צריכים להיות טובים מספיק כדי להיבחר ולא רק שיש צד גרוע מהם, ובקטע הזה אשמח שמפלגה חדשה תעבור.

בפרט, אחרי אופן ההתנהלות במלחמה שבאמת לא זוכה לפרסים

חזקות.

א. מפלגה טובה יכול להיות שעדיף שתתמודד כמה סבבים ולא תעבור ואחרי זה תעבור ותעשה דברים טובים (כמו בן גביר שרץ הרבה פעמים בלי לעבור עד שעבר ועשה המון דברים טובים).

ב. לפעמים דוקא מי שלוקח את החיים בפשיטות ובקטנות יש לו ראש ישר להחליט החלטות נכונות בלי להכניס שיקולים משיקולים שונים

א. לפי הרציונל שלך עדיף שהשמאל יהיה בשלטון שתי קדנציות כדי שאח"כ אולי יהיה לוינטר סיכוי לעבור, בהצלחה למדינת ישראל...

ב. קצת לתקן את העובדות ,בן גביר מנע כמה פעמים ממשלת ימין, ומעולם!!! לא עבר לבד אלא ע"י ריצה משותפת עם סמוטריץ, וכמובן שעכשיו שמקבל בסקרים סביבות 7 מנדטים אין בעיה שמתמודד לבד כי ודאי עובר.

ג.מסכים אתך שיש גם מעלות לראש ישר ופשוט אבל דרוש תנאי בסיסי, לדעת לקבל צדדים ודעות אחרות, ואולי אני טועה, אבל שמעתי אותו המון והוא נשמע ממש קטנוני ושחצן, בטוח בעצמו בצורה מוגזמת, ובכלל מגלומן לא קטן.

אבל לגופן של טענות.

א. אז אין סיכוי לאף אחד חדש להכנס לפוליטיקה? אין מה לעשות ככה זה עובד. מנסים ומנסים עד שמצליחים. צריך לראות את הסיטואציה אבל באופן כללי לפעמים זה מה שיש.

ב. אם בן גביר לא היה רץ לבד כמה פעמים הוא לא היה מתאחד עם סמוטריץ, וזה שהוא עכשיו מקבל בסקרים בסביבות 7 מנדטים זה רק בזכות ממשלות השמאל המדוברות (אגב, איזה ממשלות שמאל עלו בגלל בן גביר?), ו400,000 רשיונות נשק לא היו ניתנות והמחבלים היו ממשיכים לחגוג בכלא.

ג. ודאי שאיש גאותן שלא מוכן לשמוע דעות אחרות הוא לא איש טוב, אבל כמעט ככה זה בפוליטיקה. וחוצמזה, יש דעות שאי אפשר לחשוב עליהם בכלל

א. לדעתי ברור שאם בסקרים רואים סיכוי גדול שישרוף קולות שלא יתמודד או שיתאחד כמו שעשו רבים וטובים לפני (וינטר עצמו יכל בקלות להיכנס לפוליטקה - קיבל הצעות שריון מרוב מפלגות הימין).

ב. מה שטענת לגבי בן גביר, לא חושב שאתה צודק, אבל מבין את ההיגיון, לדעתי יכל להישאר בשיח הפוליטי והציבורי בהרבה דרכים אחרות (לא טענתי שגרם לממשלת שמאל אלא מנע ממשלת ימין, ואגב ככידוע בסוף הוביל לממשלת בנט).

ג. לא מסכים שבפוליטיקה לא שומעים דעות אחרות, גם ביבי וגם סמוטריץ נראה לי מאד רציונלים במובן הזה, בן גביר קצת יותר בעייתי, אבל לדעתי פחות נובע משחצנות, ויותר מקיצוניות שגורמת לו להסתכל על כולם כרופסים וכדומה.

בס"ד

ההתבאטות (הישנה) שלו שנחשפה השבוע, ובעקבותיה ההתבטאות של מקום 5 על מדינה פלסטינית, הם אלו שהובילו לצניחה של המפלגה גם בסקרים שבה היא עברה באופן קבוע. אם לפני כן היה לוינטר עוד סיכוי קטן לעבור (ואכן היה קיים כזה), הרי שכעת זה נראה כבר אבוד לחלוטין.

והאמת שחבל, לא כי אני מחזיק מוינטר, אלא כי אנע מכיר לא מעט אנשים שחיפשו להצביע למפלגת ימין, אבל לא כזאת הקשורה לקואליציה הנוכחית (יש לי ויכוח איתם, כמובן, אבל הם עדיין קיימים). החשש שלי שעכשיו הם לא יחזרו להצביע לאחת ממפלגות הימין, אלא דווקא למפלגת הנדליכה שכבר ממש לא מתחייבת לגוש האמוני.

בגדול אתה צודק, אבל גם לפני ההתבטאות שהתפרסמה היה סיכוי גדול שלא יעברו, ויש אנשים שבלעדיו היו מצביעים למפלגות ימין קיימות, אבל נידון זה הועלה בישיבת סייעת הליכוד, והוכרע להוריד אותו, אז כנראה לפי הסקרים שלהם, הוא יותר לוקח מאשר נותן

בס"ד

בסקרים בהם וינטר עבר את אחוז החסימה, גוש הימין התחזק, ובחלקם גם עבר את גוש האופוזיציה (ללא המפלגות הערביות). אתמול בסקר של מכון מדגם בחדשות 12, גוש הימין צולל ל-49 מנדטים. כמסתכלים על הסקרים השבועיים כאל מגמות - אפשר לראות את המגמות האלו בבירור.

לגבי הסקרים הפנימיים בליכוד, אני מכיר תמונה קצת שונה לפחות בסקרים שנערכו בשבוע שעבר. הבעיה היא שיש לזה עוד השלכות משנה, שאותם הליכוד לא מוכן לקבל, ולכן הם הולכים לו על הראש.

ש- 61 מנדטים לגוש הימין הם עם בן גביר שהליכוד יעשה הכל אבל הכל כדי שלא יהיה בממשלה הבאה.

לעניין זה צודק בן גביר שנתניהו יעדיף את איזנקוט על פניו, ואפילו לשלם ביוקר כדי שזה יקרה.

העדפת נתניהו בעניין זה התחזקה מרגע שבן גביר החליט בריש גלי ללכת על הראש של נתניהו. כולם יסכימו שהתחזקות של בן גביר ככל שתהיה תבוא רק על חשבון מפלגות ימין אחרות.

בנט וליברמן, כל אחד מסיבותיו, לא רואים בו מועמד מטעמם לשבת בלשכת ראש הממשלה. כפועל יוצא, מאחורי הקלעים התחילו דיבורים על שיתוף פעולה בין איזנקוט לנתניהו, ואיש הקשר הוא אלי גולדשמידט, חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה- בעבר, ומועמד לכנסת הבאה מטעם הליכוד.

המפה הפוליטית נראית נכון לעכשו הרבה יותר מסובכת משחושבים בשני המחנות. ליברמן מצהיר שלא ישב בקואליציה עם חרדים, ולא עם ערבים, ואצלו "מילה זו מילה", ומשכך ברירת המחדל היא קואליציה בין שתי הגדולות עם מפלגות לויין מפה ומשם, או לחילופין- סיבוב בחירות נוסף. אין אפשרות שלישית.

ודאי שיש גם מצביעים שלא שייכים לגוש שמצביעים לו, וגם הרבה מהגוש שעדיין תומכים בו בסקרים אבל עכשיו שמתחיל להתרסק יחזרו למפלגות הגוש.

בס"ד

פשוט הוא נותן תמונה מאוד חדה וברורה של ההשלכות האלו: אומנם גם הציונות הדתית-זהות וגם עוצמה יהודית התחזקו במנדט אחד כל אחת מהן, אבל מצד שני הגוש כולו כן ירד לשפל שאני לא זוכר כבר תקופה ארוכה.

אני מאוד חושש שלא תהיה נהירה חזרה הביתה, והרבה מאלו שהצביעו בבחירות האחרונות לקואליציה יחפשו את הרע במיעוטו בצד השני. אם הם היו רוצים לחזור למפלגות הגוש, הם היו עושים את זה כבר מזמן.

לפי פרסומים שונים הוא מופעל על ידי ליברמן, שנייד אליו מצביעים ועכשו כשמצבו של וינטר בכי רע הם חזרו הביתה, לליברמן.

הימין בקואליציה הנוכחית, ורק מיעוטם הם מצביעי בנט ודומיו (שמאל המתחזה לימין על מנת לקושש קולות) ולכן בכל מקרה הוא מסכן את גוש הימין ועדיף שהיה פורש מזמן.

אפשר להתווכח על העמדה הפוליטית, אבל הטענה שמישהו "שמאל שמתחזה לימין" דורשת הוכחה ולא רק קביעה. בסופו של דבר, עדיף לבחון נבחרי ציבור לפי ההצבעות והמעשים שלהם בפועל.

קיבלנו אחד כזה מימין, לשם גיוון ורענון.

לוח השנה היה מתחלף מ- 6.10 ל- 8.10, ומספר הימים באותה שנה היה נעצר על 364.

אני לא יודע מי אחראי על הקמפיין שלו, אבל נראה שלא מדובר באדם רציני במיוחד.

עם 7 מנדטים שמנבאים לו הסקרים הוא דורש כבר מעכשו את תיקי הבטחון, המשפטים, והמשטרה, ומיד לאחריהן הוא יוסיף לדרישותיו את תיקי החוץ והאוצר

לקראת תפקידו הנוכחי.

המשילות - אפס, הבדואים שולטים על הנגב, החרדים שולטים במקומות מגוריהם.

חיסול הפשע - אפס. הפשיעה המאורגנת מרימה ראש בכל חלקי המדינה, מעשי רצח יום יומיים בכל חלקי הארץ, סחיטה באיומים, דמי חסות,

ירידה בכמויות הרצח במגזר הערבי - כשלון מוחלט. מספר מעשי הרצח במגזר הערבי הכפיל את עצמו ואולי אף יותר בתקופת כהונתו של בן גביר כשר לבטחון לאומי

נוכחות משטרתית בכבישים - אפס. וד"ל

מכיוון שכמעט כל שרי הממשלה כושלים אז קשה מאד להשוות. אבל נראה לי שאפילו מירי רגב לא נכשלה כמוהו.

אז איך נאמין לתעמולההזולה הזאת?

אני מציע לכולנו להשוות את זה להצלחות של בצלאל סמוטריץ במילוי ההבטחות וההתחיבויות שלו לבוחרים.

בס"ד

מינוי רב ראשי ציוני - סמוטריץ' פעל בניגוד להחלטת הועדה, מה שהביא לכך שאף אחד מהמומעדים שהגודרו מהציונות הדתית לא נבחר.

מינוי רבנים ראשיים ציוניים לערים - כניעה מוחלטת לש"ס כשבפועל מונו רבנים לחמישה-שבעה מקומות בהם קצרין וסביון.

חאן אל אחמר יפונה - הבטחה שניתנה כצעד תגובה לבית הדין בהאג בחודש מאי. מאז דממה בנושא. בינתיים, גם הבניה ב-E1 נבלמה על ידי היועמ"שית עד לאחרי הבחירות

2025 תהיה שנה של החלת ריבונות - החוק עבר טרומית (ע"י אבי מעוז בכלל, וכהטרלה לקואליציה), ושם נעצר.

"גרגר חיטה לא יכנס לעזה" - נכנס.

***

כמובן שלסמוטריץ' יש הישיגים רבים אחרים, אבל להתעלם מהם זה בדיוק כמו להתעלם מהירידה החדה בפיגועים מאז הירושה שהביא איתו בר-לב, השינוי בהר הבית, המהפכה בבתי הסוהר, השינוי בנשק וכו' וכו' וכו'

ובנוגע לפשיעה בחברה הערבית, כפי שכתבתי בשרושר אחר בנושא, מאז כניסת השב"כ למלחמה בפשיעה ישנה ירידה עיקבית במספר הנרצחים. לאורך כל הקדנציה בן גביר ביקש שהשב"כ יכנס ורונן בר לא הסכים ואצל זיני התחיל השינוי. העיומ"שית עד היום לא מאפשת למשטרה כלים חיוניים למלחמה בפשיעה - דבר שגם היה יכול להביא לירידה. אצל בר-לב הנתונים ירדו כי הם חילקו פוטקשיין לארגוני הפשיעה - פרוטקשיין שנעצר בכהונה הזאת וגם המעורבים בו נעצרו. שבנט עושה סרטון נגד משפחות הפשע, תחת בן גביר הם נעצרו.

אני חושב שכולנו פה אנשים מספיק בוגרים כדי להתייחס לדברים כפי שהם מבלי להיות פופוליסטים. כי כפי שהראיתי למעלה - זה ממש ממש קל.

ובאשר לפשיעה בחברה הערבית, ברלב וסגלוביץ הורידו אותה למינימום בלי תירוצים ובלי סיפורים. וכל סיפורי הפרוטקשן הם הבל הבלים, דיבה מכוערת וחסרת בסיס.

ישראל שטופה בפשע, בחוסר משילות בכל המגזרים, בתאונות דרכים קשות ובכל דבר שאמור להיות מטופל בידי בן גביר.

בס"ד

תבדוק סביב מה נעצרו לפני כ-11 חודשים ראש העיר נצרת לשעבר וראשי משפחת הפשע בכרי. כי המעצר הזה הוא תכלית כל ההתנהלות של בר-לב וסגלוביץ'.

ולכן אני נוטה להצביע לוינטר

שניים רבים מי מהם פחות גרוע,

השלישי לוקח

1. סמוטריץ

2. פייגלין

3. בן גביר

4. וינטר

כל אחד מהם רוצה להיות שר בטחון.

וביבי הרשע הנוכל רוצה לתת את זה לישראל כץ או מישהו אחר מהליכוד (תאורטית גם לעצמו).

אם באמת יהיה 61 או יותר, איך בדיוק מישהו מהם יקבל את שר הבטחון?

ביבי הרשע יוכל לתמרן אותם, למשוך את הזמן עד השניה האחרונה (כמו שעשה בבחירות

האחרונות), ואז להגיד - מה, בגלל העקשנות שלך נלך לעוד בחירות?

קודם כל הממשלה די נכנעה להם והפסיקה עם הרפורמה.

דבר שני, הטבח בשמחת תורה והמלחמה בעקבותיה לא דומה לשום דבר שהיה לפני.

1. יאיר גולן מעולם לא אמר את הדברים הללו, בשום זמן, בשום מקום ובשום נסיבות. זוהי טענת שקר בזויה וחבל שאתה חוזר עליה.

2. יאיר גולן שמע בבוקר חדשות ברדיו, עלה על מדים וטס דרומה במכוניתו הפרטית בגלל מה שקרה. מה פירוש השאלה "כאילו כלום לא קרה"? כל מי ששמע חדשות שמע מה קורה

3. ההוכחות למעשי הגבורה וההצלה של יאיר גולן (כמו של האלופים במיל ישראל זיו ונועם תיבון) נמצאות בכל מקום, בעיתונים, בספרים, בשידורי חדשות ובטלויזיה. העדיויות רבות מאד (כולל עדותו של ניר גונטז' מעיתון הארץ שגולן אישית הציל את בנו.

4. סיפורי "הבגידה" הם הבל הבלים, חבל שאתה בכלל מעלה את הרעיון

… לצערי המצב הזה ימשך גם לאחר הבחירות.

כיף לי שישר שופטים אותי. תודה!

1. ציטוטים מילה במילה כמו "צבא המילואים הוא חלק מהדיון, ויותר מזה גם המלשבים הם חלק..."

2. אתה צודק.

3. לא טענתי שלא בוצעו שאלתי מי לא מאמין (נכון הצגתי אתזה לפני כאילו הוא שקרן, אני יודע)

4. השאלה היא רק איך אתה מגדיר "בגידה"...

המוסלמים המקומיים יתקפו אותך וינסו להשמיד אותך ברגע שירגישו חזקים מספיק בין אם תהיה להם מדינה עצמאית ובין אם ימשיכו להיות סרטן בתוכנו.

שהיכולת האנושית למנוע אסונות מאד מוגבלת

הן מבחינה מחשבתית/ ביצועית/ חברתית

והדבר הכי נכון זה לקחת אחריות על מה שאפשר באופן אישי

ופחות להתעסק בדברים שלא מספיק מבינים בהם והיכולת לשנות שם משהו קטנה

כל עוד עם ישראל לא שומר מצוות, הוא יחטוף (פרשת "כי תבוא", "בחוקותיי" ועוד). שום מדינה יהודית ושום צבא יהודי אינם ערובה לכלום. ממלכת ישראל הצפונית קרסה בעוון תושביה, ממלכת יהודה הדרומית קרסה אף היא, מדינת החשמונאים הסתאבה תוך דור וקרסה.

גם מנהיג ימין, תודעה לאומית או גירוש-כיבוש-התיישבות אינם ערובה לשום דבר ללא קיום המוני של מצוות התורה. אלא שלא נראה כי אנחנו בכיוון. ועוד טרם דיברנו על נרמול העבירות הנחתמות ב"ולא תקיא הארץ אתכם".

ראה דברים פרק ל'. בינתיים לא נראה שזה קורה, חוץ מקיבוץ הנידחים ה"טכני".

…. הנסיון האישי כולל אנשים שבסביבתי הקרובה והרחוקה מוכיח שכאשר אתה בגלות הסיכוי הוא גדול יותר להתעורר רוחנית. לדעתי רובכם כאן בפורום גדלתם למשפחות דתיות ושמירת המצוות היתה לחם חוקכם מילדות מה שלרוב היהודים בארץ ישראל היה חסר. התפיסה שבעיני רבים מכם היא גלותית שאני קודם כל יהודי ואחר כך ישראלי היא ורק היא תביא להתעוררות המקווה.

האירוע קרה דווקא בשמחת תורה וכמובן שמצד שני יושבי ארץ ישראל ערבים זה לזה מבחינת אל תעמוד על דם רעיך ולכן במציאות העכשווית כשאין התעוררות המונית אירועי השביעי באוקטובר באו כדי לשים בפוקוס את העובדה שאין שוויון בנטל והמושג המורחב של לומדי תורה הינו לרועץ בענין זה.

העיקריים די ברורים.

ברמה הכלל ישראלית

• להבין שאחדות העם היא ערך עליון למרות חילוקי הדעות המשמעותיים

• למרות הנ"ל - שינויים דרמטיים חייבים ל

• שינויים גדולים חייבים לקרות בנושאים שהודחקו שנים כמו תיקון מערכת המשפט וגיוס חרדים. התברר עד כמה הנושאים האלה קריטיים ונוגעים לביטחון המדינה ואסור לוותר עליהם.

ברמה האישית

• באחריות כל אחד שזכאי - להתחמש

• באחריות כל אחד - להתכונן לתרחישי חירום קיצוניים: מלחמה, רעידת אדמה, שריפה. ועוד.

  לא לסמוך על כך שהגורמים הממונים יתנו מענה אפקטיבי לאירוע.

• לא לסמוך על ערבים, גם אלה שנתפבסים כסבבה. פרצופם המכוער של כל כל הרבה "ערבים נחמדים" התגלה כשהביעו תמיכה בטבח.

• יש גם השלכות מסויימות עבור לוחמים שנקלעים למצב בו יש להם את הפריווילגיה להחליט במי לירות מבלי שיאלצו לתת דין וחשבון. (כמובן שאני מתכוון לכך שיפגעו רק באוייבים חמושים...😉)

יוני בן מנחם פרסם את תוכנית החמאס עוד ב-2018. זה היה יוצא לפעול במוקדם או במאוחר, במועד שהיה נראה מתאים לסינוואר, בלי קשר לממשלה המכהנת.

כמו כן, כל עוד הביקורת על ממשלת נתניהו באה מהצד השמאלי של המפה, זה לגמרי "הרצחת וגם ירשת". השמאל זרע את זרעי הקונספציה בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. בעיתון "דבר" התפרסמו אז כמה וכמה מאמרים שקראו לחתור להסדר מדיני, אחרת לנצח נאכל חרב וכו' וכו'.

יש להם אחריות מיניסטריאלית.

מנכ"ל לא נושא באחריות על פריצה לחדר שרתים שהתרחשה בגלל התנהגות פושעת של ראש צוות אבטחה. הוא נושא באחריות לפטר את הרש"צ, לחדד מדיניות, לתקן את הנזק.

אם פייגלין היה, יש סיכוי בדרך הטבע שהיה משהו שונה, עוד לא ניסינו...

המטרה הסופית היתה פלישה רב זירתית כדי להשמיד את ישראל. איך נוכחות מקרית של אנשים אחרים בממשלה קשורה לזה?

והוא לא היה יוצא למלחמה כזאת כנראה כי לעם אין כח לזה והעולם לא מסכיפ.

השאלה המעניינת היא האם תחת ממשלה אחרת היינו פועלים בצורה אחרת לאחר הטבח

וזה תכלס יכול להיות שונה. לטובה או לרעה.

אין אדם מעמיד עצמו במקום סכנה שמא אין עושים לו נס, ואם עושים - מנכים לו מזכויותיו.

אותו דבר אצל עמ"י - אם עמ"י לא ילמד את מה שהקב"ה רוצה שהוא ילמד דרך המהלכים שהקב"ה מוביל במדינת ישראל - פשוט חבל לחטוף מכה כואבת יותר בכל פעם...

… לפי הבנתי דאגה לעתיד כמו שהמלך חזקיה דאז שבניו יעשו את הרע ולכן לא רצה להתחתן לא רלוונטית לפי הנביא ירמיהו וצריך להשאיר לשם את הענין "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" ותעשה את המצווה.

אותו כנ"ל אני משליך לגבי "פדיון שבויים" ומה שיהיה בעתיד יהיה בידי השם.

דבר אחר, נסיונות חטיפה תמיד יהיו ללא קשר עם או בלי שחרור חטופים.

כמובן שגם צריך למצות גם דרכי חילוץ כמו שנהגו בעבר.

קודם כל הלכתית אסור לפדות שבוי יותר משוויו.

וכאשר יש ידיעה ברורה שאם הם יקבלו הרבה הרבה מעבר לשווי, וכל שבוי ייחשב כג'וקר רציני, ברור שיהיה להם אינטרס עצום לחטוף עוד ועוד.

הטיעונים שאתה אומר הם הסתכלות נוראית שרואה רק 2 סנטימטר קדימה. שלום עכשיו, הכל עכשיו בלי טיפת חשיבה על המחר

לידי החמאס.

אולי יהיה לו רעיון גם לאבינתן...

אם כן, הגיוני שמי שקורא את המציאות אחרת יאמין אחרת, לא?

ב. סטטיסטית עסקאות גרמו ליותר מוות מחיים מהנסיון שלנו.

ג. יש מאמר של הרב ישראלי על עסקת ג'יבריל.

ד. ראוי להעריך מישהו שהיה מוכן למסור את נפשו כדי שאחרים לא ייפגעו.

תוהה אם להיות מזועזע או להפנים שאויבינו משלמים לך כדי לעורר שנאה

…מבחינתי זה לא זלזול. הפוך להגיד את זה בפרהסיה זה זלזול באנטלגציה. זה כבר לא רלבנטי. הוא משוחרר.

וביחס לציטוט של בונצל בוודאי שהזדעזעתי

בס"ד

אבינתן אור אומנם גדל בערוגה ובמשפחה מסויימת, אבל כפי שניתן לראות, את האישיות שלו הוא פיתח לגמרי בדרך שלו עצמו. למעשה, כמו שהוא מעיד בריאיון המלא לאילנה דיין על עצמו, הנושא הזה הוא בין הדברים שבהם דעותיו נותרו כדעתם של הוריו בצורה כזו או אחרת.

גם בשיא הקושי והמשבר אבינתן (וכך גם איתן מור, כפי שהוא מספר) מבינים שהחיים שלהם לא יותר חשובים משל אחרים. איתן מור סיפר אתמול בתוכנית טאבו בכאן 11 שאומנם צילמו אותו הרבה פעמים במהלך השבי, אבל פעם אחת זה לא יצא החוצה כי בחמאס ידעו שזה לא יתדלק הפגנות. לצד זה, אבינתן לא אמר "אני נכנע", אלא לקח את גורלו בידיו ובמשך חודשים ארוכים עשה את הלא ייאמן וכמעט הצליח לברוח משוביו (שגם זה מי שיגיד שהוא סיכן את חייו, והיה עליו להיות ממושמע ולהמתין שישחררו מחבלים תמורתו).

מדובר באדם אמיץ, אדם מעורר השראה שידע כל הזמן מה הדבר הכי נכון לעשות. כדאי שכולנו נלמד מדרכו וממסירות הנפש האדירה שלו ולא ננסה להכפיש אותו בין השורות.

בהזדמנות זאת אני ממש רוצה להמליץ על הספר שלו, מבעד לאדמה. קראתי אותו במהלך יום הכיפורים, בין מוסף (ותיקין למי שדואג ליראת שמים שלי) למנחה ולא הצלחתי להוריד אותו לרגע מהיד. אחרי זה תפילת מנחה ונעילה כבר קיבלו משמעות הרבה יותר גדולה בזכות העוצמות של אבינתן.

ממליץ שוב - לא לזלז בו. הלוואי וכל מערכת החינוך תלמד את הסיפור שלו (כן, גם את אמירת התודה למפגינים, למרות שחשב שזה לא נכון) ואת דרכיו.

… כנגד איש מסויים ומתייחסים בשוויון נפש ליציאות של אנשים כמו ינון מגל ובנצל? לא התכוונתי לזלזל רק קבעתי עובדה . האיש משוחרר מה הנפקה מינה ממה שהוא אמר. הרי יש מחלוקת בנושא ורוב משפחת החטופים לא מסכימים עם שני משפחות החטופים הללו.

בס"ד

אז הגבנו על אבינתן אור ולא ינון מגל או בונצל (כן, יש ו' בין הב' לנ'). אתה לא יכול לפתוח שרשורצואז להתלונן למה אנחנו מגיבים לגוף הטענה שלך ולא מתייחסים לאירועים אחרים.

ובזכות אותן משפחות מפורום תקווה (שיחד עם אור ומור היו גם משפחת גויאלי, חלקים ממשפחת מירן ועוד) העסקה האחרונה הייתה במחיר נמוך יותר מאשר הדרישה "כולם תמורת כולם". זה קרה בזכות הלחץ הצבאי על עזה שהלך והתגבר. והילדים שלהם הבינו את זה והיו מוכנים לשלם את המחיר הכבד הזה תחת עינויים ורעב. אז כן, ברור שזה רלוונטי.

התבטאויות כאלה ללא קשר מי פתח מה. הביטוי שוויון נפש נועד לציין את חוסר המחאה אצל חברי הפורום. הסוגיה היא אם לנסות לשחרר חטופים תמורת מחבלים אם לאו נתונה במחלוקת וכמו שציינתי רוב משפחות החטופים היו בעד וזה מה שחשוב. אי אפשר לפעול במצב כזה כך לגבי משפחות הרוב ואחרת לגבי משפחות תקווה אז למה לאמר את מה שנאמר ועוד לאחר השחרור הכולל מה הטעם? כמובן שלפני שעושים את זה בודקים אם יש אפשרות לחילוץ. אני בפרוש לא מזלזל.

בס"ד

הוא יהיה נעוץ בראש הפורום, ובכל פעם שמשהו אמר משהו נלך ונוסיף את שמו לרשימה השחורה. פעם זה יהיה בונצל, פעם ינון מגל, פעם יאיר גולן ופעם עינב צנגאוקר. אם כך אתה רוצה להתנהל - זו בעיה שלך בלבד, אבל אל תקשר אותה לאבינתן אור ולדברים שהוא אמר.

אני רק מזכיר לך שערב השחרור המחנה הנאור הציע לאיתן ואבינתן בית חלופי מתוך אמירה שהם לא ירצו לחזור לבית שהפקיר אותם בשבי ולא נלחם למענם. במיוחד אל מול האנשים האלו (שלא באו משולי החברה ואני חושב שגם אותם צריך להכניס לרשימה השחורה של ההוקעות) - חייבים לשמוע את קולם של השניים שעומדים לצד ההורים שלהם ומודים להם. לכן הדברים האלו חשובים, ולכן טוב שהם נאמרו.

… אבל לי קשה להבין את הדבקות הזאת בכל מחיר. אבל מה לעשות זה המציאות. לא אתפלא שיש עדין לדוגמא בתוך אותם נוסעים , משפחותיהם וחבריהם בפלי דובאי כמות משמעותית של אנשים שדבקים בהמשך השלטון הקיים. פגשתי במלון בים המלח אנשים ניצולי הטבח שעדין דבקים ממשלה הנוכחית. אחי ואחיותי דבוקים לערוץ 14 ועוד ועוד דוגמאות אז כנראה הם רואים דברים שאני לא רואה. אני בכל אופן עוזב לפני הבחירות ושהכל יהיה לטובה.

.. שכל חברי פורום תקווה תומכים בהמשך הממשלה הנוכחית אם בתמיכה בליכוד באופן ישיר או באופן עקיף למרות שהרבה מהם לא רואים עין בעין בלשון המעטה את מעשיו של ראש מפלגת הליכוד ומשפחתו. זה פשוט לא הגיוני למשל שאנשים ערכיים יעריכו הורים שמבריחים את הבן שלהם למיאמי מאז תחילת המלחמה שלא נגמרת

אומר שזה מה שהוא חשב בשבי???

אמרתי שזה לא רלוונטי להתבטא בצורה כזאת לאחר שהוא כבר השתחרר. כל החטופים ששוחררו צריכים להודות לשם ולא להתבטא בדיעבד על מה שהם היו רוצים. זה מבזה את זכרם של החטופים שלא זכו לחזור. מספיק עשו אותו מיעוט הורים שהתבטאו כנגד העסקה כאילו איזה נס יביא את בניהם חיים.

מדמיהם.

יש מצווה להגן על יהודים ושחרור מחבלים מסכן יהודים

… אם רוב בעלי הענין כלומר רוב משפחות החטופים רוצה עסקה ואני מדגיש רוב משפחות החטופים ולא רוב העם רוצה עסקה אז לדעתי הצנועה צריך עסקה ובאשר לעתיד השם ישמור. וזה מה שעשו בעבר וכנראה זה מה שיעשה בעתיד. אני מכבד את הדיעה השניה אבל למי שלא נפגע כלומר משפחה שלא אחד מחבריה נחטף אין לו דיבור בנושא.

לדעתי, יש כאן הבחנה חשובה בין אמונה שהעתיד בידי שמיים לבין החובה לפעול בהווה להצלת חיים. עם זאת, כדאי לדייק במקורות ההלכתיים ובמקרה של חזקיהו כדי לבסס את הטענה, ולא להסתפק בפרשנות פוליטית.

רקובה .לא אתפלא אם רוב נוסעי טיסת האימים ומשפחותיהם ימשיכו לדבוק בממשלה הנוכחית. יש כאן משהו חולני.

לפעמים נאמנות פוליטית גוברת אפילו על ביקורת עצמית, וזה באמת מדאיג כשאנשים מפסיקים לשאול שאלות קשות.

משער שאפילו בקיבוץ בארי דפוסי ההצבעה לא יהיו שונים מאלה שבבחירות הקודמות. כשאופן החשיבה הוא סמי-דתי, כל דבר ניתן לתרץ בק"ן תירוצים: "ההתנתקות הייתה חד-צדדית ובוצעה בצורה לא נכונה, אבל אם היינו מגיעים להסדר עם הערבים, עזה הייתה הופכת לסינגפור", "אם לא היה חמאס בעזה, אלא רש"פ, הטבח לא היה קורה", "אם נחזיר את מזרח ירושלים, הערבים לא יתקפו אותנו" וכו' וכו'.

לפי ההגיון שלך, כל מצביעי הימין הם כת דתית חד משמעית שמבססת את החלטותיה על עקרונות הלכתיים מפורשים ללא כל הגיון ועל אף הכשלונות הגדולים של ממשלת הימין.

אני מציע לא לזלזל בערכים ובעקרונות של יריבים פוליטיים אלא לנסות ולהבין אותם, מה גם שהם מיליוני אנשים לא פחות ממספר אנשי הימין בישראל

בעקבות קבוצות לחץ וקמפיינים במערב. בתש"ח השמאל היה לוחמני, סוציאליסטי וסטרייטי. היום הוא פציפיסטי, קפיטליסטי ופרו-להט"ב.

חוץ מזה, גם איש ימין שמצביע לביבי לא בתור הרע במיעוטו ובלית ברירה, אלא בתור הטוב בהתגלמותו, הוא חבר בכת. ביבי היה צריך לעוף ברגע שבו אישר את הסכם חברון. דתיים הם סיפור אחר, אנחנו בהחלט מחויבים למוסר האלוקי הלא-משתנה. מאוד משתלם לגדל חזירים, אבל אף חקלאי דתי לא יעשה זאת.

והדתיים הקימו קיבוצים סוציאליסטיים.

המוסר האלוקי בודאי לא משתנה אבל האנשים כן. פעם היה חינוך דתי משותף לבנים ולבנות, בבני עקיבא רקדו יחד ריקודי עם, שירתו בצבא יחד עםן כולם כולל חיילות.

לא לדאוג

הכשל של השבעה באוקטובר: כשהנדסה חברתית מחליפה את המצפן התורני

הדיון סביב תפקוד המזכיר הצבאי והנהגת צה"ל באסון השבעה באוקטובר חושף כשל קונספטואלי שורשי. כאשר צמרת ביטחונית מחליפה את ערך הניצחון באג'נדות של "שירות משותף" וממירה את הייעוד הלאומי בחזון של "מדינת כל אזרחיה" – התוצאה היא אובדן מוחלט של תחושת האחריות. אנשים שיש להם בראש "שירת נשים" בצבא, כאילו אנחנו נמצאים באיזו מסעדה ולא בעיצומה של מלחמת קיום, מובילים לעיוורון מערכתי קשה. על הנהגה שאיבדה את המצפן נאמר:

"בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם" (משלי כ"ט, י"ח)

במשך שנים האכילו את הציבור באשליות של הכלה ושקט מדומיין, תוך התעלמות מן המציאות בשטח. המרדף אחר תפיסות ליברליות על חשבון חדות מבצעית יצר את המצב שעליו זעק הנביא:

"וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם" (ירמיהו ו', י"ד)

מנהיגות המנותקת משורשי הקיום היהודי מובילה בהכרח למצב שבו השומרים עצמם מחמיצים את הסכנה:

"צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ..." (ישעיהו נ"ו, י')

השבעה באוקטובר הוא תזכורת כואבת: צבא העם חייב להתנהל אך ורק על פי חוקי התורה והמצוות, ומתוך אמונה יוקדת בזכותנו הבלתי ניתנת לערעור על הארץ הזו.