מעצבן מאוד

זה כנראה הדרך שלה לנסות לגונן עליהן גם מרחוק

במה לגונן?

שקשה לה כאמא לדעת שהבת שלה עוברת חוויה מאתגרת

אז במקום להגיד 'לא נורא היא תצמח מזה', היא מרחמת עליה ומספרת לכולם כמה שצריך לרחם עליה.

זו הדרך שלה להרגיש שהיא תורמת את חלקה בהתמודדות של הבת.

כן לחמותי יש קטע להגיד שהגיסה שלי ממש מסכנה ( גם כלה שלה, לא הבת שלה ) וזה משגע אותי כי בעיקר בדברים שקשורים שקשה לה בעבודה

כי האישה עובדת חצי משרה שאני במשרה מלאה עם נסיעות

בעלה בכולל 2 דק' מהבית ושלי נוסע על יום שעתיים פלוס לעבודה ואני קורסת

והיא מסכנה מסכנה

קשה לה 😵‍💫

מה שכן חמותי ממש עוזרת לי הרבה וממש אחלה, יש לנו קשר מעולה ב"ה אבל שהיא אומרת לי את זה זה ממש מוציא אותי מדעתי

היא מספרת לה שאת מסכנה? או שזה חד צדדי כזה

אצלי חמותי הרבה זמן פשוט לא הייתה מודעת לאתגרים שעוברים עלינו. והבנות שלה, באופן טבעי, משתפות אותה יותר.

בהריון הראשון שלי עם היפראמזיס היא אמרה לבעלי שבהריון ראשון עוד יש לי פריבילגיה להרגיש לא טוב, ושלא ידאג כי כשיהיו ילדים אני אתפקד נהדר. בהריון הנוכחי היא כבר התגייסה כמיטב יכולתה לעזור כי היא הבינה שזה חורג מגבולות הנורמה.

אבל זה באמת בזכות ששיתפנו יותר.

פשוט אל תכנסי איתה לפינות האלה

ומסכימה עם מי שרשמה שיתכן ומדובר בחוסר מודעות. וגם אם לא - כנראה שככה היא🤷

אל תראי אותה בתור חברה/ מישהי שאת יכולה לפרוק לה קושי ותקשיב (כי היא לא במקום הזה כנראה) ותסגנני מחדש את השיח איתה

ובאסה😑

כי אנחנו באמת ממש בטוב

ולאחרונה זה החמיר ממש ומרחיק אותי ממנה

כי כל שיחה הופכת להיות סביב זה

עכשיו זה כבר מצחיק כן? היא מספרת לי שהבת שלה אחרי לידה עם דלקת וחום

אז נבהלתי ושאלתי אם מטופלת באנטיביוטיקה? ראתה רופא?

אז היא אומרת אה, לא בדיוק דלקת, חום נמוך... הרופאה לא נתנה, לא ראתה צורך

ואני כזה... אבל אמרת את זה גם לפני שבוע, אז עוד פעם?

עושים סיפור מפיל

נראה לי הבנות שלה ממש ממש מתמסכנות עליה, מה שאנחנו לא.....

הכי מעצבן שאם אני אומרת משהו על עצמי בהריון

היא ישר עוברת נושא, זה פשוט לא מעניין אותה

הפסקתי לשתף / לספר אפילו על דברים קטנים.

כי כשהיינו עם ילד חולה ממש היא אמרה שזה שטויות אבל מסכנה הבת שלה כי ...

למי שרואה את 2 הצדדים זה נראה לא הגיוני

אבל - את באת הכי טהורה וממקום טוב לקשר הזה, אבל היא לא תמלא לך את המשבצת האימהית וגם לא החברית כנראה. גם לא משפחתית סבירה🫤

הייתי משנה גישה

היא אמא של בעלך וזהו. מתארחים כי ככה זה וצריך ודברי איתה על מזג אוויר, על המלחמה באוקראינה, על מה בישלת או כל דבר אחר שהוא לא נושא שיחה שמבאס אותך לדבר עליו איתה

כמה זמן את נשואה? זה היה מהתחלה ככה?

חמותך יכולה לאהוב אותך מאוד אבל לא כמו שהיא אוהבת את הבת שלה.

אין מה לעשות

שלי......

ככה שזה באקסטרים....

יודעת מה האסטרטגיה שלי?

להיות הכי לא מסכנה שיש

הפסקתי לשתף אותה לחלוטין בדברים שקצת קשים לי.

משתפת רק בשמחות ובסיפורים מתוקים על נכדים.

(לפעמים מספרת לאחר מעשה, כמו בדיקה שחששתי ממנה/מילואים/אשפוז או מחלה אצל ילד)

מאז שהפסקתי לשתף, התחלתי לחיות.....

אני מקשיבה לה באמפתיות לסיפורים שלה

ומספרת לה כתגובה רק דברים נחמדים.

במשפחה שלי הפרטית זה כבר נהפך לבדיחה

כל שולחן שבת פתאום מישהו מסנן "מסכנה XXX" או "מסכן YYY"

ואז ממשיכים לצחוק ולחיות את החיים בנעימים

מאחלת לך רק טוב תמיד

חג שמח

אצלנו זה כן עדיין צובט כי היא כל הזמן מתפארת כמה היא עוזרת, כשאנחנו לא מקבלים עשירית מהעזרה הזו,

אבל ברור מעדיפה להיות בצד שלא צריך לרחם עליו ולהתמודד בעצמי עם הכל בחיים למרות שלא תמיד קל ולפעמים כן זקוקה למישהו שיהיה לו קצת מקום בלב גם בשבילי.

ולא יכנס בכלל....

הגעתי למצב שאני לא מצפה לכלום, אז פחות מתאכזבת

וכן- לצחוק זה התרופה הכי טובה לכאב......

יכולה לומר לך שאצלי אמא שלי הרגישה בזה והתחילה להתלונן שאני לא מספרת אף פעם דברים פחות מוצלחים ותמיד רוצה להצטייר המושלמת חחח

אולי כי אף פעם לא נתת לי מקום לפרוק ככה שתביני אותי באמת???

וואי אין מילים

טוב שאת יודעת מה מפעיל אותה לשיח כזה

ופשוט לא לשתף אותה בנושא

למצוא אנשים אחרים לפרוק להם

יש משהו אצלה לא פתור וככה הדרך שלה להתמודד.

לדעתי כדאי שתלמדי לעשות הפרדה בין הצורך שלה להוציא אותן מסכנות לבין התוכן עצמו.

תחשהי כמו צעצוע מנגן שבטעות דרכו עליו ועכשיו לא יפסיק עד סוף המנגינה

אין מה להילחם הזה, אלא לתת לזה לחלוף מעלייך.

לדעתי אל תחפשי אצלה את ההבנה למצבך כי זה לא שאפשר למצוא אצלה אמפטיה כללית לנשים במצב מסויים,

אלא רק הבנות שלה לגבי כל המצבים.

סתם בשביל הדוגמה, אולי כשהן היו קטנות היא דאגה תמיד תמיד לרפד להם את החיים ואם נתקלו בקשיים היא לקחה את זה ככישלון אישי ועכשיו כשהיא לא יכולה למנוע מהם את הסבל, היא מנתבת את הביקורת העצמית שלה עליה לרחמים.

מבינה? לכן היא לא מסוגלת לשמוע על הקושי שלך, כי הקושי שלך הוא לא "אשמתה" אבל מיד מזכיר לה את הקושי שכן באשמתה ולכן מיד מתגוננת ע"י הפעלת כפתור הרחמים.

ותוך כדי שיחה איתך היא א מצליחה להקשיב לקושי שלך כי היא ישר שומעת ביקורת על עצמה.

זה לא מחייב שזה מה שקורה, זה רק דוגמה לאיך מנגנונים כאלה עובדים ולמה זה לא יושב על איפה ואיפה, על אטימות לב, וגם מסביר למה להמשיך לתאר כמה קשה לך לא יביא לאמפטיה אלא לתוצאה הפוכה,

כי ככל שלך יותר קשה, ככה היא שומעת יותר ביקורת על עצמה על הסבל שהיא לא יכולה למנוע מהבת שלה, ולכן היא עסוקה בהתגוננות עצמית והדיפה במקום רגע להכיל את השיתוף שלך.

את יכולה או לנסות להעביר נושא, או לקצר את השיחות. בכל מקרה תנסי ממש לא לשמוע את המילים עצמם שיכולות להכאיב (הקאה אחת לעומת רבות שלך) אלא את המנגנון עצמו שאין בו כל כוונה לפגוע או להקטין את הקושי שלך ❣️

חושבת שלא הייתי משתפת אותה בדברים אישיים, אלא אם היא פותחת את זה בלי קשר לכלום שאז הייתי מכניסה מאוזן אחת ומוציאה מהשניה.

זה כמו שכשאנחנו אצל חמותי ונניח אני אומרת משהו כללי כזה.

נניח היחסים בין ישראל לפלסטינאים, היא מיד מוצאת איזשהו הקשר אסוציאטיבי להסביר לי איזה מזל שיש לי את בעלי (הבן שלה) וכמה טוב שהוא גבר כזה כי הבנות שלה לעומתי זכו בבעלים שהאמהות שלהן חינכו אותן פחות טוב.

עכשיו בואי,

אני מכירה את הבן,

הוא אהוב עלי והכל, אבל בואי...

יש לו עוד הרבה מה ללמוד והיית יכולה לעשות עבודה יותר טובה 😃

אז מה אני עושה?

פשוט מכניסה מאוזן אחת, מוציאה מהשניה וממשיכה בשיח שהתחלתי בלי לענות לה בכלל.

בול נשמעת חמותך השוויגער שם.

ולא הצלחתי למצוא אותו ביוטיוב

מקווה שאין כאן בעיה של זכויות יוצרים האמת.

אני לא מכירה את היוצרות. זה היה לי במחשב כבר כמה שנים...

אין.

אמהות זה הדבר הכי לא אובייקטיבי שיש.

שאם זה לא היה מעצבן זה היה פשוט מצחיק.

עזבי שבכל מצב של קושי שלי היא ישר מסבירה לי למה בעלי (הרי הוא בנה האהוב) יותר מסכן,

נניח, דוגמא-

הייתי באשפוז כמה ימים עם תינוק קטנטן אחרי הלידה -לבד-. כי בעלי שיחיה היה מצוין עם קצת חום ולא רצינו להדביק את התינוקות.

אז לבד נסעתי באישון ליל לבי''ח מרחק כמעט שעה נסיעה, הייתי שם כמה וכמה ימים באשפוז לא נעים, כולל שבת לבד, כשבאותו חדר יש תינוק נוסף שאיתו ישן האבא (והווילון לא מספיק ארוך להגיע למיטתו המלווה) שלא נדבר על השירותים המשותפים עם האבא של התינוק השני בחדר (והייתי ממש אחרי לידה. אל תדמיינו כמה סיוט), עוד נאבקת על ההנקה, אחותי מחליפה אותי בשישי בצהרים כדי שאלך להתקלח בבית נורמלי.. קיצר-קשה ממש. וזה עוד בלי לפרט את הסיפור הרפואי שהתמודדנו איתו, ולראות עם כל ההורמונים את התינוק חסר הישע שמנסים לפתוח לו וריד כמה פעמים בלי הצלחה.. בקושי עמדתי בסיטואציה.

ואז היא מתקשרת לשאול מה קורה ושופכת לי בטלפון כמה בעלי מסכן שהוא לא מרגיש טוב ואיך עם חום! של 38.0! הוא נשאר עם שני ילדים בבית!!

עכשיו אני צוחקת. אז זה היה מעבר לכוחותי.

עוד דוגמא- התינוקת היתה ערה כל הלילה ובגלל משהו שבעלי עשה, הצטרף אליה עוד ילדון. הייתי איתם ערה 6 שעות רצוף (בעצם ערה מיום מאתמול, בלי שינה עד ארבע לפנות בוקר) ואז הוא החליף אותי לשעתיים. ישר מקהלת רחמים הומה על הבעל המסכן שהיה ער מארבע עד שש ואיך אתה מתפקד? איך??

מעבר לזה היה לה קטע גם לספר איזה מסכנים היא מכירה בחיים שמצבם יותר מעורר רחמים ממני.

לדוג' ארחנו אותם באחד ההריונות כשאני בשמירה, עם איזו מוגבלות שמונעת ממני ללכת כמעט לחלוטין. רצינו לצאת לסיבוב קטן בחוץ אבל אחרי כמה צעדים מחוץ לדלת הבית לא יכולתי ללכת יותר. לא התמסכנתי ולא כלום. רק היא מסתכלת עלי ואומרת בטון ביקורתי- את ממש לא יכולה ללכת! אמרתי שנכון. מה לעשות. ואז היא מתחילה לספר לי על שכנה שלה מלפני 30 ומשהו שנה שהיא היתה בשמירה לא מחודש רביעי (כמוני) אלא מההתחלה! ולא מדובר על הריון שלישי אלא על כל ההריונות! 9 במספר!

ואני כזה, בלב שלי- לא ביקשתי ממך רחמים ולא יישר כח, ואני לא בתחרות מסכנות עם אף אחד ולמה יש לך צורך תמיד להוכיח שאחרים יותר מסכנים/ יותר גיבורים ממני?

חח על הדרך פרקתי..

אינלי מושג על מה זה יושב לה.

ולא מנסה להבין.

פשוט עם השנים נמנעתי מלשתף בשום קושי, חולשה, אתגר או משהו.

הכל טוב! הכל מצוין! ב''ה ונהדר.

וזהו.

יש אנשים כאלה. פשוט לא לצפות, לא להיפתח ולהשתדל שיעבור ליד האוזן

אה, ועוד משהו חושב- בעלי ואני הרבה פעמים במקרים מבאסים עם ההורים, לומדים מה -לא- לעשות בע'ה עם הילדים שלנו.. לפחות להרוויח את מחיר הלמידה.

את נשמעת אמא וכלה מהממת

אצלי היא לא מדברת על המסכנות של הבנות, אבל מדברת עליה ועל זאת ועל זה ועל הנכדים האלה

ואני מקשיבה,

מקשיבה,

מגיבה,

אמפטית ,

ואז כשאני מנסה להכניס משפט על עצמי או על ילדיי אין הקשבה. ואני פשוט מרגישה אויר, לפעמים זה ממש פוגע ואני כל פעם כועסת על עצמי שבגלל ניסיתי לספר משהו, כאילו, למה להרגיש מטומטמת?

אבל באמת באמת היא אישה מדהימה, טובה, תמיד מנסה לעזור, לתת, לאהוב... כן , זה מעיק ממש.

אבל מה שעוזר לי לזכור שהיא אישה מבוגרת וזקוקה להמון הקשבה ואני אמצא לי מישהו אחר שיקשיב לי.

לרחם נורא על הבת לחפור על הכאב כמו שעשית עם החום והיא הגדילה ותנסי את להגדיל עוד יותר ברמה של יואו חבירה שלי סוציאלית כדאי להציע לה קצת עזרה אולי כדאי שנדאג שיוציאו לה את הילדים לתקופה של ההריון. להוחיא דברים מפרופורציןת בסוגמשל דאגה מזוייפת.

וזהו יותר לע תשמעי את זה.

אני מבינה שאין כל כך תקווה

גם שהיא מזדהה כל כך עם הסבל של בנותיה ולכן נסחפת, אבל לא עולה בדעתה שאת מסיקה מזה שהיא לא מבינה שגם לך לא קל. נראה שהיא רואה בך נפש קרובה ולכן מספרת לך. בקיצור לדעתי גם את מהממת ונשמע שיש לכן קשר טוב - אשריכן! אל תתני לחיסרון לקלקל לך.

היא עברה כל פרופורציה

היא אישה בלי עמוד שדרה וכל הזמן מחמיאה לילדים שלה בלי סוף

ולבעלי לא מחמיאה כלום כלום

מי הילדים האלו? בעיקר הבנות שלה

עזבו שבחיים היא לא מחמיאה לי כלום כלום,גם לא לבעלי

פתאום שהייתי איתה עכשיו כמה ימים שמתי לב איך היא מחמיאה להן כל כל הזמן בלי להפסיק ואני בחיים לא שומעת ממנה מחמאה

יש כאלה שידועות לתת מחמאות רק מאחורי הגב, חמותי גם כזאת

ויכול להיות שלא

זה באמת מעצבן

או שלומדים להוציא מהאוזן השניה או להגיע פחות❤️

אני יושבת עם בגדים חדשים כבר יומיים אצלה והבת שלה מגיעה

איזה מחמאות היא שופכת עליה...

זה סוג התחנפות כזו כדי לרצות אותם כל הזמן

זה כבר ממש הפך להיות בלי נסבל וממש באמחי להתרחק ממנה קצת

באמת קחי צעד אחורה כשאת לא במצב להכיל את זה

שאין איזו מישהי עם טקט ועם כוונות טובות, שיכולה לעזור ולשקף לה את המצב

היא השפחה שלהן

להבין את המצב ולרצות לעזור. זה רק יועיל לאמא. ולכולם. אבל האמת חשבתי אולי מישהי יותר רחוקה , כמו דודה או שכנה טובה.

את החמה (עזבי שמבוגרים ואנשים בכלל לא ניתן לשנות)

הדבר היחיד שיש לנו שליטה עליו זה מה אנחנו בוחרים לעשות עם זה

ולכן - גם במצב כזה מאתגר - עבודה עצמית + הסקת מסקנות להבא

אני באופן אישי לא נמצאת במקומות שלא נעים לי להיות בהם ולכן פעם הבאה הייתי שוקלת שוב אם כדאי לי לנסוע לחג עם כוווולםם להמון ימים כשההרגשה שלי ושמחת החג שלי נפגמת / כשאני מרגישה שקופה (ספוילר - אני מאמינה במשפט הספרדי שהדג והאורח מסריחים אחרי שלושה ימים😅)

וגם - כלה זו לא בת, אין מה לעשות. לא הרבה חמיות משכילות לתת לכלה הרגשה טובה וחבל. אבל אם נסעתי בשביל בעלי - אז מבינה את מקומי וזהו. את החמחאות, הפרגונים וכו אקבל במקום אחר

וזה לא סותר את זה שמותר להיפגע ושזה לא נעים. בכלל לא. המציאות לא אידאלית כל הזמן. אבל גם לצבור טינה וכעס זה לא אידאלי, וגם לא בריא לנו

אין פה עניין של חינוך. אם אני החמות, שאני מבינה מהכותבת שהיא בסה"כ אשה טובה, ונסחפתי ביחס לבנותיי ולא השכלתי להבין את הפער ביחס לבן ולכלה, הייתי שמחה אם מישהי שרוצה את טובתי תשים לי מראה בעדינות והייתי שמחה לתקן.

אבל יכול להיות שזה גם יעבוד לרעתה ולא יבוא לה טוב. תלוי באופי של החמה

ניסית להגיד לה על בעלך מחמאות? בסוף זה הבן שלה ..

ראית חמתי? איך ברוך תיקן את המדף, נראה מקצועי חבל על הזמן!

איזה מזל שיש לי את ברוך, כפרה עליו הוא ממש מתקתק לי את הילדים בערב כשאני כבר גמורה... איך יש לו סבלנות לסיפורים שלהם!

הסתובבתי בין הנשים וב"ה מלא ילדים ונשים בהריון

ורק אני עם בטן שנראית כמו חודש שישי אבל בתכלס מונעת, עם מחזור שהקדים מאוד פתאום...

אז בלי לרצות התחלתי לבכות והלכנו הביתה. חברה החמיאה לי על השמלה ולא עניתי לה כי הדמעות כמעט יצאו

ובחול המועד חברה נטולת טאקט שאלה מתי אני צריכה ללדת...

בקיצור חברות, אני צריכה לתלות שלט.

"לא בהריון, תודה שלא שאלת".

טוב שאני מצחיקה את עצמי.

חיבוק❤️

ולא צריך לתלות שלט. פשוט צריכה להיות מוסכמה חברתית שעד שהאשה לא אמרה כלום, את לא אומרת כלום בעצמך גם אם את בטוחה במאתיים אחוז שזה הריון

קרה גם לחברה שלי

ממש ריחמתי עליה

עלי מסתכלים לבטן ולא אומרים כלום

אני נראית חודש 5 כזה.. ולא, אני לא בהריון

אבל המבטים אומרים הכל

בסופר מישהו איחל לי לידה קלה ובן זכר צדיק

כנל... סתם שיריים מהעבר הרחוק

השתדלתי לקחת בקלות

למרות שבפנים עשה לי קווצ'

וואוו, זה כבר עליית מדרגה...

מבינה ממש את הקווצ'.

שיש אנשים שונים ורגישויות שונות.

נניח אני - כשאני נראית בהריון, גם אם אני לא בהריון, אני הרי מודעת למצב שלי ויודעת שאני ניראית בהריון ובטח כולם בסביבה חושדים, אז אני הרבה יותר שמחה אם באים ושואלים אותי ואז אני יכולה לשתף בדיוק בהשמנה שלי, ולצחוק ביחד על המראה ההריוני וכו. מאשר לדעת בוודאות שכולם חושדים ולא מעיזים לשאול...

אני קוראת פה שירשורים ורואה שיש פה נשים שמרגישות שונה ממני, אבל כן חשוב לי להניח את זה שלא תמיד זה נובע מחוסר טאקט...

היתה תקופה כשהייתי נערה שהייתי צריכה לשים מחוך לגב, זה משהו ממש מסורבל מהצוואר ועד מתחת לאגן. ואני זוכרת שכשהתחלתי לשים, היו חברות שלי שראו אותי עם זה ופשוט התעלמו וכאילו דיברו איתי רגיל. וזה ממש הציק לי.

זה הרי משהו שכל כך רואים אותו, אז למה לא פשוט לשאול אותי בטבעיות מה זה, ולתת לי אפשרות לשתף בצורה נעימה, במקום להתעלם ממשהו כל כך נוכח.

חפרתי קצת, אבל היה חשוב לי לציין את זה ולהגיד שלא תמיד מדובר בחוסר טאקט, אלא פשוט שכל אדם אוהב שמגיבים ומתייחסים אליו אחרת.

פשוט אצלי זה יושב על מניעה כי חייבים מסיבה רפואית

אז זה קצת יותר מורכב.

(ולא סותר את זה שאני מודה לה' על מה שיש לי.)

אם משהו חסר לי זה כואב

זה ממש לא סותר את זה שאני מודה להשם על מה שיש

אבל מאוד מאוד רוצה עוד מהטוב שנתן

ה❤️ אתך

בעז"ה שעוד השנה יהיו לך בשורות טובות🙏🏼

גם לך!

כואב ממש

כ"כ מבאס

לי ישבטן תמידית אז ממש מבינה אותך.

עוזר לי לצחוק על עצמי כל הזמן על העניין הזה ככה לגרש אנשים חסרי טאקט אבל באמת שמתבעסת איתך על החוויה

האמת שגם אני עצמי לפני שנים שאלתי פעם חברה את השאלה הזו... ממש הייתי בטוחה שהיא בהיריון... מאז למדתי טקט

(לפני כמה זמן נסעתי באוטובוס ועמדתי, ומישהי רצתה לקום לי. למזלי היא לא אמרה בפירוש למה היא רוצה לתת לי לשבת, אבל זה היה ברור... אבל לפחות לי זו לא נקודה כואבת...❤️ חוץ מזה שחבל לי שאני שמנה, כמובן)

מאחלת לך בשורות טובות בכל התחומים! ושתזכי לכבס גם את נשמתך, שתרגיש טהורה וטובה בשבילך!

ואמן!!

היה חג מרגש, אבל גם צובט.

פדיחות בקטע של הילודה... (כו----לם מגיעם לבית כנסת ועושים עדכוני גירסה 😑😑😑)

(החזקתי אחיין ומכרות באו לאחל לי בשמחה מזל טוב, חברים ששנתיים לא נפגשנו שאלו אותנו- נו, אז כמה ילדים הספקתם כבר להביא? והלאה)

בעיקרון עטיתי על עצמי לפני החג עור של פיל, אבל איכשהו זה הצליח לחדור וצבט לי בלב 😑😑

ועוד תקווה קטנה וטיפשית בלב

שאולי זה בכלל דימום השתרשות...

(מדמיינת כל פעם שיש איחור ומתרסקת.

בחודש שעבר היה מעל 40 יום. והפעם הקדים ב5 ימים ולא היה לי זמן לחשוב איחור... בקיצור, חלומות מתוקים. הריון כרגע לא בתכנון מכמה סיבות, אבל תמיד יש 1% שלקב"ה יש תכניות אחרות...)

סופסוף הגייה

היה לי חגים ממש קשוחים

וממש חיכיתי

אנחנו עושים שבוע שבוע בכביסה, חול המועד נפל עליי והשבוע עליו

מגניב שזה עובד לכם

לא חושבת שבגיל הזה כדאי להתעסק עם זה.

הילדה עם כמות מכובדת ביותר ומריחה בהתאם כך שאין ברירה

(רק אומר שזה לא בהיכרח קשור.

יש ריח של גיל ההתבגרות/לחץ/חרדה וכו)

אגב, שמעתי המלצות על דאב ירוק (נראה לי עם מלפפון) ספריי.

מי שאני מכירה שמשתמשת באופן משמעותי הריח פחת.

אז אולי בלי קשר זה יעזור.

כשהורדתי שיער רק הזעתי יותר והכל נזל והיה מגעיל

אולי יש לה יותר ריח כי היא פשוט יותר מתבגרת עכשיו. וזה לא דווקא בגלל השיער או משהו

שהבת שלי בת 9 עם זיעה בריח של חייל באוטובוס 🙃ועוד אין לה שיער... למה ריח קשור לשיער?

שמים דאודורנט סטיק אחרי מקלחת, לא מספיק?

היה לה ריח מגיל צעיר אבל השיער מחריף את הריח

אני כבר עכשיו בהלם מזה אז מה יהיה עם השיער😵‍💫 שיהיו בריאות.... לא מכירה את זה בכלל

מכירה נשים שמרגישות שזה גורם להם ליותר ריח כשיש שיער ומכירה נשים שמרגישות דווקא הפוך

לי הכל עשה ממש רע והוא טוב..

בלי קשר לשערות....

אז אולי רק לגזור?

זה בסדר, צריך לעשות לפי ההוראות.

אולי שווה לקנות לייזר ביתי, שאמור להחזיק לכמה שנים טובות ולתת תוצאות טובות יותר

סכין אבל רק במקלחת אחרי שהיא מסבנת את האזור... (כשיש עדיין סבון). אמור לעזור משמעותית

עם קצף גילוח?

כי זה עוזר לגילוח עדין ולא מורגש

אבל סבון לא כואב. מגלחת כבר שנים..

בכל מקרה היא לא רוצה לנסות שוב סכין אז מחפשת חלופה

שם מים

אני עושה סכין גילוח תוך כדי זרם מים

אולי לנסות להחליף סכין גילוח

מגן על העור ומשאיר אותו חלק.

וממליצה להשקיע בסכין גילוח איכותי ועם כמה להבים, יש כאלה גם עם פס אלוורה שבכלל כדאי.

ממליצה גם-

1. לשים דיאודורנט ממש אחרי המקלחת ולא בבוקר

2. להפחית מאכלים מתועשים

רק בכיוון השערה ולא נגד אז פחות יוצר עיקצוץ וחוסר נוחות

סכין טובה (ונוס למשל.. אין לי אחוזים 😝) וגם לחדש אותה בתדירות גבוהה

הרבה סבון או קרם

ולגלח מלמעלה למטה

על הצד כשהוא מאחורייך

חפשי בגוגל: מאקו התנוחות הטובות לנשים בהריון

@המקורית

@אלישבע999

הבעיה היא פחות התנוחה ויותר שאני נשארת מדבר סהרה לא משנה מה ברמת רוצה (ולא כמו בימים כתיקונם שהגוף מתעורר עם הרצון)

סליחה אפ היה לא מובן

זה כאילו בטמפ החדר, וזה מתחמם מהחום גוף ונמס.. ואז זה לא קר בגלל.

עכשיו הזמנתי בוולט שמן של מיי פלז'ר ראיתי עליו המלצות אונליין

אקווה שאכן יעזור

אבל חמאה שלא קרה נשמע רעיון מעולה

הרבה פחות קר מג'לים אחרים

אפשר לחמם אותו קצת

אצלנו עשה ועדיין עושה פלאים ממש.

לפעמים מביא אותי מ-0 ל-100.

יש ברשת אתרים דתיים שאפשר לקנות דרכם אביזרים בצורה דיסקרטית ונקייה. גם התמונות וההסברים שם מאוד מותאמים לדתיים.

בנוסף, שמן אתרי ורדים, עוזר מאוד להגברת החשק.

מספיק לטפטף כמה טיפות. ריח מושלם, גם אם לא יעזור בטח לא יזיק😉

כי לפעמים בתנוחה נכונה גם פחות יבש

ולא קרות בכלל! ממש חבל להימנע בגלל סיבה כזו.

ממליצה ממש על משחת סיכוך טבעית של ספירולינה.

נעימה, לא יקרה ולא קרה

ממש לא נשמע לי חריג מידי

לק"י

אבל אני גרה בעיר עם מגוון שמות. וזה לא נשמע לי מאוד מוזר. לא נפוץ, אבל הצליל נשמע בסדר.

נשמע כמו שם שכשתגידו אותו אנשים ישאלו: מה? ותצטרכו לחזור.

בקריאה זה נראה כמו שם חיבה של ישעיה.

בהצלחה בכל בחירה

לישעיה ויכול להיות שם חיבה.

בכל אופן לי נשמע חמוד, ישעי, אבל גם חמוד כתור שם חיבה לישעיה

תראי, זה מוזר. זה לא אומר שזה לא טוב או לא יפה, ויש אנשים שעפים על השמות הייחודיים.

קיצור זה אישי.

נגיד השם ישי

קל להגהות אותו כמו "אישי" כמו איתי נגיד.

כשמנסים להגיד את האות הראשונה בלי א' בהתחלה זה מעט קשה.

אבל אצל ישי, ההמשך קליל

לעומת זאת ישעי

גם בסוף יש "עי" שזה לא סתם סיומת "אי" כי ע' יותר כבדה מא'

ואם מוותרים על הע' זה נשמע כמו: "אישי"

שזה שם יותר קליל להגייה אבל מאבד לגמרי מההקשר.

אני מכירה אחד כזה

לא מכירה אף אחד בשם הזה

אמנם מיוחד , אבל לדעתי מיוחד מידי, ולא הייתי רוצה שלילד שלי יהיה שם חריג, המון מזל טוב!!

אני מכירה כל כך הרבה שמות הרבה הרבה יותר מיוחדים מזה, הרבה יותר מוזרים מזה ...

ולי זה נשמע מהמם ואחלה !

ואני גם רוצה להגיד שלדעתי זה לא כזה משנה מה אחרים חושבי,ם והכי חשוב שאתם אוהבים!! וזהו

יש היום כל כך הרבה שמות אחרים ומיוחדים שכאילו זה מה זה לא משנה בעיניים האחרים חושבים אם אתם אוהבים..

לק"י

צריך לחשוב על הילד.

למרות שבאמת קשה לדעת אם הילד ישמח בשם או לא. מה גם שמה שמקובל במקום אחד, לא מקובל במקום אחר.

הוא צריך להיות הרבה יותר מוזר מזה את יודעת איזה שמות הזויים יש היום? אני לא חושבת שזה בגדר השם שיפריע לילד...

ואני גם יגיד שאני מכירה ילדים עם שמות הכי רגילים בעולם ששונאים את השם שלהם ממש..

ככה שזה לא משהו שאנחנו יכולים לדעת מראש ..

אז אני מסכימה לגבי לא לתת שם ממש הזוי שיגרום לילד שחברים יצחקו עליו נניח .

אבל אני לא חושבת שזה משהו שאנחנו יכולות לדעת מה הילד יחשוב על השם שלו...

ישעי לא נשמע לי כזה מוזר. יש הרבה יותר מוזרים...

אני כן מסכימה שלא לקרוא לילד בשם מוזר, אבל לא נראה לי שישעי ספציפית נופל לקטגוריה

וגם חושבת שצריך מאוד להפריד בין שם מוזר- כי הוא מילה מומצאת, כי הוא עם משמעות משונה או שלילית, כי הוא ארוך ומסורבל בפה

לבין סתם שם שפחות נפוץ אבל הוא יכול להיות שם הגיוני ונעים..

אישית מכירה ילד ישעי אבל מדברת על העיקרון גם.

כל שם התחיל מהמצאה בתכלס

גם בתנך..

אז כל עוד השם נשמע כמו שם

בעיני זה ממש לגיטימי לתת אותו..

ואז זה מעצבן

איך קוראים לך?

-ישעי

אה? ישי? איך אתה מאיית?

אני גם עושה את זה, כי רוצה לקרוא לאדם באמת בשמו. אבל זה עשוי להיות מעצבן. (י-ש-ע-י כמו לדוד ה' אורי וישעי, ככה לחצי מהאנשים הזרים ששואלים לשמו)

אין ברירה אלא ללכת למיון וכמה שיותר מהר

זה סכנה לעין ולראיה ח"ו

מנסיון מר וכואב מאד

לדעתכן, נגיד 5?

בעלי לא מתפקד אם לא ישן בלילה וחייבת להעיר אותו אם יוצאת....

חלילה עין לא מתפקדת......

מקווה שכן הלכת להבדק

חיבוק גדול,החלמה מהירה

להתייעץ עם רופא

אבל לדעתי ממש צריך לנסוע

עיניים זה מיקום רגיש

ואפילו מחללים עליה שבת.

יש נזקים בעין שהטיפול מהיר אפשר להציל.

הייתי הולכת..

רפואה שלמה!

שקיבלתי מכה בעין מידית של משקפיים.

באותו זמן היה כאב ורגישות בעין, ואחר כך זה עבר.

בתקופה שאחר כך היו מידי פעם כאבים, עד שנהיה כאב ממש חזק, ברמה שכמעט לא יכולתי לפתוח את העיניים.

הלכתי לרופא עיניים שנתן לי טיפות אנטיביוטיות.

אחרי חודשיים זה חזר שוב, שוב קיבלתי טיפות.

במשך כמה שנים עדיין העין היתה רגישה ליובש.

והיום עוד כמה התקפים כאלה.

הייתי משתמשת הטיפות לסיכוך העין, ובמצב יותר חמור גם במשחה.

ב"ה זה עבר, מקווה שלא יחזור שוב.

לא יודעת אם מה שיש לך דומה לזה.

אבל נשמע שצריך טיפול. לא יודעת עד כמה קריטי ואם אפשר לחכות כמה שעות.

היה לי מאד כואב וגם מטושטש. נסעתי לטרם, אמרו שזה שריטה, ועשו לי שטיפה ונתנו לי משחה לשים למשך כמה זמן. לא הייתי צריכה להגיע למיון. הטיפול מאד חשוב.. תלכי..

בסוף נסעתי בלילה וברוך השם רק שריטה בקרנית, אמרו שיעבור תוך כמה ימים ולשים טיפות בינתיים...

תודה לכולכן איזה מדהימות אחת אחת

🩷🩷🩷

אלופה שהלכת! ושריטה בקרנית זה ממש לא רק, חובה לטפל כי יכול להזדהם.

מלאות בעז"ה🫂❤️

לי היה הריון שבא טבעי והיו לי תאומות זהות

והריון שבא עם אקקלומין, והיה יחיד.....

לא תמיד זה גורם לריבוי זקיקים.

אני הייתי אצל רופא מהקופה אז זה לא יעזור לך, אבל אולי הוא מקבל פרטי, ד"ר אבישי מלכיאל.

אולי הוא זהיר קצת מדי, כי לקח זמן עד שהוא הביא לי אקקלומין, התחלנו בלטרוזול ורק כשזה לא השפיע בכלל כמה סבבים עברנו לאיקקלומין.

בעקרון זה הפרוטוקול כיום, להתחיל קודם עם לטרוזול שהוא עדין יותר, ויש בו פחות סיכון למרובה עוברים....

אז לא יודעת אם רופא פרטי יסכים ללכת מיד לאקקלומין.

*******************************

ועוד משהו אומר ולא בשביל לשכנע אותך, כי אני מבינה אותך כ"כ ובעצמי מייחלת לעוד הריון תאומים ולא רק כי בקשת לא לשכנע... אבל אם לא מתחשק לך לקרוא תעצרי כאן בדיוק.

*******************************

הריון תאומים הוא בסיכון גבוה מטבעו

והוא גורם להרבה השלכות גופניות גם לאם שלא תמיד מודעים לזה

לי למשל זה גרם להיפרמאזיס מחריד-פי כמה וכמה מכל הריון אחר

לסימפיזיוליזיס מזעזע

להפרדות בטנית

לשמירה משבוע מוקדם

חשד לIJUR וכמובן קיצור צוואר, צירים מוקדמים וכל הבעיות הנלוות

לידת מוקדמת וכמובן פגיה וכל המתלווה לכך

בקיצור

פקניק זה לא, אבל שווה- הכי בעולם!!!!

מאחלת לך שיתגשמו כל משאלות לבך לטובה

יודעת שזה לא בטוח בכלל ומצד שני כן מעלה את הסיכוי..

תודה! אני הבנתי שיש רופאים שמוכנים אני פשוט מנסה למצוא שמות ספציפיים ולא באוויר..

יודעת יודעת תודה 🩷 אני גם ככה צריכה לעצור את החיים לחלוטין ל9 חודשים, אז כבר מעדיפה שזה יהיה בשביל 2 בעז"ה 🙏

אמן אמן הלואי!!

זה גם אחרי.

במיוחד אם יוולדו מוקדם וכו'.

מצטרפת ל @אמהלה , זה מתנה וזכות עצומה.

אישית, אחרי הריון ולידת תאומים לא זהים, מעדיפה אותם אחד אחד. 😂

בשורות טובות.

אבל גם ככה היה לי מאד מורכב להכנס להריון האחרון....

בהצלחה יקרה

זה לא כדור כל כך פשוט, זה יכול להביא להריונות מרובי עוברים של 3, ו4 עוברים ולפעמים צריך לעשות הפחתה

אני ילדתי תאומים לא מאיקולומין ולא טבעי אלא דרך ivf זאת תכלס הדרך הכי הגיונית להריון תאומים אם מחזירים 2 עוברים וגם אז לא שתיהם נקלטים...

ואין צורך לכתוב לי שוב

ביקשתי רק המלצות לרופאים פרטיים שעושים את זה..

תודה!

לק"י

אני לא נתקלתי בכדור כזה שהוא לא דוחה.

לדעתי למנוע שכחה

ברזל- פריפול ושילבתי גם עוד סוג של בית טבע עם ספיגה טובה יותר

ויטמין בי 12 בנוזל

ויטמין די בטיפות

אבקה של אלטמן- בעיקר בשביל חומצה פולית

מאמינה שהוא פחות יעיל מהרגיל אבל אני לקחתי אותו כי לא הייתי מסוגלת לבלוע את הרגיל

שנועד לעזור למבוחלות

אם מעניין אותך אחפש קישור

לא נראה לי שזה מה שיעזור.

כי יש לו ריח, ההגיוני שיעשה גם בחילות.