אולי תשקלי שוב את האירוח? עוד יש זמן לחזלש

או שצבקשי מהאורחים להתחלק איתך בהכנות?

אבל עומס היה גם בלעדיהם, והם מאמת מכינים חלק מהדברים

זה היה או ללכת אליהם (ואז לארוז ומצעים ומאכלים שאני יכין וכו')

או שיבואו אלינו, אני העדפתי שיבואו אלינו כך שאני יהיה בבית שלי לפחות

העומס הוא עומס רגיל של ערב חג

במצב שלנו הכל מאתגר ב"ה

בהצלחה יקירה!

אולי להביא בחורים בתשלום שיעזרו עם הסוכה? תחפשי כל דרך שאת יכולה להיעזר עם מיקור חוץ.

שולחת חיבוק! בעל חולה זה סיוטטט.

אבל גם הכאב ראש של למצוא בחורים עכשיו...

בינתיים התקשרתי למישהי שתעזור בקיפול כביסה, גם זה משהו

שישב עם הילדים לשעה שעתיים עד שתספיקי קניות?

אני יודעת שהוא לא מסוגל, ולבקש ושהוא לא יכול להיענות זה רק יעורר אנטגוניזם שיחמיר את המצב

אני עובדת על עצמי קשה לא להתעצבן ולשמור על רוגע ושמחה

כי אין לי ברירה חחח

בתשלום לשעתיים?

זה גם פתרון

חברים/משפחה?

לא נעים, אבל מצד שני אם את חושבת שלא תספיקי, שווה שיהיה לא נעים בבקשה מאשר לא יהיו מוצרי קניות

אותו דבר עם הסוכה, אולי מישהו יכול לעזור לבנות?

תנסי להיעזר במה שאת יכולה

אני יודעת שקל לדבר וקשה לבצע

ולא תמיד הורדת ציפיות מספיקה.

בעלי עם שלל מחלות, פיזיות אמנם אבל לא ניכרות כלפי חוץ וגם מושפעות מדברים שהוא עושה כך שקשה לא לכעוס.

ויש דברים שאני אומרת לעצמי, כל הכבוד שעשית, את אלופה.

ואם הרצפה מלוכלכת, זה מה יש.

ואם הסלטים קנויים, זה בסדר גמור.

ואם הכיור עולה על גדותיו ולא נעים שהאורחים רואים, זה מה יש.

אגב אנחנו עושים הרבה חגים ושבתות לבד כי זה יותר מתאים לנו, בטוח יותר מלהתארח ולא פעם גם לארח זה כבד מדי.

מחליטים לארח כשיש כוחות והופ פתאום רגע לפני אני מוצאת את עצמי עושה הרבה יותר ממה שרציתי.

אגב כשאני מתכננת תוכניות, זה בטח לא הכי בריא נפשית אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שהכול אני אעשה.

ושיהיה לא מושלם.

אם בסוף לא אצטרך לעשות הכול לבד, זה יהיה בונוס.

(יש לזה חסרונות גדולים כמו הקושי לסמוך ולשחרר והסביבה לא תמיד אוהבת את זה אבל כרגע זו ההישרדות)

כל מה שאפשר לעשות במיקור חוץ, כדאי:

לקנות סלטים וחלות ועוגות (או גלידה, או עוגיות וכו' מה שיעשה שמח בקלות)

ולפעמים אפשר לקנות בסופר גם אוכל יותר מזה, למשל אצלי הילדים אוכלים בשמחה שניצלוני מאמא עוף וכשאין לי כוח, זה מה שיהיה על הפלטה. זה לא פחות כבוד שבת, אם זה אומר שאני אגיע שמחה יותר.

לעשות משלוח מהסופר (רמי לוי, שופרסל, ויקטורי או אפילו המכולת שלידך, כדאי לבדוק אם עושים משלוחים) אם אפשרי.

לקנות כלים חד פעמיים אם אין מדיח.

ולהוריד סטנדרטים...

את לא חייבת בארבעת המינים.

אז שחררי מהמשימה, זה שלו.

לגבי הסוכה, זה גם לא שלך בכלל, אבל זו האווירה של החג...

האם יכול להיות שהוא ימצא בסוף את הכוחות להעמיד אותה?

או שבאמת למצוא מתנדבים שיעזרו?

כ"כ מזדהה עם כל מה שכתבת, בעיקר הנקודה שאני בתכנון שאת הכל אני יעשה בסוף לבד

כי אין לדעת מה יהיה המצב

שיהיה מלא בריאות והצלחה - ובעיקר כמו שאמרת רוגע ושמחה, כי זה באמת העיקר!

אם אני מבינה נכון את המצב, מכיוון שאת בסיטואציה שוחקת ושואבת כוחות לאורך זמן, חשוב מאוד מאוד מאוד שתמצאי משהו שימלא אותך, שיהיה רק בשבילך.

לא עכשיו שנייה לפני חג אלא באופן כללי בשגרה

כמה שנדמה שאי אפשר, כי אין זמן או כסף או כוח, זה ממש ממש חשוב.

לא משנה אם זה חוג של תחביב או מפגש קבוע עם חברה, או התבודדות בזמן קבוע או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו.

בסוף אם הבית מתבסס עלייך, חיוני למלא את מאגר הכוחות שלך.

תמיד יש עוד אפשרויות, גם כשנראה שהכול סוגר עלייך.

(מקווה מאוד שאני כותבת סתם ואת לא מרגישה ככה, כותבת מתוך החוויות שלי)

מאד רוצה ליישם בעז"ה בחורף הקרוב

אפילו פגישה עם מטפלת כלשהי שיהיה לי איפה לפרוק (ולא רק פה..)

זה קשוח, כאילו מבחוץ זה מובן למה קצת קשה לי (ילדים קטנים, תינוק חמוד מאד ומאתגר מאד ב"ה)

אבל אף אחד לא יודע באמת כמה קשה לי

כאילו כאשת אברך מובן שהבעל יוצא הרבה

אבל הלוואי ושוב פעם הלוואי ואמן שהקושי שלי היה בגלל שהוא לומד (וכשזה קורה זה כ"כ הרבה יותר קל)

מאשר שהוא שרוע במיטה בחוסר כח

אז תקבעי מעכשיו לאחרי החגים.

ממש תקבעי, גם אם זה לעוד חודשיים, אחרת זה יתמסמס כי תמיד "יש משהו יותר דחוף/חשוב/אין כסף/אין זמן"

אני קובעת לי עוגנים מראש וזה נותן לי אוויר... משהו לצפות לו שהוא זמן רק שלי. נשמעת התמודדות לא קלה... את השראה!

לגן שעשועים או משהו כזה

תשחק איתם בחצר

ככה שעתיים שלןש

תשלחי אותם עם אוכל אפילו שיעסיק יותר זמן...

ויתן לך קצת אוויר לעשות את הדברים שאת רןצה וצריכה?

לק"י

רפואה שלמה! וברוגע ושמחה!!

הייתי כ"כ גאה בעצמי על היום, נעמדתי על הרגליים

הכנתי קינוחיםיצאתי לקניות

סידרתי את הבית

בעלי קם באיזשהו שלב וסיים לבנות סוכה יפיפיה

ואז 10 דקות אחרי שקיעה נזכרתי שאת הבדיקה השניה לא עשיתי

וזהו כל המגדל קלפים קרס עלי

זה לדחות את הטבילה ביומייםםםםםםםםםםםםםםם

ובסוכוווווווות

עכשיו הוא קרס שוב ואני צריכה להשכיב ילדים ולאפס בית

ונגמר לי הכח

של היום השביעי?

עשית אחת בבוקר?

בדיעבד בדיקה אחת יכולה להספיק

כמובן לשאול רב, אבל זה לא חד משמעי שאבוד

שזה אומר שחסר הפסק ויום ראשון עם 2 בדיקות

תשאלי רב

אאכ ולא הבנתי

בדיקה בבוקר בדיקה בערב לפני שקיעה ביום הראשון והשביעי לפחות

אם מפספסים את הבדיקה בערב ביום הראשון אז גם אין הפסק

אז מחר צריכה לעשות הפסק, ואז הטבילה תהיה בחמישי במקום בשלישי

ממה שאני יודעת זה לא עיקר הדין

עכשיו ראיתי שזה הפסיקה שלכם

תשאלי אולי בכל זאת ניתן להתיר לך לטבול בזמן. זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

זה לא שלא עשית בכלל

ובכל מקרה גם אם לפי הפסיקה שלכם ממש חייבים 2

הבדיקה היום ודאי יכולה להיחשב כהפסק

את הלא כבר יש לך

ואולי יהיה לך כן..

זה לא הכי מהודר שיש אבל לא מעכב טבילה מה שאני יודעת. מעיקר הדין

אבל באמת שקשה לי להאמין שבדיעבד לא יפסקו לך שאת יכולה להמשיך לספור.

הלוואי שאני לא טועה.. אבל זה ממש לא עיקר הדין שחייבים 2 בדיקות, אפילו לא ביום הראשון.

אמרת שעשית הפסק

ואז בבוקר בדיקה

ואז בערב שכחת

זה כבר לא הפסק מה ששכחת

רק אם ההפסק לא היה טוב זה נהיה הפסק

הפסק זה לא,

לכן צריך שהיום אני יעשה הפסק ומחר יהיה היום הראשון עם 2 בדיקות

כדי שיהיה לכתחילה צריך הפסק לפני שקיעה + ביום שלמחרת 2 בדיקות אחת בבוקר ואחת בערב

אם שכחתי בדיקה בערב אז אין לי את הרצף הזה

ולכל הדואגות שילחתי את בעלי לבדוק אם אפשר להקל

ובדיקה אחת יום למחרת זה מספיק

אנחנו הולכים לפי פסיקה מאוד מחמירה וככה נוהגים

מה ששכחת זה רק עוד בדיקה של ה7 ימים שהיא לא קריטית לטבילה

לפי מה שזכור לי 2 בדיקות בראשון ושביעי הם קריטיות

אבל שלחתי אותו לבדוק שוב

צריך אחת בראשון ואחת בשביעי.

אני תמיד עושה רק אותן

לכל הדעות מספיקה בדיקה אחת ביום הראשון ואחת ביום והשביעי כדי לצאת לידי חובה.

הקריטי זה הפסק

בדיקה אחת ביום הראשון

ובדיקה אחת ביום השביעי

ברור שלכתחילה עדיף 2 בכל יום

אבל זה לא הקריטי

ועד כמה שידוע לי במצבים ששכחו בדיקה לא קריטית, כל רב אמור להתיר לטבול

אז הרב אמר לעשות רק

הפסק

1 ביום הראשון

1 ביום השביעי

(מומלץ להוסיף עוד אחת באמצע כי אם שכחה לעשות את השביעי זה בעייתי מאוד לדחות ליום למחרת. אסור שיהיה יותר מ7 ימים ללא אף בדיקה)

ההפסק לא חייב להיות יום לפני השבעה נקיים. אז אם שוכחים להתחיל את השבעה נקיים אחרי שכבר עשינו הפסק, לא צריך לעשות שוב הפסק

אצלנו זה בטוח לא הפסיקה.

לפי הפסיקה שלנו אם עשית הפסק ובדיקה אחת ביום הראשון זה מספיק להתחיל שבעה נקיים.

ממליצה מאודדד לשאול רב

תשאלי רב לגבי הבדיקות כי לרוב הדעות שאני מכירה (ושאלתי גם את בעלי שלמד את הנושא) בדיקה אחת מספיקה בטח בדיעבד.

וגם אם לא, ממה שאני יודעת- זה לא פוסל את ההפסק. אז גם אם היום נפסל לך זה פשוט להתחיל לספור ממחר את היום הראשון.

בקיצור תשאלי רב ומקווה שיפתור לך את הבעיה🙂

גם אם היית מפספסת את כל הבדיקות ביום הראשון ההפסק עדיין בסדר ורק דוחה לך ביום אחד.

דבר שני מספיקה בדיקה אחת ביום הראשון, זה המינימום שאפשר ואפשרי גם לעשות רק הפסק, בדיקה ביום הראשון לבדיקה ביום השביעי. לא צריך שתיים.

רואה שכבר שאלתם, מקווה שאת כבר רגועה..

אז למה בעצם חסר הפסק?

הפסק עשית?

בדיקה אחת ביום הראשון?

לא מספיקה לפי הפסיקה שלנו

יש כאלה שמתירים גם במקרה של כאב או קושי נפשי מלכתחילה, אז בדיעבד יכןל להיןת שאפשר להקל גם אם זה לא הפסיקה שלכם בדכ

להסביר את כל הסיטואציה

ברגיל ברור שצריך 2

אבל יש מצבים שמתירים גם עם בדיקה אחת

אני בכל אופן, לא הייתי מוותרת בלי להסביר לרב את כל הסיטואציה ולנסות למצוא היתר כן לטבול עם בדיקה אחת

שיהיה רפואה שלימה ואת פשוט מלכה👑🫂

מעניין אותי בתור מי שלמדה הדרכת כלות, לא למדנו אף דעה כזו ..

יודעת שלכתחילה צריך בכל יום כמובן 2 בדיקות אבל בדיעבד מספיק הפסק ראשון ושביעי בדיקה אחת

וגם במצבים של - כתמים, כאבים קושי עם בדיקות וכו עושים את זה מלכתחילה

אז נשמע לי מוזר שבמקרה ש*שכחת* בדיקה אחת לא תחשב לך ..

אפילו במקרים של בכלל לא לעשות בדיקה לדוגמא ביום הראשון בגלל שכחה ראיתי מצבים שהתירו על ידי שאלת רב שהתיר בגלל קינוח שהאישה זכרה שהיה נראה נקי והרב החשיב כבדיקה.

בדיקה אחת?

כי זה מה שצריך בשביל להתחיל שבעה נקיים.

שאלתי על זה רב לא מזמן

תשאלי

דבר שני, נשמע שכן עשית בדיקה בבוקר?

אם כן, זה ממש אמור להיות בסדר. לכתחילה צריך 2 בדיקות אבל בדיעבד או במצבים מסויימים בדיקה אחת מספיקה. בכל מקרה, גם אם לא עשית את הבדיקה בבוקר, כדאי לשאול רב ולהסביר את כל הסיטואציה, כולל הכל. המחלה, חוסר התפקוד וכו' וכו'..

ממש לא נשמע לי חריג מידי

לק"י

אבל אני גרה בעיר עם מגוון שמות. וזה לא נשמע לי מאוד מוזר. לא נפוץ, אבל הצליל נשמע בסדר.

נשמע כמו שם שכשתגידו אותו אנשים ישאלו: מה? ותצטרכו לחזור.

בקריאה זה נראה כמו שם חיבה של ישעיה.

בהצלחה בכל בחירה

לישעיה ויכול להיות שם חיבה.

בכל אופן לי נשמע חמוד, ישעי, אבל גם חמוד כתור שם חיבה לישעיה

תראי, זה מוזר. זה לא אומר שזה לא טוב או לא יפה, ויש אנשים שעפים על השמות הייחודיים.

קיצור זה אישי.

נגיד השם ישי

קל להגהות אותו כמו "אישי" כמו איתי נגיד.

כשמנסים להגיד את האות הראשונה בלי א' בהתחלה זה מעט קשה.

אבל אצל ישי, ההמשך קליל

לעומת זאת ישעי

גם בסוף יש "עי" שזה לא סתם סיומת "אי" כי ע' יותר כבדה מא'

ואם מוותרים על הע' זה נשמע כמו: "אישי"

שזה שם יותר קליל להגייה אבל מאבד לגמרי מההקשר.

אני מכירה אחד כזה

לא מכירה אף אחד בשם הזה

אמנם מיוחד , אבל לדעתי מיוחד מידי, ולא הייתי רוצה שלילד שלי יהיה שם חריג, המון מזל טוב!!

אני מכירה כל כך הרבה שמות הרבה הרבה יותר מיוחדים מזה, הרבה יותר מוזרים מזה ...

ולי זה נשמע מהמם ואחלה !

ואני גם רוצה להגיד שלדעתי זה לא כזה משנה מה אחרים חושבי,ם והכי חשוב שאתם אוהבים!! וזהו

יש היום כל כך הרבה שמות אחרים ומיוחדים שכאילו זה מה זה לא משנה בעיניים האחרים חושבים אם אתם אוהבים..

לק"י

צריך לחשוב על הילד.

למרות שבאמת קשה לדעת אם הילד ישמח בשם או לא. מה גם שמה שמקובל במקום אחד, לא מקובל במקום אחר.

הוא צריך להיות הרבה יותר מוזר מזה את יודעת איזה שמות הזויים יש היום? אני לא חושבת שזה בגדר השם שיפריע לילד...

ואני גם יגיד שאני מכירה ילדים עם שמות הכי רגילים בעולם ששונאים את השם שלהם ממש..

ככה שזה לא משהו שאנחנו יכולים לדעת מראש ..

אז אני מסכימה לגבי לא לתת שם ממש הזוי שיגרום לילד שחברים יצחקו עליו נניח .

אבל אני לא חושבת שזה משהו שאנחנו יכולות לדעת מה הילד יחשוב על השם שלו...

ישעי לא נשמע לי כזה מוזר. יש הרבה יותר מוזרים...

אני כן מסכימה שלא לקרוא לילד בשם מוזר, אבל לא נראה לי שישעי ספציפית נופל לקטגוריה

וגם חושבת שצריך מאוד להפריד בין שם מוזר- כי הוא מילה מומצאת, כי הוא עם משמעות משונה או שלילית, כי הוא ארוך ומסורבל בפה

לבין סתם שם שפחות נפוץ אבל הוא יכול להיות שם הגיוני ונעים..

אישית מכירה ילד ישעי אבל מדברת על העיקרון גם.

כל שם התחיל מהמצאה בתכלס

גם בתנך..

אז כל עוד השם נשמע כמו שם

בעיני זה ממש לגיטימי לתת אותו..

ואז זה מעצבן

איך קוראים לך?

-ישעי

אה? ישי? איך אתה מאיית?

אני גם עושה את זה, כי רוצה לקרוא לאדם באמת בשמו. אבל זה עשוי להיות מעצבן. (י-ש-ע-י כמו לדוד ה' אורי וישעי, ככה לחצי מהאנשים הזרים ששואלים לשמו)

זה שם שצריך להסביר אותו, או לחזור עליו או לאיית.

בתור אחת שיש לה שם כזה, אין מעצבן מזה.

וישעי מודה שלא שמעתי

שמתאימים לילד שנולד בסוכות?

לא בנאליים ונפוצים, אבל גם לא מידי חריגים

הם בתכלס יחסית נפוצים.. אבל דוד יוסף הם שמות ממש יפים

טוביה נגיד זה עוד שם של משה

הסתובבתי בין הנשים וב"ה מלא ילדים ונשים בהריון

ורק אני עם בטן שנראית כמו חודש שישי אבל בתכלס מונעת, עם מחזור שהקדים מאוד פתאום...

אז בלי לרצות התחלתי לבכות והלכנו הביתה. חברה החמיאה לי על השמלה ולא עניתי לה כי הדמעות כמעט יצאו

ובחול המועד חברה נטולת טאקט שאלה מתי אני צריכה ללדת...

בקיצור חברות, אני צריכה לתלות שלט.

"לא בהריון, תודה שלא שאלת".

טוב שאני מצחיקה את עצמי.

חיבוק❤️

ולא צריך לתלות שלט. פשוט צריכה להיות מוסכמה חברתית שעד שהאשה לא אמרה כלום, את לא אומרת כלום בעצמך גם אם את בטוחה במאתיים אחוז שזה הריון

קרה גם לחברה שלי

ממש ריחמתי עליה

עלי מסתכלים לבטן ולא אומרים כלום

אני נראית חודש 5 כזה.. ולא, אני לא בהריון

אבל המבטים אומרים הכל

בסופר מישהו איחל לי לידה קלה ובן זכר צדיק

כנל... סתם שיריים מהעבר הרחוק

השתדלתי לקחת בקלות

למרות שבפנים עשה לי קווצ'

וואוו, זה כבר עליית מדרגה...

מבינה ממש את הקווצ'.

שיש אנשים שונים ורגישויות שונות.

נניח אני - כשאני נראית בהריון, גם אם אני לא בהריון, אני הרי מודעת למצב שלי ויודעת שאני ניראית בהריון ובטח כולם בסביבה חושדים, אז אני הרבה יותר שמחה אם באים ושואלים אותי ואז אני יכולה לשתף בדיוק בהשמנה שלי, ולצחוק ביחד על המראה ההריוני וכו. מאשר לדעת בוודאות שכולם חושדים ולא מעיזים לשאול...

אני קוראת פה שירשורים ורואה שיש פה נשים שמרגישות שונה ממני, אבל כן חשוב לי להניח את זה שלא תמיד זה נובע מחוסר טאקט...

היתה תקופה כשהייתי נערה שהייתי צריכה לשים מחוך לגב, זה משהו ממש מסורבל מהצוואר ועד מתחת לאגן. ואני זוכרת שכשהתחלתי לשים, היו חברות שלי שראו אותי עם זה ופשוט התעלמו וכאילו דיברו איתי רגיל. וזה ממש הציק לי.

זה הרי משהו שכל כך רואים אותו, אז למה לא פשוט לשאול אותי בטבעיות מה זה, ולתת לי אפשרות לשתף בצורה נעימה, במקום להתעלם ממשהו כל כך נוכח.

חפרתי קצת, אבל היה חשוב לי לציין את זה ולהגיד שלא תמיד מדובר בחוסר טאקט, אלא פשוט שכל אדם אוהב שמגיבים ומתייחסים אליו אחרת.

פשוט אצלי זה יושב על מניעה כי חייבים מסיבה רפואית

אז זה קצת יותר מורכב.

(ולא סותר את זה שאני מודה לה' על מה שיש לי.)

אם משהו חסר לי זה כואב

זה ממש לא סותר את זה שאני מודה להשם על מה שיש

אבל מאוד מאוד רוצה עוד מהטוב שנתן

ה❤️ אתך

בעז"ה שעוד השנה יהיו לך בשורות טובות🙏🏼

גם לך!

כואב ממש

כ"כ מבאס

לי ישבטן תמידית אז ממש מבינה אותך.

עוזר לי לצחוק על עצמי כל הזמן על העניין הזה ככה לגרש אנשים חסרי טאקט אבל באמת שמתבעסת איתך על החוויה

האמת שגם אני עצמי לפני שנים שאלתי פעם חברה את השאלה הזו... ממש הייתי בטוחה שהיא בהיריון... מאז למדתי טקט

(לפני כמה זמן נסעתי באוטובוס ועמדתי, ומישהי רצתה לקום לי. למזלי היא לא אמרה בפירוש למה היא רוצה לתת לי לשבת, אבל זה היה ברור... אבל לפחות לי זו לא נקודה כואבת...❤️ חוץ מזה שחבל לי שאני שמנה, כמובן)

מאחלת לך בשורות טובות בכל התחומים! ושתזכי לכבס גם את נשמתך, שתרגיש טהורה וטובה בשבילך!

ואמן!!

היה חג מרגש, אבל גם צובט.

פדיחות בקטע של הילודה... (כו----לם מגיעם לבית כנסת ועושים עדכוני גירסה 😑😑😑)

(החזקתי אחיין ומכרות באו לאחל לי בשמחה מזל טוב, חברים ששנתיים לא נפגשנו שאלו אותנו- נו, אז כמה ילדים הספקתם כבר להביא? והלאה)

בעיקרון עטיתי על עצמי לפני החג עור של פיל, אבל איכשהו זה הצליח לחדור וצבט לי בלב 😑😑

ועוד תקווה קטנה וטיפשית בלב

שאולי זה בכלל דימום השתרשות...

(מדמיינת כל פעם שיש איחור ומתרסקת.

בחודש שעבר היה מעל 40 יום. והפעם הקדים ב5 ימים ולא היה לי זמן לחשוב איחור... בקיצור, חלומות מתוקים. הריון כרגע לא בתכנון מכמה סיבות, אבל תמיד יש 1% שלקב"ה יש תכניות אחרות...)

סופסוף הגייה

היה לי חגים ממש קשוחים

וממש חיכיתי

אנחנו עושים שבוע שבוע בכביסה, חול המועד נפל עליי והשבוע עליו

מגניב שזה עובד לכם

לא חושבת שבגיל הזה כדאי להתעסק עם זה.

הילדה עם כמות מכובדת ביותר ומריחה בהתאם כך שאין ברירה

(רק אומר שזה לא בהיכרח קשור.

יש ריח של גיל ההתבגרות/לחץ/חרדה וכו)

אגב, שמעתי המלצות על דאב ירוק (נראה לי עם מלפפון) ספריי.

מי שאני מכירה שמשתמשת באופן משמעותי הריח פחת.

אז אולי בלי קשר זה יעזור.

כשהורדתי שיער רק הזעתי יותר והכל נזל והיה מגעיל

אולי יש לה יותר ריח כי היא פשוט יותר מתבגרת עכשיו. וזה לא דווקא בגלל השיער או משהו

שהבת שלי בת 9 עם זיעה בריח של חייל באוטובוס 🙃ועוד אין לה שיער... למה ריח קשור לשיער?

שמים דאודורנט סטיק אחרי מקלחת, לא מספיק?

היה לה ריח מגיל צעיר אבל השיער מחריף את הריח

אני כבר עכשיו בהלם מזה אז מה יהיה עם השיער😵‍💫 שיהיו בריאות.... לא מכירה את זה בכלל

מכירה נשים שמרגישות שזה גורם להם ליותר ריח כשיש שיער ומכירה נשים שמרגישות דווקא הפוך

לי הכל עשה ממש רע והוא טוב..

בלי קשר לשערות....

אז אולי רק לגזור?

זה בסדר, צריך לעשות לפי ההוראות.

אולי שווה לקנות לייזר ביתי, שאמור להחזיק לכמה שנים טובות ולתת תוצאות טובות יותר

סכין אבל רק במקלחת אחרי שהיא מסבנת את האזור... (כשיש עדיין סבון). אמור לעזור משמעותית

עם קצף גילוח?

כי זה עוזר לגילוח עדין ולא מורגש

אבל סבון לא כואב. מגלחת כבר שנים..

בכל מקרה היא לא רוצה לנסות שוב סכין אז מחפשת חלופה

שם מים

אני עושה סכין גילוח תוך כדי זרם מים

אולי לנסות להחליף סכין גילוח

מגן על העור ומשאיר אותו חלק.

וממליצה להשקיע בסכין גילוח איכותי ועם כמה להבים, יש כאלה גם עם פס אלוורה שבכלל כדאי.

ממליצה גם-

1. לשים דיאודורנט ממש אחרי המקלחת ולא בבוקר

2. להפחית מאכלים מתועשים

רק בכיוון השערה ולא נגד אז פחות יוצר עיקצוץ וחוסר נוחות

סכין טובה (ונוס למשל.. אין לי אחוזים 😝) וגם לחדש אותה בתדירות גבוהה

הרבה סבון או קרם

ולגלח מלמעלה למטה

על הצד כשהוא מאחורייך

חפשי בגוגל: מאקו התנוחות הטובות לנשים בהריון

@המקורית

@אלישבע999

הבעיה היא פחות התנוחה ויותר שאני נשארת מדבר סהרה לא משנה מה ברמת רוצה (ולא כמו בימים כתיקונם שהגוף מתעורר עם הרצון)

סליחה אפ היה לא מובן

זה כאילו בטמפ החדר, וזה מתחמם מהחום גוף ונמס.. ואז זה לא קר בגלל.

עכשיו הזמנתי בוולט שמן של מיי פלז'ר ראיתי עליו המלצות אונליין

אקווה שאכן יעזור

אבל חמאה שלא קרה נשמע רעיון מעולה

הרבה פחות קר מג'לים אחרים

אפשר לחמם אותו קצת

אצלנו עשה ועדיין עושה פלאים ממש.

לפעמים מביא אותי מ-0 ל-100.

יש ברשת אתרים דתיים שאפשר לקנות דרכם אביזרים בצורה דיסקרטית ונקייה. גם התמונות וההסברים שם מאוד מותאמים לדתיים.

בנוסף, שמן אתרי ורדים, עוזר מאוד להגברת החשק.

מספיק לטפטף כמה טיפות. ריח מושלם, גם אם לא יעזור בטח לא יזיק😉

כי לפעמים בתנוחה נכונה גם פחות יבש

ולא קרות בכלל! ממש חבל להימנע בגלל סיבה כזו.

ממליצה ממש על משחת סיכוך טבעית של ספירולינה.

נעימה, לא יקרה ולא קרה

יש רשימה של רופאים מומחים ומידע

אז צריך קודם רופא נשים אנושי ושיאמין בהרגשות שלי ויתן לי הפניה 😩

לפחות במכבי

לרופאה מומחית לאנדומטיריוזיס.

ממליצה לך לחפש את ד"ר מירי ארנברג. היא רגישה ונעימה מאוד, בכללית. נראה לי שהיא עובדת במרכז. אני הלכתי אליה בשדרות פעם אחת.

ומוסיפה: גם אני עם כאבים בעיקר בביוץ ובזכות רופאת הנשים שהלכתי אליה קישרתי את זה לאנדו. בהתחלה זה היה לי ממש מוזר כי כל השיח על זה הוא רק על כאבי ווסת.

אין ברירה אלא ללכת למיון וכמה שיותר מהר

זה סכנה לעין ולראיה ח"ו

מנסיון מר וכואב מאד

לדעתכן, נגיד 5?

בעלי לא מתפקד אם לא ישן בלילה וחייבת להעיר אותו אם יוצאת....

חלילה עין לא מתפקדת......

מקווה שכן הלכת להבדק

חיבוק גדול,החלמה מהירה

להתייעץ עם רופא

אבל לדעתי ממש צריך לנסוע

עיניים זה מיקום רגיש

ואפילו מחללים עליה שבת.

יש נזקים בעין שהטיפול מהיר אפשר להציל.

הייתי הולכת..

רפואה שלמה!

שקיבלתי מכה בעין מידית של משקפיים.

באותו זמן היה כאב ורגישות בעין, ואחר כך זה עבר.

בתקופה שאחר כך היו מידי פעם כאבים, עד שנהיה כאב ממש חזק, ברמה שכמעט לא יכולתי לפתוח את העיניים.

הלכתי לרופא עיניים שנתן לי טיפות אנטיביוטיות.

אחרי חודשיים זה חזר שוב, שוב קיבלתי טיפות.

במשך כמה שנים עדיין העין היתה רגישה ליובש.

והיום עוד כמה התקפים כאלה.

הייתי משתמשת הטיפות לסיכוך העין, ובמצב יותר חמור גם במשחה.

ב"ה זה עבר, מקווה שלא יחזור שוב.

לא יודעת אם מה שיש לך דומה לזה.

אבל נשמע שצריך טיפול. לא יודעת עד כמה קריטי ואם אפשר לחכות כמה שעות.

היה לי מאד כואב וגם מטושטש. נסעתי לטרם, אמרו שזה שריטה, ועשו לי שטיפה ונתנו לי משחה לשים למשך כמה זמן. לא הייתי צריכה להגיע למיון. הטיפול מאד חשוב.. תלכי..

בסוף נסעתי בלילה וברוך השם רק שריטה בקרנית, אמרו שיעבור תוך כמה ימים ולשים טיפות בינתיים...

תודה לכולכן איזה מדהימות אחת אחת

🩷🩷🩷

אלופה שהלכת! ושריטה בקרנית זה ממש לא רק, חובה לטפל כי יכול להזדהם.

לק"י

אני לא נתקלתי בכדור כזה שהוא לא דוחה.

לדעתי למנוע שכחה

ברזל- פריפול ושילבתי גם עוד סוג של בית טבע עם ספיגה טובה יותר

ויטמין בי 12 בנוזל

ויטמין די בטיפות

אבקה של אלטמן- בעיקר בשביל חומצה פולית

מאמינה שהוא פחות יעיל מהרגיל אבל אני לקחתי אותו כי לא הייתי מסוגלת לבלוע את הרגיל

שנועד לעזור למבוחלות

אם מעניין אותך אחפש קישור

לא נראה לי שזה מה שיעזור.

כי יש לו ריח, ההגיוני שיעשה גם בחילות.