או עכ"פ קצת לאחריו לשאול פה מעט שאלות למדניות, וכיוון שאני לומד ב"ב עכשיו אשאל עליה:
המשנה בב"ב ב. קובעת שהשותפין שרצו לעשות מחיצה בונין את הכותל באמצע.
ולאחר מכן מפרטת: 'מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבינין, בונין - הכל כמנהג המדינה'
לאחר מכן מרחיבה על שיעורי הכתלים: 'בגויל זה נותן ג' טפחים וכן זה, בגזית שני טפחים ומחצה וכו''
אתמקד ב'הכל כמנהג המדינה' - ישנה מחלוקת האם גם עובי הכתלים תלוי במנהג המדינה או רק סוגם.
רוב הראשונים (רש"י, רא"ש, רמב"ן, רבנו יונה ועוד) אומרים ששיעורי המשנה מדוייקים, ומנהג המדינה משפיע רק ביחס לאיזה סוג כותל יבנו.
ישנו דיון מעניין בראשונים מה הפרמטר הקובע למנהג המדינה, ועל זה ארצה לדון:
הרא"ש (ב"ב, פרק א', סי' א) כותב כך: 'מקום שנהגו לבנות. פי' לבנות כותלי חצירות דומיא דקתני וכן בגינה מקום שנהגו לגדור. ואינו תלוי במנהג שאר בנייני העיר שאף אם נהגו לבנות בנייני הבתים בגזית אין צריך כל כך בנין חזק למחיצה החולקת ודי בכפיסים או בלבינים'
כלומר הרא"ש מבין שמה שיקבע את מנהג המדינה הוא מה ששותפים בונים בין שניהם.
ומה הסברא? פשוט - זה הכותל הרלוונטי.
לעומתו רמב"ן כותב כך: 'ופירוש מקום שנהגו של מנהג בני המדינה. שאם מנהגם לבנות כל אחד ואחד בשל עצמו גויל אף השותפי' כופין זה את זה לבנות גויל ואם שאר כותלי העיר שיש לכל אחד בשלו גזית השותפ' בוני' גזית וכל אחד ואחד נותן כפי השיעור הקצוב במשנתנו' - כלומר, הולכים לפי כותלי הבתים! מה שאנשים בונים לעצמם בביתם, וקשה מה הקשר?
ויש לי גם שאלה יותר חזקה - לפי זה לא תיתכן מציאות של מקום שנהגו לבנות בהוצא ודפנא; נתאר לעצמנו עיר עם 100 בתים, שהכתלים עשויים גזית, בעשרים מהבתים יש חצרות בהם בנו השכנים מחיצת הוצא ודפנא, לכאורה ע"פ הרמב"ן, שמתחשבים גם בכותלי הבתים, מנהג המדינה יהיה לבנות גזית - שיש 100 בנייני גזית ורק 20 של הוצא ודפנא! ולכאורה ע"פ זה לעולם לא יהיה מנהג לבנות בהוצא ודפנא - שהרי תמיד בתים לא יהיו מהוצא ודפנא, ותמיד יהיו יותר בתים מחצרות!
