ממש תת משקל, פחות מאחוזון 3, יש לי ילדה שבגיל שנה שקלה פחות מ6 קילו, ועוד דוגמאות מסמרות שיער...

היו תקופות שלא רציתי שיציעו להם אוכל כי או שזה היה מאבק על כל ביס כי הם לא אכלו, או שאם אכלו מחוץ לבית ביס אז בזה נגמר האוכל לארוחה בשעות הקרובות.

היום הם כבר יותר גדולים ועדיין זה לא קל בכלל, לשמוע הערות כמו את מרעיבה אותם, לא נותנת מספיק אוכל וכו'...

בקיצור מבינה את הדאגה אבל יכול להיות שזה קושי שהם ממש מודעים אליו ומנסים לטפל בו (מניסיוני ללא הצלחה יתרה)

מילד שלא רוצה לאכול. וזו הסיבה שגם לא רציתי לפתוח את זה מול אחותי וגם פה די חששתי אבל זה ישב עלי.. מקווה שהתנסחתי בצורה שלא פוגעת, אם כן מבקשת סליחה!

אולי שואלת את אחותך שהיא חברה שלה

ככה תביני אם הם בטיפול

ואם לא היא תבין שכנראה צריך לשאול על זה רופא

אני רוצה להגיד שאין כ''כ אפשרות לגדל ילדים קטנים מאוד שיורדים באחוזונים או שנמוכים בהם בלי שמערכת הבריאות - אחות טפ''ח, רופא ילדים ועוד יציינו וישלחו למעקב.

לכן בתור בעלת ניסיון אני לא מסכימה עם @מקקה @פרח חדש .

הסיכוי שאף אחד לא אמר לה כבר הוא כנראה אפסי, בערך כמו שכנראה לילד עם עודף משקל גבוה לא היינו מסיבות את תשומת הלב של אמא שלו כי כנראה היא ראתה, מניחה שגם פה

יכול להיות מתואל עלינו גם, הגיוני שבמרפאת אכילה הדריכו אותה לא להציע להם אוכל לתקופה, ויכול להיות שהיא מעדיפה רק בחוץ לא להגציע אוכל כי אין לה כח לתסכולים

והערות על זריקת אוכל וכו'

אין קשר בין זה שהוא ובעלה שמנים לזה שהילדים בתת משקל.

אגב תת משקל יכול להגיע ממלא סיבות...

בהתחלה הייתי מתרגשת מכל ביקור בטיפת חלב או אחר כך מבדיקת אחות בבית הספר...

היו מתקשרים ומבקשים לראות רופא בדחיפות

בהתחלה הייתי לוןקחת לרופא

והייתה לי תזונאית מלווה.

והאכלתי בשמנות וחמאה, ודברים שמנים כמו שהיא אמרה.

וכלום לא עזר, נשארו בתת משקל

היום כבר לא מתרגשת מהערות על המשקל שלהם

גנטיקה!!! וגנטיקה וגנטיקה.

מה שכן, 4 שעות בלי ארוחה, פרי, או משהו לפה לפעוט בן שנתיים וחצי...נשמע לי קיצוני קצת... גם ילדיי הרזים לא ישרדו ככה 4 שעות בלי כלום לפה.

יכול להיות שהיא מעדיפה שלא ינשנשו כדי שיאכלו את הארוחה הטובה והמלאה בבית אחר כך.

יכול להיות שלא היה נעים לה

אבל הילד לא ביקש כלום, מה עשה כל הזמן הזה? ייתכן ושיחק והיה מרותק ונהנה ולא שם לב לרעבון שצץ לו פתאום.

הייתי סתם שואלת בעקיפין אם היא מחסנת וכו...

כי אם כן, היא מבקרת בטיפת חלבב וזה אומר שהם במעכב הילדים, אז הכל טוב

יש ילדים רזים ויש שלא אוהבים לאכול.

אצלי היו אוהבים לאכול אבל עדיין רזים.

גם הבן שלי בתת משקל. נמצא במעקב ובבירור רפואי.

היום למשל הוא אכל ארוחת בוקר בסביבות 10, אחר כך נסענו ולצהריים קנינו פיצה, אבל הוא לא אוהב פיצה ולא רצה בכלל לטעום.

רק אחרי 17, כשחזרנו הביתה, הוא אכל.

וכל הזמן הזה לא התלונן שהוא רעב.

גם הגדולה שלי יכולה בקלות לדלג על ארוחה, או להסתפק במשהו קטן, אם אין משהו שהיא אוהבת.

יש גם רמות שונות של תת משקל. יש הבדל בין ילד רזה מאוד שגדל בקצב שלו, לבין ילד שמדובר עקומות ולא עולה בכלל במשקל.

זה שונה אם הילד אוכל ולא עולה הרבה, או שהוא בקושי אוכל.

ואם יש בנוסף גם עיכוב בהתפתחות וכד'.

יש לי ילדים שיכולים להיות גם 8 שעות בלי לאכול.

הרבה לפעוט בן שנתיים וחצי.

בכל אופן, אם הוא רגוע וסבבה כנראה שאין לו צורך במשהו.

חושבת גם על מעון, אם לא היו מביאים לילדים (שלי בכל אופן...)כלום למשך 4 שעות

הם היו כנראה עצבנים כאלה, בוכים משטויות וכו...

קודם כל חיבוק ענק, איזה פגיעה בבטן הרכה.

דבר שני, הצורה שהוא מציג את זה כאילו נכפה עליו השינוי הזה בחשק היא לא נכונה.

חשק, משיכה, רצון ליחד זה גם עניין של עבודה זוגית. זה ביטוי של הזוגיות, ולמרות שזה לא אחד לאחד, המצב המיני הוא הרבה פעמים תמונה מראה של המצב הזוגי.

לא כתבת שום דבר על הזוגיות שלכם חוץ מהעניין הזה, אבל אני חושבת שהמקום להתחיל ממנו הוא עבודה זוגית.

לגבי הפורנוגרפיה

אני לא בעלת ידע מקצועי, אבל אני מניחה שסף הריגוש הולך ועולה אם מתרגלים לכזה דבר. ולכן מצב כזה דווקא היה מעלה לי שאלה אם החסימה עזרה בסופו של דבר להפסקת הצפיות. שוב, אני לא בעלת ידע מקצועי, רק שזה מה שאני הייתי חושבת.

לא זה לא רגיל.

אולי אין פרפרים וריגושים מכל מגע כמו בהתחלה, אבל משיכה יכולה להחזיק כל החיים.

במיוחד (מקווה) שהסיפוק המיני שלו לא ממומש בשום מקום אחר (פרונו לא משתווה לדבר האמיתי).

יש כאלה גברים שממש לא מסוגלים להיות עם אישה בהריון, מפחד, רתיעה (יכול להתבטא אולי כחוסר משיכה)

אולי מדובר רק על התקופה הזאת?

משיכה בזוגיות מורכבת מהמון גורמים, קודם כל אהבה, אינטימיות רגשית, נתינה, זמן בילוי ביחד, אולי כדאי להשקיע קודם שם?

רק שהטענה שלו שהמשיכה ירדה בגלל הזמן לא נכונה

בטח לא באופן גורף.

אולי ההשקעה בזוגיות ירדה (אולי של שניכם) ומשם זה משפיע על המשיכה.

או שיש בעיה עמוקה יותר במיניות שלו (כתבת שאת שמה לב לחרדת ביצוע, זה יכול לשתק את החשק)

שאתם בתקופה מאוד אינטנסיבית.

3 ילדים ב5 שנים.

אתם כנראה יותר בדינמיקה של אבא ואמא מאשר זוג.

אולי תשקלו לקחת מניעה כדי לייצב קצת את הזוגיות ולתת לה יותר מקום.

הקביעה שלו, שזה בגלל הזמן, גם לא נכונה וגם מייאשת, כי לדעתו הזמן עובד לרעתכם.

לדעתי כשתשקיעו בזוגיות, בבילויים, תזכרו למה בחרתם אחד בשני מההתחלה, וסיכוי גדול שגם המשיכה תחזור.

ולכן כדאי לבדוק אם יש משהו שיכול לעזור לזה.

זה יכול להיות פרקטית- איפור/ לבוש/ אביזרים/ ריח וכו' איך מעוררים חשק ותשוקה

וזה יכול להיות משהו משמעותי יותר כמו טיפול עבורו.

כדאי מאד להשקיע על זה, חמש שנים זה באמת מעט וזה ממש לא אמור להיות ככה.. תתפללי על זה גם.. חיבוק, זה לא קל..

לא מפסיקה לבכות..

אנחנו בטיפול זוגי כבר 3 שנים אבל בתחושה זה לא נוגע לאנטימיות.. כל פעם שמעלה זה איכשהוא נדחק ולא מטופל

עשינו עבודה זוגית גדולה מאוד, התחלנו במקום נמוך (הלכנו לטיפול בעקבות שתפסתי אותו צופה שהיינו במשבר עצום...)

לגבי רתיעה מאישה הריונית, בהריונות הקודמים דווקא כן היה לו חשק, לכן זה פגע בי שדווקא הפעם לא (פתחתי על זה שירשור בזמן אמת אם מישהי זוכרת)

חשבתי שאחרי הלידה זה ירגע

וכן יצא שכשהיינו מותרים כן היינו יחד (זה היה לזמן קצר כי ילדתי ממש לא מזמן) אבל לא כמו שזכרתי מבעבר עם החשק שהיה לו.

לגבי חידושים, לבוש אביזרים.. רגיש מאוד

אני דווקא בעניין ומציעה, גם אני הרגשתי צורך לגוון ולחדש (דווקא הוא כל הזמן אומר שטוב לו ככה)

אז שאלתי אם ירצה שאקנה משהו חדש, בפעם הראשונה. אמר שכן.

קניתי.

ואז כשהגיע הרגשתי ממנו מן חרדת ביצוע. היה פיצוץ מטורף ולא הבנתי למה. אח''כ אמר שמרגיש שאני מעמידה אותו במבחן. הזכרתי לו ששאלתי ברגע של קירבה ואמר שהוא רוצה לנסות. ענה לי שהוא חשש לומר לא.

מרגישה מבוישת שככה נפתח בפניו והוא עשה לי את זה. בנתיים זה יושב אצלינו סגור כבר שבועיים.. לא מעניין אותו בכלל מה קניתי

לגבי לבוש, אין לי את הביטחון שאלבש משהו והוא מתלהב על זה.

זה קרה לפעמים, והיו פעמים שהיה עייף והחלפתי לפיג'מה בבושת פנים ממש. אין לי כוחות נפש לניסיון כזה.

ושאנחנו כבר מתחילים ואני מציעה לו הוא לא רוצה לעצור באמצע כי אז הוא נכבה

אני לא יודעת שיש לי פתרונות אבל אני אשמח לנרמל ולחזק אותך

שזה נורמלי מאד שאחרי תקופה בזוגיות מחויבת החשק משתנה וכמעט תמיד יש גם פער. אני רואה בעלי מקצוע שמדברים על זה.

בדיוק היום שמעתי את אוריה מבורך אומרת בפודקאסט שמחקרים מראים שהצופה בפורנו לא חושב שזה משפיע על חיי המין ועל הזוגיות שלו אבל סטטיסטית זה כן

לא תמיד אני עונה מייד אבל אני אשמח לדבר

אחרת אין מצב שכ"כ הרבה אנשים היו מחזיקים שנים רבות של זוגיות ארוכת טווח.

יכול להיות שהוא מרגיש וחושב באינסטינקט ראשוני זה ההרגל, אבל לענ"ד זו לא הסיבה השורשית.

אולי זה קשור לצפיה, אני לא מבינה בזה או לדברים אחרים בזוגיות או אצלו אישית.

לא חושבת שבאמת אפשר להיות ביחד נטו ממקום שכלי, זה לא מחזיק...

מה שכן מאוד מבינה את הפגיעות סביב להציע דברים ולהדחות, זה מאוד מאוד קשה ופוגע ואולי בשלב הזה עדיף לך להימנע מזה.

( מה גם שמרגיש לי שזה לא באמת הפתרון)

הייתי משחררת לחלוטין את העניין של הצפייה בפורנוגרפיה. לחלוטין.

זה שלו. ירצה יצפה, לא ירצה לא יצפה. אני לא נכנסת לזה ולא בולשת.

גם אני הייתי שם ממש, והבנתי שזה משפיל קודם כל אותי, המעקבים האלו.

דבר שני- אני נסיכה. אני לא מחזרת אחריך, אני לא מנסה לקנות אביזרים בשבילך, ואני בטח לא מנסה להתאמץ כשאתה מסתכל עליי מרחוק.

אני הפרס. אני גולת הכותרת.

אתה רוצה את כל הזוהמה של האייפון? בבקשה. רק אותך זה משפיל. אף גבר לא אוהב את עצמו אחרי צפייה בפורנו. גם לא גבר חילוני.

אתה רוצה את הדבר האמיתי?

קודם כל תבין שזה לא מובן מאליו.

ודבר שני- אתה בא אליי. לא אני אליך.

זה נשמע קצת כמו אינטריגות ומשחקים.

אבל- זו האמת.

ברגע שאת כבר לא תשאלי את עצמך מה קורה אתו, אם הוא ירצה שתהיו ביחד או לא,

ברגע שאת תראי כמה את נסיכה שווה ומלאת יופי, כמה את פי אלף מהבחורות המזוהמות שם,

את תביני שאין לך תחרות בכלל.

אבל את צריכה להבין קודם שאין לך תחרות בכלל. ולהסכים לתת לו חופש ומרחב מקסימליים.

רק מתוך בחירה אמתית יבוא לו החשק..

הוא נותן את חילו ואונו לנשים שם, ושוכח ממני.

ואז זה גורם לעלבון נוראי, לתחושת השפלה מאין כמוה.

אבל... כל זה מתמקד בו. במגרש שלו. מה הוא.

הגיע הזמן להפסיק לחשוב או לשאול מה הוא.

תשאלי מה את.

האם את מרגישה את עצמך יפה ונחשקת גם בלי האישור שלו?

האם את מרגישה חוסר ביטחון מול הנשים הללו, שברור שהן פוטושופ ועיוותים מכאן והודעה חדשה?

האם את מרגישה יהלום?

תזכרי שאת יהלום!!

והוא כאילו כמו נער מתבגר, מתעקש לאכול זבל, רק כי ההורים אמרו שזה אסור.

את לא זקוקה לשום אישור. את יפהפייה כמו שאת.

הבגדים האלה שקנית השפילו את היהלום שאת? תזרקי אותם. אפילו רק בשביל הסמליות שבזה.

כאומרת לעצמך- אני משליכה מעליי כל מה שלא מכבד אותי.

מאד מסכימה שכדאי ממש לעבוד על הדימוי העצמי ולחשוב על עצמי כעל מינית ונחשקת בלי קשר אליו

אבל אני מרגישה שאת קצת מבטיחה שהוא ישתנה ויבוא ואי אפשר לבנות על זה

יש בנות מדהימות, שממש יכולות לעזור לעשות סדר במחשבות והשאלות שלך.

וגם לעזור לשניכם.

אני אישית מאוד אוהבת ומעריכה את אלירז פיין.

לבינתיים חיבוק 🫂

ממש לא נשמע לי חריג מידי

לק"י

אבל אני גרה בעיר עם מגוון שמות. וזה לא נשמע לי מאוד מוזר. לא נפוץ, אבל הצליל נשמע בסדר.

נשמע כמו שם שכשתגידו אותו אנשים ישאלו: מה? ותצטרכו לחזור.

בקריאה זה נראה כמו שם חיבה של ישעיה.

בהצלחה בכל בחירה

לישעיה ויכול להיות שם חיבה.

בכל אופן לי נשמע חמוד, ישעי, אבל גם חמוד כתור שם חיבה לישעיה

תראי, זה מוזר. זה לא אומר שזה לא טוב או לא יפה, ויש אנשים שעפים על השמות הייחודיים.

קיצור זה אישי.

נגיד השם ישי

קל להגהות אותו כמו "אישי" כמו איתי נגיד.

כשמנסים להגיד את האות הראשונה בלי א' בהתחלה זה מעט קשה.

אבל אצל ישי, ההמשך קליל

לעומת זאת ישעי

גם בסוף יש "עי" שזה לא סתם סיומת "אי" כי ע' יותר כבדה מא'

ואם מוותרים על הע' זה נשמע כמו: "אישי"

שזה שם יותר קליל להגייה אבל מאבד לגמרי מההקשר.

אני מכירה אחד כזה

לא מכירה אף אחד בשם הזה

אמנם מיוחד , אבל לדעתי מיוחד מידי, ולא הייתי רוצה שלילד שלי יהיה שם חריג, המון מזל טוב!!

אני מכירה כל כך הרבה שמות הרבה הרבה יותר מיוחדים מזה, הרבה יותר מוזרים מזה ...

ולי זה נשמע מהמם ואחלה !

ואני גם רוצה להגיד שלדעתי זה לא כזה משנה מה אחרים חושבי,ם והכי חשוב שאתם אוהבים!! וזהו

יש היום כל כך הרבה שמות אחרים ומיוחדים שכאילו זה מה זה לא משנה בעיניים האחרים חושבים אם אתם אוהבים..

לק"י

צריך לחשוב על הילד.

למרות שבאמת קשה לדעת אם הילד ישמח בשם או לא. מה גם שמה שמקובל במקום אחד, לא מקובל במקום אחר.

הוא צריך להיות הרבה יותר מוזר מזה את יודעת איזה שמות הזויים יש היום? אני לא חושבת שזה בגדר השם שיפריע לילד...

ואני גם יגיד שאני מכירה ילדים עם שמות הכי רגילים בעולם ששונאים את השם שלהם ממש..

ככה שזה לא משהו שאנחנו יכולים לדעת מראש ..

אז אני מסכימה לגבי לא לתת שם ממש הזוי שיגרום לילד שחברים יצחקו עליו נניח .

אבל אני לא חושבת שזה משהו שאנחנו יכולות לדעת מה הילד יחשוב על השם שלו...

ישעי לא נשמע לי כזה מוזר. יש הרבה יותר מוזרים...

אני כן מסכימה שלא לקרוא לילד בשם מוזר, אבל לא נראה לי שישעי ספציפית נופל לקטגוריה

וגם חושבת שצריך מאוד להפריד בין שם מוזר- כי הוא מילה מומצאת, כי הוא עם משמעות משונה או שלילית, כי הוא ארוך ומסורבל בפה

לבין סתם שם שפחות נפוץ אבל הוא יכול להיות שם הגיוני ונעים..

אישית מכירה ילד ישעי אבל מדברת על העיקרון גם.

כל שם התחיל מהמצאה בתכלס

גם בתנך..

אז כל עוד השם נשמע כמו שם

בעיני זה ממש לגיטימי לתת אותו..

ואז זה מעצבן

איך קוראים לך?

-ישעי

אה? ישי? איך אתה מאיית?

אני גם עושה את זה, כי רוצה לקרוא לאדם באמת בשמו. אבל זה עשוי להיות מעצבן. (י-ש-ע-י כמו לדוד ה' אורי וישעי, ככה לחצי מהאנשים הזרים ששואלים לשמו)

זה שם שצריך להסביר אותו, או לחזור עליו או לאיית.

בתור אחת שיש לה שם כזה, אין מעצבן מזה.

וישעי מודה שלא שמעתי

שמתאימים לילד שנולד בסוכות?

לא בנאליים ונפוצים, אבל גם לא מידי חריגים

הם בתכלס יחסית נפוצים.. אבל דוד יוסף הם שמות ממש יפים

טוביה נגיד זה עוד שם של משה

משהו שקשור לשמחה, למשל אפשר רון, יגל..

שם שקשור לבית המקדש ועלייה לרגל, כמו מבשר, ציון, מעוז...

משהו שקשור למים- מצוות ניסוך המים, ובקשת גשמים בסופו, כמו מעיין, טל, בארי..

וכמובן אפשר לשלב בין שמות ומשמעויות כמו יגל ציון, רון בארי וכד'..

וגם ישעי, בעיניי נשמע ממש יפה ובכלל לא מוזר.

מתאים מאוד לחודש תשרי

גם מאותו פרק תהילים

וקוראים לו ..... ישעי

שני שמות

החברים קוראים לו בדקכ בשם הראשון

אבל לא מעט גם בשני

מיוחד ואם אתם אוהבים זה הכי חשוב

אותו סגנון של בארי

יערי

עברי

אם היתה לי הגיה גרונית טובה (או בפשטות לו הייתי תימניה)

אם לא, אז מה ההבדל מעדי נגיד או נטע או מעיין?

שבשמות שכתבת ברור לכולם מה השם גם אם לא הוגים נכון את ה-ע'.

למרות שהם מאוד התחברו לשם ולמשמעות

כי אבא שלי מבטא את זה נהמה😆🫣

אבל מאותה סיבה היא פסלה גם מעיין..

לק"י

@טארקו מה שכתבת הזכיר לי, שבילד הראשון צחקנו שנקרא בשם שקשה לצרפתים להגות (בעלי צרפתי).

ובאמת שיצא שם כזה, עם ח' ו-ע'🤭

זה עניין סביבתי.

הכרתי ילד עם השם הזה, בסביבה שבה גדל השם לא היה ככ מוזר

בסביבה שאני חיה בה כיום לא הייתי קוראת לילד שלי ככה.

אז נראה לי שזה די סןבייקטיבי

להשאיר קצר קצר, ואז אין פצעים

במספריים נגיד. גם במכונה אפשר

תודה רבה

ויש לך המלצות איך אפשר להרגיע את העור כרגע?

היא כבר בת 11, למה שלא תעשה לעצמה לבד?

ובקשר לפצעונים, קצף גילוח עוזר למנוע אותם ומשאיר את העור חלק ונעים.

עלולה להיחתך

ואיזה קצף את ממליצה? יש משהו לעור רגיש?

אבל בעיני זה גיל מאד מוקדם להסיר שיער במפשעה.

הגיוני שמפריע לה, זה חדש והגוף משתנה. היּיתי מעודדת אותה לקחת את הזמן להתרגל לשינוי ולא ממהרת "לתקן".

או שגם אני מיושנת ;)

לא מבינה את הצורך להסיר שם בטח בגיל הזה. בעיניי זו החלטה של אשה בוגרת מה היא מעדיפה ולא נכון להסליל שהיא חייבת להוריד.

בנוסף מרגיש לי לא בנח שאמא מתעסקת בזה, בסוף זה איבר פרטי...

ואני לא מיושנת

לא מזמן הייתי בת 11

ולדעתי אם היא קטנה בעיני הפותחת להשתמש שם בסכין היא גם קטנה כדי להוריד שיער

החלטה להוריד שיער במקום כזה צריכה להגיע אחרי התנסות קצת עם מה זה בכלל שיער שם

ילדה בת 11 גם מתביישת בשינויים בחזה ובעוד מליון דברים שיש בגוף האשה. מוזר לי לשדר על ההתחלה שזה מטרד שצריך מייד להפטר ממנו

יש לה סל די גדול וגם כיס. הגגון די רחב (שלנו כבר לא, כי נהרס), יש קשת מקדימה שאפשר לפרק אותה. היא מתקפלת קיפול מזוודה, שלי הוא נוח יותר. האמת שהיא לא מתקפלת מספיק קטן מבחינתי, אבל בסדר.

היה לנו בעבר טיולון של איה בייבי, כבר לא זוכרת איזה דגם. אהבתי אותו יותר - כשמקפלים יש ידית כזו ואז אפשר לסחוב ממש כמו מזוודה, וגם הקשת נפתחת באמצע לשני הצדדים וככה לא מאבדים אותה. אבל הוא נהרס לנו יחסית מהר (קנינו פעמיים), אז לא יודעת אם להמליץ... הוא עלה זול יותר, 600 או 700 נדמה לי.

יש לי אותה . עלתה לי 450 במבצע. קלה לקיפול ונוחה

מרוצה מאוד.

מתנקה טוב. נוחה. השתמשתי מגיל לידה עם מזרון שלהם.

נוסעת בנוחות

על הצד כשהוא מאחורייך

חפשי בגוגל: מאקו התנוחות הטובות לנשים בהריון

@המקורית

@אלישבע999

הבעיה היא פחות התנוחה ויותר שאני נשארת מדבר סהרה לא משנה מה ברמת רוצה (ולא כמו בימים כתיקונם שהגוף מתעורר עם הרצון)

סליחה אפ היה לא מובן

זה כאילו בטמפ החדר, וזה מתחמם מהחום גוף ונמס.. ואז זה לא קר בגלל.

עכשיו הזמנתי בוולט שמן של מיי פלז'ר ראיתי עליו המלצות אונליין

אקווה שאכן יעזור

אבל חמאה שלא קרה נשמע רעיון מעולה

יש לו ריחות נעימים והוא לא קר

הרבה פחות קר מג'לים אחרים

אפשר לחמם אותו קצת

גם שמן קוקוס יעיל מאד

אצלנו עשה ועדיין עושה פלאים ממש.

לפעמים מביא אותי מ-0 ל-100.

יש ברשת אתרים דתיים שאפשר לקנות דרכם אביזרים בצורה דיסקרטית ונקייה. גם התמונות וההסברים שם מאוד מותאמים לדתיים.

בנוסף, שמן אתרי ורדים, עוזר מאוד להגברת החשק.

מספיק לטפטף כמה טיפות. ריח מושלם, גם אם לא יעזור בטח לא יזיק😉

כי לפעמים בתנוחה נכונה גם פחות יבש

ולא קרות בכלל! ממש חבל להימנע בגלל סיבה כזו.

ממליצה ממש על משחת סיכוך טבעית של ספירולינה.

נעימה, לא יקרה ולא קרה

הסתובבתי בין הנשים וב"ה מלא ילדים ונשים בהריון

ורק אני עם בטן שנראית כמו חודש שישי אבל בתכלס מונעת, עם מחזור שהקדים מאוד פתאום...

אז בלי לרצות התחלתי לבכות והלכנו הביתה. חברה החמיאה לי על השמלה ולא עניתי לה כי הדמעות כמעט יצאו

ובחול המועד חברה נטולת טאקט שאלה מתי אני צריכה ללדת...

בקיצור חברות, אני צריכה לתלות שלט.

"לא בהריון, תודה שלא שאלת".

טוב שאני מצחיקה את עצמי.

חיבוק❤️

ולא צריך לתלות שלט. פשוט צריכה להיות מוסכמה חברתית שעד שהאשה לא אמרה כלום, את לא אומרת כלום בעצמך גם אם את בטוחה במאתיים אחוז שזה הריון

קרה גם לחברה שלי

ממש ריחמתי עליה

עלי מסתכלים לבטן ולא אומרים כלום

אני נראית חודש 5 כזה.. ולא, אני לא בהריון

אבל המבטים אומרים הכל

בסופר מישהו איחל לי לידה קלה ובן זכר צדיק

כנל... סתם שיריים מהעבר הרחוק

השתדלתי לקחת בקלות

למרות שבפנים עשה לי קווצ'

וואוו, זה כבר עליית מדרגה...

מבינה ממש את הקווצ'.

שיש אנשים שונים ורגישויות שונות.

נניח אני - כשאני נראית בהריון, גם אם אני לא בהריון, אני הרי מודעת למצב שלי ויודעת שאני ניראית בהריון ובטח כולם בסביבה חושדים, אז אני הרבה יותר שמחה אם באים ושואלים אותי ואז אני יכולה לשתף בדיוק בהשמנה שלי, ולצחוק ביחד על המראה ההריוני וכו. מאשר לדעת בוודאות שכולם חושדים ולא מעיזים לשאול...

אני קוראת פה שירשורים ורואה שיש פה נשים שמרגישות שונה ממני, אבל כן חשוב לי להניח את זה שלא תמיד זה נובע מחוסר טאקט...

היתה תקופה כשהייתי נערה שהייתי צריכה לשים מחוך לגב, זה משהו ממש מסורבל מהצוואר ועד מתחת לאגן. ואני זוכרת שכשהתחלתי לשים, היו חברות שלי שראו אותי עם זה ופשוט התעלמו וכאילו דיברו איתי רגיל. וזה ממש הציק לי.

זה הרי משהו שכל כך רואים אותו, אז למה לא פשוט לשאול אותי בטבעיות מה זה, ולתת לי אפשרות לשתף בצורה נעימה, במקום להתעלם ממשהו כל כך נוכח.

חפרתי קצת, אבל היה חשוב לי לציין את זה ולהגיד שלא תמיד מדובר בחוסר טאקט, אלא פשוט שכל אדם אוהב שמגיבים ומתייחסים אליו אחרת.

פשוט אצלי זה יושב על מניעה כי חייבים מסיבה רפואית

אז זה קצת יותר מורכב.

(ולא סותר את זה שאני מודה לה' על מה שיש לי.)

אם משהו חסר לי זה כואב

זה ממש לא סותר את זה שאני מודה להשם על מה שיש

אבל מאוד מאוד רוצה עוד מהטוב שנתן

ה❤️ אתך

בעז"ה שעוד השנה יהיו לך בשורות טובות🙏🏼

גם לך!

כואב ממש

כ"כ מבאס

לי ישבטן תמידית אז ממש מבינה אותך.

עוזר לי לצחוק על עצמי כל הזמן על העניין הזה ככה לגרש אנשים חסרי טאקט אבל באמת שמתבעסת איתך על החוויה

האמת שגם אני עצמי לפני שנים שאלתי פעם חברה את השאלה הזו... ממש הייתי בטוחה שהיא בהיריון... מאז למדתי טקט

(לפני כמה זמן נסעתי באוטובוס ועמדתי, ומישהי רצתה לקום לי. למזלי היא לא אמרה בפירוש למה היא רוצה לתת לי לשבת, אבל זה היה ברור... אבל לפחות לי זו לא נקודה כואבת...❤️ חוץ מזה שחבל לי שאני שמנה, כמובן)

מאחלת לך בשורות טובות בכל התחומים! ושתזכי לכבס גם את נשמתך, שתרגיש טהורה וטובה בשבילך!

ואמן!!

היה חג מרגש, אבל גם צובט.

פדיחות בקטע של הילודה... (כו----לם מגיעם לבית כנסת ועושים עדכוני גירסה 😑😑😑)

(החזקתי אחיין ומכרות באו לאחל לי בשמחה מזל טוב, חברים ששנתיים לא נפגשנו שאלו אותנו- נו, אז כמה ילדים הספקתם כבר להביא? והלאה)

בעיקרון עטיתי על עצמי לפני החג עור של פיל, אבל איכשהו זה הצליח לחדור וצבט לי בלב 😑😑

ועוד תקווה קטנה וטיפשית בלב

שאולי זה בכלל דימום השתרשות...

(מדמיינת כל פעם שיש איחור ומתרסקת.

בחודש שעבר היה מעל 40 יום. והפעם הקדים ב5 ימים ולא היה לי זמן לחשוב איחור... בקיצור, חלומות מתוקים. הריון כרגע לא בתכנון מכמה סיבות, אבל תמיד יש 1% שלקב"ה יש תכניות אחרות...)

סופסוף הגייה

היה לי חגים ממש קשוחים

וממש חיכיתי

אנחנו עושים שבוע שבוע בכביסה, חול המועד נפל עליי והשבוע עליו

מגניב שזה עובד לכם

שאנחנו עושים תורות בהכל,כלים זה יום יום כביסה שבוע שבוע.

הוא צוחק עליי שבטח אחרי הלידה זה יהיה התור שלי בכביסה

לא חושבת שבגיל הזה כדאי להתעסק עם זה.

הילדה עם כמות מכובדת ביותר ומריחה בהתאם כך שאין ברירה

(רק אומר שזה לא בהיכרח קשור.

יש ריח של גיל ההתבגרות/לחץ/חרדה וכו)

אגב, שמעתי המלצות על דאב ירוק (נראה לי עם מלפפון) ספריי.

מי שאני מכירה שמשתמשת באופן משמעותי הריח פחת.

אז אולי בלי קשר זה יעזור.

כשהורדתי שיער רק הזעתי יותר והכל נזל והיה מגעיל

אולי יש לה יותר ריח כי היא פשוט יותר מתבגרת עכשיו. וזה לא דווקא בגלל השיער או משהו

שהבת שלי בת 9 עם זיעה בריח של חייל באוטובוס 🙃ועוד אין לה שיער... למה ריח קשור לשיער?

שמים דאודורנט סטיק אחרי מקלחת, לא מספיק?

היה לה ריח מגיל צעיר אבל השיער מחריף את הריח

אני כבר עכשיו בהלם מזה אז מה יהיה עם השיער😵‍💫 שיהיו בריאות.... לא מכירה את זה בכלל

מכירה נשים שמרגישות שזה גורם להם ליותר ריח כשיש שיער ומכירה נשים שמרגישות דווקא הפוך

לי הכל עשה ממש רע והוא טוב..

בלי קשר לשערות....

אז אולי רק לגזור?

זה בסדר, צריך לעשות לפי ההוראות.

אולי שווה לקנות לייזר ביתי, שאמור להחזיק לכמה שנים טובות ולתת תוצאות טובות יותר

סכין אבל רק במקלחת אחרי שהיא מסבנת את האזור... (כשיש עדיין סבון). אמור לעזור משמעותית

עם קצף גילוח?

כי זה עוזר לגילוח עדין ולא מורגש

אבל סבון לא כואב. מגלחת כבר שנים..

בכל מקרה היא לא רוצה לנסות שוב סכין אז מחפשת חלופה

שם מים

אני עושה סכין גילוח תוך כדי זרם מים

אולי לנסות להחליף סכין גילוח

מגן על העור ומשאיר אותו חלק.

וממליצה להשקיע בסכין גילוח איכותי ועם כמה להבים, יש כאלה גם עם פס אלוורה שבכלל כדאי.

ממליצה גם-

1. לשים דיאודורנט ממש אחרי המקלחת ולא בבוקר

2. להפחית מאכלים מתועשים

רק בכיוון השערה ולא נגד אז פחות יוצר עיקצוץ וחוסר נוחות

סכין טובה (ונוס למשל.. אין לי אחוזים 😝) וגם לחדש אותה בתדירות גבוהה

הרבה סבון או קרם

ולגלח מלמעלה למטה