במידע חסר תועלת זה

שמש בבישול בון מארי

אם פצצת מימן זה נחשב אש לפי ההלכה

בשביל שריפה צריך חמצן, משהו שאין בשמש

אוי, אני מרגיש ברסלבר...

כל דבר שמאיר ולוהט זה אש , הלכתית. למשל חוט להט של נורה או מתכת שכל כך לוהטת עד שמאירה וזורחת

הלכתית אכילה זה כזית.

האם אתה תאכל כפית סוכר לפני בדיקת דם שצריך לעשות בצום?

בקיצור,

מה ההלכה מגדירה כאש, לא אומר בשום צורה מה אש ומה לא. וגם אם זה אש, זה לא אומר שיש שריפה

<צ>

אלא הראיתי שלא הגיוני להגיד ''אבל ההלכה אומרת'' בדיון מדעי.

שוב,

לפי ההלכה לאכול כפית סוכר זה לא שבירת צום דאורייתא.

האם מותר לאכול כפית סוכר לפני בדיקת דם שצריך לעשות בצום?

ההלכה כלל לא מתיימרת לקבוע מה המדע.

לפי ההלכה, כף חלב בטלה בשישים בתוך סיר מרק עוף.

זה יעזור לאדם עם אלרגיה לחלב שאוכל את המרק הזה? האם הוא מוגן מפני השפעת החלב בגלל שהוא בטל בשישים?

אלא על דיון לשוני.

ברור שההלכה לא משפיע על דיון מדעי. וכי יש הווא אמינא אחרת?

זה סתם הייתה בדיחה על חשבון ישע

שומרת לעצמי

(כלומר הפצת גלים אלקטרו-מגנטים בטווח של אורך גל נראה) נוצרות לזכרוני באותו אפקט הן בפיצוץ גרעיני הן בבערה והן בחוט להט והן במתכת שחיממו אותה: העלאת אלקטרונים לאורביטלות ברמות אנרגתיות גבוהות וירידתן פולטת פוטון.

תקן אותי אם אחד מה3 לא פועל כך.

כלומר גם מדעית הפצת האור הן בשמש הן בביקוע גרעיני הן באש פועלת אות ודבר. אבל אולי אני טועה.

בכל מקרה זה כלל לא משנה להלכה ולשפה האנושית

חיוב כרת זה בככותבת כי ההגדרה לכרת היא לא סתם אכילה אלא "עינוי" ודווקא שיעור ככותבת מיישבת את הדעת.

כף חלב בטלה בתוך סיר מרק עוף אם היא לא נותנת טעם (פשוט ב60 כנראה אין טעם). זה לא אומר שאין שם חלב פיזית.

אין מחלוקת בין הלכה למדע "מה היא אכילה", השאלה של ההלכה היא מהי אכילה אסורה

שהייתה להם איזו ידיעה שכינה לא פרה ורבה (ואילו פרעוש כן).

בפשטות נראה לי שככה הם חשבו מדעית. וממילא, כיוון שאנחנו יודעים כיום אחרת, זה אסור.

אני חושב שיש דברים מדעיים שחז"ל קיבלו במסורת (נניח שיש המון כוכבים בשמיים, עוד הרבה לפני שהמדענים גילו את זה), ודברים שלא (שעליהם אין להסתמך).

מה שמאוד קשה, זה שחז"ל ראו ביצי כינים, ושיש ביצי כינים יחד עם כינים באותו ראש, וזה תמיד בא יחד.

אני לא יודע ליישב את זה, אבל ברור לי שהנקודה היא לא הבדל בין תורה למדע (כלומר אי אפשר לומר זה פרה ורבה אבל מאוד קטן ולכן זה לא נחשב. וככה גם מוכח מקושיית הגמרא שם ה"הקב"ה זן מקרני ראמים עד ביצי כינים", שלא תירצה ככה).

למשל ראו אוכל שנקרב ומתליע, האינטואציה היא שהאוכל יצר את התולעים.

כשם שהרבה אנשים בימינו חושבים שתפוח רקוב מצמיח עובש, ולא יודעים שזה נבגים של פטרית עובש שהתיישבו על התפוח מבחוץ.

רק כשמדעןלפני 300 שנה עשה ניסוי והראה שאוכל רקוב שנמצא מתחת לבד צפוף לא מתליע, הוא הוכיח שבעצם התולעים באים מבחוץ.

ב. זו תפיסה הוליסטית בה החיות נוצרות מהדומם. כלומר הכל מערכת אורגנית אחת. ומבחינה רוחנית זה נכון, למי שמסתכל על העולם כיצירת אומנות של אלוקים ולא רק ככלי הנדסי טכני ונותן לכוח המדמה הנוצר מהסדר האסתטי של הבריאה להשפיע על נפשו @פשוט אני..

קודם כל זה לא מסביר את המחלוקת בין חכמים לרבי אליעזר שאוסר להרוג כינה בשבת למרות שהיא לא פרה ורבה ואומר שהלימוד מאילים זה שכל נשמה אסור ליטול, אז לשיטתו התפיסה הזו לא נכונה, ואילו אתה מציג אותה כמשהו עקרוני.

א.מה ההבדל בין כינה לפרעוש ונמלה?

ב. זה לא מסתדר עם הרמב"ם-

רמשים שהן פרין ורבין מזכר ונקבה או נהוין מן העפר כמו הפרעושין ההורג אותן חייב כהורג בהמה וחיה. אבל רמשים שהויתן מן הגללים ומן הפירות שהבאישו וכיוצא בהן כגון תולעים של בשר ותולעים שבתוך הקטניות ההורגן פטור.

ג. לפי התפיסה ההוליסטית הזו בני אדם נוצרו מבעלי חיים..

וחיות מהאדמה. ודגים ממים. קראת את פרשת בראשית השבת?

אתה מחדש תפיסה, ואז כותב שזו דעת התורה.

לפי ההיגיון שלך, אם הכל זה מערכת אורגנית הוליסטית אחת, אז צריכה להיות הדרגה, דומם-צומח- בעלי חיים- אדם.

אם כבר נלך בקו שלך, אז לפי התורה, כיוון שהנשמה של האדם ננפחה בו מהעליונים, היא לא חלק מהמערכת האורגנית הזו. וממילא אין בעיה שהוא יהיה עפר מן האדמה כי זה רק גופו ולכן אין צורך בהדרגה.

אבל אם אתה נוקט שיש הוליסטיות בטבע עצמו, איו מנוס מלומר שהאדם הוא בעל חיים משודרג.

בין חיות היבשה, חיות הים וחיות האוויר.

חיות האוויר והים נבראו בחמישי.

חיות האדמה כולל האדם נבראו בשישי.

גם בפרשת שמיני החלוקה היא בין חיות האוויר (שכוללת הן ציפוריםוהן חגבים ושרץ העוף), חיות האדמה וחיות המים. וכן בגמרא לוקים מלקויות שונות במספר על שרץ המים, האדמה ושרץ העוף.

ובפרשת ראה חגבים מותרים פשוט משום "כל עוף טהור תאכלו" הם נקראים עוף.

אני מדבר על ההיגיון של התפיסה ההוליסטית שלך.

מה שאתה כותב הגיוני ויפה וטעון העמקה, אבל זה לא קשור לתפיסה ההוליסטית שציינת.

תפיסה הוליסטית?

המים עצמם משריצים את הדגים, והאדמה את החיות.

היצורים מסווגים לפי בית גידולם ולא לפי מראיהם או תכונתם.

וכן דברי רבי עקיבא על ליות שגדלות במים, באוויר, ביבשה ובאש.

לפי ההלכה דגים משלימים ל40 סאה במקווה כי הם חלק מהמים

דומם זה האדמה וכל מה שיש בה, ודווקא האדמה גדולה מהאדם כי היא אמא שלו וכללית יותר "ארורה האדמה בעבורך".

צומח הוא כמו שיער של האדמה וחלק ממנה לכן נברא בשלישי יחד איתה, ולכן קדושת הארץ נמצאת בפירותיה אך לא בחיות שגרות בה.

כך שהמדרג דומם חי צומח לא מוחלט. וראה המקובלים שבדצח"מ כל הירוד מחבירו שורשו גבוה יותר

מה אכפת לי שמדעית יש פה יצור ביולוגי שמת.

וכי במדע עוסקים פה או בהלכות שבת?

וכי בבטל בשישים מישהו טוען שהחומר נעלם?

עובדה שהלכתית עם יש רעל בטל בשישים במרק, ההלכה אומרת שכדי להמנע מסכנתא הולכים לפי דעת הרופאים אם המרק רעיל או לא, ולא לפי "בטל בשישים"

אבל מי אומר שהמדע קובע את השפה או שמא החוויה האישית קובעת את השפה או אולי התרבות האנושית?

האם אתה משתמש במילים "שמים" "השמש שוקעת" "השמש זורחת" וכדומה? כי מדעית הם כלל לא קיימים. אבל בעין של אדם רגיל הם כן נראים. השפה היא של בני אדם ברחוב ולא של מדענים

סוברים שחוט להט זה אש לזכרוני והיו כאלה שברכו על זה בורא מאורי האש (וגם מי שלא זה כיח אין בה הרבה גוונים בחוט להט ואין "מאורי").

מה הופך גחלת של מתכת בגמרא לאש? זהש היא לוהטת ומאירה. כי הרי אינה להבה. אז למה שפיצוץ גרעיני/היתוך מימן שיוצר אור וחום לא יחשב אש הלכתית?

ב. הרב קוק והרב עוזיאל טוענים שכל חשמל נחשב אש הלכתית. הרב קוק מביא ראיה שלא כל אש חייבת להיות נראית ומאירה, כי בגמרא יש 7 סוגי אש "אש אוכלת ושותה, שותה ואיה נ אוכלת, אוכלת ואינה שותה, אש אוכלת אש ועוד" כלומר הגמרא מכנה "אש" כל מיני תופעות של חימון או פוטנציאל לחימום. אז כל שכן ביקוע גרעיני שמאיר ומחמם ולוהט, אין סיבה שהלכית לא יוגדר כ"אש".

אם גחלת של מתכת היא אש, סלקא דעתך אמינא דלכבוה בשבת בשביל שלא יזוקו בה רבים?!

והא אם בוערת אש בביתו של אדם מציל מזון שלוש סעודות ותו ליכא!

וכי אינך יודע זאת? גמרא מפורשת.

כל כיבוי אחר, גם של להבה על גז, זה "מקלקל" ורק דרבנן. זה לא קשור להיותה אש או לא אלא להגדרת "מקלקל". מי שמכבה גחלת של מתכת לא יצר פחם אלא רק קילקל. אבל עובדה שלחמם אותה עד שתלהט ותזרח זה מבעיר כמו שפסק הרמבם.

בה שום תיקון

מה שנקרא לחם בדואי בלעז?

רבי יוסי אוסר לבשל במים חמים של מעיינות טבריה בשבת, כי סובר שהם מתחממים באש שמצויה מתחת לאדמה,

אז הם תולדות האור.

אם כן, לפי רבי יוסי לבה זה אש, כי מאירה ולוהטת. אז מה ההבדל בין לבה לבין מתכת לוהטת ומאירה?

מרה שחורה בחזקת מרה שחורה

ושהירח זורח יחד איתן

הייתי אומר 74%

לך לגבעות לחוות להיות רועה חשבון

@פשוט אני..

פרופיל 21

מנת משכל 12%

12 שבטים זה טוב

נמוך מכל נמוך ועמוק מכל עמוק, חשוק מכל חשוק וחבוק מכל חבוק

(לדעתך)

למען הפרופורציה, איך היית מעריך את העולם כולו?

אם הוא לא היה, בחישוב פשוט, ממוצע הטיפשות שלנו היה שמונים.

וכמה דברים אפשר כיפיים לעשות עם ממוצע כזה. לעשן, לאכול ג'אנק, לראות כדורגל, להיות שמאלני, להיות דתי מחמד

מתנצל אם תייגתי מישהו שלא מעניין אותו...

נערך כי אני לא רוצה את כל הדגים האלה בפורום. שלח עותק באו"ח

בהחלט יש הרבה הגיון במה שכתבת, אבל לא בטוחה שהמציאות תמיד הגיונית(אני מדברת בעיקר על היחס למדיניות חוץ)

גם במדיניות פנים הכל נשמע הגיוני רק לא בטוחה שמסכימה על חלוקת הכוחות בין הרשויות.

אבל אתה בהחלט לא אדיוט.

אני אשמח לשמוע למה לא? (על חלוקת הכוחות)

תודה. גם אני לא חשבתי שאני אידיוט...

נגיד למה להגביל את הכוח של נבחרי הציבור? הרי הם הקול של העם.

בשמחה! אמרתי את זה לאור מה שאמר כאן מישהו

וגם אם הם לא, אחרי כמה דקות על הכיסא הם פתאום יהפכו לכאלה... (ואני לא מדבר על אנשים בעלמא... אני. על עצמי אני מדבר...)

אין לי אמון בנבחר ציבור שלא נבחר ע"י נביא ה' (וגם זה יהיו שיגידו "לא 100 אחוז, תראי את ירבעם בן נבט...")

את יודעת מי אמר "ראש ממשלה טוב לא צריך לכהן יותר משתי קדנציות"?

ביבי.

מרחב הפעולה שלהם כי כרגע נראה שיש גורמים שלא נותנים להם לעבוד בכמה תחומים חשובים.

זה לא כזה מפתיע שהוא אומר משהו ולא עומד מאחוריו , פוליטיקאי בכל זאת

שיעשו את המינימום הנדרש. את שומעת פודקאסטים? אם כן יש לי פודקאסט מצויין "משטר מול אנרכיה" אם אני זוכר נכון.

לא בהכל הם צודקים שם (כמו כולם), אבל מפתח ומעניין...

אבל האמת אני מרגישה שזה אבוד מראש אז לכן לא מצביעה ..

מעניין.. אשמע ב"נ ואעדכן מה דעתי

גם בשבילך וגם בשבילה.

מקרינג' ומקריפ למוות...

זה עושה לי רע לקרוא דברים שכתבתי לפני 8+ שנים, מהתקופה הזאת את רוב הממצאים השמדתי בשנים האחרונות.

מתקופות יותר מאוחרות זה נסבל עד כדי מעניין לקריאה, פעם בכמה שנים כשאני נתקלת במסמכים שקבורים אי שם עמוק בתיקיות במחשב או בדרייב.

שמים בשקית יחד עם חפצים, בגדים ועצמים בלתי מזוהים שלא נגענו בהם במשך השנתיים האחרונות, ומשליכים לאשפה.

ולא נודע מקום קבורתם מעתה ועד היום הזה.

את מרגישה מכווצת או שזה היה חלק מתהליך?

סתם פרפקציוניזם זול

אבל כן זה חלק מתהליך של גדילה.

החשיבה הילדותית והכתיבה הבוסרית הם התנסות בדברים חדשים, בדיקת גבולות. שלב שאי אפשר בלעדיו. חלק מהתהליך שהפך אותי לאני הבוגרת של היום שאני די מחבבת בסך הכל.

זה פשוט ללמוד את העולם הזה. אנחנו חושבים בהתחלה שהלימודים המסודרים מכסים את מה שצריך. ואז מגלים שכל כך לא...

זה שאת מחבבת את אני הבוגרת זה התחלה יפה.

בעיקר דברים שכתבתי לעצמי.

זה כמו לראות אח קטן. לאהוב את התמימות (היחסית) שלו, את החיוניות, את התקוות, את החכמה הדומה אבל בוסרית, להרגיש שאם הוא צריך אתה שם עכשיו בשבילו.

דברים שכתבתי בשנת 2002-3

אגב לא רק מילים. גם קוד, שהוחלף לימים.

גם פה באתר (18+) וגם בקטגוריה של עזרא (14+).

זה כאילו לומר "שטויות!" ולשמע מנומס?

האמת שנכון. מצד אחד זה משטח אבל זה באמת גם מרומם

עניין של תרגום

שהוא הורס את הרבדים

בראשית ברא א את השמים ואת הארץ

ובאנגלית זה בערך "אלוקים ברא ...."

למי שמכיר את הסיפור על תרגום השבעים.

אני לא כותב דברים עצובים בסגנון הזה, זה טוב

זה רע?

אין כבר דרך חזרה

זה טוב.. זה כאילו השלמה

רק כתבתי את זה ככה כי זה תיאור של תגובת נגד לצד בנפש (של בעל או בעלת העיניים החומות) שמפחד מזוגיות כי הוא מפחד להתמסר ולתת ולהיפגע

אולטרה סגול,

ותדליק פה את הכל מחדש

אז אני מניח שזה הצבע.

עם עיניים ירוקות

אני מכירה מישהי עם עיניים כחולות-סגולות

(היא מזכירה לי דמות אמיתית שאני לפעמים קורא תוכן שלה במדיה אחרת)

הרוב בצבע ירוק, גוון שקרוב יחסית לאפור. מסגרת חיצונית ירוק-טורקיז כהה. מסגרת פנימית בנגיעות חום.

החום יותר דק

אני תוהה לעצמי עם המראה הסיבי זה המצאה של בינה מלאכותית או שבאמת זה נראה ככה.

אני תוהה אבל אם במסגרת הזו זה יתאפשר.

של ירוק וחום