לדעתי ההתנגדות פשוטה מאד, יש שתי סיבות מרכזיות להתנגדות למדינה פלסטינית,

א. אידאולוגיית "ארץ ישראל השלימה" שקודמת אפילו לשלום ושווה אפילו סיכון חיי אדם (אני לא מבין את ההיגיון בכך שעניין דתי עדיף על חיי אדם, והרי ידוע הכלל שפיקוח נפש דוחה את כל המצוות).

ב.אין למדינת ישראל צ'אנס לקחת את הסיכון המטורף הכרוך בחלוקת נשק, והענקת מדינה אשר בקלות תהיה ללא שליטת צה"ל, לידי גורמים אשר טוענים בעלות על כלל מדינת ישראל (וגם אם נגיד שיש 50% שיהיה שלום, והכל יהיה נפלא, צריך לקחת בחשבון 50% אחרים,- שנקבל עוד טבח במימדים עצומים).

אל דאגה לא החלקתי על המוח.

באתי לתת קריאה ש"שימו לב לזה!" תדעו מה הוא חושב כשאתם מדברים אפילו ברעיון על "מדינת הלכה", ואולי תתפלאו אבל כמו שאתם בטוחים שאתם צודקים, גם הוא בטוח שהוא צודק...

אפשר לדון גם על מדינה פלסטינית, אבל זה לא הנק' של השרשור הזה...

…רוצים את הכל אסור לנו להתנגד למדינה פלסטינית בקול רם. אפשר לבנות על זה שהם יגידו לא. עשינו את זה עם גבולות החלוקה ב1947 והרחבנו גבולות, עשינו את זה ב1967 והרחבנו גבולות והיינו צריכים לעשות את זה בהמשך הדרך בלי להסיר את סיני, לפנות את עזה ולחתום הסכם שלום בשיטת הסלמי עם כל מדינה לחוד. הצרות התחילו כהליכוד עלה לשלטון ודרדר אותנו עד הלום.

האימרה היא "חבר'ה כשאתם מדברים עם מישהו על מדינת הלכה, שימו לב שלפעמים הוא שומע מה שאתם שומעים על מדינה פלסטינית..."

...לציווי האלוהי לרשת את הארץ.

למען האמת היינו אמורים למסור את הנפש על כל מצווה, כי העולם הרוחני חשוב יותר מהעולם הפיזי.

הקב"ה עשה איתנו חסד והוא חידש שלא צריך למסור את הנפש על קיום רוב המצוות (בתנאים מסוימים), אבל זה חידוש ולא מובן מאיליו.

לגבי יישוב ארץ ישראל, זו מצווה כללית ולכן היא לא מתחשבנת נגד מסירות נפש של אדם פרטי, ולכן אנחנו מצווים להלחם על ארץ ישראל למרות שבמלחמה אנשים מתים.

לא מוסרים נפש על אדמה. אותי למדו שמוסרים

נפש רק על שלושה דברים שהם בן אדם למקום:

עבודה זרה

גילוי עריות

שפיכות דמים.

כל השאר פיקוח נפש דוחה שבת.

מספיק לסבך את העניינים.

ממליץ לך ללמוד את הסוגייה.

א. עבירה בפרהסיא, לפי השיטה המקובלת, (ש"ך יו"ד קנז) כשעשרה מישראל יודעים על ביצוע העבירה - גם אם לא מה-3 החמורות.

ב. עבירה בשעת השמד - גם שלא בפרהסיא.

והכי רלווני לדיון -

ג. מצוות המלחמה - מחיית עמלק/ מחיית 7 עממים/ כיבוש הארץ/ עזרת ישראל מיד צר- ברור שמלחמה שהתורה מצווה עלינו לצאת דוחה פיקוח נפש של היחיד, שהרי מטבע הדברים כלולה בציווי להילחם גם החובה להסתכן ולחרף את הנפש. (מנחת חינוך תכה, תרד)

להרחבה (מתוך 'פניני הלכה') - הלכה א - מצווה לאומית | פרק ג - מצוות ישוב הארץ | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

04/

… כל זה פרוש על פרוש , פלפול על פלפול לאנשים שיש להם ענין בדבר.

עמלק ושבעה העמים לא רלוונטי כי לא יודעים בברור מי הנ"ל.

עבירה בפרהסיה זה לא רלוונטי כי היית צריך חס ושלום להרוג כל מי שנוסע בשבת בכבישי הארץ. בקיצור כדאי שנשאר בשלושת המקרים המקוריים.

זהו, בזכותך מחקתי את השורות המדוברות בגמרא ובשולחן ערוך שלי. איך לא חשבתי לבד על זה שאלה הלכות לא רלוונטיות? תודה שהארת את עיניי...

ועכשיו ברצינות - פירוש על פירוש?

פלפול על פלפול?

• מדובר בהלכות פסוקות - עם השלכות הלכה למעשה.

• מפורש בספר המצוות לרמב"ם שבניגוד למצוות מחיית 7 עממים שכבר 'מוצתה' מכיוון שכבר אבד זכרם, מצוות מחיית עמלק היא מצווה מעשית שאנו עוד מצווים בה. (לא אכנס למחלוקת בין ספר החינוך ובין היראים האם היא תלויה במלך).

• העיקרון ההלכתי שישנן כמה מצוות שעל מנת לקיימן עם ישראל מחוייב להילחם תוך הסתכנות ברורה ומוכנות למסירות נפש ממשית הוא עיקרון ברור ומוסכם.

• לגבי פרהסיא - התבלבלת מאד בין שני מושגים שונים לגמרי:

  *דין 'רודף' לפיו מצווה להרוג את מי שמנסה לעבור עבירות מסויימות מאד, ולהלכה רק רצח וגילו עריות תוך אונס של הנפגעת, כפי שנפסק להלכה כדעת חכמים ולא כר' אלעזר שמחיל את הכלל גם על חילול שבת. (בבלי סנהדרין דף עג עמ' ב)

  *דין 'יהרג ואל יעבור' לפיו מי שמאיימים להורגו אם לא יעבור עבירה בפרהסיא מחוייב למסור את נפשו בתנאי שזה נעשה מתוך מטרה ברורה להחטיאו. (בבלי סנהדרין דף עד עמ' א-ב, שולחן ערוך יו"ד קנז, א), (ויש הרבה מה להרחיב, כפי שעשיתי במאמר עיוני שכתבתי בנושא).

… בכל זאת מכוון שכולנו עדין בגלות לא צריך להרחיב את היריעה בנושא "יהרג ובל יעבור".

רבי יוחנן בן זכאי כשראה אשה מלקטת זרעונים שלא עוקלו מגללי החמור בזמן החורבן אמר שעם ישראל ככוכבי השמים וכעפר הארץ. כרגע אנחנו איפה שהוא בדרך בין עפר הארץ לכוכבי השמיים אבל עוד לא הגענו. אל נא נחזור על טעויות העבר.

אך זה לא משנה לנידון דידן.

השאלה היא האם ההערכה שלנו היא שבמלחמה לכיבוש חבל ארץ מארצנו הקדושה נגיע לניצחון על אף שיהיו קרבנות, ובמקרה כזה קיימת חובה הלכתית לצאת למלחמה, או שההערכה היא שזו מלחמת התאבדות שנועדה לכישלון - אזי אסור לצאת למלחמה.

… לכן בגלל נסיון העבר : המרד הגדול ובפרט מרד בר כוכבא אני מעדיף להיות זהיר ולקחת את האפשרות השניה. עד 1977 דגלנו באפשרות הזאת. קבלנו את גבולות החלוקה ב1947 וזכינו לסיעתו דשמייא והרחבנו את גבולנו. אותו זהר קרא ב1967 וגם ב1973. נכון המחיר היה כבד אבל לא התייאשנו מלבקש שלום והשם הקשה את לב אוייבנו.

מ1977 לא רק שגבולות ארץ ישראל הצטמצמו ומדיניות שלנו נעשת יותר ימנית (ממש דבר והיפוכו) נעשינו מצורעים בעולם והשם המקולל פלסטין חזר אלנו שם שמקורו בכשלון מרד בר כוכבא . זה לא מקרי. שתבין סיעתא דשמייא לא קיימת היום.

לפי הפוסקים למלכות יש שיקול דעת, ואנו לא חייבים להקריב מליון יהודים במלחמה כדי לכבוש חבל ארץ קטן.

אחרת מחר אנו חייבים לצאת ולכבוש את כל לבנון עד לבוא חמת

…. יש לנו פוליטיקאים קטנים שמחפשים גובים ותקציבים.

עובדיה.

אחרת , כל גובה מיסים הוא גנב וכל חייל או שוטר רוצח, אילו לא היתה מלכות. כי מי נתן להם סמכות לגבות מיסים ולקחת ממון מאנשים, או להרוג אנשים?

מלכות זה לא מלך, אלא פשוט מילה נרדפת חזלית ל"מדינה" או "גוף ריבוני מדיני".

ב. זה לא משנה אם המלכות עושה שיקולים טובים או רעים, כל עוד היא לא בגדר של "מלכות שאינה הוגנת" (שבמקרה כזה מותר להתנקש בראשיה ולמרוד נגדם), היא מלכות ויש לה את הגדרים ההלכתיים של מלכות. למה אתה חושב שכשאמציה יצא למסע כיבוש באדום הוא היה מושלם? בכל זאת לא שמענו טרוניה נגד זה שיצא למלחמה אלא נגד זה שעבד אלילים אחריה.

… אין קמפיינים הזויים, אין פוליטיקאים, אין יועץ משפטי, אין בג"ץ. בקיצור יש עם ויש מלך משיח.

ישראל מדינה ככל המדינות לטוב ולמוטב.

כל הפוסקים, אם היא מתאפשרת.

למעט המגילת אסתר והרבי מסטמר

הרי זה פיקוח נפש!

בקיצור אתה מחרטט כהרגלך. אתה מפלפל לא הם.

מצד שני אתה צודק,שלמלכות יש שיקול דעת, והמלכות לא חייבת להכנס למלחמה שיהרגו בה מליון יהודים כדי לכבוש חבל ארץ קטן

יהושע קיבל הוראה מפורשת מהקב"ה מה לעשות.

החשמונאים היה שעת השמד, וכלל לא מוזכר שנלחמו כדי לקיים יישוב אר"י אלא היוונים אסרו על כלל ישראל קיום מצוות.

לסיכום: לא מוזכר שצריך למסור נפש על מצוות יישוב הארץ (וגם אם אתה תהיה ראש ממשלה לא תורה על פלישה ללבנון וסוריה וכדומה).

בישראל שלא הוריש את הגויים גם אחרי מות יהושע. וכידוע כל הורשה היא מלחמה ויש סיכון פיקוח נפש.

משמע מצוות ירושת הארץ היא לדורות גם בסיכון פיקוח נפש ולא רק הוראת שעה של ימי יהושע.

וכשהרמבן דיבר על מצוות עשה לירש את הארץ, אילו אסור לצאת למלחמה אם יש סיכון חיים מסוים, היה מזכיר זאת, שהרי אין מלחמה ללא סיכון חיים. במקום זו הוא אומר שהמצווה לרשת את הארץ ולכובשה אינה הוראת שעה אלא לדורות

הוא כבהלכות משנה תורה את המצווה ליישב את הארץ. רק לא מונה אותה מבין תריג מצוות בספר המצוות.

גם ייתכן שירושת הארץ כלולה אצלו בהעמדת מלך. שהרי מלך מעמידים רק בארץ ישראל.

לא אומרת שהוא לא רואה בירושת הארץ ערך עצום ומרכזי בתורה. אדרבה וודאי שהרמב"ם מודה בזה.

אי אפשר ללמוד את התנ"ך ולהתכחש לעובדה הזו.

(מה שכן, אפשר פשוט לא ללמוד תנ"ך, כפי שבוחרים חלק מלומדי התורה היום, ואז בהחלט אפשר להתכחש והכל מסתדר יפה...)

גם לפי הרמב"ם, זהו רצון ה' שעם ישראל יכבוש את כל ארץ ישראל, וזהו ערך שראוי מאד להילחם עליו ואף למסור עליו את הנפש במלחמה.

לכן דוד המלך, ומלכי יהודה צדיקים נוספים, כמו יהושפט ועוזיה, ולאחר מכן החשמונאים, נלחמו על כיבוש הארץ.

המחלוקת הזו בין הרמב"ם והרמב"ן, כמו מחלוקות נוספות סביב מניין המצוות, היא הרבה פחות משמעותית ממה שעלולים בטעות לחשוב. כבר כתבו האבן עזרא הרמב"ן והגר"א בעניין המשמעות של מניין המצוות - היא מוגבלת מאד.

ייתכן שיש השלכות הלכתיות למחלוקת הזו, אך עצם השאלה האם ה' מצפה מעמו להילחם על מנת לכבוש את הארץ - איננה אחת מהן.

מה גם שהגישה המרכזית בקרב הפוסקים בעניין הכרעת ההלכה במחלוקת זו היא לפסוק כשיטת הרמב"ן.

חוסר המוכנות למסור את הנפש על כיבו הארץ זהו עיקר חטא המרגלים!

(או ליתר דיוק, חטא העם באשמת המרגלים, המרגלים עצמם חטאו בהסתה לכך ע"י הוצאת דיבת הארץ)

על חטא המרגלים כתוב:

בדברים (א, ח, כו - כז) :

רְ֠אֵ֠ה נָתַ֨ן ה' אֱלֹקיךָ לְפָנֶ֖יךָ אֶת־הָאָ֑רֶץ עֲלֵ֣ה רֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר ה' אֱלֹקי אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת׃

וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־פִּ֥י ה' אֱלֹקיכֶֽם׃ וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאׇהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת ה' אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃

בנחמיה (ט, טו - טז)

וַתֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָשָׂ֥אתָ אֶת־יָדְךָ֖ לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ וְהֵ֥ם וַאֲבֹתֵ֖ינוּ הֵזִ֑ידוּ וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ אֶל־מִצְוֺתֶֽיךָ׃

החטא היה עצם זה שסירבו למסור את הנפש ולהילחם על ירושת הארץ!

אחדות העם או שלמות הארץ?

אלא אם כן ה"עם" מבחינתך זה חילוני-אשכנזי-שמאל מצוי.

רוב העם או דתי או מסורתי או חרדי. עליהם לא חלה מצוות אהבת חינם?

…. השאלה כיצד נגיע לשלמות הארץ.

הנסיון ההיסטורי הקצר מלמד שההליכה לשלמות הארץ עוברת דרך "בקש שלום ורודפהו" כאשר השם מחזק את לב אויבנו ואנחנו מסיגים עוד חבל ארץ. כך קרא ב48 ב67 וב73.

הדרך הקלוקלת וחסרת האמונה בעזרתו של השם להקשות את לב אויבנו היא הגרסה המורחבת של "הבא להורגך השכם להורגו" והפלא ופלא היא מסיגה את ההפך ונוסף על זה גורמת לפילוג בעם כאילו מי שמאמין בדרך הראשונה הוא "שמולני בוגד". זאת האמת לאמיתה.

… רוב אנשי הפורום הזה מתייגים אותי בצורה לא נכונה כי הם לא יכולים להתמודד עם טענותיי. אני לא פחות ממך מייחל לשלמות ארץ ישראל אבל אחדות העם יותר חשובה לי כי היא באמת בחירה חופשית ורצון אמיתי בניגוד לשלמות הארץ שבה אנו זקוקים להרבה הרבה סייעתא דשמייא.

ימין זה לא אומר שלטון ביבי והליכוד.

סבל המילואימניקים והבטחו תשקרי השמאל שהם ידאגו לשוויון בנטל. גם עכשיו נראה שלגוש האמוני יש 61 מנדטים. ואם נחסיר את הערבים אז הגוש האמוני הוא הרוב ואילו גוש השינוי מיעוט. וגם שם 5 מנדטים הם דתיים שהיו מצביעים לסמוטריץ או ביבי אבל עברו לגוש השני בגלל נטל המילואים

…יזכו שוב. רק תתפלל שחברה מגוש השינוי לא ישנו את דעתם ולא ילכו עם ביבי כי אז הוא והליכוד יזרקו את אנשי הימין האמיתי לכלבים.

ככל שלסמוטריץ יהיה יותר מנדטים, כך הסיכוי שביבי יחליף אותו בשמאל יקטן

…מפלגת ישר תגדל. אנשי סמוטריץ ובן גביר לא עם כל הכבוד מיצגים את רוב העם. זה טוב שהם קיימים אבל אסור להם לקבוע מדיניות.

לסכן חיים, שהרי כל מלחמה יש,בה סכנת חיים. (לא מדבר על היום, מדסר בתנאים שבעבר אפשרו מלחמת רשות).

אז מבחינת "היתר" , אם מלך יכול להוציא למלחמת רשות תוך כדי דחיית פיקוח נפש, כל שכן למלחמת מצווה של ירושת הארץ.

זה מבחינת "היתר".

מבחינת "חיוב" כתבתי שהרמבן אטמר שהמצווה לדורות.

עם זאת, נראה שהמלכות עצמה יכולה לעשות שיקול דעת את המחיר של הסיכון שבמלחמה, ואין חיוב לכבוש חבל ארץ קטן בסיכון של הרג מליון יהודים.

אבל עובדה שרבי עקיבא תמך בבר כוזבא המלך, למרות שהיה פה סיכון חיים של לוחמים במרידה ברומאים. כך שממה נפשך, או שמצוות מינוי מלך או שמצוות ירושת הארץ דוחה פיקוח נפש לפי שיקול המלכות. (ולזיהוי של רבי עקיבא את המלך בר כוזבא כחזקת משיח לפי הרמבם אין קשר לנימוק הלכתי. שהרי מצוות מינוי מלך וירושת הארץ לא משתנה בין המשיח למלך בית דוד רגיל, ולא בין מלך בית דוד לשאר "מלכות" בישראל לגבי מצוות ירושת הארץ (שופט כשופטים או מלך שאינו מבית דוד))

הרי זה סכנת פיקוח נפש במלחמה?

אתה צודק שאם יבוא גוי וידרוש ממני כאדם פרטי למכור לו קרקע בארץ או שיהרגני, יעבור ואל יהרג.

אבל כאומה, פיקוח נפש לא דוחה ירושת ארץ, כנל מלחמת עמלק.

עיין מנחת חינוך.

אני מתנגד למדינת הלכה- שכופה קיום דת מסוימת, לא הבנתי מה הקשר להתנגדות למדינה פלסטינית, שכמו שכתבתי זה או ענין דתי או בטחוני, למדינת הלכה, שאני לא כופה מחמת היותי מדינה דמוקרטית השומרת על זכויות הפרט.

יש כאן נקודה מעניינת: הרבה מהוויכוח הציבורי מתנהל סביב דימויים ופחדים, בלי הגדרה ברורה של מה בדיוק המשמעות המעשית של כל אחת מהאפשרויות. אולי לפני שמתווכחים עליהן, כדאי קודם להגדיר בצורה קונקרטית מה כל מודל באמת כולל.

יש כאן נקודה מעניינת: הרבה מהוויכוח הציבורי מתנהל סביב דימויים ופחדים, בלי הגדרה ברורה של מה בדיוק המשמעות המעשית של כל אחת מהאפשרויות. לפני שמתנגדים או תומכים, כדאי קודם להגדיר בצורה קונקרטית מה כוללת בפועל מדינה פלסטינית ומה כוללת מדינת הלכה.

יוני בן מנחם פרסם את תוכנית החמאס עוד ב-2018. זה היה יוצא לפעול במוקדם או במאוחר, במועד שהיה נראה מתאים לסינוואר, בלי קשר לממשלה המכהנת.

כמו כן, כל עוד הביקורת על ממשלת נתניהו באה מהצד השמאלי של המפה, זה לגמרי "הרצחת וגם ירשת". השמאל זרע את זרעי הקונספציה בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. בעיתון "דבר" התפרסמו אז כמה וכמה מאמרים שקראו לחתור להסדר מדיני, אחרת לנצח נאכל חרב וכו' וכו'.

יש להם אחריות מיניסטריאלית.

מנכ"ל לא נושא באחריות על פריצה לחדר שרתים שהתרחשה בגלל התנהגות פושעת של ראש צוות אבטחה. הוא נושא באחריות לפטר את הרש"צ, לחדד מדיניות, לתקן את הנזק.

אם פייגלין היה, יש סיכוי בדרך הטבע שהיה משהו שונה, עוד לא ניסינו...

המטרה הסופית היתה פלישה רב זירתית כדי להשמיד את ישראל. איך נוכחות מקרית של אנשים אחרים בממשלה קשורה לזה?

והוא לא היה יוצא למלחמה כזאת כנראה כי לעם אין כח לזה והעולם לא מסכיפ.

השאלה המעניינת היא האם תחת ממשלה אחרת היינו פועלים בצורה אחרת לאחר הטבח

וזה תכלס יכול להיות שונה. לטובה או לרעה.

קודם כל הממשלה די נכנעה להם והפסיקה עם הרפורמה.

דבר שני, הטבח בשמחת תורה והמלחמה בעקבותיה לא דומה לשום דבר שהיה לפני.

1. יאיר גולן מעולם לא אמר את הדברים הללו, בשום זמן, בשום מקום ובשום נסיבות. זוהי טענת שקר בזויה וחבל שאתה חוזר עליה.

2. יאיר גולן שמע בבוקר חדשות ברדיו, עלה על מדים וטס דרומה במכוניתו הפרטית בגלל מה שקרה. מה פירוש השאלה "כאילו כלום לא קרה"? כל מי ששמע חדשות שמע מה קורה

3. ההוכחות למעשי הגבורה וההצלה של יאיר גולן (כמו של האלופים במיל ישראל זיו ונועם תיבון) נמצאות בכל מקום, בעיתונים, בספרים, בשידורי חדשות ובטלויזיה. העדיויות רבות מאד (כולל עדותו של ניר גונטז' מעיתון הארץ שגולן אישית הציל את בנו.

4. סיפורי "הבגידה" הם הבל הבלים, חבל שאתה בכלל מעלה את הרעיון

… לצערי המצב הזה ימשך גם לאחר הבחירות.

אין אדם מעמיד עצמו במקום סכנה שמא אין עושים לו נס, ואם עושים - מנכים לו מזכויותיו.

אותו דבר אצל עמ"י - אם עמ"י לא ילמד את מה שהקב"ה רוצה שהוא ילמד דרך המהלכים שהקב"ה מוביל במדינת ישראל - פשוט חבל לחטוף מכה כואבת יותר בכל פעם...

… לפי הבנתי דאגה לעתיד כמו שהמלך חזקיה דאז שבניו יעשו את הרע ולכן לא רצה להתחתן לא רלוונטית לפי הנביא ירמיהו וצריך להשאיר לשם את הענין "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" ותעשה את המצווה.

אותו כנ"ל אני משליך לגבי "פדיון שבויים" ומה שיהיה בעתיד יהיה בידי השם.

דבר אחר, נסיונות חטיפה תמיד יהיו ללא קשר עם או בלי שחרור חטופים.

כמובן שגם צריך למצות גם דרכי חילוץ כמו שנהגו בעבר.

קודם כל הלכתית אסור לפדות שבוי יותר משוויו.

וכאשר יש ידיעה ברורה שאם הם יקבלו הרבה הרבה מעבר לשווי, וכל שבוי ייחשב כג'וקר רציני, ברור שיהיה להם אינטרס עצום לחטוף עוד ועוד.

הטיעונים שאתה אומר הם הסתכלות נוראית שרואה רק 2 סנטימטר קדימה. שלום עכשיו, הכל עכשיו בלי טיפת חשיבה על המחר

לידי החמאס.

אולי יהיה לו רעיון גם לאבינתן...

אם כן, הגיוני שמי שקורא את המציאות אחרת יאמין אחרת, לא?

ב. סטטיסטית עסקאות גרמו ליותר מוות מחיים מהנסיון שלנו.

ג. יש מאמר של הרב ישראלי על עסקת ג'יבריל.

ד. ראוי להעריך מישהו שהיה מוכן למסור את נפשו כדי שאחרים לא ייפגעו.

תוהה אם להיות מזועזע או להפנים שאויבינו משלמים לך כדי לעורר שנאה

…מבחינתי זה לא זלזול. הפוך להגיד את זה בפרהסיה זה זלזול באנטלגציה. זה כבר לא רלבנטי. הוא משוחרר.

וביחס לציטוט של בונצל בוודאי שהזדעזעתי

בס"ד

אבינתן אור אומנם גדל בערוגה ובמשפחה מסויימת, אבל כפי שניתן לראות, את האישיות שלו הוא פיתח לגמרי בדרך שלו עצמו. למעשה, כמו שהוא מעיד בריאיון המלא לאילנה דיין על עצמו, הנושא הזה הוא בין הדברים שבהם דעותיו נותרו כדעתם של הוריו בצורה כזו או אחרת.

גם בשיא הקושי והמשבר אבינתן (וכך גם איתן מור, כפי שהוא מספר) מבינים שהחיים שלהם לא יותר חשובים משל אחרים. איתן מור סיפר אתמול בתוכנית טאבו בכאן 11 שאומנם צילמו אותו הרבה פעמים במהלך השבי, אבל פעם אחת זה לא יצא החוצה כי בחמאס ידעו שזה לא יתדלק הפגנות. לצד זה, אבינתן לא אמר "אני נכנע", אלא לקח את גורלו בידיו ובמשך חודשים ארוכים עשה את הלא ייאמן וכמעט הצליח לברוח משוביו (שגם זה מי שיגיד שהוא סיכן את חייו, והיה עליו להיות ממושמע ולהמתין שישחררו מחבלים תמורתו).

מדובר באדם אמיץ, אדם מעורר השראה שידע כל הזמן מה הדבר הכי נכון לעשות. כדאי שכולנו נלמד מדרכו וממסירות הנפש האדירה שלו ולא ננסה להכפיש אותו בין השורות.

בהזדמנות זאת אני ממש רוצה להמליץ על הספר שלו, מבעד לאדמה. קראתי אותו במהלך יום הכיפורים, בין מוסף (ותיקין למי שדואג ליראת שמים שלי) למנחה ולא הצלחתי להוריד אותו לרגע מהיד. אחרי זה תפילת מנחה ונעילה כבר קיבלו משמעות הרבה יותר גדולה בזכות העוצמות של אבינתן.

ממליץ שוב - לא לזלז בו. הלוואי וכל מערכת החינוך תלמד את הסיפור שלו (כן, גם את אמירת התודה למפגינים, למרות שחשב שזה לא נכון) ואת דרכיו.

… כנגד איש מסויים ומתייחסים בשוויון נפש ליציאות של אנשים כמו ינון מגל ובנצל? לא התכוונתי לזלזל רק קבעתי עובדה . האיש משוחרר מה הנפקה מינה ממה שהוא אמר. הרי יש מחלוקת בנושא ורוב משפחת החטופים לא מסכימים עם שני משפחות החטופים הללו.

בס"ד

אז הגבנו על אבינתן אור ולא ינון מגל או בונצל (כן, יש ו' בין הב' לנ'). אתה לא יכול לפתוח שרשורצואז להתלונן למה אנחנו מגיבים לגוף הטענה שלך ולא מתייחסים לאירועים אחרים.

ובזכות אותן משפחות מפורום תקווה (שיחד עם אור ומור היו גם משפחת גויאלי, חלקים ממשפחת מירן ועוד) העסקה האחרונה הייתה במחיר נמוך יותר מאשר הדרישה "כולם תמורת כולם". זה קרה בזכות הלחץ הצבאי על עזה שהלך והתגבר. והילדים שלהם הבינו את זה והיו מוכנים לשלם את המחיר הכבד הזה תחת עינויים ורעב. אז כן, ברור שזה רלוונטי.

התבטאויות כאלה ללא קשר מי פתח מה. הביטוי שוויון נפש נועד לציין את חוסר המחאה אצל חברי הפורום. הסוגיה היא אם לנסות לשחרר חטופים תמורת מחבלים אם לאו נתונה במחלוקת וכמו שציינתי רוב משפחות החטופים היו בעד וזה מה שחשוב. אי אפשר לפעול במצב כזה כך לגבי משפחות הרוב ואחרת לגבי משפחות תקווה אז למה לאמר את מה שנאמר ועוד לאחר השחרור הכולל מה הטעם? כמובן שלפני שעושים את זה בודקים אם יש אפשרות לחילוץ. אני בפרוש לא מזלזל.

בס"ד

הוא יהיה נעוץ בראש הפורום, ובכל פעם שמשהו אמר משהו נלך ונוסיף את שמו לרשימה השחורה. פעם זה יהיה בונצל, פעם ינון מגל, פעם יאיר גולן ופעם עינב צנגאוקר. אם כך אתה רוצה להתנהל - זו בעיה שלך בלבד, אבל אל תקשר אותה לאבינתן אור ולדברים שהוא אמר.

אני רק מזכיר לך שערב השחרור המחנה הנאור הציע לאיתן ואבינתן בית חלופי מתוך אמירה שהם לא ירצו לחזור לבית שהפקיר אותם בשבי ולא נלחם למענם. במיוחד אל מול האנשים האלו (שלא באו משולי החברה ואני חושב שגם אותם צריך להכניס לרשימה השחורה של ההוקעות) - חייבים לשמוע את קולם של השניים שעומדים לצד ההורים שלהם ומודים להם. לכן הדברים האלו חשובים, ולכן טוב שהם נאמרו.

… אבל לי קשה להבין את הדבקות הזאת בכל מחיר. אבל מה לעשות זה המציאות. לא אתפלא שיש עדין לדוגמא בתוך אותם נוסעים , משפחותיהם וחבריהם בפלי דובאי כמות משמעותית של אנשים שדבקים בהמשך השלטון הקיים. פגשתי במלון בים המלח אנשים ניצולי הטבח שעדין דבקים ממשלה הנוכחית. אחי ואחיותי דבוקים לערוץ 14 ועוד ועוד דוגמאות אז כנראה הם רואים דברים שאני לא רואה. אני בכל אופן עוזב לפני הבחירות ושהכל יהיה לטובה.

.. שכל חברי פורום תקווה תומכים בהמשך הממשלה הנוכחית אם בתמיכה בליכוד באופן ישיר או באופן עקיף למרות שהרבה מהם לא רואים עין בעין בלשון המעטה את מעשיו של ראש מפלגת הליכוד ומשפחתו. זה פשוט לא הגיוני למשל שאנשים ערכיים יעריכו הורים שמבריחים את הבן שלהם למיאמי מאז תחילת המלחמה שלא נגמרת

אומר שזה מה שהוא חשב בשבי???

אמרתי שזה לא רלוונטי להתבטא בצורה כזאת לאחר שהוא כבר השתחרר. כל החטופים ששוחררו צריכים להודות לשם ולא להתבטא בדיעבד על מה שהם היו רוצים. זה מבזה את זכרם של החטופים שלא זכו לחזור. מספיק עשו אותו מיעוט הורים שהתבטאו כנגד העסקה כאילו איזה נס יביא את בניהם חיים.

מדמיהם.

יש מצווה להגן על יהודים ושחרור מחבלים מסכן יהודים

… אם רוב בעלי הענין כלומר רוב משפחות החטופים רוצה עסקה ואני מדגיש רוב משפחות החטופים ולא רוב העם רוצה עסקה אז לדעתי הצנועה צריך עסקה ובאשר לעתיד השם ישמור. וזה מה שעשו בעבר וכנראה זה מה שיעשה בעתיד. אני מכבד את הדיעה השניה אבל למי שלא נפגע כלומר משפחה שלא אחד מחבריה נחטף אין לו דיבור בנושא.

לדעתי, יש כאן הבחנה חשובה בין אמונה שהעתיד בידי שמיים לבין החובה לפעול בהווה להצלת חיים. עם זאת, כדאי לדייק במקורות ההלכתיים ובמקרה של חזקיהו כדי לבסס את הטענה, ולא להסתפק בפרשנות פוליטית.

רקובה .לא אתפלא אם רוב נוסעי טיסת האימים ומשפחותיהם ימשיכו לדבוק בממשלה הנוכחית. יש כאן משהו חולני.

לפעמים נאמנות פוליטית גוברת אפילו על ביקורת עצמית, וזה באמת מדאיג כשאנשים מפסיקים לשאול שאלות קשות.

משער שאפילו בקיבוץ בארי דפוסי ההצבעה לא יהיו שונים מאלה שבבחירות הקודמות. כשאופן החשיבה הוא סמי-דתי, כל דבר ניתן לתרץ בק"ן תירוצים: "ההתנתקות הייתה חד-צדדית ובוצעה בצורה לא נכונה, אבל אם היינו מגיעים להסדר עם הערבים, עזה הייתה הופכת לסינגפור", "אם לא היה חמאס בעזה, אלא רש"פ, הטבח לא היה קורה", "אם נחזיר את מזרח ירושלים, הערבים לא יתקפו אותנו" וכו' וכו'.

לפי ההגיון שלך, כל מצביעי הימין הם כת דתית חד משמעית שמבססת את החלטותיה על עקרונות הלכתיים מפורשים ללא כל הגיון ועל אף הכשלונות הגדולים של ממשלת הימין.

אני מציע לא לזלזל בערכים ובעקרונות של יריבים פוליטיים אלא לנסות ולהבין אותם, מה גם שהם מיליוני אנשים לא פחות ממספר אנשי הימין בישראל

בעקבות קבוצות לחץ וקמפיינים במערב. בתש"ח השמאל היה לוחמני, סוציאליסטי וסטרייטי. היום הוא פציפיסטי, קפיטליסטי ופרו-להט"ב.

חוץ מזה, גם איש ימין שמצביע לביבי לא בתור הרע במיעוטו ובלית ברירה, אלא בתור הטוב בהתגלמותו, הוא חבר בכת. ביבי היה צריך לעוף ברגע שבו אישר את הסכם חברון. דתיים הם סיפור אחר, אנחנו בהחלט מחויבים למוסר האלוקי הלא-משתנה. מאוד משתלם לגדל חזירים, אבל אף חקלאי דתי לא יעשה זאת.

והדתיים הקימו קיבוצים סוציאליסטיים.

המוסר האלוקי בודאי לא משתנה אבל האנשים כן. פעם היה חינוך דתי משותף לבנים ולבנות, בבני עקיבא רקדו יחד ריקודי עם, שירתו בצבא יחד עםן כולם כולל חיילות.

לא לדאוג

הכשל של השבעה באוקטובר: כשהנדסה חברתית מחליפה את המצפן התורני

הדיון סביב תפקוד המזכיר הצבאי והנהגת צה"ל באסון השבעה באוקטובר חושף כשל קונספטואלי שורשי. כאשר צמרת ביטחונית מחליפה את ערך הניצחון באג'נדות של "שירות משותף" וממירה את הייעוד הלאומי בחזון של "מדינת כל אזרחיה" – התוצאה היא אובדן מוחלט של תחושת האחריות. אנשים שיש להם בראש "שירת נשים" בצבא, כאילו אנחנו נמצאים באיזו מסעדה ולא בעיצומה של מלחמת קיום, מובילים לעיוורון מערכתי קשה. על הנהגה שאיבדה את המצפן נאמר:

"בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם" (משלי כ"ט, י"ח)

במשך שנים האכילו את הציבור באשליות של הכלה ושקט מדומיין, תוך התעלמות מן המציאות בשטח. המרדף אחר תפיסות ליברליות על חשבון חדות מבצעית יצר את המצב שעליו זעק הנביא:

"וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם" (ירמיהו ו', י"ד)

מנהיגות המנותקת משורשי הקיום היהודי מובילה בהכרח למצב שבו השומרים עצמם מחמיצים את הסכנה:

"צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ..." (ישעיהו נ"ו, י')

השבעה באוקטובר הוא תזכורת כואבת: צבא העם חייב להתנהל אך ורק על פי חוקי התורה והמצוות, ומתוך אמונה יוקדת בזכותנו הבלתי ניתנת לערעור על הארץ הזו.

המוסלמים המקומיים יתקפו אותך וינסו להשמיד אותך ברגע שירגישו חזקים מספיק בין אם תהיה להם מדינה עצמאית ובין אם ימשיכו להיות סרטן בתוכנו.

שהיכולת האנושית למנוע אסונות מאד מוגבלת

הן מבחינה מחשבתית/ ביצועית/ חברתית

והדבר הכי נכון זה לקחת אחריות על מה שאפשר באופן אישי

ופחות להתעסק בדברים שלא מספיק מבינים בהם והיכולת לשנות שם משהו קטנה

כל עוד עם ישראל לא שומר מצוות, הוא יחטוף (פרשת "כי תבוא", "בחוקותיי" ועוד). שום מדינה יהודית ושום צבא יהודי אינם ערובה לכלום. ממלכת ישראל הצפונית קרסה בעוון תושביה, ממלכת יהודה הדרומית קרסה אף היא, מדינת החשמונאים הסתאבה תוך דור וקרסה.

גם מנהיג ימין, תודעה לאומית או גירוש-כיבוש-התיישבות אינם ערובה לשום דבר ללא קיום המוני של מצוות התורה. אלא שלא נראה כי אנחנו בכיוון. ועוד טרם דיברנו על נרמול העבירות הנחתמות ב"ולא תקיא הארץ אתכם".

ראה דברים פרק ל'. בינתיים לא נראה שזה קורה, חוץ מקיבוץ הנידחים ה"טכני".

…. הנסיון האישי כולל אנשים שבסביבתי הקרובה והרחוקה מוכיח שכאשר אתה בגלות הסיכוי הוא גדול יותר להתעורר רוחנית. לדעתי רובכם כאן בפורום גדלתם למשפחות דתיות ושמירת המצוות היתה לחם חוקכם מילדות מה שלרוב היהודים בארץ ישראל היה חסר. התפיסה שבעיני רבים מכם היא גלותית שאני קודם כל יהודי ואחר כך ישראלי היא ורק היא תביא להתעוררות המקווה.

האירוע קרה דווקא בשמחת תורה וכמובן שמצד שני יושבי ארץ ישראל ערבים זה לזה מבחינת אל תעמוד על דם רעיך ולכן במציאות העכשווית כשאין התעוררות המונית אירועי השביעי באוקטובר באו כדי לשים בפוקוס את העובדה שאין שוויון בנטל והמושג המורחב של לומדי תורה הינו לרועץ בענין זה.