קשה לי אלוקיםםםאנונימית בהו"ל

פעם זה היה החג שהכי אהבתי

איזה עומס

שנינו גמורים מעייפות

למרות ש"מתארחים" אצל חמתי שצריך להביא אליה הכל כולל הכל

אוכל, מצעים, מגבות, סירים, קינוחים, הכללללל

בבית שניקיון זה ממנו והלאה

נסיעה ארוכה לדרום

אין לנו סוכה

אין קהילה

מבטיחה שמנסה למצוא את הטוב

אנחנו אסורים

מהבוקר לא הכי מתקשרים כמו שצריך

הילדים מאבדים את זה

ובחלום שלי אנחנו גרים בבית עם חצר או מרפסת גדולה

בסוכה משלנו תולים את כל הקישוטים היפים שהילדים הביאו והכינו

אוכלים אוכל טעים שבישלתי

לובשים בגדים יפים

ישנים במיטה שלנו

בבית הנקי שלנו שאנחנו אוהבים

עם קהילה חמה

תפילות ובית כנסת

תפילת ילדים

שיעורים לילדים

חברים לילדים

חברות בשבילי

חברים לבעלי

נחתתתתתתת

ואז פוקחת עיניים

הכל בחלום.......

חג שמחחחחחח

עצוב לקרוא. אבל את נשמעת חזקה...ממתקית

יפה שבכל זאת אתם נוסעים לדרום לחמותך עם כל האוכל ומצעים וכו...אני לא הייתי שורדת, הגיוני אם זה מה שאת מרגישה.

ואיפה אתם גרים?

נשמע שאתם גרים בגבעה מבודדת, מאמינה שלא...

למה אתם מרגישים מחסור קהילתי וחברתי?

מדוע לא עוברים למקום אחר?

ממש קשוח.... הלוואי שתהנו ותשמחו ביחד!יעל מהדרום

לק"י

והלוואי ותוכלו לבנות סוכה (ולארח את חמותך אצליכם...אם זה משהו אפשרי).

אהבתי את החלום!אמאשוני

כשיש חלום להיאחז בו אפשר בצעדים קטנים להתקדם לקראת הגשמתו.

בע"ה עוד תזכו לחגוג כך בעתיד!!

תאמיני וזה יקרה יום אחד.

וכל הכבוד, איזה כיבוד הורים, שאתם נוסעים ומארחים אותה בבית שלה, זה קשה כפליים!!

אלוםים שאתם, שה' יברך אתכם ותזכו לכפל כפליים של נחת מילדכם בבוא העת.

וואו.. איזה כיבוד הורים!!! זכות ענקית!!אוהבת את השבת

וחיבוק... נשמע מאתגר ממש ממש...

קשוח ממשניק חדש2

אבל בעצם למה את צריכה חצר או מרפסת?

אנחנו כשגרנו בבית בלי מרפסת היינו עושים כל שנה בחניה של הבניין סוכה.

נדחפת רגע כדי לענות (אני לא האנונימית)המקורית

למה לא לחלום בגדול בעצם..?

אנחנו בונים סוכה ברחבה למטה ובהחלט חולמים על מעבר לבית עם חצר כי זה יותר נוח בסוכות ובכלל גם🙃

אפשר להסתפק במעט אבל אפשר גם להרשות לעצמנו לחלום על הכל

ברור שאם היד אינה משגת אז לא ניתן ללכת על זה אבל לחלום תמיד מותר

בוודאי לחלום. !!!ניק חדש2

היה נשמע מדבריה שאם אין חצר או מרפסת אז אין אפשרות לסוכה.

על סמך זה היתה השאלה שלי.

חד משמעית חצר זה החלום הגדול שלי.

השאלה היתה נטו בגלל המשפט שאין סוכה כי אין חצר או מרפסת.

אין חניה בבניין אנונימית בהו"ל

וואו. קשה ממשניק חדש2

האמת שלא הייתי נוסעת בכלל אם ככה זה מראה ומרגיש

במיוחד אחרי שהוספת על הבת החולה אשכרה מהאוכל.

אם יש אפשרות שימצא סוכה לאכול בה (של בית כנסת או משהו) זה עדיף בעיני.

היו זמנים שבעלי היה עושה את זה כשעוד לא היתה לנו סוכה.

מהבוקר הבת שלי מקיאה ומשלשלת...אנונימית בהו"ל

והרופאה אמרה שזה כנראה מחוסר היגיינה ואוכל מקולקל...

כמה שניסיתי לשמור עליהם ולהביא מהבית בכל זאת אכלו שם משהו

ועצוב לי שלמרות שניסינו לעשות כיבוד הורים זה קרה

אבאאאא

האמת שאם זה עד כדי כך הייתי יושבתהמקורית

לדבר עם בעלי ושוקלת אןלי להפסיק לנסוע עם לינה

מילא להביא הכל.. אבל להישאר אחרכ עם ילדים חולים? לא נראה לי שזה חלק מהמצווה האמת..

קשוח ממש השם יעזור

רפואה שלמה לקטנה♥️

אני אגיד לך מה הענייןאנונימית בהו"ל

שהיא בכלל לא מבינה על מה המהומה

מבחינתה היא ניקתה

ניקיתי את השירותים במהלך החג כמה פעמים עם אקונומיקה וזרקנו את הזבל, כמובן צריך לטאטא כמה פעמים ומבחינתה זה מוזר ולא מבינה מה הקטע בכלל

הסקוצים שלה של שטיפת כלים נראים מזעזע כאילו זה כבר שנה אצלה

מתביישת להגיד שהבאתי מהבית סקוצים אבל כן

והיא לא מבינה מה העניין

אפילו ברמה שסגרנו את המיטות שישנו בהם והוצאנו את המצעים מהמיטות כדי שיהיה יותר קל לכאורה והיא אמרה שזה סתם חבל כי בעוד שבועיים אחותה באה לבקר ויכלה לישון על זה

אבל היא לא צריכה להביןהמקורית

תגידי לבעלך שידבר איתה ויגיד לה שהבית שלה במצב שלא מאפשר לכם להגיע וכבד לכם

אם זו כנות יתרה מבחינתך אתם יכולים לדחות כל פעם הגעה עם לינה ולהגיע באמצע שבוע לכמה שעות לבקר וזהו/ להזמין אליכם

זה לא מעליב?אנונימית בהו"ל

להגיד לה ישירות שהבית שלה לא במצב לארח?

להגיע מהבית שלנו עד אליה לכמה שעות באמצע שבוע זה לא רלוונטי, נסיעה מאוד ארוכה

זה דברים שבעלך צריך לחשוב עליהםהמקורית

האמת. נורא תלוי בקשר שלהם ובפתיחות ביניהם..

כמה פעמים בשנה אתם עושים את זה?

האמת זוכרת כשאנחנו היינו נוסעים לסבא וסבתאאמאשוני

היינו נוסעים 4 שעות באוטובוסים עם מלא ציוד, חצי יום

וסבתא שלי אשה מאוד נקייה

ותמיד אמא שלי הייתה מעבירה לפנינו ואחרינו שטיפה של כל השיש והכיורים, גם במקלחת

בחדרים, לאוורר את כל השמיכות צמר

ועדיין זוכרת ריח של דחוס.

היינו מביאים איתנו את כל הקניות ממלאים לה את הבית.

זוכרת את זה כחלק מכיבוד הורים ורצון להקל עליה,

וגם בית של מבוגרים זה בית שכמעט אין בו תזוזה אז הכל מאובק וגם כביסה נקיה יש לה ריח לא טוב בגלל שזה סגור הרבה זמן.

לא יודעת אם יש מה לעשות עם זה חוץ מלשים את הדפים המיוחדים האלו לארונות וזה הגיוני שזה משהו שקורה אצל מבוגרים

והאמת שבכלל לא נפלתי מעניין הסקוצים

נשמע לי ממש הגיוני להחליף כשאתם מגיעים.

בקיצור יכול להיות שיש בו גם פער בהרגלים

אבל נראה לי הגיוני שיש גם פער גדול בין בית של אנשים מבוגרים לעומת בית עם ילדים קטנים שכל הזמן שוטפים אותו.

זה מאוד תלוי כמה מבוגרים גםהמקורית

ובהרגלים בכללי

אני בורחת לפעמים לאמא שלי כדי להנות מהריח של הנקיון אצלה.. לא צריך לעבור לפני על כלום. תמיד מצעים ושמיכות מכובסים ומאווררים עם ריח של כביסה, שירותים מצוחצחים, כיורים נקיים.. הכל. השם ישמור אותה, לפעמים בא לי שתבוא גם.לפה יום אחד😅

הסקת הרבה דברים לא נכוניםאנונימית בהו"ל

היא לא כזאת מבוגרת

בבית בהחלט יש תזוזה

היא עובדת ויוצאת וחוזרת

הולכת לקניות

היא פשוט לא מנקה

מבחינתה זה נקי וזה לא

מרימים את האסלה (מזל שאני לא גבר) והכל פשוט מסריח

זה לא עניין של מבוגרים או לא

זה פשוט מודעות ואכפתיות

ולא נפלת מעניין הסקוצים?

לאכול בצלחות וסירים ששטפו אותם עם סקוץ מגעיל זה דוחה ומלא חיידקים

לא, לא נפלתיאמאשוני

מכירה בתים שיש בתחתית של הכוסות שאריות משקה שהתייבשו.

לא אומרת שחייבים להתארח שם, אבל לא נפלתי משום דבר שתיארת.

סיפרתי מחוויה שלי כילדה,

זה לא משנה בת כמה חמותך.

נשמע לי הגיוני לנקות לפני ואחרי כולל להחליף סקוטצ'ים, זה מה שאמרתי, פחות משנה מה הסיבה שמביאה לזה.

אפשר לאכול בחד"פ

ומבחינת סירים- חיידקים מתים בבישול.

זה לא נעים וממש לא עושה חשק, אבל זה לא מה שגורם למחלות.

איכסאנונימית בהו"ל

ממש דוחה

ולא, זה לא נורמלי שצריך לנקות לפני ואחרי

אני עושה את זה כי אין ברירה אבל לא מכירה אפילו חברה אחת או גיסה שעושה את זה

בחדר אי אפשר לאכול כי היא לא מסכימה

וברור שחוסר היגיינה יכולה לגרום לזה

בכל מקרה למדנו מזה להבא בעזרת ה

בעיני זה ממש נורמליאמאשוני

בלי קשר למצב הבית שקיבלתם.

יכול להיות שקיבלתם בית מבריק ובשביל ההרגשה הטובה בא לך לעבור על זה בכל מקרה.

אחותי מנקה גם את המקרר

גיסתי מביאה את כל הבית

אחותי כשהם נוסעים לחמותה לשבת, בעלה נוסע בחמישי לחצי יום לנקות את כל הבית מא' ועד ת'

(וכמו שאני מכירה את אחותי אפילו על הניקיון שלו שנעשה ערב קודם היא עוברת)

אגב גיסתי נגיד לו אוהבת שפורסים לה מצעים, היא צריכה ממש להרגיש בידיים שהרגע יצא מהארון, האמת מבינה אותה. היום אמא שלי כבר לא פורסת מצעים. מי שבא מוציא מהארון ובד"כ נקי אצל אמא שלי, וכשבאים לשבת עוד יותר הכל ממש מבריק.

פעם אמא שלי לא הספיקה לנקות את השירותים וביקשה ממני לנקות, היא הודיעה לי שהיא כבר שמה חומר וצריך לשפשף ולשטוף, את חושבת שלא שמתי חומר מחדש למרות שהיא כבר שמה? ברור ששמתי שוב..

זה שאת לא מכירה לא אומר שזה לא קיים.

יכול להיות שזה שונה לנקות בית סביר או נקי, שהניקיון לפני זה רק להרגשה, או לנקות ממש מאפס בית מאוד מלוכלך.

בכל מקרה תעשו מה שטוב לכם, לא חייבים לנסוע לשבת אם לא נעים לך.

אבל ברור שיש הבדל בין לנקות על נקיאנונימית בהו"ל

או לנקות בית שעובר מפה לשם ניקיון לבין לנקות בית מלוכלך נקודה

במיוחד שאין לי כמה ימים לנקות ובשעה שעתיים זה לא מספיק

על מה יש לדבר חחחח

טוב כנראה זה ההבדלאמאשוני

המצבים שאני מכירה שמנקים ממש מאפס זה כשזה ברור שזה חלק מהתוכנית והמארח לא מנסה לנקות.

כמו שיש הבדל בין לקבוע שאת עושה קניות ומבשלת בבית של מישהו

מאשר לקבוע שאת רק מבשלת ואז מגלה כל רגע שחסר משהו וצריך לצאת למלא השלמות.

אם זה לא ניקיון יסודי שתוכנן מראש,

אז ניקיון שנורמלי בעיני זה שעה-שעתיים נגיד:

להזיז מיטות

להעביר וויש על החדר

לפתוח מיטות

להציע את המיטות

לפעמים להעביר מגבון אם יש אבק

להעביר שטיף בשירותים

לעזור להכין את המטבח לשבת כולל לשטוף כלים, לפנות לארון, לפנות ולנקות את השיש, לשלוח את הילדים לפנות זבל, לסגור היטב לנקות מכסים של תבלינים

לעשות שטיפה אחרונה למטבח לפני שבת

להעמיד מיחם ופלטה

לפתוח שולחן בסלון

לערוך שולחן

להכין סלטים.

להכין שעוני שבת

כזה הכנות.. אבל גם הבעל והילדים הגדולים עוזרים אז מספיקים.

מכירה גם לנקות ספות עם מגבונים

לשאוב שטיח בסלון ולהחליף את הציפה של הכריות נוי בסלון.

חלק מהדברים זה לעזור להכין את הבית לשבת להקל על המארח, חלק זה בשביל הנוחות של המתארח.

הילדים קטנים וכל מה שכתבת ייקח לי שעותאנונימית בהו"ל

במיוחד שגם הארונות מבפנים מלוכלכים והכל דביק

בכל מקרה הסקנו מסקנות בעזרת ה

חג שמח!!

כל מה שכתבת בשעה?? סופרוומן..חחנקודה טובה

לאאמאשוניאחרונה

א. כתבתי שעה-שעתיים.

ב. כל המשפחה מתגייסת לעזרה, לא לבד.

ג. סלטים אם לא מספיקים לפני הדלקת נרות עושים אחרי (רק מתבלים ומסדרים בקערות).

ד. הדגש היה שזה הגיוני לטרוח מאוד לפני ואחרי האירוח. לגבי הפרטים כל אחד לפי הסיטואציה שלו.

מה זה הסטנדרטים האלה?שוקולד פרה.

חטפתי חום🤯🤯

חח על מי?אמאשוני

על אחותי?

אני לא כזאת גרועה סתם עושה מה שנעים לי מתוך הרגל.

וגיסתי גם סבבה לדעתי.

אחותי משוגעת חח מגיעים עם הרים של סירים, סלטים וקינוחים, הכל תופס מלא מקום.

משתלטים על המקרר מוציאים הכל, מנקים ומסדרים מה שהם רוצים.

נגיד מיונז פתוח זורקים ישר ושמים את שלהם הסגור.

ובאמת שאמא שלי נקייה ואין לה שום מיונז עם ריח פחות ממצויין במקרר.

אבל סתם נגיד יש סיר עם שאריות אוכל עם נייר כסף ולא עם המכסה המקורי זה לא עובר אותם.

פעם הייתי אצל אמא שלי אחרי שהם התארחו אצלה שבת, מסכנה יום ראשון לא מצאה כלום בבית. לא הבינה איפה הם שמו את הביצים, את החלב. וואי צחקתי, מסכנה

באמת יש מצב אחותי מהבולה

יש לה מזל אבל שהיא תקתקנית היא משקיעה אף אחד לא מתקרב לקרסוליים שלה.

תכלס לא מתנגדת שתבוא אלי להתארח תנקה לי את הבית 😆

וואו יפה על העין הטובהכורסא ירוקה.

האמת שבעיניי זה קצת מעליב.

גם אצל ההורים שלי פה ושם יש איזה משהו פג תוקף במקרר, או ירק שעבר זמנו והרקיב. לא רק אצלם גם אצלנו. הלוואי שהיה לי מספיק זמן פנוי כדי שזה לא יקרה... אבל רואים זורקים לפח וסיימנו. זה לא אומר שהכל מזוהם ודוחה.. והיה ממש ממש מעליב אותי אם הילד שלי היה מגיע לשבת ומתחיל לנקות את המקרר כי הוא נגעל. איזה מבאס.

לא דמיינתי בחיים לעשות דבר כזה אצל ההורים שלי גם שיש דברים שם שפחות לטעמי בסדר ונקיון, חלק זה דברים שאפשר לנשום עמוק ולזכור שמחר אני בבית וחלק אני לא משתמשת או מוצאת פתרון עוקף..

לא יודעת לא חושבת שמישהואמאשוני

לוקח את זה ככה

זה ברור שהיא קצת מסובבת אבל למי אכפת שתעשה מה שהיא רוצה, זאת הגישה

ובכללי היא מהממת ברמות שקשה להסביר אז אולי זה גם תלוי באופי של אנשים כי רק חושבת על להיעלב ממנה ולא מסתדר לי עם הבנאדם שיעלבו ממנו בכלל.

אגב אם אני רואה משהו לא תקין במקרר של ההורים שלי ברור זורקת

גם כשגרתי בבית מן הסתם כולם לוקחים חלק בלפנות דברים מהמקרר אז אם לא שמו לב אז אני מפנה ממש לא בקטע של ביקורת

כמו שלא אחזיר קרטון חלב ריק למקרר ככה אני לא אתעלם ממשהו לא טוב שנתקלתי בו במקרר.

זה אפילו קצת מצחיק נגיד הבן שלי רוצה תפוח והוא לא משהו לדעתי

אז מה אני אחזיר שהבא בתור יתבאס?

נגיד אני מכינה סלט ורוצה להשתמש במלפפון חמוץ. אני בודקת אם יש חבילה פתוחה, אם היא במצב טוב משתמשת, אם במצב פחות טוב לדעתי אז זורקת ופותחת קופסה חדשה. אני בטוחה שאמא שלי 100% עם זה ולא צריך לשאול אותה אם לזרוק או לשמור.

אל תשכחי שהילדים (והגיסים בהקשר הזה) הם חלק מהבית כמו שלוקחים חלק בבישול גם לוקחים חלק בסדר וניקיון וארגון מחדש וכל מה שצריך.

נגיד אחותי אם לא בא לה בטוב בעין הצבע של המפה אין לה בעיה גם את זה להחליף. בטוחה שהיא יכולה להתמודד עם מפה שהיא פחות מחבבת למשך שבת אחת. זה לא בקטע כזה. זה מן פתיחות כזאת.

אולי אם זה אורחים שהם לא משפחה זה באמת היה לא שייך.

יש לי משפחה ממש מוזרה?

כנראה זה תלוי יחסיםקל"ת

אצלנו הגישה קצת אחרת.

אצלנו מקובל שהסמכות להחליט על דברים הם על בעלי הבית. אני ואחים/ אחיות שלי בחיים לא נעשה אצל ההורים שלנו כרצוננו בלי לשאול אותם על דברים שקשורים לבית שלהם- לזרוק/ להחליף דברים. לרוב תמיד נשאל אותם כדי לקבל את רשותם. ( בעיקר את אמא😅) כן ניקח יוזמה בלי לשאול על עזרה שגרתית- לטאטא, לשטוף כלים, לערוך ולפנות שולחן.

ברור שאם משהו לא טוב אז לזרוקכורסא ירוקה.

גם אני זורקת אם משהו לא טוב אצלם או מנקה אם השירותים מלוכלכים, אבל בקטע נקודתי ולא באופן שיטתי. כלומר אני באה להיות בבית כמו שהוא וכמו שכתבת שותפה לארגון ולנקיון כחלק מלהיות בבית של ההורים, אבל אני לא באה בגישה של בואו אני עכשיו אנקה לכם כי אתם לא עושים את זה טוב.

לא חושבת שהמשפחה שלך מוזרה בכלל, אם כבר זורמים וקרובים ואז באמת דברים מתקבלים אחרת. זכיתם!

לא תמיד זה כזה ברור 😅אפרסקה

חמי הוא דור שני לשואה והוא ממש "חם" על אוכל. כמו שסיפרתי בהודעה אחרת פה, היינו אצלם בחג- רק מחיפוש קליל במקרר לתת משהו לילדים מצאתי גבינה צהובה פגת תוקף באוגוסט, גבינה צהובה בתוקף אבל עם עובש, וקופסת בייבי מוצרלה פגת תוקף במאי (!).

אבל לא זרקתי כלום כי אם חמי יראה שאני זורקת אוכל טוב (למי אכפת מהתוקף?) הוא יחטוף חום.

ולכן גם אין מקום במקרר, מה שגורם לחמותי הרבה פעמים להשאיר אוכל מבושל בחוץ (דוגמאות רק מהחג הזה- מרק עוף שחומם על הפלטה, תירס מבושל קלחים, תפוא מבושל וביצים מבושלות) ואז למחרת היא מחממת את מה שנשאר בחוץ ומגישה שנית....

אוקיי זה מקרה קיצוני וייחודיכורסא ירוקה.

לא משהו כזה נפוץ בימינו. אולי בעבר כן.

אבל כמות הכותבות כאן שנראה להן לגיטימי להגיע לבית אחר ולהתחיל לנקות אותו ברמה קצת חודרנית בעיניי ממש הפתיעה אותי, ולא חושבת שכולן בסיטואציה שאת מתארת

מודה שגם אני הופתעתיהשקט הזה

מה את מציעה לעשות?אנונימית בהו"ל

זה לא בית שאפשר להתארח בו אחרת

בעיקרוןכורסא ירוקה.

אם אי אפשר להתארח שם ברמת ניקיון שמספקת אותך אז אפשר לבוא פעם בכמה זמן לאחהצ וללכת. לא לישון שם.. אפשר לאכול לפני, או לאכול שם דברים קלים בלבד/קנויים, להביא אסלונית כזו של שירותים ציבוריים (כיסוי אסלה חדפ) ולהשתדל ללכת ממש לפני שמגיעים באיזו מסעדה/תחנת רכבת/קניון באזור וגם כשיוצאים.

העניין הוא שגרים מאוד רחוקאנונימית בהו"ל

אז זה לא מתאפשר באמצע השבוע

להזמין אלייך זאת אופציה?פאף

כן, מזמינים הרבה אבל היאאנונימית בהו"ל

מאוד רוצה שיגיעו אליה ויטעמו מהאוכל שלה

וחוץ מזה שעם השנים מאמינה שיהיה לה יותר קשה להגיע אלינו

אולי שתבוא עם מאכל אחד שלה?פאף

אולי לקנות לה במתנה מדיח כתודה על כל האירוחים שהיא מארחת אתכם?

אין מקום למדיח אצלה ושוב, זה גםאנונימית בהו"ל

לא רק הכלים. באופן כללי הבית פשוט מלוכלך...

כנראה שמה שכתבת זה הפיתרון, להגיע באמצע שבוע באמצש לכמה שעות.

כל כמה זמן אתם נוסעים?

ממש משתנה לפי תקופות...פאף

אבל היא מגיעה אלינו לפחות בחצי מהפעמים...

בשנה האחרונה אני חושבת שהיינו שם שבת פעמיים😅

הם מגיעים אלינו לשבת בערך אחת לחודשיים -שלושה, אבל בקיץ נגיד נסענו אליהם פעמיים באמצע שבוע ועוד שבת היו אצלנו, גם בחגים באו אלינו פעם אחת-אז אחרי תקופה כזאת יש יותר הפסקה... חנוכה נסע לשם באמצע שבוע, ונראה מה יהיה הלאה...

אנחנו משתדלים להפגש לפחות אחת לחודשיים.

ואני גם אגיד שחמותי גם גרה רחוקפאף

סביב השעתיים וחצי נסיעה,

וזה דורש השקעה אבל אנחנו נוסעים לשם באמצע שבוע לא רק בחופשים.... יוצאים מוקדם מהעבודה, חוזרים מאוחר ונוסעים.

אני לא אוהבת להיות שם שבתות מסיבות אחרות

זה באמת מאתגרכורסא ירוקה.

אבל בגלל שבישראל יש כל חודש חודשיים ימי חופש בגלל חג או משהו אחר אפשר לעשות מזה יום כיף שלם.

היינו בזיטואציה הזאת גרנו ממש רחוק מההורים ולא התאים לישון שם אז זה מה שעשינו...

היינו קמים מוקדם, יוצאים לאטרקציה או מקום כיפי במרחק שעה נסיעה. מבלים שם אוכלים ארוחת בוקר, ממשיכים. ככה עצירות מדי פעם, חוויות נחמדות, דואגים להגיע סביב צהריים, נשארים שם שעתיים שלוש, דואגים שמי שנוהג ינוח קצת, ואז חוזרים עם הילדים ישנים.

זה לא הכי כיף, כן? אבל בעיניי עדיף.

אפשר לנסוע בחוהמ סוכות, בחנוכה, בפורים שושן אם יש חופש או בחוהמ פסח, יום הזיכרון/עצמאות, תחילת החופש הגדול וסוף החופש הגדול.

ביקור פעם בחודשיים זה בעיניי ממש יפה..

אמאל'ה, טוב זה מוגזם ממשאורוש3

להשאיר בחוץ בלי קרור לחמם ולאכול שוב? קיבות מברזל....

לגבי פג תוקף באמת יש לאנשים דעות שונות בעניין. אני מעיפה.

בחדפ אי אפשר לאכול*אנונימית בהו"ל

למה?אמאשוני

מה אכפת לה במה אתם אוכלים?

היא נעלבת מזה. אומרת שיש לה כלים ואין צורך בחדפאנונימית בהו"ל

טוב נשמע שיש פה משהו אחראמאשוני

חוץ מרק לנקות.

אם זה רק שקשה לנקות, אז אפשר לנקות, זה לא הביג אישיו

אבל אם ממילא יש מתיחות ורגישיות נוספות אז זה כבר יותר מורכב.

זה כבר מערב רצון ולא רק יכולת.

מה שלום הבת שלך?

האמת שמה שנשמע לי מהסיפורעל הנס

זה או שהחמות באמת לא מבינה מה לא בסדר,או שנוצרה פה מעבר לזה גם דינמיקה לא בריאה או לא נכונה שגררה העלבויות.

וכנראה שיש כאן הסטוריה של גם וגם.

שוב לא כי מישהו חסר טאקט אלא כי כנראה השתמשו כאן בהרבה טאקט...

ולא מתוך כוונות לפגוע אבל סביר להניח שהחמות כבר נפגעה מדברים קודמים גם אם הפותחת ממש השתדלה לא לפגוע.

וחבל לשני הצדדים.

היא לא מבינה מה לא בסדראנונימית בהו"ל

מאוד נעלבת מכל דבר

מה שכתבת בסוף לא נכון...

היחסים סך הכל טובים אבל מאוד חשוב שתהיה מודעות ואין לה את זה

מבחינתה הכל מושלם

היא מאוד פולניה באופי וגם אני פולניה אז מרשה לעצמי להגיד את זה חחחח

אני מתערבת באמצע שרשורנעמי28

כי נזכרתי שחוויתי משהו דומה אצל חמותי.

גיליתי שהם לא שוטפים בשבת את הכלים עם סבון, רק עם מים ופשוט מניחים ליבוש ומשתמשים למחרת.

צלחות של דג, בשר הכל, מגעיל, וגם באמצע השבוע הסקוץ' מאוד ישן והסבון בקושי בשימוש.

מאז כל פעם שאני באה אני זאת ששוטפת את הכלים, כל אחד עוזר במשהו, אז אני בחרתי בזה.

ומחליפה גם סקוץ' על הדרך.

זה לא מעליב אותם, וזה לא נראה חריג.

ולפעמים שוטפת לעצמי נקודתית מזלג בלי ששמים לב

רק שימי לב, לגבי המצעים,קנמון

שכמו שהיא רצתה לשמור את המצעים המשומשים שלכם לאחותה,

כך יש מצב שמשאירה לכם מצעים מהקודמים שאחריה.

ממני, שגילתה אחרי כמה שנות אירוח אצל חמותי, שאנחנו ישנים על מצעים ששבוע לפני ישנו עליהם גיסי וגיסתי.

מסתבר שיש מנטליות כזו. של שימוש חוזר במצעים, לאורחים שונים.

אצל סבתא שלי זה היה ככה ולגמרי זה מנטליעל הנס

אמא שלי הייתה נגעלת מזה נורא.

אבל מעולם לא הביאה מצעים משלה להחליף וסבתא שלי היא אישה מאד נקייה,אבל מתרבות אחרת לגמריי וסוג ההקפדה על הנקיון והפרטים שלו היה שונה לגמרי.

אז אני חוויתי את זה בבית לא כזה נקיקנמון

ועם עוד המון דברים שדחו אותי זוועה

ועם חוסר נקיון בהרבה מאוד פרמטרים

והאמת שחוץ מלהגעיל אותי הזה גם לא נעים לי ומרגיש כאילו לא צנוע לישון על מצעים של זוג אחר.

חוויתי את זה במשפחה של בעליעל הנס

לגמרי מבינה,

אצל הסבא וסבתא שלי זה לא היה מצעים של זוג או מיטות זוגיות,סתם מלא מיטות קצת קשה להסביר את זה.

ומי שבא מהתפיסה הזו לא מבין את הצד השני שנגעל.

אל המשפחה של בעלי החוסר נקיון זעק מכל פינה בבית,בתור כלה לפני החתונה מה שעשיתי היה לנקות שיש וכיורים באקנומיקה,ושרותים הלכתי לשכנים🤦‍♀️.

שנים אחר כך חמי ראה אותי מנקה נטלה והיה בהלם....

אוי ווי.. גם אני זה בבית הורי בעליקנמון

אני לא מסוגלת לנקות שם

בעלי מנקה בשבילי

ועם זאת

רוב הזמן מתאפקת לשירותים או מוצאת דרכים יצירתיות

אוכלת בחד''פ

מביאה לעצמי מצעים, מגבת, בקבוק לשתות ממנו,

מכבסת ה-כ-ל כשחוזרים הביתה, גם תיקים..

אני נתפסת בעיניהם כמוזרה

כי חמותי מחזיקה מעצמה סופר נקיה.

באמת על פניו נראה נקי שם ומסודר אבל זה על פני השטח.

בפועל יש שם דברים שלא נוקו כמעט בחיים או שנוקו בצורה מלוכלכת. הרבה דביק.

פעם (כשהתקלחתי שם בחוסר ברירה, זוהרת לא לגעת האריחים ובוילון), חמי תפס אותי יוצאת המקלחת עם כפכפים והיה בשוק

אצלם למשל מתנגבים כולם באותה המגבת (אחרי המקלחת)

אז להתקלח עם כפכפים?! מאיפה האינסטנסטיות הזו?! הוא ממש התפלא עלי.

התחלתי לגמגם לו שזו שריטה משפחתית מהצד שלי (תכלס מגיעה ממשפחה סופר היגיינית. מסתבר שגם אחותי מתקלחת עם כפכפים כשהיא מחוץ לבית).

זה בעוד מישורים- הם לא מיידעים אם מגיעים אחיינים נוספים לשבת שחולים במחלה מידבקת. ולא משנה מבחינתם ההדבקה..

זה מן ''יאללה...'' כזה על מלא דברים.

אני רק לא מצליחה להבין איך ניקית שם. מה אמרת להם? או שעשית את זה כשהם לא ראו?

אני מתקלחת עם כפכפים גם בבית😅המקורית

וואי ממש מבינה אותך..

מי שרגישה לזה - זה לא פשוט

..

האמת שגם אניקנמון

עם השנים, כנראה כאנטי תזה לחוסר הגיינה שבעלי הביא מהבית, האינסטנסטיות שלי החמירה.

כיום מתקלחת עם כפכפים גם בבית שלי, במקלחת שהיא רק שלי..

והלואי הייתי יכולה שלא יכנסו לבית עם נעליים והרצפה תהיה נקיה מחוץ. אבל יש גבול לכמה הסביבה שלי מוכנה לספוג

הכי מצחיק זהעל הנס

כשהתחתנו הוא הסביר לי כמה הוא אינסטניסט ואז יום אחרי מצאתי את הנעליים שלו על השיש במטבח🤮

ממש הייתי צריכה להסביר לו דברים בסיסיים ממש...

חח הייתי מתעלפת(:קנמון

חחחח מלחיץץץאנונימית בהו"ל

תראי לי אין סנטרדנט גבוה של נקיוןעל הנס

בכלל לא,

לא אתפלא אם לחלק מהכלות שלי יהיו השגות על כך....

ויותר מיזה אמא שלי ממש עבדה קשה כל הזמן על מנת שהכל יהיה כל הזמן נקי.ויש לה גם הרבה ביקורת עליי בעניין הזה ובאמת אצלה יש בית מרקחת אבל

היא שילמה על כך מחיר כבד מאד בבריאות ואני החלטתי שאני לא אמכור את עצמי בעד נקיון את הבריאות שלי והסבלנות שלי כלפי הילדים יותר חשובים,אז יש לזה מחירים.

אבל יש לי מודעות לזה לפחות.

הלואי הבית שלי היה נקי ומסודר איך אני חולמת.קנמון

רחוק מזה.

אבל יש דברים שקשורים להגיינה שלא מצריכים מאמץ וקשורים לסטנדרטים.

כמו למשל - החלפת מגבת ידיים כל יום,

לא לעלות עם נעליים על המצעים, גם לא לעלות עם נעליים על הספות,

שטיפת ידיים כשנכנסים הביתה מבחוץ, שטיפת ידיים עם סבון אחרי שירותים, כשמסיימים גליל- שמים בפח..

כל הדברים הקטנים האלה שדורשים מודעות או דקה פה דקה שם

ושומרים על רמה מסוימת של נקיון.

אצל ההורים שלי היינו מנקים אבק מהעלים של העציצים, מנקים חלונות בכל החדרים בכל שבוע, לא הולכים לישון אם יש כלים בכיור, ועוד.. הבנת את הרעיון..

מנגד, אצל ההורים של בעלי למשל, לא מנקים חלונות אפילו לפסח, אין שום בעיה לעלות עם נעליים גם על הכרית שישנים עליה, ארונות מטבח דביקים כי למה צריך לנקות חיצונית?

אז אנחנו מגיעים משני קצוות.

מבינה שבעיני בעלי הרבה נחשב ל''מיותר'' מה שבעיני זה בסיסי (כמו לטאטא אחרי כל ארוחה ולנקות את השולחן אחרי כל ארוחה ולא רק בסוף יום) ובסוף יש לי אנרגיות מוגבלות על מה להתעקש, מה להנחיל בבית, ועד כמה יש לי כח להיות 'על זה' לבד (אצלי בבית אבא שלי היה מאוד על עניין הניקיון. הרבה מההרגלים שלי הונחלו ממנו. זה לא שאמא שלי דאגה לתחום לבד)

מצד שני, אני מרגישה שאני משלמת מחיר רגשי על התסכול המטורף שלי מהמצב בבית.

והרבה פעמים גומר אותי שבבית שלי עצמי אני לא שמחה מאיך שנראה ונקי.

אז מה שאני יכולה-מנסה למצוא פתרונות (נניח נכנסתי מדיח כדי שהכלים יצאו נקיים) והילדים מתחילים להיות בגילאים שיכולים להיות שותפים..

והרבה גם בולעת

והרבה מעלימה עין (עד שעולה לי(;)

והבית הוא לא באמת הצחצוח שהייתי רוצה.

אבל בזכות ההקפדה על הפרטים הקטנים שאפשר להחזיק, אז מגבת הידיים נקיה ולא ספוגה ומסריחה, המצעים נקיים, הספות.. וכו וכו

וזה עוגנים קטנים של דברים בסיסיים מבחינתי

כאילו כתבת אותינעמי_

במיוחד התסכול

אני ממש לא איסטניסטיתאמאשוני

ומתקלחת מחוץ לבית רק עם כפכפים, ולא נכנסת לבריכה, ושוטפת את הכלים שלי תמיד עם סקוצ' מהבית (מבחינתי זה לגמרי חלק מהסט שמביאים) ושותה מהבקבוק שלי וכו'

ולא בגלל שהבית שאני מתארחת בו לא נקי (גם אצלנו יש מלא אבק ודברים שאם מזיזים מגלים שממש לא נקי, אבל יש גם בתים נקיים מאוד שאני מתארחת אצלם ואותו דבר)

ועדיין יש את הנוחות שלי.

ושירותים זה תמיד רגיש. במיוחד בסמיכות להריון ולידה שיש יחסים קרובים יותר עם השירותים.

אני חושבת שיש הבדל גדול בין לסגל לעצמי הרגלים שנוחים לי לבין להשליך את זה על הבית המארח.

כלומר זה לא אמור להפריע לאף אחד אם אני מנקה את השירותים כשאני מגיעה לפני שמשתמשת או מתקלחת עם כפכפים.

זה כמו שמישהו ילך לישון עם אטמי אוזניים, אז זה אומר שהמארחים מרעישים מדי?

בכללי אני חושבת שעדיף בחשיבה פחות לבוא ממקום של לתת ציונים לאחרים,

אלא לבוא בגישה של להתאים את עצמי לנוחות שלי בלי קשר להרגלים שלהם ולמה שנוח להם.

האמת לא מבינה מה אכפת לחמיך שאת מתקלחת עם כפכפים או שותה מבקבוק אישי,

ולא מבינה מה אכפת לך שהם רואים שאת מנקה.

כאילו מה זה אומר עלייך? עליהם? כלום.

ואם בא לך בטוב אקונומיקה עם ריח לימון ולא ריח של גל אורנים, זה אומר משהו?

לי באמת הייתב שריטה פעם עם הריח של הסבון כלים ששטפתי בבית כלים שכבר שטפתי בחוץ רק בגלל הריח של הסבון 😄

לא בגלל נקיות, בגלל שבא לי וזה הריח שאני רגילה וזה לא על חשבון אף אחד אז למה שלמישהו יהיה אכפת???

זה שאת מנקה אצלם לא אומר בהכרח שהן אנשים לא נקיים

וזה שאת מתקלחת עם כפכפים לא אומר בהכרח שאת מוזרה או אינסטיניסטית.

כאילו לא חייבים על כל התנהגות לשים טייטל.

לדעתי החיים יותר יפים ככה כשיש יותר מרחב בין איפה שנגמר מה שאני חושבת על הצד השני, לבין מה שאני בוחרת לעשות עם החיים שלי...

זה כמו שמישהי לא תשב צהריים עם גבר מהעבודה.

זה אומר שהוא אדם לא נחמד? מטרידן?

מה זה אומר עליו? כלום ושום דבר.

ככה טוב לה, זה לא קשור למשהו שהוא עושה/ לא עושה.

לא כותבת ספציפית עלייך, סתם הצחיק אותי הדוגמאות. כותבת בכללי ממש לא דווקא אלייך.

אני כן חושבת שצריך לנהוג בטקט בבית מארחיםדיאן ד.

אני מכירה מלא שמביאות איתן אקונומיקה לבית החמות ומנקות קצת את השירותים כי מגעיל אותן.

אני חושבת שזה בסדר כל עוד זה בצנעה ובשקט, בלי לדבר מידי הרבה, בלי להפגין שאני יותר נקייה מכם

כי הביקורת הזאת לא נעימה.

וגם אם למישהו נדמה שזה לא ביקורת בסוף זה מתקבל כביקורת.

מסכימה לגמרי!אמאשוני

כתבת יפה, זה בדיוק מה שהתכוונתי

שזה לא חריג לנקות לפני

רק פשוט לדעת שזה שלי ולא שלה, ובלי ביקורת בכלל.

אני חושבת כשהלב נקי באמת אז גם בצד השני זה לא ייתפס כחוצפה.

חמותי באופן כללי בכלל לא תשים לב ולא כזה אכפת לה מה עושים.

נגיד הייתה תקופה ארוכה שקבוע אני ישנתי עם חלק מהילדים בחדר אחד, ובעלי בחדר אחר (כמה שנים טובות)

ויום אחד פתאום היא שמה לב לזה והייתה ממש מופתעת, אז אמרנו לה ששנים זה ככה והיא אמרה שאף פעם לא שמה לב.. זה היה קורע, היא באמת לא שמה לב לדברים כאלה.

למה מביאות אקונומיקה? אין לחמה בבית?ממתקית

לוקחים את האקונומיקה מבית המארחת בפשטות

מנקים וזהו

להביא מהבית באמת מביך

לחמתי איןןןןאנונימית בהו"ל

גם לנו איןןןןן... מנקים בחומר לשירותיםיעל מהדרום

וסליחה אם יצאתי צינית בתגובהיעל מהדרום

לק"י

פשוט מבחינתי זה לא מוצר חובה בבית...

די קטעים. אני לא יכולה בלי אקונומיקה.ממתקית

אין לי שום חומר ניקוי אחר, רק אקונומיקה הכל מנקה איתה.

לא אפרט, אני מהמגזימות.

מציעה לך לאמץ גם ג'ל אורנים😉המקורית

האמת שג'ל אורנים יש ליממתקית

אבל זה לשטיפה אצלי.מנקים עם זה את האסלה? זה מחטא?

הכל טוב, לפחות יש לך חומר אחר אנונימית בהו"ל

בנקודה היא שאין לה חומרי ניקוי

זה לא במילון שלה

חייבת להכניס כאןאפונה
עבר עריכה על ידי אפונה בתאריך י"ט בתשרי תשפ"ז 9:31

שאצלנו זה הפוך.

כשחמותי באה אלינו (לצערי זה קורה לעתים רחוקות) היא ישר עולה על כפפות שהביאה מהבית ועושה לי פסח.

פעם אחת היא באה אלי עם הבקבוק אקונומיקה ואומרת לי: "את יודעת למה היא לא מנקה לך טוב? כי היא פגת תוקף, תראי..."

לא נשמה, היא לא מנקה כי לא משתמשים בה לעתים קרובות😅

בפעמים האחרונות שהיתה פה קודם כל קפצה למכולת להצטיייד במלאי חומרי ניקוי כלבבה.

בכל אופן

אכתוב פה צד נוסף

יש אנשים שלא כל כך מסתדרים עם הנקיון של הבית. מכל מיני סיבות. והם מסתדרים איכשהו במשך החיים וגם הילדים שותפים אבל עם הזמן הם מזדקנים והילדים עוזבים את הבית וזה הולך ונעשה בלתי אפשרי.

כתבו כאן על לנקות כדי שיהיה לי נעים להתארח, או להקל על המארח את הטרחה הכרוכה באירוח, אבל כשאני מגיעה להורים המזדקנים שלי אני יכולה לדעת מראש שהבית יהיה לא מתוחזק וכל עזרה נצרכת ביותר - מקרר, מטבח, שירותים, יו ניים איט. צריך מהכל וכל הזמן בשביל להגיע לסטנדרט היגיינה בסיסי ביותר בשבילם, כדי שהם יוכלו לחיות שם כמה שיותר בטוב, וגם אם אשקיע את כל האנרגיות שלי זה לעולם לא יגיע למצב שבאמת נקי ונעים להיות שם.

את צודקת אבל היא גם לא מנקה וגםאנונימית בהו"ל

נעלבת שמנקים

אז זה ממש בעייתי

לגבי זהמתיכון ועד מעון

אצלנו הילדים באים לנקות אצל ההורים שלי, זה פתרון מעולה לכל הצדדים.

גם הבית נקי כמו שאמא שלי אוהבת, גם הם פוגשים נכד באופן קבוע פעם בשבוע, וגם הנכדים מקבלים תשלום- נמוך יותר ממה שמנקה מקבלת אבל בהחלט יפה

מסכימה עם זההמקורית

זה מאוד (!) תלוי באנשים ובדינמיקהקנמון

חמותי אישה מאוד מתערבת ואומרת ומנתחת. וכל דבר שלא לפי מה שהיא חושבת ומכירה ישר גורר ספקולציות על "מה זה אומר".

דוג'- תחילת הריון ראשון, לא יכולה לאכול כלום, משלשלת את חיי.. אנחנו שם בשבת, אני שמה אוכל בצלחת ומנקרת מזה בשביל הנראות וההרגשה שאני אוכלת.

ואז היא גוחנת אלי ומעירה: "לא שאני מסתכלת לך בצלחת, אבל אני רואה שאת לא אוכלת. למה? לא טעים לך? את לא אוהבת את האוכל שלי?"

אז מסתבר שאת כן מסתכלת לי בצלחת ואת מאוד חסרת טקט בהערה הזו, ובכלל- אפשר לפרש אי אכילה של בנאדם בכמה דרכים אבל היא ישר לקחה את זה למקום שהאוכל שלה לא טעים (ונניח באמת לא טעים לי, מה את רוצה שאענה לך?!)

ובכללי היא מאוד בגישה של כל דבר מה זה אומר עליה או מה זה אומר על אחרים. זה מתיש ומורכב ומביא להרבה תסבוכות (וגם להרבה צורך להסתיר).

יכול להיות שלא היה לי כ''כ מורכב אם הייתי יכולה בפשטות להביא את הצורך שלי (נניח למצעים לא משומשים), בלי שזה יתקבל בביקורת ובהשלכות שלה על מה זה אומר עלי (וכנראה כהגנה כלפי עצמה, גם בהשלכות שלה על מה שהיא חושבת שזה אומר עליה, בעיני..)

זו פולניות כזו אולי

והרבה מניפולטיביות.

כאילו צריך למצוא בכל סיטואציה "אשם".

לדוג'? שנים שלא היו שם מזגנים והיה חם... וואי כמה היה חם.. ברמת חוסר יכולת לישון.

אז בשיא הקיץ הלוהט ביקשנו לישון אצל שכנים ובאיזשהו שלב פשוט הצענו לקנות מזגן לאחד החדרים על חשבוננו. (אין שם בעיה כלכלית. להיפך).

בינתיים הם קנו, וראו כי טוב וקנו לעוד חדרים.. חמותי עצמה התחילה לישון עם מזגן ומבסוטה על העניין..

ועדיין, כשאנחנו מגיעים, אני מקבלת קבוע את ההערה- "את חם לך יותר מהרגיל,נכון? את ישר מזיעה.."

לקח לי זמן להפנים את הסגנון כי אני מגיעה מגישה פתוחה, מדברת והרבה יותר זורמת. אבל נכוותי מספיק כדי להיזהר ולהסתיר ולעמעם כל דבר.

כי שונות, מבחינתם= בעיה שצריך למצוא את האשם (ושזה לא יהיה הם)

נכון אני מתכוונת משני הצדדיםאמאשוני

אנשים תתנו ספייס, לא כל התנהגות היא נגדכם גם כשזה בבית שלכם..

משני הצדדים המארח והמתארח לדעתי עדיף פחות שיפוטיות ויותר לתת מרחב לשני לבחור איך שנוח לו, שיהיה לו לבריאות.

הזכרת לי כשפעם התארחתי בשבת המארחת שאלה אם לא אהבתי את האוכל, עניתי שהיה טעים. אז היא אומרת אז למה אכלת הרבה לחם? יש הרבה אוכל.

ואני כזה מה?? חלה של שבת תני להנות, כנראה שאצלי יחס החלה לעומת האוכל המבושל יותר גדול, לא רואה בזה בעיה זה לא מעיד אם אהבתי את האוכל. להיפך אני אוהבת לנגב הרבה רוטב..

לגבי מצעים אני שמה את שלי על המצעים של המארחים אבל יודעת עקרונית ששלהם נקי. ככה במוצש ישר יש להם את שלהם על המיטות.

פעם כשהבאנו את הבית שלנו לשכנים היא אמרה לי מראש שהם יביאו את המצעים שלהם, אמרתי לה שאני שמה מצעים נקיים בכל המיטות ואם הם רוצים שישימו את שלהם.

הרגשתי לא הגייני להביא להם מיטות "ערומות" ממצעים

אין לי מושג מה הם עשו קיבלתי את הבית עם המצעים שלי.

וזה מזכיר לי סיפור עוד יותר מצחיק שהבאנו לבית מלון את שני המזרונים הקטנים של הילדים שלנו וכולם הסתלבטו עלינו ממש.

זה היה לי נוח ברמות.

מזרון אחד שמתי צמוד למיטה שלי אחרת הקטן היה ישן איתי במיטה.

והמזרון השני גם שימש אותנו כי לשני ילדים הייתה מיטה זוגית וככה היה יותר נוח.

בקיצור, שיקפצו. זה שזה בית מלון לא אומר לא להביא מה שנוח לי מהבית ויקל עלי..

אמא שלי גם מצחיקה תמיד יש לה בתיק כוס חדפ של שתיה חמה עם התיון שהיא אוהבת. זה מצחיק אבל גאוני תכלס.

וואעליה על האאוטינג חח

גאוני התיון! חחקנמון

אני קצת מסתייגת בדברייךקל"ת

בתור מארחת לי היה מאד צורם ולא נעים לראות את האורחים שלי מנקים את הבית שלי (עוברים על הניקיון שלי), גם אם אני בטוחה שזה שלהם ואני נקייה

דווקא לי היה מאוד נח האמת..המקורית

ברור שאני לא מגיעה להכל ונחמד שנותנים יד.

אבלקל"ת

הדוגמאות שהיא נתנה זה לא בדיוק "נותנים יד". זה יותר לעבור על נקי או להשתמש בחומרים וציוד אחר בגלל רגישות אישית. לדוגמא אם הייתי רואה את הכלה שלי בבית שלי לוקחת כלים נקיים מהמייבש ומנקה אותם מחדש בסבון או סקוצ אחר שהיא הביאה מהבית אני חושבת שזה ממש חסר טקט ( מילא שתעשה את זה בשושו). לעומת זאת אין כמובן בעיה אם היא תתחיל לשטוף כלים בכיור כי זה באמת נקרא להושיט יד ולתת עזרה במלאכות השגרתיות של הבית.

נכון זה חסר טקאטהמקורית

אבל ככה היא מרגישה יותר בנח ואני בתור המבוגרת האחראית רוצה ויש לי אינטרס שהיא תרגיש בנח ותרצה לבוא ויהיה לה נעים אז אני יכולה להניח את האגו שלי בצד ולהעלים עין

לא עניין של אגוקל"ת

סתם עניין של תימהון על ההתנהגות המוזרה, לצורך העניין גם אם זה לא הבית שלי ואראה מישהיא עושה את זה בבית של המארח אז זה יגרום לי להרמת גבה ומובכות. לדעתי ממש מצופה לשחרר ברמת היסודיות הזו כשאתה מחוץ לבית. קצת יותר קלילות וגמישות

אני לא בן אדם הכי נקימתיכון ועד מעון

ברור לי שיש בתים עם סטנדרטים גבוהים בהרבה.

לדוגמא לא מחליפים פה מגבת ידיים כל יום כפי שנכתב שחובה.

אם יגיעו אורחים וישנו אצלנו (לדוגמא ההורים שלי) אין לי בעיה אח''כ לישון במצעים שלהם, הם מבוגרים ומתקלחים מידי יום, לא מגעיל אותי, כנ''ל חמותי, ואנשים אחרים במשפחה.

אבל אם תגיע אליי כלה צעירה ותתחיל לנקות לי את הבית אני מניחה שאפגע, הדדיות וכבוד צריך להיות לשני הכיוונים

לך אין בעיה. אני נגעלת למשלהמקורית

כל אחת ומה שאצלה

ואם כבר קלילות וזרימה - אז מותר גם למארח להבליג בתור המבוגר האחראי בסיפור לדעתי

אני לא אתן לאורחים מצעים משומשיםמתיכון ועד מעון

כי יש לי טקט, ושיגיעו אורחים ברור שאנקה את השירותים לפני שיגיעו עם חומר ניקוי שירותים ואחליף מגבת.

אבל יכול להיות שלא הכל יהיה לטעמה, אולי השטיפה לא נקייה מספיק אולי משהו אחר, אני אשמח שתצליח לכבד...

ברור בטאקטאמאשוני

אני חושבת שאם זה לא מגיע ממקום של שיפוטיות אלא של הרגל זה מתקבל הרבה יותר בטבעיות

וכן לשטוף כמה כלים מסתובבים ואז להשתמש בהם זה פתרון מעולה לדוגמה איך לעשות את זה בטאקט.

רק שאם היא התכוונה לעשות משהו בשושו וכן שמו לב לא צריך לעשות מזה עניין.

ברור שאם עושים ממשהו טקס זה מעצבן.

גם כשאני מארחת והחריף שלי לא מספיק חריף שונאת שעושים מזה דרמה.

תביאו את הסחוג שלכם הכל טוב. זה עוזר לי כמארחת שלא צריכה לרדת לפרטים כאלה אבל בטאקט.

אצלנו במשפחה כנראה ממש פתוחים כי שלחו את הילדים שלי לבקש סחוג "אמיתי" מהשכנים 😆

אפילו מזה לא מתרגשת. אם יש, אז למה לא, בכיף. זה לא שהצהירו שהאוכל שלי מגעיל או הבית מגעיל,

אלא שהם מעדיפים משהו שונה ממה שאני רגילה והכל בסדר.

אצל חמותי למשל לא מפנים את הפח עד שהוא מלא עד גדותיו גם כשהוא מסריח ממש וזה דוחה ברמות, בעיני לנסות להכיל את זה ובגלל זה לסבול פוגע בסוף בקשר כי פחות באים לשבתות.

ריח חריף של סירחון מהמטבח לא ממש עושה חשק לאכול ובעיני זה פספוס גדול.

אז למשל אם אני מחליפה טיטול לתינוק, שמה בפח, ואז כאילו נזכרת שזה מסריח ושולחת ילד לזרוק על הדרך כבר את כל הזבל כלומר אם כבר יוצאים בשביל לפנות טיטול מפנים הכל.

חמותי נגיד הייתה מעירה על זה שאני ישים לב לא לפנות את הזבל אם הוא לא מלא, כל פעם ניסיתי רעיון קצת אחר,

למשל לפנות למסדרון צדדי בזמן ארוחת הבוקר לפחות, אבל אז חיפשו את הפח והחזירו למקומו. כל פעם ניסיתי שיטות אחרות

היום אנחנו כמעט ולא נוסעים אלא יותר מארחים

אבל זה למשל משהו שמאוד קשה לי להכיל. במיוחד במצב הורמונלי שהרגישות לריח גבוהה.

עכשיו אני לא אומרת שהם מזניחים או משהו

פשוט להם יש הרגל לפנות זבל לפי כמות, לי יש הרגל לפנות לפי כמה זמן עבר מהזבל הראשון שנזרק. (למשל זבל מיום האתמול הוא ישן מבחינתי)

וזהו לא צריך לעשות דרמה

ואני מאוד מאוד מקווה שכמארחת אצליח לעשות את ההפרדה הזאת ולאפשר נוחות למתארחים לפי השגעונות שלהם.

אני חושבת שהפגיעות גם של חמה וגם של כלה יושבת על המקום של הביקורת.

אם הקשר חם וטוב אז הפער מתקבל יותר בסלחנות משני הצדדים

וכשהקשר ממילא מורכב אז יותר קשה להכיל את הפער הזה.

נגיד בקשר בין אחיות שמתארחות אחת אצל השניה אני פחות רואה את המתח הזה גם כשהן מאוד שונות מהבחינה הזאת של הרגלי סדר וניקיון.

סתם לגבי הטיטול- אצלנו מקפידים לעטוף בשקיתטארקו

לפני שזורקים לפח

כי זה באמת מסריח..

אבל אז לא היה לי תירוץאמאשוני

למה שלחתי את הילד לזרוק את כל מה שהיה בפח לפני הטיטול 😄

אז יצא שבגלל שאנחנו זרקנו טיטול, אנחנו לכלכלנו ולכן אנחנו מפנים את הזבל, ניסיתי שיהיה פחות בולט שאני רוצה לפנות את כל הזבל בלי קשר לטיטול.

וואי הפחח הזהה חחהמקורית

גם אצל חמתי ככה

אבל הוא לא מסריח ייאמר לזכותה, הוא פשוט עולה על גדותיו עד ש.. ואז כשרוצים לפנות שולחן ולזרוק דברים - צריך להנדס את המקום ולדחוס ובעע

טוב כנראה זה תלוי מנטליותקל"ת

אני חושבת שהאורח צריך להכיל שגעונות של המארח ולא להיפך..

ושוב, שימי לב בדוגמאות שאת מביאה אני מפרידה בין לנקות משהוא כשאכן יש צורך או לנקות משהוא ללא צורך ממשי בגלל סתם רגישות אישית

עם אותה מגבת????אנונימית בהו"ל

מתנגבים כולם עם אותה מגבת?ממתקית

די זה מוזר ממש.

הכי חוסר היגיינה שיש.

כן, כן.. מחפשים מה המגבת הכי פחותקנמון

רטובה ומתנגבים בה. אין מגבת אישית.

הקטע עם המגבתשלומית.

שחמותי סופר נקיה והגיינית, הבית באמת בית מלון, הרבה יותר נקי משלי, ועדיין בכל מקלחת תלויות 2 מגבות גוף לשימוש הציבור שבד"כ הן די רטובות...

אני בד"כ פשוט לוקחת לעצמי מגבת נקיה מהארון של המכובסות ואח"כ משאירה במקלחת

גם אצלי אין מגבות אישיותעל הנס

ולא מפריע לי.

חלק מהילדים כן מפריע להם ואז הם פשוט מייעדים לנצמם מגבת מסוימת ומיידעים בזה את כולם

אצל הילדים הקטנים אני באמת משתמשת לפעמיםיעל מהדרום

לק"י

באותה מגבת.

אבל לגדולים ולעצמי הייתי נגעלת...

אבל למה שלא יהיה לכל אחד הצבע שלו?ממתקית

מבחינת מקום..? אין איפה לתלות את כל המגבות?

לנו יש יחידת הוריםעל הנס

אז כל אחד את המגבת שלו.

אבל במקלחת של הילדים אין לי שליטה על ילדים שמתקלחים לבד ובא להם דווקא מגבת x למרות שמישהו השתמש בה לפניהם🤷‍♀️.

המתבגרים יודעים לשמור על המגבות שלהם אבל מגיל12 ומטה לא.

רק לגבי המגבתבאתי מפעם

יש הבדל שמים וארץ בין אחים לבין גיסים...

בחיים אני לא את גב במגבת שאח של בעלי התנדב... בעע... צמרמורות..

אבל לילדים שלי אני חופשי מעבירה מגבות אם היא התייבשה ועדיין ברת שימוש אז בכיף אנגב עוד ילד.. מניחה שלא מצפים ממך להשתמש במגבת המשומשת שתלוי במתלה 😵‍💫

דווקא יש מצב שזה מה שמצופה (:שלומית.

אבל סתם זה קטע שמראה על הבדלים בהרגלים, כי חוץ מזה כל הבית של חמותי מבריק!! ממש בלי פירור

ממש מזדהה, הולכת לשכנים לשירותיםאנונימית בהו"ל

מנסה לדמיין את הסיטואציה 🤔באתי מפעם

-דפיקות בדלת

-כן?

- היי, אני הכלה של השכנה מלמעלה, יש לי פיפי דחוף, אפשר להכנס?

- מה?

- פשוט שם לא נקי... מניחה שפה יותר סביר...

- טוב...

🤣🤣🤣

חחחח לגמרייהמקורית

לא הבנתי איך עושים את זה באמת..

חחח באמת מענייןממתקית

🤣🤣🤣 זה לא בדיוק ככה זה דובר לפניעל הנס

חמי הוא אדם בודד שגר לבד,אז שהתחתנו הוא גר עם אח של בעלי,הדבר האחרון שהם חשבו עליו זה הנקיון של השרותים ולמזלי השכנה הבינה את זה מיד,וזה היה הצעה שלה🤣

רק שחמי לא הבין מה אני צריכה אצל השכנים כמה פעמים ביום.

וועליה... שני גברים שמתחזקים ביתבאתי מפעם

זה באמת קשוח

אישה מיוחדת השכנה הזו, ממשהמקורית

איזה חמודהאורוש3

איזה דוחהאנונימית בהו"ל

אנחנו מביאים מצעים מהבית ומחליפים למצעים שלה כדי שלא תשים לב

אני תמיד שואלת אם הוחלף ונקי...חחחחממתקית

נעים או לא נעים

לא מסוגלת...

אגב, כשאצלי מתארחים, אני לא מציעה את המיטה, מניחה הכל מקופל וריחני על המיטה.

וכשהאורחים מגיעים לידם אני מציעה.

אצלינו לא מנקים עם אקונומיקהחילזון 123

כמה פעמים במהלך השבת

ולפעמים הסקוטשים מתבלים ולא מחליפים בזמן

ולא מחליפים את המצעים בתדירות גבוהה

ועדיין אף אחד לא נהיה חולה מזה....

צריך להיות אוכל שמאוחסן ממש לא טוב , מחוץ למקרר וכו כדי לקבל קלקול קיבה

(אני כן אביא לאורחים מצעים חדשים והכל.

אבל יכולה להבין אם לאחותה המבוגרת אולי לא אכפת לישון על מצעים שישנו עליהם. מכירה כאלו שלא יפריע להם)

^^^^^כל מילה.טארקו

יש ווירוס עכשיוקיקימורה

ילדים שלי נדבקו לפני יום כיפור, לקח להם כמה ימים להתאושש

אוףאפרסקה

שתרגיש טוב!

גם אצל חמותי אני נזהרת, אבל זה נשמע שהיא לא מגיעה לקרסוליים של חמותך...

היינו אצלה בחג ומצאתי במקרר גבינה צהובה פגת תוקף ממאי 😷 ובאופן כללי אני מרחרחת כל מה שאני יכולה בלי שהיא תשים לב לפני שאני נותנת לילדים 😅

יש גם מלא וירוסים כאלה עכשיו אז לא בטוח בכללאורוש3

תרגישו טוב! חיבוק!!

אני רק רוצה להגיד שממש לא בטוח שזה קשוראמא לאוצר❤

צריך להיות אוכל ממש מקולקל כדי שיגרום לה לקלקול קיבה ומהצד השני שתדעי שגם ממש מסתובב עכשיו וירוס שלשולים....

בקיצור ממש לא הייתי בטוחה שזה מזה...

טוב, ברור שזה כנראה מחוסר הגיינה ואוכל מבושלדיאט ספרייט

זה הרי 50% זה

כמו אצל כולם

ו50% וירוס.

כמו שסובלים בבית משלשולים והקאות וזה בטח קרה לכם פעם או פעמיים.

הרופא מעלה סברה הגיונית סטטיסטית, אבל בהחלט לא ודאית, עם כל הכבוד לכבודו.

עכשיו אני זה לא סותר את זה שאני באופן אישי הייתי נמנעת מלבקר שם, אבל בכללי כדאי לדעת שזה לא מחייב שזה כתוצאה מהביקור אצל הסבתא.

הרופאים אמרו שבגלל שקודם היא הקיאה ורקאנונימית בהו"ל

אז שלשלה אז הגיוני יותר שזה לא וירוס

לי היה לאחרונה וירוס בטן קשוחבארץ אהבתי

שהיה ללא ספק וירוס, עם חום גבוה ובלי שנחשפתי לשום אוכל מקולקל לפני כן.

וזה התחיל מהקאה אחת (או כמה רצופות, תלוי איך סופרים), ואחר כך כמה ימים של שלשולים עם חום וחולשה.

מה? ככה כל הווירוסים של כל ילדייבאתי מפעם
עבר עריכה על ידי באתי מפעם בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ז 0:33

היו מאז ותמיד.

תקשיבי, אני לא מזלזלת בחוסר הגיינה, אבל בכנות,

אוכל לא מתקלקל כ"כ מהר...

וגם אם האוכל מקולקל, לרוב איך שמכניסים אותו לפה יורקים אותו כי יש לו טעם רע.

אני מבינה את הקושי והתסכול שלך אבל נראה לי להגיד שהילדה חולה בגלל זה , זה קצת לנפח...

עכשיו בעניין של האירוח, גם לנו יש במשפחה ככה, מרחק נסיעה ארוכה, מביאה איתי הכל הכל מהבית, וצריך לעשות ניקיון לפני כן בשירותים ועוד... אבל אין מצב בעולם שנגיע ליותר מ26 שעות.... למה כ"כ הרבה זמן?

מיליון וירוסי בטן מתחילים ככהאמא לאוצר❤

לא יודעת מה הרופא רוצה...

מה? ממש מוזר לי שזה ההבדל מבחינתםטארקו

אצלנו יש יחסית רגישות בבטן

והמון המון פעמים מחלות מתחילות מהקאות

לפעמים יש גם שלשולים ולפעמים רק הקאות

וזה כמעט אף פעם לא קשור לאוכל אלא פשוט וירוסים שונים ומשונים...

כל וירוס או חיידקאורוש3

של מערכת העיכול עובר קודם את הקיבה ואז יכול לגרום לבחילות או הקאות ואז מגיע למעיים וגורם לשלשול.

ברור שזה יכול גם להיות קלקול קיבה.

אבל זה סתם נהיה דיון בתוך דיון.

העיקר שתרגישו טוב מהר!!

וכל הכבוד על המאמץ.

יש פה גם נשים כמוני?שוקולד פרה.

שלוקחות את הקטע של הניקיון יותר קליל?

כאילו אני שומעת פה איזה מסר של אישה אידאלית= אישה נקיה.

ובעיניי אני סבבה, אבל לא באטרף בכלל בכלל של ניקיון.

ובעיניי גם ההקפדה הזאת באה על חשבון נינוחות וזרימה עם החיים. אני מעדיפה מלוכלך ונינוח מאשר נקי ולחוץ.

אני יודעת שזה לא או או

אבל אם זה כן היה, זו הייתה ההעדפה שלי.

יש עוד כמוני פה?

אני, לכן לא ממש משתתפת בשרשורים כאלה...טארקו

הבית שלנו בסדר, אבל לא נקי טירוף.

כנראה שיש פה נשים שלדעתן הבית שלנו ייחשב זוהמה מטורפת, אז הן לא מוזמנות אלי אם בא להן להיפגש ניפגש בפארק או משו😆🫣

יש לי כמובן את השריטות שלי אבל בכללי אני לא בנאדם מאוד מאוד נקי(אימלה זה נשמע שאני מלוכלכת, לא אני סבבה חח) ואני ממש חיה עם זה בשלום..

כנראה דילגת על התגובה שלי 🙈חילזון 123

חלק מהסטנדרטים שנכתבו פה נראים לי גבוהים במיוחד🙈

ולדעתי גם אם בבית שלי הפרטי יש לי סטנדרטים גבוהים בחלק מהדברים,צריך שתהיה היכולת קצת להרפות במקומות אחרים. גם אם שם הסטנדרטים הם קצת אחרים.

מסכימה מאוד עם הפסקה השניה שלך...טארקו

אני איתך😊בארץ אהבתי

השרשור הזה באמת נותן תחושה שאנחנו נדירות, אבל אני בטוחה שאנחנו ממש לא היחידות...

לא מפריע לי לישון על מצעים של אחרים (כל עוד אין לכלוך שאני ממש רואה), לא מפריע לי להיות בבית שיש בו גם בלגן ולכלוך, ועוד כך מיני דברים שכתבו פה ואני אפילו לא הייתי שמה לב...

האמת שאצלי חמותי ממש מסודר ונקי, ואצל ההורים שלי הרבה יותר מבולגן, אז זה אולי יותר קל לי כי ככה גדלתי.

גם אניצלולה

היו כמה דברים פה בשרשור שנכתבו כמובן מאליו ואני לא מקפידה עליהם בכלל...

ספציפית אצל חמי וחמותי יש דברים נקיים (כמו מצעים ששומרים לנו את המצעים שלנו מפעם לפעם) אבל בכללי הרבה פחות נקי מהסטנדרט שלי, ואני ממש לא מלכת הניקיון. לרוב אני מתמודדת עם זה בנחת (חוץ מזמנים ספציפיים כמו הריון) ושמחה שאלו הצרות שלי כי הם אנשים מדהימים ואני זוכה להיות כלתם.

ובסוף אני שמחה כי כשהם מגיעים אלינו אני לא בלחץ שיהיה נקי😜

בולאפרסקה

גם חמותי כזאת וב"ה מעולם לא העירה לי כלום על ניקיון, אין כיף מזה 🤭

פעם אחת הם קפצו לבקר והקדימו ב40 דקות ואני הייתי באמצע לנקות את הטינופת וביקשתי מהם לחכות 5 דקות לפני שיכנסו, הם היו בשוק למי אכפת 🤣

ממש כתבת אותידיאן ד.

בכללי אני חושבת שהסטנדרטים של הניקיון שלי מעט יותר גבוהים מחמותי

בתחילת חיי הנישואים זה מאוד הפריע לי, היום כבר לא כ"כ.

לדעתי זה גם קשור לזה שבהתחלה פחות הרגשתי בנח שם, והיום מרגישה בנח

וגם נותנת יד בעצמי בניקיון הבית, כעזרה. ממש לא כביקורת.

ומודה לד' על משפחה מהממת, חמה ואוהבת.

מניחה שזה שהם אנשים מדהימים עוזר לך לקבלאנונימית בהו"ל

את זה ולרצות לבוא אליהם למרות זאת

אני חושבת שיש הבדל ענק בין לכלוך שלךאמאשוני

לבין לכלוך של אחרים.

נגיד שערות מסתובבות תמצאי אצלי בבית בכל רגע נתון. באמבטיה, בחדר, בחדר של הבנות,

אבל אצל אחרים זה מגעיל אותי ברמות.

כשילד שלי מפספס לא מגעיל אותי בכלל

אבל לנקות פספוס של ילד אחר זה דוחההה

הסקוטש שלי אני משתדלת להחליף לעיתים קרובות אבל נניח לא החלפתי לא קרה כלום

אבל סקוטש של אחרים לא נוגעת איכככ רק מלחשוב על זה גם אם החליפו אתמול.

פעם גם לא הבנתי מה אנשים מתרגשים מלמצוא שערות בתוך האוכל שלהם ולהחזיר מנה ובלאגן במסעדה כאילו מינימום מצאו גוק

והייתי אחרי לידה וכל שבת בעלי או הילדים מצאו איזה שערה סוררת שלי בתוך האוכל.

אבל פעם אני מצאתי שערה לא שלי בתוך האוכל שלי וברור זרקתי את המנה, וואי זה צמרמורת.

זה כמו שאצלנו משפחה גרעינית שותים מאותה כוס מפה לפה בקידוש אבל מי שלא משפחה גרעינית ממש לא, למרות שאין באמת סיבה הגיונית חוץ מזה שמשפחה גרעינית זה אנשים שאתה רגיל אליהם יותר ממשפחה מורחבת נגיד.

לי אישית מאודדדאנונימית בהו"ל

חשוב שיהיה נקי ומסודר אבל באמת שהשרשור שפתחתי לא מדבר על נקי או לא.

זה באמת כמה רמות מתחת לזה, לכלוך וסירחון אמיתיים

גם אני כזאתעל הנס

ולגמרי מלחיץ מה שקוראת פה.

ועוד יותר את השפיטה הזאת....

והלחץ המיותר סביב זה,אם בבית של החמות אף אחד לא מת אז סביר להניח שרק מתחסנים שם.

אין קשר לאידיליה. כל אחת אוהבת את ה"נקי" שלההמקורית

וכן זה יכול לפגוע בזרימה.. אני למשל נסעתי למלון 5 כוכבים שנה שעברה ונגעלתי לישון שם🤭 אבל אני לא מרגישה שאני מפסידה משו ויוצאת בעיקר בגלל הילדים האמת..

כל אחת והתעדופים שלה

אני זורמת בדברים מסוימים ובדברים אחרים פחות.. כמו שאצלך חשובים לך דברים אחרים משלי

אני לא מרגישה יותר אישה או יותר אידאלית ממך. רק יותר רגישה לענייני סדר וניקיון

דווקא מרגישה שלפחות בעדות מסוימותשוקולד פרה.

או בדור של פעם,

אישה אידאלית נמדדת בניקיון ובאוכל.

אני מהעדות האלה ובסדר, זכותם🤷המקורית

לכי תתווכחי עם מנטליות של מאה שנה אחורה

אבל לדעתי זה הולך ונעלם כי אורח החיים השתנה

ממש, ואפילו להפךמתיכון ועד מעון

אצל חמותי הנקיה והמסודרת אני מרגישה אי נוחות, כל הזמן מפחדת ללכלך, לקלקל, לגעת במשהו.

בעיני עדיף בית לא מצוחצח ויותר נינוח, גם אם שמים רגליים על הספות או עושים עוד דברים לא נקיים שהוזכרו פה

דיברת אותישוקולד פרה.

לא צריכה מבריק, לא צריכה מסודר למשעי

צריכה להרגיש שלא עושים עניין מילד ששפך משהו, אלא שהכל בסדר וננקה.

לא יודעת, בעיניי גם אם הנכד שלי יעשה פיפי על הספה, הכל טוב. ננקה. וזהו. לא לעשות עניין, זה חלק מהחיים, לא נעים ובזה זה נגמר.

אפילו כינים לא מגעילות אותי.

בעיניי זה לגמרי חלק מהחיים. נדבקים, מוציאים, זהו.

דווקא יש לי סיפוק בלנקות להם את הראשים...

יש פה כמה ראשים שישמחו לעבור תחת ידך...מתיכון ועד מעון

תמיד נדבקים פה, לא מגעיל אותי, פשוט מציק.

יכולה להבין את זה אבל לדעתי זה תלויהמקורית

בתחושה שנותנים לך ולא בבית מסודר כך או אחרת

אם מארחת תגיד לך - אל תעשי כך וכך ותתחיל לחלק הוראות את צודקת

יש גם מארחות נוחות שהן עדיין נקיות ואת ה"שגעונות" שלהן ישמרו לאחרי שתלכי

כן, בדיוקמתיכון ועד מעון

התחושה שאת מלכלכת ובטח שהילדים שלך.

לא לגעת בקירות, לא לגעת בזה.

כל שניה שאוכלים לנגב לילדים את הידיים תוך כדי האכילה, לא להרשות לילד קטן לאכול בעצמו כי זה מלכלך, ועוד ועוד.

זה ממש מלחיץ

ילד שנוגע עם אוכל בידיים בקירות זההמקורית

באמת מבאס כמארחת למרות שלא אעיר על זה לעולם ואירחתי פה לא מעט בעבר משפחות עם כמה ילדים

על ילדים מלוכלכים בחיים לא אעיר. בעיה של אמא שלהם ויש מקלחת שעומדת לרשותם אם ירצו

חמתי גם לא מרשה לילדים שלי. לא לאכול על הספה, לא לעמוד עליה, ולא לשים רגליים על הקירות או לגעת בהם כשהידיים לא נקיות. זה הגיוני גם בעיניי והם מרגישים שם מאוד בבית. גם אני. אני חושבת שזה תלוי בגישה של המארחת ואיך שזה נאמר, ואני חושבת שיש אחריות למתארחים לשמור על כללי התנהגות בסיסיים גם כן

לא לאמתיכון ועד מעון

ברור שלא לגעת בקירות בידיים מלוכלכות, לא לגעת בקיר בכלל, גם אם הידיים שלך נקיות או באופן כללי לא להתקרב לקירות כי עלולים לגעת בהם, כי זה מלכלך

מה שהתכוונתי לגבי האוכל זה שילד לא יכול לאכול בעצמו כי הוא עלול להתלכלך (גם שהוא יושב ליד השולחן חגור בכיסא אוכל) ואסור שהוא יתלכלך, חייבים כל ביס לנגב לו פנים וידיים

אולי זה מדאגה לרצפה?המקורית

או סתם כי זה מפריע לה בעין..?

האמת שגמני לא נתתי לילדים שלי להתלכלך עד בלי די🙈 וגמני ניגבתי להם את הפנים אבל שוב - זו אני בבית שלי ולאורחים אני לא מעירה

אני זוכרת שפעם אחת הרשיתי לעצמי "להתפרע" ונתתי לבן שלי לאכול ספגטי לבד כשהיה בן שנה בערך בלי לגעת מה שנקרא.. וואי איזה טרלול זה עשהה😵‍💫

אבל הבת שלי טרפה את הקלפים ולא רק שלא רצתה שנאכיל אותה, גם כל ארוחה סיימה בלשפוך את כל האוכל ואז גם לימדה את אחיה לעשות זאת

מה שניקרא לימדו אותי לקח 🤣

יכול להיותמתיכון ועד מעון

כאורחת זו הייתה חוויה נוראית.

ואם דיברת במעלה השרשור על זה שמצופה מהחמות להיות המבוגר האחראי ולא להיעלב אם מנקים אצלה אז כדאי גם לא להתרגש שמגיע נכד ומלכלך את הרצפה קצת ואח"כ מנקים, גם מזה ניתן להעלים עין

את צודקת אבל יש נשים שזה מאודהמקורית

מפריע להן, במיוחד אם הן טרחו וניקו מאוד לפני החג, ובחג לא שוטפים רצפה כידוע. ובטח יש כמה פעוטות ב'ה בכל אירוח אז זה כבר לא כתם יחיד וצריך להשתלט על האירוע רגע ולהציב כלל כלשהו שיחול על כולם (אם כי בעיניי מאוד לא יפה להעיר ככה באמצע החיים, מנסה רק למצוא סברה לזכותה)

אז אם זה ביסקוויטים נניח - סבבה

אבל אם זה ממש אוכל כמו משו עם רוטב ושמן וצבע וכו וזה מפריע למארחת כדאי לנסות להתחשב. לדעתי. כי ברגע שהכתם מתייבש נשאר סימן ולמה שיישאר סימן אם אפשר להימנע מזה? תכלס שואלת..

בסוף יש אחריות מסוימת ל2 הצדדים (יותר על המארח כמובן אין ספק מבחינתי), וכל אחת לוקחת דברים אחרת וזה נוגע לה בנק אחרות. לי ספציפית לא תפריע בקשה כזו למשל כי אני לא רואה עניין בלאכול מלוכלך ולא אכפת לי לנגב את הילד כשהוא מתלכלך או להאכיל אותו בעצמי כשהוא מלכלך מאוד ואפשר למנוע מראש

ואגב זה יכול לקרות גם אצל אמהות / אנשים אחרים כן? לא מדברת רק על כלה חמה, רק ששם זה יותר מורכב קצת

אבל מה ההבדל בין זה לבין מה שכתבת למעלהטארקו

על שהחמות צריכה להיות המבוגר האחראי?

זה רק בכיוון אחד?

מה הבעיה ללמד על החמותהמקורית

זכות? לא הבנתי

נכון היא צריכה להיות המבוגר האחראי, חד משמעית, אבל אם הכלה יכולה גם קצת לפעול עם commmon sense, מה הבעיה?

לך היה נעים אם כשאת מארחת 3 משפחות עם 4 פעוטות (נניח) וטרחת ועבדת קשה, שהרצפה שלך תהיה מלוכלכת שעתיים אחרי עם שאריות של אוכל וכתמים כי ככה הם אוכלים? לא נראה לי

אבל לקחת על עצמך לארח אז קורה. גם נכון?

אז בתור מבוגר אחראי ומארח - לוקחים אחריות וסופגים. ואם אפשר לבקש להתחשב מבקשים. ואיפה שאי אפשר לא מתחשבים🤷

הכל מתחיל ונגמר בשיח וברגישויות סביב מע היחסים

אז לא משנה מה תמיד מי שיותר נקי דעתו קובעת?מתיכון ועד מעון

אין איזו גמישות?

לי אסור להעליב אם מנקים אחרי ומצד שני אסור לי להעליב אם לא נותנים לילד שלי (שבתת משקל ולא מוכן לאכול בשום דרך אחרת פרט לאכילה עצמאית, או סתם מאוד אוהב להאכיל את עצמו ואם מנגבים אותו כל רגע זה מפריע לו לאכול וגורם לו לאכול הרבה פחות).

זה בעצם מה שמשתמע לאורך השרשור מהדברים שלך...

אם הכלה מגיעה והלכלוך מפריע לה אל תעלבי שהיא אומרת שאת מלוכלכת, ואם את מגיעה לחמות והלכלוך מפריע לה אל תעלבי ואל תקחי את זה קשה...

אני בסה"כ אדם יחסית זורם, גם לא מלוכלך במיוחד, דווקא ממש לא גם אם משתמע מהשרשור, רק מנסה להבין את העקביות בנושא.

אגב, ברור שתמיד צריך מידות טובות והתנהגות ראויה כלפיי כל אדם, זה ברור

אני כתבתי שראויהמקורית

להתחשב ושלא יפה לבקש דבר כזה בעיניי , לא שמי שנקי מנצח. אגב גם במקרה של הכלה כתבתי שזה חוסר טקט, כן? אבל לכי תנסי להעיר..

ניסיתי ללמד זכות על חמתך שאם היא מארחת משפחות שלמות עם ילדים וטורחת הרבה לפני אז אם אפשר להתחשב זה ראוי. ושלי אישית לא היה מפריע

לא שהנקיון הוא מעל הכל.

חוצמיזה שלא צינת שיש עניין מיוחד עם האכילה של הילד שזה משנה את כל הסיפור

במקרה כזה בעיניי זה חוסר התחשבות שלה בכלל וגם חוסר רגישות

ועוד משהומתיכון ועד מעון

ברור שכשאגיע לאנשים שהם לא משפחה אהיה הרבה יותר בתשומת לב למה הילדים שלי עושים, מצד שני אני גם מתארחת אצל אנשים שהם לא משפחה מעט מאוד ולזמן קצר, אז הרבה יותר סביר שאירוח אצל חמות (או אמא) מצופה משני הצדדים להיות יותר גמישים ומכילים, ולא רק מצד אחד...

חד משמעיתהמקורית

ואני מקווה ממש שלא חלילה נעלבת או נפגעתמתיכון ועד מעון

את דנה בצורה עניינית ומכובדת, אבל הנושא נוגע בי בנקודות רגישות ממש.

מקווה שלא חלילה הגבתי בתוקפנות או בעלבון

הכל בסדר♥️המקורית

מהממת על הרגישות, אני מבינה שזה באמת רגיש ונפיץ..

הכל יחסי, אף פעם לא טוב להגזים יותר מדיאנונימית בהו"ל

כמו שטארקו כתבההשקט הזה

לא מגיבות פה.

מלא מהדברים שבנות כתבו שהם חובה ממש לא בגדר חובה אצלי ואני חושבת שהבית שלי עדיין לא מזוהם ומקווה שאנשים מרגישים בנוח להתארח בו

אני איתךרקאני

חשבתי שאני נחשבת נקיה

אחרי השרשור הזה אני כבר לא בטוחה

תנוח דעתך לדעתי אתן הרובSeven

מעטים הבתים שנכנסתי אליהם והרגשתי שהרמת ניקיון בהם מאפשרת לי להכניס אוכל לפה

בטוחה שלא התכוונתמתיכון ועד מעון

אבל הניסוח שלך יצא מאוד מזלזל בהרבה מאוד אנשים שהם מלוכלכים ברמה שא"א לאכול אצלם

זה לא ככהאפונה

באמת עד שלא ראיתי את זה מקרוב לא העליתי על דעתי שזה קיים.

חמותי אוכלת רק אצל הבנות שלה ואצל אחותה, ולא אצל אף אחד אחר.

הבנות שלה אותו דבר

פעם שקלנו לארגן שבת משפחתית ונתקענו בשלב של איך מתחלקים באוכל, אז בסוף אחת מהן הציעה שכל משפחה תביא אוכל לעצמה..

הגמרא במסכת פסחים אומרת שאניני הדעת (איסטניסטים) חייהם אינם חיים.

זו ממש מוגבלות ואני מתבאסת על זה מאד (החוסר יכולת לארח חד משמעית פוגע בקשר) אבל לא נעלבת כי זה לא קשור אלי.

את צודקתSeven

יצא לי עקום ..בכל אופן ניסיתי לתת תחושה טובה שאנחנו המיעוט החריג..מקווה שעכשיו הובנתי

ואגב שרשמתי את זה ממש נזכרתי בבית ספיציפי שהתארחתי בו והסיר מתכת היה בצבע שחור!!!! אז בגלל זה יצא לי ניסוח קיצוני🫣

לא הבנתי מה הבעיה בסיראפרסקה

מה הבעיה בסיר ששחור מלמטה? זה אולי אומר שהוא ישן אבל לא שהוא מלוכלך... אז עם הזמן התחתית נחרכה... יש לי סיר שחור מלמטה שחמותי הביאה לנו שהתחתנו (לא קנתה, הביאה לי סתם אחד משלה כי אמרה שאשתפשף עליו עם החמין ומקסימום אזרוק אם יישרף ומאז אצלנו כבר עשור), הוא נקי מאוד מבפנים ויוצא בו אוכל פצצה

גם אם הכל יוצא מעולה והסיר נקיהמקורית

מאוד מבפנים, אנשים אןכלים גם העיניים מה שנקרא (כך לדברי אמי שתחיה ואני גם מאמינה בזה)

תלוי איך זה נראה. לא בכל מקרה זה מזמין. ולא הבנתי שהכוונה היא רק לתחתית של הסיר, כי מי רואה אותה בכלל? מגישים אוכל מסיר מונח הרי.

הוא לא החה שחור רק למטה...Seven

אני ככהחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך כ"ב בתשרי תשפ"ז 19:49

את רוב הרוטינה של הניקיונות (שטיפת רצפה, החלפת מגבות, ניקיון שירותים, וכו') אני עושה פעם בשבוע ביום שישי, ולפעמים לא מספיקה משהו, ובדרך כלל לא בוער לי ואני מחכה ליום שישי הבא. (בעיקר שטיפת רצפה. אבל עוד אין לנו ילדים אז זה רק אבק, שום דבר לא דביק.)

ממש לא מתחרפנת ויש לי סטנדרטים סבירים לגמרי לדעתי. כששמעתי משכנה שהיא שוטפת את הרצפה חפיף כל יום, וספונג'ה רציני בשישי או פעמים בשבוע כשיש כוח, אקונומיקה על השיש ואסלה כל יום, (ועוד כמה דברים שלי נראים הזויים ואני כבר לא זוכרת) לא שתפתי אותה ברגלי הניקיון שלי כי בטח היא תחשוב שהבית שלי מטונף.

דווקא הבית של חמותי סך הכל נקי לדעתי, בחג שהתארחנו אצלם ושטפתי כלים הופתעתי ממצב הסקוצ'ים, אבל עוד לא קראתי את השרשור הזה ובעיקר חשבתי שהם בלויים ברמה שהם לא משפשפים טוב ויהיה צריך לשפשף חזק יותר. לא עלה בדעתי שהסקוצ' עצמו לא נקי. אני מחליפה את שלי כשהם נראים לי בלויים, שזה כנראה פעם בכמה חודשים? אני לא באמת עוקבת.

בגלל שאני הבת אני יכולה לנקות חופשי, אלו היו הדברים שניקיתי בעצמי כשגרתי שם לאף אחד אחר לא היה אכפת מהם. בגלל שאני באמת לא אסטניסטית עוד יותר קשה אותי כי אני באמת לא חושבת שהסטדנט שלי קשה להשגה.

כן אניאונמר

נקי פה והכל. אבל אני מתגמשת.

אצל חמותי היה שנים של חוסר מודעות, ואני לא אוכלת את הראש על זה.

יכולה אפילו לישון על מצעים לא נקיים אם לא מצאתי חדש בארון,

ולהתגבררר

אני בן אדם בוגר

שולטת בעצמי

אם קריטי היתי מביאה לי מהבית.

לפעמים שוטפת את הכוס קפה שוב.

אבל לא משתגעת.

יש להם שם הרגל לאכול כזה עם היד, המרכזי.

נגיד לקחת זית, או חתיכה עוגה או כזה, ויש לי גיס משתגע, ומי שנוגע הוא לא אוכל, וזה בעיני מזעזע.

אתה איש מבוגר, תשלוט בעצמך. אתה האורח ותסתום.

יש לי גיסה שואלת אותי, נראלך כבר נגעו בסלט הזה?

די זה לא מכבד. שחררי אותי. לא טוב לך אל תבואי.

את יודעת שככה זה פה כבר שנים. מגעיל אותך? באמת אל תבואי.

שונאת שבאים להתארח ועוד מביאים דרישות.

ממש. כל מילהבאתי מפעם

יצא לי להתארח במקומות שממש נגעלתי אבל נשמתי עמוק ואכלתי/ שתיתי/ ישבתי על הספה המג'וייפת. אחרי שטיפת ידיים העדפתי לנגב בבגדים במקום במגבת דוחה. למה להעליב את המארח? אם אורח שלי היה מנקה לי את הבית לא הייתי שוכחת לו את זה בחיים.

ממש.אונמר

בכללי אני חושבת שמשהו בדור שלנו הלך רחוק עם מילוי הצרכים שלי.

כמשהו לא בא בטוב, לא לוקחים בחשבון אפשרות של לנשום ולהתגבר. רק איך אפשר להעביר ולשנות.

תעריכו את עצמכם יותר.

אתם בני אדם מבוגרים עם יכולות ממש גדולים של התגברות וסיבולת ובליעה.

זה משנה חיים לדעתי להתייחס אל עצמנו לא כאילו אנחנו עשויים מסוכר.

אני חושבת שגם בצד המארח מותר להתחשבדיאן ד.

במיוחד אם זה חתן/כלה שרגישים ולא אורח שבא לרגע...

והתירוץ של הרגל של שנים הוא לא תירוץ.

כשהתחתנתי גיליתי שאצל חמותי, הילדים שותים ישר מהפיה של בקבוק המים במקרר שאח"כ גם מוגש לשולחן.

אני התחלחלתי. גם כשלוקחים עם המזלג האישי מהאוכל המרכזי זה דוחה בעיניי.

בכל אופן אצל חמותי לא אמרתי כלום אבל כשראיתי שזה משהו קבוע הפסקתי לשתות מהמים שמוגשים לשולחן

והייתי קמה כל פעם למלא לי מים מהברז.

מתישהו חמותי קלטה שזה אכפת לי והיתה תקופה שהיא קנתה מים מינרליים והגישה לשולחן בקבוק סגור (וגם אמרה לי כל פעם שאני אראה שזה סגור ולא שתו מזה )

לאט לאט הילדים הפסיקו עם המנהג הזה והיום אין לי בעיה לשתות שם.

אבל זה בדיוק הלהתגברכורסא ירוקה.

תיארת בדיוק איך באת לכבד את המארחים ולא התחלת לשנות אותם.

מצאת לך פתרון עוקף לשתות מהברז וזה אחלה.

לא הבאת בקבוק משלך ושמת על השולחן, כמו שנגיד הציעו פה למישהי להביא כלים משלה ולאכול מכלים אחרים מכולם.

לשתות בצד אפשר, לאכול לאאנונימית בהו"ל

לכן אם מגיעים ביום חול אין בעיהכורסא ירוקה.

אפשר גם להגיד אנחנו עושים יום טיול, עוצרים באיקס לאטרקציה, אחכ אוכלים בוואי, ואז באים אליכם לשעתיים שלוש. שלא יטרחו להכין ולא יבנו על זה שתאכלו.

צודקת, זה רעיוןאנונימית בהו"ל

הבעיה מתחילה כשהצד השני לא עראנונימית בהו"ל

למה שמפריע לך.

יפה שחמותך שמה לב

חמותי באמת מהממת!דיאן ד.

השולחן ערוך חולק עליך(:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך כ' בתשרי תשפ"ז 8:36

עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך כ' בתשרי תשפ"ז 8:34

התלבטתי אם לכתוב תגובה, כי הניסוח שלך היה לי מאוד בוטה שופט ותוקפני.

"אתה איש מבוגר, תשלוט בעצמך, אתה האורח ותסתום"..

יוצא מדבריך שמי שכן נגעל הוא תינוק, אדם שלא שולט בעצמו..

אז לטובת מי שכן נגעלת או קשה לה או לא נעים לה ומרגישה לרגע שאין לה לגיטימציה ושתתגבר,

אני מביאה את הדברים הבאים:

בעיני יש הבדל של שמים לארץ בין תחושה לבין תגובה.

מותר להגעל, זכות בסיסית של אדם לחיות את חייו והרגשותיו.

מה עושים עם התחושה? כאן כבר אפשר לבקש טקסט ורגישות.

אם נלך לפי הדוגמא שניתנה- אני גם נגעלת נורא שאצל חמותי אוכלים עם הכף המרכזית של הכלי. לא מסתדר לי בשום צורה לאכול מפה לפה. האמת, גם לא מהפה של הילדים שלי. אז או שלוקחת לפני שהכניסו לפה, או שלא אוכלת ממה שאכלו מהכף המרכזית שלו, או שמוצאת לי פתרונות.

השולחן ערוך, מביא כמות נכבדת של סעיפים על הלכות סעודה. איך ומה צריך להתנהג בסעודה.

בין השאר, כתוב שם:

"ולא ישוך פרוסה ויתננה לפני חבירו או לתוך הקערה לפי שאין דעת כל הבריות שוה:

לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו מפני סכנת נפשות"

אסור לאכול מאוכל שבכלי המרכזי

וגם לא לשתות מכלי בצורה משותפת. ההסבר ל"מפני סכנת נפשות" הוא מחשש שמתוך חוסר נעימות, האדם ישתה מהכוס המשומשת שהוצעה לו ו*ימות!!* מרוב שזה מגעיל אותו.

אז אם השולחן ערוך מכיר בכך..

ומניחה שעליו אי אפשר לומר שהוא דרמטי מדי..

(אגב, בין הסעיפים יש גם סעיפים שמדברים על הכבוד לבעל הבית.

כלומר- לבעל הבית צריך לתת יחס מכבד,

ולמשתתפים/הסועדים צריך לאפשר אכילה בתנאים ששומרים על נקיות ועל כבודם

והוא ממש מפרט דוגמאות.. כמו לא להרים אוכל שנפל על הרצפה ולהחזיר לשולחן= נקיות,

כמו לא להסתכל בצלחת של מי שאוכל= פרטיות.. ועוד ועוד.. זה מעניין ממש)

בול.המקורית

זה לא שאנחנו עשויים מסוכר, זה פשוט שחלק מהאנשים לא מודעים לכמה זה קשה להתמודד עם זה כשזה ממש מפריע.

כמה קשה להתמודד לא קשור להלכה שהיא הביאה.אונמר

קשה להתמודד אל תבואי. בעיני לפחות.

תמיד אמרתי לגיסתי, שאני באה בידיעה שאין לדעת מה יהיה שם. ובאמת שלא נוראי בכלל. אבל בעיני גיסתי כן.

את חושבת שזה כל כך קל פשוט לא לבוא?אנונימית בהו"ל

לא.אונמר

אני רק חושבת שלבוא ולהתלונן זה לא פייר.

יש לך בחירה אם לבוא.

בחרת לבוא קחי אחריות.

כמובן לא אומרת אישית על אף אחת.

מדברת באופן כללי על התרבות שלנו של לשבת ולחכות שכל העולם יתאים את עצמו אלינו.

זו לא הגישה שלי לחיים. החיים מורכביםאנונימית בהו"ל

וזה לא או או.

אפשר לבוא וגם לרצות לתקן וגם לרצות שיהיה לי כיף.

אין מצווה לסבול

לא לכולן יש את הפריוויליגיה כן?המקורית

או את הרצון בכלל.. הרבה פעמים הרצון הוא להיפגש ולשמור על המשפחתיות (מדובר בהורים וסבא וסבתא של הילדים כן? זה לא איזה דודה רחוקה מרחובות בכל זאת..) ובגלל שלא מרגישים בנח וכל ניסיון להרגיש בנח נגמר במפח נפש - זה מגיע למצב שלא מגיעים

ונראה לי שבגלל שלך זה לא בלתי נסבל ואת מסתדרת, את לא מצליחה להבין את מי שלא

זה לא ענין של להביןאונמר

גם לי יש שם דברים שממש קשים לי.

אבל אני למדתי להתנהל מול זה ואני לא חושבת ומתלוננת עליהם ואצליהם. בדיוק כי אני רוצה לבוא אליהם עוד ולא להפסיק לבוא.

מנגד, גיסתי שכל דבר לא נקי לה ולא מתאים לה בקושי מגיעה אליהם.

כל אחת מתמודדת אחרת🤷המקורית

זה עובד גם הפוך..כורסא ירוקה.

יש הלכות גם לאיך להיות אורח, שהן גם די קצרות כי בייסיקלי הן נופלות תחת "כל מה שאומר לך בעל הבית עשה", אבל יותר מזה נראה לי שהם לא דמיינו בכלל מצב שבו אתה מגיע למישהו ומתחיל לטפל לו בבית. כשהם אומרים לא לתת למישהו אוכל מסוים הכוונה שלא יכריחו אותו לאכול, אבל היה ברור להם שבמצב כזה האורח לא יאכל, ולא יתבדל עם אוכל משלו או כלים משלו. זה משהו שככ היה הזוי בעיניהם שאפילו כשמתארחים אצל מישהו שלא עד הסוף סומכים על הכשרות שלו יש הלכות איך כן לאכול מהאוכל כדי לא לבייש את המארח.

סתם מסקרנותאמאשוני

מאיפה הסקת שמישהו שם את הכלים שלו על השולחן באופן ששונה מאחרים?

נראה לי שאת מזדעזעת מדברים שרחוקים מהמציאות..

לגבי אוכל זה כ"כ מקובל כשמתארחים להביא איתך אוכל (עבור כולם) שגם לא ברור איך הסקת מזה התבדלות.

דיברו פהאפרסקה

על להביא חד'פ מהבית, ואז כל המשפחה אוכלת בכלים הרגילים שטובים לכולם, והאיסטניסטית אוכלת בחד'פ שלה.

איפה?אמאשוני

להביא חד"פ מהבית ולערוך בו את השולחן לכולם, מה הבעיה?

ואם המארחים מעדיפים כלים אמיתיים אפשר להביא לילדים גם כדי שלא יישבר.

איפה ראית שכתוב לשים על השולחן כלים אחרים או שזה הסקת מסקנות?

גם גרועאפרסקה

להחליט למארחת שכולם לא יאכלו בכלים שלה אלא רק בחד פעמי? בגלל שהכלים שלה לא מספיק טובים?

והילדים מילא, מה התירוץ של הכלה?

ורק למען הסר ספק, זה לא שאצל חמותי מדהים. הרבה פעמים אני מוציאה כלים עם שאריות שלא נוקו עד הסוף. ומעולם לא העלתי על דעתי להעיז להגיד לה על זה משהו

מה זה משנה למה?אמאשוני

זה יכול להיות בגלל שקנו במיוחד משהו יותר חגיגי, או ממותג לכבוד החג. זה יכול להיות בגלל לחסוך בשטיפת כלים,

אם לא קריטי למארחים באיזה כלים להשתמש, למה לא להביא?

למה כל דבר מתפרש כהתערבות בוטה ולא טבעית?

אותי מזעזע רמות הזעזוע פה כאילו אין שותפות טבעית בין הילדים המתארחים להוריהם.

אצל ההורים שלי ברור שאנחנו שותפים לאיזה כלים לאכול ולא בגלל שהכלים לא נקיים.

כשהייתי רווקה ערכתי שולחן ובחרתי במה לערוך, וגם כנשואה והיום הנכדים עורכים שולחן ובוחרים בעצמם.

להיכנס לבית שהוא משפחה וללכת על ביצים כדי לא להתערב כאילו אני אורחת זרה בעיני זה יותר גרוע, אבל בסדר.

ואני מדברת גם על הצד כשמארחת.

למשל אבא שלי בא עם זר פרחים, הוא צריך לבקש רשות להשתמש באגרטל? זה הזוי. הוא אבא שלי. וגם חמי ואחים שלי וגיסים שלי.

הוא בא, מחפש מה מתאים, מסדר עושה, אם יש משהו שהוא לא יודע איפה הוא שואל את הילדים, וכן הוא מחליט איפה לשים את האגרטל. או כל דבר אחר שהוא מביא כמו פיצוחים או קפה שחור שהוא אוהב או כל דבר שנחמד לו.

לי אישית לא אכפת לאכול מכלים שנפלו על הרצפה, לגיסתי זה כן מפריע, כשהייתי רווקה היא העירה לי שאני עורכת בסכום שנפל על הרצפה (היא עשתה את זה בטאקט לא לדאוג)

ובעיני זה הזוי אם לא הייתה מעירה ובגלל זה נגעלת מלאכול אצל ההורים שלי, כי אין לדעת אם ערכנו בכלים שנפלו.

ובתור דודה נערה שממש ספרה את הימים עד שיבואו זה הזוי אם בגלל דבר כזה פעוט שפותרים בשניה וחצי אז לא הייתה מרגישה בנוח, וגם היום אם יש גיסות/ אחיות שפחות מרגישות בנוח בגלל רמת הניקיון אצלי או שלא שמה לב למשהו שלהם כן מפריע וזה משהו קליל ובר פתרון, הייתי מאוד מאוד שמחה אם היו פותרים את זה ולא מתארחים בתחושת התכווצות אצלי או נמנעים מלהתארח.

להורים שלי למשל קשה לעלות אלי הביתה בגלל המדרגות, אין לי ממש איך לפתור את זה. ובכל זאת שמחה שהם שיתפו.

אבל מיטות ומזרונים למשל, קנינו מיטת היירייזר עם מזרונים שההורים שלי אוהבים ונוח להם. וככה גם כל האחיות שלי העברנו בהתלהבות את ההמלצה אחת לשניה מרוב שברור לנו שנעשה הכל להקל על ההורים להתארח אצלנו.

אז עלה 4 אלף ולהורים שלי (ושל בעלי) נוח לישון אצלי. אין מאושרת ממני.

אוי ואבוי אם לא היו מרגישים בנוח להגיד לי מה יעשה להם טוב במיוחד כשיש לי אפשרות להקל.

אין שמחה כמו לארח משפחה ולהרגיש שנעים לכולם.

ממש לא אכפת לי אם יחליפו מפה/ יקנו כלים/ יביאו מה שטוב להם הכי הכי בעד!!

אחותי פעם העירה לי שאין לנו פח בשירותים. אמת, הילדות שלי היו קטנות ולא היה צריך פח ולא עלה בדעתי, עד היום אני מודה לה שהפנתה את תשומת הלב!

גיסתי התארחה והייתה בעיה עם הנעילה של הדלת, אח"כ הילדים אמרו שהם מכירים את הבעיה, ורק אני לא ידעתי. ב"ה מודה לה' שיש לנו משפחה שלא מפחדת לדבר ולשים לב מה נעים. כמובן הכל בטאקט ובכבוד ההדי ❤️

כשמדובר בהורים שקשה להם לעמוד בכל המטלות השוטפות, עוד יותר חשוב להמשיך להגיע ולתמוך ולא להשאיר אותם לבד חלילה גם אם זה כרוך בטרחה רבה מאוד לפני ואחרי, מבחינתי כמעט הכל כשר על מנת שיהיה נעים ונוח, כולל שאחוצי נכנסת לחדר השינה הפרטי שלי לקחת שמיכה שיותר אוהבת. זה ממש ממש לא כמו שמעשהו זר פותח ארונות נוציא דברים.

העיקר שהלב יהיה במקום הנכון ונמשיך להתארח ולארח, לכבד ולהתכבד ולשמור על קשר חם, ולמי אכפת אם להשתמש בכלים שלי או בכלים שהאורחים מעדיפים, בשמחה ובאהבה. מה שטוב להם טוב לי.

ב"ה שזכינו!

טוב אני דיברתיאפרסקה

על מקרה שבו תמיד אוכלים באמיתי ומעדיפים אמיתי, פתאום להחליט להביא מהבית חד'פ לכולם זה מוזר ואפילו מעליב.

וכל הדוגמאות שהבאת הן לא בדיוק אותו דבר. תחשבי שאבא שלך היה מביא פרחים לשבת ולא משתמש באגרטל שלך, אלא מביא אגרטל משלו מהבית כי שלך מלוכלך מדיי לפרחיו? זו דוגמא יותר מתאימה.

וגם אם דברים כאילו עם תירוץ, זה מעליב. אמא שלי הביאה לי פעם חבילה של סמרטוטי רצפה כי היא חשבה שהסמרטוט העכשווי שלנו כבר לא נקי. מה התירוץ? לא משנה מה התירוץ, כשעושים דבר כזה הדבר הראשון שחושבים זה שאתה מלוכלך מדיי לטעמם וזה מעליב. וזו אמא שלי כן?

או לדוגמא אני חוגגת יומולדת לילדה מזמינה את כולם, אמא שלי מגיעה עם תבניות של פירות חתוכים ומלא שקיות של חטיפים. למה? כי אני הרי לא הייתי מעלה על דעתי לשים כיבוד! ברור! התירוץ שלה כמובן, רציתי לפנק... אבל לא, זה מזלזל, זה מעליב, וזו לא צורה. אז קל וחומר שכלה עושה את זה

אני חושבת שיש ערבוב פרשנותאמאשוני

ממש לא אכפת לי שאבא שלי יביא אגרטל, בשמחה רבה, בכלל לא עולה לי השאלה למה הוא הביא. לכן אין הנחה ששלי לא נקי, לכן לא נפגעת.

הכי הרבה אגיד לו שידע להבא איפה יש אגרטל למקרה שחשב שאין, שלהבא לא יצטרך לסחוב.

אם גם פעם הבאה יביא, בשמחה רבה שיעשה מה שטוב ונעים לו.

אני עשיתי את ההשתדלות שלי ודאגתי לאגרטל.

בחר לא להשתמש בשלי, נגמרה האחריות שלי.

מה זה משנה באיזה אגרטל הוא בוחר להשתמש ולמה?? שיהיה לו לבריאות.

אמא שלי אם תבוא עם מגש פירות חתוכים אני אנשק לה את הרגליים.

הכל בסוף יושב על הפרשנות והביקורתיות,

אם יש במעשה אמירה ביקורתית או לא ואם משאירים מרחב תמרון רחב בין ההשתדלות שלי לבין הנוחות של הצד השני שממש לא אכפת לי למה נוח לו משהו מסויים.

אני ממש לא שואלת את עצמי למה האורחים שלי עושים מה שהם עושים, אני ממש רחוקה מהמחשבות האלו. מה שחושב לי שיהיה להם נעים. זהו.

הכל מתחיל ונגמר איפה מונח הלב והמחשבות מונחות ולא במעשים עצמם.

שימי לב שמההתחלה הדגשתי שהכל תלוי אם מגיע ממקום של ביקורת על הצד השני, או ממקום שנוח לי.

ברור שאני מבינה מה מעליב כשמביאים כיבוד מתוך מחשבה שאני לא מספיק אחראית להגיש כיבוד

המחשבה עצמה היא המעליבה, לא ההתנהגות עצמה, אלא מה שעומד מאחוריה.

תחשבי שאם לא הפרשנות הזאת, מה מעליב בעצם?

אולי זה יושב על התאמה לסכרת, על העדפה קולינרית, על פינוק, על רצון להקל, על אם מישהו בשרי ורוצה להביא פרווה מה שבטוח, על רצון להקל כלכלית, זה באמת באמת לא אכפת לי למה.

מה שאני שואלת את עצמי:

זה בא על חשבוני? לא

זה טוב להם? כן.

יופי, על הכיפאק שיביאו.

(על חשבוני למשל אם מביאים משהו חלבי ובגלל זה לא יכולה להוציא את הבשרי שתכננתי, וואלה מעצבן לדוגמה. או אם מביאים משהו מאוד לא בריא ועכשיו הילדים חוגגים על זה בקטע מוגזם. אם כי גם בדוגמאות האלו יש מקום שאם קרה אז לנסות להכיל מהצד המארח ולא להיפגע, אבל כמתארחת לא הייתי עושה את זה)

עוד דוגמה כדי להמחישאמאשוני

אבא שלי כשהוא בא גוזז ציפורניים לילדים ופותח שולחן גיהוץ ומכריז בקולי קולות שהוא מגהץ ויביאו לו בגדים לגיהוץ.

אצלנו שונאים לגהץ ואני חיה יחסית בשלום עם החולצות המקומטות של הקטן או שמלות שלי שמקומטות בקטנה.

אם הייתי עושה את זה אצל חמותי היית מתעלפת מהתעוזה שלי לא רק לפתוח מגהץ לבגדים שלנו, אלא לגהץ לכולם??

למה אני לא נעלבת? כי אני יודעת שהלב של אבא שלי מונח במקום הנכון לגמרי,

ספציפית הדוגמאות האלו אני יודעת שאבא שלי גוזז לכל הנכדים ציפורניים, זה ממש תחביב שלו,

וגיהוץ זה התפקיד שלו בבית מאז ומתמיד אז ברור לי שזה הדרך שלו להציע עזרה.

אז לא רק שאני לא מתכווצת מההצעה, אני מראש צוחקת עם הילדים לפני שהוא מגיע שיכינו מראש את כל הבגדים שיש להם לגיהוץ 🤣

זה נגיד שתי דוגמאות שאני יודעת על מה זה יושב, אבל אם נגיד חמי היה עושה את זה, זה פוגע? לא, כי מה אכפת לי למה??

לאבא שלי יש הרבה התנהגויות מוזרות, ממש לא לכל ההתנהגויות יש לי הסבר שמניח את הדעת.

אבל מה שאני יודעת בביטחון מלא שהוא אוהב אותנו אהבת נפש בלי טיפת ביקורתיות, וככה גם חמי. הילדים והנכדים הם כל עולמם ולעוחם לו יעשו משהו שיםגע בהם. ולכן גם כשזה כן פוגע זה ברור שזה לא בכוונה.

לכן ממש לא אכפת לי מה הם עושים וכמה זה מוזר. ברור לי שזה לא נגדי, וכל עוד יש לי אפשרות להכיל את ההתנהגות עצמה שיעשו מה שבא להם.

מסכימה עם כל כל מילהדיאט ספרייט

וגם ההורים שלנו גוזזים ציפורניים, מעבירים מסרק צפוף (וגם מוצאים) ובעיקר מקפלים כביסה- שנאת חיי.

אני אפילו לא צוחקת כשאני אומרת שנשאיר לסבתא כביסה והסבתות גם יודעות את זה.

חמותי פעם הביאה חומר קוטל כינים ושמחתי מאוד.

יש פה כמה עם שיער קש - כמו של אמא שלהם- לגמרי חוסכים לי עבודה.

ואני רוצה להוסיף לגבי התגובה הקודמת שלך לגבי עוגה חלבית, שגם כאן אפשר לגמרי לפתור בעין יפה.

אנחנו תמיד תמיד מארחים בבשרי ופעם האורחים הביאו לנו עוגה מעולה מקונדיטוריה מעולה חלבית, הם אמרו לכולם בואו נאכל קודם את העוגה לפני שנהיה בשריים ו-וואלה, למה לא?

והייתה עוגה מעולה.

אכלנו מהקינוח החלבי, מהאוכל הבשרי וגם מהקינוח הפרווה לאחר מכן.

כשגם לאורחים וגם למאחרים יש כוונות טובות, עין טובה וקצת הגיון בריא אפשר לדלג מעל המהמורות האלו בקלות.

יפה בדיוקאפרסקה

את צודקת לגמרי, תלוי באיזה גישה באים. אם גזירת ציפורניים זה כיף לו, מצויין.

בדוגמא עם הכיבוד, חמותי נגיד אומרת לי מראש לפני חגיגות ימי הולדת וכאלה שהיא תביא פשטידה. ואני יודעת שאצלה זה נובע מרצון להשתתף בחגיגה ולמצוא תירוץ לבשל (היא אוהבת מאוד) אז הרבה יותר נעים לי.

כשאמא שלי מגיעה לחגיגה עם כיבוד לא מתוכנן, של כפילות של משהו שאני כבר הכנתי, והמניע שלה הוא כי היא לא חושבת שאצלי מספיק טוב (וזה ברור לשתינו), זה מניע אחר לגמרי ולכן גם הפרשנות שלי ממנה היא אחרת.

וכשמישהי מביאה חד'פ לחמותה זה ממש לא כי היא אוהבת יותר לאכול מחד'פ, אלא כי היא לא סומכת על האיכות אצל החמות, והחמות יודעת את זה

אני חושבת שגם במקרים כאלה זה גם פרשנותפאף

מול אמא שלך זה יושב על הרבה משקעים מהעבר ולכן זה יותר מורכב, אני למשל-יודעת שאמא שלי חושבת שיש דברים שלא מספיק נקיים אצלי, שיכולה להגיע ולנקות כשהיא פה, אין לי ספק שיש שם ביקורת (שהיא גם אומרת מפורשות🤭) אבל ברגע שאני לוקחת את זה בטוב ובהומור- ואזאני נהנית מזה שהיא מנקה לי! לעומת זאת חמותי כל פעם כשאני משתמשת בכלים אמיתיים כשאני מארחת שואלת למה לא חדפ, שמבחינתי זה בזבוז כסף כשאנחנו מעט אנשים יחסית ויש מדיח, אבל אם היא הייתה מציבה עובדה ומביאה חד''פ-נהדר! חסכת לי עבודה!

אני מבינה למה זה מעצבן שמעירים, אבל כמארחת אם לא לוקחים את זה עילבון אלא העזרה שמוגשת בצורה לא הכי מלאת טקט-אפשר להנות מזה ממש

זה תלוי כנראה בקשר ובדינימיקה במשפחהחושבת בקופסא

יש משפחות שכל הילדים, אחים וגיסים הם כמו בני בית ויכולים להחליט ולהציע כל דבר.

ויש משפחות שברגע שהבת עצמה מתחתנת היא כמו אורחת שצריכה לא להעליב את בעלת הבית הנבונה, יש משפחות שזה איפשהו באמצע, צד אחד חושב שהוא בצד מסוים של סקאלה והצד השני חושב אחרת.

כנראה שבממוצע מרגישים יותר בנוח בבית של אמא מאשר אצל החמות, אבל זה לא ככה לכולם.

אני לא מרגישה בנוח לפתוח את המקרר אצל ההורים של בעלי, ובבית של ההורים שלי אני בהחלט אזרוק משהו מקולקל שמצאתי שם ואני אפילו יכולה להודיע על זה ואף אחד לא ייעלב. יש דברים אחרים שאני מרגישה הרבה יותר בנוח בבית של חמותי מאשר אצל ההורים שלי.

כל הסיטואציה של משפחות שמתרחבות ואנשים חדשים שנכנסים לדינימקה מעמת מול הבדלים באורח החיים של אנשים שונים.

מסכימה איתךאמאשוני

ולכן לא מקבלת את הקביעה מה מנומס ומה לא מנומס לעשות.

ומכאן גם לא מסכימה עם האמירה שאם מישהו עושה התאמות לעצמו אז הוא לא מצליח להתמודד ושיצא מהבועה של עצמו ושהוא לא עשוי מסוכר.

אני מוכנה לעשות המון מאמצים ולהכיל הרבה דברים בשביל לשמור על קשר. זה פשוט לא מסוג הדברים האלה וממש לא כי אני עשויה מסוכר.

לצורך הדוגמה שילמנו על על דירה במקום מסויים חצי מליון יותר מאשר דירה במקום אחר, רק בגלל העדפה של חמותי (על רקע ביטחוני)

כיבדתי את זה ובשביל השקט הנפשי שלה השכבתי חצי מיליון שח על זה. למרות שהמקום השני היה יותר מתאים לנו מכמה בחינות.

אז להגיד לי שאם אני שותה מבקבוק אישי בבית שלה או ישנה על המצעים שלי אני עשויה מסוכר.

טוב.

גם התפיסה שלך לאפשר את הקשר בכל מחיר זה אישיחושבת בקופסא

יש אנשים שיעדיפו לבוא פעם בחודשיים לשעתיים ולסבול בלי להעיר או לשנות אצל המארחים כלום, מאשר להעיר ו"לאפשר" התארחות רבה יותר. כדי שזה יקרה צריך ששני הצדדים ישימו את הקשר בעדיפות עליונה על פני הנוחות שלהם. ולפעמים הקשר נחשב תקין לגמרי בתדירות הזאת, ולבוא בתדירות גבוהה יותר ולהיכנס לחיכוכים דווקא יפגע בקשר.

כתבת בהמשך על סבא וסבתא שלך. במשפחה שלי הקשר של ההורים שלי ההורים שלהם היה נע בין גרוע לפושר. היו שנים של ניתוקי קשר, והתדירות הכי גבוהה הייתה כנראה פעם בחודשיים- שלושה לתקופות מאוד קצרות. ככל גדלתי ראיתי כמה שני הצדדים תורמים לבעיה ודווקא קשר צפוף יותר היה מעלה יותר החיכוכים. בעיות הנוחות רק הוסיפו לחיכוכים (שהיו בעיקר עניינים אישיים והחזרה בתשובה של ההורים שלי) . ככל שגדלתי היה לי ברור שאם שני הצדדים יצליחו לספוג פעם בחודשיים להעמיד פנים שהכל נורמלי, ולא להתקטנן על כל דבר זה היה אפשר להרגיש שהקשר מוצלח יותר. (וכל מה בהחלט פגע בקשר שלי עם סבתא שלי שנפטרה לא מזמן.)

בקיצור, זה מאוד תלוי בסוג האנשים ומה העדיפויות שלהם. במקרים מסוימים לספוג בשביל לשמור על השקט נראה לי פיתרון מוצלח הרבה על פני להעיר ולפגוע. ברור שכל אדם שולט רק על ההתנהגות שלו, וצריך להתאים את עצמו לסביבה שהוא נמצא בה מתוך היכרות מה התגובה שלו תרגום. את כנראה בסיטואציה שאת יודעת שהמאמצים שלך להדק את הקשר באמת יובילו לתוצאה הרצויה. זה ממש לא מובן מאליו.

מקבלתאמאשוני

אם קשר רק באמצ"ש יותר נוח ובריא לשני הצדדים סבבה.

אם הקשר נופל על חוסר התאמה בסיסית של תנאי האירוח בשבת, ולכן נמנעים משהות משותפת בשבתות, אז חבל מאוד.

שמעיכורסא ירוקה.

אנחנו כנראה מגיעות ממקומות מאד שונים, אבל אני לא מכירה בנאדם אחד בסביבה שלי שאם מישהו יבוא להתארח אצלו לשבת ויביא איתו כלים (גם עבור כולם), חדפ או אמיתי, כדי להשתמש במקום הכלים בבית המארח - לא יעלב ו/או יסכים לארח את הבנאדם הזה שוב אי פעם. במקרה שזה ילד שמתארל אצל ההורים, גם אם תהיה הבלגה זה לא אומר שלא יעלבו מאד.

גם אוכל זה רק בתיאום מראש. אני מכירה שמביאים איזה תוספת לסעודה שלישית, עוגה או קינוח. אוכל אמיתי? ממש לא.. בטח שלא ערימה של תבשילים, בלי שזה בקשה של המארח. ואם נגיד האורחים כבר מביאים תבשיל ואוכלים רק ממנו ולא נוגעים באוכל של הבית - גם כן ממש לא מקובל.

לנקות שירותים בקטנה עם מה שיש בבית המארח או להחליף שם סקוצ לכלים לחדש מהארון - הגיוני. להביא איתך מהבית ולהתחיל לנקות כשאת מגיעה? בעיניי ממש לא מתאים ומעליב.

להגיד לך שאני תמיד מתלהבת מרמת הנקיון בבתים שאני מתארחת בהם? לא. אבל אני מוצאת פתרונות, גם אם זה ללכת לשירותים בבית הכנסת במקום בבית שהתארחתי בו. ואם לא טוב אז לא באים לשבת והבעיה נפתרה בלי להעליב. זה בעיניי הרבה יותר הגיוני ומכבד

מסכימה. כנל לגבי התבשילים.המקורית

אם אורח רוצה להביא אוכל משלו בוא נסכם את זה מראש לפחות שלא אטרח מאוד. זה לא דרך ארץ. באמת עדיף לא להגיע אם ככה.

בעיני גם המסקנה שלךאמאשוני

וגם המסקנה של כורסה ירוקה שעדיף לא להגיע כבר בסיטואציה כזאת,

היא בדיוק מה שאני חולקת עליו ומנסה להימנע מחוסר הגעה כמעט בכל מחיר. (אלא אם נוח להחליף בין אירוח להתארחות שזה גם פתרון מעולה אם נוח לשני הצדדים)

כשמדובר במשפחה, החשיבות של להגיע ולשמור על קשר גוברת כמעט על כל שיקול אחר.

אם חשוב בתיאום, אין בעיה שיהיה בתיאום. אם חשוב כשרות, שיהיה בכשרות המוסכמת. אם חשוב בצבע שחור שיהיה שחור ואם חשוב לבן שיהיה לבן. כל פתרון שאפשר בעיני עדיף על חוסר הגעה.

לגבי אוכל אצלנו מתאמים את הדברים הגדולים, ועם הקטנים כמו עוד עוגה או עוד סלט זה בקטנה ממש אם מספיקים מביאים ואם לא, אז זורם.

אם למישהו חשוב לדעת בדיוק מה אני מביאה או מה בדיוק שמתי בבישול או מה הכשרות של האוכל שאני מביאה, אעשה הכל כדי שהוא ירגיש בנוח עם אוכל שאני מביאה. ואם מפריע הכמויות אז אין בעיה להביא משהו אחד לכל ארוחה, זה באמת לא העניין.

אם למישהו מפריע שאני מביאה אוכל מבושל כלשהו בלי שום פתח לאפשר לי את זה, כנראה שבאמת נתארח הרבה פחות (היום ממילא מתארחים פחות אבל לפחות פעם היינו מתארחים יותר והנכדים וסבא וסבתא נתרמו מזה מאוד) וזה היה ההזדמנויות להיפגש ולהכיר.

כסבתא באמת היית מעדיפה את זה ככה?

או שכלתך/ בתך תסתדר עם מה שיש או שלא תבוא? (כשזה נופל על דברים כמו אוכל או כלים או מצעים או ניקיון שירותים או דברים מהסוג הזה שהם לגמרי פתירים ורק יושבים על השאלה מהי דרך ארץ?)

למה לא להגיע לשבת זה ניתוק קשר?כורסא ירוקה.

אפשר להגיע לכמה שעות פעם בחודש חודשיים ולשמור על קשר מעולה. אצל סבא וסבתא שלי מאחד הצדדים ישנתי פעמיים בכל החיים שלי וזה ממש לא מפריע לקשר.. אם באים מתוך כבוד ואהבה ולא מתוך גועל, אפשר לבוא לבקר, לשחק, לדבר.

למנוע את הסיטואציות שמגעילות מישהו רק מועיל לזה.

ולגבי הילד שלי - זה מאד תלוי איך הדברים מוצגים ואיך הם קורים.

גם לי לא תמיד נעים כל דבר בסטנדרט הנקיון אצל חמותי, ולבעלי - אצל הוריי. אבל אפשר לעשות דברים בשקט מתחת לרדאר ולמצוא פיתרון נקודתי כמו לזרוק לפח משהו שהוצאת לאכול וגילית שרקוב, בלי להגיע למקום ולהתחיל לנקות את המקרר..

אני סיפרתי על המקרראמאשוני

לגבי אחותי

ובלי להכיר אותך אני אומרת לך שהכיבוד הורים שלך לא מגיע לקרסוליים של כיבוד הורים שאחותי עושה.

אם לנקות את המקרר עוזר לה להרגיש בנוח אז לכולם יש רק מה ללמוד ממנה,

רק שאי אפשר ללמוד איך זה קורה רק מהודעה בפורום.

(ואני ממש לא מזלזלת בכיבוד הורים שלך, פשוט יש את הממוצע, יש מעל הממוצע ויש את ההרבה הרבה מעבר לסקאלה כמו אחותי אז סטטיסטית כנראה שאני צודקת)

אני לא אגזים אם אומר שלבריאות ולאיכות חיים של ההורים שלי יש קשר ישיר לאחותי הבכורה. אולי גם מהמקום הזה היא מרשה לעצמה.

הדבר היחיד שאולי היא מפספסת זה להחזיר את המקרר למצב הקודם, אבל זה ממש בקטנה לעומת כל מה שהיא עושה למענם.

אמא שלי למשל ממש תזדעזע מהגישה שלך לוותר על שבתות בשביל להימנע מניקיון המקרר גם אם מלכתחילה הייתה מעדיפה שלא יגעו לה במקרר או שהיא לא מבינה את הקטע עם המיונז.

אז אם זה מה שטוב ונכון לאמא שלי בטח שאחרים לא יכולים לשפוט על זה.

אגב אמא שלי ספציפית ממש נכנסת לדיכאון וסטרס כשלא מגיעים לשבת.

אבל לא רק בגלל זה, לדעתי הרבה יותר מחזיק לאורך זמן להגיע שבתות מאשר אמצ"ש. אנחנו ניסינו את זה וזה לא ממש עובד. ואי אפשר להשוות 4 שעות לשבת שלמה מבחינת היכרות עומק.

נגיד השבת התארחנו עם אחי, יש לו ילד בגיל של הבן שלי ורק אחר"צ של שבת אחרי כמעט 24 שעות ביחד, הם נפתחו והתחילו לשחק.

לפעמים נסיבות החיים לא מאפשרות להגיע וזה טבעי ומובן, אבל אם אפשר וזה רק עניין של כמה התאמות קטנות בעיני ממש צריך להילחם על הקשר.

אני זוכרת שהבית של סבא וסבתא שלי (ההורים של אבא שלי) היה במצב קשוח. וגם האוכל אצלם היה קשוח.

ואני ממש מודה לאמא שלי אלף פעמים שעשתה הכל שיהיה נורמלי ונעים להתארח שם, כי רק שם ספגנו סבא וסבתא עם לב ענק (ומעט מאוד יכולות, באמת שהסטנדרט שלי חא גבוה ואצלם היה קשוח)

סבא שלי למשל כמעט לא היה מדבר. לא הכרנו אותו כמעט. היה יושב בצד לא זז, לא מדבר, לא עושה כלום. כמעט כמו גולם.

אבל בשבתות הייתי קמה לפנות בוקר מתגנבת אליו למרפסת, יושבת על המעקה ובוהה בו שעות הולך הלוך חזור במרפסת.

בשלב מסויים היה מסמן לי לבוא אליו, ומקפל את היד שלי בתוך היד שלו, בלי לומר מילה.

אי אפשר להסביר במילים מה זה עשה לי להרגיש. הרגשתי את כל האהבה הגדולה מתנקזת לרגע הזה.

אחרי זה היה נותן לי נשיקה על המצח ואז הקסם היה פג והוא היה חוזר להיות שקט עד שיצא לתפילה.

רק אחרי שנפטר גילינו שלכל אחד היה איזה מחווה שהוא זוכר שהייתה שלו עם סבא חוץ מלקטנים שלא היה להם זמן סבא כמו לנו הגדולים. המשותף לכולם היה שדרך המחווה הוא הביע אהבה עצומה שיצאה מהלב ונכנסה ללב ועד היום זה כוח שמלווה אותי.

ואי העלית לי דמעות עם הסיפור על סבא שלך..נברשת

באמת יש לאמא שלך זכות שהיא הצליחה לאפשר לכם את החוויה למרות שדרשה את המאמץ שלה.

גם בשביל סבא וסבתא שלך זו בטח הייתה מתנה גדולה שהצליחו לתת לנכדים קרבה שלא היו יכולים לתת אם אמא שלך הייתה מוותרת על ביקור בשבתות

דמעתי ממה שכתבת על סבאדיאט ספרייט

מאוד מאוד התרגשתי. ובכללי מאוד התחברתי לגישה.

אם תוכלי להוסיף ולפרט על הכיבוד הורים של אחותך אני ממש אשמח ללמוד ממנה גם

זה באמת מעורר הערכהכורסא ירוקה.

ואני גם מרגישה שכנראה פגעתי בך, אז מבקשת סליחה זו ממש לא היתה הכוונה.

אבל הדיון כאן הוא לא על כיבוד הורים אלא על מה לגיטימי בהתארחות. ברור שאם יש הקשר רחב יותר אז הסיטואציה אחרת, ואם אחותך מטפלת בהורים שלך ולנקות להם את המקרר זה חלק מהענין אז סבבה. אבל השאלה אם לגיטימי לבוא למישהו שזה פחות סבבה לו ולהתחיל לנקות את המקרר רק כי מגעיל אותך שהם שומרים דברים רקובים.

קשר עם בני דודים אפשר לפתח גם מחוץ לבית של סבא וסבתא. אפשר להפגש בזמנים שונים, לעשות שבתות אחד אצל השני או אם אין מקום אז טיולים משותפים. אנחנו היינו פוגשים את בני הדודים שלנו פעם בשנה. היה כיף ביחד והיה לנו קשר סבבה. עם בת הדודה שבגילי הייתי מתכתבת, ובחופש פעם הזמינו שניים מאיתנו לכמה ימים. היום כאנשים בוגרים אנחנו חברים טובים שלהם. לא חושבת שאי פעם פגשנו אותם אצל סבא וסבתא. לא שם מתחיל ונגמר הקשר..

אנחנו יכולים להגיע למצב חלק מהאחים שלא נפגש ביננו גם מעל חצי שנה, אבל מדברים ומתעניינים.

נשמע שאצלכם ענין השבתות סופר חשוב אז הגיוני שאתם עושים מאמצים עליונים בשביל זה.. ממש לא שופטת, אבל כן היה לי חשוב להביא עוד צד, כי בעיניי הרבה מהאמירות כאן בשרשור מאד "השטיחו" את הקושי של המארחים כשמתערבים להם. כאילו, זה ממש לגיטימי לא לרצות להחליף כלים, או שיבשלו לך או לא יודעת מה. ואם זה כזה מסובך אז באמת לא חייבים. אנחנו עושים חגים ושבתות לרוב בבית רק אנחנו, כולל ראש השנה ליל הסדר וכו, אז בעיניי זה לא כזה ביג דיל. להורים שלי יש כזה עומס ביום יום שאם לא באים לשבת הם זוכים סוף סוף ליום שקט אחד...

הכל בסדר לא נפגעתיאמאשוני

כל אחת בסוף מדברת מתוך הקשר מציאות החיים שלה, ואי אפשר לדעת תמונה כללית יותר

אז מה שנשנמע לגיטימי לאדם אחד יהיה לא לגיטימי לאדם אחר.

הכל בסדר, שנזכה לכוון את מעדינו וליבנו לשם שמיים.

חג שמח!

נראה שאנחנו לא מדברות על אותו דברהמקורית

כי אני דיברתי על ההנחתה. אפשר לתאם מראש את הדברים ורצוי. תקשורת זה בסיסי בעניין הזה. האנטי עולה כשמביאים את זה בלי תיאום. ולא עוגה או סלט. ככה הפסיכולוגיה עובדת נו מה לעשות🤷 ברור שבשביל משפחה שווה להתגמש אבל כמו שאת רואה לא כולן זורמות עם זה

לגבי להחליף אירוח בהתארחות את צודקת ואני מסכימה. אני לא עושה חגים ושבתות אצל ההורים שלי בכלל בשנים האחרונות אבל לא מוותרת על הקשר איתם בשום מחיר (ואין לזה קשר לנקיות) ואפילו יוצא שאני יותר קרובה אליהם במידה מסוימת מאחיות שלי שגרות בתוך העיר.

אני פותחת השרשור, חמתי נעלבה מאודאנונימית בהו"ל

כשהצעתי להביא משהו לאכול כדי להקל עליה ונעלבה עוד יותר כשאמרנו שנקנה חדפ יפה לחג

זכית שכולם מקבלים יפה את העזרה שאת מציעה, אבל זה לא ככה אצל הרוב

אז זאת הבעיהאמאשוני

כמו שכתבתי לך בתגובה לחד"פ.

בהתחלה הצגת את זה שזה לא נורמלי כל הטרחה שאתם עושים וגם צריכים לנקות לפני ואחרי ועל זה לא הסכמתי.

אבל אם היא לא מוכנה לשום פשרה ושום דרך שתגרום לך לפחות סבל, אז זו לא סיבה לסבול.

אם הפער הוא טרחה- אז תטרחי. זאת חמותך, אמא שלי בעלך, סבתא של הנכדים והיא הרוויחה את הטרחה שלך ביושר. (לא דווקא שלך אפשר שגם בעלך יטרח זו לא הנקודה)

אבל אם הפער הוא לא הטרחה, אלא שחייבים להתארח בדרך מסויימת ומבחינתך זה לא בא בחשבון, אוקי אז לא בכל מחיר.

פשוט אם המחיר הוא להביא סקוטצ מהבית אז זה לא מחיר.

וכתבת שזה לא נורמלי להביא סקוטש

אז בעיני אם זה יסגור חלק מהפער אז נורמלי מאוד.

אפשר לחשוב על עוד אפשרויות כמו אם יש דירת נופש לישון ולשהות שם, אולי אפילו לארח שם ארוחה.

ושם אף אחד לא יגיד לך אם לאכול בחדרים או אפילו להביא כמה דברים לאכול נגיד סלט ביצים כדי לא להסתתובב מורעבת כל היום.

אבל אם גם מזה היא נעלבת וממש אין דרך לגשר על הפער, אז בסדר עשית את ההשתדלות שלך, ומה שמעבר ואי אפשר יותר מזה, אוקי לא חובה.

כתוספת על זה-פאף

פעם כשהייתי אומרת לחמותי שאני מחפשת לה דירה לידינו למרות שלכאורה יש אצלי מקום-היא הייתה נעלבת מאוד, מאז היא למדה שגם לה קל יותר ככה, ואם יוצא ואני לא מוצאת לה דירה-היא אפילו קצת מתבאסת...

אני מצאתי פעם אחת דירה ליד חמתיאנונימית בהו"ל

וישנו שם בחג

כל כך שמחתי אז

אבל עד היום אני מקבלת תלונות ועקיצות ממנה על זה שהלכנו לישון במקום אחר ולא אצלה

בכנות-הייתי מתעלמת מהעקיצותפאף

אתם עושים את המאמץ, אתם מכבדים, אתם מגיעים, לגיטימי לשמור גם על הגבולות שלכם ולישון בדירה נפרדת, לא מתאים לה-היא בן אדם מבוגר, אפשר להסביר לה שככה יותר נוח לכם עם הילדים, לנסוע שבת זה מורכב, יש לכם ככה את הפרטיות שלכם ואתם לא מרגישים שאתם מפריעים וכולם יכולים להתנהל לפי ההרגלים שלהם...

לא הייתי לוקחת ללב.

אבל אני מאוד מאמינה שגם בכיבוש הורים צריך לשמור על גבולות, לקחת דברים בקלילות ובהומור- ולא להעלב מכל דבר, אבל גם לשמור על המשפחה שלכם, עלייך, ועל הדברים מתאימים לכם.

לדעתי יש בזה בעיההמקורית

אצל חמתי למשל לא אוכלים בחדפ מלבד בסוכות וזה בגלל שזה מה שמכבד את האורחים והיא מאוד אוהבת לארח ולהשקיע בנראות השולחן וקונה כלים בהמון כסף..זה לא עובר מסך שאני למשל עביא לה סט חדפ ויחליט בשבילה - שומעת? בואי נערוך בחדפ, אין צורך שתטרחי (לא דצריך אצלה, כן? ב"ה אישה נקייה מאוד) והאמת אם היו באים אליי אורחים עם חדפ מיוזמה שלהם זה היה נראה לי די מוזר

יש אנשים שלא אכפת להם אם לאכול בחד"פאמאשוני

ברור שאם זה עקרוני למארחים לאכול מכלים שהם לא חד"פ זו סיטוצאיה אחרת והפתרון לא מתאים בסיטואציה הזו

אבל זה לא אומר שהפתרון גרוע.

הוא פשוט לא מתאים בסיטואציה הזו.

לא כל פתרון מתאים לכולם. לכן זו הצעה בלבד. אבל היא לא הצעה הזויה כשלעצמה.

זה לא קשור רק לאם אכפת להם או לאהמקורית

זה קשור ל- מאיפה זה נחת עליהם

לא מנחיתים כשבאים להתארח החלטה כזו על בעל הבית, ועוד מביאים את הכלים בלי להודיע. זה לא מקובל.

אם זה חלק מחלוקה מוסכמת של הנטל באירוח, שאורח יביא חדפ אז אחלה. אבל אם האורח מגיע עם זה על דעת עצמו, רוב האנשים לא ירגישו עם זה בנח אם הם רגילים לאכול בצלחות רגילות, ולכן גם יסרבו להצעה

תוסיפי לזה רגשי נחיתות אם יש - וזה כבר יוצא עוד עקום (ולהרבה אנשים יש. ואם אין להם זה עדיין יכול להיתפס כ- מה הקשר את באה להחליט לי איך להגיש בבית שלי) ממש לא טריוויאלי בעיניי

אז אצלנו ממש מקובל שהאורחיםאמאשוני

עורכים שולחן. אולי ההצעה מגיעה משם ומי שמגיע לבית עם שולחן ערוך זה ישמע לו מופרך.

אני עדיין לא מקבלת שההצעה שלי הזויה, אלא רק לא מתאימה לחלק מהסיטואציות (ויודעצ מה, גם אם אצל כולם זה אחרת חוץ מהמשפחה שלי, אני עדיין מציעה הצעות לפי מה שאני מכירה, לא צריך ליפול מזה ולהגיד שזו הצעה הזויה)

זה פשוט סיטואציות שונות. הכל טוב.

זה לא קשור לשולחן ערוך או לא גםהמקורית

זה קשור לזה שאורח מגיע עם רצון משלו בלי לתאם מראש כשהתכנית של בעל הבית מראש שונה. ומוסיף על זה שהוא מביא את זה בעצמו בלי תיאום

ואם בעל הבית לא מתחבר לצלחות שהוא הביא וחושב ששלו הרגילות יותר יפות, או שבכלל מה הקשר לאכול בחדפ או מה הקשר להביא דבר כזה בלי תיאום מראש ..

וזה לא סתם רצון, זה יכול להעלות טריגר

אני לא אומרת שאין באף בית סבירות שזה יעלה טוב, אלא שממה שנראה לי - לרוב האנשים זה לא יבוא טוב

אבל אפשר לתאםאמאשוני

אם למישהו חשוב לתאם אפשר לתאם.

אם לצד אחד חשוב לאכול מצלחות חדשות

לצד שני חשוב ההסכמה ולא הנחתה.

אז פתרון אפשרי הוא להביא חד"פ בתיאום מראש פשוט.

ויש מצב שהמארחת לא תסכיםהמקורית

אני כאמור לא מתארחת אצל אמא שלי בחגים ושבתות כי הם לא שומרים. אבל מובהק. מעשנים, טלוויזיות, הכל.. והמודעות שלהם לא משו. הם לא יכבו את הטלוויזיה כל השבת בשבילי וגם אחיות שלי היו באות ולא מכבדות לשים טלפון בצד למשל. אני יכולה לספוג, מול הילדים שלי מבחינתי זה בעייתי כשהעיסוק העיקרי אחרי הארוחה הוא חשבת לצםות בסרטונים (כשהילדים היו תינוקות עוד נסענו וגם ישנו על הרצפה בסלון כי אין מקום בבית והטלויזיות היו דלוקות בחדר ולא נורא, הם תינוקות שלא הולכים בעצמם)

פעם אחת דיברתי על זה שאם הייתה דירה קרובה הייתי באה לשבת והיא בכלל לא הבינה מה הבעיה ונפגעה מאוד מהמחשבה על זה אפילו. ממש.

אבל מצד שני היום היחיד בשנה שהיא לא מעשנת בו זה כיפור והיא בלתי נסבלת ועצבנית

אז יש פעמים שאפשר לתאם ציפיות (נגיד היא יודעעת להתאים את עצמה לכשרות למשל במה שהיא קונה) ומצד שני מודעות למורכבות של לגדל ילדים בבית שומר תורה ומצוות לסבים שלא - פחות..

אבא שלי יותר מודע לעצמו ובאמת אמר לי פעם אחת : זה לא נח לנו. קיבלתי ואני מכבדת, אמא שלי עוד בהכחשה. שתהיה בריאה.

אז אני לא נכנסת ראש בקיר. נוסעת באמצע שבוע.

חז'ל לא התכוונו ב''כל מה שאומר לך בע''הב עשה''קנמון

לכך שאורח חייב לעשות את דברי בעל הבית גם כשזה נוגד את היכולת שלו (בין שמדובר על יכולת מבחינה הלכתית, בין שמדובר על יכולת מבחינת רגישות וכו') ולראיה, המשך המשפט הוא "חוץ מצא". כלומר למארח אין אפשרות לבזות את האורח ולומר לו ללכת.

אגב, קראתי קצת הסברים על דברי חז'ל אלו, ו''כל מה שאומר לך בעל הבית עשה" מתייחס דווקא לכבוד עודף- למשל אם המארח מכבד את האורח בכסא הכי חשוב או נותן לו משקה מיוחד, יש הוראה למתארח לא לנהוג בענווה אלא לכבד את בעל הבית ולעשות את בקשתו כמו לשבת במקום המכובד..

בכל אופן, מה שאני כתבתי בתגובה הקודמת היה על עניין הליגיטימציה והמקום שחז'ל נותנים לרגישויות להגיינה ולנקיות.

האדם שיש לו צורך באכילה נקיה הוא לא הזוי ולא חריג.

יש מה שנקרא 'נימוסים' שנוהגים.

וממול- יש גם סיטואציה שלא תמיד תואמת את הצורך.

ואני חושבת שבכל מקום של התנגשות בין הנהגות של מארח ומתארח,

אפשר לפתור בקלות בלי להכנס למתחים.

אם יש תקשורת פתוחה אז זה הרבה יותר קל

ואם אין, אפשר ביצירתיות להסתדר.

וזה אגב נכון לכל סיטואציה בחיים(;

הבעיה שכמו שיש 'נימוסים'חילזון 123

יש גם הגדרה של איסטניסט, שזה מישהו שהוא מעבר לנורמה

והבעיה היא שכל אחד בטוח שהוא הנורמה וכל השאר הם היוצאי דופן....

בכל אופן באמת נכון שתקשורת זה הכי חשוב

נכון. אבל בשו''ע נכתב הסטנדטקנמון

לא כתוב שמדובר שם על הלכות לאיסטניסט..

ברור שבאידיאל שלא יעשו דברים כאלהאונמר

וגם אצלי בבית לא אוכלים מכך מרכזית,

וברור שאם נדבר הלכה אז זה לא.

אבל גם בעיני זה לא בסדר להגיד ולשפוט בצורה כל כך בוטה את מי שלא נקי כפי הסטנדרטים שלי.

ואת רואה פה בשרשור שכל אחת מביאה איתה את התנאים שלה ולכל אחת יש ג'וק אחר.

מבטיחה לך שגם לי יש ג'וקים שמפריעים לי ברמות.

אבל אני לא מגיעה במקום כזה שופט של 'כולם יסתדרו לפי איך שאני'.

וכן. אני כן חושבת שאנשים מבוגרים אנחנו אמורים לדעת להתמודד.

גם לא להתארח זה דרך התמודדות. אבל ללכת להתארח ולהתלונן כל החג זה לא.

אני מוקפת בכמה כיסים וגיסות כאלה. שאצל חמותי לא מפסיקים להעיר ולהתלונן. לא מתאים בעיני.

בדיוק כמו שלא מתאים לאכול מכך מרכזית.

ולכל אני קודם ידבר על 'תשנה את עצמך' לפני שאתן את כל מה שנתנו פה על כמה זה לא בסדר להיות כמו החמות. (ההיא או האחרת כי זה כבר לא משנה...)

אני גם עם ההלכה הזו, אחלה. רק שאני עם עוד כמה על הדרך.

מסכימה. גם להגיע ולהתלונן לא שייך.המקורית

שרשור מרתק!מאוהבת בילדי

ואני שוב לומדת להודות לה' על הבית שלי, על של ההורים שלי ועל של בעלי... (כזכור כולנו גרים באותה שכונה)

אז תמשיכו. תודה!!

רגיש מאוד, שבורה ומרוסקת. זוגיות ארוכת טווחאנונימית בהו"ל

אשמח לשמוע מאנשים נשואות כבר כמה שנים.

ב"ה נשואים 5 וחצי שנים.

3 ילדים בלי עין הרע.

אני כבר כמה זמן מרגישה שאין משיכה מצד בעלי. זה בא בתקופות

בהריון האחרון זה היה שיא של 4 חודשים לפחות שלא התקרב אליי בקושי.

כל פעם שהכל עובר אני מדליקה את זה ולא מתעסקת, אבל הפעם נשבר לי ממש.

פתחנו הערב את הנושא כששנינו נינוחים והוא פתח בכנות ואמר שהוא כבר לא נמשך אליי פיזית כמו שנמשך לנשים אחרות.

שלדעתו אדם פשוט מתרגל לאישה שלו והיא כבר לא מעוררת מינית בעיניו לעומת נשים אחרות שהן הרבה יותר אטרקטיביות.

(הדיבור על 'נשים אחרות היה בעקבות נפילות בפורנוגרפיה שהיו ולטענתו הפסיקו לאחר שחזרנו את כל המכשירים בבית בחסימות הכי גבוהות. וגם כי ראיתי אותו פוזל בחול המועד למישהי בלבוש לא צנוע ולא הבנתי איך יש לו יתר לאחרות ואלי לא)

והוא הגיע למסקנה שאם הוא רוצה שנהיה ביחד זה מתוך מניע שכלי וצריך להגיע להרבה נפשית מאוד מאוד גדולה ומשם אפשר להגיע לחיבור.

אני בוכה ומרוסקת.

הכי רוצה שהגבר שלי ימשך אליי.

לדעתי אני נראית מדהים גם אחרי 3 לידות. אולי חמש קילו יותר מאשר בחתונה, לא משהו מורגש בכלל.

ומלחית אותי כי אנחנו נשואים כולה חמש שנים, איך ממשיכים ככה חיים שלמים?

אשמח לשמוע בכנות האם זה משהו רגיל שגברים מתרגלים לאישה שלהם כל כך מהר וכל כך קיצוני והאם יש מה לעשות עם זה?

אני לא יודעת אם זה רגיל, אבל זה ודאי לא הכרחירקלתשוהנ

קודם כל חיבוק ענק, איזה פגיעה בבטן הרכה.

דבר שני, הצורה שהוא מציג את זה כאילו נכפה עליו השינוי הזה בחשק היא לא נכונה.

חשק, משיכה, רצון ליחד זה גם עניין של עבודה זוגית. זה ביטוי של הזוגיות, ולמרות שזה לא אחד לאחד, המצב המיני הוא הרבה פעמים תמונה מראה של המצב הזוגי.

לא כתבת שום דבר על הזוגיות שלכם חוץ מהעניין הזה, אבל אני חושבת שהמקום להתחיל ממנו הוא עבודה זוגית.

לגבי הפורנוגרפיה

אני לא בעלת ידע מקצועי, אבל אני מניחה שסף הריגוש הולך ועולה אם מתרגלים לכזה דבר. ולכן מצב כזה דווקא היה מעלה לי שאלה אם החסימה עזרה בסופו של דבר להפסקת הצפיות. שוב, אני לא בעלת ידע מקצועי, רק שזה מה שאני הייתי חושבת.

כואב❤️נעמי28

לא זה לא רגיל.

אולי אין פרפרים וריגושים מכל מגע כמו בהתחלה, אבל משיכה יכולה להחזיק כל החיים.

במיוחד (מקווה) שהסיפוק המיני שלו לא ממומש בשום מקום אחר (פרונו לא משתווה לדבר האמיתי).

יש כאלה גברים שממש לא מסוגלים להיות עם אישה בהריון, מפחד, רתיעה (יכול להתבטא אולי כחוסר משיכה)

אולי מדובר רק על התקופה הזאת?

משיכה בזוגיות מורכבת מהמון גורמים, קודם כל אהבה, אינטימיות רגשית, נתינה, זמן בילוי ביחד, אולי כדאי להשקיע קודם שם?

את בעצם רומזת שאת חושדת שיש משהו מהצד?אנונימית בהו"ל

לא בכלל לאנעמי28

רק שהטענה שלו שהמשיכה ירדה בגלל הזמן לא נכונה

בטח לא באופן גורף.

אולי ההשקעה בזוגיות ירדה (אולי של שניכם) ומשם זה משפיע על המשיכה.

או שיש בעיה עמוקה יותר במיניות שלו (כתבת שאת שמה לב לחרדת ביצוע, זה יכול לשתק את החשק)

אני גם חושבתנעמי28

שאתם בתקופה מאוד אינטנסיבית.

3 ילדים ב5 שנים.

אתם כנראה יותר בדינמיקה של אבא ואמא מאשר זוג.

אולי תשקלו לקחת מניעה כדי לייצב קצת את הזוגיות ולתת לה יותר מקום.

הקביעה שלו, שזה בגלל הזמן, גם לא נכונה וגם מייאשת, כי לדעתו הזמן עובד לרעתכם.

לדעתי כשתשקיעו בזוגיות, בבילויים, תזכרו למה בחרתם אחד בשני מההתחלה, וסיכוי גדול שגם המשיכה תחזור.

הדברים שהוא אמר לא נכונים באופן גורףיעל...

ולכן כדאי לבדוק אם יש משהו שיכול לעזור לזה.

זה יכול להיות פרקטית- איפור/ לבוש/ אביזרים/ ריח וכו' איך מעוררים חשק ותשוקה

וזה יכול להיות משהו משמעותי יותר כמו טיפול עבורו.

כדאי מאד להשקיע על זה, חמש שנים זה באמת מעט וזה ממש לא אמור להיות ככה.. תתפללי על זה גם.. חיבוק, זה לא קל..

תודה עונה לשלושתכןאנונימית בהו"ל

לא מפסיקה לבכות..

אנחנו בטיפול זוגי כבר 3 שנים אבל בתחושה זה לא נוגע לאנטימיות.. כל פעם שמעלה זה איכשהוא נדחק ולא מטופל

עשינו עבודה זוגית גדולה מאוד, התחלנו במקום נמוך (הלכנו לטיפול בעקבות שתפסתי אותו צופה שהיינו במשבר עצום...)

לגבי רתיעה מאישה הריונית, בהריונות הקודמים דווקא כן היה לו חשק, לכן זה פגע בי שדווקא הפעם לא (פתחתי על זה שירשור בזמן אמת אם מישהי זוכרת)

חשבתי שאחרי הלידה זה ירגע

וכן יצא שכשהיינו מותרים כן היינו יחד (זה היה לזמן קצר כי ילדתי ממש לא מזמן) אבל לא כמו שזכרתי מבעבר עם החשק שהיה לו.

לגבי חידושים, לבוש אביזרים.. רגיש מאוד

אני דווקא בעניין ומציעה, גם אני הרגשתי צורך לגוון ולחדש (דווקא הוא כל הזמן אומר שטוב לו ככה)

אז שאלתי אם ירצה שאקנה משהו חדש, בפעם הראשונה. אמר שכן.

קניתי.

ואז כשהגיע הרגשתי ממנו מן חרדת ביצוע. היה פיצוץ מטורף ולא הבנתי למה. אח''כ אמר שמרגיש שאני מעמידה אותו במבחן. הזכרתי לו ששאלתי ברגע של קירבה ואמר שהוא רוצה לנסות. ענה לי שהוא חשש לומר לא.

מרגישה מבוישת שככה נפתח בפניו והוא עשה לי את זה. בנתיים זה יושב אצלינו סגור כבר שבועיים.. לא מעניין אותו בכלל מה קניתי

לגבי לבוש, אין לי את הביטחון שאלבש משהו והוא מתלהב על זה.

זה קרה לפעמים, והיו פעמים שהיה עייף והחלפתי לפיג'מה בבושת פנים ממש. אין לי כוחות נפש לניסיון כזה.

ושאנחנו כבר מתחילים ואני מציעה לו הוא לא רוצה לעצור באמצע כי אז הוא נכבה

מזדהה עם כל כך הרבה ממה שכתבתהרקולסית

אני לא יודעת שיש לי פתרונות אבל אני אשמח לנרמל ולחזק אותך

אבל כן אגיד בניגוד למה שאחרות כתבוהרקולסית

שזה נורמלי מאד שאחרי תקופה בזוגיות מחויבת החשק משתנה וכמעט תמיד יש גם פער. אני רואה בעלי מקצוע שמדברים על זה.

ועוד משהוהרקולסית

בדיוק היום שמעתי את אוריה מבורך אומרת בפודקאסט שמחקרים מראים שהצופה בפורנו לא חושב שזה משפיע על חיי המין ועל הזוגיות שלו אבל סטטיסטית זה כן

תודה אהובה שאת ♥️אנונימית בהו"ל

מוזמנת לפרטי אם וכאשר תרציהרקולסית

לא תמיד אני עונה מייד אבל אני אשמח לדבר

לא חושבת שזה רגילשלומית.

אחרת אין מצב שכ"כ הרבה אנשים היו מחזיקים שנים רבות של זוגיות ארוכת טווח.

יכול להיות שהוא מרגיש וחושב באינסטינקט ראשוני זה ההרגל, אבל לענ"ד זו לא הסיבה השורשית.

אולי זה קשור לצפיה, אני לא מבינה בזה או לדברים אחרים בזוגיות או אצלו אישית.

לא חושבת שבאמת אפשר להיות ביחד נטו ממקום שכלי, זה לא מחזיק...

מה שכן מאוד מבינה את הפגיעות סביב להציע דברים ולהדחות, זה מאוד מאוד קשה ופוגע ואולי בשלב הזה עדיף לך להימנע מזה.

( מה גם שמרגיש לי שזה לא באמת הפתרון)

אגיד לך מה הייתי עושה אבל לא בטוח שידבר אלייךשוקולד פרה.

הייתי משחררת לחלוטין את העניין של הצפייה בפורנוגרפיה. לחלוטין.

זה שלו. ירצה יצפה, לא ירצה לא יצפה. אני לא נכנסת לזה ולא בולשת.

גם אני הייתי שם ממש, והבנתי שזה משפיל קודם כל אותי, המעקבים האלו.

דבר שני- אני נסיכה. אני לא מחזרת אחריך, אני לא מנסה לקנות אביזרים בשבילך, ואני בטח לא מנסה להתאמץ כשאתה מסתכל עליי מרחוק.

אני הפרס. אני גולת הכותרת.

אתה רוצה את כל הזוהמה של האייפון? בבקשה. רק אותך זה משפיל. אף גבר לא אוהב את עצמו אחרי צפייה בפורנו. גם לא גבר חילוני.

אתה רוצה את הדבר האמיתי?

קודם כל תבין שזה לא מובן מאליו.

ודבר שני- אתה בא אליי. לא אני אליך.

זה נשמע קצת כמו אינטריגות ומשחקים.

אבל- זו האמת.

ברגע שאת כבר לא תשאלי את עצמך מה קורה אתו, אם הוא ירצה שתהיו ביחד או לא,

ברגע שאת תראי כמה את נסיכה שווה ומלאת יופי, כמה את פי אלף מהבחורות המזוהמות שם,

את תביני שאין לך תחרות בכלל.

אבל את צריכה להבין קודם שאין לך תחרות בכלל. ולהסכים לתת לו חופש ומרחב מקסימליים.

רק מתוך בחירה אמתית יבוא לו החשק..

אני מבינה את הראש שאומרשוקולד פרה.

הוא נותן את חילו ואונו לנשים שם, ושוכח ממני.

ואז זה גורם לעלבון נוראי, לתחושת השפלה מאין כמוה.

אבל... כל זה מתמקד בו. במגרש שלו. מה הוא.

הגיע הזמן להפסיק לחשוב או לשאול מה הוא.

תשאלי מה את.

האם את מרגישה את עצמך יפה ונחשקת גם בלי האישור שלו?

האם את מרגישה חוסר ביטחון מול הנשים הללו, שברור שהן פוטושופ ועיוותים מכאן והודעה חדשה?

האם את מרגישה יהלום?

תזכרי שאת יהלום!!

והוא כאילו כמו נער מתבגר, מתעקש לאכול זבל, רק כי ההורים אמרו שזה אסור.

את לא זקוקה לשום אישור. את יפהפייה כמו שאת.

הבגדים האלה שקנית השפילו את היהלום שאת? תזרקי אותם. אפילו רק בשביל הסמליות שבזה.

כאומרת לעצמך- אני משליכה מעליי כל מה שלא מכבד אותי.

אני מסכימה ולא מסכימההרקולסיתאחרונה

מאד מסכימה שכדאי ממש לעבוד על הדימוי העצמי ולחשוב על עצמי כעל מינית ונחשקת בלי קשר אליו

אבל אני מרגישה שאת קצת מבטיחה שהוא ישתנה ויבוא ואי אפשר לבנות על זה

אולי כדאי ללכת לייעוץ מיני?ציונה.

יש בנות מדהימות, שממש יכולות לעזור לעשות סדר במחשבות והשאלות שלך.

וגם לעזור לשניכם.

אני אישית מאוד אוהבת ומעריכה את אלירז פיין.

לבינתיים חיבוק 🫂

תהיו חברות- תמליצו על מדריכת הורים לגבולות!אובדת חצות

כל תקופת החגים,

היה לי ממש קשה עם ההתנהגות של הילדים

אפילו החג אחד מהם השובב רץ ממקום למקום

שיגע אותי שמרתי עליו שלא יעשה משהו מסוכן והייתי גמורה!!!!

לא נהניתי בכלל החג רק מקבלת משני הצדדים כל הזמן הערות שהם לא מחונכים , משגעים אותנו, לא מתנהגים יפה והאמת שהשבת הם היו לא מאופסים בעליל-

רצו בבית, הפריעו לישון, הציקו

לבני המשפחה שהיו איתנו

לא מקשיבים, ממשיכים להפריע

לא העסיקו את עצמם בשום דבר ורבו

כשאנחנו רוצים שישבו לאכול - להם לא מתחשק

אחרי רבע שעה שהתרצו אז יושבים לאוכל וקמים כמה פעמים

וכולם מסתכלים כמה שטויות הם עושים

ואיך אין לנו אמירה

ולא אחיזה ולא מרות

וזה כל כך מבייש

אני פשוט מיואשת

אני מברכת שיתנו לנו נחת ויקשיבו

אבל המצב כ"כ רחוק משם לצערי

משתינים עלינו בקשת

הם דעתניים

מהירים מאיתנו

שוברים אותנו בטנורומים

מתישים אותנו

אנחנו כ"כ סביבם שאין לנו זמן לדברים טריוויאליים שלנו ומשימות ובטח לא לזוגיות אין טיפת כוח או חשק

אם סופר נני יכלה לבוא לבית שלי זה היה נפלא אבל אין לי מספיק להרשות לעצמי דבר כזה והיא גם מפנה להדרכות שלה

עברנו מיליוני יעוצים והנקודה החלשה שלנו זה ההתמדה

אנחנו מתפוצצים מהם ולאף אחד מאיתנו אני ובעלי אין כוח להתמודד איתם ! מצדי שלא יאכלו ואז הם ממשיכים להשתולל בסלון

שנינו עייפים ומותשים ומוותרים להם

ולא יודעים מה כן אפשר לעשות להם כסנקציה

הלכתי ליעוץ לעצמי אבל מרגישה שאני לא יודעת מה כדאי

עו"סית קלינית לעצמי?

או פסיכולוגית שעושה הדרכות הורים לשנינו?

או פשוט מדריכת הורים לגבולות (חייבת קוסמת- מישהי מכירה? שתחזיר לנו את הכבוד)

זה בעיקר גבולות אבל זה גם ילדים חכמים וציניים ודעתניים ששולטים בנו

אחד שובב ומעז ומצד שני פחדן

מחפש אותי כל הזמן חרד מאז המלחמה

והשני עם כעסים ומכור לממתקים וחצוף

שניהם כל הזמן בודקים אותנו בגבולות

אתן כל הזמן אומרות שאפנה ליעוץ

אבל מי יכולה לתת לנו המלצה חמה למישהי שתגרום לנו להיות פחות סמרטוטים ולתת לנו ביטחון?

רוצה סימן שדברים יכולים לזוז לטובה לצמיחה ולשיפור הלוואי

שמותיש שאלה לי

השם 'ישעי' לתינוק שנולד בסוכות.

איך הוא? אנחנו אוהבים. אבל השאלה אם הוא מידי חריג או מוזר?

איך הסביבה רואה את השם הזה? לא רוצה שירימו גבה כל פעם שהוא יגיד את השם שלי

בעיני מקסים! אוהבת שמות מיוחדיםאמא לאוצר❤

ממש לא נשמע לי חריג מידי

זה תלוי בסביבה שלכם....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני גרה בעיר עם מגוון שמות. וזה לא נשמע לי מאוד מוזר. לא נפוץ, אבל הצליל נשמע בסדר.

לדעתי שם קצת מוזרדיאט ספרייט

נשמע כמו שם שכשתגידו אותו אנשים ישאלו: מה? ותצטרכו לחזור.

בקריאה זה נראה כמו שם חיבה של ישעיה.

בהצלחה בכל בחירה

גם אני חשבתי שזה דומהאפרסקה

לישעיה ויכול להיות שם חיבה.

בכל אופן לי נשמע חמוד, ישעי, אבל גם חמוד כתור שם חיבה לישעיה

כנראה שם שהוא יצטרך להסביר במהלך החיים שלו..שקדי מרק

אני מכירה נער אחד כזהשלומית.

תראי, זה מוזר. זה לא אומר שזה לא טוב או לא יפה, ויש אנשים שעפים על השמות הייחודיים.

קיצור זה אישי.

לדעתי הצליל קצת נוקשהאמאשוני

נגיד השם ישי

קל להגהות אותו כמו "אישי" כמו איתי נגיד.

כשמנסים להגיד את האות הראשונה בלי א' בהתחלה זה מעט קשה.

אבל אצל ישי, ההמשך קליל

לעומת זאת ישעי

גם בסוף יש "עי" שזה לא סתם סיומת "אי" כי ע' יותר כבדה מא'

ואם מוותרים על הע' זה נשמע כמו: "אישי"

שזה שם יותר קליל להגייה אבל מאבד לגמרי מההקשר.

מוזרבוקר אור

אני מכירה אחד כזה

לדעתי שם מוזריהלומה..

אני לא התחברתירקאני

לא מכירה אף אחד בשם הזה

אני פחות מתחברתעדינה אבל בשטח

אמנם מיוחד , אבל לדעתי מיוחד מידי, ולא הייתי רוצה שלילד שלי יהיה שם חריג, המון מזל טוב!!

אותי זה ממש מפתיע שכולם חושבות שמיוחד מדיאמא לאוצר❤

אני מכירה כל כך הרבה שמות הרבה הרבה יותר מיוחדים מזה, הרבה יותר מוזרים מזה ...

ולי זה נשמע מהמם ואחלה !

ואני גם רוצה להגיד שלדעתי זה לא כזה משנה מה אחרים חושבי,ם והכי חשוב שאתם אוהבים!! וזהו

יש היום כל כך הרבה שמות אחרים ומיוחדים שכאילו זה מה זה לא משנה בעיניים האחרים חושבים אם אתם אוהבים..

אני לא מסכימה. גם אם ההורים אוהביםיעל מהדרום

לק"י

צריך לחשוב על הילד.

למרות שבאמת קשה לדעת אם הילד ישמח בשם או לא. מה גם שמה שמקובל במקום אחד, לא מקובל במקום אחר.

ברור אבל אני חושבת שכדי ששם יפריע לילד במהלך חייואמא לאוצר❤

הוא צריך להיות הרבה יותר מוזר מזה את יודעת איזה שמות הזויים יש היום? אני לא חושבת שזה בגדר השם שיפריע לילד...

ואני גם יגיד שאני מכירה ילדים עם שמות הכי רגילים בעולם ששונאים את השם שלהם ממש..

ככה שזה לא משהו שאנחנו יכולים לדעת מראש ..

אז אני מסכימה לגבי לא לתת שם ממש הזוי שיגרום לילד שחברים יצחקו עליו נניח .

אבל אני לא חושבת שזה משהו שאנחנו יכולות לדעת מה הילד יחשוב על השם שלו...

מסכימהאפרסקה

ישעי לא נשמע לי כזה מוזר. יש הרבה יותר מוזרים...

אני כן מסכימה שלא לקרוא לילד בשם מוזר, אבל לא נראה לי שישעי ספציפית נופל לקטגוריה

מסכימה..טארקו

וגם חושבת שצריך מאוד להפריד בין שם מוזר- כי הוא מילה מומצאת, כי הוא עם משמעות משונה או שלילית, כי הוא ארוך ומסורבל בפה

לבין סתם שם שפחות נפוץ אבל הוא יכול להיות שם הגיוני ונעים..

אישית מכירה ילד ישעי אבל מדברת על העיקרון גם.

כל שם התחיל מהמצאה בתכלס

גם בתנך..

אז כל עוד השם נשמע כמו שם

בעיני זה ממש לגיטימי לתת אותו..

זה שם שהוא יצטרך להסביר גם את ההגייהמרגול

ואז זה מעצבן

איך קוראים לך?

-ישעי

אה? ישי? איך אתה מאיית?

אני גם עושה את זה, כי רוצה לקרוא לאדם באמת בשמו. אבל זה עשוי להיות מעצבן. (י-ש-ע-י כמו לדוד ה' אורי וישעי, ככה לחצי מהאנשים הזרים ששואלים לשמו)

לדעתי כדי ששם יפריע לילדהבוקר יעלה

זה שם שצריך להסביר אותו, או לחזור עליו או לאיית.

בתור אחת שיש לה שם כזה, אין מעצבן מזה.

וישעי מודה שלא שמעתי

תלוי בסביבה, אצלנו נחשב מוזר 🤭🤍ואז את תראי

ממש תודה לכולן!! אז.. יש רעיונות לשמות אחריםיש שאלה לי

שמתאימים לילד שנולד בסוכות?

לא בנאליים ונפוצים, אבל גם לא מידי חריגים

אחד מהאושפיזין?ציונה.

הם בתכלס יחסית נפוצים.. אבל דוד יוסף הם שמות ממש יפים

טוביה נגיד זה עוד שם של משה

כמה כיוונים-טארקו

משהו שקשור לשמחה, למשל אפשר רון, יגל..

שם שקשור לבית המקדש ועלייה לרגל, כמו מבשר, ציון, מעוז...

משהו שקשור למים- מצוות ניסוך המים, ובקשת גשמים בסופו, כמו מעיין, טל, בארי..

וכמובן אפשר לשלב בין שמות ומשמעויות כמו יגל ציון, רון בארי וכד'..

שמות של בית המקדש מאוד קשוריםילדה של אבא

וגם ישעי, בעיניי נשמע ממש יפה ובכלל לא מוזר.

מתאים מאוד לחודש תשרי

מה לגבי נעם או אורי?אן אליוט

גם מאותו פרק תהילים

לבן שלי יש חבר שנולד בסוכותאר

וקוראים לו ..... ישעי

שני שמות

החברים קוראים לו בדקכ בשם הראשון

אבל לא מעט גם בשני

מיוחד ואם אתם אוהבים זה הכי חשוב

לא מכירה בכלל, נשמע שם חדישממתקית

אותו סגנון של בארי

יערי

עברי

מכירה ישעי בן למעלה מ40..(:קנמון

הייתי קוראת ככהאפונה

אם היתה לי הגיה גרונית טובה (או בפשטות לו הייתי תימניה)

זה נכון לגבי כל שם עם ע'?טארקו

אם לא, אז מה ההבדל מעדי נגיד או נטע או מעיין?

ההבדל הואאפונה

שבשמות שכתבת ברור לכולם מה השם גם אם לא הוגים נכון את ה-ע'.

אמא שלי נגיד לא הסכימה לקרוא לאחותי נעמהטארקו

למרות שהם מאוד התחברו לשם ולמשמעות

כי אבא שלי מבטא את זה נהמה😆🫣

אבל מאותה סיבה היא פסלה גם מעיין..

לא רק תימנים מדברים בעין😅יעל מהדרום

לק"י

@טארקו מה שכתבת הזכיר לי, שבילד הראשון צחקנו שנקרא בשם שקשה לצרפתים להגות (בעלי צרפתי).

ובאמת שיצא שם כזה, עם ח' ו-ע'🤭

חריג או מוזרהשקט הזהאחרונה

זה עניין סביבתי.

הכרתי ילד עם השם הזה, בסביבה שבה גדל השם לא היה ככ מוזר

בסביבה שאני חיה בה כיום לא הייתי קוראת לילד שלי ככה.

אז נראה לי שזה די סןבייקטיבי

יש למישהי פיתרון לפצעונים מגרדים אחרי גילוח?מעיין34

הבת שלי בת 11 והתחיל לה צמיחה במפשעות

זה הפריע לה אז סיבנתי לה את המקום וגילחתי לה.

כבר יום למחרת גירד לה שם והיו פצעונים קטנים/חררה.

אני זוכרת שגם אני סבלתי מזה כילדה עד שעשיתי לייזר .

יש פיתרון ריאלי לילדה בת 11?

לא לעשות עד הסוףכורסא ירוקה.

להשאיר קצר קצר, ואז אין פצעים

איך אפשר? כשמגלחים אז ישר זה הופך לחלקמעיין34

לא בסכיןכורסא ירוקה.

במספריים נגיד. גם במכונה אפשר

איזו מכונה? ומספריים ננסה פעם הבאה בלי נדרמעיין34

תודה רבה

ויש לך המלצות איך אפשר להרגיע את העור כרגע?

אני רקDoughnut

היא כבר בת 11, למה שלא תעשה לעצמה לבד?

ובקשר לפצעונים, קצף גילוח עוזר למנוע אותם ומשאיר את העור חלק ונעים.

מעולם לא התעסקה עם סכין גילוח. זוית לא נכונה היאמעיין34

עלולה להיחתך

ואיזה קצף את ממליצה? יש משהו לעור רגיש?

יש בסופר-פארם כל מיני סוגים, אפשר ללכת לבחור יחדDoughnut

אני כנראה מיושנתאפונה

אבל בעיני זה גיל מאד מוקדם להסיר שיער במפשעה.

הגיוני שמפריע לה, זה חדש והגוף משתנה. היּיתי מעודדת אותה לקחת את הזמן להתרגל לשינוי ולא ממהרת "לתקן".

לא מיושנת בכללשלומית.

או שגם אני מיושנת ;)

לא מבינה את הצורך להסיר שם בטח בגיל הזה. בעיניי זו החלטה של אשה בוגרת מה היא מעדיפה ולא נכון להסליל שהיא חייבת להוריד.

בנוסף מרגיש לי לא בנח שאמא מתעסקת בזה, בסוף זה איבר פרטי...

מסכימה מאד עם השורה האחרונהDoughnut

מסכימה ממשרקאניאחרונה

ואני לא מיושנת

לא מזמן הייתי בת 11

ממש לא מיושנתהריון ולידה

ולדעתי אם היא קטנה בעיני הפותחת להשתמש שם בסכין היא גם קטנה כדי להוריד שיער

החלטה להוריד שיער במקום כזה צריכה להגיע אחרי התנסות קצת עם מה זה בכלל שיער שם

ילדה בת 11 גם מתביישת בשינויים בחזה ובעוד מליון דברים שיש בגוף האשה. מוזר לי לשדר על ההתחלה שזה מטרד שצריך מייד להפטר ממנו

מחפשת המלצה לטיולוןרק טוב!

שמתאים מגיל 5-6 חודשים בערך.

לא צריכה התאמה למדרגות כל כך. גם לא לטיסות.

ולא במחיר של עגלה.

ואם משהי מכירה מנסיון את הטיולונים של בייביבוס (שהם לא חלק מעגלה), אשמח לשמוע חוות דעת.

ויאנטו של ספורטליין. עלה 800 ש"ח בערך אאל"ט.מתואמת

תודה! יכולה לכתוב מה טוב בה מבחינתך?רק טוב!

היא קלה להיגוי, נשכבת שכיבה מלאהמתואמתאחרונה

יש לה סל די גדול וגם כיס. הגגון די רחב (שלנו כבר לא, כי נהרס), יש קשת מקדימה שאפשר לפרק אותה. היא מתקפלת קיפול מזוודה, שלי הוא נוח יותר. האמת שהיא לא מתקפלת מספיק קטן מבחינתי, אבל בסדר.

היה לנו בעבר טיולון של איה בייבי, כבר לא זוכרת איזה דגם. אהבתי אותו יותר - כשמקפלים יש ידית כזו ואז אפשר לסחוב ממש כמו מזוודה, וגם הקשת נפתחת באמצע לשני הצדדים וככה לא מאבדים אותה. אבל הוא נהרס לנו יחסית מהר (קנינו פעמיים), אז לא יודעת אם להמליץ... הוא עלה זול יותר, 600 או 700 נדמה לי.

רובסטו של מונהעבריה*

יש לי אותה . עלתה לי 450 במבצע. קלה לקיפול ונוחה

תודה!רק טוב!

יש לי של בייביבוסשואלת12

מרוצה מאוד.

מתנקה טוב. נוחה. השתמשתי מגיל לידה עם מזרון שלהם.

נוסעת בנוחות

תודה! איזה דגם?רק טוב!

סימבהשואלת12

אופ הריון וחשק…אנונימית בהו"ל

לקראת סוף הריון (אוטוטו 35)

ועל אף שהרצון שלי ממש ברור ואני חושבת באיש שלי

לצערי גופי לא מגיב בהתאם

הבטן גדולה העוברית בועטת

וגם אם אני מאוד רוצה ויוזמת

הגוף לא זורם איתי ואנחנו לא מצליחים להגיע לאיחוד…

אני מאוד לא מחבבת שמנים וג'לים (הקור שלהם מקפיץ אותי)

מה גם שלפעמים לא מעוניינים בסאגה ארוכה (יש עוד ילדים בבית)

בעלי מתוסכל

וגם אני…

רעיונית?

תנסוהמקורית

על הצד כשהוא מאחורייך

יש במאקו mako מאמר מצוייןאלישבע999

חפשי בגוגל: מאקו התנוחות הטובות לנשים בהריון

תודהאנונימית בהו"ל

@המקורית

@אלישבע999

הבעיה היא פחות התנוחה ויותר שאני נשארת מדבר סהרה לא משנה מה ברמת רוצה (ולא כמו בימים כתיקונם שהגוף מתעורר עם הרצון)

סליחה אפ היה לא מובן

אפשר לחמם מעט את הג'ל סיכוך ואפשר שישים עליוסטודנטית אלופה

אני מכירה חמאת סיכוךציונה.

זה כאילו בטמפ החדר, וזה מתחמם מהחום גוף ונמס.. ואז זה לא קר בגלל.

מכירה המלצה ספציפית?אנונימית בהו"ל

עכשיו הזמנתי בוולט שמן של מיי פלז'ר ראיתי עליו המלצות אונליין

אקווה שאכן יעזור

אבל חמאה שלא קרה נשמע רעיון מעולה

של ספירולייףציונה.

מאד ממליצה על שמן noomרינת 24אחרונה

יש לו ריחות נעימים והוא לא קר

שמן שקדיםרקאני

הרבה פחות קר מג'לים אחרים

אפשר לחמם אותו קצת

מצטרפת להמלצהעל הנס

גם שמן קוקוס יעיל מאד

תחממו את השמן אפילו עם הידייםנעמי28

לא הפותחת… ממליצה מאוד להשתמש באביזרים.אנונימית בהו"ל

אצלנו עשה ועדיין עושה פלאים ממש.

לפעמים מביא אותי מ-0 ל-100.

יש ברשת אתרים דתיים שאפשר לקנות דרכם אביזרים בצורה דיסקרטית ונקייה. גם התמונות וההסברים שם מאוד מותאמים לדתיים.

בנוסף, שמן אתרי ורדים, עוזר מאוד להגברת החשק.

מספיק לטפטף כמה טיפות. ריח מושלם, גם אם לא יעזור בטח לא יזיק😉

הבעיה זה היובש?מתיכון ועד מעון

כי לפעמים בתנוחה נכונה גם פחות יבש

יש משחות סיכוך מעולותשלומית.

ולא קרות בכלל! ממש חבל להימנע בגלל סיבה כזו.

ממליצה ממש על משחת סיכוך טבעית של ספירולינה.

נעימה, לא יקרה ולא קרה

מועדים לשגרה!גלויה

מועדים לכביסה....

האם מברכים שהחיינו על מכונת כביסה ראשונה לערב זה?

היה לי חג קצת עצוב, תודה לבעלי שהבין אותי.

הולכת לפזר אבקת פיות.

בליל החגגלויה

הסתובבתי בין הנשים וב"ה מלא ילדים ונשים בהריון

ורק אני עם בטן שנראית כמו חודש שישי אבל בתכלס מונעת, עם מחזור שהקדים מאוד פתאום...

אז בלי לרצות התחלתי לבכות והלכנו הביתה. חברה החמיאה לי על השמלה ולא עניתי לה כי הדמעות כמעט יצאו

ובחול המועד חברה נטולת טאקט שאלה מתי אני צריכה ללדת...

בקיצור חברות, אני צריכה לתלות שלט.

"לא בהריון, תודה שלא שאלת".

טוב שאני מצחיקה את עצמי.

אוופפהשקט הזה

חיבוק❤️

ולא צריך לתלות שלט. פשוט צריכה להיות מוסכמה חברתית שעד שהאשה לא אמרה כלום, את לא אומרת כלום בעצמך גם אם את בטוחה במאתיים אחוז שזה הריון

תודה!!!גלויה

אויי.. מה זה הדבר הזה??פרח חדש

קרה גם לחברה שלי

ממש ריחמתי עליה

עלי מסתכלים לבטן ולא אומרים כלום

אני נראית חודש 5 כזה.. ולא, אני לא בהריון

אבל המבטים אומרים הכל

תודה!!גלויה

באתי להיות שותפה לענייןפייגא

בסופר מישהו איחל לי לידה קלה ובן זכר צדיק

כנל... סתם שיריים מהעבר הרחוק

השתדלתי לקחת בקלות

למרות שבפנים עשה לי קווצ'

חיבוק יקרה!!גלויה

וואוו, זה כבר עליית מדרגה...

מבינה ממש את הקווצ'.

רק חשוב לי לאמרכמהה ליותר

שיש אנשים שונים ורגישויות שונות.

נניח אני - כשאני נראית בהריון, גם אם אני לא בהריון, אני הרי מודעת למצב שלי ויודעת שאני ניראית בהריון ובטח כולם בסביבה חושדים, אז אני הרבה יותר שמחה אם באים ושואלים אותי ואז אני יכולה לשתף בדיוק בהשמנה שלי, ולצחוק ביחד על המראה ההריוני וכו. מאשר לדעת בוודאות שכולם חושדים ולא מעיזים לשאול...

אני קוראת פה שירשורים ורואה שיש פה נשים שמרגישות שונה ממני, אבל כן חשוב לי להניח את זה שלא תמיד זה נובע מחוסר טאקט...

היתה תקופה כשהייתי נערה שהייתי צריכה לשים מחוך לגב, זה משהו ממש מסורבל מהצוואר ועד מתחת לאגן. ואני זוכרת שכשהתחלתי לשים, היו חברות שלי שראו אותי עם זה ופשוט התעלמו וכאילו דיברו איתי רגיל. וזה ממש הציק לי.

זה הרי משהו שכל כך רואים אותו, אז למה לא פשוט לשאול אותי בטבעיות מה זה, ולתת לי אפשרות לשתף בצורה נעימה, במקום להתעלם ממשהו כל כך נוכח.

חפרתי קצת, אבל היה חשוב לי לציין את זה ולהגיד שלא תמיד מדובר בחוסר טאקט, אלא פשוט שכל אדם אוהב שמגיבים ומתייחסים אליו אחרת.

תודה שכתבת! זה נכון מאודגלויה
עבר עריכה על ידי גלויה בתאריך כ"ב בתשרי תשפ"ז 21:20

פשוט אצלי זה יושב על מניעה כי חייבים מסיבה רפואית

אז זה קצת יותר מורכב.

(ולא סותר את זה שאני מודה לה' על מה שיש לי.)

מחזקת את דבריךזמינה

אם משהו חסר לי זה כואב

זה ממש לא סותר את זה שאני מודה להשם על מה שיש

אבל מאוד מאוד רוצה עוד מהטוב שנתן

ה❤️ אתך

בעז"ה שעוד השנה יהיו לך בשורות טובות🙏🏼

אמן!!!גלויה

גם לך!

חיבוק ענקקרקאני

כואב ממש

תודה!!גלויה

תודה!!גלויה

אוףףףהבוקר יעלה

כ"כ מבאס

לי ישבטן תמידית אז ממש מבינה אותך.

עוזר לי לצחוק על עצמי כל הזמן על העניין הזה ככה לגרש אנשים חסרי טאקט אבל באמת שמתבעסת איתך על החוויה

תודה!!גלויה

חיבוק איזה קשה...מתואמת

האמת שגם אני עצמי לפני שנים שאלתי פעם חברה את השאלה הזו... ממש הייתי בטוחה שהיא בהיריון... מאז למדתי טקט

(לפני כמה זמן נסעתי באוטובוס ועמדתי, ומישהי רצתה לקום לי. למזלי היא לא אמרה בפירוש למה היא רוצה לתת לי לשבת, אבל זה היה ברור... אבל לפחות לי זו לא נקודה כואבת...❤️ חוץ מזה שחבל לי שאני שמנה, כמובן)

מאחלת לך בשורות טובות בכל התחומים! ושתזכי לכבס גם את נשמתך, שתרגיש טהורה וטובה בשבילך!

תודה רבה! ב"ה פחות כואבגלויה

ואמן!!

אני צריכה בעיקרון לעשות מרתון כביסות... ה' יעזורשימושית

היה חג מרגש, אבל גם צובט.

פדיחות בקטע של הילודה... (כו----לם מגיעם לבית כנסת ועושים עדכוני גירסה 😑😑😑)

(החזקתי אחיין ומכרות באו לאחל לי בשמחה מזל טוב, חברים ששנתיים לא נפגשנו שאלו אותנו- נו, אז כמה ילדים הספקתם כבר להביא? והלאה)

וואי מה זה הדיבורים האלו?? אני בהלםפרח חדש

אני כבר בעלת נסיון בזהשימושית

בעיקרון עטיתי על עצמי לפני החג עור של פיל, אבל איכשהו זה הצליח לחדור וצבט לי בלב 😑😑

מה?? גלויה

תודה לכולן! פרקתי ונרגעתי.גלויה

ועוד תקווה קטנה וטיפשית בלב

שאולי זה בכלל דימום השתרשות...

(מדמיינת כל פעם שיש איחור ומתרסקת.

בחודש שעבר היה מעל 40 יום. והפעם הקדים ב5 ימים ולא היה לי זמן לחשוב איחור... בקיצור, חלומות מתוקים. הריון כרגע לא בתכנון מכמה סיבות, אבל תמיד יש 1% שלקב"ה יש תכניות אחרות...)

תודה לאל על השגרהמקקה

סופסוף הגייה

היה לי חגים ממש קשוחים

וממש חיכיתי

אני שמחה שזה התור של בעלי לכבסהר את יש

אנחנו עושים שבוע שבוע בכביסה, חול המועד נפל עליי והשבוע עליו

איזה חלוקה חמודה שקדי מרק

מגניב שזה עובד לכם

זה היה התנאי שלי לחתונההר את ישאחרונה

שאנחנו עושים תורות בהכל,כלים זה יום יום כביסה שבוע שבוע.

הוא צוחק עליי שבטח אחרי הלידה זה יהיה התור שלי בכביסה

איך הכי כדאי להוריד שיער לילדה בת 11?הבוקר יעלה

מדברת כרגע רק על הבית שחי, ניסינו סכין והיא טוענת שכואב לה.. ומנגד ממש צריכה.

מישהי ניסתה קרם?

האמת,מוריה

לא חושבת שבגיל הזה כדאי להתעסק עם זה.

תודה אבל לא מה ששאלתי 😉הבוקר יעלה

הילדה עם כמות מכובדת ביותר ומריחה בהתאם כך שאין ברירה

בהצלחה.מוריה

(רק אומר שזה לא בהיכרח קשור.

יש ריח של גיל ההתבגרות/לחץ/חרדה וכו)

מניסיוני שיער מחריף את הריח. יתכן שיש עוד גורמיםהבוקר יעלה

לגמרי❤️

כנראה.מוריה

אגב, שמעתי המלצות על דאב ירוק (נראה לי עם מלפפון) ספריי.

מי שאני מכירה שמשתמשת באופן משמעותי הריח פחת.

אז אולי בלי קשר זה יעזור.

מהנסיון האישי שליהריון ולידה

כשהורדתי שיער רק הזעתי יותר והכל נזל והיה מגעיל

אולי יש לה יותר ריח כי היא פשוט יותר מתבגרת עכשיו. וזה לא דווקא בגלל השיער או משהו

רק אומרתבאתי מפעם

שהבת שלי בת 9 עם זיעה בריח של חייל באוטובוס 🙃ועוד אין לה שיער... למה ריח קשור לשיער?

שמים דאודורנט סטיק אחרי מקלחת, לא מספיק?

לא מספיקהבוקר יעלה

היה לה ריח מגיל צעיר אבל השיער מחריף את הריח

וואי וואיבאתי מפעם

אני כבר עכשיו בהלם מזה אז מה יהיה עם השיער😵‍💫 שיהיו בריאות.... לא מכירה את זה בכלל

לא בהכרח קשוראמא לאוצר❤

מכירה נשים שמרגישות שזה גורם להם ליותר ריח כשיש שיער ומכירה נשים שמרגישות דווקא הפוך

ממליצה על דאודורנט טבעי של פוראווראמא לאוצר❤

לי הכל עשה ממש רע והוא טוב..

בלי קשר לשערות....

אם זו הבעיהאפונה

אז אולי רק לגזור?

בתור נערה עשיתי עם קרםגלויה

זה בסדר, צריך לעשות לפי ההוראות.

אפשר שעווה קרהאיזמרגד1

אולי שווה לקנות לייזר ביתי, שאמור להחזיק לכמה שנים טובות ולתת תוצאות טובות יותר

דווקא לייזר לא בעד בגיל כזה וגם לא בגיל ההתבגרות..הבוקר יעלה

אפשר לנסותאמונה :)

סכין אבל רק במקלחת אחרי שהיא מסבנת את האזור... (כשיש עדיין סבון). אמור לעזור משמעותית

כן היא ניסתה עם סבון..הבוקר יעלה

היא עשתהoo

עם קצף גילוח?

כי זה עוזר לגילוח עדין ולא מורגש

לא.. ניסתה עם סבוןהבוקר יעלה

אז זו הסיבה שכאב להoo

אני חושבת שיותר דגדג או הציקהבוקר יעלה

אבל סבון לא כואב. מגלחת כבר שנים..

בכל מקרה היא לא רוצה לנסות שוב סכין אז מחפשת חלופה

תנסי אולי את המשחה להסרת שיערהמקורית

זה לא אמור לכאוב תוך כדי מקלחת שיש❤️

שם מים

אני עושה סכין גילוח תוך כדי זרם מים

אולי לנסות להחליף סכין גילוח

קצף גילוחDoughnut

מגן על העור ומשאיר אותו חלק.

וממליצה להשקיע בסכין גילוח איכותי ועם כמה להבים, יש כאלה גם עם פס אלוורה שבכלל כדאי.

קרם זה ממש בסדרשימושית

ממליצה גם-

  1. לשים דיאודורנט ממש אחרי המקלחת ולא בבוקר

  2. להפחית מאכלים מתועשים

אפשר רצועות שעווהרקאני

להורידבשורות משמחות

רק בכיוון השערה ולא נגד אז פחות יוצר עיקצוץ וחוסר נוחות

לדעתיאחת כמוני

סכין טובה (ונוס למשל.. אין לי אחוזים 😝) וגם לחדש אותה בתדירות גבוהה

הרבה סבון או קרם

ולגלח מלמעלה למטה

עם קרם אורהמתיכון ועד מעוןאחרונה

אולי יעניין אותך