(הבהרה : אני לא מנסה להתחרות ביכולות הכתיבה של אף אחד, אבל חשבתי לנסות, מה אסור..??)
ירושלים, שעת לילה מוקדמת, בין כל האנשים המסתובבים ברחובות כמעט ושלא שמו לב לדמות חשודה מעט, שפונה לרחוב ה"מאירי"...
הדמות הולכת ומתנשפת במורד ובמעל הרחוב או יותר נכון הסמטה, לאחר כ15 דקות הדמות עוצרת מורידה את הברדס ומסתכל על שלט הרחוב שניצב מולה "או סוף סוף, הגעתי" אומרת הדמות בעלת קול גברי אך לא סמכותי "רחוב בזל, זה אמור להיות פה איפהשהוא". הדמות פונה ללכת לכיוון בית ספר אשר נראה בקרבת מקום, הדמות פתחה את שער הכניסה בקול חורק, לפתע נשמע קול קורא "עוזיה! סוף סוף הגעת", הדמות (שמעכשיו נקרא לה עוזיה) מסתובבת בבהלה ורואה דמות צעירה אך מזוקנת, תגובתו המהירה "ששש קידר הפנאטים שבתוך ההנא"ר ישמעו אותנו" הדמות השניה, קידר, משיבה "מצטער, שמעון יגיע?" "לא" עונה עוזיה "הצעתי לו, אך אי אפשר לבטוח בו, הוא ממלכתי..." באותו רגע נכנסו עוד חמש דמויות בברדסים, וחולצות תנועה של אריאל נכנסים לשטח בית הספר, זיק של חיוך נראה על פניו של עוזיה.
קידר פותח את דלת בית הספר וחמשת הדמויות נכנסים לאחת הכיתות, לפתע אחת הדמויות שואלת את עוזיה "אתה יכול להסביר לנו שוב למה אנחנו עושים את זה?" עוזיה מפנה את מבטו ועונה "כידוע במליאה האחרונה החליטו על שינוי שמות השבטים, של התנועה,וזאת על שאר הדברים שהוקצנו ע"י התנועה והפנאטים שבה בזמן האחרון, אז החלטתי שהגיע הזמן לעשות מעשה!!!" נשמעו מחיאות כפיים עמומות מצידו של קידר.
באותו הרגע עוזיה מוציא מחיקו תרשים של מה שהם הולכים לעשות, התרשים של ההנא"ר של תנועת אריאל
"הנה," עוזיה אומר לשאר החברים "בזה הרגע אמורים להיות בהנא"ר 4 אנשים, יוסי,דניאל, קובי שחזר מחו"ל, ואלעזר, אנחנו מכניסים דרך מערכת המיזוג גז שמשפיע על גלי המוח, והופך את אישיות האנשים לאישיות אחרת, וחוטפים את ארבעתם ועד שלא יתנו לנו את מבוקשינו לא נחזיר אותם!".
באותה שעה בהנא"ר היו עסוקים יוסי, דניאל, קובי, ואלעזר, בהחלטה על איזה שמות חדשים כדאי לתת לשבטים בתנועה.
עוזיה מחבר את מערכת הגז למערכת המיזוג, והאנשים שבתוך ההנא"ר החלו להרגיש קצת מנומנמים ותוך שתי דקות הם היו שרועים בשינה עמוקה על השולחן וחלקם אף על הרצפה.. "זה הזמן לפעול" אמר עוזיה, אך לפתע נשמעו צעדי רגליים מהירים לכיוונם, זה היה שמעון... "לא!!!! אל תעשו את זה" הוא צעק באותו רגע החלו להשמע הצ'קלקות של המשטרה, שבעת הדמויות בברדסים פתחו פריצת אמוק ואחריהם שמעון לכיוון ישיבת "נתיב מאיר" , "הגענו אמרה אחת הדמויות פה לא יתפסו אותנו..."
באותו רגע התעורר דניאל משנתו הכפויה בהנא"ר וכאשר ראה את אלעזר שרוע על הריצפה נבהל ויצא להזעיק עזרה וכאשר הוא יצא הוא ראה חוברת תכלכלה על הריצפה "דרכנו לעת הזאת" היה שמהּ "ממלכתים" דניאל הרהר בבהלה פתח את החוברת אולי יהיו פרטים מזהים ואכן היו על הכריכה היה כתוב בכתב לא מסודר "בס"ד לק"י שנת התשס"ז 58 שנים לכינון מלכות ישראל, שייך ל--שמעון הירש"
"שמעון" הירהר דניאל "רק הוא היה מסוגל למעשה שכזה..."

