליכוד (ובכל זאת, את הצרות הרציניות לנתניהו, עשו דווקא מתוך הליכוד...).
מי שהצביע לאחת המפלגות האחרות, היה חשוב לו גם הכיוון אליו הממשלה הזאת תלך ומה יהיו הדגשים שלה.
אבל יש באויר פתקים וירטואליים: לא נשב עם רע"ם, ולא נשב עם נתניהו, והם המובילים.
וישנה מציאות פוליטית שמחייבת ויתורים הדדיים כדי להגיע אל היעד הנכסף שנקרא: שלטון.
למשל, יועצי איזנקוט מבינים שאין שלטון ללא ויתור על חוק גיוס, מה שלא הבינו סופר וסלומון, ואדלשטיין, ועוד.
נקוה לטוב.
יש פער גדול בין ויתורים רציניים מאוד (למשל שאפשרו לש"ס למלא את רוב התפקידים הרבניים, אן השארות בקואליציה, למרות זעקה ציבורית על העוול שבעמידת החרדים מנגד לאורך שלוש שנות מלחמה ולמרות שהחרדים בחוצפתם חודשים ארוכים תקעו את כל החקיקה הקואליציונית) -
לבין הצפיה שלך להכנס לממשלה, בלי שום תכנית ושום מנוף שמאפשר לקדם את הערכים שבגללם המצביעים הצביעו דווקא למפלגה זאת.
היה נבחר לרב ראשי.
ואם היו מממשים את ההסכם הקואליציוני עם החרדים, כלשונו, בשנה הראשונה של כהונת הכנסת, הם לא היו מסכלים כל חקיקה ממשלתית ופרטית בהמשך הדרך.
בשבוע שעבר קראנו: ידינו לא שפכו את הדם הזה, ואתה מן הסתם פיהקת, או היית עסוק בדברים אחרים.
סמוטריץ' רחוק מאוד מלהיות שה תמים.
אני חוזר על קריאתי ליישר את ההדורים בין הניצים בטרם תפתח מערכת הבחירות באופן רשמי, אבל אולי זה כבר מאוחר מידי.
ובנוסף, סמוטריץ' לעולם לא יפנים שהמאיימים עליו פוליטית הם: וינטר, פייגלין, ומעוז, ולא החרדים. אם הוא ימשיך להקשיב לעצמו, במקום לנטרל את המוקשים הפנימיים בעוד מועד, את הכנסת הבאה הוא יראה בדיגיטל.
אלא כי הרבה גורמים בצה"ד, מכאן ומכאן לא רצו שיבחר.
אם תמשיך לחזור על שקרים, הם לא יהפכו לאמת. הסיבה שחוק הגיוס לא עבר לפני המלחמה לא קשורה לסמוטריץ'. הסיבה היא שהחרדים (בעיקר גור) שיכורי ניצחון, ניסו כבר אז להשיג הרבה יותר ממה שהליכוד היה מסוגל לתת.
אם סמוטריץ' היה נספר בצה"ד, וינטר, מעוז, ופייגלין לא היו קוראים עליו תגר.
שה תמים הוא לא.
בעניין חוק הגיוס היתה לו עמדה נחרצת בעייתית למרות שמאוחר יותר הציג את עצמו מהאו"ם, והפיל על סופר וסלומון
לרב מיכה היתה התנגדות (או לפחות היתה תמיכה מובהקת במועמדים אחרים) מרבים מרבני הציונות הדתית. זה בכלל לא היה קשור לסמוטריץ'.
פייגלין הוא משיח בעייני עצמו, מאז שסמוטריץ' בן 16, הוא מזמן הכריז שאינו 'ציוני דתי'. זה ממש לא קשור לסמוטריץ'.
מעוז מייצג חבורה פלגנית, שטובה ביצירת פילוגים ומחלוקות בכל מקום ובטוחה שהתורה נמסרה רק לה. גם זה לא קשור לסמוטריץ'.
מה הסיפור של ווינטר, איני יודע.
בבחירות לרב ראשי, ונדמה לי שגם הוא עצמו רמז על כך.
פייגלין אינו ציוני דתי, ותמך בשב ואל תעשה בביטול מצוות ברית מילה. רבנים בציונות הדתית לא מזהירים מפני פייגלין, ואין לי אלא להצטער על כך.
מעוז רץ עם פייגלין בבלוק טכני ולכאורה אין סיבה שלא ירוצו שוב ביחד. את המחלוקות בין מרכז להר המור אפשר לדחות עד לאחר הבחירות.
ווינטר הוא קצין התקפי תואם אפי איתם. כולנו זוכרים איך זה נגמר. חיזורי הצה"ד אחר גנרלים מלמדים שהם לא למדו כלום.
לא זוכר שמעוז רץ אי פעם עם פייגלין, ולא חושב שיש סיכוי שזה יקרה. אם ירוצו בייחד, הם רק ישרפו שלושה מנדטים ולא אחד כל אחד.
צ.ל. מעוז רץ עם סמוטריץ' בבלוק טכני, וכו'.
נתניהו אילץ את סמוטריץ' ובן גביר לתת מקום גם למעוז, כדי לא לשרוף קולות.
אולי אחרי 4 שנים, בהם למעוז יש 0 עגול של הישגים והוא רק גרם לקואליציה להזיע בלי שום תועלת - יבינו שדווקא להכניס אותו לכנסת זה לשרוף מנדט...
העניין הוא שמעוז, המוערך בפני עצמו שווה כ- 20 אלף קולות ביום טוב, שבאמצעותם הוא יכול גם יכול לשרוף מנדט שלם, וקריטי.
האיום שלו לרוץ לבד עד הסוף הוא סחיטה באיומים לכל דבר.
והדרא קשיא לדוכתא מדוע רבני המגזר לא מכנסים את כל הניצים לחדר אחד ומציעים מתווה הוגן בסך הכל, ולפיו פלוני יפנה את מקומו בכנסת כעבור נניח שנתיים וחצי, פלמוני יפנה כעבור נניח שנה, ופלמוני כעבור נניח חצי שנה.
למה נתניהו החילוני שלא קשור למגזר צריך לעסוק בזה.
מסכים שהוא שווה 20,000 בלחץ ומתעקש שגם כשהוא בפנים הוא שורף מנדט שלם.
אתה באמת רואה כינוס של רבני המגזר, שבו כלל רבני המגזר מצליחים לשכנע את הפלג המפולג שמעוז שייך אליו, שבדיוק כמו שכל השנים הם ורבותיהם הצביעו למפד"ל המזרוחניקית של בורג והמר, הם יכולים היום בשקט להצביע לציונות הדתית של בוגרי בית המדרש דהיום?
אתה רואה סיטואציה שהם לא מתעקשים על נציג 'שלהם', שיהיה עצמאי בשטח, גם אם מקסימום ההישגים שלו בכנסת זה הקראת סיפורים במליאה?!
התמודדו יחד בסיבוב הקודם, ואין סיבה שלא יתמודדו יחד גם עכשו.
ניחא אם היה סכסוך חדש וטרי בין בתי המדרש, אבל זהו שלא.
השווה למחלוקות עקרוניות בין חסידים לליטאים שרצים יחד בגלל אחוז החסימה המפחיד, אבל בעלי כיפות סרוגות מלומדים בניסים, ואין להם צורך בדיבורים.
כמעט באותו עניין, אם בן גביר וסמוטריץ ירוצו בבלוק טכני, סביר שיהיה להם הסכם עודפים עם הליכוד, אחרת מישהו מהשלושה ישאר ללא הסכם, מה שיבטיח עוד חצי מנדט ימני לפח.
בסיבוב הזה...
הוא סיים קדנציה של 4 שנים שלמות, כשבניגוד לשאר חבריו לרשימה, אינו יכול להצביע על הישג אחד שלו. כל מה שהוא עשה בכנבת זה לספר סיפורים.
המסקנה המתבקשת היא שישב בביתו ושחבריו לבית המדרש יצביעו לציונות הדתית בדיוק כמו שהצביעו למפד"ל של בורג ושל המר.
שלא באות לא טוב
תסביר לי מה המובן בעברית?
השאלה נשאלת בתום לב..
אשמח לשמוע אם יש למישהו תשובה *מנומקת* (לא משנה מהי התשובה) לשאלה הבאה:
במידה והשמאל/מתנגדי ביבי/האופוזיציה היו בממשלה בחודשים שלפני השבעה באוקטובר.. האם אכן הטבח היה נמנע?
מרגיש לי שסתם זה נח "לחגוג" שזה לא קרה במשמרת שלי אלא של ביבי למרות שזה היה קורה כך או כך..
(לשם היושרה אני חושב שהימין היה עושה בדיוק את אותו הדבר..)
יוני בן מנחם פרסם את תוכנית החמאס עוד ב-2018. זה היה יוצא לפעול במוקדם או במאוחר, במועד שהיה נראה מתאים לסינוואר, בלי קשר לממשלה המכהנת.
כמו כן, כל עוד הביקורת על ממשלת נתניהו באה מהצד השמאלי של המפה, זה לגמרי "הרצחת וגם ירשת". השמאל זרע את זרעי הקונספציה בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. בעיתון "דבר" התפרסמו אז כמה וכמה מאמרים שקראו לחתור להסדר מדיני, אחרת לנצח נאכל חרב וכו' וכו'.
יש להם אחריות מיניסטריאלית.
מנכ"ל לא נושא באחריות על פריצה לחדר שרתים שהתרחשה בגלל התנהגות פושעת של ראש צוות אבטחה. הוא נושא באחריות לפטר את הרש"צ, לחדד מדיניות, לתקן את הנזק.
אם פייגלין היה, יש סיכוי בדרך הטבע שהיה משהו שונה, עוד לא ניסינו...
המטרה הסופית היתה פלישה רב זירתית כדי להשמיד את ישראל. איך נוכחות מקרית של אנשים אחרים בממשלה קשורה לזה?
והוא לא היה יוצא למלחמה כזאת כנראה כי לעם אין כח לזה והעולם לא מסכיפ.
השאלה המעניינת היא האם תחת ממשלה אחרת היינו פועלים בצורה אחרת לאחר הטבח
וזה תכלס יכול להיות שונה. לטובה או לרעה.
שאלוף במיל' סגן המרטכ"ל, קורא לכל נושא נשק בארץ, להניח את הנשק אפילו בעת חירום וע"י כך להכריח אתהממשלה להיכנע לדרישותיהם...
כשמגיע עת חירום הוא פיתאום מתייצב כגיבור? כאילו כלום לא קרה?
מ.ש.ל: מי מאמין שיאיר גולן נלחם ב7.10 כמו שהוא טוען?
נ.ב בונוס: מי מאמין בתיאוריית הבגידה וחושב שיאיר גולן חלק ממנה?
קודם כל הממשלה די נכנעה להם והפסיקה עם הרפורמה.
דבר שני, הטבח בשמחת תורה והמלחמה בעקבותיה לא דומה לשום דבר שהיה לפני.
יאיר גולן מעולם לא אמר את הדברים הללו, בשום זמן, בשום מקום ובשום נסיבות. זוהי טענת שקר בזויה וחבל שאתה חוזר עליה.
יאיר גולן שמע בבוקר חדשות ברדיו, עלה על מדים וטס דרומה במכוניתו הפרטית בגלל מה שקרה. מה פירוש השאלה "כאילו כלום לא קרה"? כל מי ששמע חדשות שמע מה קורה
ההוכחות למעשי הגבורה וההצלה של יאיר גולן (כמו של האלופים במיל ישראל זיו ונועם תיבון) נמצאות בכל מקום, בעיתונים, בספרים, בשידורי חדשות ובטלויזיה. העדיויות רבות מאד (כולל עדותו של ניר גונטז' מעיתון הארץ שגולן אישית הציל את בנו.
סיפורי "הבגידה" הם הבל הבלים, חבל שאתה בכלל מעלה את הרעיון
… לצערי המצב הזה ימשך גם לאחר הבחירות.
…הוא בא ממשפחה של אנשי ימין הכל עניין של פוזיציה. מה שכן הוא טועה בגדול כי מה שקשור לעתיד הכל בידי השם ולכן הצלת חיים עכשבית היא חובה הלכתית. ראה מקרה המלך חזקיה והנביא ירמיהו.
אשמח לדעת אם אני טועה.
אין אדם מעמיד עצמו במקום סכנה שמא אין עושים לו נס, ואם עושים - מנכים לו מזכויותיו.
אותו דבר אצל עמ"י - אם עמ"י לא ילמד את מה שהקב"ה רוצה שהוא ילמד דרך המהלכים שהקב"ה מוביל במדינת ישראל - פשוט חבל לחטוף מכה כואבת יותר בכל פעם...
… לפי הבנתי דאגה לעתיד כמו שהמלך חזקיה דאז שבניו יעשו את הרע ולכן לא רצה להתחתן לא רלוונטית לפי הנביא ירמיהו וצריך להשאיר לשם את הענין "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" ותעשה את המצווה.
אותו כנ"ל אני משליך לגבי "פדיון שבויים" ומה שיהיה בעתיד יהיה בידי השם.
דבר אחר, נסיונות חטיפה תמיד יהיו ללא קשר עם או בלי שחרור חטופים.
כמובן שגם צריך למצות גם דרכי חילוץ כמו שנהגו בעבר.
קודם כל הלכתית אסור לפדות שבוי יותר משוויו.
וכאשר יש ידיעה ברורה שאם הם יקבלו הרבה הרבה מעבר לשווי, וכל שבוי ייחשב כג'וקר רציני, ברור שיהיה להם אינטרס עצום לחטוף עוד ועוד.
הטיעונים שאתה אומר הם הסתכלות נוראית שרואה רק 2 סנטימטר קדימה. שלום עכשיו, הכל עכשיו בלי טיפת חשיבה על המחר
לידי החמאס.
אולי יהיה לו רעיון גם לאבינתן...
אם כן, הגיוני שמי שקורא את המציאות אחרת יאמין אחרת, לא?
ב. סטטיסטית עסקאות גרמו ליותר מוות מחיים מהנסיון שלנו.
ג. יש מאמר של הרב ישראלי על עסקת ג'יבריל.
ד. ראוי להעריך מישהו שהיה מוכן למסור את נפשו כדי שאחרים לא ייפגעו.
תוהה אם להיות מזועזע או להפנים שאויבינו משלמים לך כדי לעורר שנאה
…מבחינתי זה לא זלזול. הפוך להגיד את זה בפרהסיה זה זלזול באנטלגציה. זה כבר לא רלבנטי. הוא משוחרר.
וביחס לציטוט של בונצל בוודאי שהזדעזעתי
בס"ד
אבינתן אור אומנם גדל בערוגה ובמשפחה מסויימת, אבל כפי שניתן לראות, את האישיות שלו הוא פיתח לגמרי בדרך שלו עצמו. למעשה, כמו שהוא מעיד בריאיון המלא לאילנה דיין על עצמו, הנושא הזה הוא בין הדברים שבהם דעותיו נותרו כדעתם של הוריו בצורה כזו או אחרת.
גם בשיא הקושי והמשבר אבינתן (וכך גם איתן מור, כפי שהוא מספר) מבינים שהחיים שלהם לא יותר חשובים משל אחרים. איתן מור סיפר אתמול בתוכנית טאבו בכאן 11 שאומנם צילמו אותו הרבה פעמים במהלך השבי, אבל פעם אחת זה לא יצא החוצה כי בחמאס ידעו שזה לא יתדלק הפגנות. לצד זה, אבינתן לא אמר "אני נכנע", אלא לקח את גורלו בידיו ובמשך חודשים ארוכים עשה את הלא ייאמן וכמעט הצליח לברוח משוביו (שגם זה מי שיגיד שהוא סיכן את חייו, והיה עליו להיות ממושמע ולהמתין שישחררו מחבלים תמורתו).
מדובר באדם אמיץ, אדם מעורר השראה שידע כל הזמן מה הדבר הכי נכון לעשות. כדאי שכולנו נלמד מדרכו וממסירות הנפש האדירה שלו ולא ננסה להכפיש אותו בין השורות.
בהזדמנות זאת אני ממש רוצה להמליץ על הספר שלו, מבעד לאדמה. קראתי אותו במהלך יום הכיפורים, בין מוסף (ותיקין למי שדואג ליראת שמים שלי) למנחה ולא הצלחתי להוריד אותו לרגע מהיד. אחרי זה תפילת מנחה ונעילה כבר קיבלו משמעות הרבה יותר גדולה בזכות העוצמות של אבינתן.
ממליץ שוב - לא לזלז בו. הלוואי וכל מערכת החינוך תלמד את הסיפור שלו (כן, גם את אמירת התודה למפגינים, למרות שחשב שזה לא נכון) ואת דרכיו.
… כנגד איש מסויים ומתייחסים בשוויון נפש ליציאות של אנשים כמו ינון מגל ובנצל? לא התכוונתי לזלזל רק קבעתי עובדה . האיש משוחרר מה הנפקה מינה ממה שהוא אמר. הרי יש מחלוקת בנושא ורוב משפחת החטופים לא מסכימים עם שני משפחות החטופים הללו.
בס"ד
אז הגבנו על אבינתן אור ולא ינון מגל או בונצל (כן, יש ו' בין הב' לנ'). אתה לא יכול לפתוח שרשורצואז להתלונן למה אנחנו מגיבים לגוף הטענה שלך ולא מתייחסים לאירועים אחרים.
ובזכות אותן משפחות מפורום תקווה (שיחד עם אור ומור היו גם משפחת גויאלי, חלקים ממשפחת מירן ועוד) העסקה האחרונה הייתה במחיר נמוך יותר מאשר הדרישה "כולם תמורת כולם". זה קרה בזכות הלחץ הצבאי על עזה שהלך והתגבר. והילדים שלהם הבינו את זה והיו מוכנים לשלם את המחיר הכבד הזה תחת עינויים ורעב. אז כן, ברור שזה רלוונטי.
התבטאויות כאלה ללא קשר מי פתח מה. הביטוי שוויון נפש נועד לציין את חוסר המחאה אצל חברי הפורום. הסוגיה היא אם לנסות לשחרר חטופים תמורת מחבלים אם לאו נתונה במחלוקת וכמו שציינתי רוב משפחות החטופים היו בעד וזה מה שחשוב. אי אפשר לפעול במצב כזה כך לגבי משפחות הרוב ואחרת לגבי משפחות תקווה אז למה לאמר את מה שנאמר ועוד לאחר השחרור הכולל מה הטעם? כמובן שלפני שעושים את זה בודקים אם יש אפשרות לחילוץ. אני בפרוש לא מזלזל.
בס"ד
הוא יהיה נעוץ בראש הפורום, ובכל פעם שמשהו אמר משהו נלך ונוסיף את שמו לרשימה השחורה. פעם זה יהיה בונצל, פעם ינון מגל, פעם יאיר גולן ופעם עינב צנגאוקר. אם כך אתה רוצה להתנהל - זו בעיה שלך בלבד, אבל אל תקשר אותה לאבינתן אור ולדברים שהוא אמר.
אני רק מזכיר לך שערב השחרור המחנה הנאור הציע לאיתן ואבינתן בית חלופי מתוך אמירה שהם לא ירצו לחזור לבית שהפקיר אותם בשבי ולא נלחם למענם. במיוחד אל מול האנשים האלו (שלא באו משולי החברה ואני חושב שגם אותם צריך להכניס לרשימה השחורה של ההוקעות) - חייבים לשמוע את קולם של השניים שעומדים לצד ההורים שלהם ומודים להם. לכן הדברים האלו חשובים, ולכן טוב שהם נאמרו.
… אבל לי קשה להבין את הדבקות הזאת בכל מחיר. אבל מה לעשות זה המציאות. לא אתפלא שיש עדין לדוגמא בתוך אותם נוסעים , משפחותיהם וחבריהם בפלי דובאי כמות משמעותית של אנשים שדבקים בהמשך השלטון הקיים. פגשתי במלון בים המלח אנשים ניצולי הטבח שעדין דבקים ממשלה הנוכחית. אחי ואחיותי דבוקים לערוץ 14 ועוד ועוד דוגמאות אז כנראה הם רואים דברים שאני לא רואה. אני בכל אופן עוזב לפני הבחירות ושהכל יהיה לטובה.
.. שכל חברי פורום תקווה תומכים בהמשך הממשלה הנוכחית אם בתמיכה בליכוד באופן ישיר או באופן עקיף למרות שהרבה מהם לא רואים עין בעין בלשון המעטה את מעשיו של ראש מפלגת הליכוד ומשפחתו. זה פשוט לא הגיוני למשל שאנשים ערכיים יעריכו הורים שמבריחים את הבן שלהם למיאמי מאז תחילת המלחמה שלא נגמרת
אומר שזה מה שהוא חשב בשבי???
אמרתי שזה לא רלוונטי להתבטא בצורה כזאת לאחר שהוא כבר השתחרר. כל החטופים ששוחררו צריכים להודות לשם ולא להתבטא בדיעבד על מה שהם היו רוצים. זה מבזה את זכרם של החטופים שלא זכו לחזור. מספיק עשו אותו מיעוט הורים שהתבטאו כנגד העסקה כאילו איזה נס יביא את בניהם חיים.
מדמיהם.
יש מצווה להגן על יהודים ושחרור מחבלים מסכן יהודים
… אם רוב בעלי הענין כלומר רוב משפחות החטופים רוצה עסקה ואני מדגיש רוב משפחות החטופים ולא רוב העם רוצה עסקה אז לדעתי הצנועה צריך עסקה ובאשר לעתיד השם ישמור. וזה מה שעשו בעבר וכנראה זה מה שיעשה בעתיד. אני מכבד את הדיעה השניה אבל למי שלא נפגע כלומר משפחה שלא אחד מחבריה נחטף אין לו דיבור בנושא.
לדעתי, יש כאן הבחנה חשובה בין אמונה שהעתיד בידי שמיים לבין החובה לפעול בהווה להצלת חיים. עם זאת, כדאי לדייק במקורות ההלכתיים ובמקרה של חזקיהו כדי לבסס את הטענה, ולא להסתפק בפרשנות פוליטית.
… לחסוף עוד רקבון בממשלת הליכוד ממש לפני שעם ישראל בארץ ישראל הולך לבחירות. אבל מה לעשות השם מנסה להשפיע על הבחירה החופשית של אזרחי ישראל אבל כנראה הם יתעלמו מהריקבון ולא ינטשו בהמוניהם את מפלגת השלטון. מאוד חבל. גם חברי מפלגות הלווין יתעלמו מהריקבון כי יותר חשוב להם שלמות ארץ ישראל ולעזאזל המוסר ויושר שלטוני.
רקובה .לא אתפלא אם רוב נוסעי טיסת האימים ומשפחותיהם ימשיכו לדבוק בממשלה הנוכחית. יש כאן משהו חולני.
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּילָה... וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל הַשְּׂמֹאל, כִּי אֵין מִפְלָגָה שֶׁעָבְרָה אֶת אֲחוּז הַחֲסִימָה.
אם תרצו אין זו אגדה — צריך לאמץ 2 מילים: "עוטף יו"ש".
ולקינוח:
ירושלים היא עוטף יו"ש כפול שלוש, מוקפת בשטחי יו"ש מ3 צדדים.
משער שאפילו בקיבוץ בארי דפוסי ההצבעה לא יהיו שונים מאלה שבבחירות הקודמות. כשאופן החשיבה הוא סמי-דתי, כל דבר ניתן לתרץ בק"ן תירוצים: "ההתנתקות הייתה חד-צדדית ובוצעה בצורה לא נכונה, אבל אם היינו מגיעים להסדר עם הערבים, עזה הייתה הופכת לסינגפור", "אם לא היה חמאס בעזה, אלא רש"פ, הטבח לא היה קורה", "אם נחזיר את מזרח ירושלים, הערבים לא יתקפו אותנו" וכו' וכו'.
לפי ההגיון שלך, כל מצביעי הימין הם כת דתית חד משמעית שמבססת את החלטותיה על עקרונות הלכתיים מפורשים ללא כל הגיון ועל אף הכשלונות הגדולים של ממשלת הימין.
אני מציע לא לזלזל בערכים ובעקרונות של יריבים פוליטיים אלא לנסות ולהבין אותם, מה גם שהם מיליוני אנשים לא פחות ממספר אנשי הימין בישראל
בעקבות קבוצות לחץ וקמפיינים במערב. בתש"ח השמאל היה לוחמני, סוציאליסטי וסטרייטי. היום הוא פציפיסטי, קפיטליסטי ופרו-להט"ב.
חוץ מזה, גם איש ימין שמצביע לביבי לא בתור הרע במיעוטו ובלית ברירה, אלא בתור הטוב בהתגלמותו, הוא חבר בכת. ביבי היה צריך לעוף ברגע שבו אישר את הסכם חברון. דתיים הם סיפור אחר, אנחנו בהחלט מחויבים למוסר האלוקי הלא-משתנה. מאוד משתלם לגדל חזירים, אבל אף חקלאי דתי לא יעשה זאת.
והדתיים הקימו קיבוצים סוציאליסטיים.
המוסר האלוקי בודאי לא משתנה אבל האנשים כן. פעם היה חינוך דתי משותף לבנים ולבנות, בבני עקיבא רקדו יחד ריקודי עם, שירתו בצבא יחד עםן כולם כולל חיילות.
לא לדאוג
הכשל של השבעה באוקטובר: כשהנדסה חברתית מחליפה את המצפן התורני
הדיון סביב תפקוד המזכיר הצבאי והנהגת צה"ל באסון השבעה באוקטובר חושף כשל קונספטואלי שורשי. כאשר צמרת ביטחונית מחליפה את ערך הניצחון באג'נדות של "שירות משותף" וממירה את הייעוד הלאומי בחזון של "מדינת כל אזרחיה" – התוצאה היא אובדן מוחלט של תחושת האחריות. אנשים שיש להם בראש "שירת נשים" בצבא, כאילו אנחנו נמצאים באיזו מסעדה ולא בעיצומה של מלחמת קיום, מובילים לעיוורון מערכתי קשה. על הנהגה שאיבדה את המצפן נאמר:
"בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם" (משלי כ"ט, י"ח)
במשך שנים האכילו את הציבור באשליות של הכלה ושקט מדומיין, תוך התעלמות מן המציאות בשטח. המרדף אחר תפיסות ליברליות על חשבון חדות מבצעית יצר את המצב שעליו זעק הנביא:
"וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם" (ירמיהו ו', י"ד)
מנהיגות המנותקת משורשי הקיום היהודי מובילה בהכרח למצב שבו השומרים עצמם מחמיצים את הסכנה:
"צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ..." (ישעיהו נ"ו, י')
השבעה באוקטובר הוא תזכורת כואבת: צבא העם חייב להתנהל אך ורק על פי חוקי התורה והמצוות, ומתוך אמונה יוקדת בזכותנו הבלתי ניתנת לערעור על הארץ הזו.
שלש שנים לטבח, אני רוצה שכל אחד יכתוב מה לדעתו הלקח העיקרי שצריך ללמוד מהאסון הנורא הזה.
אני יתחיל: כשיש נגדך ארגון טרור, או מדינה, או כל גורם אחר שמצהיר שמאמין ורוצה להשמידך, צריך פשוט להילחם בו מייד, ולא משנה מה רמת הסיכון אשר לדעתך נשקפת ממנו, כי בסוף יש לו מטרה להשמיד אותך, אז אין עניין לחכות לזמן שיגדל ויהיה מוכן לתקוף אותך בצורה המיטבית, אלא תיזום אתה ותלחם בו, אם לדוגמא אנחנו מאמינים שערביי יו"ש (חלקם הגדול) רוצים בהשמדתנו אסור לחכות, וכמובן צריך לחשוב היטב על הפיתרון הטוב ביותר מבחינה מדינית וכו', אבל לשבת בלי לעשות כלום- זה הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר (וכנ"ל ערביי ישראל).
המוסלמים המקומיים יתקפו אותך וינסו להשמיד אותך ברגע שירגישו חזקים מספיק בין אם תהיה להם מדינה עצמאית ובין אם ימשיכו להיות סרטן בתוכנו.
שהיכולת האנושית למנוע אסונות מאד מוגבלת
הן מבחינה מחשבתית/ ביצועית/ חברתית
והדבר הכי נכון זה לקחת אחריות על מה שאפשר באופן אישי
ופחות להתעסק בדברים שלא מספיק מבינים בהם והיכולת לשנות שם משהו קטנה
כל עוד עם ישראל לא שומר מצוות, הוא יחטוף (פרשת "כי תבוא", "בחוקותיי" ועוד). שום מדינה יהודית ושום צבא יהודי אינם ערובה לכלום. ממלכת ישראל הצפונית קרסה בעוון תושביה, ממלכת יהודה הדרומית קרסה אף היא, מדינת החשמונאים הסתאבה תוך דור וקרסה.
גם מנהיג ימין, תודעה לאומית או גירוש-כיבוש-התיישבות אינם ערובה לשום דבר ללא קיום המוני של מצוות התורה. אלא שלא נראה כי אנחנו בכיוון. ועוד טרם דיברנו על נרמול העבירות הנחתמות ב"ולא תקיא הארץ אתכם".
ראה דברים פרק ל'. בינתיים לא נראה שזה קורה, חוץ מקיבוץ הנידחים ה"טכני".
…. הנסיון האישי כולל אנשים שבסביבתי הקרובה והרחוקה מוכיח שכאשר אתה בגלות הסיכוי הוא גדול יותר להתעורר רוחנית. לדעתי רובכם כאן בפורום גדלתם למשפחות דתיות ושמירת המצוות היתה לחם חוקכם מילדות מה שלרוב היהודים בארץ ישראל היה חסר. התפיסה שבעיני רבים מכם היא גלותית שאני קודם כל יהודי ואחר כך ישראלי היא ורק היא תביא להתעוררות המקווה.
האירוע קרה דווקא בשמחת תורה וכמובן שמצד שני יושבי ארץ ישראל ערבים זה לזה מבחינת אל תעמוד על דם רעיך ולכן במציאות העכשווית כשאין התעוררות המונית אירועי השביעי באוקטובר באו כדי לשים בפוקוס את העובדה שאין שוויון בנטל והמושג המורחב של לומדי תורה הינו לרועץ בענין זה.
ההקלטה המדוברת של הרב לנדו:
"אין שום הסבר למה ערבים לא מתאחדים לשטוף את כל הארץ, ורחמנא ליצלן לחסל את כולם. אין שום הסבר (מלבד התורה)" - שמישהו יספר לכבוד הרב על המתחים הפנימיים בעולם הערבי, שיעים מול סונים וכיו"ב
"אפשר בלי מדינה, לחיות טוב עם הערבים... היה די טוב שמושלים כאן ערבים, היה המצב הכי טוב" - שמישהו יגגל עבור כבוד הרב את הערך "פרעות צפת 1864"
"הם (הציונות) גרמו שערבים שונאים אותנו" - שמישהו יאיר את עיני הרב בנושא הסכם חודייביה ויתרגם ליידיש את הקריאה "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'יש מוחמד סופ יעוד".
ועוד כהנה והכנה. המסקנה היא בלתי נמנעת: גדול הדור המצוי הוא ישיש מופלג ששרוי בעולמות דימיוניים.
בפרק הקודם: גדול הדור הקודם, הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, מברך בשם ומלכות אל מול נוכל נוצרי המציג את עצמו כמלך טוגו.
… היתה התעוררות לאומית בקרב הערבים. אפילו הם נפגשו בענין עם הטלר. אבי עליו השלום נפצע בפרעות 1936.
