@אני
))))
(אולי יעניין גם אותך @ימח שם עראפת אולי גם אותך @ל המשוגע היחידי ואולי גם את כל מי שהיה בשרשור "אתם מצביעים? למי?")
אז ככה צריך לחלק את המדיניות למדיניות פנים וחוץ.
לגבי מדיניות חוץ יש לפעול בכל הדרכם, כ-ל הדרכים (החל בהסכמים ווויתורים וכלה בג'נוסייד) ע"מ להבטיח שלום ושלווה אמיתיים. צריך לקחת בשיקול שגם אם בא לך להרוג את כל הערבים אתה צריך להתייחס לגוף אחד מעצבן שנקרא "מועצת הביטחון של האומות המאוחדות". אבל רק אליו, לשאר מדינות אירופה אין כוח ומשקל בלאו הכי, בטח לא עכשיו כשהם (מערב, לא מזרח) קורסות תחת הפליטים.
ולעוד 3 מדינות אתה צריך להתייחס, רק שבניגוד למועצת הביטחון ממנה אתה צריך רק להיזהר, איתם אתה צריך גם לשמור על יחסים טובים. ארה"ב (נשק). אוקראינה או פולין (חיטה). וטיוואן או סין [עדיפות לטיוואן] (שבבים וטכנולוגיה).
לגבי מדיניות חוץ ניתן לחלק בקצרה ובגסות לשני חלקים עיקריים "אויב או ידיד" אויב יש להרוג לא משנה מה (אלא אם זה יוביל לנזקים במישורים אחרים, דיפלומטיה וכדו') מטעמי הרתעה וכדו', אין הסתייגות מעינויים הכי מחרידים שאתם יכולים לדמיין...(שוב בשיקולים הקודמים.)
ידיד יש לשמור איתו על יחסים טובים ולוודא שמשתלם לו להיות ידיד ושיפסיד. הרבה. ומהר. אם הוא לא יהיה ידיד שלנו...
מדיניות פנים יש לאפשר חופש גדול ככל האפשר לפרט ולהגביל את כוחם של נבחרי הציבור למינימום הנדרש, יש ליצור מצב שבו לכל אחת מרשויות המדינה יש כוח להגביל את הרשות השניה ע"מ ליצור איזון. יש לקחת את הכוח מידי הממשלה ולהעביר אותו לידי הפרט והעיריות.
מבחינת כלכלה - תחרות ושוק חופשי. לשאוף עד כמה שניתן שנוכל לסמוך יותר ויותר על עצמנו ופחות על אחרים...
מבחינת דת - יש דת אחת במרחב הציבורי. נקודה. הדת לא נכפית על הפרט בשום מצב, אך המדינה כמדינה נוהגת כמדינה דתית (אין תחב"צ שממומן ע"י הציבור בשבת, אין הכרה בזוגות להט"ב וכו').
מבחינת בריאות - מצע מינמלי שכולם משלמים לו וכולם נהנים ממנו, ועל גביו מצע נרחב יותר שמי שרוצה משלם ונהנה ומי שלא-לא.
אמממ, המוח שלי ריק בגלל השעה המאוחרת אם יש שאלות - ארחיב בשמחה!
